משמעות המוות לגבי החיים

תקציר העבודה:

ההתייחסות אל החיים ואל משמעות קיומו של האדם, היא שאלה בה עוסקת כל דת, בה עוסק כמעט כל פילוסוף, וכל פילוסופיה. אין תרבות שאינה מושפעת בספרותה, באמנותה ובערכיה מן הגישות הבסיסיות האלו לחיים ולמוות.
אינני מתיימרת לכתוב עבודה שתנסה להקיף את כל ריבוי הפנים והגישות אל השאלות הללו, כיוון שאין זה אפשרי. ניסיתי לגעת בכמה זרמים המייצגים את ההתייחסות של התרבות המערבית העכשווית, בעיקר האקזיסטנציאליזם ולבדוק זאת מתוך גישה הוליסטית, שעיקרה השילוב בין הגוף הנפש והרוח. העבודה מבוססת על הנחת יסוד, הטוענת שהאנושי שבאדם הוא יותר מסכום איבריו, מעשיו וצרותיו, אך אי אפשר בלי אחד מהם. ייחודו של האנושי הוא המודעות של כל אדם לקיומו ולחייו, והם המאפשרים את הראיה ההוליסטית הכוללת את מקומו של המוות בחיים.
עבודה זו מנסה לבדוק גישות שונות אל המוות על צורותיו השונות: הגישה הפילוסופית, המעצבת את התרבות המערבית, היא האקזיסטנציאליזם על גווניו, והוא הקו המנחה של העבודה. ערכתי שילוב והצלבה בין הגדרותיהם וגישותיהם השונות של הוגי הדעות המכונים אקסיסטנציאליסטים, ובין השיטות הטיפוליות הנשענות על אותן פילוסופיות.
האם יש קשר בין המשמעות או חוסר המשמעות שאדם נותן לחייו - לדרך בה הוא מתייחס לאושר ולסבל ולדרך בה הוא מתייחס אל מותו?

אנסה להציג את התראפיה הנשענת על השקפת עולם כזו, במה היא עוסקת ובאילו שיטות.
כיוון שהעבודה נועדה להיות צנועה ומוגבלת, ומצד שני הנושא הוא רחב ביותר נאלצתי לבחור ולהצטמצם ומתוך כך ישנם זרמים חשובים שאינם מוזכרים, או מוזכרים במשפט אחד, ואין זה מעיד מאומה על מידת חשיבותם או השפעתם על דרך החשיבה והיצירה של תקופתנו.

תוכן העניינים:
מבוא
1. הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית
2. הגישה הטיפולית
2.1 לודביג בינסוונגר ורולו מיי
2.2. העיסוק במוות
2.3 האותנטיות
2.4 ארווין יאלום
2.5 ויקטור פראנקל
2.6 כיצד מחנכים להיות אדם "שלם"
3. הגישה החברתית-דתית
3.1 הגישה של היהדות
4. יצר המוות
4.1 המשיכה הטבעית
4.2 הגישה למות כתוצאה ממחלה סופנית
רשימת ספרות

מקורות:

ד. יאלום, 1991, תליין האהבה, תל-אביב.
א. קאמי, 1942, המיתוס של סיזיפוס, תל-אביב.
א. קאמי, 1997, פנים וחוץ, תל-אביב
ג. ב. פאברי, 1983, המשמעות של חייך: על ויקטור פראנקל, לוגותרפיה וחיים, תל-אביב.
ו. פראנקל, 1970, האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האכזיסטנציאליזם, תל-אביב.
ו. פראנקל, 1982, הזעקה הלא נשמעת למשמעות: הפסיכותרפיה וההומניזם, ירושלים.
ז'. פ. סארטר, 1988, האקזיסטנציאליזם הוא הומאניזם, ירושלים.
ז. פרויד, 1920, "מעבר לעקרון העונג", כתבים נבחרים, מסות נבחרות, ג', ירושלים.
ז. פרויד, 1990, תרבות בלא נחת, מתוך סוציאליזציה: קובץ מאמרים- כרך I, תל-אביב.
י. גולומב, 1980, מבוא לפילוסופיית הקיום: (אקזיסטנציאליזם), תל-אביב
נ. זורע, 1972, על המוות והמיתה תל-אביב.
ע. שנהר-אלרעי, ש. שרלין, 1987, שימרו נפשם: על מתבגרים מתאבדים ושירתם, חיפה.
ק. רוס, 1969, לחיות עם המוות, תל-אביב.
ר. סיגד,1981, אכזיסטנציאליזם: המשך ומפנה בתולדות התרבות המערבית, ירושלים.
A. Petti and C. N. Larson, Depression and Suicide, preprint, chap. 16

תגים:

קיומיות קיומית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משמעות המוות לגבי החיים", סמינריון אודות "משמעות המוות לגבי החיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.