היישום אינו מחובר לאינטרנט

היפוכונדריה

עבודה מס' 064004

מחיר: 181.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהי ההפרעה, התפתחותה על פי הגישה התיאורטית הקוגנטיבית, והגישה הטיפולית המועדפת לטיפול בהפרעה על ידי הגישה הקוגנטיבית.

3,248 מילים ,16 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

בחרתי לעשות עבודה זו על ההפרעה הסומטופורמית הקרויה "היפוכונדריה". דמות ההיפוכונדר תפסה את מקומה אף בספרות- "החולה המדומה" של מולייר (מילר, 1985). היפוכונדריה כבר בימיו של מולייר העסיקה את המחשבה, אך הסיבה שבחרתי לעשות עבודה זו על היפוכונדריה אינה משום שמולייר כתב מחזה על היפוכונדריה, אלא, משום שסבתי עברה ניתוח לפני זמן קצר ושהתה בביתנו בסוף השבוע, ובכל סוף השבוע התלוננה על כאבים, כדרכה בקודש (היא בד"כ מתלוננת על כאבים, ומיחושים למינהם ללא סיבה מוצדקת) באותו סוף השבוע היא סבלה באמת ובתמים מכאבים. ילדיה, משום שהם רגילים לאמם ההיפוכונדרית לא התרגשו יתר על המידה ולא התייחסו ברצינות רבה לעניין, בצאת השבת סבתא אושפזה והתברר כי אכן יש בעיה הזקוקה לטיפול.
המעניין אותי בכל הסיפור הנ"ל, הוא האבחון של היפוכונדריה, הסימפטומים, דרך הטיפול ויותר מכך איך ומדוע מתפתחת הפרעה זו, מתוך רצון לדעת האם סבתי ה"היפוכונדית" כזו משום שכך אישיותה בנויה או שמא מתוך רצון ליותר תשומת לב מסביבתה.
בעבודה זו אנסה להסביר בפרק א' מהי הפרעה היפוכונדרית- סימפטומים ואבחון המבדיל בין הפרעה זו מהפרעות הדומות לה, בפרק ב' אפרט על התפתחות ההפרעה על פי הגישה התיאורטית הקוגנטיבית, בפרק ג' אסביר את הגישה הטיפולית המועדפת לטיפול בהפרעה על ידי הגישה הקוגנטיבית.

קטע מהעבודה:

היפוכונדריה, שייכת למשפחת ההפרעות הנוירוטיות, תלויות דחק וסומטופורמיות. האפיון העיקרי של הפרעות סומטופורמיות הוא תלונה חוזרת ונשנית על סימפטומים גופניים, יחד עם בקשות מתמידות לביצוע בדיקות רפואיות, למרות שהממצאים שליליים והרופאים מאשרים כי אין סיבה לדאגה ולסימפטומים אין כל מקור גופני. אם ישנם הפרעות גופניות כלשהן, הם אינן מסבירות את עוצמתם ומהותם של הסימפטומים ואף לא את המצוקה ועיסוק היתר של המטופל בהם. אם המטופל חווה חוויות טראומטיות או קשיים בחייו והסימפטומים החלו בסמוך לכך, המטופל יתנגד בכל תוקף לדון באפשרות שהמדובר בגורם פסיכולוגי, וזאת אפילו במקרים ברורים של סימפטומים חרדתיים או דיכאוניים.

מקורות:



Untitled
היפוכונדריה
תוכן העניינים
מבוא
מהי היפוכונדריה
הגישה תיאורטית המסבירה את התפתחות ההפרעה
הגישה הטיפולית המועדפת לטיפול בהפרעה
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
בחרתי לכתוב עבודה זו על ההפרעה הסומטופורמית הקרויה "היפוכונדריה". דמות ההיפוכונדר תפסה את מקומה אף בספרות- "החולה המדומה" של מולייר (מילר, 1985). היפוכונדריה כבר בימיו של מולייר העסיקה את המחשבה, אך הסיבה שבחרתי לעשות עבודה זו על היפוכונדריה אינה משום שמולייר כתב מחזה על היפוכונדריה, אלא משום שסבתי
עברה ניתוח לפני זמן קצר ושהתה בביתנו בסוף השבוע, ובכל סוף השבוע התלוננה על כאבים, כדרכה בקודש (היא בד"כ מתלוננת על כאבים, ומיחושים למינהם ללא סיבה מוצדקת). באותו סוף השבוע היא סבלה באמת ובתמים מכאבים. ילדיה, משום שהם רגילים לאמם ההיפוכונדרית לא התרגשו יתר על המידה ולא התייחסו ברצינות רבה לעניין,
בצאת השבת סבתא אושפזה והתברר כי אכן יש בעיה הזקוקה לטיפול.
המעניין אותי בכל הסיפור הנ"ל, הוא האבחון של היפוכונדריה, הסימפטומים, דרך הטיפול ויותר מכך איך ומדוע מתפתחת הפרעה זו, מתוך רצון לדעת האם סבתי ה"היפוכונדית" כזו משום שכך אישיותה בנויה או שמא מתוך רצון ליותר תשומת לב מסביבתה.
בעבודה זו אנסה להסביר בפרק א' מהי הפרעה היפוכונדרית- סימפטומים ואבחון המבדיל בין הפרעה זו מהפרעות הדומות לה, בפרק ב' אפרט על התפתחות ההפרעה על פי הגישה התיאורטית הקוגנטיבית, בפרק ג' אסביר את הגישה הטיפולית המועדפת לטיפול בהפרעה על ידי הגישה הקוגנטיבית.
מהי היפוכונדריה
הכינוי היפוכונדר נובע מן המילה היפוכונדריום- השם האנטומי של החלק העילי של הבטן, שבו קשרו בעבר את הסימפטומים, אשר רוב הפציינטים ההיפוכונדרים מתלוננים עליהם (מילר, 1985).
היפוכונדריה, שייכת למשפחת ההפרעות הנוירוטיות, תלויות דחק וסומטופורמיות. האפיון העיקרי של הפרעות סומטופורמיות הוא תלונה חוזרת ונשנית על סימפטומים גופניים, יחד עם בקשות מתמידות לביצוע בדיקות רפואיות, למרות שהממצאים שליליים והרופאים מאשרים כי אין סיבה לדאגה ולסימפטומים אין כל מקור גופני. אם ישנם
הפרעות גופניות כלשהן, הם אינן מסבירות את עוצמתם ומהותם של הסימפטומים ואף לא את המצוקה ועיסוק היתר של המטופל בהם. אם המטופל חווה חוויות טראומטיות או קשיים בחייו והסימפטומים החלו בסמוך לכך, המטופל יתנגד בכל תוקף לדון באפשרות שהמדובר בגורם פסיכולוגי, וזאת אפילו במקרים ברורים של סימפטומים חרדתיים או
דיכאוניים. על פי רוב יש בהפרעות אלו התנהגות המכוונת להשיג תשומת לב, בעיקר אצל מטופלים החשים כעס וטינה בשל כישלונם לשכנע את הרופא בקיום בסיס גופני למחלתם והממשיכים לעשות בדיקות ובירורים. בהפרעה היפוכונדרית המטופל חש שקיימת מחלה גופנית רצינית ומתקדמת, או מספר מחלות כאלו ומבטא תלונות סומטיות קבועות
ועיסוק בהופעתם הגופנית, לעיתים מפרש תופעות יומיומיות כחריגות, ותשומת הלב ממוקדת לרוב רק באיבר אחד או במערכת אחת או שתיים של הגוף. ייתכן שינקוב את שם ההפרעה הגופנית המפחידה אותו, אך דרגת השכנוע לגבי נוכחותה ישתנו בהתאם לפגישותיו עם הרופאים, בדרך כלל ישקול את האפשרות שקיימות מחלות נוספות. דיכאון
וחרדה בדרגה ניכרת שכיחים . (ICD-10, 1997)
התנהגותו של החולה ההיפוכונדר בזמן הבדיקה אופיינית לתסמונת. הוא מרבה להצביע על נקודות ועל אזורים שונים בגופו ומפרט את תלונותיו באריכות, הוא שרוי בחרדה שלא תמיד בולטת לעין, הצגת בעיותיו היא בעיקרה מונולוג, הוא דורש בדיקות כלליות או ספציפיות, לא אחת בצורת הכתבה (מילר, 1985).
רק באופן נדיר מופיעות ההפרעות לראשונה אחרי גיל 50, ההפרעה ההיפוכונדרית מופיעה אצל נשים וגברים ואין בה מאפיינים משפחתיים מיוחדים .(ICD-10, 1997)היפוכונדריה יכולה להופיע בכל גיל, כשהגיל השכיח הוא מילדות ועד הבגרות המוקדמת
(DSM- ?V, 1994).
אפידמיולוגיים מעריכים כי 4%- %10 מהאנשים המגיעים לרופא עושים זאת בגלל תלונות היפוכונדריות (Eisner,1995).
חולים רבים, בעיקר מי שסובלים מצורות קלות יותר של ההפרעה, נשארים בתחום הטיפול של הרפואה הראשונית או של המומחים שאינם פסיכיאטרים. הפניה להתייעצות פסיכיאטרית מעוררת לרוב התנגדות, אלא אם מתבצעת בשלב מוקדם של התפתחות ההפרעה ותוך כדי שת"פ עדין בין הרופא המטפל והפסיכיאטר. יש המשתלטים על משפחתם או מפעילים
אותה ואת הרשת החברתית שסביבם בשירות הסימפטומים שלהם, ויש, לעומתם, מיעוט המתפקד באופן כמעט תקין.
לצורך אבחנה ודאית נדרשים:
אמונה קבועה בנוכחותה של מחלה רצינית אחת לפחות, שהיא הבסיס לסימפטום או לסימפטומים המוצגים, אף שברורים ובדיקות לא העלו הסבר גופני משכנע. סירוב מתמיד לקבל עצות ואישור מרגיע מרופאים רבים, שאין שום מחלה גופנית או סטייה מהנורמה, היכולות להסביר את הסימפטומים.
חיוני להבדיל הפרעה זו מההפרעות הבאות:
הפרעת סומטיזציה
בהפרעת סומטיזציה, הדגש הוא על ההפרעה עצמה ועל השלכותיה בעתיד, ואילו בהיפוכונדריה הדגש הוא יותר על הסימפטומים, בהפרעה זו, יהיו תלונות רבות ומשתנות, ואילו בהיפוכונדריה סביר שיהיה עיסוק יתר רק בהפרעה גופנית אפשרית אחת או שתיים ששמה יעלה רבות.
בהפרעה היפוכונדרית אין הבדל ניכר בין המינים בשיעור ההפרעה, ואין הקשרים משפחתיים מיוחדים.
הפרעות דכאוניות
אם סימפטומים דכאוניים בולטים במיוחד והופעתם קודמת להתפתחות המחשבות ההיפוכונדריות, ייתכן שההפרעה הדכאונית היא הראשונית.
הפרעות דלוזיונליות
הפרעה, שבה משוכנע המטופל שהופעתו דוחה או שיש עיוות גופני, תסווג במסגרת הפרעה דלוזיונלית.
הפרעה חרדה ואימה
הסימפטומים הסומטיים של חרדה מפורשים לפעמים כסימנים של מחלה גופנית חמורה, אבל בהפרעות אלה די, בדרך כלל, בהסברים גופניים כדי להרגיע את המטופלים, ולא מתפתח שכנוע פנימי ביחס לנוכחותה של מחלה גופנית . (ICD-10, 1997)
הגישה התיאורטית המסבירה את התפתחות ההפרעה
הגישה הקוגנטיבית צמחה מן הגישה הבהביוריסטית, אשר טענה, שהגורם המשפיע ביותר על האישיות הוא הסביבה- תיאורית ה"גירוי- תגובה"(S-R) , הסביבה יוצרת גירויים והאורגניזם מגיב אליהם. התגובות אשר מקבלות חיזוק שלילי או חיובי יהיו התגובות שנחזור עליהם. ההתנהגות, אם כך, הנה התוצר של למידה. התאורטיקנים הקוגנטיבים
טענו כי החיזוק ישפיע על הלמידה על ידי כמה "ניבויים עצמיים" לגבי איזה תגובה תוביל לגמול ואיזו תגובה תוביל לעונש, בכל סיטואציה. ולגבי התגובות עצמן: הן נלמדו דרך תהליכים מנטליים ובלתי תלויים בחיזוק. המעסיק את החוקרים הקוגנטיבים, כיצד אותו גירוי יכול להפיק תגובות שונות אצל אנשים שונים, סביר להניח כי
קוגניציה או עיבודים מנטליים של הגירוי הם המשפיעים. תיאוריה ומחקר על גורמים קוגנטיביים ותפקידם בהשפעה על התנהגות, פותחו לתחום רחב בתוך הפסיכולוגיה, הידוע כפרספקטיבה הקוגנטיבית (Alloy, Jacabson, Acocella,1998). קוגנציה, חשובה לפסיכולוגיה האבנורמלית משתי סיבות: ראשית משום שהפרעות פסיכולוגיות רבות
מערבות הפרעות קוגנטיביות חמורות. כגון היפוכונדר, אשר חש כאב וחושש שמא הוא חולה במחלה קשה יהיה זה קשה עבורו להתרכז- מצב אשר יכול לגרום לכישלון בביצוע משימות ולהעצים את תחושת החולי. שנית, מאמינים כי תבניות קוגנטיביות מסוימות עשויות לא להיות סימפטום, אלא גורמים ממשים להפרעה הקשורה בהם. הגישה
הקוגנטיבית, הרואה את ההתנהגות האבנורמלית כתוצר של תהליכים מנטליים, לא הפכה לחשובה בפסיכולוגיה האבנורמלית עד שנות ה- 70. תפקודים קוגנטיבים, היו מענייני הפסיכולוגיה מאז שהחלה הפסיכולוגיה (Craighead, Ilardi, Greenberg, Craighead In: Alloy, 1998).
המושג קוגניציה מתייחס לכלל התהליכים המתרחשים במערכת: תפיסה, למידה, זיכרון וידיעה (השילוני,1990).
נמצא כי מטופלים היפוכונדרים מדווחים על ריבוי מחלות בילדות ועל היעדרויות מהלימודים, מה שמעיד כי הדפוס של שידור מצוקה נפשית באמצעות התייחסות לליקוי תפקוד גופני נלמד כבר בגיל מוקדם מאוד. רובנו לומדים כבר בילדותנו כי כאשר אנו חולים, מספקים לנו פינוקים ותשומת לב מיוחדים, ואנו אף פטורים מכמה חובות, או
לפחות אין מצפים מאתנו לבצע מטלות שונות כרגיל. המבוגר ההיפוכונדר היטיב ללמוד לקח זה. מבוגר זה אומר למעשה: א. "אני ראוי ליותר תשומת לב ודאגה מצדך" ב. "לא מוצדק שתצפה ממני לתפקד כמו אדם בריא". מסרים אלה מועברים בדרך כלל בנעימה של תוכחה נרגזת או של תובענות יבבנית שאינה יודעת נחמה (קרסון, בוצ'ר,
ומינקה, 1998).
ישנה עדות שתשומת לב הנה אמצעי להעצמת התחושות הסומטיות, וייתכן כי היפוכונדרים מתמקדים בתחושות גופניות מכאיבות או נדירות, לפיכך חשים יותר מיחושים גופניים. בנוכחות של חרדה הקשורה לסימפטומים היפוכונדרים, שכנוע עצמי לגבי נוכחות של בעיה רפואית, הנו דפוס חשיבה לוגי אשר משרת את האדם בהעצמת תלונות על בסיס
היפוכונדרי (De- Jong, Haenen, Schmidt, Mayer, 1998)
אם המטופל חווה חוויות טראומטיות או קשיים בחייו והסימפטומים החלו בסמוך לכך, המטופל יתנגד בכל תוקף לדון באפשרות שהמדובר בגורם פסיכולוגי, וזאת אפילו במקרים ברורים של סימפטומים חרדתיים או דכאוניים. על פי רוב יש בהפרעות אלו התנהגות המכוונת להשיג תשומת לב, בעיקר אצל מטופלים החשים כעס וטינה בשל כישלונם
לשכנע את הרופא בקיום בסיס גופני למחלתם והממשיכים לעשות בדיקות ובירורים . (ICD-10, 1997)
אליס פיתח את ה"תראפיה הרציונלית- אמוציונלית", המבוססת על הרעיון שבעיות פסיכולוגיות נגרמות לא ע"י אירועים בחוץ, בעולם החיצוני, אלא על ידי תגובות הפרט לאירועים הללו, על בסיס של אמונות לא רציונליות. אליס הציע מערכת ABC להסביר כיצד תהליך זה פועל: A- החוויה המפעילה, B- האמונה שאחריה בא הלא רציונלי, C-
התוצאות הרגשיות וההתנהגותיות לגבי האדם (Ellis, 1962). ניתן לומר לגבי ההיפוכונדר כי A היא תחושת החולי והכאב, B הנה האמונה כי הוא חולה במחלה גופנית רצינית ומתקדמת, או מספר מחלות כאלו ואפילו בהעדר הוכחה רפואית לטענותיו- דבר אשר אינו משנה את דעתו כי ישנה בעיה קשה, כלומר מחשבה אירציונלית, C פירוש של
תופעות יומיומיות כחריגות, ותשומת ליבו תתמקד לרוב רק באיבר אחד או במערכת אחת או שתיים של הגוף, כלומר יחוש תחושת חרדה מהסיכוי שהנו חולה.
בק הצביע על כך שהפרעות פסיכולוגיות בד"כ מקושרות עם תבניות ספציפיות של מחשבה מעוותת. למשל, אצל היפוכונדר המחשבות המעוותות מתמקדות על נקודת מבט פסימית על העצמי, העולם והעתיד- "השלישייה השלילית", כפי שקרא לה בק. בחרדה, המחשבות המעוותות מתמקדות על איומים של סכנה. העיוותים הקוגנטיביים שזיהה כוללים:
הגדלה - כאשר רואים אירועים קטנים כהרבה יותר חשובים ממה שהם באמת. היפוכונדר כאשר יחוש מיחוש קל שבקלים ימהר לבקר רופא בעוד אחרים מתעלמים ממיחושים אלה, הכללת יתר- הסקת מסקנות רחבה מהוכחה קטנה. היפוכונדר כאשר יחוש מיחושים קלים יאמר "אני חולה במחלה קשה", והפשטה סלקטיבית- נתינת תשומת לב רק להוכחות מסוג
מסוים בעוד מתעלמים ממידע אחר הרלוונטי באותה מידה.אצל ההיפוכונדר הדבר יתבטא בתלונה חוזרת ונשנית על סימפטומים גופניים, יחד עם בקשות מתמידות לביצוע בדיקות רפואיות, למרות שהממצאים שליליים והרופאים מאשרים כי אין סיבה לדאגה ולסימפטומים אין כל מקור גופני. עיוותים אלו פועלים באופן אוטומטי מבלי שהאדם יהיה
מודע לכך (Beck, Emery, Greenberg, 1985: Beck, Freeman, 1990).
עיבוד מידע הוא תחום העוסק הכיצד המוח האנושי מקבל, מאחסן מפרש ומשתמש במידע מהסביבה, ישנה אבחנה בין עיבוד מידע אוטומטי אשר אינו דורש תשומת לב ומניב תגובות מהירות הנשארות לאורך זמן. עיבוד נשלט, מאידך, דורש הגיון והתחשבות בעוד שהמוח משלב מידע חדש ומייצר תגובה (Craighead, Ilardi, Greenberg,
Craighead In: Alloy, 1998)
ישנם מטופלים החשים כעס וטינה בשל כישלונם לשכנע את הרופא בקיום בסיס גופני למחלתם והממשיכים לעשות בדיקות ובירורים, כלומר עיבוד המידע אצלם פועל בדרך שאינה הגיונית- תחושות של כעס וטינה במקום קבלה והשלמה עם המסקנות הרפואיות, והתגובה שהמוח מייצר מהמידע החדש היא להמשיך ולעשות בדיקות ובירורים נוספים,
במקום לקבל את דברי הרופא. המוח האנושי של המטופל בוחר בצורה אקטיבית ומעוותת את המידע הנכנס לתוכו. למשל התייחסות אם הרופא מוצא כי אין בסיס רפואי לטענתם הם אינם מנסים לחשוב האם ייתכן שמקור הבעיה נפשי. תשומת לב סלקטיבית בני האדם אינם יכולים לעבד את כל המידע המגיע לחושיהם בכל רגע נתון. לפיכך, הם
שואבים פנימה רק את המידע הנראה להם חשוב ביותר ומסננים החוצה את השאר, למנגנון זה תפקיד הסתגלותי שלא ניתן לוותר עליו . הסובלים מהיפוכונדריה מבלים זמן רב יותר סביב עצמם ובעיותיהם, בחלקה זוהי תוצאה של בעיותיהם- הם חווים חרדה ולכן הם מודאגים לגבי עצמם. ייתכן שזהו גם הגורם המפחית את הגמישות שלהם לחשוב
כיצד לפתור את בעיותיהם (Alloy et al, 1998).
אפשר לראות בהיפוכונדריה סוג מסוים של תקשורת בין אישית נזקקת, ולא רק הפרעה הכרוכה בהתעסקות יתר חריגה במחלות. אם מטפלים בהפרעה בלי להתייחס להיבט זה נגרם לעיתים קרובות תסכול קליני, אם לא ייאוש. למעשה, ייתכן שחוסר הסבלנות (המובן) שבו מגיבים רופאים רבים כלפי מטופלים אלא מביא שלא במתכוון להשתמרות או
להתגברות של פחדיהם מפני נטישה ומפני מוות בטרם עת בגלל בעיה איומה כלשהי שלא זוהתה בעוד מועד בידי רופא לא אכפתי (קרסון, בוצ'ר, ומינקה, 1998).
הגישה הטיפולית המועדפת לטיפול בהפרעה
הקוגניציות הם גורם חשוב בהתנהגות האבנורמלית, הווה אומר שניתן לטפל בהתנהגויות אלו על ידי שינוי הקוגניציות. למטרה זו פיתחו התאורטיקנים הקוגנטיביים מגוון טכניקות, על מנת להגדיל את מיומנויות ההתמודדות, לפתח פתרון בעיות ולשנות את הדרכים בהם המטופל תופס ומפרש את עולמו. טכניקות אלו והתראפיות שבהן הם
מיושמות נקראות: "הבנייה קוגנטיבית מחדש" (Alloy et al, 1998) .
שיטות טיפול אלה- התרפיות הקוגנטיביות- יסודן בהנחה, שדפוסי החשיבה משפיעים על ההתנהגות, וכי הפרעות רגשיות מקורן בדפוסי חשיבה מעוותים ולא מסתגלים. הטיפול בהפרעות אלה מתמקד לפיכך בעיצוב קוגנטיבי מחדש, כלומר, בעיצוב מחדש של תפיסות מוטעות. מטרת הטיפול היא לזהות את דפוסי החשיבה הלקויים, לשרשם ולהקנות
במקומם דפוסים מסתגלים. השיטות אשר ננקטות לשם כך מבוססות על ההתנהגות הגלויה, על התניות והתניות נגד, ועל תהליכים קוגנטיביים כמו ניתוח לוגי ושכנוע מילולי שכלתני (ביטמן, בייט- מרום, להב, ופוך, 1992).
הטיפול המבוסס על הגישה הקוגנטיבית של אליס, חותר לשנות את תפיסת עולמו של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונליות, שיחליפו את אלה שאינן רציונליות. הטיפול כולל ניתוח ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונליות. ושכנועו, בטיעונים הגיוניים, להחליפן באמונות רציונליות, שיאפשרו לו
לשפר את תפקודו והסתגלותו למציאות, להורות לו להשגיח במחשבותיו ולתקנם, להתאמן על הערכה ריאליסטית של המצבים שבו הוא נמצא, ולתת לו משימות כשיעורי בית, כך שהדרכים החדשות של פירוש החוויות, יוכלו להתחזק
((Ellis In: Alloy, 1998.
חשוב לציין כי קיימים שני סוגים של חולי היפוכונדריה, אלו המאמינים שיש להם מחלה חמורה, כאשר אינם סובלים ממחלה חמורה, ואלו הדואגים באופן מוגזם לגבי מחלה הסובלים ממנה
(Eisner,1995).
בטיפול קבוצתי לסיוע לאנשים הסובלים מקשיים סומטיים, המשתתפים אומנו לקבל ולחקור את התחושות הפיזיות אשר הם חשים בצורה טבעית ורגועה יותר, נעשה מאמץ להציג את המידע בצורה דידקטית, אטרקטיבית וקלה להבנה. לדוגמא תשומת לב, הנה גורם אשר מעצים תחושות סומטיות לכן האנשים למדו לחוש תחושות חיוביות כתוצאה מגירוי
חיצוני כגון: פרחים, שימוש בתרגילי נשימה נכונה ותרגילי הרפיה. שימוש בשיטות אלו היה חשוב בכדי שהמשתתפים יכירו ויבינו את חשיבותם בהרפיה ורגיעה לגוף. על מנת להחדיר במשתתפים את חשיבות הסביבה ויכולתם לשנות אותה, המשתתפים התבקשו לבצע שינויים קלים בסביבתם המשפחתית - להימנע מלדבר על כאבים שהם חשים ולתת
יותר מחמאות לסובבים אותם. בכל טיפול המדריך הציג נושא שעליו ידונו באותו מפגש ונעשה שימוש בסדרה של תרגילים מעשיים, בסיומו של המפגש, המטופל קיבל פיסת נייר עליה הייתה כתובה המסקנה העיקרית מהמפגש. לדוגמא: המטופל קורא משפט- "חלק מהסימפטומים שלי יכולים להיות מוסברים על ידי תשומת לב הרבה אשר אני מקדיש
להם" או במפגש אחר "מצב רוח שלילי יכול ליצור בקלות יחסית את ההרגשה של סימפטומים פיזיים" והמטופל מתבקש לעשות שעורי בית, כלומר לבדוק האם זה נכון, לבדוק האם כאשר הוא עצוב/ במצב רוח ירוד/ מדוכא, יש לו סימפטומים פיזיים. מטרת שעורי הבית, הנה לתרגל את המיומנויות הקשורות לנושא שהועלה במפגש בביתם, שעורי
הבית חובה בין מפגש למפגש. לאחר המפגש הראשון, כל המפגשים התחילו עם בדיקת שעורי הבית וההערות של המטופלים לגבי שעורי הבית. הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי הפחית בצורה משמעותית אמונות בריאותיות דיספונקציונליות ואת מספר הפעמים שחוו סימפטומים סומטיים, כמו כן הטיפול גרם לשינויים בתחומים אחרים, מלבד שינויים
הנוגעים לתחום הרפואי. לטיפול הייתה השפעה חיובית על מצב רוח דיספורי, פחדים ושביעות רצון באופן כללי, וביצע שינויים משמעותיים ברעיונות דיספונקציונליים אשר אינם קשורים לבריאות פיזית, בייחוד רעיונות דיספונקציונליים אשר קשורים להישגיות של המטופלים. כלומר הטיפול גרם למטופלים לחוש בטחון ביכולתם להשיג
דברים, לאחר שחשו הקלה ממצבם הבריאותי. כמו כן המטופלים היו הרבה יותר אקסטרוברטיים, פתוחים וחמים לאחר הטיפול. הרושם הקליני היה שהטיפול אינו מוגבל למקרים פחות חמורים (Avia, Ruiz, Olivares, Crespo, Guisado, Sanchez Varela, 1996).
על ידי דיווח על סימפטומים סומטיים, המטופלים משיגים תשומת לב מסביבתם ובכל הנוגע לדיווחים היפוכונדרים כך הם משיגים את תמיכתם והעזרה מהסובבים אותם Ferguson,1998)).
בק בגרסתו התראפויטית אימץ גישה פחות דידקטית ויותר סוקרטית משל אליס, גורס כי כדי לשנות קוגניציות שליליות ("השלישייה השלילית") של מחשבות לגבי העצמי, העולם והעתיד- יש להטיל ספק בקליינטים, בדרך כזאת שהם בעצמם, בהדרגה, מגלים את אי הנאותות של מחשבותיהם. בתארפיה של בק, מובילים את הקליינטים לגלות את
המחשבות המעוותות שלהם ולהחליף אותם במחשבות הגיוניות יותר ותקפות יותר Beck, 1976)).
תרפיה קוגנטיבית ותרפיה התנהגותית, שנעשו מתוך מטרה לעזור לפציינטים להבין שבעייתם היא דאגה שהם חולים, ולא מתוך חולי ממשי. התרפיה הקוגנטיבית כללה: הצבת אתגר בפני הפציינטים, למצוא עדות ממשית לפרשנותם השגויה של הסימנים והסימפטומים, סייעו להם לבנות פרשנויות יותר ריאליות, לשנות את ההנחות הדיספונקציונליות
שהניחו לגבי החולי שלהם, לימדו אותם את משמעותם של הסימפטומים ודעות רפואיות בנושא, ביקשו שיכינו שעורי בית- יבצעו רישום יומיומי של המחשבות השליליות שעלו במוחם והתגובות הרציונליות. התרפיה הבהביוריסטית כללה: התמקדות מכוונת בגןף, הגברת פעילות שהנה הימנעות מעיסוק בכאב וחולי, הימנעות מבדיקות של הגוף
(בדיקות שנועדו לוודא שהכל בסדר). השוואה בין קבוצת הביקורת לקבוצת המחקר,ובין שיטת הטיפול הקוגנטיבית וההתנהגותית, העלתה כי תרפיה קוגנטיבית היא יותר אפקטיבית מתרפיה בהביוריסטית לגבי היפוכונדריה. שנה לאחר הטיפול המטופלים חשו טוב יותר באופן משמעותי, מאשר לפני הטיפול (Clark, Salkovskis, Hackmann, Wells,
Fennell, Ludgate, Ahmad, Richards, Gelder, 1998).
סיכום
בעבודתי הצגתי את ההפרעה ההיפוכונדרית, השייכת למשפחת ההפרעות הנוירוטיות, תלויות דחק וסומטופורמיות. האפיון העיקרי של הפרעות סומטופורמיות הוא תלונה חוזרת ונשנית על סימפטומים גופניים, יחד עם בקשות מתמידות לביצוע בדיקות רפואיות, למרות שהממצאים שליליים והרופאים מאשרים כי אין סיבה לדאגה ולסימפטומים אין כל
מקור גופני. אם ישנם הפרעות גופניות כלשהן, הם אינן מסבירות את עוצמתם ומהותם של הסימפטומים ואף לא את המצוקה ועיסוק היתר של המטופל בהם . (ICD-10, 1997)
בחרתי להסביר את התפתחות ההפרעה לפי הגישה הקוגנטיבית, אשר גורסת כי קוגניציה, משמע כלל התהליכים המתרחשים במערכת: תפיסה, למידה, זיכרון וידיעה, או עיבודים מנטליים של הגירוי הם המשפיעים על כיצד אותו גירוי יכול להפיק תגובות שונות אצל אנשים שונים.
למדתי מגישה זו על כך שההפרעה ההיפוכונדרית נקנית באמצעות למידה, אמונות אירציונליות ומחשבות מעוותות. בהפרעה זו, האדם לומד שניתן להשיג תשומת לב מן הסביבה על ידי התחלות וכן שהסביבה לא מצפה דבר מהאדם החולה.
לאור המחקרים שקראתי, הטיפול על פי השיטה הקוגנטיבית מתמקד לפיכך בעיצוב קוגנטיבי מחדש, כלומר, בעיצוב מחדש של תפיסות מוטעות. מטרת הטיפול היא לזהות את דפוסי החשיבה הלקויים, לשרשם ולהקנות במקומם דפוסים מסתגלים. למשל בטיפול, על מנת ללמד את האדם שתשומת לב ניתן להשיג בדרכים אחרות מלמדים את המטופל להימנע
מלדבר עם בני משפחתו יתר על המידה על מיחושים שהוא חש ומלמדים אותו תרגילי הרפיה, בכדי שיחוש טוב יותר עם גופו.
מבחינה טיפולית- הגישה הקוגנטיבית אפקטיבית יותר בטיפול על השיטה הבהביוריסטית, הטיפול הקוגנטיבי הוכיח עצמו אף שנה לאחר הטיפול.
לסיכום, סבתי שתחייה, היגיעה אלינו הביתה באותו סוף שבוע וסבלה מכאבים. ילדיה לא התייחסו לתלונותיה ברצינות רבה, זאת משום שהיא נתפסת בעיני ילדיה כהיפוכונדרית.
לאור כל מה שחקרתי בעבודתי זו על ההפרעה ההיפוכונדרית, הבנתי כי סבתי אינה עונה על הקריטריונים של ההפרעה ההיפוכונדרית, אך ייתכן כי היא סובלת מצורה קלה ביותר של ההפרעה ולכן נשארת בתחום הטיפול של הרפואה הראשונית.
למדתי מהשיטה הקוגנטיבית כי היפוכונדרים לומדים שתשומת לב מושגת על ידי התחלות, ייתכן כי גם סבתי משתמשת במכניזם זה על מנת להשיג תשומת לב. כלומר עלינו כמשפחתה להתייחס לתלונותיה לגבי מצבה הבריאותי ברצינות רבה משום שייתכן שהיא סובלת מחולי ממשי, אך בד בבד עלינו להתייחס לתגובותיו של הרופא ולהיות רגישים
וערים לרצונה של סבתא לעוד קצת תשומת לב.
ביבליוגרפיה
1. איגוד הפסיכיאטרייה בישראל ומשרד הבריאות, (1997). ICD- 10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי. תל אביב: הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל אביב.
2. ביטמן, א'., בייט- מרום, ר'., להב, צ'., פוך, ח' (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
3. השילוני, ס' (1990). מבוא לפסיכולוגיה, חטיבה רביעית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
4. מילר, א' (1985). למי שלא היה בכינוס ההיפוכונדרים. איתנים, 326-327.
5. קרסון, ר', בוצ'ר ג', ומינקה ס' (1998). פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים, מהדורה עשירית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
6. Alloy, L.B., Jacabson, N.S., Acocella, J. (1998). Abnormal psychology 8th edition . New York: Mcgraw Hill, college.
7. American Psychiatric Association, (1994). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM- ?V. Washington, D.C.: American Psychiatric Association.
8. Avia, M.D., Ruiz, M.A., Olivares, M.E., Crespo, M., Guisado, B., Sanchez, A., Varela, A. (1996). The meaning of psychological symptoms: effectiveness of a group intervention with Hypochondriacal patients. Behaviour Research and Therapy, 34, 23-31.
9. Beck, A. T. (1976). Cognitive therapy and the emotional disorders. New York: International Universities Press.
10. Beck, A. T., Emery, G., Greenberg, R.L. (1985). Anxiety disorders and phobias: a cognitive perspective. New York: Basic books.
11. Beck, A. T., Freeman, A. (1990). Cognitive therapy of personality disorders. New York: Guilford Press
12. Clark, D. M., Salkovskis, P.M., Hackmann, A., Wells, A., Fennell, M., Ludgate, J., Ahmad, S., Richards, H.C., Gelder, M. (1998). Two psychological treatments for hypochondriasis. British Journal of Psychiatry, 173, 218-225.
13. De- Jong, P.J., Haenen, M.A., Schmidt, A., Mayer, B. (1998). Hypochondriasis: the role of fear-confirming reasoning. Behavior Research and therapy, 36, 65-74.
Eisner, R. (1995). Prozac: On Trial For Hypochondria. P S Journal, 15, (2). 14.
Ellis, A. (1962). Reason and emotions in psychotherapy. New York: Lyle Stuart. 15.
16. Ferguson, E. (1998). Hypochondriacal concerns, symptom reporting and secondary gain mechanisms. British Journal of Medical Psychology, 71, 281-295.
12

תגים:

בריאות · פחדים · תרופות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היפוכונדריה", סמינריון אודות "היפוכונדריה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.