היישום אינו מחובר לאינטרנט

עמדותיהם של המשתתפים במערכת החינוך לגבי בתי ספר בניהול העצמי

עבודה מס' 064678

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם תהליך הפרטת בתי הספר התיכוניים בזרם החינוך הממלכתי הפורמאלי תביא לשיפור איכות החינוך ליעילות ולמצוינות; ומה מידת שביעות רצונם של השותפים במערכת.

17,196 מילים ,51 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

בשני העשורים האחרונים מתגברת המגמה להפוך את בתי הספר בישראל (כמו גם בעולם כולו) ליחידה אוטונומית נפרדת מבחינת הניהול. מגמה זאת קיימת גם במפעלים וארגונים כלכליים רבים. העיקרון הוא שכל ארגון יהיה אוטונומי מבחינת הניהול, מבחינה פיננסית ומהבחינה ארגונית. כל מחלקה אחראית לחלוקת התקציב שקיבלה כמו גם הרווחים שלה וקיבלה אוטונומיה לנהל את כוח האדם שלה, לשכור עובדים, לפטר עובדים וכדומה.
מחלקות אלה היו מאוגדות תחת פיקוח של ההנהלה הכללית של הארגון. מדובר בתוכנית ביזור הארגון בהתייחס לתפעולו וקבלת החלטות כמו גם האצלת סמכויות למנהיגים-מנהלים של המחלקות השונות בארגון. רעיון זה יושם גם בבתי הספר בארץ ובעולם.
המגמה היא כי כל בית ספר ינוהל כיחידה עצמאית על כל המשתמע מכך: החל מחלוקת תקציבים, תכניות הלימודים, גיוס כוח אדם וכדומה. כל בית ספר יפעל בצורה אוטונומית וינוהל ע"י המנהל יחד עם ועד מיוחד שיהיה מורכב מנציגי הרשויות המקומיות והורי התלמידים. מצב זה מצריך ניהול ברמה גבוהה כלומר שיעמוד בראש הארגון (בית הספר) מנהיג שיהיו לו היכולות , הידע, ההשכלה, המקצועיות והפתיחות לנהל את היחידה עליה הוא ממונה. המטרה העיקרית ליישום התוכנית היא לקדם ולשפר את מצבם של בתי הספר במדינה מבחינת ניהולם וכדאי לשפר את הישגיהם.
מעבר זה של בתי ספר מניהול מרכזי לניהול מבוזר כרוך בהערכות מחודשת ובשינוי תפיסתי של מורים ומנהלים. המעבר לניהול עצמי מחייב שינוי בסגנון המנהיגות. הגשמת המטרות של ארגון מחייבת הזדהות מרבית מצד כלל המרכיבים בארגון. סגנונות מנהיגות שונים (הניהול המדעי, הניהול הביורוקרטי) לעומת הניהול השיתופי, המעניק סמכויות ולא רק לוקח, הנותן קרדיט ליוזמה, ל"חלומות", ליצירתיות ומגבה את העובדים. גם במקרים של כשלון, המבטיח המשך הטמעה ומחויבות של הערכים המוסדיים תוך תמיכה, עידוד, והכרה במאמציו של העובד בארגון. זהו סגנון מנהיגות מורכב וקשה לביצוע אך מאידך גיסא מבטיח שביעות רצון גבוהה יותר של הצוות כמו גם הישגים גבוהים יותר. ("עקרונות תכנית ההכשרה במעבר לניהול עצמי" מתוך משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי, אגף תכנון, מטה מורים).הלימודים יתמקדו בדרישות התפקיד על פי תפיסת המנהיגות החדשה ובמטרה לדון בדילמות העולות מתפיסה זו ודרכי הטמעתה בקרב הצוות החינוכי. המעבר לניהול עצמי כרוך בשינוי תפיסת התפקיד של המחנך ("אחריות" - accountability).
המחנך/מורה הופך ל"מנהל" הכיתה; הוא נדרש לקבל החלטות שונות ומגוונות, תוך גמישות מרבית, על מנת להתאים את האמצעים לצורכי התלמידים. לאור המגמה המתפתחת להפוך את בתי הספר ליחידה אוטונומית נפרדת מבחינת הניהול וכמו בכל תהליך התחלתי נעשו ניסיונות לבחון את יעילות התהליך במעבר לניהול עצמי נבחנו היתרונות שבמעבר.

שאלת המחקר היא האם תהליך הפרטת בתי הספר התיכוניים בזרם החינוך הממלכתי הפורמאלי תביא לשיפור איכות החינוך ליעילות ולמצוינות; ומה מידת שביעות רצונם של השותפים במערכת, והאם הם יהיו יותר קואופרטיביים מאשר בבתי הספר הרגילים.
העבודה להלן תסקור את השתלשלות ההתפתחות של ניהול החינוך, והסיבות המרכזיות שהביאו להכרה ביתרונות של אי התערבות בניהול בית ספר. העבודה תסקור את היתרונות והחסרונות של ניהול עצמי ומימון פרטי של בתי ספר, ההמלצות של מעצבי מדיניות החינוך והניסיון שנצבר בנושא בעולם.
לאחר מכן יערך מחקר ובו ישאלו מורים, הורים ומנהלים אודות הצלחת בתי ספר אלו- מה הם קיוו ומה היו התוצאות בפועל- הן מבחינת מערכת הניהול והן מבחינת הישגי התלמידים. כלי המחקר הם ראיונות חצי מובנים, כאשר אוכלוסיית המחקר תהיה מורים הורים ומנהלים בישראל, תוך ניסיון לדגימה אופטימאלית ככל האפשר.

מערך המחקר: מחקר איכותי
כלי מחקר: במחקר זה אשתמש בראיונות פנים אל פנים
אוכלוסיית המחקר: המדגם יילקח מבתי ספר בישראל שעברו לניהול עצמי או מנוהלים כבתי ספר פרטיים.
עיבוד נתונים: הניתוח של התשובות הוא ניתוח תוכן

תוכן העניינים:
1 מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת המחקר
1.3 הגדרות
1.4 מינהל החינוך
1.5 מבנה מערכת החינוך
1.6 בית ספר בניהול עצמי
1.7 שביעות רצון מורים בבתי ספר בניהול עצמי
2 שיטת המחקר
2.1 מערך המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 אוכלוסייה
2.4 הליך המחקר
2.5 עיבוד הנתונים
2.6 מגבלת המחקר
3 ממצאים
3.1 מאפייני המדגם
3.2 תשובות התוכן
4 פרק רביעי: דיון
5 פרק חמישי: סיכום, מסקנות והמלצות
6 נספח- שאלון למורים
7 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

פקודת החינוך (1933) - נקבעה כדי להסדיר את מערכת החינוך בשטח ארץ ישראל המנדטורית. מאז הקמת המדינה קיבלה הכנסת כמה חוקים העוסקים בחינוך אולם פקודת החינוך מ-1933 טרם בוטלה והיא חלה על כל מוסדות החינוך שאינם כלולים במסגרת חוקי החינוך היסודי וכן על אלה שלא הוצאו מתחום תחולתה על פי חוקים אחרים. מבחינת תוכנה היא קובעת הגדרות לסוגים השונים של בתי-הספר, מגדירה את תחומי הביקורת והפיקוח של השלטון המרכזי על מערכת החינוך ומציינת את תפקידיה וחובותיה של הרשות המקומית במערכת (נאור ומנוחין, 1978).

מקורות:

הם סבורים כי אם היו הולכים לעבוד בתעשייה או בהי -טק היו מרוויחים הרבה יותר. כפי שצייתי לעיל לדעתי אפקט "הדשא של השכן" הינו הגורם העיקרי להרגשתם. רבים מהם לא מרוצים ממשלח ידם וזאת בשל הדימוי הרע של מקצוע ההוראה לדעתי העלאת שכר המורה תוך יצירת קשר בין רמת הוראה לרמת שכר תעלה את דימוי ההוראה ואת
סטאטוס המורה. ברגע שמורה ירוויח בהתאם להצלחתו או כישוריו אנשים טובים יותר יגיעו למערכת ורמת התסכול של הטובים הקיימים בה תפחת.
לגבי השחיקה שצוינה על ידם. רובם ציינו כי הם מרגישים סיפוק ביום-יום אולם השחיקה "גומרת" אותם כלשונם. כאמור לעיל אפילו אם השכר גבוה יחסית, הוא יכול להועיל רק בטווח הקצר ובטווח הארוך ישנם מאפיינים אחרים היכולים להשפיע על השחיקה.
הטענה השלישית הייתה כי המורים לא ירצו לעזוב את בית הספר בשל תנאי השכר הגבוהים ביחס לבתי ספר אחרים
הטיעון הזה קיבל תמיכה. המורים ציינו את השכר כרכיב חשוב מאוד. ממצא זה תואם את טענותיו של Felstead (1998) כי התגמול הכספי הוא המחיר שעל הארגון לשלם כדי להשיג עובדים טובים ולשמרם בארגון. התגמול הכספי מעורר תחרותיות והשוואה כמה מקבלים אחרים באותו הארגון ובארגונים אחרים. ובמידה ובארגונים אחרים משתכרים
פחות,נראה על פי הראיון כי הדבר מעודד את המורים ומעלה את המוטיבציה שלהם.
השכר בבית הספר הפרטי גבוה יותר בשל השוני בתקצוב, המגביר את מקורות בית הספר ובכך ההנהלה יכולה לשלם למורים יותר. אך זה בתנאי שבצד בתי הספר הפרטיים ימשיכו להתקיים בתי ספר ציבוריים וארגון מורים חזק ולוחץ להעלאת שכר במסגרות הציבוריות. דבר זה יקבע רף, שאיתו צריכים להתחרות; אחרת אין שום סיבה שהנהלת בית
ספר במימון פרטי תרצה לשלם יותר. שהרי ברור שהיא רוצה להכביר רווחים. ניתן לתאר מצב שקבוצות מורים תקים "בתי ספר פרטיים בבעלותם כמו גני הילדים הפרטיים הפועלים כיום בישראל.
לפי צוקר (1985) התקצוב של בתי הספר התיכוניים הציבוריים בא מהמקורות הבאים:
התקציב הממשלתי - השתתפות של עד 75% מההוצאה הכוללת של מערכת החינוך.
תקציבי הרשויות המקומיות שמקורם בהקצבות מיועדות מטעם המדינה וכספים ממיסוי מוניציפאלי.
התקציבים של בעלויות וארגונים ציבוריים (אורט, עמל, ארגון האישה הדתית לאומית וכיו"ב) ותקציבים של מוסדות המופעלים שלא על מנת לצבור רווחים.
תקציב המשפחות לחינוך
שכר לימוד
לפי האמור לעיל לאור הצורך במשאבים הולכים וגדלים ובעיות בתקציב המדינה ההורים נושאים בנטל הולך וגדל של חינוך ילדיהם, אף שחינוך זה מתרחש במסגרות ציבוריות על פי חוק חינוך חובה. בשל הקיצוצים בתקציבי החינוך בתי הספר מחפשים מקורות מימון אלטרנטיביים. בבתי ספר פרטיים יש להניח כי העלות גבוה יותר ומכסה
שירותים שהמדינה אינה מספקת. לחלקם יש עודפים רבים שניתן להפנותם לאפיקי השקעה; כמו לדוגמא אחד מהנהלים אותו ראיינתי טען כי מהעודפים שהצטברו לו (חצי מליון ש"ח) הוא פותח מעבדה למתמטיקה.
יצוין כי על פיIchilov (2001) הקצאת הכספים לתלמיד אינה שוויונית משכבר ומושפעת מגורמים שונים. ביניהם נתן למנות גורמים התלויים ברקע כלכלי חברתי של ההורים או הסביבה בה מצוי בית-הספר. בנוסף לכך לבתי ספר בניהול עצמי בעלי אוטונומיה תקציבית מלאה יש אפשרות לגייס כספים בעצמם, תוך השכרת אולמות ספורט וכו'
או גיוס כספים ממקורות שונים כולל גורמים מסחריים. בתי ספר אלו מגייסים תרומות מקבוצות הורים, בעיקר דרך עמותות. ברור שבתי ספר באזורים חזקים יותר מבחינה כלכלית יצליחו לגייס יותר כספים מבתי ספר באזורים נכשלים. כאן לדעתי יש מקום להפליה מתקנת של משרד החינוך באזורים חלשים. התיקון יכול לבוא באמצעות שימוש
בשוברים כדי לאפשר לשכבות החלשות לרכוש חינוך איכותי. (1995 ,Moe)
הטענה הרביעית הייתה שההוראה תהיה יותר אפקטיבית לאור השחרור מהמגבלות של משרד החינוך ויכולת האלתור העצמי של המורים
הטענה הזאת קבלה תמיכה מהראיונות עם המורים שציינו כי ההוראה שלהם בבית הספר הנוכחי יותר משוחררת מלחצים חיצוניים, כך הם מצליחים לפתח קצב לימוד לפי הצרכים של הילדים בכיתה, התלמידים קשובים יותר ויש פחות בזבוז זמן. המטרה המרכזית והמהותית ביותר של בית ספר בניהול עצמי היא לאפשר לסגל בית הספר, שהוא הקרוב
ביותר להתרחשות החינוכית, לקבל את ההחלטות המתאימות והנחוצות לשם יצירת האקלים החינוכי האפקטיבי ביותר להשגת מטרות החינוך - קרי: שיפור הישגי התלמידים ועידוד הוראה ולמידה משמעותית. (1980 גזיאל,) ניהול עצמי של בית הספר הוא, אם כך, פועל יוצא של תפיסה ביזורית הן מבחינה מבנית והן מבחינה תפקודית.
למעשה אפשרויות לימוד טובות יותר היו בבסיס הרעיון שעמד מאחורי ההפרטה. עיקרי המלצות הועדה ל"בתי-ספר בניהול עצמי" שהוגשו בדו"ח ביניים ב-1993- ((Vollensky, 1993 היו
האצלת סמכויות בתחום כוח-האדם למנהל בית-ספר (קבלת עובדים, מינויים, מתן קביעות ופיטורים) - סמכויות שהיו נתונות עד כה בידי משרד החינוך והרשות המקומית;
בית-הספר יתנהל כמשק כספים סגור, בעל מסגרת תקציבית שנתית כוללת.
תפקידי מפקח בית-הספר יתמקדו בייעוץ, תמיכה והכוונה.
לבית-הספר יהיה ועד מנהל שיכלול את המנהל, המורים, נציגי הרשות המקומית, הקהילה ונציגי הורים ובראשו יעמוד יו"ר.
גם בוועדת גפני ((, 1993 הכירו בכך שאפקטיביות ההוראה תעלה ולכן ההמלצות היו כי העקרונות שינחו בחיפוש אחר "אפיקים חדשים" נלקחו מהעולם הכלכלי-עסקי השונה במהותו מהעמדות הבסיסיות שהובילו לתכנית האינטגרציה, אולם שכרם בצידם- אפקטיביות ההוראה טובה יותר.
יצוין כי סקירת ניירות עמדה שהוגשו למשרד החינוך והתרבות (Volansky Bar-Eli, 1995/6) מראה כי אפקטיביות ההוראה עמדה בפני מעצבי הרעיון, וקביעת מדיניות ייחודית לבית הספר ("אני מאמין בית ספרי וכן מטרות בית הספר"). עבודת צוות בבית הספר תוך שיתוף המורים בעשייה ובאחריות; פיתוח תוכניות לימודים בית ספרית
ייחודית בהתאם לצרכניים של האוכלוסיות השונות; שיתוף מהערכות הקהילה מתוך תפיסה שעל הקהילה ליטול אחריות בקביעת סוג השירותים שתקבל; משוב בית ספרי לצורך הערכת השגתם של המטרות החינוכיות וטיב המערכת הפדגוגית; ביזור תקציבי משרד החינוך, הרשות המקומית ומקורות אחרים והכוונתם ישירות לבית הספר.
לדעתי האפקטיביות בעתיד עוד תגבר, כאשר מספר בתי הספר בניהול עצמי יגדל וייוצרו נורמות לפעילותם. השלב הנוסף בקידום האוטונומיה הבית ספרית יתמקד בהאצלת סמכויות ישירות לבית ספר לאיסוף מידע ישיר כדי לאפשר תכנון צורכי החינוך ותקצובם בשדה. כך בידי בית הספר יהיו כלים לצפות את הצרכים של הקהילות מראש ולהתכונן
בתוכניות השקעה רב שנתיות. הסמכויות והאחריות ירוכזו בצומת הקרוב ביותר לתלמיד ולמורה. , 1996)שוהם):
יתאפשר למנהל בית הספר, הצוות והקהילה לתעל את המשאבים הקיימים בהתאמה לצרכי מוסד ואוכלוסיית התלמידים; תתאפשר לבית הספר קבלת החלטות בזמן אמת וכן התאמה לצרכים האינדיבידואליים מאחר שהמוסד עצמו יימצא בעמדה התפיסה ההולמת לאבחן בדיוק רב צרכים אלו; ייווצרו תנאים בסיסים ומקדימים לבית הספר להיות בית ספר
אפקטיבי: המאופיין במטרות מוסד ברורות, שביעות רצון של הצוות ורמת הישגים גבוהה יותר. הרעיון של ניהול עצמי ובתי ספר פרטיים מבוסס על התפיסה שבתי ספר יכולים להעריך טוב יותר את הצרכים של תלמידיו ולהיענות להם. ברמה הטקטית ביזוריות היא תהליך של האצלת סמכויות כוח והעברתם מהמרכז ליחידות פריפריאליות.
הרעיון של ניהול עצמי מושאל מגישות רווחות בתחום הניהול העסקי. המודל מדגיש את יתרונותיה של מערכת מבוזרת על בסיס יחידות 'עסקיות' אוטונומיות, אשר רווח כיום מאוד בעולם והוא הטרנד האחרון. דגש מושם על הצורך בהעצמת המנהלים -מבחינת סמכויות ואמצעים-ודרישה לאחריות ישירה על תוצאות. דבר זה יכול להיות מושג רק
עם למנהל יכולות ניהול דומות. בתחום החינוך, גישה זו מעניקה לבית הספר (היחידה העסקית) אחריות ישירה על עיצוב האסטרטגיה החינוכית על פיתוח הפתרונות הפדגוגיים על ניצול מיטבי של המשאבים העומדים לרשותו ועל ההישגים של הלומדים בו. (Kabinski, 1996)
הטענה החמישית הייתה שההורים ישתפו פעולה עם בית הספר בניהול עצמי יותר מאשר עם בית ספר מסורתי לאור העובדה כי הם ישלמו יותר וירגישו כי הם אמורים להשתתף יותר כדי להגן על השקעתם.
הטענה הזאת לא קיבלה תמיכה בממצאים. על פי תשובות ההורים אין שינוי משמעותי בהשתתפותם, וזאת בניגוד להנחות (שוהם, 1996). הניגוד בין הציפייה לבין המצב בפועל נובע מכך שהם סומכים על בית הספר יותר מאשר על בית ספר ממלכתי רגיל. אולי הם גם מודעים למגרעות שבהשתתפות הורים. המחנך אינו יכול לעבוד "בראש שקט". הוא
עסוק תמיד בשאלה מה ההורים יאמרו, ולעיתים אף עלול לפעול כנגד ראייתו המקצועית לאור לחץ מיותר; תלמיד בעייתי יודע כי המחנך והמנהל אינם יכולים לעשות בו כרצונם, ואם בשנים עברו ניתן היה לתת עונשים מרתיעים, הרי כיום ההורים יכולים להתנגד לעונשים שאינם קונסטרוקטיביים ואז יוצא שכרו בהפסדו; הורים יכולים לדרוש
מה שהם רואים בבתי ספר אחרים, ולא תמיד הם מודעים ומסוגלים להבין את מגבלות בית הספר ויכולתו. יש להניח כי הורה שרשם את ילדו לבית ספר לפי בחירתו סומך בודאי יותר על הדרך החינוכית של בית הספר, שהרי ניתנה לו זכות הבחירה. מצד אחד בבית ספר כזה מלכתחילה שואלים יותר את ההורים ומתייחסים אליהם כאל לקוחות, אך
מצד שני אסור לשכוח כי תמיד לחלק מהלקוחות יש טענות נגד הארגון והעובדה שהם משלמים מחזקת את עמדתם. בנוסף לזאת הלומדים בבתי ספר פרטיים בדרך כלל באים מאוכלוסיות חזקות שיודעות ל"השמיע את קולם" כדי לקדם את ילדיהם. לדעתי שני שיקולים אלו מאזנים זה את זה ולכן אין שינוי בהשתתפות ההורים.
הטענה השישית הייתה שבית הספר ינחיל ערכים טובים יותר לילדים היות וללא לחץ מצד משרד החינוך הילדים יהיו פתוחים יותר לקבל ערכים. העובדה כי בית הספר עולה ממון רב ידחוף את התלמידים ליותר רצינות בכל הנושאים
הטענה הזאת קבלה תמיכה בממצאים. המנהלים והמורים ציינו לטובה את דרכי טיפולים והנחלת הערכים שלהם לנוער וטרחו להבדיל את רמת המשמעת שבבית הספר הפרטי לעומת בתי הספר הציבוריים. דבריהם טועמים לטענתו של Murphy ((1998 כי בתי הספר הממשלתיים "פשטו את הרגל" בנוגע לדרך ארץ בשל חוסר יכולתם להקנות ערכים מתאימים
ואילו בתי הספר הפרטיים מצליחים בכך יותר. ברור כי רעיון הבחירה של בתי הספר הפרטיים קשור גם עם בחירה בדרך החינוך.
יצוין כי בבתי הספר הציבוריים "ערכים" מוגדרים באופן כללי ביותר כי עליהם לספק הרבה ציבוריים. לעומת זאת רבים מבתי הספר הפרטיים הוקמו לשרת אוכלוסיה ספציפית הנושאת ערכים מוגדרים היטב ולעיתים לשם הגשמת ערכים הקימו את בית הספר (דוגמאות: בתי ספר בקיבוצים, בתי ספר של כנסיות, וכו').
לסיכום: בפרק הזה ניסיתי לבחון כל אחת מהטענות שהיו בבסיס המחקר ולהציג אותן מול עמדות שבאו לביטוי בספרות המקצועית. בפרק הבא אציין את מסקנות המחקר ואציע המלצות שונות שנובעות ממצאי המחקר.
פרק חמישי: סיכום, מסקנות והמלצות
מטרת המחקר היא לבחון את תרומת הפרטת בתי הספר התיכוניים לאיכות החינוך ולשביעות רצונם של השותפים לתהליך. ההנחה היא כי כמו בכל עסק אחר ההפרטה יכולה להיטיב עם התהליך, שהרי בכל העולם וגם בישראל מערכות ממשלתיות רבות עוברות חלקית לידיים פרטיות (לדוגמא: הפרטת ממ"ן, הפרטת רשות הדואר, הפרטת חברת הבזק ועוד).
על פי סקירת הספרות מובנות הקביעות הבאות:
בתהליכי הביזור והאוטונומיה המוצעים לרשות החינוך ולבית-הספר, אין כוונה לערער את מעמדו וסמכותו של משרד החינוך אלא לשנות את מוקדי הכוח והאחריות במערכת. המערכת הממלכתית תמשיך להיות מופקדת על הבטחת השגת המטרות הלאומיות וקביעת הסטנדרטים הדרושים בתחום זה.
בפועל יש ניצנים של תהליך ביזור והפרטה. תהליך זה הוא אינו תוצאה של מדיניות פורמלית אלא פועל יוצא של החלשות המערכתיות של משרד החינוך בד בבד עם הרחבת הפיתוח המוניציפלי והאוטונומיה המקומית, וכן כתוצאה מתלות הדדית וקיומם של יחסים לא-פורמליים בין הרשויות ובין ההורים למערכת החינוך.
ג. השינוי המוצע עשוי להוביל ליתר אפקטיביות בתפקודו של משרד החינוך כ"מטה-על" ובתפקודן של המערכות בשטח (הרשויות ובתי-הספר) כגורמים מתפעלים ומתחזקים. לשם כך יש הכרח בהגדרת תפקידים ובחלוקתם הברורה. תכליתם של צעדים אלה להביא חלוקה פונקציונלית יותר ומחודשת של תחומי העשייה והאחריות.
ד. הצלחתם של בתי-הספר פרטיים תיבחן לאור המידה שבה תושגנה תפוקות ייחודיות נוספות במערכת החינוך ביישוב ולאור היווצרות מוקדים חדשים של איכויות לימודיות, חינוכיות, תרבותיות שנמנעו קודם לכן בגלל המבנה הריכוזי של המערכת. וההיצע והביקוש "בשוק החינוך" יתבססו על איכויות החינוך של היישובים והמוסדות ועל
ייחודיות העשייה.
ה. בתנאים אלה עשויה ההפרטה, בפרט ביישובים גדולים, לתרום לתרבות קהילתית אחרת, לחיזוק הקהילה ולגיבושה, בנושאי האחריות, המעורבות והטיפוח האיכותי של החינוך.
במידה והניהול העצמי יגבר על חשבון בתי הספר הרגילים, "תרבות הגירעונות" בתקציב תיפסק עקב כללים נוקשים שיידרשו בעניין זה. בתי הספר ישתמשו בדיוק בכסף שיקבלו מההורים. או שיצליחו לגייס ממקורות נוספים.
לאור סקירת הספרות הועלו השאלות הבאות:
מהי מידת שביעות הרצון של המנהלים מפעילות בבי"ס שבניהול עצמי
מהי מידת שביעות הרצון של המורים מעבודתם ושכרם בבתי הספר הפרטיים
באיזו מידה ביזור הסמכויות הגביר את אפקטיביות ההוראה
באיזו מידה ישתפו ההורים פעולה עם הנהלת בית הספר.
באיזו מידה ביזור הסמכויות הגביר את הנחלת הערכים.
לצורך מענה על שאלות אלו נערכו ראיונות חצי פתוחים עם מורים, מנהלים והורים משני בתי ספר פתוחים. שיטת המחקר היתה איכותית והניתוח היה ניתוח תוכן.
מהתשובות עולה כי המנהלים שבעי רצון ממקוםהעבודה- מקום העבודה הנוכחי גורם להם שביעות רצון מהעבודה וכן סיפוק, דבר הנובע בעיקר מחופש הפעולה הניתן להןם.
עם זאת המורים לא היו שבעי רצון. השכר אומנם מספק, אך הדרישות התובעניות של בית הספר הפרטי יוצרים אצלהם תחושות של לחץ ושחיקה הגורמים להם לאבד את המוטיבציה להורות ולכן גם תשובותיהם לגבי בית הספר ותפקודו היו מסויגות.
לגבי אפקטיביות ההוראה אנו רואים כי היא עלתה. רוב המורים ציינו כי ההורה בבית הספר הנוכחי יותר משוחררת מלחצים חיצוניים. כך הם מצליחים לפתח קצב לימוד לפי הצרכים של הילדים בכיתה. התלמידים קשובים יותר, יש פחות בזבוז זמן.
לגבי שיתוף פעולה עם ההורים אין שיתוף פעולה יוצא דופן יחסית לבתי ספר אחרים. יש לציין כי לגבי מעורבות ההורים בניהול בית הספר מסתבר כי המנהלים אומנם מערבים יותר את ההורים- משתפים אותם בישיבות וכו' ההורים מתערבים יותר מאשר במקרים רגילים (בתי ספר במימון ציבורי). אך המורים מעוניינים פחות במוערבותם וכמו
כן הם משתתפים פחות. ההורים, כציבור, מרוחקים בדרך-כלל מן הפעילות היום-יומית של הכיתה. הארגון הבירוקרטי של בית-הספר כאילו מודיע להורים, שבית-הספר אחראי אחריות מלאה לחינוך הילדים ולהוראתם, ושלהורים אין, ולא צריך להיות, חלק בתהליך חינוכי זה. לפי תשובות המורים כל מי שיתבונן במצבי המפגש שבין מורים לבין
הורי תלמידיהם, יבחין שמצבים אלה הם מועטים, מוגדרים היטב בתוכנם ובמטרתם, ונושאים אופי טקסי ביותר אולם המורים בבית הספר הפרטי מרגישים יותר מחויבות כלפי ההורים והתלמידים. הם לא מעיזים לבוא לא מוכנים הם מוכנים שיתקשרו אליהם יותר והם עוזרים יותר לילדים מתקשים. יכול להיות כי הנוכחות מורגשת יותר בהיעדר
מנגנוני פיקוח אחרים.
לגבי הנחלת הערכים אנו רואים כי בבתי ספר פרטיים יש הנחלת ערכים טובה הרבה יותר. רעיון הבחירה של בתי הספר הפרטיים קשור עם דרך הבחירה החינוכית. בבתי ספר ממלכתיים הערכים הנלמדים רבים ולא ניתן להנחיל את כולם בצורה טובה. לעומת זאת בבתי ספר פרטיים הערכים יותר ספציפיים ולכן ניתן להתמודד עימם.
לסיכום אנו רואים כי הניהול העצמי אכן מייעל את כלל התהליכים, כולל התהליכים במערכת החינוך: המנהלים שבעי רצון, אפקטיביות ההוראה עולה וגם הנחלת הערכים מצליחה יותר מאשר בבתי ספר כללים.
עם זאת הבעה העיקרית היא הלחץ והשחיקה על המורים, לאור הרצון של המנהלים, ולמעשה כלל המערכת, להצליח בהפעלת בתי ספר אלו.
היות ודיו רב נשפך על נושא השחיקה, ללא מתן פיתרונות, אתייחס לנושא הפתרונות, כפי שמועלים על ידי ועל ידי החוקרים.
ממצאים שונים השזורים בספרות השחיקה מצביעים על כך שהעשרתו של עיסוק הוראתי עשויה להיות מרכיב חשוב של מדיניות למניעת מצבי שחיקה של מורה. משיחות עם המורים הובהר לי כי גיוון בתפקידים בתוך בית הספר הופך את העבודה ליותר משמעותית ומעניינת ובכך מקטין את שחיקת העובד. ואכן מספר מחקרים מדווחים על רמות שחיקה
נמוכות יותר אצל עובדים שעיסוקם יאפשר רמת אוטונומיה גבוהה. רמת שליטה נמוכה של העובד על הקורה בעבודתו נמצאה כמנבאת שחיקה בשני מחקרים שנערכו לאורך זמן על רמות שחיקה של עובדים, כולל מורים.
בשיחות עם המורים עולה עוד כי יש קשר בין חופש קבלת החלטות ושחיקה- דבר שלא שאלתי בשאלון.
ניתן לראות אפוא, כי רוב המחקרים מאששים את ההשפעה בדבר קיומו של קשר שלילי בין מאפייני עושר העיסוק לבין שחיקה.
להערכתי, בשעה שדרישות התפקיד משמשות כגורם לחץ על העובד, יש ביכולת עובדים בעלי אוטונומיה ושליטה גבוהה בעיסוק, להפעיל יותר שיקול דעת לשיפוט עצמי בהגדרת ציפיותיהם האינדיווידואליות, בהקשר לדרישות התפקיד ובאופן זה להפחית את גורמי הלחץ והשפעותיו השליליות. כאשר עובד תופס את עצמו כבעל שליטה הוא יטה להעריך
מצבי לחץ כניתנים לשינוי ויתמודד בצורה חיובית לסילוק המכשולים. תפיסת הפרט את עצמו כבעל שליטה ויכולת השפעה על סביבתו אינה מפחיתה מהעוצמה של האירוע עצמו אלא מתרגמת אותו לחוויה פחות קשה. להתמודדויות אלו השפעה ממתנת על הקשר בין לחצים לבין עקות דרך תבניות המחשבה של העובד ודרך למידה עצמית, המגבירים את
תפיסת השליטה והיעילות העצמית. ולכן לחצים תפקידיים יביאו לשחיקה, כאשר העבודה תאופיין בחוסר משמעות ושיגרה. במצב של שיגרה יש עוררות נמוכה ואכזבה יחסית גבוהה. מנגד, עיסוק מגוון מעניק משמעות לעבודה המבוצעת, מאפשר רפרטואר התנהגויות נרחב במצבי לחץ, מעלה שליטה של הפרט על המצב ולכן ימתן את תגובת השחיקה
למצבי הלחץ ויגביר את המוטיבציה (=הנעה) שלהם.
מעבר לפעולות אלו יש ללמד את המורה דרכים להתמודד עם השחיקה, במסגרת השתלמויות שהמשרד עורך.
אציין כי אין לראות בביזור-יתר ובאוטונומיה תרופה לכל. אומנם סקטורים שונים עוברים תהליך של הפרטה שנמצאה יעילה מבחינה כלכלית אך יש להתאים תיאוריות אלו בזהירות רבה לתחום החינוך תוך התחשבות בבעיות כמו שיוויוניות, איכות ושביעות רצון השותפים לתהליך. ניתן לראות כי גם המורים בבתי הספר הפרטיים מעוניינים
אומנם המעורבות ההורים אך לא בהתערבותם.
נספח- שאלון למורים
האם אתה שבע רצון מעבודתך בבית הספר.
מה היא עמדתך ביחס לעבודה כמורה בית ספר פרטי
האם יש שוני בין התנהגות ההורים בבית ספר זה לעומת בתי ספר אחרים
האם יש שוני בין התנהגות המנהל בבית הספר לעומת בתי ספר אחרים
מהי רמת ההישגים של התלמידים. האם מצליחים להעביר יותר חומר בזמן נתון.
האם התלמידים רואים את הצלחתם כחשובה יותר מאשר בבית ספר רגיל.
האם התנהגותם של התלמידים שונה מאשר בית ספר רגיל.
ביבליוגרפיה
אלבוים דרור ר (1985) ממצאים חדשים על תפיסת השחיקה ירושלים.
אלבוים דרור ר., (1985) "עיצוב מדיניות חינוכית בישראל" בתוך קורמן ואחרים (עורכים) חינוך בחברה מתפתחת, תל אביב: ירושלים: הקיבוץ המאוחד.
בייט מרום, ר' (1986), שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו, יחידות 1-3, תל-אביב: אוניברסיטה הפתוחה.
בירנבאום, מ' (1995), מי מפחד מעבודות מחקר?, מפעלים אוניברסיטאיים.
גזיאל, חיים (1980). "תקציב החינוך - סוגיה ביחסים שבין השלטון המרכזי (קובע המדיניות) לבין השלטון המקומי (מבצע המדיניות)". עמ' 62-43 בתוך אדיר כהן (עורך). עיונים בחינוך (27). חיפה: אוניברסיטת חיפה, בית-הספר לחינוך.
גזיאל, חיים (1993). מדיניות החינוך על פרשת דרכים - בין שינוי לבין המשכיות: החינוך בישראל בעשור האחרון. ירושלים: מכון לחקר מערכות חינוך.
גפני, א' (יו"ר ) (1993). דו"ח הועדה לבחינת גיוס משאבים לבתי-ספר ממקורות לא-ציבוריים. משרד החינוך והתרבות, מחלקת הפרסומים.
הורניק י. (1994), סקרים, מחקרים ומשאלי דעת קהל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
הרמלך, יחזקאל (יו"ר) (1992). דו"ח הצוות הבינמשרדי לעניין הגדרת רמת השירותים והתקציבים בנושאים חינוך ורווחה ברשויות המקומיות. ירושלים.
כנעני ד (1970) אנציקלופדיה למדעי החברה, תל אביב הקיבוץ המאוחד , השומר הצעיר.
כספי ג (עורך) אוטונומיה מוגברת ואחריות לאוטונומיה - תהליך בלתי נמנע" בתוך כספי ד. (עורך) ניהול עצמי מקומי. מכון הנרייטה סולד
כץ א (1991) "הפרטה בישראל" מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 4(2)
נאור, גדעון ואחרים. השלטון המקומי בישראל - מעמדו ותפקידו, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית.
נאור, מנוחין ואחרים (1978). עמי שמיר (עורך). השלטון המקומי - מעמדו ותפקידו (24). רחובות: מרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית.
נחמיאס, ד', נחמיאס ח' (1992), שיטות מחקר במדעי החברה, רמת- גן: רשף.
ענבר, דן (תשמ"ח). "התיתכן אוטונומיה במערכת חינוך ריכוזית?" עמ' 73-58 בתוך יצחק פרידמן (עורך). אוטונומיה בחינוך. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן א ופרידמן ר (1980) החופש לבחור ניו יורק, הרקורט ינוביץ.
צבר בן-יהושוע, נ' (1999), המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, תל-אביב: מודן.
צוקר, דוד (1985). "מערכת החינוך בישראל: מסגרות, ארגון, מימון ודפוסי פעולה". עמ' 23-13 בתוך אקרמן, כרמון וצוקר (עורכים). חינוך בחברה מתהווה (א). תל-אביב וירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
קניאל ש', (1997), כתיבת עבודות מחקר בחינוך הגבוה, ת-אביב: דקל.
רשף, שמעון (תשמ"ח). "האוטונומיה של בית-הספר עידן חדש בחינוך הממלכתי". עמ' 31-13 בתוך יצחק פרידמן (עורך). אוטונומיה בחינוך. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
Aquilino, W.S. And L.A Lo Sciuto (1996) "Effect Of Interview Mode", Public Opinion Quarterly. 54, Pp. 362-395.
Chen, M. (1997). School Choice As A Bargain In The Sectarian Educational System Of Israel. In: Shapira, R., Cookson, P.W. (Eds.). Autonomy And Choice In Context: An International Perspective (Pp. 41-76). P.W. Great Britain: Pergamon Press.
Chubb, J.E. And T.M. Moe (1990). Polities, Markets And American Schools. Washington, Dc: The Brooking Institution.
Collins M Et All (1980), "Interviewer Varibility: A Review Of The Problem",Jounal Of Market Research Society".
Department Of Education And Employment(2000). Pay And Condition For Teachers In England Wales, 2000-01. London.
Diskin A And Flesenthal D., , "Do They Lie", International And Political Science Review, 1981, 2, Pp.407-422.
Felstead, A.(1998). Output-Related Funding In Vocational Education And Training. Thessaloniki: European Center For The Development Of Vocational Training. For Educational Administration
גזיאל, H. H. (1994), Implementing Reforms In A Centralized Education System: "The Case Of Israeli Education", Oxford Review Of Education, Vol. 20, No. 2, Pp. 237-252
Gibton D. (2001). Once The Government Provided Education. Now It Provides Information On Education": Insights From What Uk Headteachers Think Of Educational Law Regarding Decentralization Policy, Self-Management And Autonomy. Paper Presented At The Annual Conference Of The British Educational
Leadership, Management, And Administration Society (Belmas), Newport-Pagnell, Uk 5 - 7 October 2001.
Gilborn, D., Youdell, D. (2000). Rationing Education: Policy, Practice, Reformm And Equity. Buckingham, Uk: Open University Press.
Herman J. Brett (1987), "Mixed Mode Data Collection: Telephone And Personal Interviewing", J.O.Applied Psychology, 62, Pp.399-404.
Hunter, R.C. (1995a). 'Private Procurement In The Public Sector And In Education'. Education And Urban Review. 27,2 Pp. 136-153.
Ichilov, O. (2001), Www.Yesod.Net/Files/Ichilov1.Doc, 05/03/2003
Inbar, D.(1989). "A Back Door Of School Privatization, The Case Of Israel." In Body, W.L. Cibulka, J.G. Private Schools And Public Policy: International Perspectives.
Kreitler, S. (1990), "Repression And The Anxiety Defensiveness Factor," Personality And Individual Differences. 11(6), Pp.559-570.
Le Grand Bartlett, (1993), The Customer Driven Company, Addison Wesley.
Levacic, R. Woods, P.A. (2000). The Impact Of Quasi-Markets And Performance Regulation On Socially Disadvantaged Schools. Paper Presented At The Annual Meeting Of The American Educational Research Association, April 24-28, New-Orleans, La.
Liberman , M. (1989), Competitive Advantage: Creating And Sustaining Superior Performance, Free Press.
Moe, T.M. (1995). Private Vouchers. Stanford, Ca: Hoover Institution Press.
Murphy, J. Et Al. (1998). Pathways To Privatization In Education. Greenwich, Ct: Ablex
Noll, John O.; Hanlon, Mark J. (1976), "Patient Privacy And Confidentiality At Mental Health Centers" American Journal Of Psychiatry. Nov; Vol. 133(11): 1286-1289
Orfield, G. (1999). Conservative Activists And The Rush Toward Resegregation. Ch. 2 In: Herbert, J.R. (Ed) Law And School Reform: Six Strategies For Promoting Education Equity Pp. 39-87, New-Haven, Co: Yale University Press.
Ornstein, A.C. (1989).'Centralization And Decentralization Of Large Public School Districts'. Urban Education, 24(2), 233-235.
Pennebaker, J. (1996), "Recovered Memory In Context: Thought And Elaboration On Bowers And Farvolden", Psychological Bulletin. Vol. 119(3), Pp. 381-385.
Richards, C.E. Et Al. (1995). Risky Business: Private Management Of Public Schools. Washington, D.C.: Economic Policy
שוהם, H. (1996), " Individual Characteristics, Communities And Institutions - The Patterns Of Parental Choice Regarding High-Schools". Ma Paper, Tel-Aviv University, Department Of Sociology And Antropology.
The Economist (1.4.2000) 'A City Free To Coose', 47
The Economist (23.10.1999a). 'Good Scores, Or Else',65.
Volansky, A. Bar-Eli, D., (1995/6) "Towards School Based Management In Israel", Education Leadership, Vol.53 No.4, Dec.-Jan.
Whitty, G., Power, S., Halpin, D. (1998). Devolution And Choice In Education: The School, The State And The Market. Buckingham, Uk: Open University Press.
Yogev, A. (1997). Autonomy And Choice As School Strategies For Peripheral Communities In Israel. In: Shapira, R., Cookson, P.W. (Eds.). Autonomy And Choice In Context: An International Perspective (Pp. 177-201). P.W. Great Britain: Pergamon Press.
Volansky, A., Bar-Elli, D. (1995). Towards school-based management in Israel. Educational Leadership, 53 (4), 60-62.
ראיון עם מנהל תיכון ת"א מר עופר איילות

תגים:

חינוך · חובה · בית · ספר · מנהל · ניהול · תלמיד · מחנך · כיתה · מינהל · חינוכי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדותיהם של המשתתפים במערכת החינוך לגבי בתי ספר בניהול העצמי", סמינריון אודות "עמדותיהם של המשתתפים במערכת החינוך לגבי בתי ספר בניהול העצמי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.