היישום אינו מחובר לאינטרנט

בדיקת תקפותם של הסכמי אוסלו

עבודה מס' 061008

מחיר: 530.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת תקפותם של הסכמי אוסלו, בעיקר נוכח פסילת תקפות זו על ידי משפטנים, בעיקר נוכח התנגדויותיהם של אנשי ימין.

7,990 מילים ,22 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: טענות השוללים את תקפותם של הסכמי אוסלו
1.1. שלילת תקפות ההסכמים
1.2. השגות ראשונות על שלילת תקפות ההסכמים
פרק ב: מעמדו המשפטי של אש"ף כשותף לחתימה על הסכמי קמפ-דייוויד
2.1. האישיות המשפטית
2.2. ההכרה הבינלאומית
2.3. ההסכם הבינלאומי
פרק ג: הסכמי אוסלו - הפקרת ישראל או צדק עם הפלסטינאים
3.1. מעמד השטחים
3.2. סוגיית הטרור
פרק ד: הסכמי אוסלו כאיזון בין צדדים לא שווים
4.1. איזון מול שוויון
4.2. אזכור קצר ליסודות הצדק והמוסר
סיכום
ביבליוגרפיה
אמנות ופסקי דין


מבוא
בעקבות הצהרת העקרונות בדבר הסגת כוחות ישראל מרצועת עזה ואזור יריחו, המוכרת כ"הסכם אוסלו"1 הועלו השגות לגבי תקפותו המשפטית של ההסכם בקרב מתנגדיו בישראל, וככל שהתרחבו ההסכמים בעקבות "הסכמי קהיר"2 והסכם הביניים לשלטון עצמי בגדה המערבית וברצועת עזה, הידוע כ"הסכם אוסלו ב", גברה ההתנגדות להסכמים, כשהתנגדות זו גובתה בפרשנויות משפטיות השוללות את תקפותם של ההסכמים שיכונו ככלל "הסכמי אוסלו". במסגרת השלילה הועלו טענות כי "המשפט הבינלאומי מחייב עתה לבטל את ההסכמים הלא-תקפים והלא-חוקיים הללו ולא לקיימם" .3
מתנגדי ההסכמים שללו אותם במגוון נימוקים משפטיים, מעבר לנימוקים הביטחוניים, כאשר יש צורך לבחון נימוקים אלה בעין אובייקטיבית, שכן מקורה של השלילה בקרב גורמי ימין המעלים טיעונים התומכים בעמדותיהם. חשיבות בדיקת תקפותם של הסכמי אוסלו אינה רק עבור הימין, אלא גם עבור כלל הגורמים התומכים בהסכמים אלה ואם אכן הם תקפים, הרי שקיימת לכך חשיבות, במיוחד בעת שבמוקדם או במאוחר יחודש תהליך השלום על ידי הצדדים.

לצורך בחינת תקפות ההסכמים, אביא בפרק הראשון את טענות השוללים את תקפותם. אחת הטענות של השוללים את ההסכמים הינה שאש"ף אינו יכול להיות צד להסכם, כיוון שאינו מדינה והסכם בינלאומי יכול להיעשות רק בין מדינות או ארגונים וגופים ממשלתיים4. מכיוון שכך, יש לדון בשלב הראשון בשאלה האם אש"ף יכול להיות צד להסכם. בכך אדון בפרק השני. משמעות הדבר היא בחינת מעמדו של אש"ף כאישיות משפטית בעת החתימה על ההסכמים והאם אמנם ניתן לראותו כצד להסכם. לצורך כך אסתייע בפרשנויות לעקרונות המשפט הבינלאומי הפומבי וכן, כמקורות ראשוניים גם במגילת האומות המאוחדות וחוקת בית הדין הבינלאומי5 ובהצהרה בדבר מעמדם של עמים וזכותם להגדרה עצמית.6
בין אלה השוללים את הסכמי אוסלו מסיבות ביטחוניות, יש המציגים את התמיכה הבינלאומית בהסכמים אלה כמקבילה לתמיכתן של בריטניה וצרפת למסור לגרמניה את חבל הסודטים. למרות הבריתות שהיו בין צ'כיה לבין בריטניה וצרפת, היה רצונן של מדינות אלו להימנע ממלחמה כה רב, עד שב-19 בספטמבר, 1938 הן הציבו בפני הנשיא הצ'כי בנש החלטה משותפת, שעליו למסור לגרמניה את כל השטחים שבהם מנו גרמנים-סודטים יותר ממחצית האוכלוסיה7. ניתן לראות בכך אינטרסים זרים, אשר בימינו מצויים אצל ארצות הברית, כאשר שר החוץ פרס טוען כי "הממשל מתנדנד כל רגע בין חבית הנפט הערבית לקול היהודי" .8
בפרק השלישי ארצה לבחון האם ניתן להעמיד את הסכמי אוסלו בגזרה שווה עם הפקרת צ'כיה על ידי בעלות בריתה והאם ישנם בכלל מכנים משותפים בין הענקת שלטון עצמי לפלסטינאים לבין סיפוח חבל הסודטים לגרמניה ב-1938.

מול מכלול הטיעונים והנימוקים, ארצה לטעון כי הסכמי קמפ-דייוויד תקפים, לא רק בשל הפרכת טענות השוללים אותם, אלא גם מחמת האיזון. לטענתי, אין להתייחס להסכם עם הפלסטינאים רק כהסכם בין מדינות בעלות מעמד שווה, שכן האוכלוסיה בעולם אינה שווה ביכולותיה ובעוצמתה, כך שתחת המושג 'שוויון' אדרש למושג 'איזון', המופיע בקודקס המצרי החדש9, כאשר טענת היסוד היא שאין לחפש רק שוויון, אלא גם לאזן במשפט בין הגורמים השונים ולהעניק סעד מאזן לצד החלש.
----------------------------------------------------------------------------
.1. Agreement on Gaza strip and the Jericho area, September 13, 1993
הסכם זה כונה בשעתו "עזה ויריחו תחילה".
2. הסכם קהיר מיום 4 במאי, .1994
3. ל.ר. ברס, "ההסכמים עם אש"ף בראי המשפט הבינלאומי", נתיב 1996 ,(51)4, עמ' 44, (ההדגשה במקור).
4. ח. גריף, "ההסכמים בין ישראל לאש"ף בראי של חוקי המדינה", נתיב 1996 ,(51)4, עמ' .42
5,. Charter of the United Nations and Statue of the International Court of Justice, (24 October 1945).(להלן: מגילת האומות המאוחדות)
6. United Nations Declaration of Principles of International Law Concerning Friendly Relations Among States in Accordance with the Charter of the United Nations, (General Assembly of the United Nations, XXV, 1970) (להלן: הצהרת האו"ם לגבי זכותם של עמים להגדרה עצמית)
7. ד. תומסון, אירופה מאז נפוליאון, (כרך ב), (זמורה ביתן, תל אביב, 1995), עמ' 709.
8. א. בן, "הנאום שלא היה", הארץ, 20.6.2002, עמ' ב1.
9. ג. בכור, הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, (חיבור לשם קבלת התואר
"דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 1998), עמ' 121-122.

מקורות:

אברם, א., "הזכות לאיחוד משפחות ודיני ההגירה", בתוך: פ. מקיי, תושבות של פלסטינים במזרח ירושלים, (בצלם, ירושלים, 1994), עמ' 15-21.
בכור, ג., הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", (אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 1998).
בן, א., "הנאום שלא היה", הארץ, 20.6.2002, עמ' ב1.
בסה-חסין, מ., פילוסופיה של המשפט, אתיקה, טירת הכרמל, 1998.
ברס, ל.ר., "ההסכמים עם אש"ף בראי המשפט הבינלאומי", נתיב 4(51), 1996, עמ' 44-46.
ברק, א., "תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית", עיוני משפט כא(1), 1997, עמ' 13-19.
גולן ד. וכהן, ס., חקירת פלסטינים בתקופת האינתיפאדה: התעללות, "לחץ פיזי מתון", או עינויים?, (בצלם, ירושלים, 1991).
גריף, ח., "ההסכמים בין ישראל לאש"ף בראי של חוקי המדינה", נתיב 4(51), 1996, עמ' 42-44.
דותן, י., "אקטיביזם שיפוטי בבג"צ", בתוך: גביזון, ר., קרמניצר מ. ודותן, י., (עורכים), אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד, (מאגנס, ירושלים, תש"ס), עמ' 9-17.
טלמור, ר., "יובל לאמנת ג'נבה", בצלם 5, 1999.
לב-רן, א., "הסכם 'אוסלו ב'' - סיכוני טרור וביטחון פנים", נתיב 3(50), 1996, עמ' 31-35.
לוי, א., החרדים, (כתר, ירושלים, 1988).
מונטל, ג'., שבויים של שלום, (בצלם, ירושלים, 1997).
מושקט, מ., הלכה ומעשה ביחסים הבינלאומיים, (כרך ראשון), (עם עובד, תל אביב, 1959).
פלנר, א., מדיניות של אפליה - הפקעת קרקעות, תכנון ובניה במזרח ירושלים, (בצלם, ירושלים, 1995).
שפינוזה, ב., מאמר תיאולוגי-מדיני, מאגנס, ירושלים, תשמ"ט.
תומסון, ד., אירופה מאז נפוליאון, (כרך ב), (זמורה ביתן, תל אביב, 1995).
Amit-Kohn, U., Jarach, R., Glick, C.B. Biton, N., Israel, the "Intifada" and the Rule of Law, (Israel Ministry of Defense Publications, Jerusalem, 1993).
Brownlie, I., Principles of Public International Law, (4th ed.), (Clarendon Press, Oxford, 1990).
Ghali, B.B., Building Peace and Development, (United Nations, New York, 1994).
Heidegger, M., Being and Time, Harper San Francisco, San Francisco, 1962.
The Oslo Accords - and related agreements, Israel-Plo Recognition (1993-1995), FAFO-reports on strategic research in Middle East societies.
אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, 11 בדצמבר, 1946.
אמנה האירופית על דיכוי הטרור, שטרסבורג, 1976.
בג"צ 1/88, סיעת העבודה בתל-אביב-יפו ואח' נ' מועצת עיריית תל-אביב-יפו ואח'.
Charter of the United Nations and Statue of the International Court of Justice, (24 October, 1945).
United Nations Declaration of Principles of International Law Concerning Friendly Relations Among States in Accordance with the Charter of the United Nations, (General Assembly of the United Nations, XXV, 1970).
Agreement on Gaza strip and the Jericho area, September 13, 1993.
ל.ר. ברס, "ההסכמים עם אש"ף בראי המשפט הבינלאומי", נתיב 4(51), 1996, עמ' 44, (ההדגשה במקור).
ח. גריף, "ההסכמים בין ישראל לאש"ף בראי של חוקי המדינה", נתיב 4(51), 1996, עמ' 42.
Charter of the United Nations and Statue of the International Court of Justice, (24 October, 1945). (להלן: מגילת האומות המאוחדות)
United Nations Declaration of Principles of International Law Concerning Friendly Relations Among States in Accordance with the Charter of the United Nations, (General Assembly of the United Nations, XXV, 1970). (להלן: הצהרת האו"ם לגבי זכותם של עמים להגדרה עצמית)
ד. תומסון, אירופה מאז נפוליאון, (כרך ב), (זמורה ביתן, תל אביב, 1995), עמ' 709.
א. בן, "הנאום שלא היה", הארץ, 20.6.2002, עמ' ב1.
ג. בכור, הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, (חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 1998), עמ' 121-122.
א. לב-רן, "הסכם 'אוסלו ב'' - סיכוני טרור וביטחון פנים", נתיב 3(50), 1996, עמ' 31-32.
U. Amit-Kohn et al., Israel, the "Intifada" and the Rule of Law, (Israel Ministry of Defense Publications, Jerusalem, 1993), pp. 19-20.
B.B. Ghali, Building Peace and Development, (United Nations, New York, 1994), pp. 7, 18.
Amit-Kohn et al., 1993, .
מ. מושקט, הלכה ומעשה ביחסים הבינלאומיים, (כרך ראשון), (עם עובד, תל אביב, 1959), עמ' 169-170.
ד. גולן וס. כהן, חקירת פלסטינים בתקופת האינתיפאדה: התעללות, "לחץ פיזי מתון", או עינויים?, (בצלם, ירושלים, 1991), עמ' 12, ע"פ: (, (United Nations, New York, 1982"The Legal Status of the West Bank and Gaza".
I. Brownlie, Principles of Public International Law, (4th ed.), (Clarendon Press, Oxford, 1990), p. 64.
א. אברם, "הזכות לאיחוד משפחות ודיני ההגירה", בתוך: פ. מקיי, תושבות של פלסטינים במזרח ירושלים, (בצלם, ירושלים, 1994), עמ' 20-21.
ג'. מונטל, שבויים של שלום, (בצלם, ירושלים, 1997), עמ' 13-16.
ר. טלמור, "יובל לאמנת ג'נבה", בצלם, דצמבר 1999, עמ' 4-5.
הצהרת האו"ם בדבר זכותם של עמים להגדרה עצמית, חלק ב': What is the "Self" Who Possesses the Right?.
מ. מושקט, שיתוף פעולה בינלאומי ומוסדות בינלאומיים, (המכון הישראלי ליחסים בינלאומיים, תל אביב, 1961), עמ' 171.
א. פלנר, מדיניות של אפליה - הפקעת קרקעות, תכנון ובניה במזרח ירושלים, (בצלם, ירושלים, 1995), עמ' 20-21.
מגילת האומות המאוחדות, פרק יא, "הצהרה בדבר שטחים ללא שלטון עצמי", סעיף 73, ס"ק א, ב, ג.
א. ברק, "תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית", עיוני משפט כא(1), 1997, עמ' 16.
ג. בכור, הקודקס האזרחי המצרי: בחיפוש אחר סדר חברתי 1949-1933, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", (אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 1998), עמ' 121-122.
י. דותן, "אקטיביזם שיפוטי בבג"צ", בתוך: ר. גביזון, מ. קרמניצר וי. דותן, (עורכים), אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד, (מאגנס, ירושלים, תש"ס), עמ' 13-15.

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בדיקת תקפותם של הסכמי אוסלו", סמינריון אודות "בדיקת תקפותם של הסכמי אוסלו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.