היישום אינו מחובר לאינטרנט

חקירת טרוריסטים - הגנה לגיטימית או פגיעה מהותית בזכויות?

עבודה מס' 066921

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: באם יתקיימו מצבים בהם הפגיעה בזכויות הנחקר תהא מוצדקת לשם שמירה על זכויות הציבור, ובהתקיים כאלו - מהם אותם מקרים מוצדקים?

4,254 מילים ,13 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

התקפות הטרור כמעט ולא פוסחות כיום על אף מדינה. בעיית הטרור מהווה הפרעה לאנושות כולה ללא הבדל דת, גזע ומין, וכתוצאה מגבירה הצורך לפתח דרכי התגוננות מפניה.
מדינת ישראל עוסקת במאבק בלתי-מתפשר בטרור מאז הקמתה. אין ספור פעולות צבאיות, משפטיות ופעולות מודיעין, בוצעו על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן במאבק בארגוני הטרור. מאבק בטרור על-ידי מדינה דמוקרטית, שונה באופן משמעותי ממאבק בטרור על-ידי יחידים. מדינה, בייחוד כמו ישראל, נדרשת לאמות מידה מוסריות גבוהות, לשיקול דעת נבון, ולשימוש בכוח מרוסן, ברמה הנדרשת ולא מעבר לכך. מרבית מרשויות המדינה מסייעות בסיכול פיגועים, אך עיקר הנטל בידי שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ), שנועד לאסוף מידע חיוני אודות פעילות ארגוני הטרור.
איסוף המידע נעשה באמצעות פעולות מודיעיניות וחקירות החשודים בטרור, במטרה לסכל פעילותו. במהלך החקירות, נוקט השב"כ בטכניקות הכוללות הפעלת לחץ פיזי ונפשי כלפי הנחקר. בשל הפעלת אמצעי-חקירה פיזיים, ישנה פגיעה בזכויות-האדם של הנחקר. אי-לכך בנוסף להיבט המוסרי, הכרחי לבחון סוגיית חקירות השב"כ גם בהיבט החוקתי.
היקף תופעת הטרור הופך הדיון בה לנושא שאינו תיאורטי גרידא, אלא מחייב דיון עקרוני בחברה הישראלית בכלל ובמוסדות המשפטיים בפרט(1). שיטות חקירות השב"כ העלו סוגיית העינויים וההצדקה להם בעתירות האחרונות בנושא, ובד-בבד עוררו שאלת חוקיותן. בפסיקה המאוחרת, נטען שלחוקרי השב"כ אין הסמכות לנהוג ביחס בלתי-הולם ולהפעיל לחץ פיזי כלפי הנחקר, שכן הדבר נוגד עקרונות המדינה הדמוקרטית ואף נוגד האיסור המוחלט על השימוש בעינויים, כפי שקובע המשפט הבינלאומי.
יש הטוענים שאומנם אמצעי-חקירה מסוימים עלולים להתפרש כפגיעה באינטרס השלטון להגן על זכויות-האדם, אך הרתעת הנחקר, המהווה כלי מהותי בידי החוקר להשגת המידע, עשויה להידחק לטובת חירותו. שמירה על זכויות היסוד, הינה בבחינת ראי ליציבות שלטון דמוקרטי המגשים מטרותיו, אלא שכאן ניצבת בפנינו הדילמה בין שמירה על אינטרס הציבור הרחב במדינה והגנה על חירותו וביטחונו, לבין שמירה על אינטרס היחיד, היינו החשוד בטרור.
מטרת המחקר הינה לבחון באם יתקיימו מצבים בהם הפגיעה בזכויות הנחקר תהא מוצדקת לשם שמירה על זכויות הציבור, ובהתקיים כאלו - מהם אותם מקרים מוצדקים? ראשית, ישנם מונחים השגורים בפי רבים בחיי היום-יום שיש להגדירם בהקשר של חקירות השב"כ. כך, המונח טרור ומטרותיו ומי שייכנס תחת הגדרתו, המונח עינוי כפי שמובא כחלק משיטות חקירות השב"כ והגדרת המצבים בהם השימוש בעינויים יהא מוצדק.
בפרק הראשון, אבחן סמכות אנשי השב"כ בחקירות חשודים בטרור, תוך התייחסות לאופי החקירות בעבר. ראשית אסקור תופעת הטרור והחקירה כאמצעי התמודדות עימו, ובמקביל אגדיר פניו של הטרוריסט כמשרת הטרור הפוליטי. כמו-כן אדון בתמורה שחלה בסמכויות החוקרים, לאור התנגשות בין הסדר החברתי לבין אינטרס הנחקר לחיים ולכבוד.
בפרק השני, אתאר דרכי החקירה המותרות כיום בישראל, תוך השוואה למשפט הבינלאומי. אדון בחקיקה והעתירות שהובילו לשינוי אמצעי-החקירה המקובלים. בנוסף, אבחן השוני בין שיטות החקירה בישראל לבין אלו שבארה"ב, וכן אעלה נימוקים אפשריים לשוני זה.
בפרק האחרון, אדון בשאלת מעמד זכויות האדם של הציבור הרחב בישראל, לעומת זכות הנחקר ליחס הולם ושלמות הגוף, המהווה זכות בסיס של כל אדם במדינה דמוקרטית. אבחן אם עינויים יכולים להיות מוצדקים במצבים כמו "פצצה מתקתקת". כמו-כן, אבחן מהם המצבים בהם תתקבלנה טענות החוקרים בדבר הפעלת אלימות כלפי החשוד, והאם ישנן הגנות משפטיות שיינתנו להם לשם נטילת אחריות פלילית. לבסוף, אציג הדעות החלוקות בעניין עיגון אמצעי-חקירות השב"כ בחוק. בסיכום הפרק, אחווה דעתי במידת הלגיטימיות וההיתרים הראויים לחוקרי החשודים בטרור.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': היקף הסמכות בחקירת חשודים בטרור
* הקדמה - מטרת החקירה, תוך תיאור המצב בישראל כיום.
* מהו טרור ומי נחשב כטרוריסט?
* אופי שיטת החקירה בעבר.
* התנגשות בין הסדר החברתי לבין זכויות היסוד.

פרק ב': דרכי החקירה המותרות
*המצב המשפטי בארץ - חקיקה, תקדימים ומהותם, תפקידי השב"כ עפ"י חוק שירות הביטחון הכללי.
* המצב המשפטי בארה"ב.
* השוואה בין שני המצבים.

פרק ג': שאלת מעמד זכויות האדם והדמוקרטיה
* עוצמת הנזק מול עוצמת הפגיעה בזכויות האדם.
* מה הולם יותר - הגנת הצורך או הגנת הצידוק?
* דעתי בדבר הלגיטימיות במתן הגבלות והיתרים בועדות החקירה.

סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

ישראל נתונה לפיגועי-טרור, שמשבשים החיים בה ומטילים אימה בקרב ציבורה. הפיגועים מתרחשים בעיקרם במקומות ציבוריים, בהם מתקהלים המונים מכל המינים ושכבות הגיל(2).
נשיאת הנטל במלחמה בטרור אינה מטלה פשוטה. מרבית מרשויות המדינה מסייעות בסיכול פיגועים, אך הגוף המרכזי הנושא בנטל הינו שירות הביטחון הכללי. עיקר הנטל פירושו מניעת פעילות חבלנית עוינת, תוך איסוף מידע רלוונטי אודות הפעילות המתכוננת. במרכז עשיית השב"כ עומדת שיטת החקירות, המשמשת אמצעי לאיסוף המידע. (3)

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חקירת טרוריסטים - הגנה לגיטימית או פגיעה מהותית בזכויות?", סמינריון אודות "חקירת טרוריסטים - הגנה לגיטימית או פגיעה מהותית בזכויות?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.