עבודות [1-9] מתוך 24 :: [עמוד 1 מתוך 3]
עבור לעמוד: 1 2 3 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "מנחם בגין":

עבודה מס' 68848 SHOPPING CART DISABLED
מנחם בגין- מנהיגות בזירה הבינלאומית, 2010.
בחינת השאלה האם מנחם בגין השתנה לאחר שהחזיק את מושכות השלטון בידיו.
5,218 מילים (כ-16 עמודים), 9 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הנקודה בה אבקש להתמקד בעבודה זו, אדם שעמד בראש ארגון לוחם (ויש יאמרו ארגון טרור) ונלחם ‏על כל כברת ארץ ועל שחרור ישראל מכיבוש זר, מחליט ללכת כנגד הרוח הלוחמנית, ולהחזיר חבל ארץ ‏נרחב שנכבש. בהסכמי השלום עם מצרים, פונו בסיסי צבא גדולים מחצי האי סיני, פונו שדות הנפט ‏הישראליים שעבדו מול חופי סיני, ובעיקר, פונו מאות משפחות ממספר יישובים ובהם ימית. מנחם ‏בגין, בשם עשיית השלום עם מדינה שרק מספר שנים קודם הייתה לא רחוקה מהכרעת צה"ל בחזית ‏הדרומית, החליט על החזרת שטח שנכבש בדם חיילים יהודים (כפי שקרא לחיילי צה"ל בגין), מינה - ‏כמה סימבולי- את אריאל שרון לפינוי היישובים, והמסמר האחרון, הבטיח אוטונומיה מסוימת ‏לפלסטינאים ברצועת עזה ואיו"ש.‏
אותו בגין, שדבק כל חייו ב- "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן" (שנכתב בידי ז'בוטינסקי), שינה ‏והטמיע ניואנסים חדשים באידיאולוגיה הישנה שלו, שליוותה אותו ברוב שנותיו.‏

תוכן עניינים:

‏1) מבוא ‏

‏2) רקע היסטורי: מנחם בגין והסכם השלום עם מצרים
‏(1)‏ החזרת חצי האי סיני למצרים
‏(2)‏ פינוי יישובי חצי האי סיני
‏(3)‏ אוטונומיה לפלסטינאים ברצועת עזה ובאיו"ש ‏

‏3) רקע תיאורטי: מקורות העוצמה

מקורות עוצמת המנהיג נחלקים לכמה סוגים-‏
‏1)‏ עוצמה מבנית (‏Position Power‏)‏
a‏.‏ עוצמה חוקית
b‏.‏ עוצמת הגמול
c‏.‏ עוצמה שבכפייה
‏2)‏ עוצמת אישיות (‏personal power‏)‏
a‏.‏ עוצמת המומחה
b‏.‏ עוצמת האדם
‏3)‏ עוצמה קשה (‏Hard Power‏)‏
‏1)‏ רמת השכנוע
‏2)‏ הצעת תגמולים
‏3)‏ מתן תגמולים
‏4)‏ איום בענישה
‏5)‏ ענישה
‏6)‏ הפעלת כח
‏7)‏ עוצמה רכה (‏Soft Power‏)‏
‏8)‏ המנהיגות של ימינו

‏4) שילוב בין תיאורית עוצמות המנהיג לבין נושא בגין והסכם השלום
הסכם השלום עם מצרים בחן את עוצמתו של מנחם בגין כמנהיג

‏5) סיכום

‏6) ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
כתב האלוף במיל' שלמה גזית, חוקר בכיר‎ ‎במכון‎ ‎למחקרי‎ ‎ביטחון‎ ‎לאומי במאי 2009, כי הסכם ‏השלום עם מצרים משנת 1979, היה אמור להיות פריצת דרך במערכת היחסים בין ישראל למדינות ‏ערב, אולם אותה פריצת דרך לא התרחשה, ולמעשה לדעתו- מעולם לא היה לכך סיכוי.‏
זוהי אחת מהתזות הרווחות לגבי הסכם השלום עם מצרים, אותו 'שלום קר' בינינו לבין שכנתנו ‏ההולכת ומתעצמת צבאית מדרום מערב לנו. אולם כיצד שלא נהפוך את המצב, עובדה היא כי מאז ‏‏1979, עת חתם מנחם בגין כראש ממשלה על הסכמי השלום עם מצרים ועד היום, למעלה מ- 30 שנה, ‏מדובר בגבול של שלום ובהסכם שלום אותו מכבדות ממשלות ישראל המתחלפות תדיר ומובראכ, ‏נשיא מצרים שירש את כיסאו של אנוואר סאדאת. הישג זה, גם אם היה מלווה במחיר כבד כפי ‏שמייד נסקור, הוא הישג כביר עליו חתומים אנואר סאדאת ומנחם בגין, שגם קיבלו עליו פרס נובל ‏לשלום.‏
 
עבודה מס' 61614 SHOPPING CART DISABLED
מנחם בגין ראש ממשלת ישראל והתמורות שחלו אצלו במהלך חייו, 2000.
פעולותיו והחלטותיו המדיניות של האיש, תוך הכרת השקפת עולמו, אמונותיו והגורמים שהשפיעו על חייו.
5,069 מילים (כ-15.5 עמודים), 10 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
קיים קשר בין גיל לציפיות חברתיות שונות, בהתאם לשלבי חיים שונים. בדברי חז"ל משתקפת תמונה של שלבי החיים המרכזיים: "יהודה בן תימא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרצוף, בן שלושים לכוח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזיקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם" (פרקי אבות, פרק ה').
כל תרבות רוויה בדימויים משלה על מחזור החיים וחיי האדם. במיתולוגיות שונות מתוארים חיי אדם בדמותו של נחש האוחז את זנבו בפיו או דרקון הבולע את עצמו. בחידה המפורסמת שהציג הספינכס בפני אדיפוס, מתואר האדם כיצור שבתחילתו זוחל על ארבעותיו, אחר כך הולך על שתיים ולבסוף על שלוש. התיאורים השונים של מחזור חיי אדם בכל התרבויות מכילים בתוכם פרדוקס מעניין מצד אחד קיים מהלך: חיי אדם מתחילים מנקודה מסוימת ומסתיימים בנקודה אחרת, מצד שני קיים מחזור. המהלך הוא זמן הולך וכלה, מתקדם לקראת סיום. לעומתו המחזור כולל התחדשות מתמדת וחזרה אין-סופית של האדם עצמו או של מבנה חיי אדם, המתגלם בבני אדם שונים ובזמנים שונים.
קיימות שתי דרכים להתבוננות בחיי האדם והן באות לידי ביטוי בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. הדרך הראשונה היא ראיית חיי האדם כמיקשה אחת הבנויה שלבים שונים, והדרך השניה היא התבוננות בחיי אדם מנקודת זמן אחת מפרספקטיבה של אדם אחד במצב מסוים.

מתוך עיוננו בחומר המצוי על המנהיג הפוליטי מנחם בגין, אנו רואים שהוא הקדיש את חייו לשירות הציבור להגשמת אידיאולוגיה לאומית, יהודית ודמוקרטית שהיתה תוכן חייו. מנהיג שפעל על פי רמת מוסר יוצאת דופן שבדרך כלל קשה למצוא אותה אצל פוליטיקאים מנוסים והיא הנחתה את חייו לכל אורך הדרך ואף השפיעה רבות על ירידתו מהבמה הציבורית והחיים הציבוריים, אף על פי שהצטייר פעמים רבות כאדם קשוח יתר על המידה, עקשן, אדם שעמד בראש ארגון מסוכן ועקב כך גם זכה לא אחת לכינוי "טרוריסט", אדם שבעת היבחרו לראשית הממשלה חששו רבים, מבית ומחוץ, כי השלום לעולם לא יגיע בעת כהונתו. הוא נודע בעקשנותו ובנחישותו הפוליטית, למרות שזו הלכה תמיד יד ביד עם רגישות חברתית שכרוכה באהבת האדם והאמונה החזקה בקדושת חיי האדם ובאיכותם. צד זה היה חלק מרכזי ביותר באישיותו של בגין ואף איפיין רבות מן ההחלטות שהחליט בזמן כהונתו כראש הממשלה ובזמן התפטרותו מתפקיד זה.
מתוך כך, החלטנו בעבודתנו זו לסקור בקצרה את חייו של בגין, תוך תהיות לגבי התאמתן של תיאוריות שונות למנהיג פוליטי כמנחם בגין. עבודתנו זו דנה בפעולותיו והחלטותיו המדיניות של בגין, תוך הכרת השקפת עולמו, אמונותיו והגורמים שהשפיעו על חייו ומכאן להסב את תשומת ליבנו לשאלה הבלתי נמנעת: מהן הנקודות המרכזיות שגרמו לאיש הקשוח ולאמביציונר לא קטן, אשר היה מלא אמונה במעשיו ובטיב דרכו למען ארצו ולמען עמו בפרט. מנהיג שדגל באידיאולוגיית ארץ ישראל השלמה, לנהל משא ומתן על בסיס שטחים תמורת שלום ובסופו של דבר "להרים ידיים" ולהתפטר מראשית הממשלה - תפקיד שלמענו נאבק רוב שנות חייו?

תוכן העניינים:
מבוא
חלק א': רקע תיאורטי
א. תקופה של השגה
ב. תקופת הישג וביסוס
ג. תקופת ההגנה, השחיקה והאובדן
חלק ב': הביוגרפיה של בגין
הקדמה
א. תקופת גלותו של מנחם בגין 1942-1913
ב. מנחם בגין בשירות הקמת מדינת ישראל 1949-1943
ג. מנחם בגין מנהיג פוליטי 1982-1949
חלק ג':
1. הערכות אשר מבוססות על רקע תיאורטי והביוגרפיה של מנחם בגין
2. מנהיגים פוליטיים בעת הזדקנותם
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבו מראי מקום\הערות שוליים.
 
עבודה מס' 20259 SHOPPING CART DISABLED
מדיניות החוץ של מנחם בגין.
סקירת יחסי החוץ בתקופת כהונתו, סקירה כרונולוגית וניתוח מדיניותו כולל זכויות האדם והיחסים עם מדינות ערב.
6,738 מילים (כ-20.5 עמודים), 20 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מנחם בגין היה ראש ממשלת ישראל מהמהפך בשנת 1977 ועד לאחר מלחמת לבנון, והתפטר מהממשלה מסיבות לא ברורות, שעדיין לוטות בערפל.
נולד בבריסק בליטא. בנעוריו הצטרף לתנועת בית"ר, ובמרוצת הזמן עמד בראשה בפולין. ב1940- הוגלה ע"י השלטונות הסובייטי למחנה של עבודה פרך ובסוף  1941 שוחרר כאזרח פולני. התגייס לצבא הפולני ושירת בו. ב1952- הגיע לארץ ישראל עם הצבא.
בשנים 1944-8 היה מפקד האצ"ל תנועת הרויזיוניסטים שנלחמה בשלטון המנדאט בדרכים שלא היו מקובלות על המוסדות הלאומיים. בקיץ 1948 יסד את תנועת החירות, היה מנהיג החירות, מיסדה וראש סיעתה של מפלגה זו בכנסת. היה עו"ד במקצועו.

מטרת עבודה זו היא לסקור את ראייתו של בגין את יחסי החוץ של ישראל, תפיסתו את הסיכסוך הישראלי ערבי, וראייתו של יחסי החוץ של ישראל עם מדינות ערב בכללותן, הן בתקופת השיא של מפלגת העבודה (שנות החמישים והשישים) והן בהיותו ראש ממשלה. אנסה גם לענות על השאלה מה ההבדל בין בגין כאידיאולוג-לוחם לעומת בגין כמדינאי, לפני היותו בשלטון ולאחר מכן.
אשווה גם את דעותיו של בגין עם דעותיו של מקיאבלי שרבים טענו (ובינהם קיסינגר) כי הוא פועל לפיהם ואין הוא מכבד במדיניותו את יחסי האדם הבסיסים.

השתדלתי, במידת האפשר, לא להעזר בספרות מגמתית, היות ובגין היה אישיות שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית.

ראשי פרקים:
1.הצגת העבודה
2.הקדמה
             1.קביעת מדיניות חוץ
             2.מנהיגות ומנהיגים בישראל
3.סקירה כרונולוגית
             1.מקום המדינה ועד לעלייתו לשלטון
             2.מעליתו לשלטון ועד מלחמת לבנון
             3.הפצצת הכור בעירק
             4.מלחמת לבנון
             5.לאחר המלחמה
4.ניתוח מדיניותו
             1.האוירה הבינלאומית האזורית
             2.ארץ ישראל
             3.יהודי התפוצות
             4.היחסים עם אירן
             5.ארצות הברית
             6.היחסים עם דרוא"פ
5.זכויות האדם בתפיסתו
6.סיכום
7.ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 65134 SHOPPING CART DISABLED
תהליכי קבלת החלטות, 2002.
קבלת החלטות ע"י מנחם בגין במבצע של"ג
2,543 מילים (כ-8 עמודים), 12 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בראיה כלל תקופתית קשה אומנם לראות קו אחיד של בגין. מצד אחד ניתן לנתח את ראיתו כראיתו של זבוטינסקי את יחסי החוץ אולם מצד שני ,ב-29 שנות ישיבתו באופוזיציה, הוא העלה התנגדויות רבות למהלכיה של הממשלה, היכולים לתת תמונה כוללת על השקפותיו.
בגין היה אומן הלשון והרטוריקה ואת נאומיו בכלל, וכלפי גורמי חוץ בפרט הוא מתבל בהוויה יהודית תנכית. בגין עשה שימוש רב בדבריו במיתוסים שונים מההוויה היהודית. פלג מציין שבגין השתמש במיתוס המאבק הנצחי בין היהודים לעולם, במיתוס העוצמה המדינית הבלתי מוגבלת, מיתוס הכבוד הלאומי וההדר (מושג שהיווה את אחד הערכים הבסיסים של התנועה הרביזיוניסטית כפי שהוטבעו ע"י ז'בוטינסקי) .
אולם למרות זאת בגין הוא תעלומה; לאחר שנים של התבוננות, מוכרחים להודות שהמדובר באישיות אטומה וחתומה, שאי אפשר להשקיף אל תוכה.
מלחמת שלום הגליל התחילה, ברמה ההצהרתית, לאחר ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון. התנהלות המלחמה, על פי החוקרים השונים, לא התנהלה כפי שהוצהר מלכתחילה ע"י ישראל ולכן עולה החשש כי תחילתה גם לא היתה מהסיבה האמורה לעיל.
שאלת המחקר היא האם ניתן לראות במלחמת לבנון המשך של הקו התקיף של בגין, או שגורמים מערכתיים הביאו אותו לנקוט בפעולה זו.

השערת המחקר היא כי הסיבות לפריצת המלחמה היו צורך השעה לאור המערכת המפלגתית והבין מפלגתית בה הוא נמצא.
שיטת המחקר תהיה ע"י סיכום מקורות ראשוניים ומשניים אודות המהלכים שקדמו למלחמה, וניתוחם על פי התיאוריות של בריצ'ר וג'רביס.

תוכן עניינים:
1. מבוא
1.1 שאלת המחקר
1.2 השערת המחקר
2. רקע תיאורטי
3. רקע היסטורי
1.3 צבאי
1.4 מפלגתי
4. פרק ישומי
5. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
בריצ'ר מחפש דפוסים קבועים להתנהגויות המדינה. הוא משלב שתי גישות:
1.איסוף נתונים וניתוחם לגבי מדינה בודדת.
2.תורת המערכות הכללית שרואה במדינה מערכת שמתנהגת בצורה מיכנית (תשומות, תהליך, תפוקה וחוזר חלילה).
בריצ'ר מציע לו מודל חדש שמאפשר חיזוי של תגובות המדינה לאירועים. חידושו הוא בזה שהוא מדבר על הסביבה המשדרת גירויים למקבלי ההחלטות. לדידו, הסביבה משדרת לגורמי ההשפעה ולמקבלי ההחלטות ושניהם ביחד יוצרים את התהליך.
 
עבודה מס' 62613 SHOPPING CART DISABLED
ניתוח נאום בגין מתאריך 7/1/52, 2003.
ניתוח נאומו של בגין שעסק בעניין השילומים מגרמניה.
5,792 מילים (כ-18 עמודים), 10 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
רקע היסטורי
רקע תיאורטי
הקאנון הרטורי של גיתי
מיתוסים
רטוריקה סגנונית ורטוריקה רעיונית
דמגוגיה
נאום בגין - ניתוח
ניתוח עפ"י הקאנון הרטורי של גיתי
מיתוסים
רטוריקה סגנונית ורטוריקה רעיונית
דמגוגיה
תגובות שפורסמו בעיתונות
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא
העבודה עוסקת בניתוח נאומו של מנחם בגין מתאריך 7/1/52. נאום זה עוסק בהתנגדותו של בגין לקבלת כספי השילומים מגרמניה בשל המטען הכבד שהשאירו הנאצים בעם ישראל.
ניתוח הנאום נעשה על פי מכלול האמצעים הלשוניים הן בלשון הדיבור והן בשפת הגוף שבהם מנחם בגין השתמש בכדי לשכנע את נמעניו, כלומר: על פי שימוש באמצעים רטוריים, תוך כדי התחייבות לרקע התיאורטי, מיתוסים, רטוריקה סגנונית ורטוריקה רעיונית, הטעיות לוגיות ושימוש באמצעים דמגוגיים.
שיטת מחקר
שיטת המחקר בעבודה זו תתבסס על ניתוח תוכן איכותני ותבחן זאת באמצעות:
           ·     פרוטוקול הכנסת
           ·     ספרות מחקר בנוגע למנחם בגין
           ·     ספרות מחקר תאורטית

העבודה מחולקת לשני חלקים: החלק הראשון הוא סקירה תאורטית של הספרות, והחלק השני הוא החלת היישום בפועל של הספרות על נאומו של בגין.
תמליל הנאום נלקח מתוך  דברי הכנסת, 1952.
 
עבודה מס' 41565 SHOPPING CART DISABLED
תעמולת הבחירות של בגין, 1999.
תעמולת המפלגות בישראל ואמצעי התעמולה בהם נקט בגין במערכות הבחירות של 1977 ו-1981.
5,346 מילים (כ-16.5 עמודים), 11 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ישראל היא מדינה שבה יש קבוצות שונות ומפוצלות בניהם של אזרחים החלוקים לחלוטין בינהן בנושאים שונים מסיבות דתיות, עדתיות , פוליטיות וכו'. המפלגות הגדולות השונות מתקשות יותר ויותר למצוא קהל בוחרים בזמן הבחירות על סמך האידיאולוגיות הישנות  והמפורטות  של ציונות, ערכים, שוויון מעמדי וכו'. משום כך החל בשנות ה70 אנו רואים שוני גובר והולך בניהול מסעות התעמולה השונים של המפלגות, כאשר התעמולה אינה מבוטאת כל כך בצורה רציונלית אידיאולוגית כמו שהיא מבוטאת בצורה רגשית וקליטה ככל האפשר ולרוב על סמך סיסמאות קצרות  שאיתן יוכל מכנה רחב ככל האפשר של האוכלוסייה להזדהות. עוד מאפיין של התעמולה שאם כי היה קיים תמיד מתחיל גם הוא להתבלט במלוא עוזו בעיקר בעשורים האחרונים הוא שימת הדגש על המנהיג ואישיותו (רצוי הכריזמטית).
דומה שהאיש שתרם יותר מכל לשינוי דרסטי זה היה מנהיג הליכוד וראש ממשלת
ישראל בין 1977 ל1983 מנחם בגין . בגין בשתי מסעות הבחירות שלו (אך בעיקר במסע הבחירות השני של 1981) יצר סטנדרטים חדשים ונושאים חדשים של תעמולה ודרך התבטאותו והתנהגותו במסעות אלה היוו גורם מרכזי לניצחון הליכוד.
נשאלת השאלה: מה היו האלמנטים החדשים שאותם הכניס בגין למערכת התעמולה הישראלית? באיזה מידה הם ביטאו שוני מן העבר ? ומה היו הסיבות לכך שהם היו אפקטיביים כל כך אצל שומעיהם?
בעבודה זאת ניתן תחילה סקירה כללית על שיטות ודרכי התעמולה של המפלגות  הישראליות (בעיקר במסעי הבחירות האחרונים) ובפרק השני נדון ספציפית בתרומתו  העצומה של מנחם בגין לתעמולת מפלגתו במאבק ביריביה ובמאפייניה הייחודיים.  

תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. פרק 1 : תעמולת הבחירות של המפלגות בישראל
3. פרק 2: אמצעי תעמולת הבחירות של מנחם בגין
4. סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 66916 SHOPPING CART DISABLED
הסרת האנונימיות של גולשי אינטרנט אשר נתבעו בגין לשון הרע, 2008.
מהם המבחנים המצויים ומהו המבחן הראוי להיעתר לבקשה לחשיפת שמותיהם של גולשים אנונימיים אשר התבטאו בצורה פוגענית באינטרנט, במטרה לתבוע אותם בגין לשון הרע?
9,524 מילים (כ-29.5 עמודים), 103 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בתאריך 3.3.06 פרסם העיתונאי אריה אבנרי באתר התחקירים Nfc כתבה שכותרתה "כך הפך אולמרט למיליונר"(1). בצמוד לכתבה פורסמו 95 תגוביות ("טוקבקים"), לא כולל תגוביות שפורסמו בתגובה לתגוביות "מקוריות". כך למשל, הגולש "בקר טוב למתעוררים" כתב "אולמרט מושחת לא מהיום". כתב גולש בשם "גלילי" ציין: "מושחת מילא, אבל מסוכן... שני בנים שלא שירתו בצבא ופועלים נגד המדינה ובת שמפגינה נגד צה"ל במחסומים ורעיה שהיא שמאל קיצוני יסתובבו חופשי בלשכת ראש הממשלה ויהיו חשופים לכל סודות המדינה? מצמרר". "מה שהמדינה צריכה כעת" כתב "זה ראש ממשלה מניפולטור, ממזר וערום". הגולש XMD כתב "העובדה שאולמרט לא מגיש תביעה על לשון הרע אומר [הטעות במקור - הערת המחברים] דרשני. וכל טיהור שמו ע"י פקידים התלויים בו לא יעזרו לנקות אותו".
האם ראש הממשלה יכול לתבוע בלשון הרע (בצורה פלילית או אזרחית) את מפרסמי הטוקבקים הנ"ל? ייתכן שכן וייתכן שלא. אולם גם אם יבקש לעשות זאת, ייתקל בבעיה: אין לו מושג מיהם "בקר טוב למתעוררים", "גלילי", "מה שהמדינה צריכה כעת" ו-"XMD". היכולת להגיע לאותם אנשים אמיתיים שהסתתרו מאחורי מסך האנונימיות והשתמשו בשמות אלו קיימת, אך הגוף היחיד שרשאי להורות על חשיפתם הוא ביהמ"ש. מהו המבחן בו נוקט ביהמ"ש בבואו להחליט האם לחשוף את שמות הגולשים? והאם ישנם תנאים פרוצדוראליים שיחויב אהוד אולמרט למלא לפני שתאושר בקשתו? בשאלות אלו, בתמצית, תעסוק עבודה זו.
למעשה, כדי לענות על שאלות אלו עלינו לאזן בין שני גורמים מתנגשים. מצד אחד, זכותו לשם טוב (או כבודו) של התובע. מצד שני, אנונימיות הגולש שהתבטא באינטרנט. בפרק הראשון בעבודה זו אבחן את תכלית דיני לשון הרע, הדין המצוי בישראל בנדון, ותחולתו על פרסומים הנעשים באינטרנט. תכלית דיני לשון הרע היא האינטרס הראשון שיונח על כפות המאזניים. בפרק השני אבחן את הערכים העומדים מאחורי אנונימיות הגולש. אלו יונחו מצידם השני של כפות המאזניים. בפרק השלישי אבחן הצעות שונות הנוגעות לאיזון הראוי בין האינטרסים. אתמקד בפסיקה שניתנה בישראל בנושא, אך אביא גם מספר הצעות חוק ואת מבחני הדין האמריקאי. בפרק הרביעי אחווה דעה אישית לגבי השאלה העומדת על הפרק, בהסתמך ובתגובה להצעות השונות שהובאו בפרק השלישי.
לפני פתיחה, מספר הערות מתודולוגיות. היריעה צרה, ולכן העבודה תתוחם לשאלה הצרה של המבחן הראוי (על היבטיו המהותיים והפרוצדוראליים) לחשיפת שמות גולשים אנונימיים אשר קיים רצון לתבעם בלשון הרע. כלומר, לא יידון עניינים של גולשים לא-אנונימיים או של מפרסמים המשויכים למערכת אתר האינטרנט. כמו כן, לא יידון באופן נורמטיבי האיזון הכללי שעושה חוק לשון הרע, אלא הדיון יהיה פוזיטיבי גרידא (למעט כשיצוין במפורש אחרת) כיוון שהוא נועד לשמש אותנו ככלי להמשך העבודה ולא כשאלה העומדת על הפרק. לבסוף, העבודה גם לא תעסוק בנושא הכללי של אחריות ספקי גישה לאינטרנט על דברים שכתבו גולשים ה"שייכים" לאותם ספקים, אלא באחריות הישירה של אותם גולשים עצמם.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': דיני לשון הרע בישראל
א. תכלית דיני לשון הרע והאיזון בין האינטרסים הנוגדים
ב. הדין המצוי
ב.1. כללי
ב.2. ההפרדה בין ההליך הפלילי להליך האזרחי
ב.3. סעדים וסנקציות
ב.4. הגנות
ג. תחולת חוק לשון הרע על פרסומים באינטרנט
פרק ב': ערכי האנונימיות באינטרנט
א. האנונימיות כחלק מהזכות לחופש הביטוי
א.1. רקע כללי: הזכות לחופש ביטוי
א.2. על חופש ביטוי ואנונימיות באינטרנט
ב. אנונימיות כחלק מהזכות לפרטיות
ב.1. רקע כללי: הזכות לפרטיות
ב.2. על פרטיות ואנונימיות באינטרנט
ג. יחסיות האנונימיות ומעמדה בפסיקה הישראלית
פרק ג': האיזון בין אינטרס התובע לאינטרס הגולש האנונימי
הקדמה - רקע טכני לפרוצדורה לחשיפת הגולש האנונימי
א. הצעות חוק ותזכיר חוק מסחר אלקטרוני
ב. מבחני הדין האמריקאי
ג. הפסיקה בישראל
ג.1. פסיקה בענייני מהות: המבחן לחשיפת שם הגולש
ג.2. פסיקה בענייני פרוצדורה: סיווג ההליך וסמכות השיפוט
ג.3. צירוף הגולש להליך
ד. סיכום
פרק ד': דעה אישית
א. עקרונות בקביעת האיזון הראוי
א.1. העיקרון המנחה
א.2. ה"התאמה" לאנונימיות: היבטים שלא הודגשו בפסיקה
ב. האיזון הראוי
ב.1. המבחן לחשיפת שם הגולש
ב.2. סיווג ההליך וסמכות השיפוט
ב.3. צירוף הגולש להליך
ב.4. סיכום
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
א. תכלית דיני לשון הרע והאיזון בין האינטרסים הנוגדים
ברור כי הזכות ה"מרוסנת" ע"י דיני לשון הרע היא הזכות לחופש ביטוי(2). השאלה על איזה ערך מגן הדין "מפני" חופש הביטוי. לפי הגישה המסורתית בפסיקה, מטרת דיני לשון הרע היא להגן על שמו הטוב של אדם(3). השם הטוב חשוב לאדם לעתים כחיים עצמם(4) וכבר נאמר במקורות כי "טוב שם משמן טוב"(5). לכל אדם זכות יסוד לשם טוב (בעלת היבט אישי והיבט רכושי כאחד) המקיפה את האינטרס בכבוד אישי, גאווה אישית והכרה אישית בין בני-אדם(6). ההגנה היא על השם הטוב במובנו המוחשי-ממשי (הכבוד החיצוני), דהיינו הערכתו של הפרט בעיני האחרים, ולא על רגש הכבוד (הכבוד הפנימי), דהיינו הערכתו האישית בעיני עצמו(7).
 
עבודה מס' 20453 SHOPPING CART DISABLED
השפעת השואה על קבלת החלטתו של בגין בהפצצת הכור העירקי.
הצגת תהליכי קבלת ההחלטות אצל בגין מעלייתו לשלטון ועד מלחמת לבנון תוך בדיקת השפעת השואה על הפצצת הכור העירקי.
5,199 מילים (כ-16 עמודים), 21 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לאחר חודשים רבים של שפל כלכלי ומדיני החליט בגין לפתוח במבצע על מנת להרוס את הכור הגרעיני, אף שהיו עלולות להיות לו השלכות מדיניות חמורות. בחג השבועות הגיחו מטוסי חיל האוויר להשמיד את הכור של עיראק שהיה בתהליך הקמה. בגין היה מוכן להישבע שכל קשר בין ההתקפה למערכת הבחירות מקרי בהחלט. לטענתו היו לו ידיעות כי הכור עדיין "קר" וכי בתוך שבועות מספר הוא אמור להיות מוטען ופיצוצו אז היה עלול לגרום נזק לאוכלוסיה מסביב.
העולם היה נרעש וביקש לגנות את ישראל על ההפצצה, אולם בגין, בנאום מזהיר בכנסת הסביר את עמדתו למרות שבראיונות לעיתונות הוא טען כי אין הוא מעלה על הדעת התחשבות במדינות העולם בנקודה זו, ואכן רבים הסכימו עימו .
בנאום לעיתונות הוא אמר: "צאדאם חוסיין הוא מנהיג אכזר, אשר הגיע לשלטון ע"י רציחת חבריו הטובים. הוא לא יהסס להשתמש בנשק כלשהו נגדנו. אם לא נפעל אנו יכולים לבחור בין סיכון חיינו לבין כניעה לדרישותיו" .
יש לציין כי בכל המהלכים לא ויתר בגין על האופציה המדינית וניסה לשכנע את ראש ממשלת צרפת כי יפסיק את אספקת החומר הגרעיני לעיראק אולם צרפת הרגיעה כל העת את ישראל. למרות זאת הישראלים לא הלכו שולל אחריהם .
נקודה נוספת שיש להזכיר כאן היא תקופת השואה שלא נמוגה מזיכרונו של בגין. ההקבלה בין הגזים בשואה לגזים שיצרה עיראק על מנת להרוג אזרחים. על דבר זה לא יכל בגין להתגבר.

מטרת העבודה היא לסקור את קבלת ההחלטות בקשר להפצצת הכור העיראקי ולהעריך היו לזיכרונות השואה חלק בהפצצות אלו. הבדיקה תהיה על פי סקירת דבריו, סקירת המאורעות וסקירת דברים שנאמרו אודותיו.

ראשי פרקים:
1.מבוא ומטרת העבודה
2.תהליכי קבלת החלטות
3.נשק גרעיני ואיומו
4.ההנהגה בשואה והשפעת השואה על בגין
5.קבלת החלטות אצל בגין
    א.מעלייתו לשלטון ועד מלחמת לבנון
   ב.הפצצת הכור
6.סיכום  העבודה
7.ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 68069 SHOPPING CART DISABLED
החלטת בגין לצאת למבצע של"ג, 2009.
הצגה וניתוח המקרה ע"פ המסגרת התיאורטית של בריצ'ר.
4,329 מילים (כ-13.5 עמודים), 17 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) החלה עם פלישת צה"ל ללבנון ב- 6 ביוני 1982. הרקע לפלישה היה כוחם ההולך וגובר של בסיסי אש"ף בדרום-לבנון, טילי הקטיושות שנורו לעבר יישובי הצפון של ישראל, וחדירות של מחבלים לשטח ישראל לשם ביצוע פעולות טרור. הלחימה הסתיימה ביולי 1985, עם נסיגתו הרשמית של צה"ל אל מעבר לקו הגבול הבינלאומי.
המודל של בריצ'ר ואח' (1978) מקשר בין חקר יחסים בינ"ל ברמת המדינה ורמת הפרט. החוקרים מנסים להבין איך מתקבלות החלטות במדינה בנוגע למדיניות חוץ ומאמץ את תורת המערכות כדי להסביר זאת. ההחלטה מאפיינת את רמת הפרט כי היא מתקבלת ע"י אדם אחד או קב' מצומצמת של אנשים. המאמר מנסה למפות את כל הגורמים המשפיעים על ההחלטה. בעבודה זו, נחקור את החלטתו של מנחם בגין לפתוח במבצע של"ג על פי מודל זה במטרה לבדוק מהם הגורמים שהביאו להחלטה.

מתוך העבודה:
מערכת גלובאלית- שנות -80 הינן שנים בהן שררה המלחמה הקרה, בין הגוש המזרחי הקומוניסטי (בריה"מ) לגוש המערבי (ארה"ב). בתחילת שנות ה-80 הדטאנט בין המעצמות הופסק והן חוזרות לאותה יריבות ששררה ביניהן קודם. ממשל רייגן בארה"ב, בתקופה זו, ביקש לבלום את ההתפשטות סובייטית ברחבי העולם (שיפר, 1986). לעומת סוריה שנתפסה כלקוח סובייטי הפועל ע"פ הוראות ממוסקבה, נתפסה ישראל כנדבך חיוני במערכת הביטחון האזורית במזרח התיכון שמשתתפת בבלימת הסובייטים באזור. ארה"ב רצתה למנוע את סיכוני ההתלקחות הצבאית בין ישראל לבין סוריה שהייתה עלולה לזעזע את היציבות היחסית במזרח התיכון ולהביא למתיחות בין ארה"ב לברה"מ (אבי-רן, 1986). בגין ורייגן היו מאוחדים בעמדתם העוינת כלפי בריה"מ ומסמך מדיני שנחתם בין המדינות, שקרא לשיתוף אסטרטגי בין המדינות, הוכיח שישראל שותפה לגדולה שבמעצמות (שיפר, 1984).
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/08/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 24 :: [עמוד 1 מתוך 3]
עבור לעמוד: 1 2 3 :: עמוד הבא >>