ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים של שטר משפטי מתקופת בר-כוכבא

תקציר העבודה:

ואדי מורבעאת מס. 22
ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים
של שטר משפטי מתקופת בר כוכבא

תוכן העניינים hc0977

1. מבוא
א) מרד בר כוכבא
ב) תעודות ומסמכים מתקופת מרד בר-כוכבא
ג) לשון המסמכים ולשון המגילות בימי המרד
ד) ואדי מורבעאת מס. 22 - אפיוני הטקסט
ד.1 צילום המסמך המקורי
ד.2 תעתיק של מקור והעתק הטקסט
ד.3 אפיונים כלליים של הטקסט
2. ניתוח הצורות בטקסט
3. השפעות לשוניות על הטקסט
א) השפעות ארמיות בטקסט .
ב) השפעות של לשון חכמים בטקסט
4. אפיו הלשוני של הטקסט
מיון התופעות בטקסט
ב) סגנונו הלשוני של הסופר
5. סיכום

1. מבוא
א) מרד בר כוכבא
מרד בר כוכבא, שאירע בשנים 135-132 לספירה, הוא הנסיון האחרון להשיב את עצמאותו של
עם ישראל בארצו עד להקמת מדינת ישראל. מכאן חשיבותו הרבה בהסטוריה של ארץ ישראל
בכלל ובהסטוריה היהודית בפרט.
ברקעו של מרד בר כוכבא עמדה אי ההשלמה עם השלטון הרומי בישראל. במשך ימי הבית השני
ובתקופת המשנה לא העניק עם ישראל מעולם לגיטימציה לשליטה נוכרית בארץ.
המרד מאופיין באחדות העם והתלכדותו סביב מנהיג אחד - בר כוכבא - בניגוד למאבקי ההנהגה
שאפיינו את המרידות הקודמות בימי הבית השני. לכן היה מרד זה רב עוצמה בהיקפו והרומאים
התקשו מאוד להביסו. תוצאות המרד היו גם הן רבות משמעות לעם היהודי שישב בארץ, הן
מבחינת מספר ההרוגים והשבויים שנמכרו לעבדות, והן מבחינת גזירות השמד שבאו בעקבותיו
והמשבר הכלכלי והחברתי העמוק שפקד את יהודה לאחר התבוסה. בעקבות כשלון המרד
הועתק מרכז היישוב היהודי מיהודה אל הגליל ויהודים רבים עזבו את ארץ ישראל.

ב) תעודות ומסמכים מתקופת מרד בר כוכבא
האוצרות הגנוזים של תעודות ומגילות, שנתגלו במערות מדבר יהודה מהווים את המקור העיקרי
כיום לחקר תקופת בר כוכבא וכת הקומראן. קבוצה גדולה וחשובה של תעודות הן המגילות
הגנוזות של כת המגילות, שנתגלו בעיקר במערות באזור קומראן ובמצדה. קבוצה חשובה שניה
כוללת תעודות, אשר חלקן מימי המלחמה הראשונה של היהודים ברומאים, שבה חרב בית
המקדש (70-66 לספירה בירושלים ועד 73 לספירה במצדה), ורובן מימי המלחמה השניה, היא
מלחמת בר כוכבא (135-132 לספירה).
לקבוצה זו שייכים מגוון של מכתבים, חוזים ומסמכים אחרים שהלוחמים ומשפחותיהם לקחו
עם הימלטם למקלט שבמערות, ושם הם נשארו לאחר כשלון המרד. תעודות אלה מהוות עדות
חשובה לשנות המלחמה ולימי בר כוכבא בכלל.
שמו של בר כוכבא - בר כוסבא - נודע לראשונה בכתיבו המדויק ממכתביו שנמצאו בואדי
מורבעאת ובנחל חבר. מתעודות אלה מוכרים לנו כיום גם שמות מפקדים אחרים במלחמה.
בתעודות האישיות שנתגלו במערות אנו מוצאים בפעם הראשונה נוסחים שלמים של חוזים
אישיים כגון כתובה, גט ושטרות מכר וחכירה, הנזכרים במקורות מאוחרים יותר. תעודות אלה
כתובות עברית, ארמית, נבטית ויוונית.

ג) לשון המסמכים ולשון המגילות בימי המרד
רבים סבורים שהלשון החיה בפי אנשי הכת מקומראן היתה למעשה לשונם של חז"ל בני זמנם,
אלא שאנשי הכת ניסו להסתיר את הדבר בחקותם את המקראית הקלאסית. לאחרונה הציע
מורג לראות בלשון המגילות דיאלקט בפני עצמו, שכן רבים קוי הלשון המייחדים אותה מן
המקראית המאוחרת.
אמנם רבים ייחודי התצורה בלשון המגילות שאינם באים במקראית המאוחרת, אך רוב רובם
הם ייחודים פונולוגיים או מורפולוגיים אשר הכתיב לבדו יכול לגלותם או להסתירם. אמנם דרך
הכתיב שנהגה בקומראן משקפת דרך הגיה שונה מזו העולה מן המסורת הטבריאנית, אך מכיוון
שסופרי המקרא שמרו את הכתיב החסר, אפשר שזה מכסה על דרך הגיה קרובה לזו המשתקפת
מספרות קומראן, ושמסורת ההגיה הטבריאנית היא פרי התפתחות מאוחרת. לעומת זאת,
מבחינת התחביר ואוצר המילים של לשון המגילות בהשוואה ללשון ספרי המקרא המאוחרים -
אנו מוצאים זיקה בין השתיים. דפוסי התחביר המייחדים את לשון המגילות ביחס למקראית
הקלאסית משותפים כמעט כולם למקראית המאוחרת.

מקורות:

לגאולת ישראל
(תבנית קבועה)
(4) טובין
(שם תואר)
(11) פרען
(כתיב חסר)
(3) זוזין
(מורפם הריבוי)

(10) אחרי ב(פרען)
(שימוש במיליות
יחס)
(6) שום
(לשון חכמים)
(15) יהוסף-יוסף
(היפרקורקציה)
(4) טובין
(מורפם הריבוי)
(22) מעתה ועד
עלם
(תבנית קבועה)
(11) פרען
(לשון חכמים)
(19)שלעלם-ולעלם
(כתיב חסר)
(5) 'ת' המושא
(קוינה)
(23) ...יתיר
(תבנית קבועה)
(12) תחומין
(במקרא גבולות)

(8) את מקום
(יידוע ללא ה"א)
(13) דרום - מזרח
(במקרא נגב-קדם)
(9) שלחזקא
(מורפם שייכות
חבור)
(15) יהוסף
(שם לא תאופורי)
(11) פרען
(קטלון או קטלון)
(17) קבלן
(קבלתי, מקבל)
(12) תחומין
(מורפם הריבוי)
(18) לסופו
(במקרא 'לקיצו')
(24) ללוקח
('יפעל' לבינוני)
(19) לעלם
(במקרא 'עד עלם')
(21) אתה
(את ה- - רומז)
(24) ללוקח
(במקרא 'לקונה')
ב) סגנונו הלשוני של הסופר
1. דרכי הכתיב
ברך כלל אנו עדים בטקסט לכתיב חסר, אף על פי שאין עקביות (חרבים לעומת חרובים).
בתחום המורפולוגי מושפע הסופר רבות מלשון הדיבור כנראה, הקרובה לארמית וגוזרת סיומות ריבוי ב-ין.
2. ציון שמות פרטיים
שמות פרטיים תיאופוריים מקוצרים, וכן היפרקורקציה בשם יהוסף, מתוך נסיון להיצמד למקור המקראי. שמות המסתיימים בה"א, בין אם משתייכות לסיומת 'יה' התיאופורית ובין אם לאו, מוחלפות פעמים רבות באל"ף הארמית.
בדרך כלל השמות מופיעים בכינויים, שהיו כנראה מקובלים בדיבור ולא היו השמות הרשמיים המקוריים. נראה שכך נקל היה יותר להכיר בין אדם לאדם כאשר היו בעלי אותו שם. בתקופה זו מגוון השמות היה מצומצם יחסית, ושמות המשפחה עדיין לא היו מוגדרים כהיום. ההבחנה בין אנשים בעלי אותו שם נעשתה בעיקר באמצעות כינויים או
תוספות לשם הפרטי. במסמך משפטי נראה כי חשוב היה לבצע אבחנות אלו, ולכן "מתנגש" כאן רצונו של הסופר להיצמד לעברית וללשון המקור עם רצונו לשמור על סגנון רשמי, ברור ומקוצר.
3. סגנון תחבירי
מבחינה תחבירית קשה במקצת לפענח את הסגנון, בשל החסרים הרבים בטקסט המקורי. במיוחד ניתן להעיר על סגנון "יבש" ורשמי, בעל תבניות קבועות משפטיות, המגדיר את זהות הקונה והמוכר, את תחומי הנחלה, את מחירה, ואת שאר המחויבויות המשפטיות הקשורות בנכסי דלא נייד.
חיבור המיליות (שלעלם, אתה וכו') מעיד על שימוש נרחב בלשון חכמים ביחס ללשון המקרא.
5. סיכום
שטר המכר מס. 22 מואדי מורבעאת, שנכתב בסוף ימי מרד בר כוכבא, מעיד על שימוש מגובש יחסית בלשון חכמים ארץ-ישראלית בכתיב הרשמי. ביחס לאיגרות ושטרות אחרים, אין בטקסט השפעות ארמיות רבות, אף על פי שמקורות אחרים מעידים על השתלטותה של הארמית, על לשון הדיבור בארץ.
נראה שקל היה לה לארמית "להשתלט" על היבטים מורפולוגיים ופונולוגיים של הלשון העברית, בעוד שמבחינה סמנטית, גם אם נעשה שימוש בתבניות ארמיות, נשמרה העברית באופן יחסי.
ניתוח הטקסט הנוכחי, וטקסטים אחרים שכמותו, תורם רבות להבנת המרקם הלשוני המורכב שהתקיים בארץ ישראל בתקופת הבית השני. יחסי השליטה בארץ, הנוכחות הרומאית וההנהגה היהודית המורדת, הרכבן של הקהילות היהודיות - ביהודה, בגליל ובשפלה, ותפיסתם של היהודים הישראלים את לשון הקודש העברית לעומת לשונות אחרות
שרווחו בארץ - כל אלה משתקפים הייטב בטקסטים החילוניים, היום-יומיים, כזה שלפנינו.
אמנם הניסוח המשפטי, השבלוני יחסית, של שטר המכר, מקשה עלינו את ההבנה התחבירית של לשון הדיבור, אולם אוצר המילים, ובעיקר סגנון הכתיב הייחודי, משקפים משהו מן ההוויה הלשונית בימים ההם.
אין ספק כי גילוי אוצר השטרות, האיגרות והמגילות תרם רבות לפענוח מסתרי תקופה זו בארץ ישראל, ופענוחם מקל על ההבנה ההסטורית והחברתית של התקופה.
בבליוגרפיה
1. אופנהיימר, מ., תש"ם, "מרד בר-כוכבא - ייחודו ומחקרו", בתוך אופנהיימר
מ., (עורך), תש"ם, מרד בר כוכבא, הוצ' מרכז זלמן שזר, ירושלים.
2. בנדויד, א., 1967, לשון מקרא ולשון חכמים, הוצ' דביר, תל אביב.
3. בנואה, פ., מיליק, י., דה-וו, ר., 1961, "טקסטים עבריים וארמיים ממערות
ואדי מורבעאת", בתוך אופנהיימר, מ., (עורך), תש"ם, מרד בר
כוכבא, הוצ' זלמן שזר, ירושלים.
4. הסטרין, ר. ואחרים (עורכים), תשל"ג, כתובות מספרות, הוצ' מוזיאון ישראל,
ירושלים.
5. טלשיר, ד., תשנ"ג, "העברית בימי הבית השני - בית גידולה וגלגוליה", בתוך
בר אשר, מ. ורוזנטל, ד., (עורכים), תשנ"ג, מחקרי תלמוד ב, ע' 284.
6. ירדני, ע., תשנ"א, ספר הכתב העברי, הוצ' כרטא, ירושלים.
7. נוה, י., תשנ"ב, "עברית לעומת ארמית בממצא האפיגרפי: בימי הבית השני
ועד שנת 135", לשוננו, נו (תשנ"ב), ע' 301.
8. קוטשר, י., תשכ"ב, "לשונן של האיגרות העבריות והארמיות של בר-כוסבא
ובני דורו - האיגרות העבריות", לשוננו, כו (תשכ"ב), ע' 7.
9. קימרון, א., תשמ"ב, "המילות אשר, ש-, די בראש משפט עיקרי בעברית
ובארמית", לשוננו, מו (תשמ"ב), ע' 2.
10. אבן שושן, א., המילון החדש.
11. אבן שושן, א., קונקורדנציה חדשה.
12. חומר ההרצאות של הקורס.
אופנהיימר, מ., תש"ם, "מרד בר כוכבא - ייחודו ומחקרו", בתוך אופנהיימר, מ. (עורך), תש"ם, מרד בר כוכבא,
ע' 9-21.
הסטרין ר. ואחרים (עורכים), תשל"ג, כתובות מספרות, 1972, הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, ע' 194.
טלשיר, ד., תשנ"ג, "העברית בימי הבית השני - בית גידולה וגלגוליה", בתוך בר אשר ורוזנטל (עורכים), תשנ"ג,
מחקרי תלמוד ב, ירושלים, ע' 284-301.
שם.
נוה, י., תשנ"ב, "עברית לעומת ארמית בממצא האפיגרפי, מאמר ראשון: בימי הבית השני ועד שנת 135",
לשוננו, נו (תשנ"ב), ע' 301-316.
נוה, י., תשנ"ב, ע' 310.
נוה, י., תשנ"ב, ע' 315.
ירדני, ע., תשנ"א, ספר הכתב העברי, הוצאת כרטא, ירושלים, ע' 56.
בנואה, פ., מיליק, י., דה-וו, ר., 1961, "טקסטים עבריים וארמיים ממערות ואדי מורבעאת", בתוך אופנהיימר,
מ., תש"ם, מרד בר כוכבא, ע' 129.
שם, ע' 130.
נוה, י., תשנ"ב, ע' 302.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 131.
שם.
קוטשר, י., תשכ"ב, לשונן של האגרות העבריות והארמיות של בר-כוסבה ובני דורו: האגרות העבריות, לשוננו,
כו (תשכ"ב), ע' 18.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 131.
שם, ע' 132.
שם.
שם.
בנדויד, א., 1967, לשון מקרא ולשון חכמים, ע' 381.
קוטשר, י., תשכ"ב, ע' 10.
בנדויד, א., 1967, ע' 372.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 132.
מתוך ההרצאה בכיתה.
קוטשר, י., תשכ"ב, ע' 19.
בנדויד, א., 1967, ע' 100.
בנדויד, א., 1967, ע' 353.
שם, ע' 360.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 132.
מתוך ההרצאה בכיתה.
נוה, י., תשנ"ב, ע' 304.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 132.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 131.
שם, ע' 132.
בנדויד, א., 1967, ע' 110.
בנדויד, א., 1967, ע' 149.
שם, ע' 195.
קימרון, א., תשמ"ב, "המילות אשר , ש-, די בראש משפט עיקרי בעברית ובארמית", לשוננו, מו (תשמ"ב), ע' 2.
בנואה ואחרים, 1961, ע' 131.
שם, ע' 132.
שם, ע' 133.
שם, ע' 133.
שם.
בנדויד, א., 1967, ע' 99.
שם, ע' 352.
שם, ע' 379.
בנדויד, 1967, ע' 217.
בנדויד, 1967, ע' 99.
1

תגים:

רומי · היסטוריה · ארכיאולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים של שטר משפטי מתקופת בר-כוכבא", סמינריון אודות "ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים של שטר משפטי מתקופת בר-כוכבא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.