היישום אינו מחובר לאינטרנט

הזיקה בין יצירותיו של יצחק דנציגר 'נמרוד' ו'שבזיה' ובין האידיאולוגיה הכנענית.

עבודה מס' 062615

מחיר: 314.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

6,973 מילים ,21 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א'- צמיחתה של הקבוצה הכנענית
1.1 - האידיאולוגיה הכנענית ויישומה בתחום האמנות
פרק ב'- יצחק דנציגר (1977 -1916) - רקע היסטורי
2.1 - 'נמרוד'
2.1.1 - ניתוח צורני
2.1.2 - ניתוח איקונוגרפי
2.2 - 'שבזיה'
2.2.1 - ניתוח צורני
2.2.2 - ניתוח איקונוגרפי
פרק ג'- הזיקה בין שתי היצירות ובין האידיאולוגיה הכנענית
פרק ד'- סיכום
ביבליוגרפיה


הקבוצה הכנענית צמחה בישראל בשנות הארבעים של המאה העשרים. תחילתה של הקבוצה הכנענית נעוצה ב"ועד לגיבוש הנוער העברי" שהיה ניסיון ראשון לתת ביטוי לאידיאולוגיה הכנענית בפעילות מאורגנת של קבוצה. ו"בתנועת העברים הצעירים" שהתארגנה שנים אחדות לפני קום המדינה במגמה לכונן בארץ-ישראל ישות לאומית "עברית" כ"חברה טריטוריאלית תרבותית הפתוחה לכל אדם בלי הבדל גזע ואמונה".
רעיונותיה של התנועה השתלשלו מן הביקורת הלאומית-חילונית על היהדות המסורתית. התנועה מתחה ביקורת על היהדות הגלותית, על דת ישראל, מוסדותיה, ערכיה ומצוותיה ועל דרך ההיסטוריה היהודית כולה .1
ראשיתה של תנועה זו קשור במשורר המכונה יונתן רטוש, אשר בנעוריו היה מעורב בחיים הפוליטיים של המפלגה הרוויזיוניסטית (הימנית) בארץ, ערך את העיתון שלה, כתב שירים וגיבש לעצמו תורה פוליטית.
בתחילת שנות הארבעים מספר אמנים המכונים "כנענים" ניסו לפתור את בעיית הייחודיות והמקוריות של האמנות הישראלית כשהם יוצאים נגד סגנון האמנות שהיה בארץ, כי לדעתם היה בו צירוף של השפעות סגנוניות שהביאו עמם הציירים העולים מארצות אירופה או מהמזרח.2
אחד האמנים החשובים של זרם רעיוני זה היה הפסל יצחק דנציגר.
יצחק דנציגר דרך כשביט בשמי הפיסול שלנו והשפיע על רבים מבני הדור הצעיר ברבגוניותו, בדינמיות העצורה של יצירותיו השקולות ובכוח העולה מתוכן .3
במרוצת ארבעים שנות יצירתו ענה דנציגר על שאלת מהות הפיסול כמה וכמה תשובות, הנוגעות כולן בשני תחומים עיקריים: חלל וזמן.
בעוד שבראשית דרכו יצר פסלים המאכלסים את החלל כאובייקטים סטאטיים הניתנים לתפיסה מיידית, הרי שעם השנים הלכו האובייקטים והצטמצמו כמעט עד לידי ביטולם המוחלט, והחוויה הפיסולית הפכה לתהליך מתפשט של מעברים בחלל ובזמן, המתרחשים בנוף ומשתלבים לרצף אורגני של מפגשים בין האדם למקומו.
דנציגר האמין שהאפשרות היחידה שנותרה לאמן היא להיצמד אל הטבע, לחזור אל הנוף, אל המסורות רוויות הסוד והמיסטיקה, שהיו ועודן חלק אינטגרלי מהסביבה התרבותית של כל "מקום" ו"מקום". שם, באותם אזורי תווך שבריריים שבין תושב המקום לבין מקומו, בין הנוף לבין האוכלוסייה החיה בגבולותיו, יירקם מחדש משזר חיים, תיווצר יצירת אמנות שתקשר חומר ורוח לישות אחת.4
בעבודתי, אעסוק בשאלה האם יש זיקה בין פסליו של יצחק דנציגר 'נמרוד' ו'שבזייה' ובין הקו האידיאולוגי של הקבוצה הכנענית; ומהו הקשר בין פסליו של דנציגר ובין דנציגר עצמו כאמן, לייחודיות הרעיונית של הקבוצה הכנענית.
ראשית, אציג את הרקע לצמיחתה של הקבוצה הכנענית ואת הקו האידיאולוגי שלה. לאחר מכן אציג את יישומה בתחום האמנות ואת הקשר של האידיאולוגיה-הכנענית לפסליו של הפסל יצחק דנציגר: 'נמרוד' ו'שבזיה'.
-------------------------------------------------------------------------------
1. האנציקלופדיה העברית, כרך 1988 19,, ספרית פועלים, עמ' 933-934.
2. רחל סבג, פרקים באמנות ישראלית, הוצאת מעלות, ירושלים, תשמ"ט, עמ' 77.
3. בנימין תמוז, אמנות ישראל, מסדה, תל-אביב, 1963, עמ' 160, 153.
4. מרדכי עומר, דנציגר, מוזיאון ישראל, ירושלים, עמ' 7.

מקורות:

אברהם אבן שושן, המילון החדש- כרך ראשון: א'-כ', הוצאת קריית ספר בע"מ, ירושלים, תשל"ה.
האנציקלופדיה העברית, כרך 19, 1988, ספרית פועלים.
אורי רם, קינן עמוס, מנחם פרידמן, יעקב שביט ויהושוע פורת, מעברי עד כנעני, עיתון 77, גיליון 56, 1984.
אמנון ברזל, הנוף כיצירת אמנות, הארץ, 22.7.77.
בנימין תמוז, אמנות ישראל, מסדה, תל-אביב, 1963.
בנימין תמוז, דורית לויטה,גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, מסדה, 1980.
בן עמי שרפשטיין, יצחק דנציגר, לבד, ביחד, במקום, ידיעות אחרונות, 29.7.77.
דר' חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל, הוצאת דבר, תל-אביב, תשי"ז.
יגאל תומרקין, חברים מספרים על, סטודיו, גיליון 76, אוקטובר-נובמבר 1996.
יוסף זיסמן, נמרוד-האידיאל הכנעני, מאזניים, כרך ע', גיליון מס' 7, אפריל 1996.
פרופ' מרדכי עומר, 90 שנה של אמנות ישראלית- מבחר מאוסף יוסף חכמי-הפניקס הישראלי, מוזיאון תל-אביב לאמנות.
מרדכי עומר, יצחק דנציגר, מוזיאון תל-אביב לאמנות, תפן, 1996.
מרדכי עומר, דנציגר, מוזיאון ישראל, ירושלים.
מיכל בוננו, אמנות טבעונית, משקפיים, גיליון 14, נובמבר 1991.
סמדר תירוש, הגיבור הכנעני הוא יהודי נודד, משקפיים, גליון 22, 1994.
רחל ויסברוד, הקבוצה הכנענית- ספרות ואידיאולוגיה יחידות 1-6, האוניברסיטה הפתוחה, מסת"ב, 1987.
רחל סבג, פרקים באמנות ישראלית, הוצאת מעלות, ירושלים, תשמ"ט.
נחום כהן, יצחק דנציגר: ניסיון לאינטגראציה באמנות, סימן קריאה, מס' 8, 1978.
ש.ב.ס, נמרוד-תערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל, סטודיו, גיליון 70, מרץ 1996.
שלומית שטיינברג, אני לא נמרוד, משקפיים, גיליון 22, אוקטובר 1994.
תמיר ראונר, מין ואמנות, משקפיים, גיליון 20, ינואר 1994.

תגים:

אמנות · ישראלית · דנציגר · הכנענית · הקבוצה · ישראלית · כנעני · נמרוד · פיסול

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הזיקה בין יצירותיו של יצחק דנציגר 'נמרוד' ו'שבזיה' ובין האידיאולוגיה הכנענית.", סמינריון אודות "הזיקה בין יצירותיו של יצחק דנציגר 'נמרוד' ו'שבזיה' ובין האידיאולוגיה הכנענית." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.