היישום אינו מחובר לאינטרנט

הפרעות אכילה

עבודה מס' 063985

מחיר: 167.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הנושאים: אנורקסיה נרבוזה ובולימיה.

2,533 מילים ,7 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

הפרעות אכילה נובעות מרגישות חמורה מלידה ומתפתחות למחלה קשה, הפוגעת באופן הרסני הן בנערה (או בנער) הלוקה בה והן במשפחתה, המלווה אותה, לעתים במשך שנים ארוכות. הפרעות האכילה פועלות בחשאי, ומרגע שהפכו אקוטיות הן קשות לטיפול, כאשר ההתדרדרות אליהן מהירה ומבהילה המפתח במקרה זה הוא התערבות מוקדמת (אלון, 1999). התערבות כזו יכולה להתאפשר בתנאי שההפרעה תתגלה בשלב מוקדם וכאן היועץ יכול להיות דמות חשובה ולהבחין במחלה, בתנאי שיש בידו את הידע בנושא.
אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נובעות מאותה גישה שכלית. הן מהוות גילויים שונים של התודעה השלילית. לעתים קרובות אנורקסיה נרבוזה מובילה לבולימיה. הגוף יכול להיות כה מורעב בשל חוסר תזונה, שהוא מפתח "גישה" גופנית הגוברת על הדחף להרעבה למוות, ובמקום זאת נכנס להילוך גבוה של חיפוש אחר מזון (אלון, 1999).

ראשי פרקים:
אנורקסיה נרבוזה
מאפיינים
מאפיינים נלווים להפרעה
שכיחות המחלה
מהלך המחלה
סיבות למחלה
טיפול
בולימיה
מאפיינים
מאפיינים נלווים
שכיחות
מהלך המחלה
סיבות למחלה
טיפול
לסיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: רוב החומר נלקח מ: אפטר, א., הטב, י., ויצמן,א. וטיאנו, ש. (1997). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר.

מקורות:



Untitled
הפרעות אכילה
ראשי פרקים:
אנורקסיה נרבוזה
מאפיינים
מאפיינים נלווים להפרעה
שכיחות המחלה
מהלך המחלה
סיבות למחלה
טיפול
בולימיה
מאפיינים
מאפיינים נלווים
שכיחות
מהלך המחלה
סיבות למחלה
טיפול
לסיכום
אתרי אינטרנט בנושא הפרעות אכילה
ביבליוגרפיה
הפרעות אכילה נובעות מרגישות חמורה מלידה ומתפתחות למחלה קשה, הפוגעת באופן הרסני הן בנערה (או בנער) הלוקה בה והן במשפחתה, המלווה אותה, לעתים במשך שנים ארוכות. הפרעות האכילה פועלות בחשאי, ומרגע שהפכו אקוטיות הן קשות לטיפול, כאשר ההתדרדרות אליהן מהירה ומבהילה המפתח במקרה זה הוא התערבות מוקדמת (אלון,
1999). התערבות כזו יכולה להתאפשר בתנאי שההפרעה תתגלה בשלב מוקדם וכאן היועץ יכול להיות דמות חשובה ולהבחין במחלה, בתנאי שיש בידו את הידע בנושא.
אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נובעות מאותה גישה שכלית. הן מהוות גילויים שונים של התודעה השלילית. לעתים קרובות אנורקסיה נרבוזה מובילה לבולימיה. הגוף יכול להיות כה מורעב בשל חוסר תזונה, שהוא מפתח "גישה" גופנית הגוברת על הדחף להרעבה למוות, ובמקום זאת נכנס להילוך גבוה של חיפוש אחר מזון (אלון, 1999).
אנורקסיה נרבוזה
מאפיינים:
הקריטריונים הדיאגנוסטיים לאנורקסיה נרבוזה על-פי ה- DSM-IV הם:
סירוב לשמור על משקל מעל סטנדרט נורמלי מינימלי.
פחד מתמיד מעליה במשקל.
הפרעה בדימוי הגוף.
הפסקת המחזור.
בהפרעה זו הפרט מסרב לקיים משקל גוף נורמלי במידה המינימלית. קיימת מעין פוביה לאוכל ופחד קיצוני מהשמנה. במחלה זו המשקל הוא פחות מ- 85% מהמצופה. קיים חשש בצורה קיצונית מעלייה במשקל, גם אם האדם בתת-משקל. החולים במחלה מרגישים רעב. בנוסף, קיימת הפרעה קשה בתפיסת צורת הגוף עד כדי דלוזיות. החולה עוסק זמן רב
במדידת גופו, כמו שקילה רבה, מדידה כפייתית של חלקי הגוף, ועמידה מול הראי כדי לבדוק את גופו. ירידה במשקל נתפסת כהישג רב, וסימן למשמעת עצמית, ועלייה במשקל נתפסת ככישלון נורא של השליטה העצמית. בדרך כלל ישנה תחושה טובה של רזון והכחשת המחלה. למרות ניסיונות של המשפחה להתערב, החולה תוקפני, מכחיש את מצבו
ומתנגד לטיפול. ההפרעה היא אגו-סינטונית, החולה מתלונן על דברים אחרים או שהוא מובא לטיפול על ידי בני המשפחה. חולים הפונים בעצמם חוששים ממצבם הגופני והפסיכולוגי, אך בדרך כלל חסרים תובנה או מכחישים מאוד את הבעיה, ולא מתלוננים על הירידה במשקל כשלעצמה. במחלה זו ישנו שימוש בחומרים שונים כדי להוריד במשקל
ולהשיג שליטה מוחלטת על תפקודי הגוף. בנוסף נעלם המחזור החודשי, כאשר עוברות לעתים שנים עד שהמחזור החודשי מופיע מחדש לאחר העלייה במשקל. בתחילת המחלה יש ניסיון לסלק מהדיאטה היומית מאכלים משמינים, ובהדרגה התזונה מצטמצמת למספר מועט של מאכלים ולצום. שיטה אחרת היא סילוק האוכל המעוכל על ידי הקאה, שימוש
בחומרים משלשלים או משתנים, ותרגילי התעמלות רבים (אפטר ושות', 1997).
מאפיינים נלווים להפרעה:
הרבה חולים סובלים מסימנים דכאוניים כמו מצב רוח עצוב, נסיגה חברתית, רגיזות, קשיי שינה ואובדן עניין בפעולות מהנות. ניתן למצוא בחולים גם סימנים של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, היפראקטיביות, וטקסי התעמלות. קיימות מחשבות חוזרות ונשנות לגבי אוכל , צורת גוף או משקל, כשחלק אוגרות מרשמים או אוכל. בחלק
מהמקרים יש דאגות לגבי אכילה בציבור, צורך חזק לשלוט על הסביבה, חשיבה נוקשה, דיכוטומית, חוסר ספונטניות חברתית, וביטוי ויזימה רגשיים מצומצמים. ישנה נסיגה בעניין בעולם, רגיזות, ניתוק ונסיגה חברתיים ותנודות במצב הרוח. תת-התזונה משפיעה על חילוף החומרים, פעילות אברי הגוף, שינוי הפעילות החשמלית של המוח,
פגיעה בפעילות הלב, והגדלת היחס בין חדרי המוח ורקמת המוח, המעידים על הקטנת נפח המוח. בנוסף, ישנן תלונות על עצירות, כאבי בטן, אי סבילות של קור, תחושות כאב וקור בגפיים, עור יבש, ישנוניות, מרץ רב, חום גוף נמוך, ולחץ דם נמוך (אפטר ושות', 1997).
שכיחות המחלה:
המחלה נפוצה הרבה יותר בחברות מתועשות, שיש בהן כמות אוכל רבה, ושבהן יש דגש על רזון כמתאים ויפה יותר לנשים, ויותר לחצים להישגיות על נשים. שכיח בארה"ב, קנדה, מערב אירופה, יפן. מאוד נדיר בסין. המחלה שכיחה יותר בקבוצות מסוימות כמו רקדניות באלט. שכיחות המחלה בקרב בנות היא פי 9 מאשר בקרב בנים. השכיחות
היא של כ- 1% באוכלוסייה (גורדון, 1991).
מהלך המחלה:
לפני הופעת המחלה יכולות להיות נטיות כפייתיות, ביישנות, מצפוניות, והשגיות רבה. לעיתים המחלה מתחילה בניסיון לדיאטה, אשר לעתים הוא מוצדק. בתחילה נמנעים ממאכלים עתירי קלוריות, מתעסקים הרבה בספירת קלוריות, אוכלים לבד ולא עם בני המשפחה, ולאחר מספר שבועות או חודשים המחלה מופיעה במלוא היקפה. המחלה לא
מתחילה בדרך כלל לפני ההתבגרות הפיזית. אם היא מתחילה מוקדם יותר, חומרתה גבוהה יותר. הגיל הממוצע של הופעת המחלה הוא 17, עם שני שיאים: בגיל 14 ובגיל 18. נדיר שהמחלה תתחיל לאחר גיל 40. הרבה פעמים המחלה מופיעה לאחר מצב לחץ כמו תחילת הבשלות המינית, פרידה ואובדן, משבר משפחתי, דרישות גבוהות מהסביבה, איום
ישיר על הדימוי העצמי, ולעיתים מחלה פיזית. איום על הפרט ועל שליטתו בסביבה יוצר עלייה בהתעסקות בגוף.
לאחר הופעת המחלה מופיעות ההפרעות בדימוי הגוף, הכחשות והגנות, שימוש בחומרים כימיים, נסיגה חברתית וטקסי אכילה ואגירה. העצירות נותנת תחושת מליאות בגוף ויש חיזוק עצמי עקב הירידה במשקל.
מהלך המחלה משתנה מאוד מאדם לאדם: חלק יחלימו לאחר אפיזודה אחת, חלק יראו דפוס עולה ויורד של המחלה, וחלק יראו התדרדרות כרונית לאורך הרבה שנים. מאלו שמופנות לבתי חולים, שיעור התמותה מגיע ל- 10%. המוות נוצר מרעב, התאבדות או סיבוכים רפואיים. בגברים המחלה קשורה יותר לבעיות סביב הזהות המינית וליותר הפרעות
נפשיות. גורמי סיכון ברורים למחלה הם: מין, גיל, מעמד חברתי-כלכלי, משכל והישגים גבוהים, ורקע משפחתי של בעיות אוכל, השמנה, בעיות רגשיות, או דגש רב על משקל הגוף (אפטר ושות', 1997).
סיבות למחלה:
קיים גורם תורשתי.
הסברים פסיכודינמיים למחלה קושרים אותה לקונפליקטים מיניים חזקים, האוכל כסמל להריון או ניסיון להכחיש סיפוק אורלי. הכחשת המיניות מתבטאת גם ע"י הפסקת המחזור החודשי, הפסקת אכילה כדי למנוע שינויי גוף נשיים שמזכירים את אימא. יש הקושרים את המחלה להפרעה ראשונית בקשר בין האם לילדה. האגו בילדה לא נבנה בשלמות,
ונוצרה עקב זה בעיה בזהות הגוף. כשהאם סיפקה לילד אוכל בכל מצב, הילד לא מבחין בסיגנלים האמיתיים של רגשות הגוף השונים, מרגיש חוסר בעלות על גופו, וזה מביא לדימוי גוף מעוות.
יש גישות שמתייחסות לפחד מהתבגרות ומנשיות והרצון להיות ילדה.
גישה אחרת סוברת שהמחלה פורצת כשהאדם מרגיש חוסר אונים בפני דרישות המציאות. זה קשור לצייתנות בילד, והסירוב לאכול נותן לילד כוח ושליטה על עצמו, ומהווה הגנת יתר נגד שליטת ההורים וחוסר ההכרה בייחודיות ובצרכים הרגשיים של החולה. החולה חושש מאובדן אהבה, חושש שיצפו ממנו ליותר מדי עצמאות, כאשר ההתבגרות נתפסת
כדרישה לעצמאות ושליטה על החיים. המחלה מבטאת חשש מההתבגרות הפיזית והרגשית. יש בלבול בין רצון להיות מיוחד לרצון להיות רזה.
חלק מהחולות עוסקות בסגפנות ובצמחונות, וההרעבה גורמת להן להרגיש טהורות ונקיות. לחלק מהן מצפון נוקשה מאוד, רגשות אשם ועקשנות, תחושת חוסר זהות, ורצון לכפייתיות ושליטה כתחליף.
קיים הסבר נוסף על-פי הגישה המשפחתית של מינושין, לפיו במשפחות של חולות אנורקסיה קיימים מאפיינים של חוסר עצמאות לחברי המשפחה, חודרנות אחד כלפי השני, הגנת יתר, נוקשות, חוסר פתרון קונפליקטים או פתרון לא יעיל. בתוך המערכת הקשה, המלחיצה והסגורה הזו גודלת ילדה רגישה, פרפקציוניסטית וקשה לה לפתח זהות
ועצמאות. המוצא האחרון שלה זה לשלוט לפחות על הגוף שלה, להרגיש זהות לפחות בכך.
לעתים ההורים מכחישים את בעיותיהם ורואים את הילד כפציינט של המשפחה. הנערה נתפסת כמווסתת הבעיה המשפחתית, מושכת אליה את הקונפליקט או נמשכת לקואליציה עם אחד ההורים.
הסבר אחר הוא על-פי גישת הלמידה, לפיה ברוב החולות יש בעיות השמנה וקשיי ויסות אכילה לפני המחלה, ונוצר קשר בין מחשבות על משקל רב והימנעות מאכילה.
הסבר קוגניטיבי מתמקד על תפיסות לא נכונות של הנערה, שאכילה רבה תוביל לאובדן שליטה (אפטר ושות', 1997).
הסבר אחר שקשור לתהליך המחשבה של החולה הוא הסבר של קלוד-פייר (1998), שטבעה את המונח "מצב שלילה מושרש". מצב זה מגדיר את תהליכי החשיבה המורכבים המענים את מוחותיהם של הסובלים מהפרעות אכילה. בחתירתו של אורח המחשבה השלילי להכרה, הוא מעוות כל נושא, כל אימת שהוא יכול, משום רעבונו הרב לשלילה. מי שנוטים למצב
שלילה מושרש הם רגישים במידה קיצונית לצרכיו של כל אחד ואפילו של כל דבר בסביבתם. הם נוטלים על שכמם את הדאגה לכולם. ילדות בעלות נטייה זו מהוות קרקע פורייה לפירוש מוטעה של מניעי החברה. הילדה נעשית יותר ויותר סובייקטיבית. כל אחד וכל דבר סביבה מחזקים את תחושת חוסר הערך שלה, את כישלונה, את חוסר האונים שלה
והיא לא מצליחה להתקדם לעבר אובייקטיביות.
Nagel Jones (1992) מצאו כי לנערות האנורקסיות ישנה נטייה לפרפקציוניזם. הן שואפות להגיע להישגים גבוהים בכל התחומים, ונלחצות מאוד מכל אפשרות לכישלון. הן נוטות לפנות להתנהגות אנורקסית, כאשר הן מאויימות, בבחינת "הכל או לא כלום".
הסברים חברתיים- לחצים תרבותיים וחברתיים גם משפיעים, וקשורים לתחושות חוסר ערך, ריקנות, דימוי עצמי נמוך וזהות לא מגובשת.
בתרבות המערבית קיים דגש על רזון, בעיקר בקרב נשים. נשים אכולות כיום באובססיה לגבי משקל גופן וזה ניכר יותר מכל בקרב בנות עשרה ממשפחות של המעמד הבינוני והעליון (גורדון, 1991).
לאחרונה, הולכת וניכרת דאגה לגבי משקל הגוף והרגשות של שמנות בקרב ילדים מאוד צעירים. במחקר על התנהגויות אכילה בבתי ספר יסודיים, נמצא כי תלמידים רבים מודאגים לגבי משקלם וחושבים על דיאטות כבר מגיל צעיר. יותר מרבע מהנחקרים דיווחו שעשו דיאטה כבר בגיל 12 או לפני כן (Moreno Thelen, 1995).
טיפול:
הטיפול מאוד מסובך. ברוב המקרים הנערה חייבת להיות מאושפזת במחלקה סגורה. היא מקבלת טיפול תרופתי (תרופות הרגעה, נוגדי דיכאון). עובדים עם הנערה על עיצוב התנהגות מאוד נוקשה. הנערה חייבת לאכול, אחרת היא נענשת. המטרה היא קודם-כל שהנערה תעלה במשקל. מתחילה גם עבודה עם ההורים. כשהנערה מתחזקת גופנית, היא
עוברת טיפול פסיכולוגי- לרוב זה לא טיפול רגשי, אלא טיפול קוגניטיבי- עובדים על דימוי-הגוף, על חשיבה. הפרוגנוזה לא טובה. חלק מהחולות יחלימו ויעברו לדיכאון, התמכרות לאלכוהול, והפרעות חרדה ושינה (אפטר ושות', 1997).
בולימיה
מאפיינים:
לפי ה- DSM-IV (1994) הקריטריונים לבולמיה הם:
תיאבון מופרז שגורם לאדם בולמוס של אכילה
אפיזודות חוזרות ונשנות של אכילה 'גרגרנית' והקאה לאחריה.
בליעה, כמעט ללא לעיסה, של כמויות עתק של מזון עתיר קלוריות.
לאחר בולמוס האכילה נפוצים דיכאון, רגשי אשמה, וביזוי עצמי.
הערכה עצמית ירודה המושפעת מדאגה מופרזת-מתמדת לגבי משקל גוף וצורה.
המחלה מאופיינת על-ידי אפיזודות חוזרות ונשנות של התקפות אכילה המאופיינות על-ידי: אכילה בזמן קצוב (שעתיים או פחות) של כמות אוכל הגדולה משמעותית מכמות אוכל שרוב האנשים יאכלו בכמות הזמן הזו ובמצב דומה. אכילת כמויות קטנות במשך היום לא תחשב להפרעה. האדם בדרך כלל מרגיש בושה ומנסה להסתיר את המחלה. לעיתים
יש תכנון מראש של האכילה, והיא מתבצעת בצורה מהירה בדרך-כלל. במהלך ההתקפה האדם מרגיש ערפול במודעות ואובדן שליטה. ההתקפה יכולה להיות מספר פעמים ביום או בשבוע, מספר דקות או שעות, כאשר הרבה פעמים ההתקפות מופיעות במצבי חרדה, מתח, שעמום או בדידות. האכילה נפסקת כאשר האדם מרגיש לא בנוח בשל תחושת מלאות או
אפילו כאב. התקפת האכילה מתחילה בדרך-כלל לאחר מצב רוח עצוב, לחץ בין-אישי, רעב חזק לאחר דיאטה, או תחושות הקשורות למשקל הגוף, צורתו או אוכל. האכילה מסלקת את מצב-הרוח העצוב, אך לאחריה באים רגשות אשם ומצב רוח דיכאוני. בזמן ההתקפה האדם מרגיש אובדן שליטה, הוא מרגיש כאילו הוא נמצא בהתקפת טירוף, במיוחד
בשלבים הראשונים של המחלה. במהלך המחלה, התחושה החריפה של חוסר השליטה נחלשת, והחולים מדווחים על קושי בשליטה כמו קשיים בהתנגדות לאכילה או קושי לעצור את האכילה לאחר שהתחילה. הקושי בשליטה אינו מוחלט. למשל, אם אדם יכנס לחדר, החולה יפסיק לאכול.
בנוסף, יש התנהגויות המנסות למנוע עלייה במשקל, כמו הקאה עצמית, שימוש בחומרים משלשלים, משתנים, חוקנים או תרופות. ההערכה העצמית מושפעת רבות על ידי תפיסת הגוף והמשקל. ההקאה מסלקת את תחושת המלאות ואת הפחד מעלייה במשקל, ובחלק מהמקרים ההקאה היא מטרה כשלעצמה, כאשר יש הנאה מההתרוקנות ויש צורך בהשתחררות
הפתאומית. יש שני תתי-סוגים המובחנים בשימוש או בחוסר שימוש בחומרים לגרימת ירידת המשקל. אלו שמשתמשים בחומרים מאופיינים יותר על-ידי דיכאון ודאגת-יתר סביב צורת הגוף והמשקל (אפטר ושות', 1997).
מאפיינים נלווים:
משקל הגוף הוא בדרך-כלל בטווח הנורמה. בחלק מהמקרים המחלה התחילה עקב עודף משקל. בין ההתקפות החולה מקפיד על מאכלים דלי קלוריות. קיימת שכיחות גבוהה של סימנים דיכאוניים המופיעים באותו הזמן או אחרי התחלת המחלה. בחלק מהמקרים הדיכאון מופיע לפני המחלה. אצל חלק מהחולים ייתכנו סימני חרדה. בשליש מהחולים יש
תלות בסמים ובתרופות, כמו תרופות מעוררות במטרה לאבד תאבון. בין שליש לחצי מהחולים סובלים מהפרעת אישיות, כמו אישיות גבולית, אימפולסיביות ומתירנות מינית. במהלך המחלה קיימים שינויים גופניים, כמו אי סדירות או העלמות של הוסת (אפטר ושות', 1997).
שכיחות:
המחלה מופיעה בשכיחות שווה בארצות בחברה המתועשת. בדרך כלל בלבנים. למעלה מ- 90% מהחולים הם נשים. בגברים יש בדרך-כלל השמנה לפני המחלה והפרעות בזהות המינית. השכיחות היא 1% - 0.5 (אפטר ושות', 1997).
מהלך המחלה:
המחלה מתחילה בדרך כלל בסוף ההתבגרות או תחילת הבגרות. ההופעה של המחלה היא לעתים קרובות לאחר תקופת דיאטה. לאורך השנים נמשכות ההפרעות בדפוסי האכילה. המהלך יכול להיות כרוני או עם תנודות. הפרוגנוזה בדרך-כלל לא טובה ויש הסתבכויות של ההפרעה עם דיכאון ואלכוהוליזם (אפטר ושות', 1997).
סיבות למחלה:
ישנו גורם תורשתי, הקשור למחלה, לדיכאון ולתלות בחומרים כימיים.
באישיות מוצאים חרדה, תנודות במצב הרוח, צורך חזק בקבלה, אימפולסיביות וכפייתיות. ייתכן והבולימיה מחזקת יציבות רגשית וקונפורמיות לסטנדרטים חברתיים, אך התוצאות הן של רגיזות, עייפות ודיכאון וההתקפה שוב חוזרת. במשפחות החולים יש שכיחות רבה יותר של בעיות התמכרות, בעיות רגשיות ומתח. בחולות יש מעט מוטיבציה
לטיפול וקושי לשלוט על התנהגות (אפטר ושות', 1997).
טיפול:
יכולות לעבור שנים רבות עד שהאדם פונה לעזרה. קשה לאחרים לגלות את המחלה, כיוון שהבולימית שומרת על משקל פחות או יותר נורמלי, ולכן הבעיה מוסווית. כמו כן, ההתנהגות הבולימית כרוכה בדרך כלל בתחושת אשם ומבוכה עמוקה. לעתים הרגשת חוסר השליטה היא שגורמת לחולות לפנות לעזרה. עדיין קשה מאוד לטפל בהן, כי יש צורך
עז לזלול ולהיטהר, יש מאפיינים של התמכרות וקיים איזשהו חיזוק וסיפוק.
הטיפול הוא טיפול אישי, טיפול קבוצתי וקבוצות תמיכה. הטיפול בקבוצה מועיל מאחר ושיתוף הקבוצה בדפוסי ההתנהגות תורם רבות להתגברותה של הבולימית על הבידוד והסודיות המכאיבים, בהם היא לכודה. בנוסף, הזדהות עם נשים אחרות, שהתנסותן החברתית דומה ביותר, אם כי שונה מבחינה אישית, מחזקת כשלעצמה. טיפול יעיל במיוחד
הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המשלב "נורמליזציה" של אכילה ותזונה עם דיונים והצבת דעות בנוגע למשקל ודימוי גוף. גישה התנהגותית מקנה לבולימית כלים שיעזרו לה לחדול באופן רצוני ממנהגי האכילה או ההיטהרות שלה ומקנה לה הרגלי אכילה (גורדון, 1991).
לסיכום:
הצגתי את האפיונים המרכזיים בהפרעות אכילה. הפרעות אלו הן קשות, וככל שמשתלטים עליהן מוקדם יותר, כך הסיכוי להחלמה גבוה יותר. לכן, מאוד חשוב כי היועץ החינוכי יהיה בקיא בנושא. יש לו תפקיד חשוב במניעה ראשונית. התרבות המערבית מדגישה רזון כאידיאל, והלחץ החברתי להיות רזה מועבר במסרים דרך אמצעי התקשורת
השונים, דוגמנים וכו', מה שמוביל לדאגה והתעסקות רבה סביב המשקל ועלול לצאת משליטה ולהגיע לידי אובססיה מסוכנת. היועץ יכול לדבר על הנושא, להציג את הסכנות שבכך, לספק הדרכה אודות תזונה נכונה ולעבוד על דימוי הגוף והערך העצמי. כמו כן, יש ליועץ תפקיד חשוב באיתור הבעיה ומניעת החמרתה. בהרבה מהמקרים הסימפטומים
מתחילים בקבוצת בנות שמחליטה לעשות דיאטה. מעורבות היועץ יכולה להוות בלם משמעותי בהתדרדרות מדיאטה רגילה לדיאטת רעב. הוא יכול לזהות מתי הדבר הופך מדיאטה נורמלית למצב מסוכן. גם תופעות שונות כמו למשל: זריקת הסנדויץ הביתי לפח, או התבדלות יוצאת דופן של אחת הבנות בליווי מצבי-רוח, או רזון משמעותי של בת
מסוימת- כל אלה מתרחשים ונצפים בחצר בית הספר. היועץ החינוכי יכול לאתר את הבעיה בשלבים ההתחלתיים וכך הטיפול במחלה יתחיל מוקדם, מה שמוביל לפרוגנוזה טובה יותר.
אתרי אינטרנט בנושא הפרעות אכילה
אתרים בעברית
http://www.solgar.co.il/aviv/new
אתר של עמותת אביב - ארגון הורים של הלוקים בהפרעות אכילה
http://www.shahaf-ltd.co.il אתר של עמותת שחף- למיגור הפרעות אכילה בקהילה
אתרים באנגלית
http://www.anad.org/
http://www.milestonesprogram.net/
http://www.nutramed.com/eatingdisorders/addictive.htm
http://www.something-fishy.org/
http://www.nal.usda.gov/fnic/etext/000017.html
http://www.watchtower.org/library/g/1999/1/22/article_01.htm
http://school.discovery.com/lessonplans/programs/eatingdisorders/
תוכנית מניעה בבית-הספר: רשימת שיעורים שנועדו לתלמידים בתחום של הפרעות אכילה
http://www.mentalhealth.com/dis/p20-et01.html
http://www.findinfo.com/anorexia.htm
http://www.ltspeed.com/bjblinder/anmales.htm
אנורקסיה בגברים:
http://www.anorexia.org/
http://www.lifestages.com/health/anorexia.html
http://www.mamashealth.com/anorexia.asp
http://www.4woman.gov/faq/anorexia.htm
ביבליוגרפיה
אלון, א. (1999). "שחריתך הפלאית, הקרועה, הסוערת": הפרעות אכילה- התפתחות, גורמים משפיעים ודרכי התמודדות. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך למדעי הרוח", החוג לייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב.
אפטר, א., הטב, י., ויצמן,א. וטיאנו, ש. (1997). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. ת"א, הוצאת דיונון. (עמ' 251-263).

גורדון, ר.א. (1991). אנורקסיה ובולימיה- אנטומיה של מגיפה חברתית). ת"א, הוצאת אח.
קלוד-פייר, פ. (1998). השפה הסודית של הפרעות אכילה. ת"א, הוצאת מודן.
American Psychiatric Association. (1994). DSM-IV: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders. Washington, DC, The Association.
Moreno, A.B. Thelen, M.H. (1995). Eating behavior in junior high school females. Adolescence, 30(117), 171-174.

Nagel, K.L. Jones, K.H. (1992). Predisposition factors in anorexia nervosa. Adolescence, 27, 381-386.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרעות אכילה", סמינריון אודות "הפרעות אכילה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.