יציאת מצרים בספרי דברי הימים

תקציר העבודה:

ספר דברי הימים נתחבר בתקופת הפרסית, בראשית ימי שיבת ציון(1), בעבר ויכוח לגבי הזמן המדויק של כתיבתו. היו שבוקשו להקדימו לימי חורבן בית ראשון, והיו שאיחרוהו עד לראשית התקופה ההלניסטית וימי מרד החשמונאים. כיום מקובל לתארך את כתיבתו לסביבות שנת ארבע מאות לפני הספירה(2). דה"י כספר היסטוריוגרפי, דן בעקר בתולדות ממלכת יהודה, מימי דוד ועד הצהרת כורש. באותן התקופות ממש עוסקים גם בספרי שמואל ומלכים, המהווים מקורות לספר דה"י(3). בעל דה"י עושה שימוש חופשי למדי במקרותיו אלו, ברצותו מוסיף עליהם וברצותו משמיט.
ובכך הוא מבקש להעביר לקורא מסר דתי שונה מזה של ספרי שמואל ומלכים.
במילים אחרות: ספר דה"י מתאר היסטוריוגרפיה שונה מזו של ספרי שמואל ומלכים, תוך שימוש באותן עובדות היסטוריוגרפיה שונה מזו של ספרי שמואל ומלכים, תוך שימוש באותן עובדות היסטוריות, ובאותם מקורות. בכך מתבטאת חשיבותו הרבה של הספר מבחינה תיאולוגית, שכן זוהי הזדמנות לחוקר להשוות התייחסות דתית משתנה לאירועים זהים(4) החוקרים השונים שעסקו בדה"י, שמו לב לכך שמסורות "שעבוד ישראל במצרים" ויציאת-מצרים" שנחשבות לחשובות שבמסורות התורה, מופיעות מעט מאוד בספר דה"י, במקומות אחדים בהם מופיעה יציאת מצרים בספרי שמואל ומלכים, היא מושמטת מספר דה"י(5), חלוקות הדעות בקשר לסיבה ולמשמעות שיש לייחס לעובדה זו, לשאלה זו אייחד את העבודה הזו. השאלה העומדת לדיון היא, אם כן, שאלה היסטוריוגרפית, העוסקת במגמותיו התיאולוגיות של בעל דה"י(6) שבעתיין הוא בחר לשנות ממקורותיו, ולא לצטט אותם ככתבם.

בעבודתי אציג את הפסוקים והקטעים השונים שבספר, שבהם הושמטה לכאורה מסורת יציאת מצרים, וכן את הפסוקים המזכירים אותה. כתובים אלו הם היסוד לדיון כולו. אחר כך אציג את הדעות השונות שהציעו החוקרים לפרש את ההשמטות הללו. במהלך הצגת הדעות תעלה לדיון השאלה: האם באמת קיימת מגמה מכוונת, להתעלמות ממסורת יציאת מצרים, או שההשמטות הן מקריות. שאלה זו נראית בעיני עיקר העבודה. רוב החוקרים שאצטט רואים מגמה היסטוריוגרפית מרכזית בהשמטות אלו, אך אין להתעלם גם מהאפשרות האחרת, ולכן אעסוק בשאלה זו בהרחבה(7).

תוכן העניינים:
מבוא

פרק א': הצגת הפסוקים הנוגעים לענייננו
פסוקים בדברי הימים המספרים ביציאת מצרים
פסוקים בדברי הימים מהם הושמטה יציאת מצרים
פרשיות שהושמטו אצל בעל ספר דברי הימים

פרק ב': דעות המניחות שקיימת מגמה של השמטה במסורת יציאת מצרים
הפולמוס נגד השומרונים
העדפת ברית דויד, והאסכטולוגיה
מסורת אלטרנטיבית בשאלת בחירת ישראל

פרק ג': עד כמה אפשר להסתמך על "מה שלא כתוב"
מסורת יציאת מצרים בדפר עזרה-ונחמיה

פרק ד': תורת הגמול, העדפת מסורת המקדש והקשר לאבות

סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

י' אמית, "עיונים בפואטיקה של ספר דה"י", בתוך ספר גבריהו, הוצאת החברה לחקר המקרא, ירושלים-תשמ"ט, עמ' 280.
י' אמית, "מקומה של מסורת יציאת מצרים בספר דה"י, בתוך ב.אופנהיימר (עורך) תעודה ב': עיונים במקרא, ת"א, תשמ"ב, עמ' 155-139.
י' אמית, פולמוס סמוי בפרשת אונס דינה", דברי הקונגרס העולמי ה- 11 למדעי היהדות חטיבה א' - המקרא ועולמו", ירושלים - תשנ"ד, עמ' 6-1.
מ' גרסיאל, "המבנה הספרותי והמסר בסיפורי יעקב ועשיו", הגות במקרא ד', הוצאת עם עובד והחברה לחקר המקרא, ת"א - תשמ"ד, עמ' 64, עמ' 79.
מ' גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, הוצאת רביבים רמת-גן, 1987.
ג' גליל, "העידן הקדם-דוידי בספר דה"י", ציון-נ"ה, ירושלים - תש"ן, עמ' 27-1.
ג'. גליל, "הערות למגלות היוחסין של אפרים", בית מקרא ל"ו, ירושלים - תשנ"א, עמ' 143-139.
י' מ' גרניץ, "פרשיות בתולדות הכהונה הגדולה", ציון, ירושלים - תשי"ח-תשי"ט, עמ' 127.
א' ב' דוד, מקבילות במקרא, הוצאת כרטא - ירושלים, 1972.
א' דמסקי, רשימות היחס של מנשה ומיקומה של נחלת מלכה בת צלפחד", ארץ ישראל ט"ז, עמ' 75-70.
י' הופמן, שלמות פגומה, ספריית אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים אוניברסיטת תל-אביב, ירושלים - תשנ"ב, עמ' 3.
י' הופמן, יציאת מצרים באמונת המקרא ת"א - תשמ"ג, עמ' 155.
י"א זליגמן, מחקרים בספרות המקרא, (בעריכת אבי הורוביץ, עמנואל טוב, שרה יפת) הוצאת מאגנס - האוניברסיטה העברית, ירושלים - תשנ"ב, עמ' 103.
ש' יפת, אמונות ודעות בספר דה"י, ירושלים - תשל"ז.
ש' יפת, "גבולות ארץ ישראל וכיבושה לפי ספר דה"י", הגות במקרא ד', תש"ם, עמ' 176.
ש' יפת, "ההסטוגיוגרפיה המקראית בתקופה הפרסית", ח. תדמור (עורך) ההיסטוריה של עם ישראל - שיבת ציון ימי השלטון פרס, ירושלים-תשמ"ג, עמ' 191, 200.
ר' כשר, "ההתניה הדתית והמוסרית לישועה הניסות - פרק בתיאולוגיה מקראית יהודית" מתוך עיוני מקרא ופרשנות כרך ג' (ספר זכרון למ' גושן גוטשטין עורכים: מ' בר-אשר, מ' גרסיאל, ד' דימנט, י' מאומרי) הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן - תשנ"ג, עמ' 217, עמ' 229.
נ' ליבוביץ, עיונים חדשים בספר שמות, הוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורני, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים - תשמ"ו, עמ' 14-12.
ש' א' לוינשטם, מסורת יציאת מצרים בהשתלשלותה, ירושלים - תשכ"ה, עמ' 16-6, וביחוד עמ' 10-9.
ב'צ' לוריה, "ראשית הפילוג בין שבי הגולה לשומרונים", בית מקרא-כ"ג, ירושלים-תשל"ח, עמ' 55-51.
י' ליוור, "יחס", אנציקלופדיה מקראית כרך ג', הוצאת מוסד בסוליק, ירושלים - 1965, טור 671-663.
י' ב' מתיתיהו, קדמוניות היהודים (א' שליט-תרגם) ירושלים- תשל"ג.
ב' מזר, "דברי הימים", אנציקלופדיה מקראיין כרך ב', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים-תשכ"ה, טור 606-598.
נ' נאמן, "פרשת כיבוש הארץ בספר יהושע", בתוך מנוודות למלוכה, עורכים נאמן פינקלשטיין, ירושלים1990-, עמ' 295-294.
מ'צ' סגל, מסורת ובקורת, הוצאת קירות ספר, ירושלים1957-, עמ' 217.
מ' פינקלשטיין, הגיור הלכה ומעשה, הוצאת אוניברסיטת, בר-אילן, רמת-גן-תשנ"ד, עמ' 56, עמ' 64.
י' קלימי, "לשאלת זמן חיבורו של ספר דה"י, מצב המחקר ופרספקטיבות", בית מקרא טבת-אדר ב', ירושלים-תשנ"ה, עמ' 163-162.
י' קלימי, "תרומת המחקר הספרותי של דה"י לבעיות הנוסח שלו", תרביץ ס"ב (חוברת ד') תמוז-אלול, ירושלים-תשנ"ג, עמ' 482-479.
מ' ד' קאסוטו, פירוש לספר שמות, ירושלים-תשכ"ה, עמ' 10-93.
י' קוגל, "מעשה דינה בצוואת לוי", המקרא בראי מפרשיו, (ספר הזכרון לשרה קמין) הוצאת מאגנס, ירושלם-תשנ"ד, עמ' 140-130.
י' קויפמן, תולדות האמונה הישראלית כרך ד', ת"א-תשט"ז, עמ' 476.
ח' רביב, החברה בממלכות ישראל ויהודה, הוצאת ספרים אנציקלופדיה מקראית מוסד ביאליק, ירושלים-תשנ"ד, עמ' 156-149.
ד' רוקח, "הגיור היהודי בעת העתיקה להלכה ולמעשה", בית מקרא (קמ"א), טבת-אדר ב', ירושלים-תשנ"ה, עמ' 143-142.
W.F. Albright, "The date and pernsonality of the Chronicler", J.B.L 40 - 1921, p. 119.
M. Bockmuehl, "Natural law in second temple judaism" ,V.T. xlv, 1, leiden-1995, pp. 25-28.
E.L. Curtis, the booqs of Chronicles, ICC, Edinburg, 1965 p. 227.
R.G. Dillard, 2 Chronicles, (WBC), Waco, Texas, 1987.
M. Garsiel, Biblical names a liternary study of misrashic derivations and puns, Bar-Elan University Press, Ramat-gan 1991.
P.D. Hanson, "Israelite religion in early posf exilic period" in Fistschrift. F.M. Cross, edited by P.D.Miller, P,D.Hansom and S.D. Mc. Bride, Philadelphia 1987, pp. 488-499.
D.M. Johnsom, The purpose of the biblical genealogies, Cambridge-1969, pp. 47-55.
S. Japhet, "the supposed commom autorship of chronicles and Ezra-Nehemiah", V.T 18, Leiden-1968, pp. 330-371.
S. Japhet, 1,2 Chronicles, OTL, London 1993.
R. Mosis, Umtersuchuhgen zur der Chronistichen theologie Geschichets werkes, Freiburg - 1973, p. 201.
J.D. Newsome "Toward a new understanding of the chronicler and his purposes", JBL 94-1975; pp. 202 note 10.
M. Noth, Uberlieferurgsgeschichtlihe studien, Tubingen (1943 [1957])
R. Nort, "Theology of the Chronucler", JBL 82, 1963, pp. 377-378.
G.Von rad, Das geschichtsbild des chronistischen wendes Stuttgart-1930, p.65.
H.G.M. Williamson, "Did the author of Chronicles wrote Ezra and Nehemia", Bible review 1987- Spring, vol 3 N 1, Washington, pp.56-59.
H.G.M. Williamson, Israel in the booqs of chronicles, Cambrige -1977, pp. 5-82.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יציאת מצרים בספרי דברי הימים", סמינריון אודות "יציאת מצרים בספרי דברי הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.