|
עבודות [1-9] מתוך 88
:: [עמוד 1 מתוך 10]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "דימוי גוף": |
|
|
|
האידיאולוגיה הארגונית במשטרה על דימויה כלפי חוץ והשפעת קבלת החלטות על הדימוי, 2000.
תרגיל קצר בנושא אידיאולוגיה ארגונית והצגת שני מודלים של קבלת החלטות. |
| 3,411 מילים (כ-10.5 עמודים), 22 מקורות, 169.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הנושא שידון להלן הוא מתן שירות מיטבי ללקוח, שהוא האידיאולוגיה המרכזית במשטרה.
הנושא ידון באספקט של מוטיבציה של העובדים ועל דימויו של הארגון כלפי חוץ.
אי לכך בעבודה זו אענה על שתי המטלות הרשומות:
- כיצד האידיאולוגיה הארגונית באה לידי ביטוי וכיצד היא משפיעה על המוטיבציה של העובדים ועל דימויו של הארון כלפי חוץ.
-הצגת שני מודלים של קבלת החלטות וכיצד הם באים ליי ביטוי בארגון.
הארגון שידון להלן הוא משטרת ישראל, בה אני עובד, ובה ישנו דגש בשנים האחרונות על שיפור השירות ללקוח. שיפור השירות התקבל בתהליכי קבלת החלטות מסודרים, שהופצו לכל השוטרים.
החלק הראשון של העבודה "האידיאולוגיה הארגונית" הוא תקציר שהופץ בין קציני השירות בנושא התפיסה האידיאולוגיה של המשטרה בנושא זה.
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. האידיאולוגיה הארגונית
חשיבות מתן שירות ללקוח
המודעות לשירות ונגישות השירות
דעות על שירותים ונגישות הדעות
מודל התבדות הציפיות
אסטרטגיה של שירות
3. כיצד התקבלו החלטות על שיפור השירות
4. ביבליוגרפיה
|
| | |
|
דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה, 2007.
בחינת ההבדל בין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון הראשונה לבין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון השנייה. |
| 7,483 מילים (כ-23 עמודים), 10 מקורות, 399.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
שאלת המחקר שאותה אבדוק במהלך עבודתי הנה: ההבדל בין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון הראשונה לבין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון השנייה.
במהלך המחקר אבדוק האם הערכים המשרתים את הממסד, ערכים הגמונים, אכן בולטים בסיקור העיתונאי וגורמים לכך שהדימוי שנוצר לצה"ל מהסיקור העיתונאי יהיה דימוי כזה שמשרת את מטרות הממסד.
במהלך המחקר ייבדק האם הדימוי העולה מסיקור המלחמה עולה בקנה אחד עם הערכים ההגמונים של החברה הישראלית ודימוי אשר עולה על מטרות הממסד הצה"לי. יבחן האם חל שינוי בין שתי מלחמות:
מלחמת לבנון הראשונה (1982) ומלחמת לבנון השנייה (2006).
ברצוני לבחון האם דימוי צה"ל שרווח בתקשורת בשנת 1982 קיים גם בשנים האחרונות או שחל הבדל בעקבות שינויים שחלו בתקשורת (מעבר לתקשורת בינלאומית, טלביזיה רב ערוצית ועלייה בעיתונות הפרטית) ושינויים שחלו בחברה הישראלית בשנים שחלפו בין שתי המלחמות.
שיטת המחקר שבחרתי לנקוט כדי לענות על שאלת המחקר היא ניתוח תוכן איכותי של הכותרות הראשיות בשלושת העיתונים הגדולים בשתי המלחמות הנבדקות.בדיקה של איזה דימוי נוצר לצה"ל מכותרות העיתונים, האם הדימוי הוא דימוי חיובי כלומר כזה שמשרת את מטרות צה"ל והממסד הביטחוני ומכיל מסרים שמשרתים את הערכים ההגמונים בחברה הישראלית וערכי הקונצנזוס או שהדימוי הוא דימוי שלילי אשר מכיל מסרים חתרניים כנגד צה"ל.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירה ספרותית
3. שאלת המחקר
3.1 שאלת המחקר
3.2 השערת המחקר
3.3 שיטת המחקר
4. המחקר
4.1 מלחמת לבנון הראשונה
4.1.1 ידיעות אחרונות
4.1.2 מעריב
4.1.3 הארץ
4.1.4 סיכום הממצאים - מלחמת לבנון הראשונה
4.2 מלחמת לבנון השנייה
4.2.1 ידיעות אחרונות
4.2.2 מעריב
4.2.3 הארץ
4.2.4 סיכום הממצאים - מלחמת לבנון השנייה
4.3 מסקנות השוואתיות בין ממצאי שתי המלחמות
5. דיון וניתוח הממצאים
6. סיכום ומסקנות המחקר
7. רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
בקרב חוקרי התקשורת ישנה מחלוקת באשר למידת השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים והאם לתקשורת ישנו תפקיד חיובי או שלילי באשר לעיצוב החברה וערכיה.
חסידי הגישה המבנית תפקודית סבורים שלתקשורת תפקיד חיובי באשר לשמירת תפקודה של החברה ושמירה על הסדר החברתי ואילו חסידי התפיסה הניאו מרקסיסטית סבורים כי התקשורת הנה כלי שרת בידי האליטות והיא משמשת לשמירת הסטאטוס קוו החברתי ומעבירה ערכים ומעצבת תודעה אשר משרתת את האליטות החברתיות.
כמו בכל חברה גם החברה הישראלית מבוססת על דימויים שונים אותם מנסה הממסד להנחיל לציבור וע"י כך נוצרים ערכים הגמונים ומיתוסים שונים אותם הציבור מקבל כטבעיים. כך סבורים חוקרי תקשורת רבים התומכים באסכולה הניאו מרקסיסטית המכונה אסכולת ההגמוניה אשר פותחה ע"י חוקרים כמו אנטוניו גראמשי (ויליאמס 1991). |
| | |
|
הדימוי המקצועי של המורה, 1995.
הסיבות לבחירה במקצוע, המורה האידיאלי,דימוי המורה בעיני עצמו,בעיני התלמיד ובעיני המנהל, דימוי המקצוע, שכר והמלצות לשיפור. |
| 7,172 מילים (כ-22 עמודים), 8 מקורות, 228.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
שני ספרים המטפלים במעמדו של המורה שנכתבו בהפרש של 23 שנה זה מזה, מציגים את הבעייתיות שבמיקום המורה במדרג החברתי.
תקופה של 23 שנה היא תקופה של דור ואם נתרגם זאת למונחים כמותיים, הרי שמדובר ברבע מאה. על מנת שנראה במה דברים אמורים, נביא את התייחסותם של ספרים אלה כלשונם.
בספר "המורה בכיתתו" נאמר: "שינוי יסודי מתחולל בימינו גם בעצם הבנת מקומו של המורה בתהליך החינוכי. כיום אין החינוך רואה עוד את הילד ככלי קיבול פסיבי לקליטת ידיעות ומידות התנהגות מבחוץ, אלא כיצור דינמי, המתפתח לקראת בשלותו על ידי פעילות בתחומי היצירה השונים. ומיכון שכך, אין גם המורה נתפש עוד כבעבר כמקור דעת, שמתפקידו להעביר רק את תורתו מכלי אל כלי, אלא כמסייע לילד בגדילתו ובפיתוח סגולותיו - להדריכו, לכוון את פעילותו. הוא נתבע עתה, למעשה, לאחריות רבה יותר ולתפישה מעמיקה יותר של תפקידו.
הוא נדרש להיות מנהיג חינוכי".1
בספר "הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?" נאמר: "מקצוע ההוראה נמצא כעת, בתחילת שנות התשעים, במצב של משבר ושינויי מקבלי ההחלטות בתחום הכשרת מורים והשתלמויות מורים במקומות שונים בעולם מתלבטים באשר לדרכים היעילות שיש לנקוט כדי להעלות את הסטטוס של מקצוע ההוראה, למשוך מועמדים מתאימים ובעלי רמה גבוהה למקצוע ולשפר את אופני ההכשרה."
לי שולמן בזמן היותו נשיא האגודה האמריקאית לחקר החינוך ((AREA, ניסה להגדיר את האידאל שאליו צריך לשאוף לגבי סטטוס ההוראה, בנאום נשיאותי שנשא ב - 1985 בשיקגו בזמן הכנס השנתי של האגודה עשה פאראפרזה על דברי ברנרד שאו ואמר את משפט הבא:
"Those who can does, to who understand teachs" 2
הספר "המורה בכיתתו" נכתב ב - 1967 והספר "הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?" נכתב ב 1990, למרות פרק הזמן הרב שעבר בין פרסומו של האחד ופרסומו של השני, שני הספרים מצףיגים בעייה זהה. השינויים הרבים שעוברות על החברה, ומקומו של המורה בחברה. שינויים אלה הם תוצאה להתפתחויות טכנולוגיות מהירות עתירי שינויים נגזרים בתחומי הסוציולוגיה, התקשורת ותפישות עולם.
למכלול זה של שינויים השפעה מרחיקת לכת על ההוראה ועל הדימוי העצמי של המורים. בציטוטים אלה ישנן רמיזות מפורשות ביחס לתפקיד המורה, לדרך בה הוא נתפש בחברה, לרמת ציפיות מקצועיות ממנו, לדרך בה הוא תופש את תפקידו המקצועי, את מעמדו ומחשבה עתידית מצידם של קברניטי המדינה במשרד החינוך אין לפתח את הדורות של המורים לעתיד לבוא.
הדימוי של המורים הוא אם כן נושא מורכב והוא כולל משתנים שונים ששילובם זה בזה לידי מארג קוהרנטי יכולים לתת תמונה טובה למדי ביחס לסטטוס של המורים. משתנים אלה כוללים את דימוי העצמי של המורה, את דימויו בעיני תלמידיו, את דימויו בעיני חבריו לעבודה, את הדימוי החברתי בכללותו ואת תפקידו.
החברה עתירת השינויים בה אנו חיים מחייבת התייחסות קרדינלית לבעיות הדימוי של המורים מאחר ועליהם להכשיר את הילדים והנוער הנתונים בידיהם לקראת כניסה למאה ה021. שולמן אכן "ביקש להדגיש בנאומו, שאף כיום, יש לשאוף להביא את ההוראה לעמדה מכובדת, מבחינה מקצועית וחברתית ולדאוג לכך, שהמורים יהיו אנשים שלא רק יודעים את אשר הם מלמדים, אלא אף מבינות את עקרונות היסוד בבסיס גופי הידע הדיספטינאריים והפדגוגיים כאחד. כדי להשיג את האידיאל של העלאת סטטוס ההוראה, ברור שיש לערוך רפורמות הן בתוכניות הלימודים במוסדות להכשרת מורים, הן במיון המועמדות להוראה והן בשיפור התגמולים החומריים והחברתיים לעסוק בהוראה."3
בעבודה זו מרכיבים שונים של נושא הדימוי העצמי ולאור כל אלה ננסה להציג דרכי התמודדות שונים לשיפור מעמדו של המורה.
-------------------------------------------------------------------------------
1. דובניקוב א. נ. קודיש - המורה בכיתתו, הוצאת אוצר המורה, 1968, עמ' 5.
2. רוזנבליט שרה גורי, ולנשטיין ניבה - הוראה - מקצוע, אומנות אמנות? אוניברסיטה פתוחה, 1990, עמ' 64.
3. שם שם.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סיבות לבחירת מקצוע ההוראה
3. מהי דמות המורה האידיאלי
4. דימוי המורה בעיני תלמידיו
5. הדימוי העצמי של המורה
6. קשר עם מורים אחרים
7. הדימוי של המורה בעיני המנהל
8. הדימוי של מקצוע ההוראה
9. מוצא חברתי של המורים
10. שכר המורים
11. המלצות לשיפור הדימוי המקצועי של המורים
12. סיכום
13. מראי מקום
|
| | |
|
הקשר בין קעקוע לדימוי גוף, 2007.
בחינת דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך. |
| 4,114 מילים (כ-12.5 עמודים), 12 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בשנים האחרונות, בחברה הסובבת אותנו, רבים בני הנוער אשר מחליטים לעשות קעקועים. אולי זאת בגלל האופנה הרואה בקעקוע עוד קישוט של הגוף כמו האיפור והתכשיטים.
העבודה חוקרת את הנושא של הקשר בין עשיית קעקוע לדימוי גוף אצל בני נוער.
ניתן לראות כי חלק ניכר מהסובבים אותנו קעקע את גופו בגיל ההתבגרות ותמיד השאלה שנשאלה הייתה למה? ולכן מחקר זה יבדוק אם הגורם לעשיית הקעקוע הוא לא רק האופנה, אלא אולי יש גם איזשהו קשר לדימוי גוף נמוך בקרב בני הנוער השונים.
מטרת המחקר: לבחון את דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך.
אם נסיק כי הקשר הקיים חזק תוכלנה להיות לכך השלכות חברתיות, חינוכיות שיהיה ניתן ליישמן בצורות שונות בקרב בני הנוער.
סוג המחקר הוא כמותי ושיטת הדגימה היא: מדגם מקרי פשוט, אשר יתבצע בבית ספר תיכון.
אוכלוסיית המחקר היא 40 בני נוער בטווח הגילאים 16-18.
כלי המחקר: שאלון אנונימי המודד דימוי גוף בקרב בני נוער (18 - 16). השאלון נבנה לפי סולם ליקרט ובו אפשרויות תשובה.
תוכן עניינים:
הקדמה
תוכן עניינים
מבוא
פרק 1 - ספרות תיאורטית
חלק א' - דימוי גוף
חלק ב' - גיל ההתבגרות כגיל של גיבוש זהות
חלק ג' - בעיות בדימוי גוף בגיל ההתבגרות
חלק ד' - הקעקוע-הגדרת התופעה
חלק ה' - ההשתנות החברתית-תרבותית של הקעקוע
פרק 2 - שיטת המחקר
הגדרות אופרציונליות
מדגם
כלי המחקר
הליך המחקר
מהימנות
פרק 3 - הצגת הממצאים
ניתוח הממצאים
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
* הערת המערכת: העבודה נכתבה במסגרת קורס שיטות מחקר, והמקורות הביבליוגרפיים הם משנות השמונים והתשעים.
מתוך העבודה:
דימוי הגוף הוא הייצוג של הגוף בתודעתנו, כאשר הייצוג הוא תוצר של השתקפות מודעת ולא מודעת של מכלול התחושות, ההרגשות, הציפיות והערכים הקשורים לגוף במצב סטטי או בתנועה. (גלאור, שובל, לנצר, 1983, עמ' 7,12).
דימוי גוף הוא תוצר של מכלול החוויות וההתנסויות של הגוף הכוללות תחושות וגירויים שמקורם בתוך הגוף (כאב, מתח שרירים, עייפות וכדומה). וגירויים שמקורם מחוץ לגוף (מגע עם אובייקטים, התייחסות מצד החברה וכדומה). |
| | |
|
דיסלקציה ודימוי עצמי, 2003.
השפעת הדיסלקסיה על הדימוי העצמי של ילד דיסלקט המשולב בכיתה רגילה ועמדות מורים כלפי שילוב זה. |
| 13,303 מילים (כ-41 עמודים), 59 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן עניינים:
מבוא
א. תמצית הרקע המושגי
ב. מטרת הסמינריון
ג. שאלות המחקר
ד. השערות המחקר
ה. השיטה
רקע תיאורטי
א. דיסלקסיה
ב. פירוט הסימפטומים של הדיסלקסיה
ג. כיצד משתקפים סימפטומים אלה במעשה הקריאה בשדה?
ד. דיסלקסיה התפתחותית
ה. ניתוח תהליך הקריאה בהקשר לדיסלקסיה
ו. סיכום דיסלקסיה
ז. שילוב ילדים ל"ל-דיסלקטים בכיתה רגילה
ח. תפיסות המורים בחינוך הרגיל את השילוב
ט. סיכום עמדות מורים לשילוב ל"ל כבסיס למחקר הנוכחי
י. הערכה עצמית - מושג העצמיות ודימוי עצמי
יא. סיכום הרקע התיאורטי
יב. השערות המחקר
מערך המחקר
א. שיטת המחקר
ב. כלי המחקר
ג. דרכי עיבוד וניתוח סטטיסטי
ד. מהלך המחקר
ה. התפלגות אוכלוסיית המחקר
ממצאים
א. ממצאים לגבי שאלת המחקר הראשונה
ב. ממצאים לגבי שאלת המחקר השניה
דיון
סיכום - דרכי טיפול והתערבות
א. הצעה לטיפול בדיסלקסיה לפי פרוסטיג
ב. עקרונות מנחים לשילוב ל"ל בכיתה רגילה
ג. שיפור הדימוי העצמי של ל"ל דיסלקטים המשולבים בכיתה
ביבליוגרפיה
נספח א'
שאלון למורה
מבוא
א. תמצית הרקע המושגי
לפי עינת (2000) המונח ליקויי למידה (להלן ל"ל) עבר מספר גלגולים עד אשר אומץ כמושג שגור ונפוץ בארץ ובעולם. ישנן הגדרות שונות לליקויי למידה. בדרך כלל הגדרות אלה כוללות התייחסות לשלושה מרכיבים עיקריים:
המרכיב הראשון: ליקויי למידה מתייחסים לקשיים מעבר לגדר הרגיל בתפקודים של שפה הן הכתובה והן המדוברת.
המרכיב השני: פורט את תחומי הקושי כפי שזה מתבטא בתפקודים העיוניים-קוגנטיביים ואשר קשורים ללימודיו של הילד.
המרכיב השלישי: מתייחס לגורמים אבל בדרך של שלילה. הוא פוסל גורמים שאינם קשורים לתופעה של ליקויי למידה.
הסוגים העיקריים של ליקויי למידה הנם: דיסלקסיה - הפרעה משמעותית ברכישת הקריאה;
דיסגרפיה - הפרעה משמעותית ברכישת הכתיבה; דיסקלקוליה - הפרעה משמעותית ברכישת החשבון (עינת 2000).
לילדים רבים עם ליקויי למידה יש אפיונים השכיחים אצל ילדים אלה. האפיונים כוללים:
תוקפנות ובעיות התנהגות; תסכול, ירידה בדימוי העצמי; רגשנות יתירה; הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות; קשיים תפיסתיים-מוטוריים; אימפולסיביות; בעיות דומיננטיות צד; בעיות בזיכרון; בעיות בחשיבה מושגית; חרדת למידה ונשירה מוקדמת מבית הספר.
שילוב תלמידים ל"ל בכיתה רגילה: שילוב ילדים ל"ל בכיתה רגילה הנו אחד מתהליכי הרפורמה בחינוך הקיימים היום, ובין המורכבים שבהם תהליך זה, כמו כל תהליך שינוי אחר, כולל: גיבוש תפיסות ועמדות; שינוי עמדות; הבנת הקשר שבין עקרונות ופילוסופיה חינוכית ובין דרכי עבודה בתחומי זיהוי; אבחון וטיפול; שינוי בהגדרות תפקיד; שינוי בחלוקת התפקידים (כץ, 2002).
ב. מטרת הסמינריון
מתוך תמצית הרקע המושגי עולה כי ילד דיסלקט מוגדר כילד ל"ל, המשולב בכיתה רגילה ומאופיין כבעל דימוי עצמי ירוד, על כן מטרתנו לבחון את "השפעת דיסלקסיה על הדימוי העצמי של ילד דיסלקט המשולב בכיתה רגילה ועמדות מורים כלפי שילובם. לאור מטרה זו עולות שאלות המחקר שלהלן.
ג. שאלות המחקר
שאלה ראשונה: האם ילדים דיסלקטים, המשולבים בכיתה רגילה, מגלים דימוי עצמי נמוך?
שאלה שניה: האם למורים עמדות חיוביות לשילוב תלמידים דיסלקטים בכיתתם הרגילה?
ד. השערות המחקר
1.השערה ראשונה: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים הם בעלי דימוי עצמי כי הם חשים מבוכה ובלבול כלפי עצמם וכלפי הזולת.
2.השערה שניה: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים מרגישים עצובים בשל קשייהם במימוש הפוטנציאל שלהם.
3.השערה שלישית: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים מתקשים ליצור קשרים עם תלמידים אחרים בכיתה ומרגישים תמיד בודדים או שיש להם מעט חברים.
4.השערה רביעית: מורים ידווחו שתלמידים דיסלקטיים מצליחים יותר באומנות ובאתלטיקה מאשר בלימודים עיוניים.
5.השערה חמישית: המורים יגלו עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדים דיסלקטיים בכיתתם הרגילה
ה. השיטה
1. רקע תיאורטי
שיכלול סקירת ספרות עיונית ומחקרית הדנה:
·בביאור המונח דיסלקסיה ודיסלקסיה התפתחותית כסוגים של ליקויי למידה;
·דיון במונח שילוב ל"ל בכיתה רגילה שהוחדר בשנים האחרונות למערכת החינוך, נבחן מחקרים לגבי עמדות מורים כלפי נושא השילוב;
·נבאר מהו דימוי עצמי בכלל ואצל ילדים ל"ל ודיסלקטים בפרט, נבחן את ההשפעות הלימודיות שיש למרכיב זה ובסיכום נציע דרכי טיפול.
2. מחקר שדה
מחקר כמותי על פי שאלונים סגורים שהופצו ומולאו ע"י 40 מורים מהמגזר הערבי.
עיבוד הנתונים לממצאים,
דיון בממצאים בכפוף להשערות המחקר במגמה להשיב לשאלות המחקר.
3. סיכום
במסגרת הסיכום נציע:
·לאמץ עקרונות מנחים לשילוב נכון של ל"ל בכיתה רגילה.
·נבחן דרכי התערבות וטיפול לשיפור הדימוי העצמי של ל"ל דיסלקטים המשולבים בכיתה.
·נציג את תוכניתו של קס (1995) לשיפור הדימוי העצמי לתלמידים לקויי למידה.
·נבחן את הטיפול בדיסלקסיה לפי שיטת פרוסטיג (1988).
|
| | |
|
השפעת כריתת השד על דימוי הגוף של האישה, 2003.
תיאור המחלה, דרכי הטיפול והשפעתהע על דימוי הגוף. |
| 3,874 מילים (כ-12 עמודים), 13 מקורות, 228.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
סרטן השד הינו הסוג הנפוץ ביותר בין מחלות סרטן בנשים. הוא מופיע עם הגיל ובעיקר בשנים 35-55. כיום לא ידוע על גורם מסויים למחלת סרטן השד ולכן לא ניתן להימנע מהמחלה, אך יש חשיבות לזיהוי מוקדם כיוון שאז הטיפול הוא פחות אגרסיבי והתוצאות הן טובות יותר. בין אופציות הטיפול יש ניתוח המשמר את השד או כריתת שד מלאה וטיפולים נלווים: כימותרפיה, הקרנות ו\או טיפול הורמונלי. לכל הטיפולים האלה ובמיוחד לניתוח כריתת שד השלכות לא רק על משך חיי האישה, אלא גם על דימוי גופה ותפקודה.
דימוי גוף הוא היבט מורכב של תפיסה העצמית שמתפתח באמצעות התנסויות שיש לאדם עם גופו ואינטראקציות עם הסביבה. כתוצאה מאיבחון סרטן השד וכריתת שד בעקבותיו אישה עוברת טראומה נפשית ודימוי גופה עובר תיקון שלילי, הרי אישה איבדה איבר כה חשוב- את השד שלה. המשמעות והערך המוענקים לשד הנשי גורמים לאישה שעברה כריתה להרגיש כי אינה שווה עוד.
אישה מרגישה שונה מאחרים, לא יפה ואינה מושכת עוד, היא נוטה להסתגרות ונמנעת מקשרים חברתיים. כמו כן גם המשפחה והחברים הקרובים עוברים תהליכים נפשיים ומתחמקים מהתמודדות עם מחלתה. כתוצאה מכך נותרת האישה חולת סרטן השד לבדה עם חרדותיה ותחושותיה.
עקב חרדות והמתחים האלה לצוות הסיעודי תפקיד מאוד חשוב להגברת הבטחון של האישה, חיזוק דימוי עצמי שלה ושיפור יכולתה להתמודד עם המחלה. תפקידו של הצוות לסייע לנשים לאחר כריתת השד להתמודד עם קשיים ולייעץ להן בנושאים שונים, להוות מקור תמיכה חברתי ורגשי. חשוב לזכור שלמרות שאישה חולה קשה היא עדיין בנאדם ויש להתייחס אליה לא כאל "חולת סרטן", אלא קודם כל כאל אדם.
בסיכומה של סקירת ספרות שערכתי, אני מוצאת עצמי מודעת לעולם שלם של מושגים ומשמעויות. מה שנתחוור לי הוא העובדה שלאורך כל התקופות השד הנשי שימש נושא מרכזי וחברתי, המשמעויות השתנו אומנם בהתאם לרוח התקופה. לכן אישה העוברת כריתת שד, עוברת שינויים משמעותיים בחייה, דימוי גופה מתערער, וכל זה בהשפעת החברה. הבנתי שחשוב לדעת מה עוברת האישה לאחר ניתוח כריתת שד ואז יהיה יותר קל לעזור לה בהתמודדות, הכרה והבנה מהווים, לדעתי, זה המפתח לשינוי וריכוך החוויה של האישה.
תוכן עניינים:
מבוא
מהו סרטן השד?
גישות טיפול בסרטן השד
דימוי הגוף, התפיסה העצמית של האישה ומשמעות השדיים
דימוי הגוף
התפיסה העצמית של האישה
משמעות השדיים
השפעת כריתת השד על דימוי גופה של האישה
השלכות לסיעוד
סיכום
ביבליוגרפיה
|
| | |
|
הקשר בין דימוי בית הספר לכמות הנרשמים, 2001.
הקשר בין דימוי בית הספר עירוני ז' ביפו בעיני ההורים והתלמידים לבין כמות הנרשמים אליו. |
| 9,510 מילים (כ-29.5 עמודים), 26 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
2.1 הצגת הנושא
2.2 הבעיה הנדונה
2.3 מטרות העבודה
2.4 משתני המחקר
סקירת הספרות
3.1 דימוי בית הספר
3.2 נכונות לקניית שירות (נכונות הורים לרשום את ילדיהם לביה"ס)
3.3 הקשר בין המשתנים
3.4 סיכום סקירת הספרות
שיטת המחקר
4.1 השערות המחקר
4.2 משתני המחקר.
4.3 אוכלוסיית המחקר ושיטת הדגימה
4.4 מערך המחקר
4.5 כלי המחקר
4.6 שיטת הניתוח
4.7 מגבלות המחקר
תוצאות
5.1 התפלגות העונים
5.2 התפלגות התשובות
5.3 תוצאות ההשערות
דיון בתוצאות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
נספח- דוגמת השאלון
עבודה זו דנה בקשר שבין שביעות רצון הורים (לקוחות) מדימוי בית הספר לבין רצונם לרכוש את שירותיו- קרי לשלוח את ילדם לבית הספר. כלומר הנושא הנדון הוא הקשר בין דימוי נותן השירות לבין רצון הצרכנים לקבל את השירות ממנו.
מטרת העבודה היתה לבחון את הקשר בין דימוי בית הספר בעיני תלמידים והורים לבין כמות הנרשמים ובמידה וימצא קשר לבחון כיצד ניתן לשנות את דימי בית הספר בעיני ההורים והתלמידים.
המדובר הוא בבית ספר עירוני ביפו. בית הספר עומד בפני סכנה להמשך קיומו עקב נטיה של האוכלוסיה המקומית לבחירה במעבר לבית ספר בצפון העיר, בעיקר לבית ספר עירוני ט', שנבחר בשנים שעברו לבית ספר אפקטיבי וזכה לפרסים רבים. דימויו של ביה"ס נמוך מאוד, והוא לא זכה מעולם לפרסים. כיום בבית הספר לומדים כ-600 תלמידים כאשר בשנים הקודמות כמות התלמידים היתה גבוהה בכ-30%.
שאלות המחקר היו:
* מהו הדימוי של בית הספר בעיני ההורים
* האם קיים קשר בין דימוי בית הספר לבין כמות הנרשמים.
על פי סקירת הספרות ישנו קשר חיובי בין טיב שירות לבין רצון לקבל שירות מאותו מקור. דימוי המוסד ויוקרתו, כפי שהם משתקפים בציבור, מהווים אפוא מרכיב חיוני ביחסי הגומלין שבינו לבין הקהילה. הטעם השני שיוקרת בית הספר ודימויו הציבורי עשויים להשפיע על הערכת הקהילה לגבי הצלחתו. השפעה זו עשויה להתבטא בנכונות הורים ותלמידים להעדיף את בית הספר, בהגדרת אוכלוסיית התלמידים שיפנו אליו. בקביעת התכנים והתוכניות שיפתחו במוסד ובזמינות המשאבים שיזכה להם.
מן הסתם, להורים ולתלמידים יש עניין להשתייך לבתי ספר בעלי יוקרה. אם מפני שהיוקרה משמשת מטרה נכספת בפני עצמה, בבחינת "צייד אחר יוקרה" לתלמידים השייכים או שישתייכו למוסד יוקרתי מובטח "רווח חברתי מוסף" או "אפקט שוליים" שהוא סך כל תוצאות הלוואי המוקנות לתלמיד עקב לימודיו במוסד יוקרתי.
לאור סקירת הספרות ההשערה היתה כי לבית הספר דימוי לא כל כך חיובי, בעיקר במישור המשמעתי ויהיה קשר בין כמות הנרשמים לבין דימויו.
המחקר תוכנן להערך על הורים וילדים מאזור בית הספר. בפועל הוא נערך רק על ההורים לאור סירובם לתת לילדים להישאל. 42 הורים על שאלון סגור שכלל שאלות אודות דימויו של בית הספר, שביעות רצונם מבית הספר והאם היו שולחים את ילדם לבית הספר.
נמצא כי התדמית של בית הספר נמוכה יחסית, אולם למעשה להורים לא כל כך חשובה התדמית.
להורים חשובה מאוד המשמעת בבית הספר. רוב ההורים לא היו מעבירים את ילדם לבית ספר אחר ובמידה והיתה להם אפשרות לבחור בבית ספר זה שנית- הם היו עושים זאת.
נמצא כי השערות המחקר אוששו: יש קשר בין הדימוי לבין הרצון לשלוח את הילד לבית הספר ומאידך יש מתאם בין תפקודו של בית הספר לדימויו- לא בכדי לנותן שירות נוצר דימוי כפי שיש לו.
הבעיה העיקרית בבית הספר- שאותרה בשאלון היא שיש בעיות משמעת הפוגעות במתן חינוך טוב לילדים. אי לכך ההמלצות העיקריות מתרכזות בנושא זה. לדעתי ההמלצות הן כי בית הספר צריך לנהוג בחוכמה כלפי "הצרכנים" שלו ולהתאים לכל אחד "שירות" משמעת המתאים לו. משמעת אחידה, הנהוגה בבתי ספר אחרים לא תצלח.
יש לשמור על הלקוחות הקיימים (התלמידים). אם אותם תלמידים ישארו בבית הספר ויהיו מרוצים הם יזדהו עימו ויהיו גאים הו. הם יטיבו להעיר את המסר בכל מפגש לתלמידים הצעירים ולאחרים וישמשו מנוף לגויס לקוחות. המעבר למדיניות פתוחה של בחירה הורים מחייב את המערכת הבית ספרית ללמוד ולעסוק בשיווק, מושג שזר ביסודו למערכת חינוך. אי לכך בית הספר נדרש להתגייס במאמץ להעלאת יוקרתו ולשמש גורם מגנטי לאוכלוסיה המקומית שבעבר הובטחה לו אבל כעת עשויה לנטוש אותו. היה עליו לעסוק בשיווק לנוכח התחרות בית בתי הספר בעיר:
להאזין יותר לצרכי הקהילה ליצור מיצוב אסטרטגיה שיווקית לבית הספר ההולמת את הצרכים, התנאים ומאפייני הסביבה שבה הוא פועל.
שיווק מוצלח של בית הספר יכול להעשות על ידי גורמי חוץ מקצועיים) (חברה מומחית לשיווק) או על ידי גורמי פנים של בית הספר כמו המורים, ההנהלה וההורים.
תרומת המורים והצוות הפדגוגי יכולה להעשות בדרכים שונות. אחת מהן הינה העצמת התלמיד, הסתייעות בתלמידים למטרת שיווק בית הספר נגזרת מהשפעת קבוצת השווים, למשל לפתח מנהיגות מקרב התלמידים אשר תתרום בתהליך השיווק לתלמידים המועמדים לבחירת בית הספר.
|
| | |
|
הקשר בין דימוי עצמי לבין רמת לימודים במתמטיקה, 1999.
כיצד משפיע הדימוי העצמי על רמת ההישגים. |
| 5,568 מילים (כ-17 עמודים), 8 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
פרק א'- שיטות לימוד מתמטיקה
הגישה הקונסטרוקטיבית
למידה בדרך החקר
הצמחת ידע מתוך הקשר ידוע ומשמעותי לתלמיד
למידה שיתופית
למידה תוך כדי שיח
שימוש במחשב
המורה למתמטיקה כמנחה בתהליך בניית הידע
מתמטיקה כתוצר חברתי וכחלק בלתי נפרד מהתרבות
הערכה מסוג חדש
פרק ב' תפיסה עצמית
פרק ג' יישום הדגם בכיתת לימוד מתמטיקה
פרק ד' ההשפעה של תפיסת הסיבות של התלמידים על ההתנהגות ההישגית בכיתה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
מבוא
במשך שנים השפעתה של הפסיכולוגיה על החינוך הייתה מוגבלת, עיקר נגיעתה הייתה לחקירת השפעותיהם של המיומנויות הקוגניטיביות של התלמידים על הישגיהם בלימודים. בשנים האחרונות החלה להתפתח ההכרה, כי הפסיכולוגיה החברתית עשויה להועיל בכל הנוגע להבנת התהליכים החינוכיים ולהבנת תוצרי החינוך.1
יש לראות את כיתות בית הספר כסביבות חברתיות, אשר בהן מתרחשים תהליכים חברתיים, ותהליכים פסיכולוגיים פנימיים בנוסף ללימודים. מסתבר שלאותם תהליכים ישנה השפעה רבה על תהליכי הלימוד בבית הספר.
במסגרת עבודה זו ננסה לבחון את הקשר שבין הדימוי העצמי של התלמיד לבין רמת הלימודים שלו במקצוע המתמטיקה. כאשר אמירה מסוג זה נאמרת, יש לבחון אותה על ידי מספר היבטים.
ראשית יש לבחון את נושא לימוד המתמטיקה על שיטותיו השונות בתקופתנו, כאשר יש לשים לב ששיטת הלימוד השתנתה, וכיום ישנו מעבר לשיטות המדגישות את הרלוונטיות של המקצוע לחיי היום יום, תוך מתן מקום נרחב ליצירתיות של התלמיד, האינטואיציה שלו ושלא לימוד דרך הוראה פרונטלית ברורה. עוד במסגרת ההשפעה של הדימוי העצמי על רמת הלימודים יש לבחון את מקומו של הדימוי העצמי בזמן הלימוד, כלומר עד כמה חשוב הדימוי העצמי של התלמיד בתהליך הלימודים עצמו. יתרה מכך הדימוי העצמי של התלמיד, נגזר, לא רק הפנימיות שלו, כלפי חוץ, אלא גם מהשדרים שהוא מקבל מסביבתו, מכאן שיש לעמוד גם על הקשר שבין התשדורת מצד המורה כלפי התלמיד כצעד בונה דימוי עצמי. יש לתת את הדעת לעובדה כי בתוך המערכת הבית ספרית נוצרת אינטראקציה של התלמיד למורה. אינטראקציה זו נמשכת במשך כל יום הלימודים וטבעה קובע, לא במעט, את התפיסות הסובייקטיביות, את העמדות ואת אופני ההתנהגות של התלמידים ושל המורים.
כיום יותר מאשר אי פעם מכירים בעובדה, שההישגים האקדמאים אינם משגים אך ורק באמצעות ובזכות כישורים קוגניטיביים, אלא גם בזכותם של תהליכים חברתיים ומשתנים אישיותיים .2
בפרק הסיכום של העבודה ננסה לקשור בין הדברים ולחבר את שיטות הלימוד הנהוגות עם דימויו העצמי של התלמיד כגורמים המשפיעים על רמת ההישגים של התלמיד. אך לפני כן נסקור את השינויים העיקרים שחלו בשיטות לימוד המתמטיקה, כלומר ננסה לעמוד על השיטות העדכניות ביותר והדגשים שעליהם מתמקדת הוראת המתמטיקה.
--------------------------------------------------------------------------------
1. דניאל בר טל, א, דרום. "למה מייחסים תלמידים את הצלחתם וכישלונם?", עיונים בחינוך ספטמבר 1978, חוברת 20, ע' 30-21.
2. בר טל,ד. "תפיסות והתנהגויות של תלמידים ומורים: ניתוח יחסי", מתוך: בר טל ,ד (עורך), פעילות גומלין בכיתה, האוניברסיטה הפתוחה, מקראה א', 1994, ע' 169.
|
| | |
|
דימויים של נערות בפרסומות, 2004.
קיומו ומהותו של הדימוי של נערות בפרסומות ובחינת פרסומות מעתוני גברים נשים ונוער. |
| 15,904 מילים (כ-49 עמודים), 22 מקורות, 498.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
1. מבוא
1.1 שאלת המחקר
1.2 שיטת המחקר
2. התקשורת-ה"כוח" וההשפעה הסטריאוטיפית תרבותית
2.1 מה הם סטריאוטיפים ומהו תפקידם?
2.2 המציאות והסטריאוטיפים בפרסומות
3. הבנייה מגדרית וחיברות לתפקידי המינים
3.1 ההשפעות של הסטריאוטיפים בפרסומות על גיבוש הזהות המינית
4. הנערות של היום
4.1 הפרסומת והשפעותיה על הנערות.
4.2 ההשלכות של הסטריאוטיפיים הנשיים בפרסומות על נערות
5. דימויים וקידוד של נשים ונערות בפרסומות.
5.1 דימויי מגדר ומעמד חברתי של נערות בפרסומות.
5.2 הנערה כאובייקט מיני בפרסומות.
5.3 קיטוע ומגדר.
5.4 אידיאל היופי.
5.5 תכונות אישיות.
6. האופן בו פרסומות מקשרות את המוצר שהן מוכרות לנערות\נערים ולסגנון חיים.
7. הנערות כמוצר צריכה לקהלים השונים - הצגה וניתוח של ממצאים מעיתונות לגברים, נשים
ונוער.
8. "האישה החדשה"
9. סיכום
10. ביבליוגרפיה
מבוא
ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפתחות המגדר. חיברות היא הגורם המרכזי: אנו לומדים
להתנהג בהתאם לנורמות של המגדר ע"י קבלת חיזוקים חיוביים או שליליים מהסביבה, וגם על
ידי חיקוי מודלים (למידה חברתית). אמצעי התקשורת בכלל והטלויזיה בפרט נתפסים כסוכני
סוציאליזציה מרכזיים בחיינו, ובהתאם לכך מובע חשש הולך וגובר מפני השפעותיה על לימוד
המגדר והיחסים ביניהם החל מתת ייצוג וכלה בהצגה סטריאוטיפית. חשיבות אופן הצגתן של
נשים ונערות נובעת מהשפעתם של אמצעי התקשורת על התנהגויות והשקפות בחברה. אין ספק
כי התקשורת שותפה בהבניית המציאות, ויש לה תפקיד חשוב בעיצוב החברה ובהחדרת
שינויים לתוכה.
הפרסום הוא אחד מגורמי החברות, שהשפעתם הולכת וגוברת בתקופה המודרנית. עניינו של
הפרסום הוא לכאורה להגביר מכירות, אך הוא גם מוכר אידיאולוגיה. אחד התהליכים
שבאמצעותם מתבטאת אידיאולוגיה זו הוא יצירת דימויי הנשים והנערות בפרסום. אומנם
המפרסמים לא המציאו את אי-השוויון כלפי הנשים, אך הפרסומות מחזקות את אי השוויון
ונותנות לו לגיטימציה.
הטענה המרכזית נגד תקשורת ההמונים היא כי המדיה-אחת ממקורות המידע הראשוניים -
מחזקת את ההפרדה בין "גברי" ל"נשי" ובכך עוזרת לשמר את מקום הנשים במרחב הפרטי
בלבד-וזאת במקום לפעול לשחרור הנשים מבידודן ממוקדי הכוח בחברה.
הטלוויזיה ושבועונים לנשים, לגברים ולנוער גדושים בפרסומות. הפרסומות מוגבלות בזמן
\מרחב (עמוד בעיתון) ונאלצות להעביר מסר ברור ומהיר אשר יהיה מובן למפענחים. הפרסומות
מבנות דימויים של נשיות וגבריות, של מעמד ועדה, ו"מגייסות" את הידע שלנו על העולם ועל
החברה הישראלית כדי למכור לנו מוצרי צריכה וסגנון חיים, אבל בה בעת הם מבנים תמונת
מציאות חברתית ואידיאולוגית. שימוש בסטריאוטיפים משרת מטרה זו, שכן הסטריאוטיפ
מאפשר לכידת רגע מסוים המסמל את כל הסצינה. הצגה סטריאוטיפית של נשים ונערות
בפרסומות היא לכן נפוצה ביותר- שיוך למרחב האישי, האישה כיצור מיני, מסגור האישה כאם
וכרעיה ועוד.
שאלת המחקר:
מורכבת משתי שאלות משנה:
1. לבחון את קיומו ומהותו של הדימוי של נערות בפרסומות.
2.לבחון כיצד הדימוי של נערות בפרסומות בא לידי ביטוי בפרסומות בעיתונים לקהלים שונים
(גברים, נשים ונוער), תוך בחינת הסטריאוטיפים התרבותיים והחברתיים.
שיטת המחקר:
ניתוח סמיוטי של מאמרים ופרסומות מהטלוויזיה ומעיתונים הפונים לנשים, גברים ונוער,
הדנים בביטויי מגדר וסטריאוטיפים בפרסומות של נערות.
הניתוח הסמיוטי של המאמרים והפרסומות יתבצע בעזרת ספר הקידוד, שיפורט בהרחבה
בהמשך והכולל בתוכו התייחסות לדימויי מגזר ומעמד חברתי של נערות בפרסומות (גובה יחסי,
מגע נשי, דירוג תפקידי, משפחה, פולחן הציות, נסיגה ברישיון, פסיכולוגיה וריאליזם
בפרסומות), הנערה כאובייקט מיני, קיטוע ומגדר, אידיאל היופי ותכונות אישיות.
|
| |
|
|
