קביעת מדיניות בנושא ירושלים - מדוע נכשל היעד הדמוגרפי

תקציר העבודה:

אחת מן הפעולות המדיניות שבוצעו מיד לאחר מלחמת ששת הימים הייתה הרחבת גבולותיה המוניציפאליים של ירושלים. החלטת הממשלה לאחד את ירושלים העברית עם העיר העתיקה וסביבותיה ולתחום עיר בעלת גבולות חדשים, הייתה בעלת משמעויות רבות וחדשות לגבי מדיניותה. בפני מדינת ישראל ניצב עתה אתגר תכנונה ובינויה של ירושלים על בסיס חדש לגמרי; בנוסף לשינויים הג"ג-עירוניים, נוצרה בעיה דמוגרפית בירושלים, שכן עם שינוי גבולות העיר נוספו לה קרוב ל-66000, תושבים ערביים שעיקרם מהעיר העתיקה וייתרתם מכפרי הסביבה (אפרת, 1970). עם איחוד העיר, ממשלת ישראל קבעה מטרת על שביקשה למנוע את חלוקתה מחדש של העיר. לצורך כך היא קבעה שישה יעדים על מנת להשיג את המטרה. היעדים היו פוליטיים, דמוגרפיים, כלכליים, טריטוריאליים, דתיים ובינלאומיים. בעבודה זו נתמקד ביעד הדמוגרפי- שמירה על רוב יהודי בירושלים, בו הושקעו מאמצים ומשאבים רבים במשך כ-30 שנה והוא היה יעד מרכזי במדיניות הממשלה לא רק בירושלים.
שאלת המחקר היא מדוע השגת היעד הדמוגרפי בירושלים נכשלה? ההנחה היא כי עקב מורכבות היעדים, שינויים בסדרי העדיפויות הלאומיים עקב חילופי שלטון והתערבות בינ"ל, חלו שינויים בתוכניות להשגת היעד הדמוגרפי, שגרמו להכשלתו. היעד הביטחוני-טריטוריאלי, המבקש שליטה בקרקעות במרחב ירושלים באמצעות יישוב הקרקע סתר את היעד הדמוגרפי והכשיל את יישומו; גם היעד הדמוגרפי סתר את היעד הטריטוריאלי והביא לאי השלמתו כמצופה. חקר המקרה "מעלה אדומים" ידגים את מורכבות היעדים השונים שקבעה לעצמה הממשלה על מנת להשיג את מטרתה.
המסגרת התיאורטית המנחה היא תיאוריית קבלת ההחלטות השמה דגש על תהליך מתפתח, המורכב משלבים. במסגרת זו אתאר את תהליך קבלת ההחלטות על שלביו ומודלים לקבלת החלטות של קביעת מדיניות. כמו כן, אסקור את הספרות הרלבנטית לגבי תכנון ומדיניות קרקעית. לאחר מכן, אתאר את התכנון ואת קביעת המדיניות בישראל ואת מאפייניו של המרחב המטרופוליני הירושלמי. לבסוף, אתאר את בנייתה של העיר מעלה אדומים ואת תהליך קבלת ההחלטות שהוביל להקמתה.
נוכל לראות כיצד בניית העיר השפיעה על היעד הדמוגרפי שקבעה הממשלה וכיצד האמצעים להשגת היעדים השונים ששניהם אמורים להביא להגשמת מטרת העל, סותרים ומחבלים זה בזה, עד כי הם אינם מתגשמים והתוצאות המתקבלות בסופו של דבר הן אף הפוכות מהמכוון.

חשיבותה של העבודה בכך שהיא תורמת להבנת התהליכים וקשרי הגומלין שבין יעדים שונים במסגרת תהליך קבלת החלטות ממשלתיות. כמו כן, היא מגלה מבנים והנחות יסוד בהם משתמשים קובעי המדיניות ומתארת פנים שונות של המציאות כפי שאנו מכירים אותה.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
מדיניות קרקעית
התכנון הפיסי בישראל
ירושלים
היעד הדמוגרפי ומטרופולין ירושלים
מעלה אדומים
רקע כללי
תכנון והקמת העיר
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אפרת,א (1970). יהודה ושומרון קווים לתכנון פיזי אזורי. ירושלים: משרד הפנים אגף התכנון.
אפרת, א (1982). התיישבות עירונית בישראל. ירושלים: מרכז ההסברה/שירות הפרסומים, המדפיס הממשלתי.
ביר, א' (1981). ההתיישבות בארץ ישראל מאז מלחמת ששת הימים- היאחזויות והתנחלויות. ירושלים.
בנבנישתי, מ' (1996). מקום של אש. ת"א: הוצאת דביר.
הימן, ב' ואייזנרייך,ג' (1971). פיתוח מרחב ירושלים השלכות על העיר. ירושלים: עירית ירושלים המחלקה לתכנון העיר אגף למדיניות התכנון.
הלפרין, ח' (1968). קרקע, בחינה חברתית, מדינית, כלכלית, ת"א: הוצאת הקבוץ המאוחד.
חושן, מ' (תשמ"ג). דפוסי ההגירה של האוכלוסייה היהודית לירושלים וממנה וזיקתם למבנה העיר בשנים 1972-1978. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
חושן, מ' וקמחי, י' (1991), היבט על ההגירה אל ירושלים וממנה. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
צור, ד' (1995). תכנון לאומי אסטרטגי ניסיון ל: ניסיון ולקחים - יום עיון פתוח של המועצה לתכנון לאומי וכלכלי הרצאות פתיחה ודיון. ירושלים: משרד הכלכלה והתכנון, המועצה לתכנון לאומי וכלכלי.
דרור, י' (תשל"א), מודל כללי של תכנון. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
דרור, י' (1978). שיפור מדיניות ומינהל בישראל - אוסף מסות. תל אביב: הוצאת ספרית המינהל.
יפתחאל, א' (2000). קרקעות, תכנון ואי שוויון- חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל. ת"א: מרכז אדווה.
מדריך ישראל החדש - מדבר יהודה ובקעת ים המלח (2001). ירושלים: כתר.
מכון ירושלים לחקר ישראל (2000 א'). הרי ירושלים ושפלת יהודה מדיניות שימור ופיתוח בר קיימא. ירושלים: דפוס כתר.
מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים (2000 ב'). שנתון סטטיסטי לירושלים (18).
פדהצור, ר' (1996). ניצחון המבוכה - מדיניות ממשלת אשכול בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים. ת"א: ביתן.
פורטוגלי,י' (1996). יחסים מוכלים ומרחב בסכסוך הישראלי פלסטיני. ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
קיפניס, ב' (1992). תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה ולפיתוח וקליטת עלייה ת/מ/א 31- דברי הסבר מפורטים לתכנית. כרך ד', עמ' 53-27.
לייטרסדורף, ט.מ וגולדנברג,י' (1983). "מעלה אדומים עיר חדשה על גבול המדבר." אא עמ' 9-10.
אלתרמן, ר' (1998), "מי ימלל גבורות מקרקעי ישראל? בחינה של ההצדקות להמשך הבעלות המקומית על המקרקעין." עיוני משפט,כ"א (3), עמ' 579-535.
יעקבי, ג' (1981). "פער בין מדיניות ובצוע - לקראת תכנון לאומי." נתיבי ארגון ומנהל , 4-5.
רבינוביץ, מ' (1991). "חלון הזדמנויות." נקודה, (155), 32-37.
זנדברג, א' (יולי 2002). "שולחן השרטוט כשדה קרב." הארץ, ד2.
אורן-נורדהיים, מ' (1999). גיבוש המדיניות הקרקעית ההתיישבותית של מדינת ישראל, מאז הקמתה ובשנים הראשונות של מנהל מקרקעי ישראל (1965-1948). חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית.

תגים:

מעלה אדומים · דמוגרפיה · קבלת החלטות · ירושלים מדיניות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קביעת מדיניות בנושא ירושלים - מדוע נכשל היעד הדמוגרפי", סמינריון אודות "קביעת מדיניות בנושא ירושלים - מדוע נכשל היעד הדמוגרפי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.