היישום אינו מחובר לאינטרנט

שוק ההון- גבולות אופציה שקל דולר

עבודה מס' 064559

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקה האם תאוריות הגבול התחתון והעליון של מחירי האופציה (דולר שקל ) עוברות את מבחן המציאות.

8,539 מילים ,2005

תקציר העבודה:

העבודה עוסקת במצב בו שער הדולר נמצא על הגבול התחתון של הרצועה. מטרת העבודה, המתבססת על הרצאותיו וספרו של ד"ר רפאל אלדור וכן על ספרו של משה בן-חורין , היא להתאים את הגבול התחתון והעליון של מחירי אופציה Callואופציה Put לסיטואציה זו, כך שלא ניתן יהיה לבצע רווחי ארביטראז' וכך הלכה למעשה לקבוע את מחירה פחות או יותר של אופציה כזו. מטרה משנית היא להצביע על כווני השינויים הצפויים במחירי אופציה Callואופציה Put, ועל הצורך להתאים את נוסחת B&S לשינויים אלה.

בעבודה זו ניסינו להמיר את התיאוריה לעולם המעשה ולראות את מידת הקשר, דהיינו - האם התיאוריה תקפה בעולם המציאות? האם מחירים ניתנים לניבוי? והאם יש צורך אמיתי לתמחר או שניתן להסתמך על המחירים בשוק הנקבעים אם במכרז מפלה של בנק ישראל לבנקים, מחירי הבנקים ללקוחותיהם ו/או ע"י כוחות השוק?


תוכן העניינים:

מבוא
מטרות העבודה
רקע תיאורטי
רצועת שער החליפין
רקע כללי
מדיניות שער החליפין
מבנה רצועת שער החליפין
שער החליפין הנקודתי
הסבר משוואת שער החליפין הנקודתי
אמינות הרצועה
טכניקת קביעת גבולות למחיר אופציה
רקע כללי
אופציות
אופציה Call
אופציה Put
פערים בקביעת גבולות לאופציות
אסטרטגיות שילובי אופציות
אופציות אקזוטיות
נוסחת B&S לתמחור אופציות
רקע כללי
הנחות מודל B&S
נוסחת B&S
הסבר נוסחת B&S
פערים בהנחות מודל B&S ובנוסחת B&S
מושגים שימושיים נוספים הנובעים מנוסחת B&S
דלתא
גמא
תטא
וגא
שוק האופציות שקל-דולר בבורסה לני"ע בת"א
התאמת גבולות מחירי אופציותCall ו- Put
חישוב שער הדולר המינימלי בסוף התקופה
כללי
הגדרות
התאמת גבולות מחירי אופציה Call
קביעת גבול עליון ותחתון לאופציה Call
התאמת גבולות מחירי אופציה Put
קביעת גבול עליון ותחתון לאופציה Put
כיוון השינוי הנדרש לערך האופציה מנוסחת B&S
כיוון השינוי הדרוש בערך אופציה Call
כיוון השינוי הדרוש בערך אופציה Put
דוגמאות ובדיקה אמפירית
הגדרות
חישוב גבול מינימום לערך אופציה C(400/12)$
חישוב גבול מקסימום לער אופציה P(400/12)$
חישוב גבול מקסימום לערך אופציה ב- x>s1
מסקנות וסיכום
אקטואליה - פנינו לאן?
נספח
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

שוק המט"ח הינו אחד המגזרים הדינמיים ביותר הקיימים במערכת הנקראת שוק ההון. את המטבעות יש לדמות לסחורה ו/או ני"ע רק להבדיל מאלה מאחר והמדובר במטבעות הרי שהמסחר הוא רציף והסחירות של המטבעות המובילים בעולם כגון הדולר, הין, הלירה שטרלינג, המרק הגרמני וכיו"ב היא גבוהה מאוד. כיום בעידן הגלובליזציה כאשר סחר בין מדינות הוא עניין יומיומי הרי שלשערי החליפין יש השפעה לא מעטה על המדינות בכלל ועל יצואנים ויבואנים בכלל. די שנסקור אנליזה וניבוי אודות שערי המטבעות על מנת לראות את חשיבותו של מגזר זה לתחומי הכלכלה וההשקעה.

מקורות:

הגדרות
33
חישוב גבול מינימום לערך אופציה C(400/12)$
33
חישוב גבול מקסימום לער אופציה P(400/12)$
34
חישוב גבול מקסימום לערך אופציה ב- x s1
34
מסקנות וסיכום
35
מסקנות
35
סיכום
35
אקטואליה - פנינו לאן?
36
נספח א'
40
ביבליוגרפיה
43
מבוא
שוק המט"ח הינו אחד המגזרים הדינמיים ביותר הקיימים במערכת הנקראת שוק ההון. את המטבעות יש לדמות לסחורה ו/או ני"ע רק להבדיל מאלה מאחר והמדובר במטבעות הרי שהמסחר הוא רציף והסחירות של המטבעות המובילים בעולם כגון הדולר, הין, הלירה שטרלינג, המרק הגרמני וכיו"ב היא גבוהה מאוד. כיום בעידן הגלובליזציה כאשר
סחר בין מדינות הוא עניין יומיומי הרי שלשערי החליפין יש השפעה לא מעטה על המדינות בכלל ועל יצואנים ויבואנים בכלל. די שנסקור אנליזה וניבוי אודות שערי המטבעות על מנת לראות את חשיבותו של מגזר זה לתחומי הכלכלה וההשקעה.
כאמור, ניתן לדמות שער מטבע (ביחס למטבעות אחרים) כני"ע. במה דברים אמורים? כמו שניתן להסיק ממחירו (ביקוש/היצע), סחירותו, מחירו ביחס לני"ע של חברות דומות וכיו"ב של ני"ע כך ניתן לדלות אינפורמציה אודות מדינה וכלכלתה משער החליפין של המטבע. לדוגמא, יפן הינה מדינה מוטת יצוא, ז"א ביפן היצוא גבוה בהרבה
מהיבוא. כולנו זוכרים, כי עד לא מזמן מנתבי המדיניות הכלכלית ביפן איימו על מדינות ה-G7 שמאחר והין היפני התחזק לאחרונה הם מתכוונים לנקוט בצעדים פיזיקליים ומוניטריים על מנת לפחת את ערכו של הין ביחס לשאר המטבעות איתם סוחרת יפן. וזה מדוע? מאחר ויפן הינה מדינה מוטת יצוא הרי שכאשר הין היפני מתחזק מחירי
המוצרים תוצרת יפן מתייקרים ואינם עומדים בתחרות אל מול מוצרים של מדינות אחרות ואילו המוצרים תוצרת חוץ (המיובאים ליפן) מוזלים ז"א יש גידול ביבוא על כל השפעותיו השליליות והכל באותו יחס בו התחזק המטבע. למדינה כמו יפן זו "מכה" לכלכלה. ולכן ניתן לראות, שהין היפני כיום הוא מטבע 'חלש' יחסית, הוא נתון
לשינויים תמידיים והריבית על המטבע היא נמוכה ביותר ואפילו אפסית לתקופות מסוימות. שים לב, כי כלכלת ישראל הינה תמונת ראי של הכלכלה היפנית. ישראל היא מדינה מוטת יבוא, ז"א בישראל יש עודף יבוא. בנק ישראל דואג כל הזמן לשמור על רמה יציבה של השקל ואת זה הוא עושה ע"י שמירת שע"ח כמעט קבוע ומתערב כאשר יש תיסוף
ו/או פיחות יתר. לא זאת בלבד, גם הריבית בישראל היא גבוהה ביותר. השקל נחשב מהבחינה הזו למטבע 'חזק', ומה הפלא שבשנים האחרונות נכנסו אל מדינת ישראל כספים זרים על מנת לצבור את הריבית הגבוהה. במידה ובנק ישראל יתיר את הרסן הרי שכל פיחות שיתרחש יפגע בכלכלה הישראלית דהיינו, היבוא יגדל עוד יותר, תהיה נהירה אל
מטבעות זרים, יגדל הגירעון הלאומי וכיו"ב השפעות מיקרו ומקרו כלכליות. בעשור האחרון השתנתה מדיניות שער החליפין של בנק ישראל פעמים רבות. המדיניות המוכתבת כיום ידועה בשם "רצועת שער חליפין", אשר משלבת יתרונות של מדיניות ש"ח נייד ושל מדיניות ש"ח קבוע. אחד מאבני היסוד של הרצועה הוא גבולה התחתון והעליון, שכן
בנק ישראל מתחייב שלא תהייה חריגה מהם.

הסקירה שדלעיל רק ממחישה את חשיבותו של שוק המט"ח. העלייה בעוצמת התנודות של שערי החליפין כתוצאה ממדיניות ממשלתית וכתוצאה ממסחר בינלאומי סביב השעון בין המטבעות המרכזיים בעולם גרמו לביקוש גובר למכשירים פיננסיים לנטרול סיכונים. מכשירים אלה פותחו ע"י בנקים להשקעות וכן ע"י בורסות, ורובם זכו להצלחה.
המכשירים הפיננסיים העתידיים מאפשרים למנהלי כספים, משקיעים, ליצואנים וליבואנים להימנע מרוב הסיכונים הפיננסיים.
אך מן המפורסמות, כי אין ארוחות חינם ולאותה נגזרת, שהיא הלכה למעשה, מעין תעודת ביטוח יש מחיר. והשאלות הן מה מחירו של כלי פיננסי כזה? האם ניתן לתמחר אותו ואם כן, כיצד?
*מטרות העבודה
בקליפת אגוז (מאחר ומטרת העבודה אינה ניהול סיכונים פיננסיים), הכלים הנפוצים ביותר לגידור עסקאות במטבע הם: חוזים עתידיים (Future), חוזה אקדמה (Forward), אופציות רכש ומכר (Call Put), אסטרטגיות באופציות (צילנידר, אוכף וכיו"ב) ואופציות אקזוטיות (Knock-in Knock out).
אופציות על שער הדולר נסחרות בבורסה של ת"א מאז אפריל 1994. שיטת המסחר ודרישת הביטחונות באופציות אלה דומים לאלה שעל מדד המעו"ף. אך כיצד יכול אותו מנהל כספים של חברת היי-טק למשל המבצע המרות במאות אלפי שקלים ואפילו מיליוני שקלים ביום לתמחר את אותה תעודת ביטוח שתבטיח לו גידור עסקאותיו מפני סיכוני המטבע?
על שאלה זו ננסה לענות?
בכדי להיצמד לנושא העבודה, וכן בכדי לפשט את החישובים, נקבע את ההנחות הבאות, שיהיו תקפות לכל אורך העבודה מנקודה זו ואילך:
1. סל המטבעות מורכב רק מדולר ארה"ב.
2. שער האמצע ורוחב הרצועה לא ישתנו בטווח הנראה לעין (לעניינינו: עד לתאריך פקיעת האופציות).
3. הרצועה נתפשת בעיני הציבור כאמינה.
העבודה עוסקת במצב בו שער הדולר נמצא על הגבול התחתון של הרצועה. מטרת העבודה, המתבססת על הרצאותיו וספרו של ד"ר רפאל אלדור וכן על ספרו של משה בן-חורין, היא להתאים את הגבול התחתון והעליון של מחירי אופציה Callואופציה Put לסיטואציה זו, כך שלא ניתן יהיה לבצע רווחי ארביטראז' וכך הלכה למעשה לקבוע את
מחירה פחות או יותר של אופציה כזו. מטרה משנית היא להצביע על כווני השינויים הצפויים במחירי אופציה Callואופציה Put, ועל הצורך להתאים את נוסחת B S לשינויים אלה.

בעבודה זו ניסינו להמיר את התיאוריה לעולם המעשה ולראות את מידת הקשר, דהיינו - האם התיאוריה תקפה בעולם המציאות? האם מחירים ניתנים לניבוי? והאם יש צורך אמיתי לתמחר או שניתן להסתמך על המחירים בשוק הנקבעים אם במכרז מפלה של בנק ישראל לבנקים, מחירי הבנקים ללקוחותיהם ו/או ע"י כוחות השוק?
רקע תיאורטי
פרק זה מורכב מארבעה נושאים:
1. רצועת שער החליפין - יתרונותיה, חסרונותיה, ההנחות העומדות מאחוריה, ועוד.
2. טכניקת קביעת גבולות למחירי אופציה Call ולמחירי אופציה Put.
3. נוסחת B S לתמחור אופציות.
4. שוק אופציות שקל/דולר בבורסה לני"ע בת"א.
רצועת שער החליפין
*רקע כללי
באוגוסט 1986 הוחלט להגדיר את שער החליפין כמחירו של "סל" מטבעות המורכב מהמטבעות שבהם מתבצעות העסקות הבינלאומיות של המשק. משקלו של כל מטבע בסל נקבע, פחות או יותר, לפי משקלו בסחר הבינלאומי של המשק. הואיל ויחס המחירים בין המטבעות השונים נקבע בשוק העולמי, יכול המשק הישראלי לקבוע רק את מחירו של סל
המטבעות. יחסי המחירים הבינלאומיים בין מחירי המטבעות השונים הם אלה שיקבעו את שערי החליפין של המטבעות השונים. יתרונה של שיטה זו הוא בכך שכאשר חלים שינויים ביחסי המחירים בין המטבעות בעולם, נשאר שער החליפין הרשמי, ביחס לסל, ללא שינוי ומחירי המטבעות השונים משתנים בהתאם לשינויים בשוק העולמי. שינוי ביחסי
המחירים בין המטבעות השונים יתבטא בעליית שערי החליפין של חלק מהם ובירידת שערי החליפין של מטבעות אחרים. השינויים בשערי החליפין משקפים את השינויים בשוק העולמי ומאותתים ליצואנים וליבואנים מאילו ארצות כדאי לייבא יותר ולהיכן כדאי יותר לייצא.
כאמור, החל מאוגוסט 1986 נקבע שער החליפין בישראל כמחירו של סל מטבעות שהרכבו נועד לשקף את פיזור הסחר של ישראל עם מדינות העולם. משקלו של כל מטבע בסל אמור היה לשקף את משקלו בסחר החוץ של ישראל באותו זמן.
בנק ישראל מצמיד את שער השקל לסל של חמישה מטבעות זרים: דולר ארה"ב, מרק גרמני, לירה שטרלינג, פרנק צרפתי ויין יפני. משקלו של כל מטבע בסל נובע בעיקר מהיקף הסחר של ישראל עם מדינות בהן נהוג מטבע זה. המטבע בעל המשקל הרב ביותר כיום הוא הדולר. בנק
ישראל מגדיר יעד לשער השקל-סל, הוא השער היציב, או שער האמצע, והוא מהווה את מרכז הרצועה.
*מדיניות שער חליפין
מקום המדינה ועד סוף שנת 1977 היה נהוג בישראל משטר של שער חליפין קבוע ששונה מפעם לפעם בהתאם לקצב עליית המחירים בארץ ובחו"ל. החל מאמצע שנות השבעים נהוגה הייתה בישראל שיטת "הפיחות הזוחל", לפיה נהוג היה לפחת את השער כל חודש בשיעור שנקבע על פי שיעור עליית המחירים בחו"ל.
זמן מה לאחר הפעלת התכנית לייצוב המשק ביולי 1985 הוחלט לקבוע את שער החליפין בדרך שונה. בנק ישראל קובע שער חליפין הנקרא "שער האמצע". הקביעה המדויקת של שער החליפין נעשית ע"י כוחות השוק ושער זה יכול לנוע בתחום מסוים, מעל שער האמצע או מתחתיו. תחום זה נקרא ה"רצועה" או ה"חגורה". רוחבו של תחום הניוד,
ה"חגורה", נקבע מראש. בתחילה הותר לשער החליפין בפועל לנוע בגבולות של עד 3% לכל כיוון משער האמצע. פירוש הדבר כי רוחב החגורה נקבע אז ל6%-. כל עוד ההיצע והביקוש למט"ח מביאים לכך ששער החליפין נקבע בתחום החגורה אין בנק ישראל אמור להתערב במסחר במט"ח. כאשר ההיצע והביקוש למט"ח מביאים לכך ששער החליפין מגיע
לגבול העליון או התחתון של החגורה אמור בנק ישראל להתערב במסחר, על ידי מכירה או קנייה של מט"ח, ולמנוע חריגה של שער החליפין מהתחום שנקבע מראש. מאז שונה רוחבה של החגורה מספר פעמים. במרץ 1990 הורחבה החגורה ל10%- (5% לכל כיוון). באמצע שנת 1995 הורחבה החגורה ל14%-, כלומר שער החליפין יכול לנוע עד 7% מעל
שער האמצע ועד 7% מתחת לשער זה.
שינוי נוסף בניהול שוק המט"ח הונהג בישראל בדצמבר 1991, והא המעבר לשיטת ה"אלכסון". עד לאותו זמן היה שער האמצע קבוע. כאשר היו עליות מחירים בשוק המקומי, הייתה חלה שחיקה בשער החליפין הריאלי ונוצרו עודפי ביקוש למט"ח שגרמו לעלייה בשער החליפין. כאשר הפער בין שיעור עליית המחירים בשוק המקומי לבין שינוי שער
החליפין גדל, נוצרו במשק ציפיות לפיחות. ציפיות אלה הביאו לרכישה ספקולטיבית של מט"ח. כדי להתמודד עם תופעה זו החליט בנק ישראל להעלות את שער האמצע ברציפות במשך השנה. שיעור השינוי השנתי נקבע מראש כשווה לפער שבין עליית המחירים בשוק המקומי לבין עליית המחירים בחו"ל. קצב השינוי שנקבע בדצמבר 1991 היה 9%
בשנה. שנה לאחר מכן הקצב שונה ל8%- בשנה ומאז שונה קצב שינוי זה מספר פעמים. קצב השינוי בשער האמצע משתנה לפי קצב שינוי המחירים בארץ ובחו"ל.
כאמור, קביעת שער החליפין והגדרת מדיניות שער החליפין הם מהכלים המרכזיים בהם משתמש בנק ישראל ליישום המדיניות המוניטרית שלו, כשמדיניות שער החליפין שקל-סל המוכתבת כיום בישראל היא רצועת שער חליפין.
בשרטוט שלהלן מתוארת הרצועה בין השנים 1989 ו1999- עפ"י נתוני בנק ישראל:
בכדי להבין את יתרונותיה וחסרונותיה של שיטה זו, להלן סקירת יתרונות וחסרונות של שתי שיטות אלטרנטיביות: ש"ח נייד, וש"ח קבוע.
מדיניות ש"ח קבוע:
יתרונות:
1. יעילות מדיניות פיסקלית עולה
2. יציבות וודאות בשוק המט"ח
3. המשק אינו חשוף לזעזועים מחו"ל
חסרונות:
1. יעילות האינדיקטורים לביקוש והיצע של מט"ח במשק נפגעת
2. יעילות מדיניות מוניטארית יורדת
מדיניות ש"ח נייד:
יתרונות:
1. יעילות מדיניות מוניטארית עולה
2. יעילות האינדיקטורים לביקוש והיצע של מט"ח במשק עולה
חסרונות:
1. המשק חשוף לזעזועים מחו"ל
2. היציבות והוודאות בשוק המט"ח נפגעות
3. מדיניות פיסקלית יעילה פחות
שיטת הרצועה פותחה בכדי ליהנות מיתרונות שתי השיטות. כאשר הרצועה אמינה, יכול הבנק המרכזי לחוש בכוון הביקושים וההיצעים, וזאת מבלי שהוא מחויב לתמוך בש"ח קבוע. במקביל, מושגת יציבות בתוך גבולות הרצועה, שכן ידוע לכל שלא תהיה חריגה מהם.
*מבנה רצועת שער החליפין
הרצועה מורכבת משלושה אלמנטים:
1. שער האמצע: נקבע ע"י בנק ישראל.
2. שיפוע האלכסון: מאחר ועד לשנה האחרונה האינפלציה הנהוגה בארץ הייתה גבוהה מהאינפלציה בחו"ל, רצועה אופקית הייתה גוררת תיסוף ריאלי תמידי. על כן נקבע לרצועה שיפוע קבוע, המחושב בכל שנה כהפרש בין האינפלציה החזויה בארץ לבין האינפלציה החזויה בחו"ל. כיום מוגדר שיפוע של 2% לשנה.
3. רוחב הרצועה: הוא המרחק המקסימלי המותר בין שער הסל בפועל לבין שער האמצע, בזמן נתון. כיום מוגדר רוחב רצועה של 40%.
?
מאז אוגוסט 96' מתקיים במשק הישראלי מצב מיוחד, שער הדולר נמצא על הגבול התחתון של רצועת שער החליפין, ובנק ישראל אכן מממש את התחייבותו לשמירת גבול זה, ע"י העלאת ביקושיו למט"ח.
הגרף הבא מתאר את שערו היציג של הדולר במהלך החודשים אוגוסט - ספטמבר 2000 ביחס לרצועה. קל לראות, כי באופן כללי שערו היציג של הדולר נע סביב הגבול התחתון של הרצועה.
בגרף שלהלן נוכל לראות את שערו היציג של הדולר במהלך החודשים יוני - ספטמבר 2000.
באם נניח כי בנק ישראל לא יאפשר לשער הדולר לחרוג מהגבול התחתון של רצועת שער החליפין - נוכל לצפות בוודאות מלאה את שערו המינימלי בכל תאריך מבוקש בעתיד (כפי שנובע ממיקום גבול הרצועה בתאריך זה). באם שער הדולר נמצא על הגבול התחתון בהווה, ובהתחשב בעובדה ששיפוע הרצועה הינו חיובי - יהיה השער בתאריך המבוקש
גבוה משערו בהווה. מידע זה מוסיף וודאות לשוק על שערו העתידי של הדולר.
ככלכלנים אנו למדים כי בתנאי שוק משוכלל ישתוו מחיריהם של מוצרים דומים. תכונותיהן של מחירי אופציות מוכללות בהגדרה זו, על כן באם מחירן נמצא בתוך גבולות מסוימים של מינימום ומקסימום - לא ניתן לבצע רווחי ארביטראז'. הטענה המוצגת בעבודה זו היא כי באם לא נתאים את הגבולות הנ"ל למצב המתקיים כיום במשק
הישראלי - יווצר מעין "חלון הזדמנויות" לביצוע רווחי ארביטראז'.
*שער החליפין הנקודתי
להלן הסבר איכותי לדרך קביעת שער החליפין הנקודתי. חשוב לציין, כי לציפיות הציבור לשינוי בשער החליפין תפקיד חשוב בקביעת ערכו. ציפיות אלה תלויות באמינות הרצועה.
S: שער החליפין הנקודתי.
M: כמות הכסף (היא אמצעי השליטה העיקרי של בנק ישראל).
V: מהירות המחזור.
E: ציפיות הציבור.
?: מקדם הציפיות.
t: זמן.
משוואת שער החליפין הנקודתי: S=M+V±?E(?S/?t)
*הסבר משוואת שער החליפין הנקודתי
שער החליפין תלוי ביחס ישר בשינוי בכמות הכסף (M), ובשינוי במהירות המחזור (V), ובאופן עקיף בציפיות הציבור (E). כוון ההשפעה של הצפיות תלוי במקדם הציפיות ?, ומשקלן תלוי במקדםE ובשיעור השינוי האחרון בשער החליפין הנקודתי, הוא ?S/?t (נגזרת ראשונה של גרף שער החליפין במועד t).
*אמינות הרצועה
אמינות הרצועה היא נקודת מפתח במדיניות שער החליפין. ניתן לומר כי אמינות הרצועה היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה:
1. אם מקדם הציפיות? הפוך למגמת S - אזי הרצועה אמינה. ככל ששער הדולר יירד, ונתקרב לגבול התחתון - ציפיות הציבור יהיו לעליה בשער החליפין (שכן ידוע לכל שהגבול התחתון לא ייפרץ).
כלומר, יקטן ההיצע ויגדל הביקוש למט"ח, ואכן שער החליפין יעלה, ונקבל ריסון בתנועת שער החליפין לעומת הרצועה.
2. אם מקדם הציפיות? אינו הפוך למגמת S - אזי הרצועה לא אמינה. ככל ששער הדולר יירד, ונתקרב לגבול התחתון - ציפיות הציבור יהיו לירידה בשער החליפין.
כלומר, יגדל ההיצע ויקטן הביקוש למט"ח, ומגמת הירידה בשער החליפין תחריף, ונקבל התבדרות בתנועת שער החליפין לעומת הרצועה.
להלן רשימה של הגורמים העיקריים המשפיעים על אמינות הרצועה:
1. גורמים מתחום הכלכלה: גירעון מסחרי, יתרות מט"ח, אינפלציה במשק.
2. אמינותם של קברניטי המשק: הללו יכולים לשנות את שער האמצע או את רוחב הרצועה, ואולם - אם יעשו כן פעמים מספר - תיפגע אמינות הרצועה בעתיד.
3. רוחב הרצועה: ככל שהרצועה רחבה יותר כן ישנו סיכוי קטן יותר לחריגה, והאמינות גדלה.
בנק ישראל מכיר בחשיבותה של אמינות הרצועה, ולכן חזקה עליו שיעשה כל שביכולתו בכדי לחזק אותה. קרי: יימנע מכל שינוי במיקום וברוחב הרצועה.
להלן טווח הרצועה ושיפוע האלכסון לשנה הנוכחית על פי נתוני בנק ישראל:
טכניקת קביעת גבולות למחיר אופציה
*רקע כללי
בעבודה זו אנו דנים בנכס בסיס התחום בתוך רצועה בעלת שער אמצע, גבולות תחתונים ועליונים, ושיפוע קבוע. בטרם ניגש לספק כלים להתאמת פרמטרים בשוק עתידי על נכס כזה, נבהיר את הדרכים המקובלות לקביעת גבולות ומחיר לאופציות על נכס בסיס שאינו תחום ברצועה.
*אופציות
אופציות הן חוזים המעניקים זכות מסוימת לרוכש אותם. תמורת זכות זו משלם הקונה פרמיה בעת הרכישה. קיימים שני סוגי אופציות. אופציה, המעניקה זכות לרכישת נכס או סחורה מסוימת במחיר הנקוב באופציה ובמועד (או עד למועד) הנקוב באופציה, נקראת אופציית Call (אופציית רכש).
אופציה, המעניקה זכות למכירת נכס או סחורה מסוימת במחיר הנקוב באופציה ובמועד (או עד למועד) הנקוב באופציה, נקראת אופציה Put (אופציית מכר).
בניגוד לחוזה פורוורד, קונה האופציה לא חייב לבצע את העסקה ביום הפקיעה.
במצבים מסוימים, לא מתבצעת עסקה בנכס בסיס בפועל, אלא מתבצעת התחשבנות במזומן על פיה משלם כותב האופציה לקונה האופציה את שוויה ביום הפקיעה.
דוגמא, חברת תעשיות ישראל קונה מהבנק אופציית Call על 1,000,000$ לפי שער מימוש של 4.50 ש"ח/דולר לתקופה של שלושה חודשים, תמורת פרמיה של 2% או 90,000 ש"ח.
כעבור שלושה חודשים, שער הדולר הוא 4.70. החברה רוכשת מהבנק 1,000,000$ תמורת 4,500,000 ש"ח בלבד.
לחילופין, אם ביום הפקיעה שער הדולר היה 4.40, החברה הייתה מחליטה לא לממש את האופציה אלא לקנות את הדולרים בשוק תמורת 4,400,000 ש"ח.
ערך האופציה בתאריך הפקיעה תלוי אך ורק בשער נכס הבסיס.
אם שער נכס הבסיס גבוה (במקרה של אופציית Call) או נמוך (במקרה של אופציית Put) משער המימוש, יהיה כדאי לקונה האופציה לממש אותה. האופציה במצב כזה נקראת אופציה בתוך הכסף In the Money))
ערך האופציה הוא ההפרש בין שער נכס הבסיס לשער המימוש.
אם לא כדאי לקונה האופציה לממש אותה האופציה נקראת מחוץ לכסף (Out of the Money), ושוויה אפס בתאריך הפקיעה.
*אופציה Call
אופציה Call היא חוזה שבו כותב האופציה (המוכר) מעניק לרוכש האופציה זכות לקנות ממנו כמות מסוימת (הנקובה באופציה) של נכס, במחיר מימוש מוסכם מראש, עד תאריך מסוים או בתאריך מסוים.
קביעת גבול תחתון ועליון לאופציה Call
להלן תיאור תמציתי של טכניקת קביעת גבול תחתון ועליון לאופציה Call. גבולות אלה מציינים ערכים שמעבר להם ניתן לבצע רווחי ארביטראז'.
א. קביעת גבול עליון למחיר אופציה Call:
ע"פ תכונה 9C: מחיר אופציה Call הינו נמוך או שווה למחיר נכס הבסיס עליו היא כתובה.
אזכיר כי במקרה שלנו נכס הבסיס הוא שער הדולר, המסומן כ- S. כלומר: C(S,X,T) =S.
הגבול העליון מצוייר גראפית באופן כזה שמחיר האופציה C נמצא תמיד מתחת או על קו °45.
ב. קביעת גבול תחתון למחיר אופציה Call:
ע"פ תכונה 8C: מחיר אופציה Call הינו גבוה משני הגורמים: אפס, ומחיר נכס הבסיס פחות ממחיר המימוש המהוון. כלומר:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שוק ההון- גבולות אופציה שקל דולר", סמינריון אודות "שוק ההון- גבולות אופציה שקל דולר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.