עבודות [1-9] מתוך 28 :: [עמוד 1 מתוך 4]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "המתת חסד":

עבודה מס' 61213 SHOPPING CART DISABLED
המתת חסד, 2001.
סוגי החירות של ישעיהו ברלין וההגדרות שלה, הצטלבות ההגדרות עם מושג המתת חסד ועד כמה קיימת פגיעה בחירות האדם בהקשר לנושא זה.
3,854 מילים (כ-12 עמודים), 9 מקורות, 248.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המתת חסד

תוכן עניינים
מבוא
פרק א - מושג החירות ע"פ ישעיה ברלין
פרק ב - פטרנליזם
פרק ג' - המתת חסד ומושג החירות
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
המתת חסד מהווה מערכת מסובכת ושנויה במחלוקת ונושא מדובר ביותר בתקופה
האחרונה. איכות חיים הפכה כיום למושג שגור וחשוב אצל אנשים רבים המצהירים
שטוב יותר לחיות מעט והיטב מאשר לחיות חיי סבל ארוכים. אדם חי רק פעם ועל כן
קיימת שאיפה לחיות חיים טובים או בכלל לא לחיות.

נושא המתת החסד מעלה סוגיות חשובות בהקשר לחירות האדם. האם יש להיענות
רצונו של האדם למות כלומר, כאשר הוא מוגבל לבצע את התהליך והוא מבקש
מגורם חיצוני לעזור לו בתהליך. האם החוק ושבועת הרופאים לקדושת חיי האדם
מהווים מצב המצדיק סירוב לבקשה של האדם. נאם סירוב כזה מהווה פגיעה
בחירותו של האדם והאם אין פה מצב של פטרנליזם מצד גורם חיצוני המהווה פגיעה
ושליטה על חירותו של האדם. או אולי קיים מצב בו גורם חיצוני יודע טוב יותר מה
טוב לאדם כאשר הוא נמצא במצב הגורם לו ייאוש אשר לעיתים עשוי להיות זמני.

ישעיה ברלין מדבר על שני סוגי חירות (1987) חירות שלילית וחירות חיובית. הוא
מציין כי החירות היא במידה מסוימת שחרור של אזיקים. החירות השלילית
מאפשרת לאדם את החופש לפעול בדרכים שונות וחירות חיובית מגבילה את החופש
במידת מה בכדי להשיג תועלות גבוהות יותר. ברלין טען כי חירות מוחלטת עלולה
להיות נוראית ושוויון מוחלט עשוי להיות במידה מסוימת מפחיד.

עבודה זו דנה בסוגי החירות של ברלין ומתייחסת להגדרות שלה כמו גם להצטלבות
של ההגדרות עם מושג המתת חסד ועד כמה קיימת פגיעה בחירות האדם בהקשר
לנושא זה. אל תוך הנושא הזה נכנס מושג הפטרנליזם ועד כמה יש לו ערך או
משמעות במצב של המתת חסד. מצד אחד ניתן לומר שרופאים ובני משפחה יודעים
מה טוב לחולה הנמצא במצב קשה ועושים כל דבר בכדי להקל עליו לעבור את
המשבר. אך מצד שני ניתן לטעון "מי שמך שליט עלי?" "מי אתם שתחליטו מה טוב
לי ואיך עלי לנהוג?" "מה פתאום אתם תחליטו על חיי או על מה אני עושה ורוצה
לעשות בהם?".


 
עבודה מס' 69381 זמנית, לא ניתן לרכישה
 
עבודה מס' 65231 SHOPPING CART DISABLED
עמדות רופאים ואחיות כלפי המתת חסד, 2003.
הקשר בין העיסוק המקצועי ולבין עמדה כלפי המתת חסד- רופאים מול אחיות.
10,411 מילים (כ-32 עמודים), 38 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נושא המתת חסד עוסק בשאלה הקשורה ליסוד קיומו של האדם: באיזו מידה האדם "שייך" לעצמו או לחברה שהוא חי בה, ובאיזו מידה הוא יכול לשים קץ לחייו או לחיי זולתו- אם האחר מסכים לכך. זהו נושא רגיש שאין לגביו עמדה חד משמעית: קיימת מחלוקת בקרב הצדדים המעורבים בנושא, כאשר לכל אחד טיעונים לגיטימיים, במסגרת דיון בנושא זה יובאו בהמשך עמדות מגוונות, המכניסות את הנושא למסגרת הלכתית, משפטית, מוסרית וחברתית.
העיסוק במוות הוא עיסוק שמלווה אותנו לאורך כל החיים, למרבית האנשים יש אפשרות לדחות את המחשבה על המוות לקרן זווית בעוד שהתרחשות המוות ודאית עבורנו מועדו אינו ידוע. כל אדם רואה את מותו באופנים שונים , ניתן להניח כי מרבית האנשים היו רוצים לחסוך בכאב ובסבל לפני מותם לחסוך איבוד יכולות מנטליות וגופניות, להיות מוקפים בבני משפחותיהם ולמות בכבוד, יחד עם זאת, מוות בכבוד הוא מושג סובייקטיבי וניתן למצוא מגוון של דעות בניסיונם של אנשים להגדיר מהו מוות בכבוד עבורם.
בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת בארץ תופעה של הימנעות מביצוע החייאה בחולים סופניים במחלקות ובבתי החולים הגריאטריים, שסיכוייהם להאריך חיים קלושים. במקרים רבים נעשה הדבר ביוזמת הרופאים, ולאחר שקיבלו את הסכמת בני המשפחה. עם זאת מקרים כאלו עדיין נדירים, והם בעיקר המתוות חסד פאסיביות ורק כאשר ברור כי זהו רצון החולה ומשפחתו.
כיום תחום ההימנעות מפעולות מאריכות חיים בחולים סופניים במדינת ישראל פרוץ. למשרד הבריאות אין מדיניות מפורטת, חולים נאלצים להגיע שוב ושוב לבתי המשפט, שדנים בכל מקרה ומקרה בנפרד, ללא מדיניות אחידה. התוצאה היא שההחלטות כאלה מתקבלות תכופות לפי שיקולי הרופאים ובתי החולים.
בשנים האחרונות, נוצרה התקדמות מרשימה של הרפואה והיא יצרה בעיות שלא היו בדורות הקודמים. להתקדמות הו שתי פנים: מצד אחד, מדע הרפואה: התקדמות מדעית והיכולת לספק תרופות, טיפולים, ניתוחם והשתלות שבזכותם ניתן לרפא היום מחלות שנחשבו חשוכות מרפא בעבר, מצד אחר, טכנולוגיה רפואית המאפשרת להשאיר חולה חשוך מרפא בחיים, או להאריך את חייו מעבר לגבולם הטבעי, ללא שום יכולת או סיכוי לרפאו, בפעם הראשונה לא המוות , אלא צורת המיתה וגם ההישארות בחיים הפכה לבעיה פלוסופית.
עבור אנשים החולים במחלות סופניות העיסוק במוות וההמתנה לו מתמשכים, לעיתים קרובות בליווי סבל, כאב ותסכול מרובים, חולים טרמינלים אלה המבקשים את מותם מבקשים בעצם לשים קץ לשינויים המתחוללים בחייהם, לייסוריהם,לסבלם של אחרים, לחוסר יכולתם לשנות את מצבם ולהכרה שאין עוד תוחלת לחייהם (גרוס 1994). מצב זה הנו תולדה של התפתחות הטכנולוגיה הרפואית המודרנית המאפשרת להאריך חיי אדם באמצעים מלאכותיים. כמו כן, גם ההשקפות בתפיסת יחס רופא- חולה השתנו (BENRUBI 1992), אם בעבר שלטה הגישה הרפואית הפטרנליסטית המסורתית, לפיה הרופא הוא בעל הידע והמקצוע הוא הכל יודע והמחליט הבלעדי, ועל החולה להפקיר את עצמו בידיו ואין מקומו בתהליך קבלת ההחלטות, ואין משקל לעקרונות החיים של המטופל, אזי היום שלטת ההשקפה ההומניסטית המודרנית המבוססת על האוטונומיה של האדם, האדם הוא החיים, ויש לו אוטונומיה מלאה על גופו. גישה זו כוללת בחובה את חוק זכויות החולה, וחוק זכויות האדם, לעקרון קדושת החיים מצטרף הערך של איכות החיים שהוא ערך סובייקטיבי, ולכן החולה זכאי להחליט על סוג הטיפול שיקבל ויש לקבל את הסכמתו טרם מתן הטיפול או לפחות עליו להיות שותף מלא בקבלת ההחלטות (שלף, 1994). תהליך קבלת ההחלטות תלוי ביכולת של החולה לקבל החלטה ואם אינו מסוגל לקבל החלטה תלוי הוא בקיום או באי קיום צוואת חיים. (DAVIDSON, HACKLER CARADIVE, MCCORD 1989).
ההחלטה על מות אדם שונה מהרבה החלטות אחרות, היות וזו החלטה אבסולוטית שאין אחריה כל תיקון או אפשרות לחרטה. בנוסף יש לזכור כי כל נושא הקשור למוות מכיל בתוכו רגשות עזים, זהו אחד הנושאים השנויים במחלוקת בכל רבדי החברה מדובר בשאלה כבדה בעלת אופי מוסרי חברתי ומשפטי כאחד ( alldrige 1994).

שאלת המחקר היא מהם העמדות של אחיות ורופאים (ברמות שונות) בבתי חולים כלפי המתת חסד וסיוע להתאבדות?: מהם הגורמים לעמדות אלו?
שאלת משנה היא האם יש הבדל בעמדות כלפי המתה פאסיבית מול אקטיבית.
השערות המחקר היא שקיימים פערים בעמדות כלפי המתת חסד בין רופאים ואחיות. אחיות יטו לצדד יותר מרופאים בהמתת חסד. לגבי הבדים בין המתה אקטיבית לפאסיבית נראה כי הרופאים, שנשבעו שבועת היפוקרטס יגלו גמישות יתר כלפי המתה פאסיבית, לעומת אחיות שאצלן לא ימצא הבדל משמעותי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 שאלות המחקר
2. הגדרת המושג מוות והמתת חסד
2.1 מוות
2.2 המתת חסד
2.3 בעד ונגד המתת חסד
3. המתת חסד מבחינה משפטית
3.1 הוראות החוק
3.2 ביקורת כנגד מערכת המשפט
3.3 ההתנגשות בין הערכים הדמוקרטים להלכתיים
4. הדיון הציבורי בהמתת חסד
4.1 הדיון בעולם העתיק
4.2 ציוני דרך בנושא המתת חסד בישראל
5. עמדות הצוות הרפואי כלפי המתת חסד
5.1 תאור התפקידים
5.2 עמדות הצדדים
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מוות הינו מצב של הפסקת כל הפעולות החיוניות לגוף (על פי מילון פונטנה למחשבה מודרנית). כלומר: הפסקת הדופק, פעימות הלב הפסקת פעולת מחזור הדם ושיתוק מערכת העצבים. זוהי הגדרה רפואית שמרנית שהיתה נהוגה עד לשנים האחרונות בכל הארצות.
המציאות הטכנולוגית המתקדמת מאפשרת לנו להחזיק אנשים בחיים ללא תפקוד המוח ומערכת העצבים. עקב כך, החלה להתעורר שאלת הגדרתו מחדש של מושג המוות. נקבעו קריטריונים חדשים יחסית להגדרת המוות על ידי המדע המתוארים במונחים של "brain death" - מוות המוח או " irreversible coma""צמח"- חוסר הכרה שלא ניתן לחזרה (קאוצקי, 1988).
 
עבודה מס' 66079 SHOPPING CART DISABLED
השוואה בין השפעת המשפט העברי על הישראלי בנושא המתת החסד , 2007.
הקשר בין ההשפעות הטכנולוגיות לבין התפתחות המשפט העברי בנושא המתת החסד והשפעתו על המשפט הישראלי
5,559 מילים (כ-17 עמודים), 25 מקורות, 289.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
התקדמות הרפואה והיכולת הרפואית להאריך חיי אדם מעבר למה שהיה מקובל וידוע בעבר באמצעים טכנולוגיים מציפה את הדילמה הערכית בדבר הגבולות הראויים והסיטואציות בהן יש להאריך באופן מלאכותי את חייהם של חולים סופניים, ומהם הגבולות? היותה של מדינת ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" מקרינה גם על הדיון בשאלה זו. נשאלת השאלה האם הזכות למות בכבוד היא זכות חוקתית? סוגיית האפשרות למתן הזכות ל"המתת חסד" זכתה להתייחסות רחבה בפסיקה בפס"ד של ביהמ"ש העליון בעניינה של יעל שפר(1). גם חוק זכויות החולה, התשנ"ו -  1996, מסדיר נושאים שונים בתחום. אדון בהיבטים של קדושת החיים מול כבוד האדם, בדילמה החוקתית במדינה "יהודית ודמוקרטית", ובהיבטים והתפתחות במשפט העברי והישראלי.

ע"מ לדון בהיבטים ובדילמות העולות בעבודה אפרט בפרק הראשון לגבי התנגשות עיקרון קדושת החיים אל מול כבוד האדם. כמו כן, יינתן רקע חוקתי לגבי ההתנגשות בין המושגים "יהודית" ו"דמוקרטית", ויוסבר מושג ה"אותונזיה". פרק זה יהווה את הרקע לחלקי העבודה שיבואו שלאחריה, ואשר יתמקדו, בעיקר, בזכות הסירוב מדעת לטיפול רפואי.
בפרק השני אפרט את גישת הדין העברי (והגישות בתוכו) לזכות הסירוב מדעת ולהמתת החסד.
בפרק השלישי אפרט את גישת הדין הישראלי תוך ניתוח פסיקה של בתי המשפט השונים.
בפרק הרביעי אשווה בין הדין הישראלי לדין העברי תוך התייחסות להצעת חוק "החולה הנוטה למות" שמהווה התפתחות מעניינת בתחום. בפרק האחרון אסכם את העבודה ואציג את מסקנתי, לפיה המשפט העברי צועד באותו כיוון המתיר המתת חסד (בפיקוח המתאים) כמו מקבילו הישראלי בנושא המתת החסד, אך המרחק ביניהם עדיין משמעותי.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' - רקע
פרק ב'- גישת הדין העברי
פרק ג' - גישת הדין הישראלי
פרק ד' - השוואה בין המשפט העברי לישראלי
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
המתת חסד - קדושת החיים מול כבוד האדם
ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית מעוררת גם שאלות הקשורות לחיים ומוות ומאפשרת לרפואה והחברה יכולת שליטה על משך חיי האדם ואיכותם. חיבור חולה למכונות הנשמה והזנה יכול להאריך את חייו בשנים רבות, אולם איכות חייו לא תשתפר. מצב זה הוא הבסיס לדילמה חברתית כאשר פרט מבקש לא להאריך את חייו באמצעים טכנולוגיים. כאשר אדם מבקש שיכובד רצונו למות באופן "טבעי" ללא פגיעה בכבודו וללא הארכת חיים שאין עמה שיפור באיכות חייו.
 
עבודה מס' 61722 SHOPPING CART DISABLED
המתת חסד, 1997.
עבודה העוסקת בהמתת חסד, על היבטיה וסוגיה השונים.
2,718 מילים (כ-8.5 עמודים), 15 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בשנים האחרונות, בעקבות המודרניזציה שכללה התפתחות טכנולוגית אדירה בתחום הרפואה והתקשורת, עלתה סוגיית המתת החסד, על היבטיה השונים, לכותרות בעוצמה רבה.
מצב זה הנו תולדה של התפתחות הטכנולוגיה הרפואית המודרנית המאפשרת להאריך חיי אדם באמצעים מלאכותיים כגון מכשיר הנשמה ועוד.
כמו כן, גם ההשקפות השתנו: אם בעבר שלטה ההשקפה הפטרנליסטית, לפיה הרופא הוא בעל הידע ועל החולה להפקיר את עצמו בידיו, אזי היום שלטת ההשקפה המודרנית הכוללת בחובה את חוק זכויות החולה, וחוק זכויות האדם, ולפיה החולה אחראי לגופו וזכאי להחליט על סוג הטיפול שיקבל, ויש צורך במרבית המקרים, לקבל את הסכמתו טרם מתן הטיפול.
עפ"י  1994 ,Alldrige ההחלטה על מות אדם שונה מהרבה החלטות אחרות, היות וזו החלטה אבסולוטית שאין אחריה כל תיקון או אפשרות לחרטה.
בנוסף יש לזכור כי כל נושא הקשור למוות מכיל בתוכו רגשות עזים, ולכן קיימת האפשרות שהדיון בנושא יהפוך לקיצוני ומכאיב והסיכוי שדיון זה יביא לתמימות דעים כמעט שאינו קיים. במסגרת לימודינו בתחום הבריאות, ומכיוון שבמהלך עבודתנו נפגשנו עם אנשים המצויים בשלבים שונים של מחלתם, נראה לנו חשוב לעסוק בסוגייה מורכבת זו ולנסות לגבש עמדה מקצועית בנושא, עד כמה שהדבר ניתן.
משום כך, מצאנו לנכון לעסוק בעבודה זו בהמתת חסד, על היבטיה וסוגיה השונים. עם זאת, נושא זה הנו מורכב מאד ואין לנו כל יומרה להקיף את כולו.
במסגרת הכתוב נשתדל להציג את הדילמות והערכים הרלוונטיים בצורה אובייקטיבית ככל האפשר.

תוכן העניינים:
מבוא
המתת חסד מהי?
המתת חסד ביהדות
היבטים משפטיים בנוגע להמתת חסד
היבטים רפואיים בהמתת חסד
דילמות מוסריות הנוגעות להמתת חסד
תפקיד העובד הסוציאלי
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 67421 SHOPPING CART DISABLED
המתת חסד-אותנזיה, 2004.
סוגי המתת חסד (פאסיבית, אקטיבית, וולנטרית) וההיבטים השונים לרבות ההיבט המוסרי פילוסופי, ההיבט ההלכתי, ההיבט המשפטי וההיבט הרפואי תוך השוואה להתייחסות העולם.
18,589 מילים (כ-57 עמודים), 111 מקורות, 599.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בשנים האחרונות, בעקבות המודרניזציה שכללה התפתחות טכנולוגית אדירה בתחום הרפואה
והתקשורת, עלתה סוגיית המתת החסד, על היבטיה השונים, לכותרות, בעוצמה רבה בעולם המערבי ובמדינת ישראל. בעיה זו הופכת להיות סוגיה מרכזית בדיונים ציבוריים, ואט אט מציבה בפני בתי-המשפט ובתי-המחוקקים שאלות משפטיות, מוסריות, רפואיות וחברתיות שהן בין הקשות והכאובות ביותר לפתרון. כמו כן, גם ההשקפות השתנו, כיוון שאם בעבר שלטה ההשקפה הפטרנליסטית, לפיה הרופא הוא בעל הידע ועל החולה להפקיר את עצמו בידיו, אזי היום שלטת ההשקפה המודרנית הכוללת בחובה את חוק זכויות החולה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולפיה החולה אחראי לגופו וזכאי להחליט על סוג הטיפול שיקבל, ויש צורך במרבית המקרים, לקבל את הסכמתו טרם מתן הטיפול.
יודגש כי, ההחלטה על מות אדם שונה מהרבה החלטות אחרות, היות וזו החלטה אבסולוטית שאין אחריה כל תיקון או אפשרות לחרטה. בנוסף, יש לזכור כי כל נושא הקשור למוות מכיל בתוכו רגשות עזים, ולכן קיימת האפשרות שהדיון בנושא יהפוך לקיצוני ומכאיב והסיכוי שדיון זה יביא לתמימות דעים כמעט שאינו קיים. לא זו אף זו, איכות חיים הפכה כיום למושג שגור וחשוב אצל אנשים רבים המצהירים שטוב יותר לחיות מעט והיטב מאשר לחיות חיי סבל ארוכים. אדם חי רק פעם אחת ועל כן קיימת שאיפה לחיות חיים טובים או בכלל לא לחיות, ובהתאם לכך, המתת חסד מהווה מערכת מסובכת ושנויה במחלוקת. נושא המתת החסד עוסק למעשה בשאלה הקשורה ליסוד קיומו של האדם, היינו, באיזו מידה האדם שייך לעצמו או לחברה שהוא חי בה וכן באיזו מידה הוא יכול לשים קץ לחייו או לחיי זולתו, אם האחר מסכים לכך. האיזון הקשה בין עקרון השמירה על כבוד האדם וחירותו לבין עקרון קדושת החיים, ערך חיי האדם ושמירה על משך אריכות החיים, אינו מן הקלים ורבים המלומדים והחכמים שהתלבטו בסוגיות אלו. אפילו מעשה הנער עמלקי, שקירב את מותו של שאול - נידון בקשר לדיני המתת חסד. שהרי שאול המלך, לאחר ניסיון ההתאבדות, היה בגדר חולה סופני, הסובל ייסורים קשים, אשר ביקש בצורה ברורה וצלולה שיקרבו את מותו ויגאלוהו מן הייסורים, והנער העמלקי מילא אחר בקשה זו. דינו של הנער נחרץ ע"י דוד המלך למיתה . מעונשו של הנער העמלקי ניתן ללמוד שאכן יש איסור רציחה מן התורה גם בתנאים אלו, וגם לפי בקשת החולה, ואפילו לפי פקודת המלך . דילמת המתת החסד, מקורה בעובדה שהרפואה הכירה בכך שישנן מחלות סופניות, מחלות אשר בשלב מסוים הן חשוכות מרפא, וסופן הבלתי נמנע הוא מוות לאחר תקופה של כאב וייסורים. במצב זה קורה לא פעם שחולים הנמצאים בבית החולים ועומדים על חומרת מצבם, מבקשים מרופאיהם לסיים את חייהם. העיסוק בנושא זה מקדמת דנא, הוא עדות להתלבטותם של הרופאים ושל אנשי ההגות, כנראה בשל נטייה שהייתה קיימת לקצר את הגסיסה - בכדי להקל הן על החולה והן על סביבתו הקרובה, והיא הפכה כיום למרכזית הרבה יותר, זאת לאור התפתחות הטכנולוגיות החדשות, המאפשרות להחזיק בחיים חולים, הרבה מעבר למה שהיה ידוע בימי קדם כתהליך הגסיסה. בדורנו שלא כמו בדורות הקודמים, הרופא איננו עוד המחליט הבלעדי והחולה יודע יותר ומודע לזכויותיו . בשנים האחרונות מתרבות פניות מצד החולים וקרוביהם לבצע את מה שמכונה "הפסקת טיפולים מאריכי חיים" וזאת בעיקר לאור העובדה שבצד הברכה שהביאה עימה התקדמות הרפואה המודרנית, שביכולתנו להאריך את תוחלת החיים, הביאה עמה התקדמות זו "קללה" במובן זה שיש באפשרותנו כיום להאריך את חיי הגוף הפיזי של החולה אשר בעבר הוגדר חשוך מרפא, באמצעות מכונות וטיפולי החייאה מגוונים. בעוד שעד לפני כמה עשרות חיים, השאלה שהעסיקה את העוסקים ברפואה הייתה כיצד ניתן להאריך את חייו של החולה, הרי שכיום משניתן להזין ולהנשים חולים בצורה מלאכותית באמצעות מכונות וטיפולי החייאה מגוונים, שאלה שמתעוררת באופן גובר והולך, הינה האם תמיד שומה על הרופאים להשתמש בידע ובטכנולוגיה הנמצאים ברשותם על מנת להוסיף מספר שבועות, ימים או שעות לחיי החולה, בעוד שהפסקת הטיפול הרפואי, כמובן יכולה לקרב את מותו של החולה ובמיוחד עת נראה כי חיים אלה נעדרים כל תוכן או איכות או שהם מלאים רק סבל מתמשך, וטעמם ניטל, לדעתו של החולה. השאלה מכוונת, בין היתר, ל"זכות" של החולה להינתק ממכשירים מאריכי חיים, אשר חובה של הרופא בצידה. ושוב, נושא המתת החסד מעלה סוגיות חשובות בהקשר לחירות האדם כגון : האם יש להיענות לרצונו של האדם למות, היינו, כאשר הוא מוגבל לבצע את התהליך והוא מבקש מגורם חיצוני לעזור לו בכך, האם החוק ושבועת הרופאים מהווים מצב המצדיק סירוב לבקשה של האדם, האם סירוב כזה מהווה פגיעה בחירותו של האדם והאם אין פה מצב של פטרנליזם מצד גורם חיצוני המהווה פגיעה ושליטה על חירותו של האדם, או אולי קיים מצב בו גורם חיצוני יודע טוב יותר מה טוב לאדם כאשר הוא נמצא במצב הגורם לו ייאוש אשר לעיתים עשוי להיות זמני. במרכז הדיון נשאלת השאלה, האם "קדושת החיים" היא ערך עליון, הפוסל כל אפשרות לגאול אדם  מייסוריו, ואולי בכל זאת, ישנם מקרים מובחנים, שבהם ניתן לבצע "מוות מתוך רחמים", כביטוי לזכותו של הפרט על איכות חייו.

במסגרת עבודתי זו אנסה להציג את האספקטים המרכזיים הקשורים בתופעה זאת, תוך בחינת חסרונות ויתרונות של כל אחת מן הדעות, וניסיון למצוא סיטואציות מיישבות, שינסו לתת מענה לבעיה. אציג את הדילמות המוסריות הנוגעות בזכות למות, ההבדלים בין המתת חסד אקטיבית לבין המתת חסד פסיבית ואת נושא קדושת החיים אל מול איכות החיים וכבוד האדם. אציג את  נושא האותנזיה ע"י בחינת הנושא בהיבטיו השונים אשר יציגו נאמנה את השינוי שחל במשך השנים בנושא המתת החסד בישראל, אם בכלל. כמו כן, אעמוד על המתח בין זכות החולה לבין החובה של הרופא, כשמדובר בניתוק ממכשירי חיים, אערוך השוואה בין המצב המשפטי בישראל אל מול מדינות אחרות ולבסוף אסכם ואסיק מסקנות.

תוכן עניינים
1. מבוא
2. המתת חסד - אותנסיה
א. אותנזיה פסיבית
ב. אותנזיה אקטיבית
ג. המתת חסד רצונית (וולנטרית)
ד. המתת חסד בלתי רצונית פסיבית
ה. המתת חסד בלתי רצונית אקטיבית
ו. סיכום הפרק
3. ההיבטים השונים
א. ההיבט המוסרי פילוסופי
ב. ההיבט ההלכתי
ג. ההיבט המשפטי
1. בעיית הסיווג
2. הסיבות לבעיית הסיווג
3. הפתרון המוצע
4. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
5. הדין הפלילי
6. חוק זכויות החולה
7. הסכמה מדעת וניתוק ממכשירים
8. ההיבט החוזי
9. חוק לא תעמוד על דם רעך
ד. ההיבט הרפואי
1. הצגת הבעיה
2. החיוב לרפא
3. המקורות לחובת ההצלה
4. המצב בעולם
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים

מתוך העבודה:
המתת חסד, בהגדרתה היא, הרג מכוון בפעולה או בהשמטתה מפני אדם התלוי בטיפול, וזאת לטובתו האישית. המושג הלטיני המתאר תופעה זאת הוא "אותנזיה", ופירושו - מיתה יפה. מקור המילה אותנזיה הוא ביוונית , והוא למעשה נובע משתי מילים, eu ו-thanatos, שמשמעותן מוות טוב או קל, בעברית התרגום הוא "המתת חסד", וכאן נרמז כי הריגה נובעת מחסד שאנו עושים עם החולה. המצדדים בזכות החולה למות בשלווה אינם אוהבים את המונח המתת חסד משום שלדידם זוהי זכותו של החולה למות בשלווה ללא צורך בחסדיו של האחר. ואכן עצם המושג המתת חסד מעלה את השאלה למי ניתן החסד?
 
עבודה מס' 41322 SHOPPING CART DISABLED
המתת חסד-דילמה ביו-אתית.
הצגת הדילמה ודיון בהארכת חיים והמתת חסד מן ההיבטים התיאולוגיים, הרפואיים האתיים,קדושת החיים ודרכי המתה (ניתוח 3 מאמרים).
4,995 מילים (כ-15.5 עמודים), 6 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המאמר הבא יעסוק בנושאים המוסריים והאתיים של המתת החסד. קיימות מספר סיבות לשקול המתת חסד: במצבים של כאב אינטנסיבי, במקרים של לידה של ילדים פגומים ומעוותים מאוד, ובמקרה של ההתדרדרות המלווה לעתים קרובות את ההזדקנות. המונח האנגלי להמתת חסד הוא euthanasia, והוא נובע משתי מילים יווניות, eu וthanatos-, שמשמעותן מוות טוב או קל. המילה המקובלת היא המתת חסד משום שהמניע לה הוא לפעול באופן אנושי כלפי אדם אחר הסובל. האם במקרים כמו אלו המוצגים למעלה מותר להרוג ואפילו בצורה אקטיבית על מנת לסייע לאדם אחר?
על מנת להתמודד עם שאלות אלה אנתח בעבודה שלושה מאמרים, שניים נכתבו על ידי מתנגדים להמתת חסד, והאחרון על ידי מצדד. המאמר הראשון נכתב על ידי C. Everett Koop והוא עוסק בדילמות המוסריות הנוגעות בזכות למות. Koop הוא אחד ממתנגדי המתות החסד.
המאמר השני נכתב על ידי James Rachels והוא עוסק בהבדלים בין המתת חסד אקטיבית (הנקראת גם חיובית משום שהממית נוקט בפעולה כלשהי), לבין המתת חסד פסיבית, או שלילית. גם Rachels הוא ממתנגדי המתות החסד.
המאמר השלישי נכתב על ידי Joseph Fletcher והוא דן בקדושת החיים אל מול איכות החיים וכבוד האדם. Fletcher מצדד מוסרית בהמתת חסד במקרים המתאימים, ואפילו בהמתה אקטיבית ללא בקשה מוקדמת של החולה.
הזכות למות: דילמות מוסריות
המונח 'המתת חסד' מוגדר במילון Webster's (לפי המילה euthanasia) כמוות קל וחסר כאבים או כמעשה או דרך לגרימת מוות ללא כאבים על מנת לסיים סבל, שיש המצדדים בה כדרך להתמודדות עם קורבנות של מחלות חשוכות מרפא. כיום, השתנו המילים ממוות קל לאמצעים הרפואיים הנחוצים להפוך את המוות לקל, עד ההקשר של המתה מתוך חסד. הרעיון שהפלה, למשל, אינה נחשבת להריגה היא רעיון חדש. לעומת זאת, הרעיון כי המתת חסד אינה נחשבת להריגה מעולם לא היה קיים. ההריגה המכוונת של אדם אחד על ידי אחר, לדעת Koop, ואין זה משנה מהו המניע להריגה, מהווה רצח. בדרך כלל קיימת נטייה להבדיל בין מעשה של הריגה מכוונת פסקנית, לבין מתן האפשרות למוות להתרחש באמצעות מניעת אמצעים יוצאי דופן לתמיכה בחיים או הארכתם.

תוכן העניינים:
מבוא
הזכות למות: דילמות מוסריות
הארכת חיים
בעיות מעשיות
תיאולוגיה, מוסר ואתיקה
הבדלים לא רלוונטיים
סיום חיים מכוון ולא מכוון
אמצעי טיפול רגילים ויוצאי דופן
קדושת החיים מול איכות החיים
מוות אקטיבי, התנדבותי וישיר
מוות פסיבי, התנדבותי וישיר
מוות פסיבי, התנדבותי ועקיף
מוות פסיבי, לא התנדבותי וישיר
מוות פסיבי, לא התנדבותי ועקיף
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 65957 SHOPPING CART DISABLED
החובה לגמול חסדים, 1997.
מצוות הגמילות חסדים על פי התורה על פי הנחיות חז"ל בהיבטים השונים: בין אדם לרעיהו, בין החברה לבין היחיד וכד'.
10,970 מילים (כ-34 עמודים), 23 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לפעולת החסד אנו קוראים "גמילות חסדים" מלשון 'גומלין'. כלומר, כל אחד נותן לזולתו כדי לקבל ממנו, ובכך מתארגנת מערכת חברתית תקינה*1 .
הקשר עם החברה הוא תנאי ראשון לכל אדם, כי על כן "אין אדם בעולם, שאין בו ניצוץ כח הנתינה. זה יראה בשמחתו, שאיננה שלמה בהיותו יחידי, וכן בגעגועין אל החברה אשר מעמקי הנפש יבואו (וזה לך האות, כי הנה עונש בית-האסורים - ההפרדה מהחברה - לעונש חמור יחשב). ומה המה הגעגועין הללו ? ניצוץ כח הנתינה... לא ניתנה רשות לכח הנטילה לבטל גם את הניצוץ הזה, שאלמלא כן היה העולם חרב: לא היו נושאים נשים, ולא היו מגדלים בנים. על כן גזר השם יתברך, כי ניצוץ זה לא ייפרד מבני האדם לעולמים"*2 .
את גמילת החסד הראשונה בתנ"ך אנו לומדים מאברהם אשר אמר מעט ועשה הרבה, בפרשת המלאכים*3 .
"אל הבקר רץ אברהם" מדוע מציין הכתוב "רץ". הרמב"ן מפרש להראות כמה מחבב אברהם מצוות אירוח. הרשב"ם אומר כי בגלל שאמר "ואקחה פת לחם", שהוא דבר נחות היה צריך למהר שלא ילכו. כמו כן מעמיד אותנו הרשב"ם על ההבדל בין מה שהבטיח למה שאמר."בן בקר רך וטוב"- למה השליש לשונו "בן בקר רך וטוב". רש"י מפרש שאברהם הביא להם שלושה מאכלים כל אחד בטעם שונה. הרשב"ם אומר כי לחם הוא מצרך אלמנטרי לכן לא הזכירו היות ורצה להסביר את גמילות החסד של אברהם. כלומר הוא מסתמך על הנוהג המקובל וההגיון (לפי הרשב"ם דיברה תורה בלשון בני אדם והיות ודבר זה מובן מאליו לא כותב זאת). כלומר רש"י והרשב"ם מסכימים כי לא היתה כאן הבאת לחם והפירוש הוא חסרונו של הלחם. הרד"ק מפרש כמו הרשב"ם ואומר כי היה אף יין: "ונתן לפניהם חמאה וחלב ובן הבקר שיאכלו מאיזה שירצו או מהכל ולא היה צריך לזכור הלחם... כי לפחות שבאנשים נותן לחם...". ומסיק זאת כי לאנשים פשוטים נותנים לאכול לחם ולכן לא רצה להזכיר זאת.

כלומר גמילות החסד היא מצוות יסוד חברתית הכוללת עשיית מכשים טובים כלפי הסולת. העזרה ההדדית בחברה היהודית היתה למופת בעיני כל הגויים וגמילות החסדים קיימת עד היום ברוב תפוצות ישראל.
עבודה הנוכחית תתיחס למצוות הגמילות חסדים על פי התורה על פי הנחיות חז"ל בהיבטים השונים: בין אדם לרעיהו, בין החברה לבין היחיד וכד'.
העבודה תסקור תחילה את החסד כמהותה של התורה; מעשי אברהם אבינו עוד, ולאחר מכן את ההוראות על גמילות החסד תוך התייחסות ל:
1. מידה כנגד מידה
2. גמילות החסד בחברה
3. גמילות החסד כתכונה מהותית אצל היהודי.

חלק מהעבודה יתייחס למשנת חב"ד, שגמילות החסד הינה נר לרגליה, כחלק ממסורת כוללת של אהבת ישראל.
---------------------------------------------------------------------
1. "דרך חיים" למהר"ל על פרקי אבות פרק ב' משנה ט'
2. "מכתב מאליהו", הרב דסלר זכר צדיק לברכה
3. ליקוטי שיחות , חלק א.

תוכן העניינים:
מבוא
א. מהותה של התורה - חסד
הכנסת אורחים של אברהם אבינו
יחסו של אברהם לאנשי סדום
ישראל - גומלי חסדים
ב. מידת חסד כנגד מידת האמת
נטיה אל עבר ה"חסד"
ה"חסד" בחברה היהודית
ג. גמילות חסדים במשפחה ובממסד
יחידות החילוץ ההתנדבותיות
ד. חסד כתכונה טבעית וכמידה נרכשת
חסד כתכונה טבעית אצל היהודי
חסד כמידה נרכשת
חסד וצדקה בקרב אומות העולם
ה. סיכום העבודה
ו. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
"מעשה אבות סימן לבנים"
באופן פשוט ניתן לפרש ש"מעשה אבות סימן לבנים" פירושו, שמעשה האבות מהווה לנו דוגמא שעלינו ללמוד ממנה. לשון אחרת: יש להתבונן במעשיהם של האבות, ולנהוג כמותם. אבל ישנה משמעות נוספת. באופן מיוחד מדגיש הרמב"ן משמעות זו. על הפסוק: "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם, עד אלון מורה..." *4. מפרש הרמב"ן: "אומר לך כלל, תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בעניין אברהם, יצחק ויעקב. והוא עניין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו: כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים. ולכן יאריכו בכתובים בסיפור המסעות וחפירות הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים מיותרים, אין בהם תועלת. וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות, יתבונן ממנו הדבר הנגזר לזרעו" *5. כלומר, הרמב"ן מבאר שמשמעות המונח "מעשה אבות סימן לבנים" הינו שבמעשה האבות גנוזים מעשי הבנים.
-------------------------------------------------------------------
4. בראשית פרק י"ב פסוק ו'.
5. רמב"ן - בראשית פרק י"ב פסוק ו'.
 
עבודה מס' 67746 SHOPPING CART DISABLED
המתת חסד- האם ראוי?, 2009.
דיון בשאלה האם ראוי ש"רחמים" ירככו את הדין הקיים בגין המתת חסד אקטיבית, כולל התייחסות לדת, למוסר ולחוק הקיים בארץ.
4,426 מילים (כ-13.5 עמודים), 65 מקורות, 69.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המילה- "euthanasia" משמעותה ביוונית מיתה טובה, דהיינו מוות קל ונעים. החל מהמאה ה-19 המילה רכשה את משמעותה המודרנית, "המתה מתוך רחמים," ובוצעה ע"מ להקל את סבל האדם הנהרג(1), בארצנו הפעולה קיבלה את המשמעות "המתת חסד".  
ישנה הבחנה בין המתת חסד פאסיבית לאקטיבית, שכן בעוד שאקטיבית הינה המתה שגורמת למוות או מחישה את בואו, המתת חסד פאסיבית הינה להימנע בכוונה מפעולה שתמנע או תדחה את המוות(2).  
המתת חסד אקטיבית אינה מאושרת ב"חוק החולה הנוטה למות" על אף שנעשית מתוך "חסד וחמלה"(3), בעוד שחולה כשיר הנוטה למות מחזיק בהחלטה האם להאריך את חייו(4). כמו כן, החוק היבש אינו מבחין בין המתת חסד אקטיבית לרצח(5). ובמסגרת עבודתי אתמקד בסוגיית המתת חסד אקטיבית לחולים טרמינלים.

רחמים בדין בסוגיית המתת החסד האקטיבית בעיני מתחלקים לשניים, הראשון הוא המקום הנתון לרגש הרחמים בדין בכלל, לרבות ובעיקר בעיני שופטים הנותנים לדין חיים, שכן מבצעים אותו בפועל, והשני הוא רגש הרחמים של הנאשם, כלומר האם האדם המבצע המתת חסד אקטיבית מתוך מניע הרחמים ראוי להקלה בעונש. ככללו של דבר, מדובר באמפתיה שהשופטים מפגינים כלפי הרחמים של הנאשמים בהמתת חסד אקטיבית לאור המצב הרגיש.
לפי פרפ' ליאון שלף, המשפט מגלה אדישות לסבלו של החולה שרוצה לשים קץ לייסוריו כתוצאה מדאגה עמוקה לערך קדושת החיים(6), קל וחומר לנוכח הדאגה שרגש הרחמים עלול להכניס אותנו לסכנת ה"מדרון חלקלק" שבין זכותו של החולה למות לבין חובתו(7), וסכנות נוספות עליהן ארחיב.
חרף האיסור הנוקשה, המתות חסד אקטיביות מבוצעות בארץ ובעולם. וכן "רחמים" לעיתים משחק תפקיד מוסרי המקל ומגמיש את החוק היבש(8). וכראיה לזה בענישה בגין המתת חסד אקטיבית ישנו פער מרחיק לכת בין הענישה הניתנת בפסיקה בעבור רצח לבין הענישה בעבור המתת חסד אקטיבית.

מכאן עולות שאלות מוסריות, ראשית האם מוסרי לתת לרחמים לרכך את הדין, קל וחומר כאשר קדושת החיים עומדת על הפרק. ואכן גישות שונות נותנות משקל שונה לרחמים במתן דין. כמו כן עולה השאלה האם יש חובה מוסרית להמית מתוך רחמים, והגם שקיומה נתונה למחלוקת, האם לא עדיף לבצע חקיקה המסדירה ביצוע פרוצדורה של המתת חסד אקטיבית כך שתעבור מסננת מקצועית, במקום שאנשים חסרי השכלה רפואית, המונעים מרגשותיהם, או מניעים אחרים, יקחו את החוק לידיים.

על כן, שאלת המחקר אותה אבחן הינה האם ראוי ש"רחמים" ירככו את הדין הקיים בגין המתת חסד אקטיבית?

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א- המתה מתוך רחמים בעיני היהדות
פרק ב- רחמים במשפט בעיני המוסר
פרק ג- המתת חסד לפי הדין המצוי בישראל
פרק ד- הסכנות שבהמתה מתוך רחמים
פרק ה- המתת חסד בארה"ב ובהולנד
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הגמרא מבחינה בין חסד לצדקה(9), המהר"ל מבאר שבצדקה האדם הזקוק מחזר אחרי האדם שמוכן לעזור לו, בעוד שבחסד הפעולה הפוכה. כמו כן, בצדקה האדם המקבל עזרה לאו דווקא זקוק לחסד אלא הנותן זקוק להעניקו(10). על כן, חסד הינו מעל משפט, רחמים ומוסר, והוא מהווה את עשיית הטוב מצד עצמו ולא מצד גורמים ותחושות נלוות(11). שכן בעוד שרחמים נעשים ע"מ להקל על סבלו של אחר, חסד לא נעשה מתוך קושי של אחר שמעורר את ליבו אלא מהרצון הבלבדי לתת(12).
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/08/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 28 :: [עמוד 1 מתוך 4]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 :: עמוד הבא >>