היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעת ריבוי ושכלול האמצעים הטכנולוגיים על הריבוד החברתי בישראל בשנות האלפיים

עבודה מס' 064582

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהו הקשר בין רמת הנכונות למגע בין קבוצתי\ריבודי לבין רמת המודרניזציה.

5,443 מילים ,20 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

החברה הישראלית, כמו כל חברה מערבית, ריבודית במידה זו או אחרת. הריבודיות נוצרה מסיבות שונות, והמערכת השלטונית מנסה לגשר עליה, עד כה לא בהצלחה מלאה, ולכן עבודה זו תנסה לבדורדוק האם גורמים אובייקטיבים שאינם קשורים בפעולות שלטוניות כגון אמצעי הטכנולוגיה אכן יכולים לעזור לצמצום הפערים.
אמצעי הטכנולוגיה המצויים כיום משפיעים רבות על חיינו. בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים כיום, כפי שהחוקרים (1997) baugh & baugh מכנים, "עידן הכפר- הגלובלי" העולם כולו נתפס ככפר גלובלי קטן אחד. מרחקים גיאוגרפים אינם מהווים עוד מכשול להתכנסותם של בני נוער, מכל רחבי העולם. המחשב, כאמצעי טכנולוגי מובהק, תופס מקום מרכזי וכמוהו גם האינטרנט. אולם ישנם עוד אמצעים טכנולוגיים היכולים להשפיע על הריבוד כגון הטלויזיה,
Orleans (2000) מאפיין את תרבות החדשה כ"תרבות וירטואלית" שבה התקשורת הבין אישית והזהויות של הגולשים הופכים להיות "סייברסוסייטי" - החברה עוברת מהפך ואיתה גם ההזדמנויות ניתנות לפרטים להתקדם בה. לאור זאת מטרת המחקר היא לחקור היא האם לעידן הטכנולוגי: שיפור במחשב והאינטנרט בעיקבותיו, הימצאות עזרי לימוד טכנולוגיים, ספריות וירטואליות ולימוד מרחוק עשויה להיות השפעה על הקטנת הריבוד החברתי או שלמעשה היות והנגישות של המעמד הגבוה עדיין גבוה מאשר של המעמדות הנמוכים לעזרים, עזרים אלו למעשה יפעלו כסגרגטיביים.

בעבודה זו נבדוק את הקשר בין רמת הנכונות למגע בין קבוצתי\ריבודי לבין רמת המודרניזציה .
רוב החוקרים מסכימים כי סטטוס שווה של הקבוצות הנפגשות הוא תנאי חשוב להפחתה בדעות קדומות (ענבר 1986). ישנם מחקרים המורים כי גם בתנאים שבהם הסטטוס אינו שווה לגמרי יכול להימצא שינוי חיובי, וזאת למשל כשהמגע מאפשר לקבוצה ה"חזקה" להיווכח שהתכונות האמיתיות של הקבוצה שנחשבה כנחותה, שונות מאוד מהסטריאוטיפ שנהגו להאמין בו לגביה. כלומר, אם הסטטוס של הקבוצות יהיה שווה ברמת הטכנולוגיה, ניתן יהיה ליצור מגע (אורן 1995 בליזובסקי 2000).
לפי Armstrong (1996) מידת השימוש באמצעים טכנולוגיים משפיעה על יכולת התקשורת בין אנשים. הדוגמא הבולטת ביותר לכך הם השיחונים (צ'אטים) באינטרנט בהם נפגשים אנשים משני עברי הרשת ומשוחחים. אפשרות שניה הם סרטי הטלוויזיה בהם אנו צופים ומתוודעים לתופעות חברתיות ולאנשים שלא הכרנו קודם. אנו לומדים על אורחות חייהם ומחשבותיהם, וכך הדחייה הבסיסית ממגע עם השונה, מתמעטת.
Raney (2000) טוענת כי בחברות בהן התקשורת מפותחת, רמת האנטגוניזם נמוכה יותר.

שאלות המחקר הן:
1.האם יש קשר בין מידת השימוש באמצעים הטכנולוגיים לבין עמדות הפרט כלפי אנשים מרובד חברתי שונה
2. האם יש קשר בין מידת השימוש באמצעים טכנולוגיים לבין רגשי הנחיתות של אנשים מרבדים חברתיים נמוכים.
3. האם יש קשר בין מידת השימו באמצעים טכנולוגיים לבין הנכונות למגע בין ריבודי.
4. האם יש קשר בין מידת השימוש באמצעים טכנולוגיים לבין רמת המודרניזציה של המשתמש.

מערך המחקר המוצע הוא כמותי.
אוכלוסיית המחקר תהיה האוכלוסיה הבוגרת בישראל, למגוון צורותיה.
כלי המחקר יהיה שאלון סגור.

תוכן העניינים
1 מבוא
2 סקירת הספרות
2.1 מהו ריבוד חברתי ומהם הגורמים המשפיעים עליו
2.2 האפשרויות שפותח בפנינו העולם הקיברנטי
2.3 השפעת הטכנולוגיה על נגישות ורכישת ההשכלה
2.4 שיתוף משאבים
2.5 טכנולוגיה ביתית
2.6 השערות המחקר
3 שיטת המחק
3.1 מערך המחקר
3.2 אוכלוסיית המחקר
3.3 כלי המחקר
3.4 המשתנים
3.5 שיטת הניתוח
4 תוצאות
4.1 מאפייני המדגם ותוצאות המשתנים
4.2 השערות המחקר
5 סיכום
6 ביבליוגרפיה
7 נספח- דוגמת השאלון

*הערת מערכת: הפלטים הסטטיסטיים אינם מצורפים לעבודה זו.

קטע מהעבודה:

החיוניות של אורח החיים, לפי וילדבסקי תלויה בקשר הדדי בין הטיה תרבותית מסוימת לדפוס משויך של קשרים חברתים. הטיות קשורות אלה לא יכולים להיות מעורבות ומתאימים. אנו מכנים זאת תנאי ההתאמה. ערכים משותפים לכן אינם יכולים להשתלב סתם באופן כלשהו, הם תמיד קשורים לקשרים החברתיים שהם מסייעים להפוך ללגטימיים. דרך חיים תישאר חיונית רק אם היא כוללת במרכיביה את ההטיה התרבותית המצדיקה, וההיפך- אנשים, אם הם רוצים לקבוע לעצמם אורח חיים צריכים לקבוע סדרת ערכים ואמונות המסוגלים לתמוך באותו אורח חיים. המטרה היא להראות שבטווח רחב של תופעות- בין אם דרכים לייחס אשמה, פירוש אדישות תפיסת הסיכון- הקשרים החברתיים יוצרים העדפות תפיסות התומכות בקשרים אלה. במקום מודעות חברתית המתחילה מהסוף, התאוריה שלנו קובעת מדוע אנשים רוצים מה שהם רוצים, ומדוע הם רואים את העולם כפי שהם רואים בנושאים המרכזיים של החקירה החברתית.

מקורות:

קיים
0.05
0.26
0.88
רמת המודרניזציה של הפרט
מגע חברתי עם שונים
קשר בין רמת המודרניזציה של הפרט לבין הנכונות למגע עם אנשים
מובהקות
P VALUE
R SQUARED
פירסון
משתנה בלתי תלוי
משתנה תלוי
לא קיים
0.05
0.11
0.21
רמת המודרניזציה של הפרט
מגע חברתי באופן כללי
כלומר רוב השערות המחקר אוששו. ההשערה היחידה שלא אוששה היא הקשר בין רמת המודרניזציה של הפרט לבין הנכונות למגע עם אנשים.
סיכום
עבודה זו עסקה בקשר שבין רמת המודרניזציה והפער החברתי כאשר נבדק הקשר ברמת המיקרו- מה קורה לאדם אשר רמת המודרניציה שלו עולה והוא משתמש בעזרים טכנולוגיים יותר מהממוצע- האם הוא פתוח יותר למגע עם הזולת; האם הוא פתוח יותר מאשר אחרים והאם השימוש בעזרים טכנולוגיים, ובעיקר האינטרנט גורם למגע בין חברתי.
בחלק התיאורטי נסקרו הסיבות העיקריות שבשלהן עשוי המודרניזציה להשפיע על החיברות- והסיבה העיקרית היא הקשר לעולם החיצון. נמצא כי מידת השימוש באמצעים טכנולוגיים משפיעה על יכולת התקשורת בין אנשים. הדוגמא הבולטת ביותר לכך הם השיחונים (צ'אטים) באינטרנט בהם נפגשים אנשים משני עברי הרשת ומשוחחים. אפשרות שניה
הם סרטי הטלוויזיה בהם אנו צופים ומתוודעים לתופעות חברתיות ולאנשים שלא הכרנו קודם. אנו לומדים על אורחות חייהם ומחשבותיהם, וכך הדחייה הבסיסית ממגע עם השונה, מתמעטת.
לאינטרנט יש שפה שיצרו חוג המשתמשים/גולשים, יש בו אתרים שונים ומגוונים, פונה לקהל רחב, יוצר חברויות חדשות עם כל העולם, יוצר דפוסי התנהגות חדשים, נותן ידע ובטחון למשתמש, מאפשר "לברוח" לעולם תקשורתי נוסף. שיפור במחשב והאינטנרט בעיקבותיו, הימצאות עזרי לימוד טכנולוגיים, ספריות וירטואליות ולימוד מרחוק
עשויה להיות השפעה על הקטנת הריבוד החברתי.
השערות המחקר אששו ברובן:
יש קשר בין מידת השימוש באמצעים הטכנולוגיים לבין עמדות הפרט כלפי אנשים מרובד חברתי שונה - ההשערה אוששה
יש קשר בין מידתימוש באמצעים טכנולוגיים לבין הנכונות למגע חברתי- ההשערה אוששה
יש קשר בין רמת המודרניזציה של הפרט לבין הנכונות למגע עם אנשים שונים ממנו- ההשערה אוששה.
יש קשר בין רמת המודרניזציה של הפרט לבין הנכונות למגע עם אחרים- ההנחה היתה כי אדם בעל רקע מודרני מרגיש בטוח יותר בעצמו ולכן יהיה מוכן למגע עם אחרים. השערה זו לא אוששה- יש להניח בשל מגבלות המחקר, או בשל העובדה כי אדם בל רמת מודרניזציה גבוה מוצא ה עניין יותר מאשר בחברה
ההמלצות לאור הממצאים הם להגביר את המודעות אצל הציבור, ביחוד הציבור בעל המאפיינים הנמוכים את השימוש בעזרים טכנולוגיים ובעיקר מחשב, היכול לפתוח צוהר עבורם לעולם הרחב.
ביבליוגרפיה
אביב ראובן (1996), "הוראה מרחוק בסיוע תקשוב: הלכה ומעשה", מחשבים בחינוך, אוקטובר.
אורן, א' (1995), "עולמות וירטואליים בתקשורת מחשבים" מחשבים בחינוך, אפריל.
גולן, ד' (1996) "ילדים פורצים אל עולם המחשוב ואל רשת האינטרנט" מעשה חושב ע"מ 36-39.
ירושלמי מיכל (1995), "מחשוב בכיתת המתמטיקה: תאוריות שבאות בחשבון, עלון למורה למתמטיקה, 12.
מחשבים בחינוך- סקירת מצב על סמך הספרות (1989), מכון הנריטה סולד.
משוניס ג., (1999) סוציולוגיה, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ניר גל עופרה (1997), "השימוש בכלים ממוחשבים פתוחים בגיל הרך- כאמצעי לתיעוד, איסוף ויצוג מידע", מכללת אחווה.
סלומון ג., (1997), "סביבה לימודית עתירה טכנולוגית: הצעת מסגרת מושגית", בתוך מברך ז. וחטיבה נ'. (עורכות), המחשב בבית הספר, ירושלים: שוקן.
ענבר, ד', סבר, ר' (1986), הזדמנות שניה ובתי ספר אקסטרניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לחינוך, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, 1986.
שולמן י'., (2001) "דור דיגיטלי" גן ברשת- פרוייקטים מתועדים תל אביב.
Armstrong Arthur Hagel John Iii (1996) ' The Real Value Of On- Line Communities' Harvard Educational Review P .P 133-151
Baugh I .W. Baugh J .G (1997) "Global Classrooms: E-Mail Learning Communities Learning And Leading With Technology. 25 3 P .P 37-41
Berry J W (1997) "Immigration, Acculturation And Adaptation" Applied Psychology: An International Review 46, Pp. 5-34
Foulkener B (1998), Technology And Work, Colombia University,
Greenberg L,(1999) "A Psychoanalytic Study Of Migration: Its Normal And Pathological Aspects", Journal Of The American Psychoanalytic Association, 32: Pp.13-38.
Orleans Myron (2000) 'Virtual Cultural : Identity And Communication In Cyber society' Social Science Computer Review Pp 103-106.
Raney Rebecca Fairley (2000) Study Finds Internet Of Social Benefit To Users'
Sutherland Daniel," Americans And Thier Servants- Domestic Service In The United States From 1800-1920, Lousiana State University", 1981.
Vanek J (1998) , "Household Technology And Social Status", Technology And Culture, 9, 19.
Wildavsky Ellis (1990) , Cultural Theory- Introduction, New-York
נספח- דוגמת השאלון
שאלון זה בודק את מידת שימוש שלך בעזרים טכנולוגיים ומאידך את רמת החיברות שלך.
לגבי כל שאלה מהשאלות המפורטות להלן אנא:
אנא, ציין את מידת שביעות רצונך מהיבטי השירות שקיבלת, כאשר הספרה "5" מציינת: "מאוד", ויורד לספרה "1" המציינת: "כלל לא ".
השאלון הוא לצרכי מחקר אקדמי בלבד, והתוצאות לא יועברו לאף גורם.
מאוד
5
4
3
2
כלל לא
1
מס
סד'
אני מתמצא היטב במחשבים
1
אני משוחח רבות בצאט
2.
אני שולח הרבה דואר אלקטרוני
3
קניות רבות שאני עושה הם באמצעות האינטרנט
4
אני מתעדכן בחידושים בעולם הטכנולוגיה
5
אני מתעדכן בתוכנות חדשות היוצאות לשוק
6
אני מגיב הרבה לידיעות באינטרנט
7
איני מסוגל לתאר את חיי ללא מחשב
8
אני מתבונן רבות בטלויזיה
9
אי מעונין ללמוד קורסים באמצעות המחשב
10
יש לי בבית את כל המכשירים החשמליים החדשים (מיבש כביסה, מדיח כלים)
11
יומן אלקטרוני חיוני עבורי
12
לגבי כל שאלה מהשאלות המפורטות להלן אנא:
אנא, ציין, באיזו מידה נכונים ההיגדים/משפטים הבאים לגביך, כאשר הספרה "4" מציינת: "נכון מאוד", ויורד לספרה "1" המציינת: "לגמרי לא נכון":
מאוד
5
4
3
2
כלל לא
1
מס סד'
אני מתכתב ברשת עם כל מי שאני פוגש
1
לא אכפת לי לארח בביתי אנשים שאינם נמנים על החוג החברתי עליו אני נמנה
2
אין לי התנגדות כי ילדי יתחתנו עם אנשים מחוג חברתי אחר
3
אני מוכן להתווכח על נושאים פוליטיים עם כל אחד
4
אין לי התנגדות לגור בשכונה שאינה לפי מעמדי הסוציואקונומי
5
אני יכול להסתדר ללא חברה (בדידות) לאורך זמן
6
נתונים כלליים
1) מהו גילך? עד 20 עד 30, עד 40, מעל 40
2) מהו מינך ?
זכר
נקבה
3) מהי השכלתך ?
עממית\תיכונית.
על-תיכונית / אקדמאית.
4) מהו עיסוקך ?
שכיר/ה
עצמאי/ת
סטודנט/ית / חייל/ת
לא מועסק
פנסיונר/ית
אחר___________
5) מהו מצבך משפחתי ?
רווק/ה
נשוא/ה
גרוש/ה
אלמנ/ה
אחר________
6) מהו אזור המגורים שלך ?
באר שבע והדרום.
שפלה פנימית (רחובות, נס ציונה והסביבה).
ראשון לציון / חולון / בת ים.
תל אביב / יפו.
גוש דן (פ"ת / גבעתיים / רמת גן / בני ברק והסביבה)
אזור השרון (הרצליה / כפר סבא/ רעננה/ רמת השרון/ נתניה והסביבה)
ירושלים רבתי.
חיפה והקריות/ חדרה/ נהרייה והסביבה.
צפון (טבריה/ קריית שמונה והסביבה)
אחר___________
לפי סקר של חברת
HEBREW EDITORIAL- THE ISRAELY ECOMMERCE GROUP
HTTP://ECOMM.INTERM.NET.IL/AVI/AVI-R0399-1.HTM
השאלה אינה מנוסחת בבהירות וחסרה התייחסותלזמן ולמקום. האם תשווה בין חברות? האם תבחןחברה לאורך זמן? לא ברור מהי מטרת המחקר.

תגים:

אינטרנט · חברה · מודרני · ריבודי · טכנולוגיה · חינוך · מחשב

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת ריבוי ושכלול האמצעים הטכנולוגיים על הריבוד החברתי בישראל בשנות האלפיים", סמינריון אודות "השפעת ריבוי ושכלול האמצעים הטכנולוגיים על הריבוד החברתי בישראל בשנות האלפיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.