עבודות [1-9] מתוך 95 :: [עמוד 1 מתוך 11]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "דימוי גוף":

WordSuggestions
גוף גו? קו הגו? גוש וג טוב גו גבוה

עבודה מס' 62451 SHOPPING CART DISABLED
האידיאולוגיה הארגונית במשטרה על דימויה כלפי חוץ והשפעת קבלת החלטות על הדימוי, 2000.
תרגיל קצר בנושא אידיאולוגיה ארגונית והצגת שני מודלים של קבלת החלטות.
3,411 מילים (כ-10.5 עמודים), 22 מקורות, 169.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הנושא שידון להלן הוא מתן שירות מיטבי ללקוח, שהוא האידיאולוגיה המרכזית במשטרה.
הנושא ידון באספקט של מוטיבציה של העובדים ועל דימויו של הארגון כלפי חוץ.
אי לכך בעבודה זו אענה על שתי המטלות הרשומות:
- כיצד האידיאולוגיה הארגונית באה לידי ביטוי וכיצד היא משפיעה על המוטיבציה של העובדים ועל דימויו של הארון כלפי חוץ.
-הצגת שני מודלים של קבלת החלטות וכיצד הם באים ליי ביטוי בארגון.

הארגון שידון להלן הוא משטרת ישראל, בה אני עובד, ובה ישנו דגש בשנים האחרונות על שיפור השירות ללקוח. שיפור השירות התקבל בתהליכי קבלת החלטות מסודרים, שהופצו לכל השוטרים.
החלק הראשון של העבודה "האידיאולוגיה הארגונית" הוא תקציר שהופץ בין קציני השירות בנושא התפיסה האידיאולוגיה של המשטרה בנושא זה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. האידיאולוגיה  הארגונית
חשיבות מתן שירות ללקוח
המודעות לשירות ונגישות השירות
דעות על שירותים ונגישות הדעות
מודל התבדות הציפיות
אסטרטגיה של שירות
3. כיצד התקבלו החלטות על שיפור השירות
4. ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 40627 SHOPPING CART DISABLED
הדימוי המקצועי של המורה, 1995.
הסיבות לבחירה במקצוע, המורה האידיאלי,דימוי המורה בעיני עצמו,בעיני התלמיד ובעיני המנהל, דימוי המקצוע, שכר והמלצות לשיפור.
7,172 מילים (כ-22 עמודים), 8 מקורות, 228.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שני ספרים המטפלים במעמדו של המורה שנכתבו בהפרש של 23 שנה זה מזה, מציגים את הבעייתיות שבמיקום המורה במדרג החברתי.
תקופה של 23 שנה היא תקופה של דור ואם נתרגם זאת למונחים כמותיים, הרי שמדובר ברבע מאה. על מנת שנראה במה דברים אמורים, נביא את התייחסותם של ספרים אלה כלשונם.
בספר "המורה בכיתתו" נאמר: "שינוי יסודי מתחולל בימינו גם בעצם הבנת מקומו של המורה בתהליך החינוכי. כיום אין החינוך רואה עוד את הילד ככלי קיבול פסיבי לקליטת ידיעות ומידות התנהגות מבחוץ, אלא כיצור דינמי, המתפתח לקראת בשלותו על ידי פעילות בתחומי היצירה השונים. ומיכון שכך, אין גם המורה נתפש עוד כבעבר כמקור דעת, שמתפקידו להעביר רק את תורתו מכלי אל כלי, אלא כמסייע לילד בגדילתו ובפיתוח סגולותיו - להדריכו, לכוון את פעילותו. הוא נתבע עתה, למעשה, לאחריות רבה יותר ולתפישה מעמיקה יותר של תפקידו.
הוא נדרש להיות מנהיג חינוכי".1
בספר "הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?" נאמר: "מקצוע ההוראה נמצא כעת, בתחילת שנות התשעים, במצב של משבר ושינויי מקבלי ההחלטות בתחום הכשרת מורים והשתלמויות מורים במקומות שונים בעולם מתלבטים באשר לדרכים היעילות שיש לנקוט כדי להעלות את הסטטוס של מקצוע ההוראה, למשוך מועמדים מתאימים ובעלי רמה גבוהה למקצוע ולשפר את אופני ההכשרה."
לי שולמן בזמן היותו נשיא האגודה האמריקאית לחקר החינוך ((AREA, ניסה להגדיר את האידאל שאליו צריך לשאוף לגבי סטטוס ההוראה, בנאום נשיאותי שנשא ב - 1985 בשיקגו בזמן הכנס השנתי של האגודה עשה פאראפרזה על דברי ברנרד שאו ואמר את משפט הבא:
"Those who can does, to who understand teachs" 2
הספר "המורה בכיתתו" נכתב ב - 1967 והספר "הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?" נכתב ב 1990, למרות פרק הזמן הרב שעבר בין פרסומו של האחד ופרסומו של השני, שני הספרים מצףיגים בעייה זהה. השינויים הרבים שעוברות על החברה, ומקומו של המורה בחברה. שינויים אלה הם תוצאה להתפתחויות טכנולוגיות מהירות עתירי שינויים נגזרים בתחומי הסוציולוגיה, התקשורת ותפישות עולם.

למכלול זה של שינויים השפעה מרחיקת לכת על ההוראה ועל הדימוי העצמי של המורים. בציטוטים אלה ישנן רמיזות מפורשות ביחס לתפקיד המורה, לדרך בה הוא נתפש בחברה, לרמת ציפיות מקצועיות ממנו, לדרך בה הוא תופש את תפקידו המקצועי, את מעמדו ומחשבה עתידית מצידם של קברניטי המדינה במשרד החינוך אין לפתח את הדורות של המורים לעתיד לבוא.
הדימוי של המורים הוא אם כן נושא מורכב והוא כולל משתנים שונים ששילובם זה בזה לידי מארג קוהרנטי יכולים לתת תמונה טובה למדי ביחס לסטטוס של המורים. משתנים אלה כוללים את דימוי העצמי של המורה, את דימויו בעיני תלמידיו, את דימויו בעיני חבריו לעבודה, את הדימוי החברתי בכללותו ואת תפקידו.
החברה עתירת השינויים בה אנו חיים מחייבת התייחסות קרדינלית לבעיות הדימוי של המורים מאחר ועליהם להכשיר את הילדים והנוער הנתונים בידיהם לקראת כניסה למאה ה021. שולמן אכן "ביקש להדגיש בנאומו, שאף כיום, יש לשאוף להביא את ההוראה לעמדה מכובדת, מבחינה מקצועית וחברתית ולדאוג לכך, שהמורים יהיו אנשים שלא רק יודעים את אשר הם מלמדים, אלא אף מבינות את עקרונות היסוד בבסיס גופי הידע הדיספטינאריים והפדגוגיים כאחד. כדי להשיג את האידיאל של העלאת סטטוס ההוראה, ברור שיש לערוך רפורמות הן בתוכניות הלימודים במוסדות להכשרת מורים, הן במיון המועמדות להוראה והן בשיפור התגמולים החומריים והחברתיים לעסוק בהוראה."3
בעבודה זו מרכיבים שונים של נושא הדימוי העצמי ולאור כל אלה ננסה להציג דרכי התמודדות שונים לשיפור מעמדו של המורה.
-------------------------------------------------------------------------------
1. דובניקוב א. נ. קודיש - המורה בכיתתו, הוצאת אוצר המורה, 1968, עמ' 5.
2. רוזנבליט שרה גורי, ולנשטיין ניבה - הוראה - מקצוע, אומנות אמנות? אוניברסיטה פתוחה, 1990, עמ' 64.
3. שם שם.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סיבות לבחירת מקצוע ההוראה
3. מהי דמות המורה האידיאלי
4. דימוי המורה בעיני תלמידיו
5. הדימוי העצמי של המורה
6. קשר עם מורים אחרים
7. הדימוי של המורה בעיני המנהל
8. הדימוי של מקצוע ההוראה
9. מוצא חברתי של המורים
10. שכר המורים
11. המלצות לשיפור הדימוי המקצועי של המורים
12. סיכום
13. מראי מקום
 
עבודה מס' 65986 SHOPPING CART DISABLED
הקשר בין קעקוע לדימוי גוף, 2007.
בחינת דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך.
4,114 מילים (כ-12.5 עמודים), 12 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בשנים האחרונות, בחברה הסובבת אותנו, רבים בני הנוער אשר מחליטים לעשות קעקועים. אולי זאת בגלל האופנה הרואה בקעקוע עוד קישוט של הגוף כמו האיפור והתכשיטים.

העבודה חוקרת את הנושא של הקשר בין עשיית קעקוע לדימוי גוף אצל בני נוער.
ניתן לראות כי חלק ניכר מהסובבים אותנו קעקע את גופו בגיל ההתבגרות ותמיד השאלה שנשאלה הייתה למה? ולכן מחקר זה יבדוק אם הגורם לעשיית הקעקוע הוא לא רק האופנה, אלא אולי יש גם איזשהו קשר לדימוי גוף נמוך בקרב בני הנוער השונים.

מטרת המחקר: לבחון את דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך.
אם נסיק כי הקשר הקיים חזק תוכלנה להיות לכך השלכות חברתיות, חינוכיות שיהיה ניתן ליישמן בצורות שונות בקרב בני הנוער.
סוג המחקר הוא כמותי ושיטת הדגימה היא: מדגם מקרי פשוט, אשר יתבצע בבית ספר תיכון.
אוכלוסיית המחקר היא 40 בני נוער בטווח הגילאים 16-18.
כלי המחקר: שאלון אנונימי המודד דימוי גוף בקרב בני נוער (18 - 16). השאלון נבנה לפי סולם ליקרט ובו אפשרויות תשובה.

תוכן עניינים:
הקדמה
תוכן עניינים
מבוא
פרק 1 - ספרות תיאורטית
          חלק א' - דימוי גוף
          חלק ב' - גיל ההתבגרות כגיל של גיבוש זהות
          חלק ג' - בעיות בדימוי גוף בגיל ההתבגרות
          חלק ד' - הקעקוע-הגדרת התופעה
          חלק ה' - ההשתנות החברתית-תרבותית של הקעקוע
פרק 2 -  שיטת המחקר
             הגדרות אופרציונליות
             מדגם
             כלי המחקר
             הליך המחקר
             מהימנות
פרק 3 - הצגת הממצאים
             ניתוח הממצאים
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים

* הערת המערכת: העבודה נכתבה במסגרת קורס שיטות מחקר, והמקורות הביבליוגרפיים הם משנות השמונים והתשעים.

מתוך העבודה:
דימוי הגוף הוא הייצוג של הגוף בתודעתנו, כאשר הייצוג הוא תוצר של השתקפות מודעת ולא מודעת של מכלול התחושות, ההרגשות, הציפיות והערכים הקשורים לגוף במצב סטטי או בתנועה. (גלאור, שובל, לנצר, 1983, עמ' 7,12).
דימוי גוף הוא תוצר של מכלול החוויות וההתנסויות של הגוף הכוללות תחושות וגירויים שמקורם בתוך הגוף (כאב, מתח שרירים, עייפות וכדומה). וגירויים שמקורם מחוץ לגוף (מגע עם אובייקטים, התייחסות מצד החברה וכדומה).
 
עבודה מס' 67441 SHOPPING CART DISABLED
דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה, 2007.
בחינת ההבדל בין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון הראשונה לבין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון השנייה.
7,483 מילים (כ-23 עמודים), 10 מקורות, 399.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שאלת המחקר שאותה אבדוק במהלך עבודתי הנה: ההבדל בין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון הראשונה לבין דימוי צה"ל בעיתונות הכתובה במלחמת לבנון השנייה.
במהלך המחקר אבדוק האם הערכים המשרתים את הממסד, ערכים הגמונים, אכן בולטים בסיקור העיתונאי וגורמים לכך שהדימוי שנוצר לצה"ל מהסיקור העיתונאי יהיה דימוי כזה שמשרת את מטרות הממסד.
במהלך המחקר ייבדק האם הדימוי העולה מסיקור המלחמה עולה בקנה אחד עם הערכים ההגמונים של החברה הישראלית ודימוי אשר עולה על מטרות הממסד הצה"לי. יבחן האם חל שינוי בין שתי מלחמות:
מלחמת לבנון הראשונה (1982) ומלחמת לבנון השנייה (2006).
ברצוני לבחון האם דימוי צה"ל שרווח בתקשורת בשנת 1982 קיים גם בשנים האחרונות או שחל הבדל בעקבות שינויים שחלו בתקשורת (מעבר לתקשורת בינלאומית, טלביזיה רב ערוצית ועלייה בעיתונות הפרטית) ושינויים שחלו בחברה הישראלית בשנים שחלפו בין שתי המלחמות.
שיטת המחקר שבחרתי לנקוט כדי לענות על שאלת המחקר היא ניתוח תוכן איכותי של הכותרות הראשיות בשלושת העיתונים הגדולים בשתי המלחמות הנבדקות.בדיקה של איזה דימוי נוצר לצה"ל מכותרות העיתונים, האם הדימוי הוא דימוי חיובי כלומר כזה שמשרת את מטרות צה"ל והממסד הביטחוני ומכיל מסרים שמשרתים את הערכים ההגמונים בחברה הישראלית וערכי הקונצנזוס או שהדימוי הוא דימוי שלילי אשר מכיל מסרים חתרניים כנגד צה"ל.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירה ספרותית
3. שאלת המחקר
3.1 שאלת המחקר
3.2 השערת המחקר
3.3 שיטת המחקר
4. המחקר
4.1 מלחמת לבנון הראשונה
4.1.1 ידיעות אחרונות
4.1.2 מעריב
4.1.3 הארץ
4.1.4 סיכום הממצאים - מלחמת לבנון הראשונה
4.2 מלחמת לבנון השנייה
4.2.1 ידיעות אחרונות
4.2.2 מעריב
4.2.3 הארץ
4.2.4 סיכום הממצאים - מלחמת לבנון השנייה
4.3 מסקנות השוואתיות בין ממצאי שתי המלחמות
5. דיון וניתוח הממצאים
6. סיכום ומסקנות המחקר
7. רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
בקרב חוקרי התקשורת ישנה מחלוקת באשר למידת השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים והאם לתקשורת ישנו תפקיד חיובי או שלילי באשר לעיצוב החברה וערכיה.
חסידי הגישה המבנית תפקודית סבורים שלתקשורת תפקיד חיובי באשר לשמירת תפקודה של החברה ושמירה על הסדר החברתי ואילו חסידי התפיסה הניאו מרקסיסטית סבורים כי התקשורת הנה כלי שרת בידי האליטות והיא משמשת לשמירת הסטאטוס קוו החברתי ומעבירה ערכים ומעצבת תודעה אשר משרתת את האליטות החברתיות.
כמו בכל חברה גם החברה הישראלית מבוססת על דימויים שונים אותם מנסה הממסד להנחיל לציבור וע"י כך נוצרים ערכים הגמונים ומיתוסים שונים אותם הציבור מקבל כטבעיים. כך סבורים חוקרי תקשורת רבים התומכים באסכולה הניאו מרקסיסטית המכונה אסכולת ההגמוניה אשר פותחה ע"י חוקרים כמו אנטוניו גראמשי (ויליאמס 1991).
 
עבודה מס' 60646 SHOPPING CART DISABLED
דימויים גבריים בקומדיות מצבים טלוויזיונית, 2002.
שינויים בדימוי הגברי כתוצאה משינוי אופי הצופים והיוצרים.
4,590 מילים (כ-14 עמודים), 16 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
דימויים גבריים בקומדיות מצבים טלוויזיוניות

ראשי פרקים
מבוא
פרק א: קומדית המצב
פרק ב: שינויים חברתיים והשלכותיהם על המיגדר בין שנות ה70 - לשנות ה 90 -
פרק ג: הדימוי הגברי בקומדיית המצב בשנות ה90 - מול הדימוי הגברי בקומדיית
המצב בשנות ה     70 -
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא

    עבודה זו תעסוק בדימויים של גבריות בקומדיות המצב של שנות ה90 -. איילון
(14-15 :1994) מציין כי מכלול המצבים המוצגים בקומדיית המצב מנסים לגרום לנו
שנבכה לפני שנצחק, אם בכלל נגיע לידי צחוק. לטענתו המשותף לזרם הצרות
האנושיות הוא שכולן קומדיות. הוא מציין, כי קומדיות המצב מכילות רק מעט
בדיחות ולא מוקלט בהן שום פרץ צחוק על פס הקול. מכיוון שכך הוא מציג מונח
חדש שהומצא כדי לתאר מוצרי כלאיים אלה: Dramedies על משקל:  .Comedies

    הכוונה לעסוק בדימויים של גבריות דווקא בקומדיית המצב נובעת במידה רבה מכך
שקומדיות המצב מהוות עבורנו מראה שבה אנו רואים את עצמנו ויכולים לצחוק
מעצמנו ולזהות בגיבורי הסדרות את אותם מחדלים קטנים ולעיתים מבישים בחיינו
היום-יומיים. מכיוון שכך, ניתן להערכתי לזהות בקומדיית המצב גם את דפוסי
הגבריות כפי שבאים לידי ביטוי בשנות ה90 -, תוך הסתכלות על המציאות כפי שהיא.

    מחקר שנערך לגבי נוכחותם של נשים בטלוויזיה בשנות ה50 -, הראה כי הנשים
משמשות בעיקר בתפקידי שעשוע ואילו בתפקידי עמדה, שיש בהם מקום להחלטה הן
נראות הרבה פחות מאשר גברים (Gunter, 1995: 9). ואכן בשנות ה70 - המחליט
העיקרי לגבי תכני הטלוויזיה היה הגבר, כלומר הבעל או האב, כאשר מרבית
ההחלטות לגבי הצפייה נעשו באופן הדדי [שניתן לשכללו ב50 - אחוז לגבר ו50 - אחוז
לאישה] (Bower, 1973: 149), אזי בשנות ה90 - הקונפליקט המרכזי הוא בין רצונם של
ההורים לראות תוכניות לבין שאיפתם של הילדים לצפות בהן גם כן וכאן עומדת
אחריות ההורים לגבי תכני הצפייה של הילדים (Gauntlett, 1996: 129). משמעות הדבר
כי ההסכמה לגבי התכנים בין המינים גברה, כאשר הבעיה היא לגבי התוכן שהילדים
יראו.

בסקר שנערך לגבי הרגלי הפנאי של בני 20-34 בישראל, מגלה כי בין מעט
הפעילויות שבהן עולה ההשתתפות נכללת הצפייה בטלוויזיה וזאת לעומת בילויים
מחוץ לבית, כמו קולנוע, מסעדות, מופעי בידור וכן קריאה, ספורט ומפגשים
חברתיים שבהם הפעילות יורדת (נמרוד, 32 :1998). עלייה זו מציינת מעבר מרווקות
לנישואין ולאחר הנישואין מסתבר כי אין שינוי בתחום הצפייה בטלוויזיה (שם:  34).
ככל שהגיל עולה, מתברר צורך חזק יותר בבילוי משפחתי, כשצורך זה משולב עם
בידור קל המסופק בטלוויזיה (שם: 35). העלייה בצפייה בטלוויזיה בתקופת המעבר
מרווקות לנישואין הינה מובהקת ונתפסת כפעולה זוגית (שם: 36). ניתן לראות כי
המעבר מרווקות לנישואין גורר איתו דפוסים חדשים של בילויים זוגיים, שניתן אולי
להגדירם כבילויים פאסיביים, כאשר בילויים אלה הינם ישיבה בצוותא וצפייה
בטלוויזיה, אולם אין בכך בכלל פעילות אינטראקטיבית בין בני הזוג.

    מכל מקום, הפכה להיות הטלוויזיה ערוץ בידור המכוון הן לגברים והן לנשים והדבר
מן הסתם מחייב שינוי מההחלטה הפטרנליסטית לגבי התכנים שאפיינה את שנות ה -
50 עד הBower, 1973: 143-145) 70 -). גם יצירת הסרטים בשנות ה90 - התבצעה
במשותף הן על ידי נשים והן על ידי גברים, לעומת שנות ה70 - שבהם עיקר היוצרים
היו גברים (Gauntlett, 1996, 128-129). כתוצאה מכך, התחולל לטענתי שינוי בדימוי
הגברי בתוכניות הטלוויזיה הפופולריות, כאשר קומדיות המצב הינן בפסגת
הפופולריות, הן כתוצאה משינוי אופי הצופים והן כתוצאה מהשוני ביוצרים.

    טענתי זו תתייחס לכך שהמצ'ואיזם הגברי פחת בסדרות אלו והחל להציג מצב יותר
נכון ואמיתי של דמות הגבר, מאשר הסטראוטיפ הגברי בנוסח צ'ארלס ברונסון שהיה
מקובל יותר עד לשנות ה70 -.  בשנות ה90 - דמות הגבר הינה רכה יותר ופחות
שתלטנית מאשר בעבר.  כדי לתמוך בטענתי אתייחס לדמויות בשלוש קומדיות מצב
שנוצרו בשנות ה90 - והן: "סיינפלד" (ארה"ב), "בת-ים - ניו-יורק" (ישראל) ו"אלי
מקביל" (ארה"ב).

    לצורך כך אציג בפרק הראשון סקירה קצרה על קומדיית המצב, מהותה ומאפייניה.
בפרק השני אתייחס לשינויים חברתיים והשלכותיהם על המיגדר בין שנות ה 70 -
לשנות ה90 - ובפרק השלישי אציג את השוני שבין הדימוי הגברי בקומדיית המצב
בשנות ה70 -, כאשר אקח כדוגמה את הסדרה "הכל נשאר במשפחה" ומולה אציב
את שלוש הסדרות משנות ה90 - שהזכרתי לעיל. את מסקנותיי אגיש בסיכום.


 
עבודה מס' 66914 SHOPPING CART DISABLED
דימויי גברים בפרסומות כתובות בישראל, 2006.
האם חלו שינויים בדימויי הגברים בשנת 2005 לעומת 1985 בפרסומות בעיתונים "ידיעות- אחרונות" ו-"מעריב" בחודשים מאי יוני ויולי.
28,874 מילים (כ-89 עמודים), 20 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כאשר בוחנים את המחקרים שנעשו בעבר על דימויי מגדר בפרסומות באמצעי התקשורת, ניתן לראות שהרוב המוחלט של מחקרים אלה עוסקים באופן שבו מוצגות נשים בפרסומות. הנושא הזה אכן זכה להתייחסות מרובה:  דובר על האופן שבו משפילים נשים, "מחפיצים" אותן, מציגים אותן בסיטואציות מסוימות באופן קבוע, מעודדים אלימות כלפיהן ועוד. מעט מאוד דובר על האופן שבו מוצג "המין החזק" בפרסומות. אם היה איזשהו דיון לגבי אופן הצגתם של גברים בפרסומות, זה היה רק בהשוואה לאופן שבו נשים מוצגות. נראה שרק בשנים האחרונות החלו חוקרים להתעניין גם באופן הצגתם של גברים בפרסומות ובשינויים שחלו בנושא זה.

חקירת אופן ייצוג גברים בפרסומות נעשה מעניין יותר מאז שפרסומאים החלו לשנות את גישתם בכל הנוגע לייצוג הגבר, דבר שהשפיע רבות בארץ ובעולם על גברים-על הלבוש שלהם, על האסתטיקה שלהם, על הטיפוח שלהם וכדומה. לא עוד גבר מאצ'ואיסטי, מוזנח ולא מגולח. המגמה הגוברת בפרסומות כיום היא להראות גבר מטופח, גבר הדואג לעור הפנים שלו, לשיער שלו, למבנה הגוף שלו, ללבוש שלו וכדומה. ענקי האופנה כמו "קסטרו" או "רנואר" הבינו את המגמה העולמית להציג גבר שונה ויותר מטופח ויצרו אופנה חדשה המיועדת רק לגברים-"קסטרו מן" ו-"רנואר מן". בפרסומות לאופנות הללו ניתן לראות גברים  הלבושים בכל מיני בגדים מכל הסוגים ומכל הצבעים ממש כמו באופנה של נשים, עם תסרוקות שונות ואפילו עם תכשיטים שאותן מייצרות חברות אלה במיוחד עבור גברים.

עבודה זו עוסקת בדימויי גברים בפרסומות כתובות, ושאלת המחקר בעבודה היא:  האם חלו שינויים בדימויי הגברים בשנת 2005 לעומת 1985 בפרסומות בעיתונים "ידיעות-
אחרונות" ו-"מעריב" בחודשים מאי יוני ויולי.

כדי להבין טוב יותר את השינוי בהצגתם של גברים בפרסומות, בתחילה אציג רקע תיאורטי לנושא, הפותח במחקר התקשורת בהקשר רחב ועוסק בקשר שבין ייצוגים ודימויים בתקשורת לבין אידיאולוגיות ותפיסות עולם (עפ"י תפיסתם של החוקרים). הפרק השני בעבודה זו מציג את המונחים "גבריות" ו-"סטריאוטיפיים" וכיצד הם נוצרים כדי שנוכל להבין כיצד הוצגו גברים בעבר (עפ"י איזה פרמטרים), וכיצד השתנתה הצגה זו והפכה ברובה ללא סטריאוטיפית, כלומר ככזו שאינה עונה על ההגדרות של "גבריות סטריאוטיפית".
בהמשך העבודה אציג את השינויים שחלו בחברה הישראלית מאז הקמתה של מדינת ישראל כפי שהציגו זאת מספר חוקרים, הכוללים השפעות אמריקניות על התרבות והערכים הישראלים. כדי להבין טוב יותר את ההשפעות האמריקניות, אציג את מחקריהם של מספר חוקרים אמריקניים, אשר ערכו מחקרים על שינוי בדימויי גברים בפרסומות כתובות במגזינים מצליחים בארה"ב, וקישרו זאת גם לשינויים שחלו בערכיה ותפיסותיה של החברה האמריקנית. כמו כן, אציג מחקרים העוסקים בשינויים בתפיסה של החברה הישראלית את הגברים והנשים שבתוכה ואת תפקידיהם במסגרת המשפחתית ו/או הזוגית. אדבר גם על עלייתם של ערוץ 2 המסחרי והכבלים כחלק מהשינויים הדרמטיים שעברה החברה הישראלית בכל הנוגע לצריכת תקשורת.
בסיומו של הרקע התיאורטי אציג את השינויים שחלו בחברה הישראלית וכיצד הם משתקפים בפרסומות, ואציג גם באופן ספציפי יותר ממצאים של מחקרים אשר מצביעים על שינויים שחלו בהצגת גברים ובדימוייהם בפרסומות בישראל.

כדי לבחון את שאלת המחקר, נדגמו בעבודה זו 28 פרסומות מייצגות שהופיעו בשנת 1985 בחודשים מאי-יולי, ובשנת 2005 בחודשים מאי-יולי בעיתוני סוף-השבוע של העיתונים "ידיעות-אחרונות" ו-"מעריב". הפרסומות כללו גבר אחד או יותר, בין שהם מופיעים במפורש ובין שהיה רמז לקיומם. הפרסומות חולקו לקטגוריות שונות (סיגריות, בגדים ועוד), וכל אחת מהן נותחה עפ"י שישה פרמטרים-מראה הגבר וגילו, מעמדו הסוציו-אקונומי, ערום מלא או חלקי, היחס בין הגבר לדמויות אחרות בפרסומת, מסר מילולי והיחס בין הגבר למוצר. הדיון בממצאים כלל הצגת ממצאי המחקר שהתקבלו עפ"י כל אחד מששת הפרמטרים שהוגדרו כוללת בחינה כמותית של המשתנים לצד ניתוח ופירוש הממצאים המרוכזים, ועימות תוצאות הממצאים עם סקירת הספרות שהוצגה בתחילת העבודה, כאשר המטרה היא לבדוק האם אכן חלו שינויים בהצגת הגברים ובדימוייהם בפרסומות כתובות בעשרים השנים האחרונות כפי שמעידים ממצאיהם של החוקרים השונים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. מחקר התקשורת  
סקירת ספרות                                                                              
2. 1  ניתוח דימויים בתוכני התקשורת
3. גבריות וסטריאוטיפים מיניים
3. 1 גבריות מהי?
3. 2 תכונות גבריות סטריאוטיפיות
     3. 2. 1 מהם סטריאוטיפים                                                              
     3. 2. 2 ייחודו של סטריאוטיפ מיני
     3. 2. 3 דרך היווצרותו של הסטריאוטיפ המיני                                            
     3. 2. 4 השפעתו של הסטריאוטיפ המיני
3. 3 הגבר הסטריאוטיפי ותפקידי מין מסורתיים
4. שינויים חברתיים בישראל והשלכותיהם על המגדר מקום המדינה ועד ימינו
4. 1 השפעות בינלאומיות על החברה הישראלית
     4. 1. 1 אמריקניזציה של החברה הישראלית
     4. 1. 2 שינויים עולמיים בתפיסת הגבריות
        4. 1. 2. 1  השפעת התנועה ההומו-לסבית
        4. 1. 2. 2  שינויים בהרגלי הצריכה של גברים בארה"ב
4. 2 שינויים בתפיסת תפקידי המינים בישראל
    4. 2. 1 שינויים פסיכולוגיים בתפיסת תפקידי המינים בישראל
4. 3 הופעתו של הערוץ השני והתגברות הביקורת על תכני התקשורת
4. 4 התפתחות האופנה לגברים או האם הגברים הם הנשים החדשות??

5. גברים בפרסומות
5. 1 הפרסומת    
5. 2 הפרסומת כמשקפת ערכים בחברה
5. 3 דימויים מסורתיים של גברים ונשים בפרסומות
5. 4 "אמריקניזציה" של הפרסומות בישראל
5. 5 שינויים בדימויי גברים בפרסומות כתובות בארה"ב
5. 6 שינויים בדימויי גברים בפרסומות כתובות בישראל
5. 7 הבדלים בדימויי גבריות על פי קהל יעד
6. שיטת המחקר
7. מחקר אישי
8. דיון
9. סיכום
10. רשימה ביבליוגרפית

הערת מערכת: קובץ העבודה אינו כולל את הפרסומות עצמן.

מתוך העבודה:
במחקר התקשורת ישנן שתי גישות מקובלות: הגישה הביקורתית וגישת השימושים והסיפוקים (ליבס, 2003).
הגישה הביקורתית תרה אחר מסר אידיאולוגי משתמע בתכני התקשורת ובוחנת לצורך כך, תוך שימוש בניתוח סטטיסטי, אלמנטים מסוימים בתוך מאגר גדול של טקסטים. על פי גישה זו המסר האידיאולוגי שבתוכן הוא חד משמעי וחד ממדי. חוקרי הגישה הביקורתית מתעניינים בהשפעות חזקות של המסרים בטווח הקצר ובטווח הארוך .
הגישה המבנית תפקודית או גישת השימושים והסיפוקים סבורה כי טקסטים מסוימים נועדו למלא צרכים מסוימים המצויים ברשימה שהחוקר מחזיק בה. החדשות ממלאות את הצרכים האינטגרטיביים שלנו ואופרת סבון צורך לברוח מהמציאות (ליבס, 2003).
 
עבודה מס' 68808 SHOPPING CART DISABLED
הדימוי העצמי של התלמיד במסגרת בית הספר, 2009.
חשיבותו של הדימוי העצמי וקידומו הרגשי והחברתי של התלמיד במסגרת בית הספר.
11,058 מילים (כ-34 עמודים), 30 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אחת המתנות הגדולות ביותר שיכול מחנך להעניק לחניכו היא מתנת ההערכה העצמית. כפי שתפרט העבודה, בהמשכה. דימוי עצמי חיובי הינו גורם חיוני בהוצאת כוחות האדם אל הפועל ומימוש הפוטנציאל הגלום בו. הדימוי החיובי נוסך באדם כוחות לחתור במרץ ובעוז לקראת הגשמת מטרתו בחיים, ומאפשר לו להגיע ליעודו למרות כל המכשולים שבדרך.
לרובנו יש מושג כלשהו בנושא הדימוי העצמי, אולם מושג זה עלול להיות מעורפל ולא נהיר דיו. מפאת חשיבותו של נושא הדימוי העצמי במסגרת בית הספר, החלטתי לארגן את חלקי הידיעות וההשערות לכלל עבודה מגובשת, ולענות על השאלות היסודיות: מהו הדימוי העצמי וכיצד הוא מתפתח? מדוע דימוי חיובי חיוני כל כך לאדם בכלל ולילד במסגרת בית הספר בפרט? כיצד תורם בית הספר לעיצוב הדימוי העצמי של הילד? האם יכול המחנך לעזור לתלמידיו בחיזוק ושיפור בטחונם העצמי, וכיצד יעשה זאת?
הסתמכתי על מקורות רבים העוסקים בנושא הדימוי העצמי, מקורות הנשענים על ספרי גדולי המוסר והמחשבה היהודית וכן ספרים שנכתבו על ידי פסיכולוגים ואנשי מקצוע.
בפרק הראשון תיסקר התיחסותן של הגישות הפסיכולוגיות השונות לדימוי העצמי: הגישה הפסיכואנליטית (ההתפתחותית), הגישה ההתנהגותית והגישה הפסיכוסוציאלית. כל אחת מגישות אלה רואה באופן שונה מהו ה"אני" של האדם, מהם מרכיביו וכיצד הוא מתפתח. לאור הבנת עקרונותיהן של הגישות השונות, תובן הגדרתן למושג הדימוי העצמי. כמו כן התייחסתי להשקפת היהדות לגבי הדימוי העצמי, הרואה בהערכה עצמית מידה יסודית ונדרשת.
הפרק השני יעסוק בחשיבותו של הדימוי החיובי בכל תחומי החיים: השלכתו של הדימוי העצמי על נסיבות החיים ועל הפרשנות הניתנת לנתוני המציאות השונים; כוחו של הביטחון העצמי בהענקת חוזק ועוצמה לאדם, ומנגד- הנזק הטמון ברגשי נחיתות, המונעים מהאדם להתקדם בדרכו, ומפריעים לו לבנות את עצמו.
הפרק השלישי יתמקד בחשיבותו של בית הספר לעיצוב הדימוי העצמי. חשיבות זו נובעת בראש ובראשונה מההשפעה המרכזית של כל חברה על הערכתו של הפרט שבתוכה, והיא מתחזקת עוד יותר בעקבות העובדה כי בבית הספר נמדדים הישגיו וביצועיו של התלמיד. גם לדמותו של המורה נודעת השפעה רבה בתהליך בניית הדימוי העצמי של התלמיד, משום שהתלמיד מביט עליו בהערכה ומקבל את המשוב שהמורה מעניק לו ללא עוררין. מכיוון שכך, המורה יכול וחייב לסייע לילד לחזק את בטחונו העצמי באמצעות דרכים שונות; חלק מדרכים אלו כולל הקניית הסתכלות נכונה כלפי ערכו היחודי של כל אדם, הסתכלות נכונה על הישגים והצלחות, ולעומת זאת- על כשלונות ומעידות, וכן מתן אפשרות לחוות הצלחה ולהתבלט בתחום שבו הילד מסוגל להוכיח את עצמו, ושימת לב שלא לפגוע בילד בשום אופן.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1: הדימוי העצמי בראי הגישות השונות
1:1 הגישה הפסיכואנליטית (ההתפתחותית)
1:2 הגישה ההתנהגותית
1:3 הגישה הפסיכוסוציאלית
1:4 הדימוי העצמי בראי היהדות
פרק 2: חשיבות הדימוי החיובי
2:1 הערכה עצמית מול נסיבות החיים
2:2 הערכה עצמית מקנה ומונעת רגשי נחיתות
   2:2:1 חשיבות הבטחון העצמי
    2:2:2 הנזק שברגשי הנחיתות
פרק 3: בית הספר כסביבה חברתית ותפקידו בבניית הדימוי העצמי
3:1 הדימוי העצמי והחברה
3:2 השפעת בית הספר על הדימוי העצמי
3:3 דרכים לחיזוק הדימוי העצמי בבית הספר
       3:3:1 הקניית חשיבות למאמץ ולא לתוצאה
       3:3:2 מתן כלים להתמודדות עם כשלון
       3:3:3  מתן ביטוי אישי
       3:3:4 זהירות בכבוד התלמיד
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה נכתבה במסגרת מכללה תורנית וכוללת מקורות תורניים.

מתוך העבודה:
על פי הגישה של יחסי אוביקט (בה דוגלים בולבי 1969, מאהלר ועמיתיה 1975), האישיות הבוגרת משקפת את מערכת היחסים הראשונית בין הילד לאימו או למבוגר המטפל בו. קשר זה הוא לדעת בולבי ה"דגם" הראשוני לקשרים אנושיים מאוחרים יותר. גישה זו רואה במערכת היחסים הבינאישית בבואה נאמנה למידת הסתגלותו של האדם. דפוס הקשר המתפתח בין התינוק לקרוביו (אימו, אביו ושאר בני משפחתו) הוא הגורם המכריע בהתפתחות דפוס הקשרים העתידיים שלו(2).
אחת הבעיות הקשות במשנתו של פרויד היא חופש הבחירה. לדעתו, כל אשר קורה היום יכול לקבל הסבר מדעי על פי הדברים שקרו בעבר. לדוגמא: רוצח, בהתאם לגישתו של פרויד ההסבר למעשיו נעוץ בעברו.
 
עבודה מס' 64386 SHOPPING CART DISABLED
הקשר בין לקות הלמידה אצל התלמיד לבין דימויו העצמי, 2006.
בחינה עיונית של דימויו העצמי של תלמיד לקויי למידה והגורמים אשר משפיעים עליו, כולל הליקוי עצמו.
9,611 מילים (כ-29.5 עמודים), 40 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת עבודה זו היא לתאר את השפעת לקות הלמידה אצל תלמידים על דימויים העצמי. לשם כך, בשלב הראשון, נענה על השאלה מהי לקות למידה ומהם סוגיה. בשלב השני נענה על השאלה מהו דימוי עצמי, ומאילו גורמים הוא מושפע, ניעזר בגישות תיאורטיות ובמחקרים על מנת לענות על שאלות אלו. בשלב השלישי נבדוק האם אותם גורמים אשר נמצאו בפרק הקודם כמשפיעים על הדימוי העצמי של תלמידים באופן כללי (יחס המורים, ההורים ובני הכיתה) שונים באופיים אצל תלמידים ל"ל לעומת תלמידים רגילים, משמעות של תשובה חיובית על כך היא, שלקות הלמידה אצל התלמיד מכתיבה את היחס שהוא יקבל מהמורים, ההורים ובני הכיתה (הגורמים העיקריים שמשפיעים על דימויו העצמי(, גם כאן ניעזר במחקרים וגישות תיאורטיות. בשלב האחרון והמרכזי של העבודה נבדוק האם וכיצד אותם גורמים(יחס מורים, ההורים ובני הכיתה) אשר בעצמם מושפעים מלקות הלמידה אצל התלמיד(כפי שנמצא בפרק השלישי)אכן משפיעים על הדימוי העצמי של תלמידים ל"ל וזאת תוך הסתמכות על מחקרים שנעשו.

תוכן העניינים:
מבוא.
1. לקויי למידה.
1.1. הגדרות.
1.2. סוגים
2.דימוי עצמי של תלמידים.
2.1. דימוי עצמי.
2.2. השפעת ההורים על הדימוי העצמי.
2.3. המעמד הסוציו אקונומי והדימוי העצמי.
3. מאפיינים חברתיים של ל"ל.
3.1. מעמדם החברתי בכיתה.
3.2. הקשר עם המורים.
3.3. הקשר עם ההורים.
3.4. הפרעות קשב והיפראקטיביות.
4. הקשר בין לקות הלמידה אצל התלמיד לבין דימויו העצמי.
4.1 השפעת המורים על הדימוי העצמי של ל"ל.
4.2 השפעת המעמד החברתי על הדימוי העצמי של ל"ל.
4.3 השפעת ההורים על הדימוי העצמי של ל"ל.
5. סיכום ודיון
6. רשימה ביבליוגרפית.

מתוך העבודה:
במדריך האמריקני לאבחון (DSM-IV, 1994) הפרעות למידה מאובחנות כאשר הישגיו של הפרט במבחנים סטנדרטים, בקריאה, מתמטיקה או בכתיבה הם נמוכים יחסית לרמה המצופה מגילו, הכיתה שבה הוא לומד ורמת המשכל שלו. אותם ליקויי למידה מקשים משמעותית על יכולתו האקדמאית או על התפקוד היומיומי, אשר מצריך כישורי קריאה, מתמטיקה או כתיבה.
לפי המדריך, המשתנים הבאים נמצאו בקשר מסוים ללקות הלמידה: דימוי עצמי נמוך, קשיים בכישורים החברתיים, שיעור הנשירה מבית ספר, אבטלה וקשיי הסתגלות. נמצא גם שלחלק משמעותי (10%-25%) מאלה אשר סובלים מדיכאון או מהיפראקטיביות, יש גם לקות למידה.
 
עבודה מס' 70097 SHOPPING CART DISABLED
האונס המאיים על דימויה של הודו ועל תיירותה, 2014.
בחינה כללית של הפגיעה בדימוי ובתיירות של הודו כתוצאה מהאונס של ג'יוטי סינג פנדיי.
3,175 מילים (כ-10 עמודים), 11 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אבחן את הפגיעה בדימוי ובתיירות של הודו כתוצאה מהאונס של ג'יוטי סינג פנדיי. ג'יוטי סינג פנדיי היתה סטודנטית לפיזיותרפיה אשר הוכתה והותקפה מינית בדצמבר אשתקד במהלך נסיעה עם ידידה באוטובוס בעיר דלהי. השניים הותקפו על ידי ששת נוסעי האוטובוס ובסטודנטית בוצע אונס קבוצתי. שלושה עשר ימים לאחר התקיפה וכתוצאה ממנה, נפטרה ג'יוטי סינג פנדיי בעודה בת עשרים ושלוש שנים. התקשורת בהודו ובעולם עקבו אחר הפרשה באדיקות, ומספר מדינות אף פרסמו אזהרת מסע.
נושא הפגיעה בתיירות נשים חשוב ורגיש עבורי משום שבשנים האחרונות פקדתי באופן עצמאי יעדי תיירות מגוונים, לכן התהודה לה זכה מקרה האונס בעולם הסבה את תשומת לבי באופן מיידי. אני מניחה כי מקרה האונס נחרט בתודעתן של נשים רבות אשר מטיילות לבדן, והדעה הרווחת  בימינו  היא כי הודו אינה יעד בטוח לטיול עצמאי.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1 - דימוי גבריות בהודו והקשר לזהותה הלאומית
פרק 2 - תיירות נשים בהודו
פרק 3 - "הכפר הגלובלי" סיקור תקשורתי
סיכום
נספחים
בבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לעומתם על נשים מוטלת החובה לציית לנורמות חברתיות אשר משתנות בין מעמדות וקסטות. נשים הינדואיות בנות המעמד הנמוך מצופות להעמדת צאצאים, צניעות, שמירה על כבוד ועל שלמות המשפחה. בעוד השניים האחרונים אף מבטאים סמל לשמירה על כבודה של הודו כולה(7).
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 95 :: [עמוד 1 מתוך 11]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>