היישום אינו מחובר לאינטרנט

הר הזיתים במסורת הנוצרית

עבודה מס' 064732

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מקורה של המסורת, התפתחותה והקשר בינה לבין האתר.

8,152 מילים ,10 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודתי זו, ניסיתי להביא את האתרים על הר הזיתים המופיעים בספר "הברית החדשה", אתרים שבהם התרחשו מאורעות, סיפורים וניסים אשר עם הזמן התפתחו והפכו למסורת נוצרית.
מטרת העבודה היתה לבדוק את מקורה של המסורת התפתחותה ומהו הקשר בינה לבין האתר.
רוב המסורות שבהן עסקה עבודה זו, הוקמו לכבודן, עוד בימי קדם, כנסיות מיוחדות שבאות לציין ולהנציח את האתר והמאורע שהתרחש בו.
הכפר "בית עניה", לדוגמא, שנזכר רבות באוונגליונים ושוכן, כאמור, על הר הזיתים מתקשר אליו כל סיפור הפגישה בין האחיות מרתה ומרים לבין ישו, כאשר במרכז סיפור זה מתרחש נס החייאת לזרוס על ידי ישו. מאורע גדול זה הפך לסמל שהתפתח והפך למסורת אשר לכבודה נבנתה "כנסיית לזריום".

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א : האתרים
א1 - הר הזיתים
א2 - בית עניה ובית פאגי
א3 - גת שמנים
א4 - כנסיית העלייה
א5 - כנסיית אלאונה
פרק ב: המסורות
ב1 - מסורות בית עניה, בית פאגי
א. כניסת ישו לירושלים - כמנצח
ב. מרתה ומרים - אחיות לזרוס
ב2 - מסורות גת שמנים
ב3 - מסורות על הר הזיתים
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

הר הזיתים ממוקם במזרחה של ירושלים ומשקיף על פני העיר העתיקה וחצר המקדש על הר המוריה. פסגתו(2) של ההר מתנשאת לגובה של כ- 820 מטר מעל פני הים. נחל קדרון (עמק יהושפט) הוא הגבול המפריד בין ירושלים והר הזיתים. הר הזיתים הוא המשכו הדרומי של הר הצופים, למעשה, אוכף קטן על הרכס מבדיל ביניהם: בין בניין "אוגוסטה ויקטוריה" - בהר הזיתים שבשלטון ירדן, ובין בנייני האוניברסיטה העברית - שעל הר הצופים.
הר הזיתים משתפל ונמשך דרומה להר "משחה", שזהו למעשה גם שם נרדף להר הזיתים. במורדותיו, לצד ירושלים, שוכן הכפר הערבי סילוואן - כפר השילוח. מורדותיו המזרחיים ביותר של הר הזיתים שופעים ויורדים אל מדבר יהודה.
-------------------------------------------------------------------
* וילנאי .ז. , ירושלים העיר העתיקה , אחיעבר - ירושלים, 1962, עמ' 212 - 209. (להלן : וילנאי - ירושלים)

מקורות:

לעומתו אגריה, למרות שאינה מביאה ראיות כי במקום היתה כנסיה היא מציינת מבנה בשם "אימבומון" שנועד לתפילות ולפולחן. המבנה, שעליו מדברת אגריה בפירוש לא היה כנסיה. ציון יום העלייב השמיימה לא נחוג באימבומון למרות שזה היה המקום שממנו עלה השמיימה.
עוד נכתב בספרה כי לאחר ביקורה במקום נבנתה כנסיה אשר נקראה מאוחר יותר:
"The Holy Ascension" ונבנתה על ידי פומניה שבקרה בארץ אחרי ביקור אגריה.
תיאורים אלו ועוד רבים אחרים כגון אלה של פטרוס האיברי וסיפורי מלניה הצעירה - מעידים על החשיבות הרבה שניתנה למקום העלייה של ישו השמיימה ולמסורת שנוצרה והתפתחה ממאורע זה.
חג העלייה לשמיים חל ארבעים יום לאחר הפסחא ובמרכזו ארוחה שנחוגה בכנסיית המולד בבית לחם. עובדת זו נשמעת תמוהה במקצת שכן היינו מצפים כי יחוגו חג זה באימבומון - מקום ההתרחשות.
לכך שני הסברים - האחד של המאמינים הקדומים אשר ראו קשר מסטי בין מקום הולדתו של המשיח בבית לחם לבין המקום ממנו עלה לשמיים. ההסבר השני קשור לעת ביקורה של אגריה - בשנה שאגריה בקרה היתה ארוחה בעלת חשיבות מסויימת שנחוגה בבית לחם, ארוחה המקבילה ומחליפה את הטקס של העלייה לשמיים וזה מוכח על ידי עדותה של
אגריה כי ההטפה היתה תואמת למקום וליום.
"... The preaching was suited to the day and place"
הקביעה הסופית של המסורת וחג העלייה שחל ארבעים יום לאחר הפסחא חלה במחצית המאה שלאחר ביקורה של אגריה, במאה החמישית, כאשר מתאספים בהר הזיתים "בגבעה הקדושה" לקיום הטקס שכולל : קריאה מספר תהילים, תיאורי העלייה לשמיים מ"מעשי השליחים" ומ"לוקס", שכן עד אז המסורת נקשרה עם כנסיית ה"אלאונה".
תאורי הטקס באים לידי באים לידי ביטוי במספר מקורות שונים כגון ספר ה"תפילה הארמני", "הלוח הגיאורגי" והתאורים מלמדים על התפתחות במסורת העלייה והתיצבותה.
מסורת העלייה לשמיים שייכת באופן מובהק להר הזיתים ולכנסייה המפוארת ביותר שהוקמה עליו. יוקרתו של המקום ויוקרתה של הכנסייה עולים בהקשר לאבן אשר כפות רגליו של ישו טבועות בה והיא נמצאת במקום.
סיכום העבודה
בעבודתי זו ניסיתי להביא את האתרים על הר הזיתים המופיעים בספר "הברית החדשה", אתרים שבהם התרחשו מאורעות, סיפורים וניסים אשר עם הזמן התפתחו והפכו למסורת נוצרית.
מטרת העבודה היתה לבדוק את מקורה של המסורת התפתחותה ומהו הקשר בינה לבין האתר.
רוב המסורות שבהן עסקה עבודה זו, הוקמו לכבודן, עוד בימי קדם, כנסיות מיוחדות שבאות לציין ולהנציח את האתר והמאורע שהתרחש בו.
הכפר "בית עניה", לדוגמא, שנזכר רבות באוונגליונים ושוכן, כאמור, על הר הזיתים, מתקשר אליו כל סיפור הפגישה בין האחיות מרתה ומרים לבין ישו, כאשר במרכז סיפור זה מתרחש נס החייאת לזרוס על ידי ישו. מאורע גדול זה הפך לסמל שהתפתח והפך למסורת אשר לכבודה נבנתה "כנסיית לזריום".
חשיבותה של הכנסיה נובעת מהימצאות קבר לזרוס במקום, והיא אשר מהווה את הקשר בין האירוע לבין המסורת.
יחד עם זאת, מלבד כנסיה שנבנתה במטרה להנציח אירוע כלשהו, ראינו כי גם אבן יכולה לשמש כשריד הנצחה. כך האבן שנמצאה ב"בית פאגי" ועליה ציורים המתארים ת השתלשלות המאורעות במקום, כאשר המסורת מצביעה על אבן זו כמקום הפגישה בין מרתה ומרים.
אתר נוסף שבו עסקתי בעבודה זו, הוא גת שמנים:
גת שמנים, מקום השוכן על הר הזיתים ואשר אליו הגיע ישו עם תלמידיו לאחר הפסח במטרה להטיף להם. במקום זה קיים ישו תפילה שבאה לבטא עצבות ויגון על חטאי האדם הבוגד, כפוי הטובה כאשר הכפרה על כך, תבוא לידי ביטוי על ידי הקרבה עצמית שלו (של ישו). תפילת יגון זו והיסורים הרבים שעבר לפני מאסרו הונצחו על ידי כנסיה
- "כנסיית היגון" או כפי שמציינת אגריה "כנסיה אלגנטית".
מכאן ואילך, כל האירועים שהתרחשו בגת שמנים היינו: ההטפה, תפילת היגון, הבגידה והמאסר חברו יחדיו והפכו למסורת המצויינת בכנסיה זו.
בקרבת גת שמנים נמצאה מערה חצובה בסלע, אשר מציינת לדעת הנוסע מבורדו, לדוגמא, את המקום שבו הסגיר ה"בוגד" את ישו. גם כאן, המקום - מקום ההסגרה - המערה, מצויין על ידי אבן.
מסורת נוספת התפתחה במקום בו התרחשה התפילה הראשונה, שבה כפות רגליו של ישו עמדו על הר הזיתים, המקום בו גילה לתלמידיו את החזון האסכטולוגי הוא גם המקום שממנו, ממרומי ההר, עלה ישו השמיימה.
אירועים אלו הונצחו על ידי כנסיה, כנסיית ה"אלאונה". מכאן צמחה מסורת אליה נתחברו מסורות נוספות שהפכו את המקום למוקד משיכה למאמינים.
לסיפור עלייתו של ישו השמיימה לאחר קומו מן המתים ולשיחתו עם השליחים בדבר הפצת תורתו, היתה השפעה רבה במסורת הנוצרית אשר באה לידי ביטוי בבניית מבנים לשם הנצחה (כנסיית העלייה, הכנסיה הרוסית, וירי גלילאה, כנסיית ה"אלאונה"). העובדה שנבנו מספר מבנים
על הר הזיתים מעידה על חשיבות ההר, אך יחד עם זאת על חוסר הוודאות בזיהוי המקום המדוייק של עלייתו לשמיים.
גם בסיפור זה נתקלנו באבן מקודשת, שעל פי המסורת, טבועות בה רגליו של ישו בזמן שעלה לשמיים.
ראינו איפוא, כי מאורעות שהתרחשו במקומות מסויימים על הר הזיתים - נתחברו לאותו אתר על-ידי כנסיה שהוקמה להנצחת האירוע או על-ידי שריד מסויים שנמצא במקום כגון: אבן, קבר או מערה, אלו חברו יחדיו ויצרו מסורות ואמונות אשר הופכות את האתר בפרט ואת הר הזיתים ככלל למקום בעל חשיבות דתית - מיסטית עליונה הסוחף
אליו מאמינים רבים הרואים בו מקום קודש.
התפתחות המסורות, שברובן קיימות עד ימינו, הן למעשה אשר מהוות את הזיקה הישירה והחיונית שבין האדם הנוצרי - למורשתו.
ביבליוגרפיה
1. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות , מסדה - ירושלים, 1970.
2. חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ , אנציקלופדיה עברית , ירושלים - תל אביב, תשכ"ט.
3. הר .מ. , עורך, התקופה הרומית - ביזאנטית (70 - 640) , הסטוריה של ארץ ישראל , כרך חמישי, 1985.
4. וילנאי .ז. , ירושלים העיר העתיקה , אחיעבר - ירושלים, 1962.
5. לימור .א. , מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופות הביזאנטית והערבית , עבודת גמר לתואר, ירושלים, 1978.
6. פראוור .י., "ירושלים בתפיסת הנצרות בימי הביניים הקדומים", ספר ירושלים התקופה המוסלמית הקדומה, ירושלים.
7. קופסקי .א. , עורך, "אוסביוס - חיי קונסטנטינוס" (קטעים), ארץ ישראל במחשבת היהדות,
הנצרות והאסלאם בימה"ב , לקט מקורות, "יוזמה", 1996/7.
8. קלוזנר .י. , ישו הנוצרי , ספר ב', תל אביב, 1954.
9. שילר .א. , הר הזיתים , אריאל, ירושלים, 1962.
10. WILKINSON .J. EGERIA'S TRAVELS TO THE HOLY LAND, Ariel Publishing House, Jerusalem, 1981.
פראוור. י., "ירושלים בתפיסת הנצרות בימי הביניים הקדומים" , ספר ירושלים התקופה המוסלמית הקדומה,
עמ' 250 - 249.
וילנאי .ז. , ירושלים העיר העתיקה , אחיעבר - ירושלים, 1962, עמ' 212 - 209. (להלן : וילנאי - ירושלים)
שילר .א. , הר הזיתים , אריאל, ירושלים, 1978, עמ' 9. (להלן : שילר - הר הזיתים)
החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות , מסדה - ירושלים, 1970,
עמ' 230. (להלן : אנציק' ארכיאולוגית)
קופסקי .א. - עורך, "אוסביוס - חיי קונסטנטינוס (קטעים)" , ארץ ישראל וירושלים במחשבת היהדות, הנצרות
והאיסלם בימי הביניים , לקט מקורות, "יוזמה", 1996/7 עמ' 24. (להלן : קופסקי - לקט מקורות)
שילר - הר הזיתים , עמ' 116.
חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, אנציקלופדיה עברית ,ע' "בית עניה", ירושלים - ת"א תשכ"ט, עמ' 659.
WILKINSON .J. ,EGERIA'S TRAVELS TO THE HOLY LAND , Ariel Publishing House,
(להלן : WILKINSON - EGERIA) .עמ' 53 Jerusalem, 1981,
לימור .א. , מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופות הביזאנטית והערבית , עבודת גמר לתואר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1978, עמ' 30. (להלן : לימור - מסורות נוצריות)
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 31.
שילר - הר הזיתים , עמ' 116.
קלוזנר .י. , ישו הנוצרי , ספר ב' , תל אביב, 1954, עמ' 115. (להלן : קלוזנר - ישו הנוצרי)
שילר - הר הזיתים , עמ' 125.
שם, שם.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 32.
שילר - הר הזיתים , עמ' 126.
וילנאי - ירושלים , עמ' 215.
היסטוריה של א"י , עמ' 287 .
WILKINSON - EGERIA , עמ' 53.
שילר - הר הזיתים , עמ' 85.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 35.
אנציק' ארכיאולוגית , עמ' 228.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 35.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 53.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 37.
שילר - הר הזיתים , עמ' 95
אנצק' ארכיאולוגית , עמ' 8 - 227.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 23.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 49.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 23.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 75 - 74.
אנציק' ארכיאולוגית , עמ' 227.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 24.
היסטוריה של א"י , עמ' 287.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 49.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 20.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 134 - 132.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 22.
שילר - הר הזיתים , עמ' 55.
קלוזנר - ישו הנוצרי , עמ' 115.
קלוזנר - ישו הנוצרי , עמ' 115.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 73
שם, שם.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 55.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 74.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 58 .
שם, שם.
שם, שם.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 48 .
שם, שם.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 73 .
חג זה הוא חלק מתיאור השבוע הגדול שסופר בעבודה זו - יום התמרים.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 73.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 50
שם, עמ' 52.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 73.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 52
יש להניח כי ישו ביקר פעמים רבות במקום זה וזאת עפ"י הפסוק מיוחנן פרק י"ח, 1-2 :
"... כי פעמים רבות נועד שמה ישו עם תלמידיו ...".
קלוזנר - ישו הנוצרי , עמ' 149.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 63.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 74.
שם, שם.
שם, עמ' 75 .
קלוזנר - ישו הנוצרי , עמ' 158.
הברית החדשה, מתי כ"ו פס' 47 .
קלוזנר - ישו הנוצרי , עמ' 158-159.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 66.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 159 , 53.
קופסקי - לקט מקורות , עמ' 24.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 53.
שם, עמ' 73 .
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 69.
וילנאי - ירושלים , עמ' 215.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 70.
היסטוריה של א"י , עמ' 287-288.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 49.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 73 - 72.
שם, שם.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 73 - 72.
שם, עמ' 74.
קופסקי - לקט מקורות , עמ' 25.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 49, 160.
שוב, ניתן לראות את הקשר בין מקום הדרשה ומקום העליה שנשתמרו יחדיו
WILKINSON - EGERIA , עמ' 74.
שם, עמ' 75
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 78.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 79.
קלוזנר - ישו הנוצרי , עמ' 146.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 75.
מעשי השליחים פרק א' פסוק 12 "...אחרי כן שבו לירושלים מהר הזיתים..."
קופסקי - לקט מקורות , עמ' 25.
הסטוריה של א"י , עמ' 287.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 83.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 49.
WILKINSON - EGERIA , עמ' 49.
שם, עמ' עמ' 51.
שם, עמ' עמ' 77.
שם, עמ' 78.
לימור - מסורות נוצריות , עמ' 89.
שם, עמ' 90.
29

תגים:

האסכטולוגית · הזיתים · החייאת · התגלות · והדרשה · ישו · לזרוס · לשמים · מסורות · עליית · עניה · פאגי · שמנים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הר הזיתים במסורת הנוצרית", סמינריון אודות "הר הזיתים במסורת הנוצרית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.