סרטי המלחמה האמריקאים כמעצבי דעת בציבור

תקציר העבודה:

סרטי המלחמה האמריקאים כמעצבי דעת בציבור
תוכן עניינים
מבוא
פרק א: סרטי מלחמה כתמיכה בממסד והצדקתו
1.1. הצגת האחדות הלאומית
1.2. המלחמה שאליה יוצא הצבא האמריקאי נובעת ממניעים מוסריים
1.3. הדאגה לפרט
1.4. לסיכום הפרק
פרק ב: סרטי מלחמה בעלי נימה ביקורתית
2.1. מלחמת ויטנאם-אנטומיה של אובדן שליטה
2.2. שבירת חיי היומיום על ידי המלחמה
2.3. המוות
2.4. לסיכום הפרק
פרק ג: יחסי הגומלין שבין מפיקי סרטי מלחמה והממסד האמריקאי
3.1. המורשת האמריקאית כאמצעי מחנך
3.2. דמותו של הצבא האמריקאי ודמות האויב
3.3. המלחמה המגינה על הערכים ושלמות המשפחה
3.4. לסיכום הפרק
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
מאז שנות ה50- ועד שלהי שנות ה80- הופקו בארצות הברית כ170- סרטי מלחמה
עלילתיים, שעניינם בדרך כלל מלחמת העולם השנייה או המלחמה בוייטנאם, כשבנוסף להם
הופקו עוד כ130- סרטים דקומנטריים שעסקו באותו נושא (-Dittmar & Michaud, 1990: 350
373/app.A). סביב מלחמת העולם השנייה היה קונצנזוס, אולם מלחמת וייטנאם הפכה לפצע
בליבה של אמריקה והייתה שנויה במחלוקת, כאשר התמיכה במלחמה הייתה בדרך כלל מצד
הממסד שהמשיך לנהל אותה ואילו רבים, וייתכן שמרבית האוכלוסייה האמריקאית, לא היו
מעוניינים כלל במלחמה, אלא שלא היו להם את הכוחות כדי להתמודד איתה. בדרך כלל הייתה
תגובה רפלקסיבית שהעידה על חוסר עניין לשמוע יותר על מלחמה זו (-Grosser, 1990: 270
271).

כאמור, מלחמת העולם השנייה ומלחמת וייטנאם הובילו להפקתם של מספר רב של
סרטים בהוליווד, אולם הסרטים היו בעלי מגמות שונות. חלקם קשרו כתרים ללוחם האמריקאי,
כאשר סרטים כ"רמבו" הציגו את הגיבור האמריקאי האולטימטיבי, הנאבק לא חת, כאשר לגיבור
היה תפקיד ביצירת האווירה הציבורית כלפי מגמות מלחמתיות בארצות הברית ( :Waller, 1990
113). סרט מלחמה כמו "להציל את טוראי ריאן" (1998) שיצר שפילברג, מציג את המלחמה גם כן
באופן המשרת את הממסד, אלא שהא מציג בתוך סערת האש והדם גם את הפנים האישיות של
נושאי המלחמה וקברניטיה. סרטים רבים אחרים היו ביקורתיים מאוד כלפי המלחמה, כמו "צייד
הצבאים" (1978), אשר הביעו את הבעייתיות הכרוכה במנהיגים כושלים ובמדיניות לקויה של
השלטון (Cawley, 1990: 69). מצד אחד עמדה שנאת הכישלון והשנאה לגרמנים וכן לויטנאמים,
כאשר סרטים בכיכובם של צ'אק נוריס וסילבסטר סטאלון נועדו כדי לרומם את הרוח
האמריקאית (שם: 73), סרטים אחרים כ"מטאל ג'אקט" (1987) של קובריק הציגו את הפן
הנלעג והפתטי של הצבא האמריקאי, ההופך את בני העשרה ל"מכונות מלחמה", הנשלחים
למלחמות לא להם (שם: 77).

בכל אותן שנים של המלחמה וגם לאחריהן, סיפקה המלחמה חומרים לסרטים
ההוליוודיים וכן לספרות שעסקה בנושאים אלה, כאשר בשנות ה60- יישרה הוליווד קו עם
הממסד השלטוני, אולם משנות ה70- ואילך, התחזקה הביקורת כנגד אותה מלחמה והייתה לרועץ
בעיני השלטונות (Anderegg, 1991: 15-17). בשנות ה80-, לאחר תום מלחמת וייטנאם, קם דור
חדש של קולנוענים, אשר הציגו את פגעי המלחמה, את הלם הקרב שלקו בו חיילים ואת פשעי
המלחמה של הצבא האמריקאי במזרח אסיה. אם הסרטים העוסקים במלחמת העולם השנייה
יוצרים הסכמה בחברה האמריקאית, המעדיפה לראות את הצבא האמריקאי מנצח במלחמה
צודקת, הרי שבתקופת מלחמת וייטנאם יכלו סרטים ביקורתיים להטריד את כלל האוכלוסייה
האמריקאית ולאחר המלחמה היוו סרטים אלה מטרד בעיקר לחיילים שחזרו, כשאלה העלו באוב
את ימי המלחמה ואת מה שכונה תופעת "הפסיכו-וט", היינו את הטראומות ששבו ועלו, תוך
שהתעוררה תסמונת לחץ פוסט-טראומתית. הסרטים האחרים הראו את כישלונו של הצבא או את
הפן המכוער במעורבותה הצבאית והקולוניאלית של ארצות הברית, כשהדבר נתפס כמנוגד
לאינטרסים של משרד ההגנה האמריקאי (.(Muse, 1995: 130-132

גם בסרטי מלחמה, שבהם נרשם בסופו של דבר ניצחון המיתוס האמריקאי, כמו ב"יום
השלישי", הייתה פגיעה בתפיסה האמריקאית, שכן לא הצבא הוא שניצח, אלא הנשיא שנעזר
בדמותו של תמהוני, אשר מצא פטנט כלשהו להתגבר על החייזרים שאיימו על כדור הארץ.
במקרים אלה נוצרה גם כן התנגדות בקרב משרד ההגנה לאותם סרטים, כאשר בסרטים אחרים
שהציגו את הצבא האמריקאי כמפואר ומנצח, ניתנה תמיכה של הצבא האמריקאי למפיקים
ההוליוודיים (קליין, 18)..9.2001

בעבודה זו אעלה שתי שאלות :
1. אלה היבטים יש בסרט המלחמה האמריקאי וכיצד הם משפיעים על הציבור בארצות
הברית ועל המורל הלאומי?
2. מהן הציפיות של משרד ההגנה האמריקאי מסרט המלחמה ומה ניתן ללמוד מהסרט לגבי
עוצמת הצבא ועל הביטחון שחשים האזרחים בשלטון האמריקאי?

בעבודתי ארצה לטעון כי הוליווד נמצאת במעמד של מוסד וסמל לאומי בארצות הברית,
כאשר הסרטים המופקים בה מהווים במידה רבה עבור הצופים, מראה של המציאות
האמריקאית. מראה זו, הנגזרת מהצפייה בסרטים משפיעה הן על המורל הלאומי והן על האמון
שהוא נותן בכוחות הביטחון שלו. לכן, כאשר מציג סרט את החיילים האמריקאים ככושלים, את
הצבא כאנטי מוסרי ואת התנהגותם של החיילים כנלעגת ופתטית, משפיע הדבר על התדמית
שנוצרת בקרב הצופים-האזרחים בארצות הברית על הצבא האמריקאי וכן על ההערכה שיש
לצופים במדינות אחרות, ידידותיות או עוינות, ליכולת האמריקאית, כך שסרטים שאינם
מחמיאים לצבא האמריקאי, עלולים לגרום לאזרחים האמריקאים לאמץ תדמית זו כלפי הצבא
ולצופים במדינות עוינות, להאמין כי הצבא האמריקאי לא בהכרח כל יכול, כפי שניתן לראות
בהתקפה על בנייני התאומים והפנטגון.

לעומת זאת, כאשר הסרט מחמיא ליכולת האמריקאית, הדבר מחזק את הרוח הלאומית
וגם יוצר את התדמית הבלתי מנוצחת בעיני צופים במדינות אחרות. עוד ארצה לטעון, כי הצגה
חיובית של הצבא האמריקאי, אינה תורמת רק להערכה כלפי הצבא, מהבחינה הצבאית-מקצועית,
כלומר הניצחון במלחה, אלא גם להזדהות עם המטרות המוסריות של פעולות הצבא ועם יחס
הצבא לחייליו, כפי שניתן לראות בצורה ברורה ומסמלת בסרטו של שפילברג "להציל את טוראי
ריאן".

על מנת לתמוך בטענתי, אתייחס בפרק הראשון להשפעות שיש לסרטי המלחמה
האמריקאיים, המציגים ניצחונות והישגים, על הצופים לגבי יחסם לעוצמה האמריקאית,
השתכנעותם במטרותיה הצודקות של המלחמה האמריקאית ועל ההשלכות שיש לסרטים אלה על

מקורות:

אבישר, א., "קווים אדומים של ייצוג המלחמה", זמנים 67, 1999, עמ' 105-109.
אריסטו, (תשמ"ג), המידות, מאגנס, ירושלים.
קליין, א., "הוליבוד אינה מאמינה במלחמה", הארץ, 18.9.2001, עמ' ד1-ד2.
Anderegg, M., (1991), Inventing Vietnam, Temple University Press, Philadelphia.
Cawley, L., "The War about the War", ", in: Dittmar, L., Michaud, G., (1990), From Hanoi to Hollywood, Rutgers University Press, New Brunswick Londn, pp. 69-80.
Dick, B.F., (1990), Anatomy of Film, St. Martins, New-York.
Dittmar, L., Michaud, G., (1990), From Hanoi to Hollywood, Rutgers University Press, New Brunswick Londn.
Doherty, T., (1993), Projections of War, Columbia University Press, New-York.
Fuchs, C.J., "All the Animals Come Out at Night", in: Anderegg, M., (1991), Inventing Vietnam, Temple University Press, Philadelphia, pp. 33-55.
Fyne, R.J., (1976), Hollywood Fight a War, , Xerox University Microfilms, Ann Arbor, Michigan.
Grosser, D., "We Aren't on the Wrong Side, We Are the Wrong Side", in: Dittmar, L., Michaud, G., (1990), From Hanoi to Hollywood, Rutgers University Press, New Brunswick Londn, pp.268-282.
Haines, H.W., "They Were Called and They Went", in: Dittmar, L., Michaud, G., (1990), From Hanoi to Hollywood, Rutgers University Press, New Brunswick Londn, pp. 81-111.
Hellman, J., "Vietnam and the Hollywood Genre Film", in: Anderegg, M., (1991), Inventing Vietnam, Temple University Press, Philadelphia, pp. 56-79.
Isenberg, M.T., (1973), War on Film: The American Cinema and World War I, 1914-1941, Xerox University Microfilms, Ann Arbor, Michigan.
Kane, K.R., (1976), A Critical Analysis of the World War ii Combat Films, 1942-1945, Xerox University Microfilms, Ann Arbor, Michigan.
Muse, E.J., (1995), The Land of Nam, The Scarecrow Press Inc., Lanham, Md., London.
Rubin, S.J., (1981), Combat Films, McFarland, Jefferson.
Studlar, G., Desser, D., "Never Having to Say You're Sorry", ", in: Dittmar, L., Michaud, G., (1990), From Hanoi to Hollywood, Rutgers University Press, New Brunswick Londn, pp. 101-112.
Williams, C.L., (1991), Gender differences at work: women and men in nontraditional occupations, University of California Press, Barkeley, California.

תגים:

פטריוטיות · ויטנאם · דקומנטרי · רמבו · מלחמת · העולם · השניה · צבא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סרטי המלחמה האמריקאים כמעצבי דעת בציבור", סמינריון אודות "סרטי המלחמה האמריקאים כמעצבי דעת בציבור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.