היישום אינו מחובר לאינטרנט

תוצאות המערכה בורדן (1916) במלחה"ע ה-1, והשפעתן על צבאות צרפת וגרמניה

עבודה מס' 064076

מחיר: 191.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תוצאות המערכה וכיצד הן השפיעו על הצבא הצרפתי והצבא הגרמני בטווח הקצר ובטווח הארוך.

2,606 מילים ,10 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

מה היה ייחודה של מערכה זו? מדוע הפכה לסמל ההתשה במלחמת העולם הראשונה? מה היו תוצאותיה והאם הן אלו אשר הפכוה לסמל? מה היתה השפעתה על צבאות גרמניה וצרפת? על שאלות אלו אנסה לענות לאורך עבודה זו. אך השאלה המרכזית אותה אנסה לברר לבסוף, היא האם, כפי שטוען הורן אליסטר, אף אחד מהצדדים לא ניצח במערכה?
לאחר שאסקור בצורה כללית, את אירועי המערכה עצמה , ואת תוצאותיה הבלתי נתפסות, אבחן את השפעתן על צבאות גרמניה וצרפת, לאחריה. על פי ההשפעות הישירות והעיקריות, שהובילו לשינויים, לתפיסות חדשות, או לאימוץ ישנות, ברצוני לבחון האם ניתן לקבוע מי מהצדדים ניצח.

תוכן עניינים
מבוא- מטרת העבודה ושאלת המחקר
א' - רקע - התכנון הגרמני למתקפה
תזכיר הרמטכ"ל פון פאלקנהיין
ב'- מהלך הקרבות ותוצאותיהם הישירות
1. האירועים המרכזיים
2. תוצאותיה הישירות של המערכה
ג' - השפעות המערכה
1. הצבא הגרמני
2. הצבא הצרפתי
סיכום
רשימת מקורות ביבליוגרפים
נספחים

קטע מהעבודה:

על אף שלא היתה זו הפעם הראשונה , ב-21 בפברואר 1916 ,במהלך מלחמת העולם הראשונה, נפתחה המערכה על ורדן במתקפה גרמנית, מלווה באש ארטילרית כבידה. מאז ועד סוף אותה שנה ניטשו קרבות התשה עזים בין צבאות גרמניה וצרפת, שהסתכמו לבסוף בלמעלה מחצי מיליון הרוגים ופצועים, על פני שטח של כ- 25 קילומטרים רבועים בלבד. המערכה בת עשרת החודשים, מפברואר ועד דצמבר, הטביעה את חותמה בתודעת הלוחמים, ובחשיבה הצבאית בעולם כולו.
הורן אליסטר, בספרו "מחיר התהילה", טוען: "שום צד לא "ניצח" בורדן. היתה זו מערכה ללא הכרעה במלחמה ללא הכרעה; המערכה המיותרת במלחמה המיותרת; המערכה שלא היו בה מנצחים במלחמה שלא היו בה מנצחים" . מוסיף עליו סירל פולס, בספרו "מלחמת העולם הראשונה", בתוארו את "התופת של ורדן": "ורדן היתה ללא ספק ההתכתשות התופתית הגדולה ביותר ועד היום היא המפורסמת מכל אירועי המלחמה" .

מקורות:



ורדן
"ורדן הייתה מלחמת העולם הראשונה,
בזעיר-אנפין, שכן היא מיצתה את כל
זוועותיה ותהילותיה, גבורתה והבלותה".
תוצאות המערכה בורדן (1916) במלחה"ע ה-1,
והשפעתן על צבאות צרפת וגרמניה
תוכן עניינים
מבוא- מטרת העבודה ושאלת המחקר
א' - רקע - התכנון הגרמני למתקפה
תזכיר הרמטכ"ל פון פאלקנהיין
ב'- מהלך הקרבות ותוצאותיהם הישירות
1. האירועים המרכזיים
2. תוצאותיה הישירות של המערכה
ג' - השפעות המערכה
1. הצבא הגרמני
2. הצבא הצרפתי
סיכום
רשימת מקורות ביבליוגרפים
נספחים
מבוא
ורדן (Verdun) הוא שמה של העיר השוכנת על גדות נהר המאז, שבחבל לוריין בצרפת. מטרת עבודה זו נעוצה בחשיבותה ההיסטורית של העיר, שבעבר היוותה עיר מבצר חשובה ועקב כך גם נקודת חיכוך ומוקד למלחמות.
על אף שלא היתה זו הפעם הראשונה, ב-21 בפברואר 1916 ,במהלך מלחמת העולם הראשונה, נפתחה המערכה על ורדן במתקפה גרמנית, מלווה באש ארטילרית כבידה. מאז ועד סוף אותה שנה ניטשו קרבות התשה עזים בין צבאות גרמניה וצרפת, שהסתכמו לבסוף בלמעלה מחצי מיליון הרוגים ופצועים, על פני שטח של כ- 25 קילומטרים רבועים בלבד.
המערכה בת עשרת החודשים, מפברואר ועד דצמבר, הטביעה את חותמה בתודעת הלוחמים, ובחשיבה הצבאית בעולם כולו.
הורן אליסטר, בספרו "מחיר התהילה", טוען: "שום צד לא "ניצח" בורדן. היתה זו מערכה ללא הכרעה במלחמה ללא הכרעה; המערכה המיותרת במלחמה המיותרת; המערכה שלא היו בה מנצחים במלחמה שלא היו בה מנצחים". מוסיף עליו סירל פולס, בספרו "מלחמת העולם הראשונה", בתוארו את "התופת של ורדן": "ורדן היתה ללא ספק ההתכתשות
התופתית הגדולה ביותר ועד היום היא המפורסמת מכל אירועי המלחמה".
מה היה, אם כן, ייחודה של מערכה זו? מדוע הפכה לסמל ההתשה במלחמת העולם הראשונה? מה היו תוצאותיה והאם הן אלו אשר הפכוה לסמל? מה היתה השפעתה על צבאות גרמניה וצרפת? על שאלות אלו אנסה לענות בעבודה זו. אך השאלה המרכזית אותה אנסה לברר לבסוף, היא האם, כפי שטוען הורן אליסטר, אף אחד מהצדדים לא ניצח במערכה?
לאחר שאסקור בצורה כללית את אירועי המערכה עצמה, ואת תוצאותיה הבלתי נתפסות, אבחן את השפעתן על צבאות גרמניה וצרפת, לאחריה. על פי ההשפעות הישירות והעיקריות, שהובילו לשינויים, לתפיסות חדשות, או לאימוץ ישנות, ברצוני לבחון האם ניתן לקבוע מי מהצדדים ניצח.
א. רקע - התכנון הגרמני למתקפה
בדצמבר 1915 הציג הרמטכ"ל הגרמני פון פאלקנהיין, תזכיר ארוך לקייזר, שכלל את הערכת המצב שלו ואת המלצותיו להמשך ניהול המלחמה, וביניהן תוכנית למערכה שמטרתה להוציא את בריטניה וצרפת מהמלחמה ולחסוך באבידות גרמניות. תוכנית זו, הפכה מאוחר יותר, ב- 1916, לאחת מהמערכות הקשות והעקובות מדם אשר ידעו צרפת וגרמניה
מעודן. לאחר שבמהלך השנים 1914-1915 ספגו צבאות בנות הברית מספר מפלות, והצבא הגרמני היה בשיא הצלחתו, נוצרו התנאים האידיאליים לנטילת היוזמה על ידו.
המטרה, כפי שהציג פון פאלקנהיין, היתה לפגוע בכלים המרכזיים שעמדו בידי בעלות הברית, ובריטניה, "הארכי-אויב", בראשן. כלים אלו, לדבריו, היו צבאות צרפת, רוסיה ואיטליה, אך לאחר שביטל את האפשרות לתקוף את רוסיה, שלהערכתו תיכנע תוך זמן קצר בעקבות צרותיה הפנימיות, ואת האפשרות לתקוף את איטליה, שלהערכתו לא היתה
מסוגלת להמשיך להילחם, פנה פון פאלקנהיין לכלי השלישי, צבא צרפת. וכך סיים פון פאלקנהיין את תזכירו בהסבר מדוע לתקוף את צרפת: "נשארת צרפת לבדה... אם נצליח לפקוח את עיני עמה לעובדה שמבחינה צבאית אין לה יותר עוד מה לקוות, תושג אותה נקודת משבר , וחרבה הטובה ביותר של אנגליה תושמט מידה",ובהמשך לכך, מדוע
דווקא בורדן: "מאחרי הגזרה הצרפתית של חזית המערב, מצויים יעדים אשר לשם החזקתם ייאלץ המטה הכללי הצרפתי להטיל למערכה כל אדם שברשותו. אם כן יעשה, יקיזו כוחותיה של צרפת את דמם עד מוות... ולמבצע שיוגבל לחזית מצומצמת , לא תהיה גרמניה מוכרחה לכלות את כוחותיה כל כך... היעדים שעליהם אני מדבר כאן הם בלפור
וורדן , אך יש לתת עדיפות לורדן ". את ההסבר לעדיפות זו נתן פון פאלקנהיין בכך שמתקפה צרפתית פוטנציאלית מורדן תוכל להוות איום חמור לכל החזית הגרמנית.
לסיכום, התכנון הגרמני לקראת המתקפה בורדן, כפי שהציג הרמטכ"ל לקייזר, היה מבוסס על אסטרטגיה של התשה, תהליך הדרגתי של הקזת דמו של צבא צרפת בחזית מרוכזת, על מנת לפגוע בכלי נשק העיקרי של האויב המערבי המרכזי- בריטניה.
ב. מהלך הקרבות ותוצאותיהם הישירות
התקפת הפתע הגרמנית התחילה, כפי שנזכר לעיל, ב- 21 לפברואר 1916, בהתקפה ארטילרית כבידה, וכבר בשעה חמש בערב התחילו הכוחות הגרמנים בהסתערות. העובדה כי ההרעשה הארטילרית נמשכה שעות ספורות ולא מספר ימים, הפתיעה את הצרפתים, ולא אפשרה להם להתארגן במהירות מספקת על מנת לבלום את ההסתערות. במהלך ארבעת הימים
הקרובים ניסו הצרפתים נואשות להתארגן למגננה ולבלום את ההתקפה על ידי התקפות נגד, אולם עד ה- 25 לפברואר הצליחו הגרמנים להתקדם כחמישה וחצי קילומטר דרומית לשטח הצרפתי.
הכוחות הצרפתיים עמדו על סף התמוטטות, והמטכ"ל הצרפתי שלח את אחד הגנרלים המבטיחים ביותר שלו, לקבל פיקוד על החזית הקורסת, הגנרל הנרי פיליפ פטאן. מינויו של פטאן היווה נקודת מפנה לצבא הצרפתי. בעזרת ניהול נכון של הדרכים והלוגיסטיקה הצליח פטאן להעביר לחזית כמות גדולה של עתודות, הן של חיילים והן של
ארטילריה. בנוסף, השכיל פטאן להבין שהתקפות נגד נוספות רק יקיזו עוד דם צרפתי ולכן השתמש בכוחות החדשים לעיבוי המגננה, וכאן ניתן לראות עניין חשוב נוסף, שהביא לצרפתים יתרון - תחלופת הכוחות. הכוחות הגרמנים שתקפו את ורדן היו כרבע מכלל הצבא הגרמני, והם לא הוחלפו. פטאן, שחשש מהשפעתם של תנאי הקרב הקשים לאורך
זמן רב, על לוחמיו, דאג להחלפת היחידות.
עד ה- 28 לפברואר הצליחו הגרמנים להמשיך להתקדם, אך התקדמותם נחלשה עד לעצירתם המוחלטת. אחת הסיבות לעצירת הגרמנים הייתה התקפות הארטילריה הצרפתיות, שמטרתן היתה להפריד ולבודד את הכוחות הגרמנים שהצליחו להגיע לקווים הקדמיים.
משעבר פטאן למגננה מאורגנת יותר, נאלצו הגרמנים לתקוף, וב- 6 למרץ אכן החלה ההתקפה הגרמנית ממערב לנהר המאז. בימים הראשונים הצליחו הגרמנים להתקדם דרומית מערבית למאז, ועד יוני המשיכו להתקדם עוד דרומה. בסוף יוני עמדו הכוחות הגרמנים כעשרה ק"מ דרומית לקו ההתחלה, ואף הצליחו לכבוש שניים מהמבצרים הצרפתיים. אך
הישגים משמעותיים לא הושגו בחודשים אלו, וגם לא בתקופה שאחריהם. לא זו בלבד שלא הושגו הישגים משמעותיים בקרקע, אלא גם מחיר כבד שולם, ועשרות אלפי אבידות בנפש נגרמו לשני הצדדים.
ב-19 באוקטובר חלה תפנית, כאשר הפגזה צרפתית על ידי ארטילריה כבדה סימנה את תחילת התקפת הנגד הצרפתית. עד ה-24 באוקטובר החזירו לעצמם הצרפתים את השליטה על מספר מצודות, שהבולטת ביניהן היא מצודת דואומון. ב-2 לנובמבר כבשו הצרפתים מחדש את מצודת וו והחזירו את קו החזית קרוב למה שהיה בתחילת המערכה. אחת הסיבות
להצלחה הצרפתית, היא טקטיקה חדשה שהם פיתחו ונקראה "ארטילריה זוחלת" או "נחשול אש", ועל פיה היו הרגלים מתקדמים במרכז ההרעשה הארטילרית , בעוד הארטילריה מעתיקה את האש לעמדות הגרמניות , בחיפוי, עם התקדמות הכוחות.
ב- 15 לדצמבר, יצאו הצרפתים להתקפת הנגד האחרונה, שמטרתה היתה להדוף את הגרמנים צפונה אל מחוץ לאזור ורדן, ולכבוש את השטח עד לקו "באז'ונוו" וה-"קוט דא פואוור". המתקפה אכן השיגה את מטרתה, ובכך הביאה לסיומה של מערכת ורדן, ב-18 בדצמבר, לאחר עשרה חודשי מלחמת התשה.
תוצאותיה הישירות של המערכה
הלחימה עצמה במערכת ורדן נמשכה מה-21 בפברואר 1916 עד ה-18 בדצמבר אותה שנה, אך המלחמה נמשכה עוד שנתיים עד 1918. הצבאות השתמשו במיטב האמל"ח אשר עמד לרשותם, תותחים כבדים, מכונות ירייה, גז רעיל ואף היה שימוש מועט בחיל אוויר. שטחה הקטן של גזרת ורדן, כ-25 קילומטרים רבועים, בנוסף לכמות הארטילריה העצומה
(יותר מ-1200 תותחים גרמניים) וכמויות לוחמי הרגלים האדירות שהוטלו לשדה הקרב, הובילו להקזת דמם של כוחות רבים משני הצדדים. בעניין הכמותי ישנם הבדלים בין אומדני האבידות הכוללות בורדן, בין המקורות השונים, אך בכולם עולה הסך-הכל, הבלתי נתפס בכל קנה מידה, של למעלה מ-700,000 אבידות בנפש, במשך עשרת חודשי
המערכה, על פני 25 הקילומטר הרבועים של הגזרה. אך נתונים אלו מתייחסים רק לעשרת החודשים, והמספרים מפחידים הרבה יותר כאשר מחשבים את כלל הנפגעים בורדן בכל מלחמת העולם הראשונה - כמיליון ורבע נפגעים סך הכל, ועד עצם היום הזה מתגלים שרידי שלדים במקום.
תוצאותיהם העקיפות של ההפגזות היו הרס כמחצית מבתי העיר ורדן, אליה חזרו התושבים הוותיקים על מנת לנסות לכונן מחדש את סדרי העיר, ולשקם את השדות, אך פגעי ההפגזות הארטילריות היו כה כבדים, שבמקומות מסויימים לא ניתן עד היום לשחזר את הקרקע ולהשמישה לחקלאות- משום ששכבתה העליונה, שנחרכה באש הפגזים, נהרסה
כליל. תשעת הכפרים שסביב העיר , וביניהם פלארי, קומייר, וו, דואמון ועוד, נמחקו כליל מעל פני האדמה. לחלקם חזרו כעבור זמן מה איכרים , ששיקמו את השדות והקימו מחדש את הכפרים שמפאן, פיקארדי, ארטואה, פלאנדריה והסום, אך במחיר חיי איכרים שאבדו בפיצוץ פגזים שנשארו בשטח ופוצצו על ידי המחרשות.
ג. השפעות המערכה
הצבא הגרמני
הצבא הגרמני נחל בורדן כישלון צורם, שהשפיע עליו בתחומים שונים. בראש ובראשונה הושפע מורל הלוחמים, אשר הקיזו את דמם בקרבות האיומים של מערכה זו. מורל הלוחמים והאמון במפקדים נפגע קשות לאחר המערכה, בעקבות האבידות הרבות, ומשום שציפיותיהם של הלוחמים היו גבוהות, והם הוכנו לכך שהם לא יאלצו להסתכן יתר על
המידה, מפני שהארטילריה תרכך את השטח לפניהם.
הטיבו לבטא זאת שבויים גרמניים שנלקחו בידי הצבא הצרפתי: " המפקדים הבטיחו לנו שהתותחים יכינו את השטח לקראת כניסתנו, וכך נכבוש את השטחים הצרפתיים כמעט ללא התנגדות. ועוד הבטיחו לנו כי בכל שלב שנתקדם, תהיה ארטילריה חדשה מחפה על התקדמותנו כך שנוכל להתקדם ללא סיכון. במקום זה, חטפנו אש תופת, לעיתים משך
שעות ארוכות, וכאשר מישהו זז, הוא נפגע מהאש הרצחנית של מכונות היריה. המאמץ שנדרש מאיתנו היה הרבה מעבר ליכולותינו, ולכן הובסנו. המשאבים היו מעטים, וכוחותינו נכתשו לנגד עיננו ".
בנוסף, הכוחות הגרמניים לא הוחלפו במהלך עשרת חודשי המערכה, אלא תוגברו בעתודות שהצטרפו למערכה במהלך הלחימה. עובדה זו, בהתחשב בעובדה כי מתנהלת מלחמת התשה, ודאי תרמה לתשישותם של הכוחות הגרמניים ולהפסדם במערכה. כמות העתודות שהטילו הגרמנים למערכה, מוכיחה ללא ספק כי אבידותיהם היו גדולות הרבה מעבר לציפיות.
ועוד, כמות נכבדת של הספקה, שיכלה להיות מנותבת למקומות אחרים בצורה יעילה יותר, הובלה לחזית ורדן, וכך נפגעו שאר חזיתות הצבא הגרמני.
התנפצות האשליות לניצחון מרהיב ותחושת הכישלון, ליוותה גם את דרגי הפיקוד. עם סיום המערכה הגיש פון פאלקנהיין את התפטרותו, ומאז לא שימש בתפקיד בעל משמעות. הרהוריו בדבר המערכה בורדן לא הניחו לו עד יומו האחרון. ב-1921 הודה לפני קרוביו כי חמש שנים אחרי ורדן, עדיין אינו יכול להירדם בלילה. לאחר מכן נפגעה
בריאותו והוא חלה בדלקת ריאות, ממנה נפטר באפריל 1922. בהתייחסו למחלה, במכתב לשלישו האישי, כתב פון פאלקנהיין: "הסיבה האמיתית (למחלה- ד.ג) היא ללא ספק פסיכולוגית, לא פיזית".
אך חשיבות רבה מכל היתה להשפעתה העצומה של ורדן על המחשבה הצבאית הגרמנית. מנהיגי ה"וורמאכט" , שרבים מהם היו מעורבים בפועל בורדן כקצינים צעירים, ראו את ורדן מזווית הצד התוקף. לכן, השאלה הגדולה שעמדה לנגד עיניהם, כאשר חקרו את לקחי ורדן, היתה איך למנוע התקפה מלאבד את תנופתה ולהיטחן על ידי תותחי האויב,
בחסות המבטיחה של ביצורי הקבע. ואכן, במלחמת העולם השניה הציגו גודריאן ,פון מאנשטיין ושאר בוגרי ורדן, את הפתרון בדמות שדרות השריון, ה"בליצקריג", שהביאו לידי ביטוי ניידות ומהירות, שב-14 במאי 1940, הכריעו את ביצורי ורדן בתוך 24 שעות, ובמחיר 200 הרוגים גרמניים בלבד.
הצבא הצרפתי
כמו בצבא הגרמני, גם בצד הצרפתי היתה למערכת ורדן השפעה רבה על דרגי הפיקוד. המרשל פטאן הפך לגיבור לאומי, וקודם לתפקיד הרמטכ"ל. יותר מאוחר עתיד היה פטאן למלא שורת תפקידים בממשל הצרפתי ובראשם שר המלחמה.
לאחר סיום המערכה, נשארה צרפת מהופנטת מעמידתן של המצודות של ורדן בחודשים של הפגזות ארטילריות כבידות, ומהעובדה כי לאחר 10 חודשים של לחימה, לא הצליחו הגרמנים להשיג שום הישג קרקעי משמעותי, וכך הפכה מערכת ורדן, בעיני הצרפתים, לסמל גבורתו ותהילתו של הצבא הצרפתי. כתוצאה ישירה מכך, נשתרשו בתפיסות הצבא
הצרפתי אדישות, שמרנות וחוסר התפתחות, תפיסתית ואף טכנולוגית. דוגמא לכך, בעלת חשיבות עליונה מאוחר יותר, ניתן למצוא במדיניות ייצור הטנקים הצרפתית, על פיה נשאר צבא צרפת שנים רבות עם הכלים ששרדו את מלחמת העולם הראשונה- שריון מיושן, רובו טנקי "רנו פ.ט" קלי שריון, איטיים ומוגבלים בטווח פעולתם. למעשה,
בתקופה שעד מלחמת העולם השניה, בזמן ששאר צבאות המעצמות פיתחו את תפיסת הבקעת העומק המשוריינת, נשאר הצבא הצרפתי מאחור.
אך לעומת זאת, ובמקביל לכך, החלה צרפת להכיר במחיר הרב ששילמה בעד ורדן. ההכרה במחיר האבידות הרבות הובילו את הוגי המחשבה הצבאית הצרפתית לחקור את המערכה ולעסוק בשאלה הקשה, האם תוכל צרפת להילחם שוב כבמערכת ורדן? האם יהיה הדבר בכוחו של הצבא או העם הצרפתי?
מחקר זה הוביל את הצבא הצרפתי, בראשות פטאן, למסקנה ש: "ורדן הנה המפגן המזהיר ביותר להצלחתם של ביצורי השדה" , או במילותיו של פטאן: "הביצור, עם כל מיעוטו שם, מילא תפקיד גדול מאוד בניצחון"
מסקנה זו, כפי שראו הצרפתים - ההצלחה של מערכת המבצרים הקבועה בורדן, יצרה את ההשפעה רבת המשמעות יותר מכל השפעה אחרת, על הצבא הצרפתי, בכך שהובילה לאימוץ דוקטרינת "החזית הרצופה" ולפיתוח "קו מאז'ינו", כשיטת ההגנה הצרפתית בגבול עם גרמניה. במשך שבע שנים חזרה מערכת ורדן ונחקרה שוב ושוב בהגות הצבאית
הצרפתית, ונשמעו שיקולים לכאן ולכאן בדיונים על עתיד ההגנה, אך ההנחה הרווחת היתה זו של פטאן, כיוון שדמותו נקשרה יותר מכל עם ההגנה בעלת התהילה של ורדן. על פי הנחה זו, על קו החזית להוות "חזית רצופה" של ביצורים ומעוזים, מחוזקים ונתמכים על ידי ארטילריה.
בבניית האסטרטגיה סביב "קו מאז'ינו", כשלו המתכננים הצרפתים כשלים רבים, שנבעו בעיקר מאותה הילה שנוצרה סביב עמידתם האיתנה של ביצורי הקבע והמצודות. אך משיקולי המחיר הרב הכרוך בהקמת הקו, ומשיקולים נוספים, נבנה הקו החזק והמבוצר מול הגבול הגרמני, ולא על פני 400 הק"מ הנותרים של הגבול הבלגי מצפון. עובדה זו
חייבה את פטאן לתת פיתרון מבחינה אסטרטגית.
את הפיתרון, מצא פטאן בשילוב ההגנה הקבועה של קו מאז'ינו והתקפה ניידת בשטח הבלגי מצפון: "במקרה של תוקפנות גרמנית כלשהי, תהיה כניסה לבלגיה חלק בלתי נפרד של האסטרטגיה הצרפתית, לצורך ניהול מלחמת תנועה מתקפתית נגד האויב שם". ובכן, מבחינת התכנון, התחום העיקרי בו כשל הקו, היה עיקרון הניידות. עיקרון זה בא
לידי ביטוי בכמה היבטים, כשההיבט החשוב ביותר שזור בחוסר ההתפתחות הטכנולוגית שהזכרתי לעיל, בדבר השריון הצרפתי. חוסר התפתחות זה מפתיע כאשר הוא עומד מול התכנון של התקדמות לתוך בלגיה כחלק מאסטרטגיית "קו מאז'ינו", וכך לבסוף הובסה צרפת ב-1940, כשעמדה למבחן תוכניתם האסטרטגית שפותחה לאחר ורדן.
ד. סיכום
בעבודה זו בחנתי את קרבות מערכת ורדן במלחמת העולם הראשונה. ביקשתי לבדוק מה הפך את המערכה לסמל, מה היו תוצאותיה, מה היו השפעותיה על צבאות גרמניה וצרפת, ולבסוף, להגיע למסקנה מי ניצח במערכה, הגרמנים או הצרפתים?
כאשר נכשלו הגרמנים בקרב ורדן, הם נכשלו בהשגת מטרתם העיקרית- להביס את הצרפתים ולהקיז את דמם. למעשה, תוצאות הקרב היו כמעט הפוכות. מה שתוכנן כניצחון גדול ונקודת מפנה במלחמה, התפתח לקרב ארוך ומתיש, בו איבדו הגרמנים את היוזמה, ובסופו של דבר, את המלחמה כולה. הצרפתים, לעומתם, הותקפו בהפתעה, אך הצליחו,
בעזרת גבורתם של לוחמים ופיקוד נכון, למנוע מהגרמנים הישג כלשהו עד תום הקרבות. בהיבט זה, אם כן, ניתן לומר ללא ספק כי הצרפתים הם אלו שניצחו בורדן.
אך לא תהא זו תמונה מהימנה, באם לא נבחן את היבטה העיקרי של עבודה זו, והוא השפעותיה של המערכה בורדן על צבאות שני הצדדים. מבחינה זו, השפעותיה המרכזיות של המערכה- פיתוח ה"בליצקריג" הגרמני ו"קו מאז'ינו" הצרפתי, ניתן לקבוע כי מי שניצח בורדן היו דווקא הגרמנים, כפי ששעת המבחן של מלחמת העולם השניה הוכיחה.
לדעתי, יש לבחון את הקרב בהיבט הפקת הלקחים והלימוד, כפי שאמר פרידריך הגדול: "הניסיון הינו חסר ערך אלא אם כן מסיקים ממנו את המסקנות הנכונות" , וכך לקבוע כי המנצח האמיתי הוא הצבא הגרמני.
אך מעבר לניצחון או הפסד צבאי, גדול ככל שיהיה, ברור כי צבאות גרמניה וצרפת הקיזו את דמם לשווא, ואיבדו חיי אדם רבים, בקרבות העקובים מדם של מערכת ורדן במלחמת העולם הראשונה.
רשימת מקורות ביבליוגרפים
ספרים
הורן אליסטר, "מחיר התהילה - ורדן 1916" , תל אביב: זהר, 1967.
הורן אליסטר, "כך נפלה צרפת" , הוצאת מערכות, תל אביב: זהר, 1971.
סירל פולס, "מלחמת העולם הראשונה" , הוצאת מערכות, תל אביב, 1981.
Dugard , Henry. "The Battle of Verdun" , London , Hutchinson co , 1916
מאמרים
קמיל רוז'רון, "ממערכות ורדן וסדאן - אל מבצעי קוריאה", מתוך "מערכות" - גליון ע"ד / 74, יולי 1952.
ספי הנדלר, "הסדין האדום של משטר וישי" , ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, 13.5.2005.
"מערכת ורדן - מלחה"ע הראשונה, 1916" , מתוך: "הקורס לפיקוד ולמטה כללי - מקורות לניתוחי קרבות (ה)" , המטה הכללי: אג"מ מה"ד, מחלקת היסטוריה, 1989.
אתרי אינטרנט
http://www.war1418.com/battleverdun/
http://www.wikipedia.org
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=163413 sid=16
נספח א'- מפות האזור
מפה 1
מתוך: פולס סירל, "מלחמת העולם הראשונה", הוצאת מערכות, ת"א, 1981, עמ' 184.
מפה 2
מתוך: הורן אליסטר, "מחיר התהילה - ורדן 1916" , תל אביב: זהר, 1967, עמ' 88-89.
מפה 3
מתוך: הורן אליסטר, "מחיר התהילה - ורדן 1916" , תל אביב: זהר, 1967, עמ' 39.
הורן אליסטר "מחיר התהילה - ורדן 1916" תל אביב: זהר, 1967, עמ' 325.
שכן ורדן שימשה נקודת מפתח לקו ההגנה הצרפתי עוד במלחמת פרוסיה-צרפת ב-1870.
הורן אליסטר,"מחיר התהילה- ורדן 1916" , עמ' 329.
סירל פולס, "מלחמת העולם הראשונה", הוצאת מערכות, תל אביב, 1981, עמ' 183.
מה-21 בפברואר 1916 ועד דצמבר של אותה שנה.
ארטואה, שמפאיין, דרדנלים, כוט, נפילת סרביה, חוסר מציאת הפתרון מול איום הצוללות הגרמני ועוד.
הורן אליסטר,"מחיר התהילה- ורדן 1916" , עמ' 45.
ורדן היתה מעין בליטה בקו החזית הגרמני-צרפתי - ראה נספח מפה 3.
הורן אליסטר,"מחיר התהילה- ורדן 1916", עמ' 47.
הסבר תמוה למדי, לאור העובדה שורדן היא בליטה בקו החזית , ומבחינת הצרפתים מוקפת מכל עבריה בכוחות גרמניים.
גורביץ יוסי , "15 בדצמבר 1916 - סוף קרב ורדן" , מאמר שפורסם ב- 15/12/2004 ,באתר האינטרנט: http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=163413 sid=16
Dugard , Henry. "The Battle of Verdun" , London , Hutchinson co , 1916 , p. 47
מבצרי "דא-וו" ו- "דואומון", שבינתיים נשארה בידי הגרמנים, תוך גביית מחיר רב של דם צרפתי בנסיונות חוזרים ונשנים לכובשה מחדש.
רק המתקפה הגרמנית במרץ עלתה בכ-54,000 אבידות גרמניות וכ-65,000 אבידות צרפתיות.על פי- www.wikipedia.org.
www.wikipedia.org.
ראה נספח מפה 1.
על פי אליסטר הורן, ,"מחיר התהילה- ורדן 1916" , עמ' 325-326, לצרפתים נפגעו כ-377,231 חיילים ולגרמנים 337,000.
ראה נספח מפה 2.
שם, עמ' 324-325.
Dugard , Henry. "The Battle of Verdun" , London , Hutchinson co , 1916 , p. 262
שם, עמ' 265.
הורן אליסטר,"מחיר התהילה- ורדן 1916", עמ' 333.
שם, עמ' 340.
גודריאן שימש בורדן כעוזר לקצין מודיעין בארמיה החמישית, ופון מאנשטיין כקצין מטה - שניהם הובילו את השריון הגרמני במלחמת העולם השניה.
ספי הנדלר, "הסדין האדום של משטר וישי" , ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, 13.5.2005, עמ' 18-19.
אך בשל ההערצה שזכה לה בעקבות מערכת ורדן, הלכו אחריו צרפתים רבים במשטרו של וישי, ועל שיתוף הפעולה עם הנאצים במלחמת העולם השניה נידון פטאן ב-1946 למוות כבוגד, עונש שבסופו של דבר הומתק למאסר עולם, משום שהצרפתים זכרו לו את חסד ורדן.
בעיקר צבאות בריטניה (לידל הארט) וגרמניה (גודריאן).
קמיל רוז'רון, "ממערכות ורדן וסדאן - אל מבצעי קוריאה" , מתוך "מערכות" - גליון ע"ד / 74 , יולי 1952, עמ' 28.
הורן אליסטר,"מחיר התהילה- ורדן 1916", עמ' 335.
הורן אליסטר, "כך נפלה צרפת" , הוצאת מערכות, תל אביב: זהר, 1971, עמ' 22.
שם, עמ' 19-26.
שם, עמ' 17.

תגים:

אירופה · היסטוריה · העולם · הראשונה · וביטחון · מלחמת · צבא · לוחמה · קרבות · ביטחון · היסטוריה · צבאית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תוצאות המערכה בורדן (1916) במלחה"ע ה-1, והשפעתן על צבאות צרפת וגרמניה", סמינריון אודות "תוצאות המערכה בורדן (1916) במלחה"ע ה-1, והשפעתן על צבאות צרפת וגרמניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.