היישום אינו מחובר לאינטרנט

אחריתה של ממלכת ישראל בעקבות מדיניות ההגליה האשורית

עבודה מס' 062368

מחיר: 302.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת משמעותה של מדיניות ההגליות האשורית.

6,589 מילים ,21 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו לעמוד על משמעותה של מדיניות ההגליות האשורית, אשר בעקבות הנהגתה וביצועה נחרץ גורלה של ממלכת ישראל בשנת 721/722 לפנה"ס.
ממלכת ישראל היא "ארץ בית עמרי" שבכתובות האשוריות פסה מן העולם. הארץ נכבשה וסופחה למערכת הפחוות האשורית והתושבים נעקרו, הוגלו ונותקו ממקומם והועברו לתחומה של הממלכה המנצחת.
היה זה אחד המאורעות ההיסטוריים המשמעותיים ביותר בתולדות העם היהודי, מאורע אשר נשאר חי וקיים ברוחניותו של העם היהודי, אשר לא חדל לחוש כעם אחד מורכב להלכה ממכלול שבטי ישראל הן במישור המדיני והן במישור הדתי, מאורע אשר השפיע על הנביאים ועל תקוותם, כנאמר ביחזקאל לז,טו-כח: "קרב אותם אחד אל אחד..." (את עץ אפרים ואת עץ יהודה) "...והיו לאחדים בידך ולא יהיה עוד לשני גויים ולא יחצו עוד לשתי
ממלכות". ובנבואת ירמיהו לא,ג-ד נאמר: "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל... עוד תטעי כרמים בהרי שומרון...".
וכן בישעיהו כז,יג: "והיה ביום ההוא יתקע שופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור..."
אם כן, מי הם ה"אובדים בארץ אשור"? מתי וכיצד הגיעו לארץ אשור? כמה הגליות היו? מאילו חבלי ארץ מממלכת ישראל הגיעו הגולים לארץ אשור? מי היו המלכים האשוריים שביצעו מדיניות הגליה זו? האם נקטו מדיניות עקבית בהגליותיהם? מהי ארץ אשור? האם יושבו מחדש החבלים שתושביהם הוגלו?
על כך, בפרק מס' 2 שנושאו: ההגליות מממלכת ישראל אל ארץ אשור, ובפרק מס' 3 שנושאו: ההגליות אל ממלכת ישראל.
בשאלות, לשם מה השתמשו האשורים במדיניות ההגליות? מהו מקומה של מדיניות ההגליות בתוך המערכת המנהלית המסועפת שפותחה באימפריה האשורית? איך יישום וביצוע מדיניות ההגליות גרמו לאחריתה של ממלכה אשר היתה קיימת כמאתיים שנה ואשר בתהליך שנמשך כשתים עשרה שנים (732/733 עד 721/722 לפנה"ס) פסה מן העולם? האם יש השפעה למיקומה הג"ג של ממלכת ישראל על מדיניות ההגליות של מלכי אשור?
בזאת אדון בפרק מס' 4 שנושאו: משמעותה של מדיניות ההגליות בממלכת ישראל - אמצעי לביסוס שלטונה של האימפריה האשורית.
בדיון בשאלות אלו אתייחס אל דעת החוקרים אשר דנו בסוגיה זו, אסתייע בתעודות אשוריות, בכתובים מקראיים ובמידע על ממצאים אפיגרפיים וארכיאולוגיים.
עלי לציין, כי לדעת החוקרים אין ספק שידיעותינו בנושא ההגליות האשוריות רחוקות משלמות ורק ממצאים נוספים יוכלו למלא במקצת את הפערים.
כמו כן בירור ההתרחשויות ומהלכן חייב אותי להביא בחשבון את העובדות, כי חלקים ניכרים של האנאלים של תגלת פלאסר השלישי ובכל זה אלו שעניינם השנים בהן פעל בא"י ובסביבתה, שרדו במצב גרוע ביותר או שאבדו כליל. אמנם פרטים שונים שלא שרדו באנאלים של תגלת פלאסר נמצאו ב"כתובות הסיכום" אך המקורות ההיסטוריים הללו אינם דווקא ערוכים לפי הסדר הכרונולוגי של המאורעות אלא לפי סדר גיאוגרפי. כמו כן עד עתה לא נמצאו כתובות כלשהן של שלמנאסר החמישי, מלך אשור בשנות 222-727, שהן פרק חשוב בתקופה הנדונה.

תוכן העניינים
1. מבוא
2. ההגליות מממלכת ישראל אל ארץ אשור
2.1 הגליות ע"י תגלת פלאסר הג' (732-733 לפנה"ס)
2.1.1 רקע
2.1.2 מקורות
2.1.3 מסקנות
2.2 הגליה ע"י סרגון השני (720 לפנה"ס)
2.2.1 רקע
2.2.2 מקורות
2.2.3 מסקנות
3. ההגליות אל ממלכת ישראל
3.1 הגליה ראשונה (716 לפנה"ס)
3.2 הגליה שניה (709-710 לפנה"ס)
3.3 הגליות נוספות
4. מדיניות ההגליות בממלכת ישראל
5. סיכום
הערות שוליים
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אפעל, י. "אחריתה של ממלכת ישראל", בתוך: ימי המלוכה - היסטוריה מדינית (עורך א. מלמט). הוצאת עם עובד. עמ' 129-121
אפעל, י. "השלטון האשורי בארץ ישראל", בתוך: ימי המלוכה - היסטוריה מדינית (עורך א. מלמט). הוצאת עם עובד. עמ' 201-191.
בן מתתיהו יוסף, קדמוניות היהודים, ט. בתרגום שליט.
גל, צבי. "הגליל התחתון. ג"ג יישובית בתק' המקרא". בתוך: החברה לחקירת א"י ועתיקותיה. תל-אביב: 1990. עמ' 143-141.
ייבין, שמואל "הממלכה המפולגת: רחבעם-אחז/ירבעם-פקח". בתוך: ימי המלוכה - היסטוריה מדינית (עורך א. מלמט) הוצאת עם עובד, עמ' 119-82.
ייבין, שמואל "עיון, דן, אבל בית מעכה וכל כנרות בחלוקה האמרכלית מימי ירבעם". בתוך: כל ארץ הגליל. עמ' 12-10.
לוריא, בן ציון. "ראשיתן של גלויות". בתוך: ספר זר כבוד. ספר יט.
לוריא, בן ציון. "ראשית הפילוג בין שבי הגולה לשומרונים". בתוך: בית-מקרא. (ב) סט תשל"ז, עמ' 56-43.
לוריא, בן ציון. "גלות שומרון", בתוך: ארץ ישראל, י"ז, תשמ"ד, עמ' 225-212.
מלמט, אברהם. "מלחמות ישראל ואשור", בתוך: הסטוריה צבאית של ארץ ישראל בתק' המקרא, (עורך י' ליוור) ירושלים תשכ"ב. עמ' 260-241.
מייזלר, בנימין. "מסע תגלת פלאסר השלישי לא"י בשנת 732", בתוך: ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה. א. תרצ"ב-תרצ"ג. עמ' 6-1.
מייזלר, בנימין. "גולי ישראל בגוזן", בתוך: ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה. שנה טו (תש"י) עמ' 85-83.
נאמן, נדב. "שינויי אוכלוסין בארץ ישראל בעקבות ההגליות האשוריות", עמ' 62-43.
עודד, בוסתנאי. "המעמד המדיני של עבר הירדן הישראלי בתק המלוכה", חבור לקראת תאר דוקטור לפילוסופיה.
עודד, בוסתנאי. "דרכי הביצוע של ההגליות ההמוניות באימפריה האשורית". בתוך: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום. בעריכת ויינפלד. ב. ירושלים 1977, עמ' 186-181.
עודד, בוסתנאי. "הגליות המוניות באמפריה האשורית - מטרות ומגמות". בתוך: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום. בעריכת משה ויינפלד. ג. ירושלים 1978. עמ' 173-159.
תדמור, חיים. "הכרוניקה של תק' המלוכה". בתוך: ימי המלוכה - היסטוריה מדינית. (עורך א. מלמט) הוצאת עם עובד, עמ' 52-40.
תדמור, חיים. "תגלת פלאסר הג' בארץ ישראל". בתוך: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום. בעריכת משה ויינפלד. י. ירושלים תשמ"ו. עמ' 187-170.
תדמור, חיים. "כבוש הגליל בידי תגלת פלאסר הג'". בתוך: כל ארץ נפתלי. החברה לחקירה א"י ועתיקותיה. ירושלים תשכ"ח. עמ' 67-62.
תדמור, חיים. "ימי בית ראשון ושיבת ציון", בתוך: תולדות עם ישראל בימי קדם. (בעריכת בן-ששון). תל-אביב: הוצאת דביר, תל-אביב. עמ' 138-132.
דפי מקורות, "אשור ויחסיה עם ישראל ויהודה במאות ט'-ז' לפנה"ס". חולק ע"י ד"ר גרשון גליל במסגרת הקורס: "שכני ישראל ויחסיהם עם ישראל". אוניברסיטת חיפה תשנ"ו.


עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אחריתה של ממלכת ישראל בעקבות מדיניות ההגליה האשורית", סמינריון אודות "אחריתה של ממלכת ישראל בעקבות מדיניות ההגליה האשורית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.