דיני שליחות - נרטיב משפטי בסיפור תנ"כי

תקציר העבודה:

בגרעין יחסי השליחות מונח העקרון לפיו פעולה משפטית של שלוח כלפי צד שלישי, יוצרת קשר משפטי בין השולח לבין אותו צד שלישי. לעקרון זה קושי אינהרנטי הואיל ואת הפעולה המשפטית מבצע למעשה השלוח. ככל והפעולה המשפטית היא כריתת חוזה, הרי שההצעה והקיבול מבוצעים בין השלוח לבין הצד השלישי, ומשכך, נכון יהא לראות שהצדדים לחוזה יהיו דווקא השלוח והצד השלישי. תחת גדרי השליחות נמצא לנו תוצאה שונה ולא רק שהשלוח אינו צד לחוזה אלא, שאחר, והוא השולח, נעשה צד ישיר. העדר קשר חוזי, בין השלוח לצד השלישי כאמור, ניתן אפוא לסבר בראי דיני החוזים, לאמור, השלוח והצד השלישי נעדרי מפגש רצונות וגמירות דעתם אינה לכונן יחס משפטי ביניהם.
בספר במדבר, משה, מנהיג העם, הקים מחנה בפאתי (מדבר פארן) ארץ כענן (ישראל היום) ומקבל הוראה מהאל לשלוח שליחים ספציפיים לטייל בארץ המובטחת ולחפש (לתור) ענין בלתי מובן. משה מבין את הוראת האל, מקבץ את שנים-עשר השליחים הספציפיים (איש למטה אבותיו - שנים-עשר השבטים), ומהם את יהושע בן נון, ועושה שני דברים: האחד, נותן הנחיות מפורטות לביצוע השליחות (את מקום הביצוע בהר הנגב), מגדיר את ביצוע בחינת עוצמת העם היושב בה (אמדן כח צבאי, כמות אוכלוסיה ומערך ההתיישבות המבוצרת). השני, מנחה לבדוק את טיב הקרקע בראי החקלאות ולהביא ראיות לבדיקתם כפי עונת גידול הענבים. השליחים, פועלים במשך ארבעים ימים והולכים למקומות שלא הוזכרו בהנחיה (נגב, הר, הים, הירדן, חברון ונחל אשכול), לוקחים ראיות מעבר לנדרש (רימונים ותאנים) ואף מכריזים על שם למקום (נחל אשכול) כאילו הם הריבון על הארץ וכעת מחייבים את שולחיהם - את משה והעם כולו.
בספר יהושע ניתנת ההוראה מהאל לחצות את הירדן, להיכנס לארץ המובטחת ולקחת את הריבונות עליה כשהלוחמים החמושים בראש המחנה. יהושע כמנהיג העם במהלך הכיבוש, זוכר את משה והצורך בהשגת מידע לתכנון טקטי וממנה שני שליחים גם כן. השליחות במקרה זה היא סודית (מרגלים-חרש) ומגדיר את עבודתם לבחון את הארץ ואת יריחו בפרט (כי זו העיר הראשונה בדרכו לכבוש). השליחות הסודית מסתבכת כשהם מחליטים להיכנס לבית בושת (רחב) ודבר הגעתם מתגלה לראש עיר (מלך) יריחו. רחב מעוניינת לשרוד את המתקפה של יהושע, ומציעה לשליחים חוזה, לפיו היא תשקר למלך ותפעל להסתירם בתמורה לכך שיהושע יעניק לה ולמשפחתה הגנה. השליחים מסכימים וכורתים עמה חוזה, שבים אל יהושע ובעת קרות הכיבוש, יהושע מקיים את החוזה.
הסוגיה אינה יחודית אך לדיני השליחות בישראל והיא נושא למחקר בידי משפטנים המתעניינים הן בהיבט התיאורטי והן במציאת פתרון לבעיות מעשיות, שכן אורחות החיים המסחריים והעסקיים מתפתחים בקצב מהיר, ומצבים אשר מקובלים כיום עלולים לאבד מהרלוונטיות שלהם בעתיד תחת מצבים חדשים, שממילא אינם מכוסים בדברי חקיקה ישירים או שלא ניתן לחזותם מראש. לצורך זה, יש לדרוש ולחקור את הבסיס העיוני של הדין המצוי ובכך להתאים כלים למסגרות מפותחות.

שאלת מחקר: האם דיני השליחות המודרניים התפתחו על בסיס הסיפור התנ"כי? האם כיום הם מפותחים יותר?

תוכן עניינים:
מבוא
סיפור מסגרת
תפיסת השליחות במשפט המודרני
-תורת הזיהוי
-דין שליחות מייסוד החוזה
-תורת כוח הייצוג
-דין שליחות מכוח הייצוג
-פעולה משפטית ומטריאלית
-המחלוקת על תוכן ההגדרה
חריגה מהרשאה
-אחריות השלוח
נ-יגוד אינטרסים
פעולה ללא הרשאה
-בין חריגה לזכייה
-שליחות לדבר עבירה
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

קטע מהעבודה:

תגים:

משפטים · משפט משווה · תנך · חוק השליחות · יהדות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דיני שליחות - נרטיב משפטי בסיפור תנ"כי", סמינריון אודות "דיני שליחות - נרטיב משפטי בסיפור תנ"כי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.