היישום אינו מחובר לאינטרנט

דימיון מודרך

עבודה מס' 064708

מחיר: 324.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: היסטוריה ורקע,טיפול וריפוי בכאבים ומחלות.

6,105 מילים ,32 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

"כאשר אני בוחן את עצמי ואת שיטות החשיבה שלי, אני מגיע למסקנה שהמתנה שנותנת לי האפשרות לפנטז יש לה משמעות גדולה עבורי מאשר כל כשרון שלי ליכולת אבסטרקטית או מחשבות חיוביות" - אלברט איינשטיין.
אחד האנשים המזוהים עם הדמיון המודרך הוא אמיל קואה והוא אמר שכל היפנוזה היא היפנוזה עצמית, הדמיון חזק מהרצון לדמיין את התוצאה ולא את התהליך (ואין לומר לא).
אנחנו משתמשים בדמיון שלנו מספר רב של פעמים ביום. בכל פעם שאנו מביטים בשעון, אנחנו מדמיינים מה היינו צריכים לעשות בשעה זו או מה נעשה בזמן הקרוב. בדרך כלל משתמשים אנשים בדמיון ככלי לדחיקה, ההיפך מהרפיה.
ניתן לציין כי כולנו סובלים מדחק שאינו בריא המתבטא ביציבה, סימפטומים פסיכוסומטיים. כולנו רוצים לוותר על תוצאות בלתי רצויות של הדחק. ישנם פעמים שדמיון של חוויה מסוימת גורם להיערכות גופנית מתאימה כדרך הגנה. כולנו רוצים להשיג מה שקיים בזיכרוננו-דמיונינו כאשר הדבר מתייחס לדברים חיוביים ומנסים לדחוק את החוויות השליליות.
במשך שנים רבות ידוע כי לתודעה ישנה השפעה עצומה על הבריאות והתחושות הגופניות של האדם. עפ"י האסכולות של דמיון מודרך ניתן באמצעותו לטפל במגוון בעיות רגשיות ופיזיות וכן להקל על מטופלים עם מחלות קשות שאינם ניתנות לריפוי או אינם יכולים לקבל טיפול אחר כגון: חולי סרטן, חולי לב, חולים בטרשת נפוצה ואפילו כאלה שחולים בשפעת. שיטת הטיפול היא מערכתית המתייחסת לכל מערכות הגוף השונות כאשר תחילת הטיפול מתרכז במצבים הרגשיים של המטופל ובשינוי שהוא צריך לעבור בחייו כדי להתמודד עם מצבו או כדי להגיע לרפואה. הכוונה היא שהדמיון המחשבתי יעזור לאדם לגלות משאבים המצויים בו ולהשתמש בהם כדי להעניק לו את הכלים לרפא עצמו ולחזק את גופו כשהוא מטופל ע"י רופא.

קטע מהעבודה:

סקירה של מרכז ברט נוגעת בהיסטוריה של הדמיון המודרך שמוכר וידוע מזה אלפי שנים - בצורות שונות. מאז ומעולם האמינו בני האדם כי בכוחם של דימויים להשפיע על מהלך החיים. ציורי קיר מתקופות קדומות מתארים אנשים עם מסכות של חיות או אלות פריון. ציורי קיר אלה משמשים עדות ראשונה לכך שאנשי המערות האמינו בדברים שמעבר לתפיסתם המודעת והשתמשו לשם כך בדימויים.
הרמס טריסמגיסטוס היה פילוסוף בתקופת מצרים העתיקה. הוא סבר שכוח המחשבה הוא שמניע את היקום. בתקופה מאוחרת יותר הצליחו מרפים הרמטיים (שדגלו בתורתו של הרמס) לרפא חולים ע"י כך שהניחו אותם לדמיין את עצמם בריאים לחלוטין.

מקורות:

Rossman (2000) טוען כי המכניזם האולטימטיבי של הדמיון הוא עדיין חידה. בעשרים השנים האחרונות ניתן לומר כי למדו שהדמיון הוא שפה של החלק הארי של מערכת העצבים. זוכה פרס נובל דר' רוג'ר ספריי הוביל מחקר קליני להבנת המכניזם של הדמיון במוח האדם. הוא ועמיתיו הראו שמוח האדם מולק לשניים וכל חלק חושב בדרכים
שונות שבצורה סימולטנית יכולים לחשוב בצורה עצמאית. בצורה ריאלית יש לאדם שני מוחות - אחד חושב בצורה לוגית ובעזרת מילים (השמאלי), השני (הימני) חושב במושגים של דמיון ורגשות. הצד השמאלי, לרוב, אחראי לדיבור, לכתיבה ולהבנת השפה. הוא חושב בצורה לוגית ואנליטית. הצד הימני, לעומת זאת, חושב באמצעות תמונות,
קולות, יחסים מרחביים ורגשות. באופן יחסי צד זה הוא "שקט" אם כי מאד אינטליגנטי. ההבדל בין שני צידי המוח הוא הדרך בה אינפורמציה מעובדת - הצד השמאלי מעבד ברצף סדרתי ואילו הצד הימני מעבד בצורה סימולטנית (בו זמנית).
רוב המחקרים העוסקים בדמיון מודרך התייחסו לאוכלוסייה של חולים עם מחלות כרוניות, כולל כאבים כרוניים למרות שמחקרים על שימוש בדמיון מודרך בקרב חולים שעברו ניתוחים הוא דל, השימוש בו התקשר להפחתה של איבוד דם בניתוחי עמוד שדרה Bennett, Benson Kuiken, 1986) אצל (Antall Kresevic, 2004, הקטין כאבים
בניתוחי מעקפים בלב Ashton et al, 1997), שם). יותר מכך השימוש במעורבות של התנהגות קוגניטיבית, כגון רגיעה, ביופידבק ודמיון מודרך, הראה על השפעה חיובית על תוצאות תהליכי הריפוי, כאבים פיזיים, תופעות פסיכולוגיות ואף השפיע על תהליך של שיפור איכות החיים אצל החולים ,Devine Cook, 1980) שם).
דמיון מודרך כאמצעי רגיעה הינו מרכיב משמעותי ביותר בהתנהגות המבוססת על התערבות בכל הנוגע לחרדה, לחץ, וכאב (Yung rt al., 2001). דמיון מודרך הוצג כטיפול אלטרנטיבי בכדי להפחית רמה של חרדה בקרב אנשים עם מחלת ריאות כרונית קשה (המקשה על הנשימה) במחקר שערכה Wai-Shan (2004). נמצא כי הדמיון המודרך עוזר
להפחתת לחץ שנובעים מגורמים פסיכולוגיים שונים ומשפיעים על תופעות פיזיות כמו הפחתת לחץ דם, קצב לב וקצב נשימה. תגובות אלה נוצרים כתוצאה מהפעלת מערכת עצבים מטפיזיים ( Ackerman Turkoski, 2000ו- Tuesk Cwynar, 2000 אצל Wai-Shan, 2004).
באילו חוליים ניתן לטפל באמצעות דמיון מודרך? Rossman, 2000))
ניתן להשתמש בדמיון מודרך במגוון דרכים למגוון סימפטומים ומצבים. ניתן להיעזר בו ממצב קל של מתח או כאב ראש ועד למחלה כרונית. באמצעות דמיון ניתן ללמוד להירגע ולהיות יותר נינוח כמעט בכל מצב - חולי או בריאות. אפשר להקטין, לנתב ולהתאים או להעלים כאב. אפשר דרך דמיון מודרך לראות ולבחון את סגנון החיים שגרם
לחולי ולנסות לשנות אותו. דמיון עשוי לעזור לאדם ליצור חוזק פנימי ולמצוא תקווה, סבלנות, אומץ, אהבה, התמדה ועוד סגולות לשם התמודדות עם מצב מעיק.
Rossman, Bresler, (2004) מדברים על דמיון מודרך כפי שהם מנהלים במוסד אותו הקימו (Interactive Guided Imagery SM) - לנצל את הדמיון, השפה הטבעית של המחשבה התת מודעת. הם עוסקים בקשר שבין המשאבים העמוקים הזמינים של האדם לרמות הקוגניטיביות והגופניות שלו. תפקידו של הדמיון המודרך הוא לא לספק דמיון "טוב
יותר" לאדם, אלא להקל על מודעות רחבה של הדמיון הבלתי מודע שיש לאדם ולעזור לו ללמוד לעבוד בצורה יעילה עם הדמיון שלו לטובתו. באופן הגופני, לדמיון יש היכולת להשפיע ישירות על מערכת העצבים אוטומטי וכוחו של הדמיון יכול להיות מגויס לקדם שינויים גופניים מסוימים כעזרה לריפוי. בנוסף, מחקרים רבים הצביעו על
טכניקות מסוימות של דמיון מודרך שעדויות לדרבן תהליכים פיזיים שכוללים תגובות במערכות החיסון ובבלוטות שיכולים להאיץ את תהליך הריפוי.
Johnson (2000) מדבר על שימוש בדמיון מודרך לאנשים שעברו שבץ. חוקרים בעבר טענו כי חולים שעברו שבץ יכולים להשתמש בדמיון מודרך להפעיל, באופן חלקי, תחומים מסוימים בגופם שהוגבלו, ובכך להקל את הארגון הפונקציונאלי בגופם.
דר' ליאנה סופר (2002) מדברת על שיטות אלטרנטיביות אחדות, בנוסף לרפואה הקונבנציונאלית, לטיפולים במחלות (היא מתייחסת במיוחד למחלת הסרטן). הרפיה עם דמיון מודרך היא אחת מהן. בעזרת הדמיון המודרך ניתן ללמד אנשים להשתחרר ממתח וחרדה הקשורים למחלות ולדעת כיצד להרפות אותם. לדעת להרפות את הגוף, את הנפש, להרפות
מהמחלה עצמה. כאשר אדם נמצא בהרפיה גופו ונפשו נינוחים ומשוחררים, דופק ליבו מאט, נשימתו רדודה ואיטית, הוא רגוע ושלו ומרוצה. כשהגוף בהרפיה, מופעל תהליך של ריפוי עצמי טבעי המאפשר החלמה מהירה ואיכותית. בעזרת הרפיה עם דמיון מודרך ניתן ללמד מטופלים לדמיין את החלמתם ולהתרכז בתהליך הריפוי. כמו כן ניתן להוריד
באופן משמעותי שכיחות של תופעות לוואי בטיפולי כימותרפיה, הקרנות וניתוחים.
Napastek (1994) אצל Crow Banks, 2004) מתאר את השימוש בדמיון מודרך בקרב חולים כגורם שעוזר לנפש ולגוף ורפא עצמם. בעזרת הדמיון המודרך ניתן לעזור להפריד את החולים מהכאב הרגשי שהם סובלים ממנו. באמצעות דמיון מודרך אדם יכול טפטף לעצמו חוזק פנימי ולמצוא תקווה ואומץ, סבלנות, יכולת התמודדות ולדעת לצאת
ממצבים שנראים חסרי תקווה.
עפ"י מחקרים ומעקבים ניתן לראות שימוש בדמיון מודרך בכדי לטפל בתופעות רפואיות שונות: אלרגיות, מחלות לב, דלקת פרקים, אסתמה, כאבים שונים(צוואר, גב, ראש), כאבים הנובעים ממחלות סרטן, טיפולי כימותרפיה, בדיקות קשות (קולונוסקופיה, ביופסיות), פגיעות בגפיים (קושי בתנועה בנוסף לכאבים), טיפולי שיניים, דיכאון,
סוכרת, תסמונות גריאטריות, ניתוחים וכד'.
גורמים רבים משתמשים בדמיון מודרך לטיפול והתמודדות עם מחלות או מצבים רפואיים קשים שלרוב מלווים בכאב פיסי או נפשי.
בשימוש באמצעי רגיעה רוחניים במקרה של כאבים ומחלות
קרסו (2004) מציינת כי כאב הינו סימפטום למשהו שמתחולל בגוף האדם. למעשה סימפטום זה גורם לזהות מחלה ולטפל בה, כשתחלוף המחלה בד"כ יחלוף הכאב. אולם גם הרפואה מקימה מרפאות בטיפול בכאב, שהרי למה לסבול. פעמים סבל מכאב אחד גורם להתנהגות שמביאה עימה כאב נוסף. מלבד משככי כאבים תרופתיים אפשר לעשות דברים נוספים
להקטין אותו ואולי אף להעלימו - דמיון מודרך.
אין זה מפליא שדיאגנוזה וטיפול במחלת הסרטן בד"כ מקושרת עם לחץ מסוגים מגוונים כגון: חרדה, דיכאון, בעיות בחילה, עייפות, דימוי עצמי נמוך וכד'. מחקרים רבים ברחבי העולם מצאו כי דכדוך פסיכיאטרי בחולה לאחר הדיאגנוזה שאובחנה בו, היתה ברמה גבוהה ביותר - 33% היו במצב של דיכאון קליני ((Hopwood Stephans,
2000.
Walker et al. (1999) מתייחסים לחולות בסרטן השד ומציינים כי אבחנה וטיפול של המחלה כרוכים בהרבה לחץ, בחוויה שיש בה הרבה מהעצבות והדכדוך במשך השנה הראשונה של המחלה. למרות שניתן להאריך חיים ולהגיע לאיכות חיים טובה ניתן לחזק זאת ע"י מידע ולשתף את החולה בהחלטות ובמהלכים. אולם הגורם המשמעותי ביותר הוא
הגורם הפסיכולוגי ועל כן רבים רואים חשיבות בפיתוח ושימוש בדרכים שונות כדי למזער את ההשפעה הפסיכולוגית של החולות כאשר המילה "סרטן, לבדה יש לה אפקט מפחיד ומלחיץ. אחד הדרכים היא ע"י תרפיה של רגיעה ונינוחות. הם מביאים את מחקרו של Bridge (1988) כדוגמא המעריכה מאד את השפעת הרגיעה, עם או ללא דמיון "שלו",
על 154 נשים שטופלו ע"י רדיו-תרפיה. הקבוצה שלא טופלה בצורה זו גילתה מידה רבה של מתח ולחץ. השילוב בין רגיעה ודמיון שלו היה משמעותי בחיובו יותר מאשר הרגיעה לבדה. נראה כי התרפיה ברגיעה (על כל גווניה) מרחיבה את היכולת להתמודד עם לחץ הנובע ממצב של מחלה רצינית. כמו הרגיעה גם שימוש בדמיון נמצא בשימוש רב
ברפואה המשלימה. Downer et al (1994) מצאו כי שימוש בדמיון הוא השלישי מבין הטכניקות של הרפואה המשלימה בקרב חולים בבריטניה.
במחקרם, מצאו Walker et al. (1999), כי ההתערבות בטיפול של נשים שנתגלה אצלן סרטן גם מן הצד הפסיכולוגי הוא בעל חשיבות והשפעה על תהליך ההתמודדות עם המחלה. נשים שקיבלו טיפול של רגיעה היו נינוחות יותר וגילו יכולת התמודדות חזקה יותר מקבוצת הנשים שלא טופלו כך. הן גילו פחות סימפטומים פסיכולוגיים (לחץ, חרדה
וכד'), היה להן מבט אחר לגבי רמת איכות חייהן במשך הטיפול הכימותרפי.
Antall Kresevic (2004) מציינים כי כאבים פיזיים משפיעים על יצירת כאבים נפשיים. הם ביצעו
מחקר על אוכלוסיית קשישים עם בעיות אורטופדיות אך מציינים כי גם בקרב אנשים צעירים המצב דומה. הבעיה העיקרית אצל חולים אלה היא יכולת/חוסר יכולת התנועה בנוסף לכאבים המלווים. בכל מקרה הם מציינים כי גם במחקרים קודמים השימוש באמצעי רגיעה בתחום הרוחני בכלל ובדמיון מודרך בפרט הם גורמים המקלים על סבל החולים
(בכל מיני תחומים).
למרות הרפואה המתקדמת בתחום הכאב עדיין לא הצליחו למצוא מזור בעל משמעות, במיוחד לגבי חולים לפני ואחרי ניתוח. רוב החולים דיווחו על קושי בשליטה על הכאבים הפיזיים. חולים רבים אף ביטאו במילים את סבלם בכל הנוגע לכאבים ולהתמודדות עמם (Watt-Waston et al., 2000).
קיימת גם הכרה הולכת וגוברת שכאב, בכל תחום שהוא, אינו מוערך באופן מספק ועל כן לא מטופל בהתאם. Laskin (1999) דיווח כי היקף הבלבול הפוסט-ניתוחי קיים במידה רבה אצל חולים שנותחו לשם חיבור אברים גדול בגיל מבוגר. פעולות שיקומיות, גופניות ורוחניות, בהם טופלו חולים אלה, הראו מידה רבה של השפעה חיובית שמתגברת
על הבלבול ובכך עוזרת לשליטה על הכאב ולהתמודדות עימו.
בהמשך אף ניתן היה לראות יכולת תנועה עצמאית (במידה זו או אחרת) ותפקוד גופני הולך ומשתפר. Bertholf (1998) ציין כי קיים צורך חיוני לשלוט בצורה מדויקת ומספקת בכאבים פוסט-ניתוחיים באוכלוסייה של חולים הזקוקים גם לריפוי גופני בכדי שיוכלו לנוע כמה שיותר מהר. חיוני הוא ששליטה בכאבים בחולה שעבר ניתוח
אורטופדי תוכל להיות כזאת שהוא יוכל לנוע בצורה האופטימלית ביותר עבורו.
בעקבות כל הנ"ל, רגיעה ודמיון מודרך הצביעו על העובדה שהם מהווים אפשרות של תרפיה פעילה בכל הנוגע לשליטה והתמודדות עם כאבים. עפ"י מחקרים רבים, אמצעי רגיעה והתמודדות תרופתיים לא היוו גורמים מספיקים להתמודדות עם הכאב. השימוש באמצעי רגיעה רוחניים, כאשר דמיון מודרך הוא החשוב ביותר, מהווים סוג של התערבות
בטוחה כדי להקטין כאב וסבל. הדבר מתייחס גם לכאב פיזי וגם כאב ותופעות נפשיות (חרדה, לחץ, פחד) (Deisch et al., 2000; Nilson et al. 2001).
Bernstein Barkovec (1977) (אצל Wai-Shan, 2004) קבעו כי שימוש ואמון בתהליכי רגיעה רוחניים הם בעלי השפעה רבה בהפחתת לחץ סובייקטיבי ומשפיע גם על מגוון תהליכים פסיכולוגיים. התגובה היא להפעיל את מערכת העצבים אשר כתוצאה מכך מורידים לחץ דם ואת קצב הלבת מייצרים קצב נשימה עמוק ואיטי יותר ועוזרים להרגעת
שרירי השלד.
המטרה של שימוש בדמיון מודרך הינה, בתכלית, להפנות את המיקוד המנטלי ממצב של התרכזות בכאב או במצב נפשי קשה, לכיוון של מחשבות על רוגע, שלווה ולא לחשוב (עד כמה שניתן) על הכאב. במשך התהליך האנשים המטופלים מודרכים לכיוון הרוגע שבו המחשבה שלווה, שקטה ודמומה (Ackerman
Turkoski, 2000 ו- Tuesk Cwynar, 2000 אצל Wai-Shan, 2004).
McCance Huether (1998) ו- Thomas (1991) (אצל Wai-Shan, 2004) מסכמים את השפעת הרגיעה הרוחנית במודל שלהם:
עפ"י התיאוריה הזאת רגיעה/דמיון מודרך משפיעים על פעולת משככי הכאבים הטבעיים שבגוף (אנדורפין). הורמונים אלה משוחררים במוח (כתוצאה מפעולת הרגיעה) והם גורמים לירידה בתחושת הכאב ע"י כך שהם מעלים את רמת סף הכאב ע"י הפעלת מערכת העצבים הפרה-סימטרית שמורידה רמת לחץ הדם, קצב הלב וקצב הנשימה.
Kwekkeboom (1999a) (אצל (Kwekkeboom, 2001 מציע מודל משלה:
במודל זה היא מתייחסת ליכולת הקוגניטיבית שיש באדם בכדי להתמודד עם מצבי כאב בעזרת הדמיון. אדם צריך שתהיה לו אמונה ואמון להשתמש בדמיון מודרך כדי להאמין שתהיינה תוצאות חיוביות.
אנשים שמאמינים בשיטה ומשתפים פעולה, עפ"י בדיקות ומחקרים, אכן דיווחו על הקלה משמעותית בכאבים.
מוסדות רבים העוסקים בתחומי רפואה, תרפיה וטיפול הולכים ומרחיבים את השימוש בדמיון מודרך בכדי להתמודד עם מצבים בריאותיים של המטופלים שלהם.
דמיון מודרך בשימוש גורמי רפואה וטיפול במחלות
Page, Levine, Sisto Johnson (2001) מציינים כי הטכניקה של דמיון מודרך, מערבת סכמה מוטורית שיש בה פעילות ממשית, שמחזקת את המצב הפסיכולוגי של המטופל. במשך הטיפול הדמיון המודרך עוזר ליצירת חיזוק וחוזק של הדפוסים המקושרים של פיתוח מיומנויות תגובה. מצב כזה מאפשר לתחומי רפואה וטיפול שונים להשתמש בטכניקה
זו כטיפול משלים לרפואה הקונבנציונאלית וכאשר הדבר נעשה בתחום מוסדות רפואיים הרי ניתן לעשות זאת בהתאמה מלאה. הם מביאים כדוגמא אנשים שעברו שבץ מוחי, ומחקרם מצביע על השפעה חיובית ביותר בשימוש של דמיון מודרך בקבוצות של אנשים כאלה במסגרת בית חולים ומרפאות - כדרך טיפול ותרפיה.
Rossman, Bresler, (2004) מדגישים את החשיבות שיש לעובדה שאין לשכוח את הרפואה הקונבנציונאלית. הדמיון המודרך מהווה תוספת איכותית לרפואה הקונבנציונאלית וכדרך המאיצה ריפוי. מוסדות רפואה רבים, שהפנימו את החשיבות והיתרונות של השימוש בדמיון מודרך החלו להשתמש בטכניקה זו בין כותליהם בצורה עקבית ורשמית כחלק
מדרכי הטיפול. לדוגמא ביה"ח המרכזי בוושינגטון מציע כיום תכנית חדשה למטופלים שלו כאשר הדמיון המודרך מהווה גורם טיפולי לפני ואחרי פעילות רפואית במוסד (ניתוח, כימותרפיה וכד'). (בתוך: Guided Imagery - Washington Hospital Center, 2003).
השימוש בדמיון מודרך כדרך טיפול מקבלת תאוצה בתוך מסגרות רפואיות וטיפוליות כגורם להקלה במצבים חריגים. ניתן כיום לראות שימוש בבתי חולים, בתי אבות, במוסדות סיעודיים, בחוגים שונים ובבתים פרטיים.
Crow Banks (2004) מביאים סקירה על המצב במוסדות סיעודיים. במוסדות אלה נמצאים אנשים שאיש לא מתעניין בהם והתחושה השלטת היא של חוסר תקווה. לא כל השוהים במוסד סיעודי בהכרח חולים במחלות קשות או שיש להם סימפטומים של הפרעה נפשית אולם התחושה הכללית של האנשים שם היא שזהו המקום האחרון שלהם עלי אדמות וכי הקץ
קרוב. הם מביאים את דבריו של Victor Frankl (1984) שמציין כי הכאב המתקשר עם התחושות הנ"ל מפרש שהאדם אינו נפגע מהסבל עצמו
אלא מהתחושה של סבל ללא משמעות. במקרה זה דמיון מודרך עשוי לשמש כלי שיכול להגביר את החוזק של האדם ע"י כך שהוא עוזר לו לראות את החיים בנקודת השקפה שונה ונותן לו את החוזק להמשיך. הדמיון המודרך, במקרה ובמקום כזה, מספק הזדמנות לפתור נושאים ועשוי להוביל לתחושה של שלווה.
אייזנברג (2004) מתייחסת לטיפולי שיניים ועל אפשרויות ושיטות שונות להתמודד עם הכאב בזמן הטיפול. היא מונה כמה שיטות: לייזר, הזרקות עדינות, הרגעה וטשטוש באמצעות תמציות פרחי באך, גז צחוק, היפנוזה והרדמה מלאה. מבין השיטות המתמודדות עם חרדה מטיפול שיניים (עם כל הכרוך בו) אחד הטיפולים הוא דמיון מודרך.
זוהי שיטה אלטרנטיבית שהוכיחה עצמה בקרב חלק מהמטופלים. ההנחיה היא להתייחס אל הכאב כאל עצם דומם שניתן לזרוק אותו או להשמידו.
בי"ח בומונט (ארה"ב) הכין תכנית חדשה של רפואה אינטגרטיבית שמדגישה את הריפוי כמתייחס לאדם כשלם (נפש, גוף ורוח). המטרה היא לשפר את איכות חייו של החולה ולקרוביו. ביה"ח מארגן סדנאות ושירותים לתת את השירות ולעזור למטופלים להתמודד ע"י הגדלת התחושות הטובות, להקל על כאבים וסימפטומים אחרים, להתמודד עם מתח
ולהתאושש מניתוחים. הם מטפלים בחולי סרטן המאושפזים בו בעזרת דמיון מודרך, כחלק מהטיפולים האלטרנטיביים האחרים. הטיפולים נעשים בקבוצות, באופן יחידני ופתוח גם לבני המשפחה, מטפלים של החולה, חולים אחרים. ביה"ח רואה בטיפול זה, חוץ מאשר העזרה והשיפור, גם טיפול בטוח, נקי מתרופות ולא פולשני, במקביל לרפואה
הקונבנציונלית.
מרכז רפואי למחלות לב בקליבלנד (ארה"ב) משתמש בדמיון מודרך לחולים שעברו ניתוחי לב. ביה"ח רואה בדמיון מודרך כבעל תפקיד ברפואה ומסתמך על מחקרים שהראו את היתרונות של השימוש בדמיון מודרך:
מפחית כאב ועל כן מוריד צורך בשימוש בתרופות משככות כאב.
מפחית תוצאות לוואי של סיבוכים בתהליכים רפואיים.
מפחית את זמן ההתאוששות ועל כן מקצר את השהות בביה"ח.
עוזר לשינה.
מחזק את המערכת החיסונית ומגדיל את יכולת הריפוי.
מגדיל ומחזק ביטחון עצמי ושליטה עצמית.
Griffifh (2000) מביאה את השימוש בדמיון מודרך בבתי חולים רבים באזור סקרמנטו בארה"ב כדרך שמקלה ומחליקה את הדרך להתאוששות ואף לריפוי. היא מביאה מקרה של איכר שהושתלה בו כיליה ועד כמה נעזר בדמיון המודרך. היא מציגה דעות של אנשים שתהליך זה הוא "סתם שטויות" אולם המקרים מדברים בעד עצמם.
Davenport Leslie, מייסדת השירות בדמיון מודרך ב- Marin General Hospital, מציינת כי השימוש בדמיון מודרך הולך ומתרחב בקרב בתי חולים רבים בקליפורניה בארה"ב. בבית החולים בו היא עובדת יסדו תכניות (בתוך בית החולים) שמספקים שירותים של דמיון מודרך בחינם (עד 50 דקות לכל מטופל). הדירות ניתן ע"י מתנדבים
מקצועיים בתחום הפסיכולוגיה עם ותק של לפחות תשע שנים בשוק הפרטי (בתוך (all-natural.
כיצד מתבצע מהלך הטיפול
אנשים שעברו תקופה חריגה בחייהם (ניתוח, איבוד אדם יקר, וכד') חשים כי הם מאבדים שליטה על חייהם או לפחות על חלק מהם. הדבר מלווה בחרדה, פחד מהבלתי נודע, פחד בגלל כאבים (פיזיים ונפשיים), חוסר ביטחון וכד'. אמצעי רגיעה יכולים, כפי שנזכר לעיל, להוות תחום מקל (עפ"י Sobel, (1995.
בד"כ השימוש הוא בחומר מוקלט (קלטת או דיסק) שכולל מוסיקה רכה, שקטה ועדינה המלווה סיפור שמביא את המטופל ל"מקום מיוחד" במחשבה שלו - מקום בטוח ושלו, מוגן, תומך ומרגיע. הסיפור הדמיוני מחזק את המטופל להתעמת ולהפעיל את מחשבותיו ורגשותיו כנגד תחושות הפחד, החרדה והשלילה. המטופלים מונחים להקשיב לסיפור ללא
הפרעה, להתרכז הן בעלילה והן במוסיקה (שם).
לפני הטיפול, בד"כ, המטופלים עוברים תהליך של התרגעות: נשימות עמוקות, הוצאת אוויר לאט, התמקמות נינוחה (עפ"י הרגשת האדם), שחרור האברים. לאחר מכן בא תהליך "ניקוי" המחשבה - לנקות את המחשבות היום יומיות, לא לחשוב על שום דבר ומכאן מוביל אותם המטפל אל "המסע בדמיון" (עפ"י (Rossman Bresler, 2004.
קרסו (2004) מביאה כמה דוגמאות של התהליך?
לדוגמא טיפול בכאב ראש ו/או מגרנה. זהו כאב שכיח למדי. המטפל מנחה:
עוצמים עיניים וחושבים על מקום שקט בטבע, באותו מקום יש איכויות של שלווה, הוא מקום מרגיע, רגוע ושלו ואז מפעילים את כל החושים: מריחים, מאזינים, ממששים וכך מתחברים למקום.
לאחר ששרויים בשלווה במקום השקט הנבחר, מביטים לצד שמאל ושם נמצאת בריכה גדולה יותר מאמבטיה ומתאימה לגוף אדם. הבריכה מלאה במים שצבעם זהב, אלו הם מים מרפאים בעלי תכונות ריפוי והקלה בכאב. פושטים את הבגדים ונכנסים לברכה, נותנים להירגע בתוך הנוזל המוזהב שחומו הוא בדיוק כחום הגוף. לאט לאט האטומים הזהובים
של מי הריפוי נכנסים ומפעפעים דרך העור אל תוך הגוף. מליוני אטומים זהובים זעירים עושים דרכם אל תוך הגוף דרך העור. בתוך הגוף מחפשים האטומים את דרכם אל מקום הכאב. הם מצטופפים סביבו בהמוניהם, מקיפים אותו מכל עבר וחודרים לתוכו. כל אטום מוזהב נוגס פיסה זעירה מהכאב ומעלים אותו, כך מיליוני אטומים "אוכלים"
את הכאב פיסה אחר פיסה עד שהכאב נעלם. אפשר לשהות באמבט עוד זמן עד שחשים הקלה. אז יוצאים מהאמבט, העור כולו זהוב בגלל המים, מתייבשים בשמש.
יש כאלה שמשתמשים בשחזור זיכרונות. פעמים רבות אדם נתקל בבעיה ורוצה לפתור אותה או להשתחרר מסימפטום כלשהו. ברצונו לדמיין את המצב הרצוי ובכך להשיגו. העלאת הזיכרונות עשוי לסגור מעגלים לא סגורים שגורמים לסימפטומים גופניים (עפ"י מרכז רטר).
ביבליוגרפיה
אייזנברג, נ. (1.7.2004) "טיפול שיניים ללא כאבים: כל השיטות", בתוך: מנטה.
מייקוף, מ. (1996) הרקיע השביעי עם רבי נחמן מברסלב. מכון נחלת צבי, ירושלים
מרכז רטר לדמיון מודרך (2003) "מהו דמיון מודרך", מגזין DR.YANG
www.dryang.co.il/articlesprint.asp?table=art10 code=3
סופר, ל. (21.10.2002) "דמיון מודרך והרפיה בטיפול חולי סרטן", "מרכז אור הנפש".
Liana_a@surfree.net.il
קרסו, ד. (2004) "התמודדות עם כאב". מדור דמיון מודרך - אינטרנט.
www.ima-adama.co.il/know_yourself/imagination/imagination_dorit_karaso_pain.htm
שפירא-מואטי, צ. (יוני 2004) תנו לדמיון דרור. מודעות יצירתית לצמיחה אישית.
קשת, א. (2004) דמיון מודרך ו- NLP.
www.ima-adama.co.il/know_yourself/imagine.../imagination_ahava_keshet_nlp.ht
Achterberg, J.G. Lawlis, F.G. (1984) Imagery and Disease: A Diagnostic Tool for Behavioral Medicine. Institute for Personality Ability Testing, Incor.
Antall, G.F. Kresevic, D. (Sep./Oct.. 2004) "The Use of Guided Imagery to Manage Pain in an Elderly Orthopedic Population", in: Orthopedic Nursing, Vol. 25, No. 5, pp. 335-340.
Bertholf, L. (1998) "Clinical Pathways for Conception to Outcome", in: Topics in Health Information Management, Vol. 19, pp. 30-34.
Crow, S. Banks, D. (Winter 2004) "Guided Imagery: A Tool to Guide the Way for the Nursing Home Patient", in: ADVANCE, Vol. 20, No. 4, pp. 4-7.
Deisch, P., Soukup, S.M., Adams, P. Wild, M.C. (2000) "Guided Imagery: Replication Study Using Coronary Artery Bypass Graft Patients", in: Nursing Clinics of North ameriac, Vol. 35, No. 3, pp. 417-425.
Davenport, L. (no date) Guided Imagery in Hospitals?.
www.all-natureal.com/imagery.html
Downer, S.M., Cody, M.M., McCluskey, P., Wilson, P.D., Amott, S.J., Lister, T.A. Slevin, M.I. (1994) "Pursuit and Parctice of Complementary Therapies by Cancer Therapies Receiving Conventional Treatment", in: British Medicine Journal, Vol. 309, pp. 86-89.
Evangelou, V. (2001) It's Just Your Imagination, a Closer Look at Guided Imagery Guided Imagery and Imagination Article - Holistic Shop, UK.
www.holisticshop.co.uk/library/guided_imagery.html
Griffith, D. (July 2000) "Guided Imagery May Smooth Road to Recovery", in: The Foundation for Taxpayer Consumer Rights.
www.consumerwatchdog.org/healthcare/nw/nw000720.php3
Hopwood, P. Stephans, R.J.(2000) "Depression in Patients with Lung Cancer: PrtevLENCE AND Risk Factors Derived from Quality-of-Life Data", in: Journal of Clinical Oncology, 18, pp. 893-903.
Johnson, S.H. (2000) "Imagining the Impossible: Intact Motor Representations in Hemiplegics", in: Neuroreport, 11(4), pp. 729-732.
Laskin, R.S. (1999) "Total Knee Replacement in Patients Older than 85 Years", in: Clinical Orthopaedics and Related Research, Vol. 367, pp. 43-49.
Kwekkeboom, K.L. (2001) "Outcome Expectancy and Success with Cognitive-Behavioral Interventions: The Case of Guided Imagery", in: ONF, Vol. 28, No. 7, pp. 1125-1132.
Nilson, U., Rawal, N., Unestahl, L.E., Zetterberg, C. Unosson, M. (2001) "Improved Recovery after Music and Therapeutic Suggestion during General Anesthesia: A Double-Blind Randomized Controlled Trial", in: Acta. Anaesthe-siolgica Scandinavica, Vol. 45, pp. 812-817.
Norris, P. (1985) Personalized Therapy.
www.healthy.net/scr/article.asp?PageType=Article ID=410 action=print
Page, S.J., Levine, P., Sisto, S. and Johnson, M.V. (2001) "A Randomized Efficacy and Feasibility Study of Imagery in Acute Stroke", in: Clinical Rehabilitation, 15, pp. 233-240.
Rossman, M.L. Bresler, D. (Feb. 2004) Interactive Guided ImagerySM Clinician's Rapid Access Guide to Complementary and Alternative Medicine. Academy of Guided Imagery. NY.
Rossman, M.L. (Feb. 2000) "What is Imagery, and How Does it Work?", in: Guided Imagery for Self-Healing. New World Library.
Smith, J.F. (1948) "Guided Imagery", in: Medical Library.
www.chclibrary.org/micromed/00049880.html
Sobel, D.S. (1995) Guided Imagery Speed Surgical Recovery", in: Healing Arts Group.
www.healthy.net/asp/templates/Article.asp?PageType=Article Id=414
Washington Hospital Center (2003) "Guided Imagery " in: US News Best Hospitals.
www.whcenter.org/body.cfm?id=113
Walker, L.G., Walker, M.B., Ogston, K., Hey, S.D., See-Ah, A.K., Miller, I.D., Hutcheon, A.W., Sarkar, T.K. Eremin, O. (1999) "Psychological, Clinical and Pathological Effects of Relaxation Training and Guided Imagery during Primary Chemotherapy", in: British Journal of Cancer, Vol. 80, No. 1/2,
pp. 262-268.
Watt-Watson, J., Garfinkel, P., Gallop, R., Stevens, B. Streiner, D. (2000) "The Impact of Nurses' Empathic Responses on Patients' Pain Management in Acute Care", in: Nursing Research, Vol. 49, pp. 191-200.
Wai-Shan, S. (2004) "The Effect of Guided Imagery Relaxation in People with COPD", in: Occupational Therapy International, Vol. 11, No. 3, pp. 145-159.
Yung, P., French, P. Leung, B.(2001) "Relaxation Training Complementary Therapy for Mild Hypertension Control and the Implications of Evidence-Based Medicine", in: Complementary Therapies in Nursing and Midwifery, Vol. 7, pp. 59-65.
18
רגיעה
משכך הכאב הטבעי בגוף
כאב
לחץ דם
נשימה
קצב לב
היסטוריה של שימוש בדמיון מודרך
אמון נתפס כלפי המטפל
סגנון התמודדות מועדף
הציפייה לתוצאות
התערבות התנהגות קוגניטיבית:
דמיון מודרך
תוצאות הכאב
היכולת לדמיין

תגים:

אלטרנטיבי · הרפיה · טיפול · כאבים

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דימיון מודרך", סמינריון אודות "דימיון מודרך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.