נקודות מרכזיות בשני הקמפיינים להקמת מדינת הלאום הגרמנית

תקציר העבודה:

איחודה של גרמניה הוא מאורע מרכזי, אם לא בכורתי, בתולדותיה של אירופה במהלך המאה ה-19 והעידן המודרני. כל תיאור היסטורי של התעצבותה הלאומית, המדינית, הפוליטית והתרבותית של היבשת מאז ימי העת החדשה, שיחסר את המקום המרכזי של יצירת המדינה הגרמנית, יחטא להתרחשויות ולמשמעותן.
אכן, תהליך היווצרותן של מדינות לאומיות הוא התהליך המובהק והבולט של התגשמות אידיאה ואידיאולוגיה פוליטית במערב המודרני(1); גרמניה היא, לכאורה, רק דוגמא אחת מיני רבות בתולדות העמים. מדוע הסיפור שלה צריך להיות שונה מהסיפור הפולני או הבלגי? הרעיון המנצח של המאות ה-19 וה-20, של העידן המודרני, ללא עוררין, הוא הקונספט של מדינת הלאום; וזאת עד אשר תאתגר אותו הקונסטרוקציה המופשטת של הגלובליזציה והרב-תרבותיות, בשליש האחרון של המאה ה-20. אם כן, מדוע תופס האפוס הגרמני את מרכז הפריזמה, כאשר תיאורים ותלי-תלים של פרשנויות ומסקנות מוקדשים להגשמתו ב-1871? ניתן להציג לתהייה זאת תשובות מספר, כולן פנים רבות לאותו גרעין של תשובה ראשונית. התפקיד אותו נוטל הקורפוס הגרמני בתוך היבשת, הפריצה קדימה וההתפתחות הדראמטית לדרגת מעצמה אירופאית מן המעלה הראשונה, היסוד התוסס והחתרני לקראת פירוק הסדר העולמי והאירופאי ב-1914, ההתגלגלות לרפובליקת ויימאר, וכמובן- מוקד הנאציזם וגרימת פרוץ מלה"ע ה-2 והקטסטרופה שלה. האיחוד הלאומי של גרמניה משנה את פניה של אירופה, ופותח פרק חדש בתרחישים אשר אליה היא תובל בתוך פרק זמן קצר יחסית.
בפרספקטיבה הישראלית, ראוי אף לציין, הדיון בתהליך האיחוד הגרמני אך מהותי כפליים, וטעון שבעתיים(2). ההיסטוריוגרפיה המודרנית, או שמא הפוסטמודרניסטית, כמו מכירה בהיותה היסטוריה סובייקטיבית, תלויית זמן, מקום ושייכות. ההשקפה על העבר מחייבת ריחוק, אך גם תוך כדי כך, נקודת המבט של היסטוריוגרפיה הנכתבת בעברית על תולדותיה של גרמניה הינה אחרת.
הפרק של גרמניה המודרנית הוא לב הסיפור של התפוררותו הסופית של הסדר הישן. לא בכדי מתגייס למניעת האיחוד הזה, לפחות במהלך של 1848, רובם המכריע של כוחות הרסטוראציה באירופה שלאחר קונגרס וינה.
יתרה מכך, היות וגרמניה, היצור המדיני החדש, תהווה במובנים רבים את הציר של היבשת מ-1871 ואילך, הרי שיש לחזור לשלבים היוצרים עצמם של המהפך הגרמני; בהם, כך ניתן לטעון, נמצאים הגורמים השונים המלמדים על העתיד להתרחש. נהוג לציין שתי אסכולות מרכזיות בתיאור תהליך האיחוד. זאת המתמקדת בתהליך האיחוד העממי, או 'האיחוד מלמטה' כפי שהוא מכונה, המגיע מלמטה ודוחף לכינונה של מדינה גרמנית, ונכשל באירועים ההיסטוריים של 'אביב העמים' ב-1848. מולה, האסכולה שמתארת את פועלו של אוטו פון-ביסמארק, הפרלמנטר היונקרי משנהאוזן, שייעשה לקאנצלר, ושיאחדה ביד ברזל, 'מלמעלה', תוך כדי דם, יזע ודמעות, אם נשתמש בפראפרזה היסטורית של המאה ה-20, עד למעמד המכונן של 'אולם המראות' בוורסאי.

בדיון זה ייעשה ניסיון לתאר בתמציתיות את מהלכם הכללי של שני ראשי החץ המובילים לקראת יצירת המסגרת החדשה עבור הגרמנים, בדגש על מכנה לאומי, אמיתי, שריר וקיים, תוך כדי ציון ואבחון של ההבדלים המהותיים והעקרוניים השונים, המבדילים אותם זה מזה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 - ניסיון האיחוד הליברלי
פרק 2 - קאנצלר הברזל
פרק 3 - הבדלים ומסקנות היסטוריות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נקודות מרכזיות בשני הקמפיינים להקמת מדינת הלאום הגרמנית", סמינריון אודות "נקודות מרכזיות בשני הקמפיינים להקמת מדינת הלאום הגרמנית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.