היישום אינו מחובר לאינטרנט

סכיזופרניה- המחלה והטיפול בה

עבודה מס' 064343

מחיר: 216.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: אפידמיולוגיה של המחלה, גורמים, קליניקה וחלוקה לסוגים, פרוגנוזה, יחס הסביבה לחולי הנפש טיפול תרופתי, חשמלי, חברתי ושיקום.

3,202 מילים ,8 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

סכיזופרניה (שסעת) - קבוצת מחלות הגורמות להפרעה קשה בתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים של האישיות.
זו המחלה השכיחה והחשובה מבין כל המחלות הפסיכוטיות. היא פוגעת בעיקר באנשים בגיל היצירה והפוריות והינה בהיקף של 1% מכלל האוכלוסיה.
היא פוגעת באופן קשה ביותר ברבדים התוך אישיים והבין אישיים ובשטחי התפקוד המשפחתי, החברתי והמקצועי.
זוהי מחלה כרונית המביאה להידרדרות קשה באישיות. היא משלבת בתוכה תהליכים פסיכו-חברתיים, ביולוגיים, גופניים, גנטיים פסיכולוגים התפתחותיים וחברתיים. (מוניץ, 1999, ע' 147).
העבודה תתאר את האפדמיולוגיה של המחלה, הקליניקה על כל סוגיה והטיפול המשולב. הטיפול הקהילתי הוא רחב וכולל בתוכו היבטים תמיכתיים , נפשיים, פסיכולוגים, סוציאליים, ותרופתיים.
תתאר את תפקיד האחות בקהילה בהקשר התרופתי , המניעתי ההדרכתי וביצירת הקשר השוטף.

קטע מהעבודה:

שכיחות החולים החדשים, המתגלים ל שנה נעה בין 0.2-0.5 %. שכיחות החולים הצפויים באוכלוסיה נתונה עד סוף חייהם היא 1%.
קיימת שכיחות רבה יותר של סכיזופרניה בקרב ילודים בעונת החורף ובתחילת האביב. (מוניץ1999)
גיל הופעת המחלה: לרב בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה. שיא התחלואה הוא 15-35, אך יכול לפרוץ גם בגיל מבוגר יותר. 18-25 אצל גברים ו26-45 אצל נשים. (ברקוב ואחרים, 2002)

מקורות:

קיים קושי בהסקת מסקנות, הכללות, בהבנת דימויים ובפתגמים.
ליקוי החשיבה הוא בארגונה. קיים רפיון אסוציאטיבי, חשיבה מעורפלת, שיבושי מילים, דלות דיבור, לעיתים בהייה ושתיקה ארוכה וממושכת. הפרעות בתוכן החשיבה באות לידי ביטוי במחשבות שווא. מחשבות השווא הן בעיקר של רדיפה . החולה חש כי מחשבותיו נגזלות ממנו, כי קיימים מנגנוני ריגול, וכי הוא נתון לרכילות והשמצות.
מחשבות יחס- החולה חש כי כל דבר שקורה הוא בעל משמעות עבורו.
הפרעות בתפיסה
קיימות הזיות שבאות לידי ביטוי בתפיסה חושית בהעדר גירוי תואם לה
במציאות. שכיחות הזיות שמיעה של קולות המעליבים את החולה, משפילים
אותו, מאיימים עליו ופוקדים עליו. קיימות הזיות ראייה, מישוש וריחוף.
הפרעות באפקט
החולים נראים אדישים, קהי רגש, קולם מונוטוני, מתלוננים על ריקנות רגשית, חוסר הנאה, וחסר שמחת חיים.
האפקט שהם מציגים אינו תואם את תוכן הרעיונות, המחשבות וההתנהגויות.
הפרעות בהתנהגות
הפרעה ברצף ההתנהגות, העדר מוטיבציה וכוח רצון, חוסר ארגון לקראת ביצוע משימות, ירידה בכוח הרצון. קיימת לעיתים התנהגות סטריאוטיפית החוזרת על עצמה שוב ושוב ולעיתים קיפאון של שעות בתנוחה בה הוצב.
הפרעות בזהות העצמית
החולה חש בלבול לגבי זהותו, לקיומו, חש בדחפים שאינו שולט בהם, חש קרבן לפלישה של כוחות זרים שחושפים אותו ומטשטשים את גבולות "האני".
יכולות לבוא לידי ביטוי תחושות של ניכור כלפי הגוף, לעיתים הפרעות בזהות המינית עד כדי היפוכה. (מוניץ (1999) ע' 157-162)
אפשר לחלק את התסמינים לשתי קבוצות כאשר יש סימנים חיוביים המבטאים "עודף" של פעילות מוחית או של תפיסה חושית והם מאותרים בקלות יחסית ומעוררים תשומת לב אף בקרב אנשים שאינם רופאים ומנגד קיימים סימנים שליליים המבטאים חסך בפעילויות אלו ויכולים להתקיים תקופה ממושכת מבלי שיבחינו בהם.
הסימנים החיוביים:
הזיות
מחשבות השווא
הסימנים השליליים:
אדישות, אפטיה וחוסר יכולת לבטא רגשות.
צמצום בתוכן וביכולת הדיבור.
חוסר הנאה ושמחת חיים= אדוניה.
צמצום ביוזמה ובכוח הרצון.
הסימנים השליליים נתפסים כתכונות אופי, ולצופה מהצד קשה להבין שהם נובעים מתהליך מחלה, ולא מתוך בחירה או מאופי עצל. לסימנים השליליים יש השפעה מכרעת על עתיד המטופל ועל יכולתו לתפקד בחברה והם גם עמידים יותר בפני התערבות טיפולית ומגיבים אליה פחות. (וייצמן, פוירובסקי וטל, 1999).
ג.2 סוגי סכיזופרניה
סכיזופרניה פרנואידית- זהו הסוג השכיח ביותר. התמכרות למחשבות שווא או הזיות שמיעתיות. בעיקר קיימות מחשבות שווא של רדיפה או קינאה, או בהימצאות מחשבות שווא של גדלות. המחשבות מוזרות בד"כ , ומלוות הזיות שמיעה. החולה בד"כ מתוח מאד, חשדן כלפי סביבתו ועויין כלפיה.
במקרים מסויימים קיימת הפרעה בזהות המינית ופחדים מתקיפה מינית ע"י הומסקסואלים.
סוג זה מופיע בגיל מאוחר יותר: בסוף העשור השני לחיים. במהלך המחלה ייתכנו גלים פסיכוטים חריפים חוזרים בעלי אופי דומה,אך- החזרה היא לרמת תפקוד ויוזמה כמו לפני הגל. (מוניץ (1999) ע' 170-173)
סכיזופרניה מבולבלת- דיבור והתנהגות מבולבלת ורגשות שטוחים ובלתי הולמים.
סכיזופרניה קטטונית- נשלטת ע"י תסמינים פיסיים כדוגמת חוסר ניידות , פעילות מוטורית מופרזת או קפיאת הגוף בתנוחות מוזרות.
סכיזופרניה לא מבודלת- בעלת תסמינים מכל הקבוצות הנ"ל.
אם כן, ניתן לסווג את הסכיזופרניה עפ"י סוגים ועל פי טיפוסים - בעלי סימנים שליליים וחיוביים. (ברקוב ואחרים (2002) ע' 436-437)
פרק ד' - הפרוגנוזה
במהלך שנה, הפרוגנוזה קשורה לקבלת הטיפול התרופתי. ללא הטיפול, אנשים שחוו אפיזודה סכיזופרנית, יחוו באתה שנה אפיזודה נוספת.
בפרקי זמן ארוכים יותר, הפרוגנוזה משתנה. שליש מהחולים מגיעים לשיפור משמעותי ומתמשך. שליש מגיעים לשיפור מסויים עם הידרדרות לסירוגין. ושליש נותרים עם ליקוי קשה וקבוע.
גורמים הקשורים לפרוגנוזה טובה:
התפרצות פתאומית של המחלה.
גיל התפרצות מאוחר.
רמה טובה של מיומנוית והשגים קודם למחלה.
מחלה מטיפוס פראנואידי.
גורמים הקשורים לפרוגנוזה לא טובה:
התפרצות המחלה בגיל מוקדם.
תפקוד ירוד בחברה טרם פרוץ המחלה.
הסטוריה משפחתית של סכיזופרניה.
מחלה מטיפוס מבולבל.
(ברקוב ואחרים (2002) ע' 436-437)
הסיכון הבולט המשפיע על חיי החולים הינה סכנת ההתאבדויות.
4% מתאבדים ו20% מנסים להתאבד.
ההתאבדות, לא תמיד צפוייה מראש, יכולה לבוא עקב הזיות שמיעה הדוחפות את המטופל למעשה. לעיתים, עקב דיכאון המופיעה בשלבים הראשונים של המחלה.
ההתאבדות נעשית לעיתים באופן פתאומי ובאמצעים אלימים.
סכנה נוספת היא התנהגות אימפולסיבית היכולה להוביל להתנהגות אלימה. ההתנהגות יכולה לבוא עקב מחשבות והזוית שווא של רדיפה. אך מעשים אלו נדירים . (מוניץ (1999) ע' 166)
פרק ה' - יחס הסביבה לחולי נפש
מחוויותיו של אדם המתמודד עם מחלת נפש :
"כאשר אתה מאושפז בבית חולים כי שברת רגל, אנשים שולחים פרחים ומבקרים אותך. אם אתה מתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי, אנשים לא שולחים פרחים, הם גם לא מבקרים."
אנשים עם מחלת נפש מעוררים חרדה הקשורה בסטריאוטיפ הנלווה בציבור לגבי טיבו של אדם חולה נפש. הסטריאוטיפ מתמקד בהתנהגות שלא ניתן לחזותה מראש. הציבור מתייחס לחולי נפש בפחד, חוסר אמון וחוסר אהדה. כמו כן נמצא כי אנשים מבוגרים וצעירים ללא קשר לסטטוס השכלתי החשיבו אנשים חולי נפש כמסוכנים באופן יחסי ,
מלוכלכים, חסרי ערך ולא צפויים.
חלק נכבד מהליך שיקומו של אדם חולה נפש נתון להשלכות החברתיות של האירועים והסביבה החברתית בהן יתקל עם שובו לקהילה לאחר אשפוז. עמדות הציבור בהן יתקל עשויות להוות גורם מכריע באם יצליח להתערות בחברה, למצוא מסגרת תעסוקה ואת מקומו בקהילה. מחקרים המצביעים על הימנעות הציבור מקשר עם אנשים אשר אובחנו בעבר
כחולי נפש מראים שהסטטוס החברתי שלהם נחות ביחס לאנשים שלא סבלו ממחלת נפש ומטבע הדברים עמדת נחיתות זו מקשה עליהם להתערות בחברה ולמצוא את מקומם.
(וייצמן, פוירובסקי וטל, 1999).
פרק ו' - הטיפול
ו.1 באשפוז ובקהילה
הגישה הטובה ביותר הינה ע"י טיפול כוללני, שילוב של טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי וטיפול שיקומי חברתי.
המסגרת יכולה להיות באשפוז מלא, חלקי, טיפול מרפאתי או במסגרת שיקומית.
טיפול תרופתי
התרופות הנוירולפטיות הן היעילות ביותר לטיפול בכל התת קבוצות של סכיזופרניה. הן מדכאות את הסימפטומים החריפים של הפסיכוזה כמו רפיון אסוציאטיבי, הזיות, מחשבות שווא. פועלים על הסימפטומים השליליים כמו הסתגרות חברתית, אפטיה, חוסר יוזמה וכד'. התרופות מקטינות את ההשפעה הרגשית והסערה וההתנהגותית.
התרופות ניתנות בד"כ דרך הפה אך בהעדר שיתוף פעולה או במקרים חריפים בהם רוצים לעשות השפעה מהירה הם ניתנים בהזרקה לוריד או לשריר.
הטיפול ניתן למספר שבועות ויש להמשיך עד סיום הגל הפסיכוטי ותחילתו של הריפוי. יש חשיבות רבה בשכנוע החולה להתמיד בטיפול האחזקה משום שהוא מוריד את הסבירות להתקף נוסף. (מוניץ (1999) ע' 175-176)
התרופות השונות נחלקות לפי המבנה הכימי שלהם.
משפחת פנוטיאזינים: PERPHENAZINE, PROMETHZINE
משפחת בוטירופנונים: HALOPERIDOL(HALIDOL)
משפחת בנזאמידים: SULPIRIDE.
משפחת תיוקסנתינים: ZUCLOPENTHIXOL(CLOPIXOL).
(אופנהיימר (1999)ע' 215-219)
בגלל העיכוב של אפקטים אנטי פסיכוטיים, הסימפטומים עשויים בהתחלה להיות מאוד מפחידים ולא בשליטה, גם לאחר שהחולה התחיל לקבל תרופות אנטי פסיכוטיות.
בגלל חוסר המנוחה של החולה וקשיים בשינה, עשויים לקבל החולים תרופת הרגעה, כדי שישנו היטב בלילה ויהיו רגועים במהלך היום. לעתים יינתנו תרופות למניעת תופעות-לוואי בדרך כלל Cogentin יחד עם התרופה האנטי פסיכוטית, בכדי למנוע תופעות-לוואי נוירולוגיות.
תרופות אנטי פסיכוטיות עלולות לגרום למטופלים להרגיש איטיות בתנועות וחוסר גמישות, או לרעידות בידיים וברגליים. הן עשויות גם ליצור חוסר-שקט, כך שהמטופלים לא יוכלו לשבת במנוחה.
שימוש ממושך בתרופות אנטי פסיכוטיות עלול לגרום לתופעות-לוואי הנקראות dyskinesia tardive-שעלולות להביא להופעת תנועות עווית של הפה, של הפנים או של הידיים. אפשר להקטין את הסיכויים להתפתחות תופעות-לוואי אלה על-ידי הקטנה של התרופות האנטי פסיכוטיות עד למינימום האפשרי, או להשתמש בתרופות החדישות.
אם מתפתחת dyskinesia tardive קיימים טיפולים חדשים , כולל מינון גבוה של ויטמין E או החלפה ל- clozapine.
תופעת-לוואי נדירה ביותר של תרופות אנטי פסיכוטיות היא תסמונת נוירולפטית ממאירה- syndrome malignant neuroleptic , הכוללת חום גבוה וסיבוכים קשים אחרים. התסמונת הזו דורשת טיפול מיידי.
תרופות לטיפול בסכיזופרניה עלולות לגרום למטופלים גם בעיות בתפקוד המיני, דבר שעשוי להביאם להפסיק את לקיחת תרופותיהם. הרופא יטפל בבעיות אלה על- ידי הורדת המינון של התרופה האנטי פסיכוטית עד למינון הנמוך ביותר האפקטיבי.
רוב החולים 80% המפסיקים לקחת תרופות לאחר תקופת ההתקף, יקבלו תוך שנה התקף-חוזר, בניגוד ל- % 30 מקרב מטופלים המתמידים בנטילת-תרופות.
יש להישאר עם מינון תרופות קבוע, לתקופה של 12-24 חודשים, לפני ניסיון להקטין את המינון באופן-הדרגתי. אם מטופל עבר יותר מהתקף אחד, או שלא החלים לגמרי מההתקף הראשון, מומלץ בדרך-כלל להמשיך בטיפול התרופתי. מחקרים מוכיחים שזה הרבה יותר יעיל להמשיך ולקחת תרופות באופן סדיר ולשם מניעה, לעומת נטילת תרופות
לטווח-קצר "לפי הצורך".
לחולים שאינם מקפידים ליטול את תרופותיהם באופן סדיר, דרושה התערבות פעילה יותר, כדי להבטיח את סדירות נטילת-התרופות. קימות תוכניות טיפול בקהילה, שבהן מבקר הצוות את המטופלים לעתים-קרובות, ויכול לתת למטופלים את התרופות. עבור מטופלים כאלה, ממליצים גם על אשפוז-יום, במשך 3-5 פעמים בשבוע , שבו הם משתתפים
שעות אחדות בתוכניות , והן עוזרות להבטיח נטילת - תרופות .
עבור מטופלים שהסימפטומים שלהם ממשיכים להופיע למרות הטיפול
הטוב ביותר, יידרש טיפול במרפאה או לפחות ביקור סדיר באשפוז-יום.
("בנפשנו"- הנחיות לטיפול בסכיזופרניה)
טיפול בחשמל
ממומלצים לחולים סכיזופרנים במקריי הצלת חיים ,בקטטוניה מליגנית וכאשר הטיפול התרופתי אינו עוזר. העיקרון הטיפולי הוא יצירת התפרקות חשמלית במח ע"י העברת זרם חשמלי באיזור הראש.
תופעות הלוואי: הפרעה בזכרון לטווח הקצר, שברים בעמוד שידרה, נקיעות בלסת ובכתפיים, הפרעות קצב והפסקת נשימה. (מוניץ (1999) ע' 513-515)
טיפול פסיכו-חברתי
התערבות טיפולית אישית- התמקדות בבעיות בתחומים הקוגנטיבים הרגשיים והחברתיים, סיוע בתחום התעסוקה והשיקום. טיפול זה יעיל במיוחד בשילוב עם טיפול תרופתי.
התערבות במערכות תומכות- טיפול וחיזוק המסגרת החברתית, אשפוז, מרפאה ושיקום קהילתי. טיפול זה נמצא כאחד היעילים ביותר בטיפול בסכיזופרניה. ולכן עם קבלת החולה לקהילה יש להתחיל בטיפול משפחתי וליווי המשפחה בזמן הטיפול.
הטיפול המשפחתי -הקהילתי מקטין את האוירה העויינת, הביקורתית והחשדנית. הטיפול משפר את התקשורת המעוותת ההופכת את החולה לקרבן, ומדרדרת אותו להתקף נוסף.
גיוס בני המשפחה לטיפול , הגברת שיתוף הפעולה, הבנת המשפחה את צרכי החולה, מסייעת מאד בשיקומו. (מוניץ (1999) ע' 177-179)
ו.2 שיקום פסיכיאטרי קהילתי
בעבר הטיפול בחולי הסכיזופרניה (וחולי נפש אחרים) התמקד בטיפול תרופתי, אשפוז לפרק זמן מסוים ושחרור לקהילה ללא כל הכנה מוקדמת - הן של החולה והן של בני משפחתו והסביבה- ודבר זה הקשה עליהם להשתלב בחזרה בחברה ובמשפחה וחולים רבים נשארו ללא מסגרת, ללא יכולת לעבוד ולהתקיים ולקיים חיים עצמאיים וזה פגע
באפשרויות ההחלמה והעלה את הסיכוי להתקף חוזר. מכאן הסיקו כי המחלה אינה מסתכמת רק בסימנים הפסיכוטיים אלא פוגעת גם בתחומי חיים אחרים ולכן יש להמשיך את הטיפול גם לאחר שהשלב החריף עובר ומחשבה זו הביאה לצמיחת תחום השיקום הפסיכיאטרי בקהילה ולהקמת מסגרות שיקום שונות, שמטרתן לעזור לחולה למצות את יכולותיו
ולאפשר לו חיים מלאים ככל הניתן.
הפסיכיאטריה הקהילתית- מדגישה אספקת שירותים קליניים טובים יותר לבני אדם בעלי הפרעות התנהגות ,באזורים גיאוגרפים מוגדרים. המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ,הממוקם בקהילה ואשר מספק אשפוז מלא, חלקי, טיפול מרפאתי, טיפול חירום, הדרכה וייעוץ, נחשב כמוקד וכמרכז הפעילות בפסיכיאטרייה הקהילתית.
השיקום הפסיכיאטרי מדבר על השתלבות מחדש של הפרט לקהילתו ,סיוע לחולה במעבר מהסביבה המוגנת של ביה"ח לחיים עצמאיים בקהילה, ע"י שינוי הזהות החברתית של האדם מזהות של חולה לזהות של אזרח מתפקד.
השיקום הפסיכיאטרי הקהילתי בישראל מתחלק לשלושה תחומים: תעסוקתי, חברתי ושיקום מגורים.
שיקום פסיכיאטרי תעסוקתי
השיקום התעסוקתי הנו התחום המפותח ביותר יחסית מתוך שלושת התחומים.
הבעיות התעסוקתיות של חולי הנפש: חוסר אפשרות למצוא כיוון בבחירת מקצוע, חוסר כישורים לעבודות רבות וחוסר הרגלי עבודה.
הביטוח הלאומי מממן שיקום תעסוקתי במרכזים כאלו במשך שנה . אם בסוף השנה לא ניתן לשבץ את המשתקם במקום עבודה רגיל הוא מועבר למפעל מוגן, המותאם ליכולתו. המועדון התעסוקתי הנו פרויקט שכזה , מטרתו היא גמישות והשתלבות הדרגתית במסגרת תעסוקתית. הקניית הרגלי עבודה והתאמת סוג העבודה לפי כישורי המטופל ופיתוח
כישורים כגון: לקיחת אחריות.
קימות מספר אפשרויות: החזרה ככל שניתן למקום העבודה קודם או לפחות למקצוע קודם. ברור כי מגמה זו אפשרית בתנאים בהם המשתקם מסוגל ובעל ידע מספיק בתחום מקצועו.
שיקום פסיכיאטרי חברתי קהילתי
לאחר שהחולה עובר את השלב החריף, הוא עלול לפתח סימנים שלילים רבים שמתבטאים בחוסר יכולת לתפקד במצבים חברתיים שונים ולכן יש ללמד את החולה מיומנויות מחיה וכישורים חברתיים של תפקודי היום יום, על מנת שיוכל לחזור לתפקוד עצמאי בחברה. הכשרות אלו משפרות את התפקוד, ויש להן אף אפקט מגן מפני התפרצות חוזרת של
המחלה משום שהן משפרות את היענותו לטיפול התרופתי ומעלות את נכונות החולה לקחת חלק פעיל בטיפול במחלתו.
הבעיות החברתיות של חולי הנפש: בעיית הבדידות לאחר שחרור מבית החולים וחוסר נכונותה של החברה לקבלו ולשלבו בתוכה . מחלה נפשית פוגעת בתדמיתם החברתית (סטיגמה) ואף ביכולתם לתקשר עם החברה. המחלה אף פוגעת ביכולת הרגשית והקוגניטיבית.
טכניקות לשיקום: ריפוי במוסיקה (שירת יחיד או רבים ומשחקים מוסיקליים משותפים), רפוי בתנועה, חינוך גופני (התעמלות ומשחקי תחרות פשוטים) וריפוי ע"י עיצוב החומר.
זוהי הזדמנות ללמוד ולחזק כישורים חברתיים ותפקודיים של האדם בחברה.
שיקום מגורים פסיכיאטרי קהילתי
השאיפה בשיקום זה היא שחולה הנפש יוכל לבצע את כל פעילויות הבית (כביסה, ארוחות וכו'), שיהיה עצמאי בלקיחת התרופות שלהן הוא נזקק וכמובן שיהיה לו דיור מוגן.
קימות 3 מסגרות לשיקום מגורים בקהילה:
מעונות לטיפול קבוצתי אינטנסיבי
בתים לאחזקה אישית: מוקד התוכנית הוא שיפור התחזוקה והסיוע למשתקמים. הצוות מצוי במקום לשם סיוע ולשם תרגול ואמון בכשורי המחיה .
דירות משותפות: סוג זה של מגורים נחשב כבר עצמאי למחצה.
בעשורים האחרונים הולך ומודגש בהתמדה חלקה של מגמת השיקום הפסיכיאטרי הקהילתי בארץ, כדרך לעזור לחולי הנפש לרכוש או לשקם את יכולתם לתפקד בעבודה ובחברה, למרות מגבלותיהם. גם בתוך בתי החולים הפסיכיאטרים בארץ השתכללה מגמת השיקום והשאיפה היא לבנות מודל כוללני בתחום השיקום הפסיכיאטרי ,אשר יאחד בצורה המיטבית
הן את השיקום בתוך ביה"ח והן את השיקום בקהילה.
בנוסף לשיקום הקהילתי הנ"ל קיימים גופים שונים ,עמותות וארגונים הפועלים לעזרת אוכלוסיית חולי הנפש בקהילה במתכונת שונה כמו: ער"ן (עזרה נפשית ראשונית), אנוש, מועדון חברתי, מרכז אבחון ועוד ארגונים שונים.
(וייצמן, פוירובסקי וטל, 1999 . מוניץ, 1997)
סיכום
הסכיזופרניה היא הקשה מבין מחלות הנפש. היא פוקדת כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם.
סכיזופרניה - היא מחלה כרונית שאינה עוברת בעצמה, או בעזרת שיחות בלבד. כדי לעצור את התהליך הטבעי של ההתדרדרות הנפשית הפיזית והחברתית, החולה צריך להיות מטופל באופן קבוע בכל המישורים הללו.
למרות שהמחלה היא כרונית וקשה, עם כיוון כללי של התדרדרות לאורך שנים, החולים הללו אינם שונים מחולים במחלות כרוניות אחרות. אם הם מטופלים ומשוקמים היטב, התנהגותם וכישוריהם יכולים להישמר במצב תקין, או כמעט תקין לאורך שנים.
הבעיה הקשה של חולי הסכיזופרני ה היא הסטיגמה הקשה, שכמובן נוצרה עקב חוסר מידע של הציבור כולו. חלק נכבד מהליך שיקומו של אדם חולה נפש נתון להשלכות החברתיות בהן יתקל עם שובו לקהילה לאחר אשפוז. עמדות הציבור בהן יתקל עשויות להוות גורם מכריע באם יצליח להתערות בחברה, למצוא מסגרת תעסוקה ואת מקומו בקהילה.
כפי שתואר, הקהילה והטיפול בה מסייע לחולה במעבר מהסביבה המוגנת של ביה"ח לחיים עצמאיים בקהילה, ע"י שינוי הזהות החברתית של האדם מזהות של חולה לזהות של אזרח מתפקד. ועל כל חשיבותה היא קריטית לקיום חיים בריאים ככל האפשר.
האחות בקהילה צריכה להתייחס לחולה כמו אל חולה כרוני, היות וזוהי מחלה כרונית. צריכה להדריך את המטופל לתופעות הלוואי של התרופות, לצורך בהתמדה, על אף שאין תסמיני מחלה.להדריך במניעת שימוש באלכוהול וסמים מסוכנים שאמנם יכולים לגרום להתרוממות רוח בטווח הקצר אך הם משפיעים באופן הרסני בטווח הארוך, ובייחוד
עם שילובם עם תרופות אנטי פסיכוטיות.במידת הצורך ורצון המטופל, ניתן להפנות לגופים מסייעים כמו קבוצות תמיכה.הסבלנות, היחס, והקבלה כאדם בקהילה, עוזרת למטופל להשתלב ולחיות אורח חיים בריא ככל האפשר.
ביבליוגרפיה
אינטרנט:
ד"ר מארק וייזר- גורמי סיכון לסכיזופרניה:
http://www.biu.ac.il/SOC/sw/shachar/chadashot.htm
ד"ר ג'ק גורמן- the nation's voice on mental illness:http://www.nami.org/Template.cfm?Section=About_Medications template=/ContentManagement/ContentDisplay.cfm ContentID=7399
"בנפשנו"- הנחיות לטיפול בסכיזופרניה:
http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/guide.htm
מרכז בריאות הנפש- גהה:
http://www.clalit.org.il/geha/
ספרות:
אופנהיימר . ע' (1999) הטיפול התרופתי. תל-אביב:עם עובד
אליצור.א', טיאנו ש'. מוניץ. ח', נוימן. מ'.(1999) פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל אביב:פפירוס.
ד"ר רוברט.ב', מארק . ה', אנדרו . ג'(2002)מרק.זמורה ביתן-דביר.
פרופ' וייצמן. א' ד"ר פוירובסקי. מ' וד"ר טל. ו' (1999). סכיזופרניה. ראש העין, פרולוג.
2

תגים:

מחלות · נפש · מוניץ

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סכיזופרניה- המחלה והטיפול בה", סמינריון אודות "סכיזופרניה- המחלה והטיפול בה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.