השפה הארכיטקטונית - מרכיביה ושימושיה

תקציר העבודה:

האסתטיקה מוגדרת כחקירת היופי בטבע ובאומנות (פינס ופינס, 66:1991). הרחבה לדברים אלה ניתן למצוא בדבריו של פלוטינוס (53 :1987) כי יצירה היא המצאת צורה, כלומר מילוי כל הדברים בהתבוננות. לפיכך, נוכל להגדיר לעצמנו את האסתטיקה ככוח השיפוט הקיים בנו לקבוע כי דבר הינו יפה או מכוער, במקומו או שלא במקומו, הרמוני לסביבתו או מהווה נטע זר ומכביד על המתבונן, כתוצאה מחריגותו או לחילופין כתוצאה מתחושת אלימות המוקרנת ממנו.

עבודה זו תעסוק באסתטיקה של הארכיטקטורה ותתמקד בתכנים האסתטיים ובהקשריהם. הארכיטקטורה מוגדרת כאומנות הבנייה וקביעת אופי וסגנון של בנייה או בניין (פינס ופינס, 78 :1991). לפיכך אשאל שאלות הנוגעות לתכנים הארכיטקטונים, כמו מה אותו עיצוב או סגנון בא להביע, מה האמירה של העיצוב הארכיטקטוני והאם נוכל להתייחס למונח "שפה ארכיטקטונית" כאל מונח ישים מבחינה פרקטית, היינו האם יש מקום לומר כי עיצוב ארכיטקטוני בא להביע מסר מסוים, רעיון כלשהו או לחזק תחושה שרוצים ליצור, ולחילופין לשחזר תחושות עבר.
כמו כן אתייחס לקשר הארכיטקטוני, כאשר קשר זה אמור להתבטא במענה על שאלות כמו למה מתבצעת פעולה ארכיטקטונית כלשהי; מה הגורמים המניעים את הארכיטקט לפעול במקום מסוים בצורה אחת ובמקום אחר בצורה שונה; כיצד מתקשר התוכן הארכיטקטוני של מבנה כלשהו לסביבה וכיצד ניתן באמצעות תוכן ארכיטקטוני לעצב את הסביבה.
בעבודתי ארצה לטעון כי הארכיטקטורה אינה מסתכמת רק בהיבט אסתטי טהור ומקיימת מכלול יחסים דיאלקטיים בין האסתטיקה והפונקציונליזם, הסביבה [החברתית, הגיאוגרפית והפוליטית] והתרבות, ומשום כך לא ניתן להתייחס לארכיטקטורה רק בפרמטרים אסתטיים גרידא. מאידך, קיימים יסודות אסתטיים הנובעים מהיבטים סביבתיים וחברתיים, כמו איכות הסביבה, אילוצים שונים, צפויים או שאינם צפויים, כאשר כל אלה חוברים יחדיו וקובעים את השיקול הארכיטקטוני. על מנת להמחיש זאת אציג בפרק הראשון מעין מבוא מתחום מנהל עסקים, האמור להבהיר את הרקע לשיקוליו של הארכיטקט.
לתמיכה בטענותיי אתייחס בפרק השני למהותה של האסתטיקה כערך, לתפקידה החברתי והאישי ולשינויים המתחוללים בשיפוט האסתטי על-פני ציר הזמן. מבחינה זו אעמוד על השוני שבין החברה הטכנולוגית המאפיינת את העולם המערבי לחברות מסורתיות המשמרות את סגנון העבר ועל המשתמע מכך לגבי העיצוב המודרני.
בפרק השלישי אעסוק בארכיטקטורה ובהתפתחויותיה השונות. ההתפתחות אינה בהכרח מתפתחת במובן המושג התפתחות, אלא לעיתים היא מאופיינת בדקדנס המציין תקופת שקיעה. בין ההתפתחות לדקדנס ניתן גם לציין את הזרם הדקדנטי הטוען לאומנות לשם האומנות ושיקוליו האסתטיים והארכיטקטוניים שונים בעליל מהשיקולים המלווים את הארכיטקטורה המתפתחת וכן את הדקדנס. בפרק זה אעסוק גם במפגש שבין האסתטיקה והפונקציונליזם בארכיטקטורה.
בעוד שהאסתטיקה אינה שפה, אלא מהווה חלק משפה, כאשר ניתן לפרש את השפה כמכלול תרבותי, הרי שקיים יחס דיאלקטי בין ההיבט האסתטי להיבט הפונקציונלי ובין שניהם להיבט הסביבתי. יחסים דיאלקטיים אלה מהווים את ההקשרים השונים שלדעתי ניתן לכנותם במונח "שפה ארכיטקטונית". בשפה זו אעסוק בפרק הרביעי. את מסקנותיי אציג בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': אילוצים וגורמי תועלת
פרק ב': אסתטיקה - ערך, חברה וגורמי השינוי
פרק ג': הארכיטקטורה כצומת חברתי - בין אסתטיקה, פונקציונליזם ואילוץ
פרק ד': השפה הארכיטקטונית - מארג של יחסים דיאלקטיים
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביסרור, א., "ימי עדן", אדריכלות ועיצוב פנים 12, 1995, עמ' 92-106.
בקט, ס., (1985), מחכים לגודו, הוצאת אדם, תל-אביב.
ברוך, א., "דני קרוון וקלישאת - הביוגרפיה", ידיעות אחרונות, 29.1.1982, עמ' 6.
גרשט, ר., "שאיפת ההידמות - אישה לאישה ואישה לאלה: הצצה אל הפיסול הרומי שנתגלה בארץ-ישראל.", מותר 4, 1996, עמ' 21-26.
דוקטורוב, א.ל., רגטיים, זמורה, ביתן, מודן, תל-אביב.
הובקה, ת.ק., "ביטויי הקישוט של האדריכלות העממית בהקשרה התרבותי", מותר 3, 1996, עמ' 121-126.
טרגן, ח., "הכפר המתוכנן של גורנה החדשה במצרים - בין חזון לחיזיון", מותר 6, 1998, עמ' 9-14.
יזרעאלי, ד., (1994), שיווק הלכה למעשה, צ'ריקובר, תל-אביב.
לוי, ש., "בין ה'וואגיטוס' ל'קרואוק' - הצעקה ביצירותיו של סמואל בקט", מותר 1, 1993, ע"מ 13-17.
סארטר, ז'.פ., (1972), מבחר כתבים ב, (תרגום: ברינקר, מ.), ספריית הפועלים, תל-אביב.
סיגד, ר., (1990), האמת כטראגדיה, מוסד ביאליק, ירושלים.
פינס, ד. ופינס פ., (1991), מילון לועזי-עברי המורחב, עמיחי, תל-אביב.
פלוטינוס, (1978), אנאדות א, (תרגום: שפיגל, נ.), מגנס, ירושלים.
פלוטינוס, (1987), האסתטיקה לפלוטינוס, (תרגום: שפיגל, נ.), ספריית הפועלים, תל-אביב.
צמח, ע., (1970), אסתיטיקה אנליטית, ספרי דגה, תל-אביב.
צמח, ע., (1976), מבוא לאסתטיקה, מפעלים אוניברסיטאים להוצאה לאור, תל-אביב.
קרוון, ד., "לחטיבת הנגב", הארץ, 15.11.1968.
קרייטלר, ה. וקרייטלר, ש., (1980), פסיכולוגיה של האומנויות, ספריית פועלים, תל-אביב.
שריף, ש.מ., "מוטיבים אדריכליים בציורי הקיר והתקרות של סוף התקופה העותומנית, (1867-1917) בערי ארץ-ישראל", מותר 2, 1994, 56-60.
Bell, R.H., "Giacometti's Art As Judgment On Culture", The Journal of Aesthetics and Art Criticism 47, 1989, pp. 15-20.
Dickie, G., (1997), Introduction to Aesthetics, Oxford University Press, New-York - Oxford.
Heidegger, M., (1962), Being and Time, Macquarrie, J. Robinson, E., (trns.), Harper Row Publishers, New-York.
Passmore, J., (1968), A Hundred Years of Philosophy, Penguin Books, Middlesex, UK.
Read, H., "The Art of Sculpture". The A.W. Mellon Lectures in the Fine Arts, 1954, National Gallery of Art, Washington. Bollingen Series XXXV, 3. New-York: Pantheon Books, 1956.

תגים:

אדריכלות · ארכיטקטורה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפה הארכיטקטונית - מרכיביה ושימושיה", סמינריון אודות "השפה הארכיטקטונית - מרכיביה ושימושיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.