עבודות [109-117] מתוך 303 :: [עמוד 13 מתוך 34]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 68523 SHOPPING CART DISABLED
מיתוס הצבר, 2010.
ניתוח מיתוס הצבר- סמל ומיתוס בתרבות הישראלית
2,200 מילים (כ-7 עמודים), 12 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודתי אטען כי המהפך, מהדמות הגלותית לדמות הצבר, היה תהליך שהחל עוד בגלות אירופה, במרד הדור הצעיר בהוריו, במחציתה הראשונה של המאה, כאשר תנועות ציוניות ובכללן תנועות הנוער באירופה משכו צעירים לאידאל הציוני ולדרך חדשה.
בכוונתי לבחון את שורשי מיתוס הצבר הישראלי כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות וביצירות האמנות.

תוכן העניינים:
הצבר- סמל ומיתוס בתרבות הישראלית
ניתוח יצירה - נמרוד של דנציגר ודיוקן- מתוך סדרת נערים של עדי נס
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
השימוש במושג הצבר ככינוי לילידי הארץ, ראשיתו בשנות השלושים של המאה העשרים, אך שורשיו בעשור האחרון של המאה התשע-עשרה בכינוי התנכי "עברי". תחילה שימש המושג ככינוי גנאי בפי אנשי העלייה השנייה והשלישית, אך מהר מאד הפך להיות נושא הערצה ותקווה עבור היישוב החדש. הפופולאריות הגואה של מושג הצבר כשם מאפיין, שיקפה את יוקרתו ההולכת ועולה של הדור השני של תנועת הפועלים בארץ (אלמוג, 2004). הצבר הוא גלגולו של דמות החלוץ ושל האתוס שייצג את תרבות ארץ ישראל העובדת, המגשימה. הוא הפך לדמות מיתולוגית, אב טיפוסית, שיצרה תבנית מוצקה לבני הארץ העתידים להיוולד. דור שלם גדל והתחנך בידיעה שיש לו מעמד מיוחד שאין להוריו, מעין אצולה (מור, 1996). הצבר הוא יציר כפיו של החלוץ אשר שאף לראות בבנו את בבואתו הערכית. דיוקנו הוא סטריאוטיפי אמנם, אך הוא הטביע את חותמו על דימוים העצמי של בני הדור בארץ (טלמון, 2001).
 
עבודה מס' 68512 SHOPPING CART DISABLED
משמעות החלום, 2010.
סקירה קצרה על משמעות החלום על פי גישות שונות.
2,438 מילים (כ-7.5 עמודים), 6 מקורות, 164.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
החלום הוא פעולה נפשית מלאת משמעות, ערך ותכולה. החלום הוא אמצעי תקשורת וניתן להשתמש בו באנליזה כבכל אינפורמציה אחרת.
העמים הקדמונים שחיו במסגרת התרבויות הגדולות של המזרח ושל המערב החשיבו חלומות ככלי ביטוי חשוב ביותר של הרוח, ואי הבנתם הייתה נחשבת לבורות.
החלומות שהועמדו תחת שוט הביקורת של ההשכלה המודרנית, נחשבו לנטולי משמעות לגמרי ולבלתי ראויים לתשומת ליבם של אנשים מבוגרים המחשיבים עצמם כ"ריאליסטים".
אם חלומותינו היו תעתועים נעימים הממלאים את משאלותינו היינו חשים בנוח יותר כלפיהם, אך לא כך הדבר ורבים מהחלומות משרים עלינו הרגשת מועקה, מטרידים אותנו ואינם הולמים את אישיותנו בשעות היום. אנו איננו מבינים את חלומותינו, בעוד שכשאנו ערים אנו בטוחים ביכולתנו להבין כל דבר שנפנה אליו את תשומת לבו. בהתייצבותנו מול המגבלה הזו אנו מאשימים את החלומות כחסרי משמעות.
שינוי גדול בגישה לחלומות חל בעשרות השנים האחרונות, הודות למפעלו של פרויד וחוקרים אחרים.
התלמוד אומר "חלומות שלא נפתרו כאגרות שלא נקראו". בעצם, חלומות הם אמצעי תקשורת חשובים מעצמנו לעצמנו.

בעבודתנו נחקור את משמעותו ומהותו של מוטיב החלום כפי שהוא מתואר בטקסטים ספרותיים ובתיאוריות פסיכולוגיות שונות.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. רקע מחקרי
השפה שנשכחה / אריק פרום
המסתורין של החלימה
3. דיון
החלומות במקרא
גישתו של יונג
גישתו של פרויד
הפירוש הלא פסיכולוגי והפסיכולוגי לחלומות בימי קדם
גישתו של הנרי ברגסון
גישת התלמוד
גישתו של סוקרטס
4. סיכום
מקורות

מתוך העבודה:
בספרו השפה שנשכחה אריק פרום פורש לפנינו את תולדות האינטרפרטאציה של החלומות ומנסה לענות על השאלה מהו טבע החלום ולהגדירו. האם החלומות הם התנסויות ממשיות של נשמות ללא גוף, שעזבו את משכן הגוף בשעת שינה? האם החלומות נמסרים על ידי אל או רוחות רעות? או האם הם ביטויים לתשוקותינו האי ראציונליות או, להפך לכוחותינו הנעלים והמוסריים ביותר?
 
עבודה מס' 68404 SHOPPING CART DISABLED
לוגו בישראל, 2010.
התפתחותו וחשיבותו של הלוגו, בדגש על שימושו בישראל.
2,923 מילים (כ-9 עמודים), 3 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לוגו (בעברית: סמליל) הוא אלמנט גרפי, טיפוגרפי שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים (בדרך כלל, ארגון או מוצר) ולהיות מזוהה עימו בתודעת הציבור, הוא אחד ממרכיבי השפה החזותית המשמשים אותנו במערכת התקשורת היומיומית1.
הלוגו הינו שפה ויזואלית הנולד מתוך הצורך של החברה לאלמנטים חזותיים לתקשורת, לוגו יכול להיות משחק טיפוגרפי עם אותיות המרכיבות את שם החברה, כמו כן הוא יכול לכלול איור, אייקון וסלוגן שמתמצת את המסר של החברה.
לוגו וסמל- כולנו זקוקים לסימן גרפי ברור שיעביר לנו את המסר בצורה מיידית; התמרורים בדרכים הם דוגמא מצוינת לשימוש יעיל בסמל, הסמל ע"ג התמרור מעביר לנו אינפורמציה מהירה,קוהרנטית וחד משמעית לכל אדם.
למעשה הלוגו מחליף שפה לא יעילה או לא קיימת, אם במקום תמרור היה מופיע טקסט המורה לנו לא לבצע פניית פרסה או לנסוע באדום סביר להניח שהאינפורמציה לא הייתה עוברת בצורה המהירה ביותר או בכלל אם מדובר בתייר למשל.
ללוגו בעולם הפרסום והשיווק יש חשיבות עצומה משום שרוב האנשים מעבדים מידע בצורה חזותית ויזואלית.
צבעי קוקה קולה האדומים והלבנים לדוגמא מאפשרים לנו לזהות את המוצר במיידיות, ה"סווש" של נייקי מזוהה גם בלי שיהיה כתוב "נייקי",כנ"ל לגבי הפרה המסמלת את חברת "עלית" או הכוכב הסגול המייצג את רשת הסלולאר "סלקום". כלומר הלוגו משמש כ"פני" החברה אותה הוא מייצג .
העיצוב הגרפי של הלוגו הוא חלק מהליך מיתוג המוצר, הארגון או החברה, ולכן על הלוגו לשדר ערכים מסוימים שיתקשרו בבהירות בקרב הצרכנים. ושוב ניקח לדוגמא את ה"סווש" של נייקי, אשר נועד להתחבר בתודעת הצרכן למהירות וכמו כן לבטא הצלחה והישגיות, כלומר האלמנט הויזואלי שנבחר לייצג את נייקי הוא בעל משמעות מעבר להיותו אסתטי.
בעבר, לא היה צורך לשים לוגו על חנויות או על מוצרים מכיוון שהתחרות הייתה קטנה, היה בדרך כלל מינימרקט אחד בעיר, חנות אלקטרוניקה אחת וכו' כיום אנו חיים בשוק הגלובלי הרחב שבו הצרכן נחשף לכמות עצומה של מסרים ויזואליים, יש אלפי מוצרים על המדף והריבוי הזה מצריך מאיתנו לחפש את הדרך הטובה ביותר לבדל את מוצרינו מקרב שאר המוצרים.
לסיכום, בעלי עסקים אשר מעוניינים לקדם את מוצריהם ישתמשו בלוגו מכיוון שהוא ממריץ טוב, לאחר שהצרכן רואה את הלוגו המסוים, הוא זוכר מיד לאיזה מותג הוא שייך. בחיים המודרניים כיום, אין לאנשים זמן רב כדי לחקור את כל היתרונות והמאפיינים של כל מותג, הם פשוט שמים לב ללוגו ויודעים מיד מהם אותם מוצרים ולמה הם מיועדים. נוסף על כך, עם הופעת האינטרנט, הקנייה הפכה לקלה יותר; בדיוק כפי שאנשים הקונים בחנויות מחפשים מותגים מוכרים, כך הם עושים גם כאשר הם מדפדפים באינטרנט. לכן, כאשר יש לוגו (טוב) האנשים לא מתקשים לזהות את המותג.
עיצוב לוגו הוא במידה מסוימת הדרך הפשוטה והישירה ביותר לקידום עסק מכיוון שהוא מהווה סוג של הצהרה כוללת של מה שהחברה \ מוצר באמת.

בעבודתי חקרתי את הסמלים שעברו שינויים עם השנים משום שעניינו אותי הסיבות לכך, כמו כן עניין אותי לראות כיצד העיצוב מושפע מתקופה וכיצד המסר מכתיב את העיצוב.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון - עיצוב לוגו
פרק שני - לוגו בישראל (בנק הפועלים, עלית, שטראוס, קוקה קולה, אל על, תנובה)
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הלוגו מסמל חברה או עסק אך מעבר לכך מסמל התפתחות חברתית וכלכלית; הוא כמעט ולא נשאר זהה ועם השנים משתנה עיצובו בהתאם לתקופה; לעיתים הטיפוגרפיה משתנה לפעמים הגוונים מתחלפים ולפעמים המסר משתנה, אך נוכחותו של הלוגו היא בלתי נלאית , ועל כן חברות רבות משקיעות כסף רב בעיצובו.
בשבילי הלוגו הוא מנהרת זמן משום שהוא טומן בחובו הרבה זיכרונות נוסטלגיים, הוא סמן של תקופה ולכן הוא בעל כוח.
לא כל לוגו משתנה וישנן חברות בארץ ובעולם שהלוגו שלהן הוא בן גילן, הלוגו של עיתון "הארץ" למשל בן- 70 שנה, הלוגו של חברת המכוניות האמריקאיות "FORD" בן- 90 שנה וישנן עוד דוגמאות רבות אחרות. השורה התחתונה היא: אם הלוגו עובד אז אין צורך להחליף אותו.
 
עבודה מס' 68402 SHOPPING CART DISABLED
'הרי לא תשאל אותי לשמי': הקבלה בין טאבו גילוי-העריות לבין פרשת "וישלח", 2006.
דיון ב"טאבו" וגילוי עריות, וניתוח של מספר ציורים.
3,798 מילים (כ-11.5 עמודים), 26 מקורות, 109.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה דנה במושג הטאבו ומחברת בין המושג המודרני של טאבו גילוי-עריות לבין מושג טאבו בכורות שהתקיים בתקופת פרשת "וישלח". מתוך ההקבלה מתחברת דמותו של יצחק לדמותה של אם המצויה בתוך משפחה בה יש גלוי-עריות ודמותו של עשו לדמות שעברה גילוי-עריות.
בנוסף, העבודה בוחנת עד כמה הציורים הנדונים נאמנים לסיפור המקור אם בכלל, ואם לאו, מדוע.

עבודה זו מציגה את הנושאים הבאים:
הצגת תערוכת ציורים שהוצגה בשם "הרי לא תשאל אותי לשמי"
מושג הטאבו בהקשר של התערוכה ושל פרשת "וישלח"
הקשר בין "אהבה" לבין הפרת טאבו
אפשרות ההחלמה שניתנת עבור מי שחווה הפרת טאבו
ביטוי חיי היומיום בשלוש תמונות נרטיביות

מתוך העבודה:
בתערוכה, שהתקיימה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים בסוף שנת 2003, הוצגה תערוכתה של יפעת רובינשטיין בגלריית "אנטיאה - מקום לאומנות נשים" ב"קול האישה" בירושלים. בתערוכה הוצגו אחד-עשר ציורים, כולם מצוירים בצבעי-מים, והיא נקראה "הרי לא תשאל אותי לשמי".
התערוכה בכללה התמקדה בחוויה הפרטית של מי שעברה גילוי-עריות מידי אביה, כשהנושא המרכזי היה "הוצאה מן הסגור" וממה שמוגדר כטאבו, אל אויר העולם, אל "הרגיל", אל הפתוח לכל.
על מושג הטאבו נכתבו מאמרים רבים, אך כאן אפתח את הקישור שנעשה בין תוכן התערוכה לבין שמה של התערוכה, אשר מהווה הכוונה לפרשת "וישלח", אשר בספר בראשית, בה מובא סיפור מאבקו של יעקב ב"איש":
 
עבודה מס' 68398 SHOPPING CART DISABLED
בין אמהות לבין בנות באומנות הישראלית, 2006.
ניתוח תמונות על פי חמישה סוגי היטמעויות.
4,776 מילים (כ-14.5 עמודים), 26 מקורות, 659.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בכל מקום בארץ אנו נמצא את כל חמשת סוגי ההטמעויות, שיורחבו כאן; ואלו הם:
1. הטמעות באמצעות אימוץ מאפייני התרבות הפטריאכלית, ללא ויתור על הזהות המטריאכלית-גינארכית וללא תחושת אנומליה נשית-אמהית.
2. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית ללא ויתור על הזהות המטריאכלית-גינארכית, מלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית ובחיפוש אחר נורמאליות.
3. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, שאינה מלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית.
4. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, המלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית ובחיפוש אחר נורמליות.
5. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, המלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית, הגוררת בעקבותיה תחושת דחייה, ואף אנטגוניזם כלפי הנשיות, כלפי האמהות וכלפי הנשים. סוג זה של הטמעות יזוהה בדבריי כשנאה-עצמית.

על פי הערכתה של כותבת שורות אלו, ניתן לקטלג את יצירותיהן של האמניות אשר כן התייחסו לנושא היחסים אם-בת בחמש קטגוריות של הטמעות אל תוך מסריה וזהותה של התרבות הפטריאכלית:
ההטמעות באמצעות אימוץ מאפייני התרבות הפטריאכלית, או ההטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית נמדדה באמצעותי על פי שני קריטריונים עיקריים:  
א. ברמת השתיקה: עד כמה נשים אמהות ובנות קבלו את הטענה, כי הגדרתה של אשה שונה באופן מהותי מהגדרתה כאם(15);
את טענתו של לאקאן, ואת פירושה של ליכטנברג-אטינגר, לקחתי גם בבחינת הקריטריון השני, במה שהוגדר על-פי הבנתי, כ"הצד השני של אותה מטבע":
ב. ברמת הקבלה של השפה הפאלית, כפי שהתבטאה ביצירתן של הנשים.
בשלב השלישי, ביקשתי לבחון מהי רמת תחושת האנומליה, המבוטאת ביצירה בקשר לנושא זה, ועד כמה ניתן לראות אם ישנו חיפוש אחר ה"נורמאליות".

חמשת הסוגים כאן, מובאים בצורה מדורגת מתופעת ההטמעות אל התרבות הפטריאכלית, המוגדרת בעיני כתופעה אוניברסאלית, טבעית וצפויה (שני הסוגים הראשונים להלן), אשר אינה מלווה בתחושה שיתר הנשים אינן "נורמאליות" ובשנאה-עצמית, ועד הטמעות אל התרבות הפטריאכלית, אשר מלווה עם הוויתור על הזהות המטריאכלית, ואשר עלולה להגיע עד לכדי שנאה-עצמית מובהקת והרסנית ביותר.

הערת מערכת: התמונות אינן כלולות בקובץ העבודה.

מתוך העבודה:
רבים מן הסוגים של ההטמעות, שאזכיר, מתייחסים לנשים, שמחזיקות בעמדה כי נשים אחרות (אימותיהן או בנותיהן) אינן נורמאליות "במידה מספקת". עמדה זו סותרת את דברי וויניקוט , שחולל מהפכה חיובית ביחס של נשים-אמהות אל אימהותן. הרעיון לפיו נשים אינן מאוזנות, או סוטות, ייתכן שהוא נובע מסטריאוטיפים אנטי-נשיים. דורות של שנאת-נשים ורדיפות הטביעו חותמם על נשים רבות וזרעו בהן אמונה כי הנשים כולן הינן בגדר אנומליות, בשל מעמדן ה"מוזר" בעולם. ביטוי לדעה זו נמצא, למשל, בתחום הפסיכיאטריה. דמויות בעלות שם בפסיכיאטריה ופסיכואנליזה, אימצו את ההנחה הבסיסית שרווחה בקרב פסיכיאטריים ופסיכואנליטיקאים, שטענו שנשים פגיעות במיוחד למחלות נפש(6).
 
עבודה מס' 68397 SHOPPING CART DISABLED
מריסול כבוחנת חוויה מול זהות , 2002.
ניתוח שתי יצירות נבחרות - "דיוקן עצמי", ו-"הביקור".
2,351 מילים (כ-7 עמודים), 26 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה כאן, אין באפשרותי להיכנס לכל המשמעויות של התיאוריה הקווירית. אגע כאן בכמה נקודות עיקריות, על מנת שאוכל להסביר את תפיסתי לגבי יצירותיה של מריסול. נקודה אחת, הנראית לי רלוונטית כבסיס להבנה של התיאוריה הקווירית כחלק מן התפיסה הפוסט-מודרניסטית, ארחיב כאן.
התיאוריה הקווירית, בעיני, מנסה להיכנס כמבע אפשרי בתוך הפער הזה. המטאפיסיקה כמטרה נראית בעיניי כמעייפת עד בלתי אפשרית. התיאוריה הקווירית באה להעלות אפשרות, כאן. היא אינה מבקשת ביטול המושגים כולם, אלא היא מציאה עצמה כאפשרות בלבד. אי לכך, נראה בעיני, כי תיאוריה זו יכולה להתממש ביתר שאת גם כתיאוריה פרקטית מעבר לתפיסה הפילוסופית שבה. הפרקטיקה של התיאוריה הקווירית רלוונטית במקום בו הפרקטיקה של תנועות המחאה הפמיניסטיות האמריקאיות נכשלו.
באין הבדל בזמן הכרונולוגי , ובאין הבדל בסגנון האומנותי, אבקש לקשר גם את הצד התימטי האפשרי כאן. התיאוריה הקווירית מאפשרת את הכלים לקריאה זו. הקריאה כאן תתבסס מתוך הראייה, כי ישנה זיקה בין יצירותיה של מריסול, וכי מריסול אינה יוצרת כל עבודה כאילו היא מנותקת מעבודות אחרות שלה. אני יוצאת מתוך ההנחה, כי מריסול בונה את פיסולה מתוך הצורך למצוא מקום כאומנית מודרנית בכלל וכאומנית פופ-ארט בפרט .
מריסול ביצירותיה נוגעת בדילמות ובמאבקים החברתיים, כפי שהתבטאו המה בחברה האמריקאית. נראה, כי ישנה התמקחות מתמדת עם מושגי התרבות, כפי שהתנועות הפוליטיות רצו לצאת כנגד ולהגדיר מחדש. ההתמקחות כאן היא קולנית ורועשת ומעירה את הסביבה, למרות שבפועל מריסול אינה רואה עצמה כיוצרת את ההתנגדות .
נראה בעיני, כי מריסול מתייחסת לבעיית השחורים בארצות הברית של שנות השישים של המאה הקודמת באותה דרך בה היא מתייחסת לבעיית הנשים בארצות הברית דאז. ההתייחסות לשתי בעיות אלו היא מתוך תפיסת הפופ-ארט, כפי שאני מבינה תפיסה זו(6).

תוכן עניינים:
פתיחה
מריסול ובעיית השחורים והנשים בארצות-הברית של שנות ה-60
מריסול ובעיית הנשים בארצות-הברית
סיום
רשימת תמונות (התמונות עצמן אינן כלולות בקובץ העבודה)
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שנות השישים של המאה הקודמת בארצות-הברית אפשרו מגוון ביטויים בחברה, שבחלקה ביקשה לצאת כנגד התפיסה השלטת . מריסול הצטרפה ביצירותיה(8) אל היוצאים כנגד.
ב- 62-1961 יצרה מריסול את "דיוקן עצמי"(9). ביצירה זו, נראות שבע נשים ישובות, אשר כל דמות נושאת את דיוקנה האישי של מריסול. זו העבודה הראשונה בה השתמשה מריסול בטכניקות שונות זו לצד זו בפיסול מונומנטאלי(10). אסמבלז' זה הוא קונסטרוקציה זוויתית עשויה מעץ, צבועה ומשולבת עם יציקות גבס וחפצים מזדמנים(11).
 
עבודה מס' 68389 SHOPPING CART DISABLED
טיפול באומנות, 2003.
תיאור מקרה של טיפול בנער.
3,438 מילים (כ-10.5 עמודים), 20 מקורות, 197.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אחת הבעיות הקשות ביותר בטיפול נפשי, היא העובדה שטיפול זה מתבסס בעיקר על תקשורת מילולית (אליצור, 1986). לעיתים אנו נפגשים במטופלים אשר מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי. קושי זה יכול לנבוע ממחסומים קוגניטיביים, רגשיים, ביצועיים והתפתחותיים. בטיפול, קיימת שתיקה הנובעת מתוך בחירה חופשית של המטופל ואינה קשורה לאיום כלשהו, אך קיימת גם שתיקה אחרת שלא מתוך בחירה חופשית אלא שתיקה המוגדרת כ"צעקה הדוממת" - שתיקה המבטאת זעקה לעזרה (סיאנו, 1998). שימוש באמצעים יצירתיים בלתי מילוליים בטיפול יכול לסייע בעקיפת המחסומים וההגנות של המטופל, ויכול לאפשר חיזוק של הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו (שגיא, 1996). הארגון הבריטי לטיפול, מגדיר את העבודה הטיפולית באמצעות אמנות כטיפול המתמקד בדימוי (בתוצר) ובתהליך הקיים ביחסי הגומלין בין היוצר (המטופל), היצירה והמטפל. הטיפול באמצעות האמנות, בדומה לטיפולים אחרים, מערב העלאה של רגשות לא מודעים לרמת התודעה והתעמקות בהם, אולם את התהליך מאיר העושר של הסמל והמטאפורה האמנותית (British Association of art Therapists, 1989).
בעבודה זו יוצג תיאור מקרה של טיפול בנער שהופנה לטיפול עקב ביצוע עבירות של התפרצות לעסק ולרכב. במהלך הטיפול נעשה שימוש בציור שבא להתמודד עם הקושי בעבודה עם נער סגור ופסיבי אשר התקשה למלל בצורה וורבלית את רגשותיו. השימוש באמנות הביא להתקדמות משמעותית בתהליך הטיפולי והוא מובא בתיאור המקרה.

תוכן עניינים:
מבוא
טיפול באמצעים אמנותיים- סקירה תיאורטית
טיפול באמנות באמצעות יצירה
תאור מקרה העושה שימוש באמצעים אומנותיים
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
האמנות היא כלי טיפולי וחינוכי חשוב, המאפשר את העמקת המודעות וההתמודדות עם מצבים נפשיים שונים. השפה הסימבולית של הדימויים באמנות מעודדת ביטוי עצמי ספונטני, המעשיר את המרחב הפנימי ומאפשר תקשורת יצירתית ומשמעותית (דוידסקו, 1996). ציור, רישום ואמצעים אמנותיים נוספים משמשים עבור המטופלים אמצעי נוסף לביטוי עצמי (דובובסקי, 1990).
אמצעי ביטוי נוסף יכול להיות באמצעות פסיכודרמה, טכניקת טיפול והערכה שנעשה בה שימוש משנות הארבעים. במשחק של תפקיד ואימפרוביציות על ידי המטופל, אנו ראשית מתייחסים לחשיבות המשחק כמתווך בין המודע לבין הבלתי מודע. באמצעות המשחק, אנו לומדים מיומנויות של שליטה והבנה של העולם סביבנו. מורנו (Forrester, 2000 מתוך Moreno, 1946 ) טען כי לבני האדם יש רפרטואר של תפקידים שהם משחקים, וכי לאנשים בעלי בריאות נפשית יש תפקידים רבים ובעלי גמישות.
 
עבודה מס' 68387 SHOPPING CART DISABLED
עקידת יצחק באומנות., 2010.
העבודה עוסקת בביטויי נושא העקידה באומנות היהודית והישראלית ובשינויים שחלו בפרשנות לאורך התקופות.
6,141 מילים (כ-19 עמודים), 12 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אמנים רבים התמודדו עם תיאור סיפור העקדה, היו שתיארו את יציאתם לדרך של האב ושל בנו ופרידתם משרה. היו שבחרו לתאר את הרגע שבו נפרדים אברהם ויצחק מן הנערים המלווים, והם ממשיכים ללכת לקראת גורלם. סצנה שקסמה לציירים אחדים היתה הרגע שבו תוהה יצחק בקול: "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?". אולם לטיפול המקיף ביותר זכתה, ללא ספק, סצנת העקדה עצמה, שבה מניף אברהם את המאכלת לעבר צוואר בנו, ולפתע מופיע מלאך משמיים שתפקידו לסכל את מעשהו של אברהם, אולם לעתים יופיע המלאך בצורה מרומזת או סמלית בלבד. זהו כמובן הרגע הדרמטי ביותר בסיפור המקראי, שבעקבותיו מתחוור לאברהם כי הוא הועמד במבחן, וכי חיי בנו ניצלו. אמנים רבים כללו בתמונה גם את האייל (או שה) שהובא כדי להחליף את יצחק על המזבח, ולעיתים נראים ממרחק, ברקע, שני הנערים הממתינים עם חמורם למרגלות ההר (ליוונס, 1997).

בעבודתנו, נציג את ביטויי נושא העקידה באומנות היהודית והישראלית על גווניו הרעיוניים והססגוניים השונים ובמיוחד ננסה להציג את השינויים שחלו בפרשנותו לאורך התקופות. ברצוננו לציין ולהדגיש כי היצירות בנושא הן רבות מאוד ובכל תקופה התמקדנו במספר בודד בלבד של יצירות מייצגות אשר להן קשר לאירועים ורעיונות יסוד - ומהן גזרנו והסקנו לגבי סוגיות בתרבות ישראל.

תוכן העניינים:
עקדת יצחק - ספר בראשית פרק כב'.
פרק א' - רקע כללי והצגת הנושא.
פרק ב' - התפתחות הייצוגים והמשמעויות שהנושא מייצג לאורך התקופות:
                אמנות יהודית עתיקה.
               בית הכנסת דורא אירופוס.
             - אמנות יהודית בימי הביניים.
                בית כנסת בית אלפא.
                חומש רגנסבורג.
                הגדת ראשי הציפורים.
             - אמנות יהודית בראשית העת החדשה.
               הגדת ונציה.
               טס לספר תורה.
               צלחת ברית המילה.
               פרוכת לארון הקודש.
               צלחת לפדיון הבן.
              - אמנות יהודית מודרנית.
                משה שאה מזרחי.
                אבל פן.
                משה קסטל.
                מרדכי ארדון.
                אבל פן.
                יגאל תומרקין.
                נפתלי בזם.
                מיכאל סגן כהן.
                מנשה קדישמן.
                אברהם אופק.
                 צבי לחמן.
                 דינה שנהב.
פרק ג' - סוגיות בתרבות ישראל המשתקפות מתוך גלגולי ייצוגו של הנושא הנבחר.
פרק ד' - סיכום ותובנות.
ביבליוגרפיה.

מתוך העבודה:
חלק א' - אומנות יהודית עתיקה
האומנות היהודית עוסקת בנושא העקידה כבר מהעת העתיקה. סיפור העקידה מופיע בעיטורי בתי הכנסת, בכתבי יד כמחזורי תפילה והגדות פסח, על צלחות לפדיון הבן, על כיסאות אליהו ועוד. רעיון העקידה בתקופת העת העתיקה ובתקופת ימי הביניים נתפס כסמל לאמונה שלימה של העם באלוהיו, סמל לגאולה אלוהית של העם כזכר וכגמול, סמל להקרבה ונכונות להקרבה (סילברמן, 2009).
 
עבודה מס' 68362 SHOPPING CART DISABLED
טירוף, סטיה ויצירה - וולפגנג אמדאוס מוצרט, 2007.
ניתוח אישיותי של המלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט תוך בחינת תיאוריות אישיות שונות.
9,095 מילים (כ-28 עמודים), 15 מקורות, 296.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
וולפגנג אמדאוס מוצרט נחשב בעיני רבים למלחין הדגול ביותר שחי אי-פעם. סיפור חייו הוא סיפור התפתחותו של גאון מיוחד במינו אשר מגלה אישיות מרתקת וחידתית גם יחד. מוצרט כתב במשך חייו הקצרים 626 יצירות, כמות אדירה ובלתי נתפשת בכל קנה מידה, ובוודאי שמדובר בחיים קצרים כל-כך (מוצרט הלך לעולמו בגיל 35). דמותו הצבעונית והסוערת במיוחד של מוצרט מעלה שאלות רבות לגבי אופיו ואישיותו, וכיצד הן עולות בקנה אחד עם גאוניותו היצירתית.

עבודה זו תעסוק באישיותו המרתקת ורבת התהפוכות של מוצרט ובניתוח דמותו על-פי שלוש תיאוריות אישיות שונות. תחילה יוצגו קורות חייו של המלחין: מילדותו המוקדמת והסבוכה, דרך שנות התבגרותו ויחסיו האמביוולנטיים עם אביו, ועד חייו הבוגרים בהם שבר שיאים ביצירתיותו הנשגבת.
חלקה המרכזי של העבודה יעסוק בתורת האישיות ובתיזה של שוהם (1986, 2002). שוהם מציג תיאוריה שבוחנת את יחסי הגומלין בין סטייה חברתית ליצירתיות. לטענתו, החדשן הוא בהכרח סוטה, וזאת בעקבות ראייתו השונה את העולם. תורתו של שוהם מתארת את התפתחותו של היוצר החדשן, מאפייניו ודרכי התמודדותו עם הקשיים הרבים שניצבים בפניו בעקבות אישיותו הייחודית.
פרק אחר יסקור את התיאוריה הפסיכואנליטית-קוגנטיבית של נוי (1999). התיאוריה מציגה את האמנות כשפה, ועוסקת בסימנים הייחודים של שפה זו ובאמצעים שדרכה היא מתקיימת. על-פי נוי, המושג המרכזי של שפת האמנות הוא "אמצעי קומוניקציה ראשוניים". אמצעים אלה הם המרכיב העיקרי ביצירה, ובלעדיהן לא תתקיים יצירת האמנות.
התיאוריה האחרונה שתוצג בעבודה היא תיאורית "מורכבות מושג העצמי" של Linville (1985). על-פי Linville , מורכבותו העצמית של האדם מתבטאת במספר ההיבטים שלפיהם הוא רואה את חייו וביכולתו לייחס לכל היבט תכונות שונות. מורכבות עצמית גבוהה משמשת כבלם רגשי ומסייעת בהתמודדות עם אירועים טראומטיים. לעומתה, מורכבות עצמית נמוכה תקשה על ההתמודדות עם חוויות שליליות ותשפיע על ערכו העצמי הכולל של האדם.
בחלקו הראשון של כל פרק תוצג התיאוריה, תוך הסבר רעיונותיה המרכזיים ומושגיה. החלק השני של הפרק יעסוק בניתוח דמותו של מוצרט על-פי הקווים המנחים של התיאוריה, תוך התייחסות לאירועי חייו ולאופיו השנוי במחלוקת.  

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. קורות חייו
ב.1. ילדות
ב.2. שנות הנדודים
ב.3. החיים בוינה
ב.4. חוליו ומותו של מוצרט
ג. תורת האישיות - שוהם
ג.1. התיאוריה
ג.1.1. איחוד והפרדה
ג.2.1. קיבעון - פיקסציה
ג.3.1. אותנטיות ויצירתיות
ג.2. מוצרט על-פי תורת האישיות
ג.1.2. "החור השחור" של מוצרט
ג.2.2. המאבק בין הוקטורים
ג.3.2. מוצרט - אותנטיות טהורה
ג.4.2. מוצרט ה"אגוצנטרי"
ג.5.2. ה"היבריס" ותוצאותיו
ד. תיאוריה פסיכואנליטית-קוגנטיבית - נוי
ד.1. הצגת התיאוריה
ד.1.1. "האני"
ד.2.1. אמצעי קומוניקציה
ד.2. מוצרט בראי התיאוריה
ד.1.2. "האני" של מוצרט
ד.2.2. אמצעי הקומוניקציה של מוצרט
ה. תיאורית "מורכבות מושג העצמי" - Linville
ה.1. הצגת התיאוריה
ה.2. מורכבותו העצמית של מוצרט
ו. סיכום
ז. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מוצרט נולד לאמא שניחנה בשטחיות רגשית, אשר גם טוב-ליבה לא הצליח לחפות על כך. חוסר רגישותה, בנוסף לאופיו הנוקשה וחמור הסבר של אביו לא הקלו, בלשון המעטה, על מוצרט ואחותו (גלובר, 2007).
על-פי שוהם (2002), האם היא סמל החמלה. היא מייצגת את ההשתוקקות לאיחוד, את היחס הסלחני כלפי הילדים ואת אי- הטלת האחריות עליהם. היא מנסה לעכב את כניסתו המוחלטת של הילד למערכת הנורמטיבית של החברה, כניסה שמבוצעת באמצעות מרותו של האב.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 28/02/2016
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
כללי
פיסול
ציור
תולדות האמנות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [109-117] מתוך 303 :: [עמוד 13 מתוך 34]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>