היישום אינו מחובר לאינטרנט

מערכות בקרה בבתי"ח בהדגמה על בית החולים "טירת הכרמל"

עבודה מס' 040332

מחיר: 179.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הביקורת שנערכה ב6-8/96- וזו שנערכה במסגרת מבצע קיצור תורים ב.9-11/97-

2,286 מילים

תקציר העבודה:

מערכות בקרה בבתי - חולים

תוכן העניינים hc0332
רקע כללי על ביה"ח "טירת הכרמל"
דו"ח שנתי 37 - ממצאי הביקורת
מבצע קיצור תורים
סיכום

הקדמה

מחלות נפש וצורות קלות יותר של הפרעות בהתנהגות של מצוקה נפשית משפיעות על כ -
%20% - 15 מכלל האוכלוסייה.
הטיפול בהן ניתן בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות ובתחנות לבריאות הנפש, ובידי
פסיכיאטריים, פסיכולוגים ומומחים פרטיים אחרים.
בעשור האחרון היתה ירידה גדולה מאוד במספר המיטות, במספר המאושפזים, במספר
הקבלות לאשפוז ובמספר הקבלות הראשונות בתחום האשפוז הפסיכיאטרי, בעקבות
פיתוח תרופות חדשות, שאיפשרו טיפול נפשי בקהילה.
בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ נמצאים לפחות שתי קבוצות אנשים שבסיום אבחונם
וטיפולם אינם מוחזרים לביתם: אוטיסטים, וילדים עם הפרעות חמורות בהתנהגות, שאין
להם "בית" לחזור אליו.
נושא המימון של השירותים הפסיכיאטריים נמצא בשנים האחרונות במחלוקת בין קופות
החולים לבין משרדי האוצר והבריאות.
קיימים מס' בתי חולים בארץ לטיפול בבריאות הנפש, בעכו, בטירת הכרמל , אברבנאל
ועוד.
בחרתי בעבודתי זאת לדבר על מרכז לבריאות הנפש "טירת הכרמל" ואתמקד בביקורת
הפנימית שנערכה ע"י משרד מבקר המדינה, בשתי תקופות זהן:
א. ביקורת שנערכה בחודשים יוני- אוגוסט 1986 ושמימצאיה פורסמו בדו"ח שנתי .37
ב. ביקורת שנערכה במסגרת מבצע קיצור תורים שהופעל בתקופות ספטמבר 1989 ועד
נובמבר 1990 ושממצאיה פורסמו בדו"ח שנתי .41

מקורות:

ממצאי הביקורת:
1. "בדיקת סטטוס"
2. הטיפול בהלם חשמלי
3. העדר שיתוף פעולה בין הצוותים
4. הרישום הרפואי לוקה בחסר
5. רופאים שעוסקים בעבודה פרטית בלא היתר
6. המעבים למערכת מיזוג אויר הוחלפו ללא הצורך
7. אי גביית דמי אשפוז מחולים ששוחררו
8. אי ניהול רשימות חולים הזכאים לקצבת נכות
9. התאמת יומן הקופה לחשבון הבנק- ע"י הגזברית
10. אי קביעת יעד לרווח שהצטבר
11.1 תפוסה
11.2 בית מרקחת
11.3 מנהל
11.4 מחסנים
מבצע קיצור תורים:
1. רקע כללי
2. ממצאי הביקורת
סיכום
תקציר
בחרתי בעבודתי זאת לדבר על מרכז לבריאות הנפש "טירת הכרמל" ואתמקד בביקורת הפנימית שנערכה ע"י משרד מבקר המדינה, בשתי תקופות זהן:
א. ביקורת שנערכה בחודשים יוני- אוגוסט 1996 ושמימצאיה פורסמו בדו"ח שנתי.
ב. ביקורת שנערכה במסגרת מבצע קיצור תורים שהופעל בתקופות ספטמבר 1997 ועד נובמבר 1997 ושממצאיה פורסמו בדו"ח ה שנתי של משרד הבריאות.
הקדמה
מחלות נפש וצורות קלות יותר של הפרעות בהתנהגות של מצוקה נפשית משפיעות על כ- 15% - 20% מכלל האוכלוסייה.
הטיפול בהן ניתן בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות ובתחנות לבריאות הנפש, ובידי פסיכיאטריים, פסיכולוגים ומומחים פרטיים אחרים.
בעשור האחרון היתה ירידה גדולה מאוד במספר המיטות, במספר המאושפזים, במספר הקבלות לאשפוז ובמספר הקבלות הראשונות בתחום האשפוז הפסיכיאטרי, בעקבות פיתוח תרופות חדשות, שאיפשרו טיפול נפשי בקהילה.
בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ נמצאים לפחות שתי קבוצות אנשים שבסיום אבחונם וטיפולם אינם מוחזרים לביתם: אוטיסטים, וילדים עם הפרעות חמורות בהתנהגות, שאין להם "בית" לחזור אליו.
נושא המימון של השירותים הפסיכיאטריים נמצא בשנים האחרונות במחלוקת בין קופות החולים לבין משרדי האוצר והבריאות.
קיימים מס' בתי חולים בארץ לטיפול בבריאות הנפש, בעכו, בטירת הכרמל , אברבנאל ועוד.
בחרתי בעבודתי זאת לדבר על מרכז לבריאות הנפש "טירת הכרמל" ואתמקד בביקורת הפנימית שנערכה ע"י משרד מבקר המדינה, בשתי תקופות זהן:
א. ביקורת שנערכה בחודשים יוני- אוגוסט 1986 ושמימצאיה פורסמו בדו"ח שנתי 37.
ב. ביקורת שנערכה במסגרת מבצע קיצור תורים שהופעל בתקופות ספטמבר 1989 ועד נובמבר 1990 ושממצאיה פורסמו בדו"ח שנתי 41.
רקע כללי על ביה"ח "טירת הכרמל":
המרכז לבריאות הנפש "טירת הכרמל" משמש בית חולים אזורי לטיפול בנפת חיפה.
ביה"ח נותן שירותי אשפוז לתושבי חיפה והסביבה.
בביה"ח יש כיום:
- 393 מיטות (במחלקה האקוטית 34 מיטות).
- 13 מחלקות אשפוז.
- 56 מיטות לחולי יום, מרפאות חוץ, מרפאת שינים, מעבדה ומכון רפואי לבדיקת גלי מוח.
- תחנה פסיכולוגית לילד ולנוער בחיפה.
במהלך 1989 הועברו לביה"ח 120 חולים מביה"ח מזרע בעכו, שפונה בחלקו. מכאן שתקן המיטות של ביה"ח הוגדל ב- 120 מיטות שכולם אוכלסו.
לפי נתוני המשרד לשנת 1990 התפוסה של המיטות בביה"ח הגיעה ל- 99.9% ברוטו ו- 79.9% נטו.
ביה"ח משתרע על פני שטח של 40 דונם.
במשך שנים רבות לא היו בשימוש שטחים רבים של בי"ח ,מביניהם 3 מחלקות אשפוז בשטח של 2,800 מ"ר. וכן ביה"ס לאחיות בשטח של 1,800 מ"ר.
בביה"ס לאחיות נפתח בדצמבר 1987 הוסטל וניתן לאכסן בו עד 40 חולים בתהליך שיקום.
דו"ח שנתי 37 :
הנקודות שנבדקו בביקורת הינם:
1. "בדיקת סטטוס" - האם נערכה או לאו ?
2. הטיפול בהלם חשמלי - לא מיומן.
3. העדר שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי והצוות הפסיכולוגי (סיפורה של חולה שהתאבדה).
4. הרישום הרפואי והסיעודי בכמה תיקים רפואיים לוקה בחסר.
5. רופאים שעוסקים בעבודה פרטית בלא היתר.
6. כל המעבים למערכת מיזוג אוויר הוחלפו ללא הצורך (הוצאה מיותרת של 90,000 ש"ח).
7. עדיין לא נגבו דמי אשפוז מכ- 90 חולים ששוחררו כבר מביה"ח.
8. ביה"ח לא ניהל רשימות של חולים המקבלים קצבת נכות.
9. התאמת יומן הקופה לחשבון הבנק של ביה"ח נעשה ע"י אותה אישיות (הגזברית).
10. לא נקבע יעד לרווח שהצטבר לזכות מפעל השיקום של ביה"ח (140,000 ש"ח).
אביא להלן מס' נושאים נוספים שעליהם העירה הביקורת, כגון: תפוסה, בית מרקחת, מחסנים וכו'.
ממצאי הביקורת:
1. חולה המאושפז בבי"ח לחולה נפש ייבדק, לשם הערכת מצבו, פעם ב - 6 חודשים בידי רופא של ביה"ח - מומחה בפסיכיאטריה (בדיקת סטטוס), ורצוי שתהיה רוטציה בין הרופאים הבודקים כדי להבטיח שלא היתה טעות באבחנה של רופא יחיד.
חולים לא נבדקו בדיקת סטטוס, וגם אם בחלקם כן אז הבדיקה האחרונה היתה לפני זמן רב. מלבד זאת אותו רופא בדק כל הזמן את החולים.
הוצאו הוראות חדשות בעקבות הביקורת לבדיקות תקופתיות לחולים המאושפזים תקופה ממושכת. (ההוראות לא כללו את הערכת מבקר המדינה).
אשפוזו של אדם במוסד לחולי נפש טעון קביעה רפואית שאומנם הוא חולה נפש. והיה ולא ,על המשרד בשיתוף עם משרדי הרווחה למצוא סידור הולם לאנשים אלו מחוץ למוסדות המיועדים לחולי נפש.
נמצאו חולים המאושפזים מס' שנים בביה"ח ומחלתם היא: תסמונת דאון או אפילפסיה, של פי הועדה הפסיכיאטרית המחוזית אין הם חולי נפש ויש לשחררם, אולם לא נמצא לגביהם סידור מתאים מחוץ לביה"ח.
ב- 10/91 , הודיע המשרד, כי החולים אינם מאושפזים עוד בביה"ח ובתיאום עם מחלקות הרווחה של עירית חיפה מחפשים להם סידור מתאים.
2. לא יינתן לחולה טיפול בהלם חשמלי, אלא אם החליטו על כך שלושה רופאים של ביה"ח, ביניהם מנהל ביה"ח ומנהל המחלקה שבה מאושפז החולה.
בכמה מתיקי החולים לא נרשם שבהחלטה בטיפול בהלם חשמלי שותפו 3 רופאים.
בשל מותו של חולה לב בן 67 שקבל סדרת טיפולים בהלם חשמלי ונפטר לאחר טיפול, הועדה המליצה על העברת הכשרות תקופתיות ורענון בטיפול החייאה, היות ופעולת ההחייאה לא היתה מוצלחת והצוות לא היה מיומן כראוי.
במחצית הראשונה של 91 במדגם של 30 חולים עלה כי ההחלטה של הטיפול אושרה כנדרש.
ביה"ח מקיים אחת לכמה חודשים קורס רענון פנימי, אולם, הוא אינו ברוח המלצת הועדה ,להכשרה תקופתית במחלקת טיפול נמרץ.
טיפול פסיכו תרפויטי בביה"ח, נעשה בדרך של שיחות תדירות של פסיכולוגים.
אין בידי ביה"ח נתונים על מס' החולים שקיבלו טיפול כזה על תוצאותיו, ואין רשומים פרטי כל שיחה כזאת.
בסוף יוני 91 נתנה מנהלת ביה"ח למטפלים בפסיכותרפיה הנחיות לרישום פרטי השיחות.
3. בתחילת 85, התאבדה חולה כשהיתה בחופשה מביה"ח, למרות שבמרפאה ובמחלקות האשפוז מועסקים 19 פסיכולוגים. חייבת להיות סיבה לכך?
נמצא, שישנם חילוקים מקצועיים בין הצוות הרפואי והצוות הפסיכולוגי בענין דרכי הטיפול ועל העדר שיתוף פעולה ביניהם.
ב- 10/91 הודיע המשרד, כי כל הטיפולים נעשו בהנחיות הרופא הפסיכיאטר מנהל המחלקה ובאחריותו. עם זאת יפעל ליתר שיתוף פעולה מקצועי בין המטפלים.
4. הרישומים ביומן מחלקת המיון לקו בחסר (לא נרשמו כתובותיהם, לא נרשם מי הפנה אותם לביה"ח, לא נרשמה החלטת רופא המיון).
לפי חוק לטיפול בחולי נפש (תשנ"א 1991), אם הובאו לפני פסיכיאטר מחוזי ראיות לכאורה שחולה עלול לסכן את עצמו או את הזולת, רשאי זה האחרון להורות על בדיקה פסיכיאטרית דחופה ואם שוכנע הפסיכיאטר המחוזי ,על סמך הבדיקה, כי יש קשר בין המחלה לסיכון, רשאי הוא להורות על אשפוז בבי"ח או לטיפול מרפאתי כפוי.
לא נרשם ב- 3 תיקים של חולים ,שעברו בדיקה במחלקת המיון, ולא אושפזו בשל התנגדותם שלהם או של בני משפחתם, שהם אינם מסכנים את עצמם או את הזולת. בשאר התיקים צוין רק האם מסוכנים או לאו.
תגובת המשרד:
מנהלת ביה"ח הוציאה הנחיות לרישום ביומן מחלקת המיון.
5. לביה"ח תקן למשרת רופא פנימי. ביה"ח אינו מאייש את התקן ומעסיק בשעות אחה"צ בתור יועץ רופא פנימי מומחה המועסק בבית חולים רמב"ם במשרה מלאה. הרופא לא קיבל היתר לעבודתו הנוספת בטירת הכרמל כנדרש. מלבד זאת העסקת רופא יועץ, המתפנה לבדיקת חולים רק בשעות אחה"צ אין בה די לצורכי החולים.
פורסם מכרז לרופא יועץ פנימי במשרה מלאה.
6. ליקויים בתכנון ובבניה הביאו להוצאות תחזוקה מיוחדות (חלונות קטנים שאינם מאפשרים אוורור טבעי מספיק וחדירת אור ולכן חייב ביה"ח להפעיל מזגנים ותאורה כל היום).
לא נוהלה כרטסת של מכונות ומכשירים, שבה יש לרשום את פרטי הטיפול התקופתי בהם או יומן תחזוקה טכני או שיעורי המלאי הדרושים כפי שמחייבות הוראות תכ"ם.
מערכות וציוד מיזוג אויר של ביה"ח מתוחזקים בידי חברה קבלנית . לפי הסכם עם ביה"ח עליה לשלוח עובד מטעמה לעריכת ביקורת חודשית.
ביה"ח פרע את חשבונות החברה מבלי לקבל דוחות חודשיים על ביקורת במתקני מיזוג האוויר. בעצת החברה ובאישור מהנדס ביה"ח התחילו בהליך החלפת כל המעבים במערכות מיזוג האוויר של ביה"ח.
לאחר פרק זמן, הוחלף מהנדס ביה"ח, שהחליט לקבל חוות - דעת מקצועית בנדון, כשזה האחרון הודיע שאין צורך בהחלפה כוללת של המעבים אלא רק בהדרגה. אולם היות והמעבים החדשים נמצאו כבר ביצור מתקדם כדברי החברה הוחלפו כל המעבים בביה"ח.
לדעת מבקר המדינה, התהליך היה צריך להיעצר ברגע שהתבקשה חוות - דעת מקצועית בעניין, דבר שהיה עשוי לחסוך למשרד הוצאה מיותרת.
תגובת המשרד:
הוחלט, שהמשרד, כדי לשפר את תנאי האוורור והמאור, יבקש מאגף לתכנון מוסדות רפואה להציע תכנית לטיפול בענין. אולם דבר לא נעשה בנדון.
באפריל 91 הוחל בניהול יומן תחזוקה, אולם עדיין לא הונהגה הכרטסת ולא נקבע המלאי הדרוש.
בדיעבד לא ברור למה המהנדס הקודם מצא מקום לאשר את המלצת חב' התחזוקה בדבר החלפה המעבים.
7. כרטיסי הגבייה של החולים לא עודכנה.
המעקב בענין העלה כי כרטיסי הגבייה עודכנו.
החולים לא חויבו בדמי האשפוז המגיעים מהם ולא נגבו- למעט חולי משרד הביטחון.
האגף לשרותי בריאות הנפש הוציא במאי 89הוראות חדשות בנושא הגבייה בשירותים הפסיכיאטריים, התשלום בעד יום אשפוז יהיה יחסית להכנסה של משפחת החולה.
במועד המעקב ,עדיין לא ל- 190 חולים את השיעור המגיע מהם על דמי אשפוז ועדיין לא נגבה.
8. חולה הזכאי לקצבת נכות והוא מאושפז במוסד של גוף ציבורי ליותר מ- 60 יום רצופים, משלם המוסד לביטוח לאומי לגוף הציבורי 80% מהקצבה והשאר לנכה.
כל בי"ח נדרש לנהל רשימות מעודכנות לגבי חולים הזכאים לקצבת נכות ולגבי קצבת זקנה.
ביה"ח טירת הכרמל לא ניהל רשימות כאלה.
הבדיקה העלתה, כי ביה"ח לא ניהל כלל רשימות כאלה.
9. בשנת הכספים 1989 נוצרה חריגה של כ- 5.6% מהתקציב המאושר, ובשנת הכספים 1990 נוצרה חריגה של 1.9% .
בשנת הכספים 1990 לא רוכזו ולא סוכמו ההוצאות המימון של ביה"ח (ההוצאות הגיעו בעיקר בשל הריביות בפיגורים).
סדרי בידוק מחייבים, כי אחת לחודש לפחות תיעשה התאמה בידי עובד ביה"ח בין חשבונות הבנק ובין רישומי יו מן הקופה (הוצאות/הכנסות) בידי עובד אחר. נמצא כי הגזברית עושה את שתי הפעולות.
המשרד הודיע ב- 10/91 ,כי ניתנה לגזברית הוראה שלא לעשות עוד את התאמות הבנק, והתפקיד הוטל על עובדת אחרת.
10. עמותת הידידים של ביה"ח, שתפקידה כולל איסוף תרומות בשביל ביה"ח, לא הגישה להנהלת ביה"ח דוחות כספיים על פעולותיה. ובדוח האחרון שנמצא משנת 89' לא נכלל מפעל השיקום שעד למועד הבדיקה הצטברו לזכותו כ- 140,000 ש"ח. יעוד לא נקבע לרווחים אלו.
11.1.תפוסה
לא היו נתונים תקופתיים מרוכזים על התפוסה בכל אחת ממחלקות האשפוז - מידע הדרוש לצורך ויסות החולים במחלקות.
במחלקה האקוטית הסגורה אין חדר מתאים למפגש בין החולה למשפחתו ומרחב התנועה בה מצומצם - דבר הגורם לתוקפנות ולאלימות יתר של החולים, והמחמיר את מטרת הריפוי והרגיעה.
בהוסטל של ביה"ס לאחיות שנפתח ב- 12/87 ,ניתן לאכסן עד 40 חולים בתהליך שיקום. אגף מסוים בבניין עדיין אינו בשימוש.
נמסר לרופא שהינו עולה חדש המועסק בביה"ח ,חדר מגורים בהוסטל ללא אישור אגף הנכסים של המשרד.
תגובת המשרד:
המשרד נתו הוראה לוועדת רשומות רפואיות להתחיל בריכוז נתונים תקופתיים על תפוסת מחלקות האשפוז.
ניתנה הוראה להקצות חדר למפגש החולים עם בני משפחותיהם.
האגף לא אוכלס מאחר שטרם אושר לביה"ח כ"א להפעלתו. (במועד המעקב שהו בהוסטל 16 חולים במעמד של אשפוז לילה - והמשרד אישר 4 משרות לעובדים בעבודה בלתי צמיתה).
הנהלת ביה"ח הסבירה את הדבר בשיקולים הומניטריים לתקופה קצרה.
11.2 בית המרקחת
רשימות ספירת מלאי שנערכו בבית המרקחת לא נשאו את חתימות חברי ועדת הספירה.
לא סוכם הערך הכספי של העודף/חוסר שנמצאו בספירה.
לא נקבעו שיעורי מלאי תקופתי הדרוש לתרופות שונות.
כמה תרופות הדרושות לשימוש שוטף בביה"ח נמצאו כחסרות וביה"ח השתמש בתחליפים.
כמה תרופות חדשות ויקרות, שאין להם תחליף קרוב, לא היו בבית המרקחת מטעמים תקציביים. (האפוטרופוסים נדרשו לרכוש אותם על חשבונם).
11.3 מנהל
נקבע כי יש להעסיק שני שומרים 24 שעות ביממה כדי להבטיח את ביה"ח.
נמצא כי ביה"ח מעסיק במשמרת לילה רק שומר אחד.
במעקב נמצא כי משעה 3.00 אחה"צ עד 7.00 בערב מועסק רק שומר אחד שיושב בשער ואינו מסייר. ובמשמרת לילה מועסק עוד שומר אחד.
11.4 מחסנים
בשנת הכספים 1985 לא נערכה ספירת מלאי כנדרש.
הוצאת פריטים לבלאי תיעשה על פי ועדת בלאי(כללה נציגים מהגזברות והנהלת ביה"ח). בביקורת ,נמצא כי באפסנאות ובמחסן נהגו להוציא פריטים לבלאי לפי שיקול דעתם. ואילו הועדה ,לא הכינה פרוטוקולים מדיוניה.
תגובת המשרד:
הליקוי חזר ונשנה עד לשנת הכספים 1989.
המשרד הודיע, כי מאותו חודש מוציאים פריטים לבלאי רק על פי הנוהלים.
ב. מבצע קיצור תורים:
1. רקע כללי:
בשנת 1987 - 1989 תכפו והלכו עיצומים והשבתות שנקטו הצוותים הרפואיים לסוגיהם עובדי המנהל והמשק כד להשיג שיפור בשכרם, דבר שהביא לשיבושים בפעילות בתי החולים הציבוריים. חולים נשלחו לבתיהם, ודחו ניתוחים וטיפולים.
כדי שלא להחריף את השיבושים במערכת הבריאות הגיעו משרד האוצר ,משרד הבריאות והסתדרות הרפואית בישראל, ביולי 1989, להסכם פשרה ,ולפיו יופעל במרפאות בתי חולים ממשלתיים מבצע קיצור חולים לשבעה חודשים. במסגרת המבצע תשולם לרופאים תוספת שכר בעד עבודה נוספת. המבצע שהתחיל בספטמבר 1989 נמשך גם במועד סיכום הביקורת
בתחילת מארס 1991.
2. ממצאי הביקורת:
במאי וביוני 1990 דיווח רופא בביה"ח על מתן הדרכה לצוות הרפואי בשעות שנועדו למבצע, בניגוד להוראות המשרד הקובעות, שהפעילות בכל בתי החולים במסגרת המבצע לא תהיה אלא בדיקה או טיפול רפואי.
בספטמבר 1990 נתקבלה במשרד מבקר המדינה תלונה, שדו"חות שהגישו כמה רופאים למנהלת בית החולים הוחזרו להם להשלמת פרטים חסרים לקראת הביקורת.
באמצע נובמבר אותה שנה הודיע מנכ"ל המשרד למנהלת בית החולים ולמשרד מבקר המדינה ,כי לדעת הממונה על המשמעת, מחובתה של המנהלת להקפיד תמיד שהעובדים יגישו דיווח מלא ולא רק כאשר צפויה הביקורת.
סיכום:
א. בחודשים מאי - יולי 1991 נערך מעקב במסגרת הביקורת על הליקויים שהועלו בדו"ח שנתי 37 . נערכה ביקורת בעניין תפקוד הצוות הרפואי של ביה"ח והליכי הטיפול הרפואי בחולים. המעקב העלה כי הופעלו מחלקות אשפוז ומבנים שלא היו בשימוש שנים רבות, תוקנו רבים מהליקויים הנוגעים לטיפול בחולים ,אולם, לא תוקנו הליקויים
הנוגעים לרישומים בתיקים הרפואיים.
נמצאו ליקויים בתחומי התחזוקה, הניהול והכספים, אשר במהלך הביקורת החלו בתיקונם. נמצא שפיקוח ההנהלה בתחום התפקוד של הצוות הרפואי ושיתוף הפעולה המקצועי היה רופף.
ב. נושא קיצור התורים נבדק בידי ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל. בביקורת זו נכלל ביה"ח והועלו בו ליקויים כבדי משקל.
4

תגים:

בית · בריאות · נפש · חולים · ניהול · חולי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מערכות בקרה בבתי"ח בהדגמה על בית החולים "טירת הכרמל"", סמינריון אודות "מערכות בקרה בבתי"ח בהדגמה על בית החולים "טירת הכרמל"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.