היישום אינו מחובר לאינטרנט

שירותי ספריות צבוריות ובתי"ס לילדים ולנוער בארה"ב ובגרמניה

עבודה מס' 041554

מחיר: 203.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע, ההבדל בין ספריה ציבורית לספרית בי"ס בארה"ב, התפתחות הספריות הציבוריות בעולם והשוואה.

3,900 מילים ,12 מקורות

תקציר העבודה:

שירותי ספריות ציבוריות ובתי ספר לילדים ולנוער
בארצות הברית ובגרמניה
תוכן עניינים: hc1554
מבוא
1. בין הספריה הציבורית לספרית בית הספר בארה"ב
2. . התפתחות הספריות הציבוריות בעולם - מגמות חברתיות
3. הספריות הציבורית והשירותים לילדים בגרמניה
סיכום
בביוגרפיה

1. מבוא

כאשר דנים בעובדת קיומן של ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר אי אפשר להימנע מן השאלה
העיקרית, האם אין חפיפה בין שירותי שתי הספריות? מאז ומתמיד נועדו שירותי הספריה הציבורית גם
לילדים, אם לא בעיקר לילדים ובני נוער. ולא מדובר רק בקריאה לשעות הפנאי אלא אף באולמות עיון
המיוחדים לבני נוער כדי לעזור להם להכין את מטלותיהם לבתי הספר. ספריות בתי הספר הן יעודיות
למטרה זו. בעיית ההקבלה משמעותית יותר בישובים קטנים אשר משאביהם מוגבלים ובמיוחד בתקופה
של הידוק החגורה.

הממצאים של מחקרים רבים מעידים כי אחוז גבוה למדי של משתמשי הספריה הציבורית הם ילדים
ובני נוער בגיל בית הספר היסודי והעל יסודי {.{1

יעדי יסוד המשותפים לספרית בית הספר ולשירותי הילדים בספריה הציבורית מתבטאים באופי הדומה
של השירותים שמציעות שתי ספריות אלה לילדים ולנוער. עיקרן בשאיפה "לאפשר להם ליהנות,
בהתאם לצרכים ולנסיבות, מכל היתרונות של גישה חופשית ככל האפשר לעולם החומר הספרי והלא-
ספרי {.{2

לונג ((LONG מפרטת את השאיפה הגדולה לסידרה של שש מטרות, כפי שהגדירה בספרה החשוב שיצא
כבר בראשית שנות החמישים:

א. לדאוג כי אוסף רחב ומגוון של חומר ספרי ואחר יהא זמין, מושך וקל לגישה.
ב. לספק לילדים הדרכה בבחירת ספרים וחומר אחר.
ג. לטפח ולעודד את הנאת הקריאה כעיסוק רצוני של הפרט.
ד. לעודד את השימוש במשאבי הספריה הציבורית לשם המשך ההשכלה והחינוך גם לאחר תום
הלימודים הפורמליים.
ה. לסייע לילד לפתח במלואן את יכולתו האישית והבנתו החברתית.
ו. לפעול בקהילה כגורם חברתי המסייע לרווחת הילד {.{3


מקורות:

לונג ((LONG מפרטת את השאיפה הגדולה לסידרה של שש מטרות, כפי שהגדירה בספרה החשוב שיצא כבר בראשית שנות החמישים:
א. לדאוג כי אוסף רחב ומגוון של חומר ספרי ואחר יהא זמין, מושך וקל לגישה.
ב. לספק לילדים הדרכה בבחירת ספרים וחומר אחר.
ג. לטפח ולעודד את הנאת הקריאה כעיסוק רצוני של הפרט.
ד. לעודד את השימוש במשאבי הספריה הציבורית לשם המשך ההשכלה והחינוך גם לאחר תום הלימודים הפורמליים.
ה. לסייע לילד לפתח במלואן את יכולתו האישית והבנתו החברתית.
ו. לפעול בקהילה כגורם חברתי המסייע לרווחת הילד {3}.
1. בין הספריה הציבורית לספרית בית הספר בארה"ב
ארצות הברית הייתה חלוצה ומורת הדרך בכל הנוגע לאיחוד השירותים לילדים במסגרת ייחודית של ספרית בית הספר. כיווני ההתפתחות בכיוון זה משמשים דגם לחיקוי וללימוד בכל רחבי העולם ובמיוחד בעולם המערבי. במשך זמן רב היה תחום שירותי הספריה לילדים מרוכז בספריות ציבוריות - כמעט במשך כל המחצית הראשונה של המאה
העשרים. לעיתים סיפקה הספריה הציבורית אוספים שלמים, של מאות ספרים, בהשאלה לספריות בתי ספר, לפרקי זמן קצרים או ארוכים. בישובים אחרים התקיימו בבתי הספר סניפים פעילים של הספריה הציבורית. היו גם בתי ספר שזכו לביקור שבועי של הספרייה הניידת אשר סיפקה שירותים לתלמידים ולמורים בזמני ההפסקות {4}.
לקראת סוף שנות החמישים חל מהפך בשיטות ההוראה בבתי הספר. הוחל בשימוש בעזרי למידה חדישים והושם דגש על הסתייעות בספרי יעץ ובכתבי עת בהכנת שיעורי הבית. כמו כן נדרשה עבודה עצמית על בסיס אישי ושימוש מרובה במקורות וחומרים נוספים על המיקראות וספרי הלימוד הבסיסיים. כל אלה גרמו לספריה להפוך למרכיב חיוני
בחייו של התלמיד, אפילו ברמת בית ספר היסודי.
כתוצאה ממצב זה נוצר עומס של תלמידים על אולמות הספריה הציבורית בשעות אחר הצהריים והערב. עומס זה עירער את תקציבי הספריות, שחק את כח האדם וגרם לתסכול בחוסר היכולת להיענות באופן מלא לדרישות התלמידים וצרכיהם. התפתחות זו השפיעה, כמובן, על הספריה הציבורית, והחלו להישאל שאלות רלוונטיות, החל משאלת תכנון
האוספים - עד כמה יש לרכוש חומר ההולם את תוכנית הלימודים? וכלה בשאלה האם פיתוח מופרז של השירותים לתלמידים עלול לבוא על חשבון השירותים שנועדו לצרכי הקהילה כולה. נכון, שהתלמידים הם חלק מן הקהילה אבל קשה היה לענות על מלוא צרכיהם הלימודיים במסגרת הספריות הציבוריות.
וכך בהדרגה נוצרה המודעות לצורך בספריות ייחודיות לתלמידי בית הספר, אשר באופן טבעי התמקמו בתוככי בתי הספר. כבר בשנות החמישים החלו ספריות בתי הספר העל-יסודיים להתפתח במהירות {5}. עם זאת המשיכו תלמידים רבים להעדיף את השימוש בספריה הציבורית בגלל מכלול של סיבות, שהעיקריות בהן היו: שעות פתיחה ארוכות יותר,
היעדר פורמאליות, אוספים רחבים ומקיפים יותר. מעל כל הסיבות האלה עמד הרצון להתרחק מבית הספר ומן המורים.
בשנות השישים הוחל בהזרמת כספים מאסיבית לספריות בתי הספר היסודיים על ידי הממשלה הפדרלית וכן אף על ידי גורמים פרטיים. ספריות בתי הספר המתהוות כינו עצמן MEDIA CENTER על מנת להתנתק מנטלית מן השיוך למושג ספריה ומן הספריה הציבורית בפרט. הסיוע הכלכלי איפשר לספריות בתי ספר רבות להתפתח ולבנות לעצמן אוספים
מקיפים והן הפכו להיות מרכזי עזרי למידה עצמאיים ומצויידים כהלכה באמצעי מדיה, ציוד, חומרים וטכניקות, שהיו הרחק מהישג ידן התקציבית של הספריות הציבוריות הממוצעות.
במצב זה, כאשר ספריות בתי הספר לקחו על עצמן את האחריות לסיפוק שירותים לצרכי הלימוד, התפנו האחראים על שירותי הילדים בספריות הציבוריות לגבש מטרות חדשות ולחפש אפיקי פעולה חדשים, שיצדיקו את קיומם העצמאי ואשר לא יתנגשו עם פעילותה של ספרית בית הספר. האפיק הבולט ביותר היה נתינת שירות לילדים השייכים למגזרים
מיוחדים אשר צרכיהם לא זכו להיענות מספקת בספריות בתי הספר. הכוונה לילדים בגיל הרך, ילדים מוגבלים (פיסית, שכלית או סביבתית) או לילדים שמסיבות אחרות ספרית בית הספר אינה עונה על צרכיהם. בכלל זה נמנים ילדים הלומדים בבתי ספר פרטיים אשר ספריותיהם היו דלות יחסית לספריות בתי הספר הציבוריים. הגישה היותר
קיצונית הייתה זו שאימצו אחדות מן הספריות הציבוריות האמריקאיות אשר הפסיקו לחלוטין כל פעילות הקשורה לתוכנית הלימודים והתרכזו בתחומי הבידור, השעשועים והעשרה תרבותית כללית.
בסקר שפורסם בשנת 1984 מצא מק-קייב {6} כי הספריות הציבוריות בארה"ב עסקו, מלבד בהשאלת ספרים, במגוון רחב של פעילויות: אספקת ספרים למוגבלים, תרגומים, עבודות יד, תיאטרון בובות, קורסים לתיקון אופניים ואספקת מידע על הצעות עבודה.
השאלה מי ישא בעול אספקת השירותים לילדים ובני נוער הוא עדיין נושא "חם" ביותר ויש מגוון דעות בכל הנוגע למשקלן של שני סוגי הספריות. יש הטוענים לביטול ספרית בית הספר ותובעים שכל נושא אספקת השירותים לילדים לנוער יחזור אל הספריה הציבורית {7}. יש הטוענים את ההיפך, שיש לבטל את שירותי הילדים והנוער בספריות
הציבוריות ולהעבירן לספריות בתי הספר. למותר לציין כי למצדדי שתי הדעות הקיצוניות יש נימוקים כבדי משקל.
כך למשל מנמקים תומכי הגישה הראשונה בכך שעדיין יש ספריות בתי ספר שאינן מצויידות כהלכה, שעות הפתיחה שלהן מצומצמות והן אינן מתפרשות מעבר לשעות הלימודים אף שאלה השעות הנוחות יותר לתלמידים. עובדת היותה של ספרית בית הספר מזוהה מדי עם האווירה הבית ספרית המלחיצה מהווה מחסום פסיכולוגי למיצוי פוטנציאל השימוש
בה על ידי התלמידים. כמו כן, הם אומרים, האוסף של הספריה הבית ספרית הוא פונקציה של הדרישות הלימודיות ואילו בספריה הציבורית יש אווירה בלתי פורמאלית המעודדת שימוש רצוני וספונטאני ומשום כך עשוייה להיות בעל טווח השפעה נירחב יותר. כיום, חלק מן הטיעונים הללו אינם קבילים מכיוון שרוב ספריות בתי הספר מצויידות
היטב, טוב יותר מן הספריות הציבוריות ומובנות כדי לענות על צרכי התלמידים, גם מעבר לתוכנית הלימודים. שעות השימוש התארכו וצוות ספרנים מיומן הבקי בעזרי לימוד, מאייש את הספריות {8}.
מצדדי הגישה ההפוכה טוענים, שהקושי בלענות על כל צרכי התלמידים גוזל משאבים מן השירותים לקהילה שהספריה הציבורית חייבת בהם, ולכן היא חייבת לצמצם בהם לטובת הקהילה והתלמידים עצמם, שעדיף להם כי שירותי הספריה להם נזקקים יהיו כולם תחת גג אחד בבית הספר בו הם מבלים חלק ניכר מזמנם ובו מותאמים צרכי הספריה באופן
הולם יותר את צרכיהם. כמובן שהדיונים האלה אינם נקיים לחלוטין מפניות ויש להם משמעויות תקציביות מרחיקות לכת.
בשנת 1970 הוקמה וועדה לפיתוח ספריות של משרד החינוך במדינת ניו יורק אשר המליצה להעביר את כל השירות הספרייתי לילדים, מגיל טרום בית ספר ועד סוף כתה ו' מידי הספריה הציבורית לידי מרכז עזרי למידה של בתי הספר היסודיים. המלצות אלה זכו להתנגדות מצד גורמים ספרניים שונים. מכל מקום הן לא הוגשמו מעולם, בעיקר
עקב מחסור במשאבים של ספריות בתי הספר שלא הגיעו לרמה הנדרשת לביצוע מהפך זה {9}.
העמדה הרשמית המקובלת כיום בארצות הברית ובמערב כולו היא זו של דו קיום. שירותי הספריה הציבורית יכולים להוסיף על שירותי ספרית בית הספר, אך בשום פנים אינם יכולים לבוא במקומם. חטיבת הספריות הציבוריות שליד ALA קבעה בשנת 1975 כי הספריה הציבורית צריכה לספק שירות לכל מיגזרי האוכלוסיה, תוך שימת לב לקבוצות
משתמשים בעלי צרכים או איפיונים מיוחדים. "ילדים זכאים...להדרכה אישית, שוטפת ברמה גבוהה. קיומן של ספריות בית ספר מקומיות איננו פוטר את הספריה הציבורית מתפקיד זה" {10}.
כיום, מתקיים קונצנזוס בזכות קיומם של השירותים לילדים ונוער בשתי מערכות נפרדות של ספרית בית ספר והספריה הציבורית. לכל אחת מהן תפקידים ייחודיים הבאים לענות על מגוון הצרכים החינוכיים והאישיים של ילדים ובני נוער. המצב האידיאלי הוא ספרית בית ספר מצויידת היטב, שמסוגלת לספק את כל צרכי התלמידים, הקשורים
במישרין לבית הספר ולתוכנית הלימודים בו, ואף מעבר לכך. הכוונה לספריה בה אוספים ומבנה המתאימים לצרכי התלמידים ולתוכנית הלימודים, ציוד ומכשור חדישים הממוקמים באופן הולם ונוח לשירות התלמידים, צוות ספרנים וטכנאים בעלי כישורים ומיומנים לטיפול באוספים ולמתן שירות יעיל לתלמידים, מיקום מתאים וגישה קלה ונוחה
ושעות פתיחה מרובות כולל אחרי הצהריים וימי חופשה {11}. הספריה הציבורית תתרום את חלקה בתחום ניהול שעות הפנאי וניצולם היצירתי וכן תאפשר גישה לחומר שאינו נובע ישירות מתוכנית הלימודים של בית הספר, כמו מבחר הרבה יותר רחב של ספרי קריאה ועיון או אוספים מיוחדים כגון תקליטים, ציורים וכד'.
שילוב זה בין הספריות, ספרית בית הספר כספריה מיוחדת והספריה הציבורית בתפקידה המסורתי המורחב אולי ימנע את יצירת ההקשר בין למידה ורכישת השכלה בתוך כותלי בית הספר כפעילות מבודדת ומקוטעת מן החיים בקרב התלמידים ותוטמע הגישה המדגישה כי פעילות תרבותית והשכלה היא פעילות מהנה העומדת בהישג ידו של כל אחד
ויכולה להימשך לכל אורך חיי האדם. המטרה היא למנוע יחס של ניכור העלול להיווצר אצל ילדים המקשרים את השימוש בספריה אך ורק לבית הספר. חשש מוצדק לאור הירידה הדרסטית שחלה בשימוש בספריות עם סיום בית הספר העל יסודי {12}.
2. התפתחות הספריות הציבוריות בעולם - מגמות חברתיות
התפתחות הספריות הציבוריות בעולם הושפעה מהמהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה. המעבר החד לחברה עירונית עירער את אושיות חייהם של מיליוני הכפריים שנהרו לערים הגדולות, ממש כשם שמאוחר יותר אירע בעת ההגירה ההמונית לארה"ב. הספריות הציבוריות בערים הגדולות נתנו שירותי השכלה ונערכו בהן סדרות של הרצאות בכל
המקצועות, בדרך כלל בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות הגדולות. לאחר זמן מה נותרו בעיקר ילדים ותלמידים מתבגרים כצרכנים של סדרות ההרצאות. שירותים המיועדים במיוחד לילדים ובני נוער בספריות הציבוריות התפתחו בשליש האחרון של המאה ה19-. אוספים סלקטיביים ויחס מיוחד מצד הספרנים שכלל הדרכה, הבנה, חיזוק הרגלי קריאה
והרגלים תרבותיים חדשים - כל אלה נועדו לעודד את חינוכם אך גם לשמש לילדים מקום לשהות בו כאשר הוריהם שהו במפעלים.
עד מלחמת העולם הראשונה היו כל שירותיה ופעולותיה של הספריה הציבורית מכוונות לטובת שכבות המצוקה. המגמה הייתה חברתית והמטרה להביא את האור וההשכלה להמונים הנבערים (האילומיניסטים) ולהציל את אלה החיים בשולי החברה ולספק להם מקלט רוחני ותרבותי (הפילנטרופים). לאינטלקטואלים עצמם היו ספריות אוניברסיטאיות אשר
סיפקו את צרכיהם בתחום הרוחני, המדעי והתרבותי. בשנת 1927 המליצה וועדה באנגליה להרחיב את שירותי הספריה הציבורית לכלל האוכלוסיה ולא רק לנזקקים כפי שהייתה עד למועד זה וכן הכריזה על תפקידיה של הספריה כמרכז חינוך, תרבות ובידור. מגמה זו נפוצה בעולם המערבי כולו. כיום, "בכל העולם, בכל היבשות, בכל הארצות
ממערב למזרח, הספריות הציבוריות מפעילות פעולות השלמה ושירותים מורחבים" {13}. הפעולות לילדים מהווים נתח ניכר בפעולות אלה.
מגמה חברתית נוספת היא לכלול בתוכניות הלימודים ובמקביל באוספים לילדים, בעיקר בספריות בתי ספר, חומר ספרייתי מתאים. המגמה היא חינוך האזרחים בחברה מרובת תרבויות. ארגון הספריות האמריקאיות A.L.A. פירסם במסמך משנת 1989 הקרוי LIBRARY BILL OF RIGHTS שעל הספרנים הרוכשים חומר ספרייתי להתחשב בגורמים הבאים, שהם
גם בעלי משמעות קהילתית כוללת ומדגישים את מקומה של ספרית בית הספר כמהווה גורם חשוב בקליטת קבוצות אתניות שונות בחברה מתקדמת:
* להגיש לתלמיד חומר המגביר את בטחונו העצמי ומספק לו ידע מעודכן ומלא על קבוצות אתניות שונות.
* לפתח הבנה והערכה לכל תרבות ומסורת.
* להזכיר את הניסיון האנושי האוניברסלי ואת התלות ההדדית הקיימת בין העמים.
* ספריות בתי הספר חייבות לספק חומר ללא דיעות קדומות.
* לאפשר גישה חופשית למידע לכל תושבי האיזור.
* לאפשר התפתחות תרבותית לכל קבוצה אתנית.
פעולות ההשלמה לילדים בספריות ציבוריות הופיעו כבר במאה הקודמת.
בראשית המאה הנוכחית יצרה ספרנית מהספריה הציבורית של ניו יורק מערכת שירותים ופעולות מגוונות לילדים, שהתבססה על עקרונות והשקפות פסיכולוגיות וחינוכיות וכללה רכישת פרסומים מתאימים במיוחד לילדים, קיטלוגם ומיונם בדרך מיוחדת קלה לילדים בגילים צעירים ופעולות כמו שעת סיפור, משחקים ספרותיים, קריאה אומנותית
בקול וכו' {15}.
עזרים ספרניים לרכש חומר ספרי ולא ספרי בנושאים של אוספים פופולריים כמו תחביבים, חיות מחמד, רבי מכר או חומר לילדים, לא היו כל כך קיימים ב1990-. כך מדווחת מרל ג'יקוב בסקירתה את בניית התוכנית לפיתוח האוסף בספריה הציבורית של סקוקי במדינת אילינוי שבארה"ב {16}.
הספריה הציבורית בניו יורק היא ארגון פרטי המנהל שתי מערכות ספריה מרכזיות: האחת היא מערכת ספריות מחקר והשנייה מערכת סניפים שכונתיים ((NYPL הפועלת במנהטן, ברונקס וסטייטן איילנד. מערכת זו כוללת 82 ספריות המספקות מגוון רחב של שירותים לקהילה. לחלקן אוספים קטנים (כ3000- ספר) וחלקן ענקיות בעלות אוספים של
שני מיליון כותרים. פול לקלארק, מנהל הספריה, מסביר שהקריטריון היחידי לקבלה הוא סקרנות והאמונה היחידה המנחה את המדיניות שלה היא שגישה חופשית למידע היא זכות יסודית של האדם {17}.
המדיניות היא שספריות הסניפים פועלות כאירגוני שירות קהילתיים לכל דבר. בספריות מתקיימים שיעורי אנגלית למבוגרים דוברי אנגלית ואנגלית כשפה זרה שנייה. הספריות מעבירות תכניות לשמירת הבריאות ומניעת מחלות. ניתן ללמוד כיצד להשתמש במחשבים ולקבל עזרה בחיפוש עבודה כולל הדרכה בכתיבת קורות חיים. מוצע גם מיגוון
עשיר של פעולות לילדים.
האינטרנט הוא גורם חדש המעורר תהיות לגבי עיקרון הגישה החופשית המוחלטת למידע, במיוחד לילדים. נתונים משנת 1997 מראים כי 3 מתוך כל 5 ספריות ציבוריות בארה"ב מציעות סוג כלשהו של גישה לאינטרנט. 4 מתוך 5 מהמקושרות מציעות לציבור גישה אל האינטרנט. שירותי האינטרנט שהספריות מציעות משמעותיים עבור בתים שאין בהם
חיבור לאינטרנט. בני קרוב ל61%- מהמשפחות שבהן יש ילדים מתחת לגיל 18 בארה"ב ביקרו בחודש האחרון לסקר לפחות פעם אחת בספריה הציבורית {18}. לם מצטטת מגיליון חודש ינואר 1996 של הירחון SCHOOL LUBRARY JOURNAL בו מסופר כי "ילדים בקבוצת סיכון בגילאי 9-14 משתתפים בספריה העירונית בבלטימור בפרוייקט העוזר להם
לפתח כישורי שימוש באינטרנט. כישורים אלה מאפשרים לילדים להשתמש באינטרנט ובדואר האלקטרוני הנגישים להם בספריה הציבורית".
עיקרון הגישה החופשית והימנעות מצנזורה נתקל בבעייה כאשר הוא עומד בסתירה לחוק האוסר על הצגת חומר פורנוגרפי. שאלה זו אינה תיאורטית בלבד אלא יש לה צדדים מעשיים ביותר. בספריה הציבורית ביוסטון טקסס, לאחר חצי שנה של שימוש בלתי מוגבל באינטרנט, מנע מנהל אחד הסניפים ממבקר בספריה להדפיס מהאינטרנט צילומי פורנו
של ילדים. יום לאחר מכן התבקש מבוגר אחר להפסיק להראות לילדים כיצד ניתן להגיע לאתרים פורנוגרפים. מנהלת ספריה אחרת רכשה והכניסה לשימוש תוכנה חוסמת אתרים. מקרים אלה עוררו סערה והם מהווים דוגמא לבעייתיות המטלטלת את הספריות הציבוריות האמריקאיות בין החוק האוסר הצגת חומר פורנוגרפי לקטינים, ובין החובה לקיים
את הקוד האתי של איגוד הספרנים הקובע כי אסור לספרן ולספריה לצנזר חומרים וכי על הספריה לאפשר נגישות לכל סוג של חומר, מבלי שדעותיהם האישיות של מנהל וצוות הספריה ישפיעו או יהוו שיקול. לפני כשנה הוחל חוק הצנזורה על אתרי האינטרנט, חוק שקבע כי העברת חומרים "בלתי הגונים" לקטינים היא עבירה שהעונש עליה הוא
שנתיים מאסר, או, לחילופין, קנס בגובה 250 אלף דולר. אחת מחולשות החוק הייתה חוסר הגדרה ברורה מהו "בלתי הגון". לאחר שנחתם החוק הוגשו תביעות רבות כנגד החלתו. דווקא הוועדה לחופש אינטלקטואלי של איגוד הספריות האמריקאי הייתה הגוף היוזם והמוביל את ההתנגדות לחוק. בית משפט בפלורידה מצא כי החוק אכן נוגד את
סעיף חופש הביטוי בחוקה. כך שהרצון להגן על הילדים צריך למצוא אפיקים ואמצעים פחות דרסטיים. אך המחלוקת לא נעלמה אלא אף החמירה. "אנחנו מבלבלים את הציבור שלנו" אומר יו"ר מועצת הספריות הציבוריות, "בכך , שמחד גיסא אנו טוענים שהמקצועיות והידע שלנו מתבטאים בהרכבת האוספים הנכונים לשירות הציבור; ומאידך גיסא
אנו מכחישים כל אחריות בנוגע לחומרים, שרוב הציבור הבלתי מקצועי מוצא כלא מתאימים לאוספי ספריה" {19}. הספריות תגיבות לבעייה בשלל פתרונות עצמאיים. יש שהגדירו והגבילו את השימוש באינטרנט. יש שהתקינו מסכים לצפייה פרטית, יש שהתקינו תוכנות חוסמות וחלק הפעילו צנזורה בשלב של בחירת האתרים.
3. הספריות הציבורית והשירותים לילדים בגרמניה
הספריות הציבוריות בגרמניה נטלו חלק פעיל במגמת החינוך לעם
((PUBLIC EDUCATION, שהיה דומיננטי ביותר בארץ זו. המודל נלקח מהספריות האנגלו-סאקסיות והסקנדינביות, ואומץ או הועתק על ידי הספריות הציבוריות בגרמניה. החינוך בסקנדינביה היה מעוגן בחוקים דמוקרטיים ומסור גם בידי גופים חיצוניים למערכת החינוך. חינוך ציבורי כללי נחשב כחובה חברתית בעלת חשיבות לאומית {20}.
הדבר התבטא בהרצאות ערב וקורסי ערב ללא גביית תשלום. גרמניה אימצה את המודל הזה וגילתה מחוייבות גדולה ל GENERAL EDUCATION. ספריות ציבוריות רבות הוקמו לתכלית זו, אם כי הן לא היו מעוגנות בחוק ((BUCHERHALLENBEWEGUNG. בכל זאת הייתה לפעילותן אפקטיביות בקרב אוכלוסיה של פועלים שגילו עניין אישי בפעילות
אינטלקטואלית ככלי לקידום עצמי, מן ההיבט של העברת ידע. המטרה של המחנכים הציבוריים הייתה לגשר על הבדלי המעמדות באמצעות ידע ולימוד, אך ללא גיבוי של תנאים סוציאליים מתאימים, לא היה לכך סיכוי. רוב המאמינים במטרה של קידום אישי באמצעות חינוך לא ראו את העובדה המצערת שהמחסור בתנאים לחינוך "CONDITION OF
EDUCATION" נבע מהמצב החברתי העלוב של מעמד הפועלים.
במאה ה19- עמדה רשת של ספריות עממיות שכללה אוסף דל ונועדה לפשוטי העם לקריאה בשעות הפנאי ((VOLKBIBLIOTHEK וספריות אוניברסיטאיות מדעיות ועירוניות נתנו שירותים לקוראים בעלי הרגלי קריאה ורמה אינטלקטואלית גבוהה: מדענים, סטודנטים, אקדמאים, חוקרים, סופרים וכו' {21}.
הפדרציה הגרמנית כוללת 16 מדינות. פעילויות התרבות בכל מדינה נקבעות באופן אוטונומי לכל מדינה ובכללן הספריות הציבוריות. כל ישוב רשאי להחליט אם להקים ספריה ציבורית. עדיין אין בגרמניה חקיקה ברמה הלאומית המסדירה את נושא הספריות הציבוריות. משום כך נמצאות הספריות בתחתית העוגה התקציבית המקומית. התמיכה
בספריות האקדמיות ובספריות הציבוריות מגיעה באמצעות פרוייקטים מיוחדים שכן זוכים להתייחסות תקציבית.
הספריות האקדמיות בגרמניה משמשות אף הן כספריות ציבוריות משום שאין הגבלות על סוג הקהל הרשאי להשתמש בהן, למרות שהאוספים הם בעלי אוריינטציה אקדמית. הספריות הציבוריות בגרמניה הן בעלות אוריינטציה ציבורית מובהקת. יש לכך ארבע סיבות:
1. הספריות הציבוריות ממומנות על ידי גופים ציבוריים השייכים לרשויות המקומיות, לכנסיות או לראשות איזורית.
2. האוספים והשירותים פתוחים לכול.
3. הספריות חייבות לאפשר גישה לכול.
4. שעות הפתיחה חייבות להיות כאלה שכל אחד הרוצה להשתמש בשירותי הספריה יוכל לעשות זאת {22}.
הגופים המממנים העיקריים של הספריות הן הכנסיות והרשויות המקומיות. ספריות הכנסייה דואגות לאספקת ספרים בעיקר לישובים קטנים שאוכלוסיותם דלילה, והן מתקיימות באותן מדינות גרמניות שבהן יש דומיננטיות לאוכלוסיה קתולית.
דרכן של הספריות הגרמניות מתחילת המאה הייתה דרך של התפתחות מהיותן ספריות השאלה לאנשים שאין ידם משגת לקנות לעצמם השכלה סבירה לקראת אימוץ הדגם של הספריה הציבורית האנגלו-אמריקנית, לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה70- החלו להישמע קולות חדשים ("מרכז מידע", "ספרנות חברתית", "תמיכה לקורא", ועוד) המעידים על
התפתחות של מודעות ספרנית. כך החלו הספריות הציבוריות הגרמניות להציג עצמן כמודרניות, אך לא היה לכך גיבוי פעיל בשטח ורבות מהן נותרו בשיממונן כשעיקר שירותיהן נותרו שירותי ההשאלה ועדיין לא הפכו למרכזי מידע. כעת, עם התפתחות המיכון הספרייתי ניתן להבחין במגמה מואצת המגלה עניין של ממש בשינויים אפקטיביים
לכיוון המעבר לספריות בעלות פתיחות גדולה יותר.
שירותי הספריות מכוונים במיוחד לקהל הילדים ובני הנוער, מוגבלים וקבוצות אתניות שונות. גם בספריות בתי הספר חלה התפתחות ומתקיים שיתוף פעולה בינן לבין הספריות הציבוריות.
דוגמא טובה לספריה אשר יישרה קו עם התיאוריות המערביות היא הספריה הבינלאומית לספרות ילדים השוכנת בארמון בלוטנבורג במינכן. הארמון ניצב בתוך חורש ליד אגם. הספריה היא אומנם מחקרית ומקיימת קשרי מחקר, מידע ומו"לות עם העולם כולו כולל ארצות הגוש המזרחי ומדינות העולם השלישי. עם כל זאת אין הספריה מזניחה את
ילדי הסביבה, עבורם הוקצתה ספרית ילדים קהילתית, אליה באים ילדי הסביבה רכובים על אופניהם כדי להחליף ספרים, להאזין לשעת סיפור, לצפות בסרטי קולנוע או לקחת חלק באירוע מיוחד. הספריה מושקעת להפליא ומקושטת בכרזות אמנותיות המתארות מוטיבים מספרי ילדים. בספרית הילדים יש בובות ובלונים, דגמים צעצועים ומשחקי
חשיבה. כל זאת מלבד האוסף הייעודי של הספריה שכולל כ- 900 אלף כרכים של ספרי ילדים ב400- לשונות מכל העולם. ספריה זו מוכיחה את המשמעות הקהילתית של הספריה בקרב מכווני המדיניות באופן שתואם את האידיאולוגיה המערבית כפי שרואה את תפקידה הנוכחי של הספריה הציבורית ושירותיה לילדים {23}.
עם התפשטותה של רשת האינטרנט לאירופה אנו מוצאים מניפסט של הספריות הציבוריות בכל רחבי אירופה המאוחדת הקורא לשיתוף םעולה ביניהן על רקע המטרות המשותפות {24}.
סיכום
ההבדלים בין הספריות הציבוריות בארצות הברית ובגרמניה נובעים מגישות חברתיות שונות. האידיאולוגיה השלטת בספריות הציבוריות בגרמניה הייתה זו הקשורה בחינוך, בבחינת "לחנך את העם". ואילו הספריה האמריקאית ראתה לנכון לאמץ את האידיאולוגיה "לשרת את הקוראים על פי צרכיהם" ואלה, כידוע, משתנים התלויים באוכלוסיות
המהוות את קהל באי הספריה. העיקרון האמריקאי, שיושם גם בנושא הספריות הציבוריות הוא העיקרון הדמוקראטי, היינו חופש הבחירה של הפרט ומילוי צרכיו התרבותיים והבידוריים.
השירותים לילדים זכו להתייחסות בעלת חשיבות בתרבות האמריקאית אם כחלק משירותי הספריות הציבוריות ואם בספריות בתי ספר ייחודיות לקהל התלמידים. גם פעילויות ההעשרה בין כתלי הספריות הציבוריות הן רבות ומגוונות. השירותים לילדים, כמו מרבית שירותי הספריה בגרמניה, עדיין אינם מפותחים במידה מספקת עקב מחסור במשאבים
מצד אחד והתעוררות מאוחרת של המודעות הספרנית בארץ זו לגבי המתרחש בעולם המערבי מהיבט זה.
שירותי האינטרנט החדשים הניתנים בספריות הציבוריות באמריקה נטמעים מהר אך יוצרים בעיות אתיות ואחרות. המיחשוב והתיקשוב יביאו במהרה גם את הספריות בגרמניה אל שלהי המאה ה20-.
הערות
1. יצחקי, משה. "הספריה הציבורית וספרית בית הספר: כפילות מיותרת או השלמה נחוצה?!". יד לקורא, כרך כב, חוברת א-ב, תשמ"ו, ע' 3. מאמרו של יצחקי מסכם את ההתפתחות של הספריות הציבוריות וספריות בתי הספר בארה"ב וראה שם הפניות ביבליוגרפיות לתיאוריו. באופן טבעי נכללים גם ספרים ומאמרים מרכזיים שנכתבו לפני שנות
השמונים ויש להם חשיבות לנושא.
2. יצחקי, שם, הערה 2.
3. Long, H. G. Rich the Treasure. Chicago, ALA, 1953
4. יצחקי, ע' 4.
5. יצחקי, ע' 5.
6. McCave, P. P. "Strech your budgets: have schools and public libraries cooperate". Journal of Reading 27 (1984), pp. 632 635
7. יצחקי, ע' 6.
8. יצחקי, ע' 7.
9. יצחקי, ע' 9-10.
10. ALA. Public library Association (1975), pp. 9, 11
11. יצחקי, ע' 13.
12. Kingsbury, M. "Goals for children's services in public libraries". School Library Journal 24, No. 5 (1978), pp. 19-21
13. סטנציו, איליה. "פעולות השלמה ושרותים מורחבים בספריות הציבוריות בישראל: מחקר ראשוני (פרקי מבוא)". יד לקורא כרך כב, חוברת א-ב, חשון תשמ"ו, ע' 23.
14. מעולם הספריות והספר. ליקט איליה סטנציו. יד לקורא כרך כו, חוברת א, חשוון תשנ"ב -אוקטובר 1991, ע' 31.
15. סנציו, "פעולות...", ע' 21 וראה שם הערה 8.
16. ג'יקוב, מרל. "הבא לי זאת בכתב: תכנית לפיתוח האוסף בספריה הציבורית של סקוקי (אילינוי)". יד לקורא, כרך כו, חוברת א, חשוון תשנ"ב -אוקטובר 1991, ע' 15.
17. זנדבנק, רחלה. "מאה שנה לספריה הציבורית בניו-יורק". בספריות 1996,11 , ע' 8-11.
18. לם, ורד. "האינטרנט בספריות ארה"ב: סקר לשנת 1997 מטעם איגוד הספריות האמריקאיות (A.L.A.), הוועדה הלאומית לנושא הספריות ומדעי המידע והמשרד למחקר וסטטיסטיקה של איגוד הספריות הציבוריות ((ALAPLA". בספריות, מרץ 1998, ע' 6-7.
19. לם, ורד. "חופש הבידוי". בספריות, מרץ 1998, ע' 4-5.
20. Greguletz, A lexander. "Possibilities and limitations od adopting the Scandinavian public education model in Germany at the beginning of the twentieth century" .
Libraries Culture: a Journal of Library History. V. 28 Winter 1993, p. 55-58
21. סטנציו, "פעולות...", ע' 20.
22. Information on Public Libraries in Germany
PubliCA Net Information on Public Libraries
- אתר באינטרנט
23. וינברגר, מרים. "מאגר המידע בארמון שבלב היער: רשמי סיור". יד לקורא, כרך כו, חוברת א, חשוון תשנ"ב -אוקטובר 1991, ע' 22-29.
24. The British Council Germany - Seminar 'Public
- אתר באינטרנט.
ביבליוגרפיה
ג'יקוב, מרל. "הבא לי זאת בכתב: תכנית לפיתוח האוסף בספריה הציבורית של סקוקי (אילינוי)". יד לקורא, כרך כו, חוברת א, חשוון תשנ"ב -אוקטובר 1991, ע' 14-18.
וינברגר, מרים. "מאגר המידע בארמון שבלב היער: רשמי סיור". יד לקורא, כרך כו, חוברת א, חשוון תשנ"ב -אוקטובר 1991, ע' 22-29.
זנדבנק, רחלה. "מאה שנה לספריה הציבורית בניו-יורק". בספריות 1996,11 , ע' 8-11.
יצחקי, משה. "הספריה הציבורית וספרית בית הספר: כפילות מיותרת או השלמה נחוצה?!". יד לקורא, כרך כב, חוברת א-ב, תשמ"ו, ע' 3-18.
לם, ורד. "האינטרנט בספריות ארה"ב: סקר לשנת 1997 מטעם איגוד הספריות האמריקאיות (A.L.A.), הוועדה הלאומית לנושא הספריות ומדעי המידע והמשרד למחקר וסטטיסטיקה של איגוד הספריות הציבוריות ((ALAPLA". בספריות, מרץ 1998, ע' 6-7.
לם, ורד. "חופש הבידוי". בספריות, מרץ 1998, ע' 4-5.
סטנציו, איליה. "פעולות השלמה ושרותים מורחבים בספריות הציבוריות בישראל: מחקר ראשוני (פרקי מבוא)". יד לקורא כרך כב, חוברת א-ב, חשון תשמ"ו, ע' 19-33.
מעולם הספריות והספר. ליקט איליה סטנציו. יד לקורא כרך כו, חוברת א, חשוון תשנ"ב -אוקטובר 1991, ע' 31.
ALA. Public library Association (1975), pp. 9, 11
Greguletz, A lexander. "Possibilities and limitations od adopting the Scandinavian public education model in Germany at the beginning of the twentieth century" .
Libraries Culture: a Journal of Library History. v. 28
Winter 1993, p. 55-58
Kingsbury, M. "Goals for children's services in public libraries". School Library Journal 24, No. 5 (1978), pp. 19-21
Long, H. G. Rich the Treasure. Chicago, ALA, 1953
McCave, P. P. "Strech your budgets: have schools and public libraries cooperate". Journal of Reading 27 (1984), pp 632 -635
אתרי אינטרנט
The British Council Germany - Seminar 'Public
Information on Public Libraries in Germany
PubliCA Net Information on Public Librarues

תגים:

ספר

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שירותי ספריות צבוריות ובתי"ס לילדים ולנוער בארה"ב ובגרמניה", סמינריון אודות "שירותי ספריות צבוריות ובתי"ס לילדים ולנוער בארה"ב ובגרמניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.