דמותו של היהודי המתנחל בעיתונות הכתובה החילונית והדתית בתקופת ההתנתקות

תקציר העבודה:

הטיעון המרכזי בעבודה הוא כי העיתונות הישראלית החילונית, בתפקידה כיוצרת את זהות הקולקטיב הלאומי, היטיבה להגדיר את המתנחלים כאחר על ידי הצגתם כפורעי חוק המאיימים על כללי הדמוקרטיה. בהתאם לכך, המתנחל כ"אחר" האיר את הזהות של ה"אני" הלאומי שבנתה האליטה, המאופיין כשומר החוק, תומך בדרכי שלום ונענה לכללי הדמוקרטיה. בהמשך העבודה, נביא לידי ביטוי את ההבניה הכפולה אתה התמודדו המתנחלים באשר להגדרת זהותם הקולקטיבית, דבר אשר ביטא את משבר זהותם במדינת לאום. זאת שכן, מחד גיסא, מיעוט זה הגדיר עצמו כאליטה חלוצית של פעולת ההתיישבות החש נבגד מהשלטון ומהעם, ומאידך גיסא, המתנחלים חשו בדיסוננס כאשר הם ראו עצמם כחלק בלתי נפרד מהקולקטיב הלאומי.
בנוסף, נציג בעבודה את האופן שבו המתנחלים הגדירו עצמם כמיעוט תוך שימוש במיתוסים, ובכך בחרו להבדל מהקולקטיב, כאשר דרך פעולה זו תרמה רבות לאליטה העיתונאית להגדירם כ'אחר' וכאויב הפנימי של הקולקטיב הלאומי. כמו כן, עבודה זו תעסוק בניתוח ופרשנות מקרה ההתנתקות כפי שסוקר בעיתונות החילונית אל מול סיקורה בעיתונות הדתית. לרבות, הצגת הדרכים אשר באמצעותם הבנתה ועיצבה האליטה העיתונאית, החילונית של הזרם המרכזי בישראל את הזהות הלאומית הישראלית, תוך הגדרת האחר שלה. כל זאת באמצעות ניתוח הטקסטים של העורכים ומיטב הכתבים והפרשנים אשר הבנו את זהות האחר, על ידי הגדרה והצגה בפירוט רב את מאפייניהם האישיים של ה"מתנחל", ובכך באמצעות ההנגדה להם - חידדו את הדימוי העצמי של הקולקטיב הלאומי.

העבודה תתבסס במסגרת הדיון התיאורטי, על מספר תיאוריות ביניהן תפקיד מוסד התקשורת וייצוגם של המתנחלים בעיתונות בישראל, כשהתיאוריה מסבירה איך התקשורת לוקחת תפקיד מרכזי בייצוגם של קבוצות שונות בחברה. תיאוריות נוספות בהן איעזר בעבדותי הן תיאוריות הקשורות לקבוצות הגמוניות בחברה והיעזרותן בתקשורת להעברת מסריהן וכן גישות ביקורתיות על הלאומיות והבנית זהות עצמית של קבוצות. קבוצות שליטות בחברה, ההגמוניה, נעזרות בתקשורת הן הכתובה והן האלקטרונית, כדי להעביר את ערכיהן לחברה, דבר אשר נובע גם מעליית הלאומיות. תהליך הלאומיות עצמו, מכריח עמים להגדיר עצמם כשונים מהשאר, ובכך מגדירים את ה'אני' ואת ה'אחר' מהם, כשלעתים קבוצות חברתיות בתוך המדינה, נכללות בהגדרת האחר.

חשיבות הנושא בהישען על ספרות אקדמית, הנו בהעלאת הסוגיה של הנחיצות בהגדרת האחר במדינות לאום, תוך התייחסות למאפייניו של המתנחל וערכיו כשליליים, כאלימים וכלא דמוקרטיים, וזאת על מנת להבנות את הזהות הלאומית הקולקטיבית במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
תרומת עבודתנו לנושא רב-תרבותיות וייצוג, הוא הבאת פן נוסף לייצוג קבוצות שונות בישראל. עבודתנו מתמקדת בתכנית ההתנתקות, ומראה את ייצוגם של קבוצת המתנחלים הן מעיני התקשורת החילונית, המייצגת את האליטה החילונית ואת השיח ההגמוני, והן מעיני התקשורת הדתית, שמבטאת את משבר הזהות שחל אצל ציבור זה ואת הבניית זהותו העצמית, אל מול הדרתם במדינה.

מטרת המחקר היא לתאר, לבחון ולנתח כיצד האליטה העיתונאית בנתה ועיצבה את הזהות הלאומית תוך הגדרת המתנחלים כאחר לקולקטיב הלאומי, אל מול עיצוב זהותם וייצוגם על-ידי העיתונות החילונית.
שאלת המחקר: כיצד תקופת ההתנתקות הציגה את מעמדם של הדתיים-לאומיים בשיח הקונצנזוסואלי ההגמוני בישראל על-ידי העיתונות החילונית והדתית?
שיטת המחקר תתבסס על ניתוח תוכן איכותני של עיתונות חילונית - הארץ וידיעות אחרונות לצד עיתונות דתית - הצופה ובשבע, תוך התבססות על ספרים ומחקרים אקדמיים בנושא.
העבודה תתמקד בניתוח הכתבות הן בעיתונות החילונית והן בעיתונות הדתית לפני תקופת ההתנתקות, במהלכה ו-3 שבועות אחריה. ברמת הניתוח, נתחקה אחר מגמת הסיקור והפרשנויות השונות בין אם הוצגו בכותרות ראשיות בעמודים הראשונים ובין אם נדחקו אל שולי הסיקור, וכן נבדוק האם המתנחלים זכו לייצוג הולם בתקשורת, מבחינת היקף הסיקור ומבחינת תכניו.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
2.1 מוסד התקשורת וההגמוניה
2.2 לאומיות, הביקורת עליה והאחר
2.3 משבר זהות והבנייה עצמית
3. פרק מתודולוגי
4. דיון וממצאים
4.1 ייצוג המתנחלים בעיתונות החילונית
4.2 ייצוגם והבנייתם העצמית של המתנחלים בעיתונות הדתית
4.3 משבר הזהות אצל המתנחלים
5. סיכום ומסקנות
6. רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

תקשורת כתובה · עיתונות כתובה · ידיעות אחרונות · עיתונות דתית · דתי לאומי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמותו של היהודי המתנחל בעיתונות הכתובה החילונית והדתית בתקופת ההתנתקות", סמינריון אודות "דמותו של היהודי המתנחל בעיתונות הכתובה החילונית והדתית בתקופת ההתנתקות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.