עבודות [109-117] מתוך 300 :: [עמוד 13 מתוך 34]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 68402 SHOPPING CART DISABLED
'הרי לא תשאל אותי לשמי': הקבלה בין טאבו גילוי-העריות לבין פרשת "וישלח", 2006.
דיון ב"טאבו" וגילוי עריות, וניתוח של מספר ציורים.
3,798 מילים (כ-11.5 עמודים), 26 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה דנה במושג הטאבו ומחברת בין המושג המודרני של טאבו גילוי-עריות לבין מושג טאבו בכורות שהתקיים בתקופת פרשת "וישלח". מתוך ההקבלה מתחברת דמותו של יצחק לדמותה של אם המצויה בתוך משפחה בה יש גלוי-עריות ודמותו של עשו לדמות שעברה גילוי-עריות.
בנוסף, העבודה בוחנת עד כמה הציורים הנדונים נאמנים לסיפור המקור אם בכלל, ואם לאו, מדוע.

עבודה זו מציגה את הנושאים הבאים:
הצגת תערוכת ציורים שהוצגה בשם "הרי לא תשאל אותי לשמי"
מושג הטאבו בהקשר של התערוכה ושל פרשת "וישלח"
הקשר בין "אהבה" לבין הפרת טאבו
אפשרות ההחלמה שניתנת עבור מי שחווה הפרת טאבו
ביטוי חיי היומיום בשלוש תמונות נרטיביות

מתוך העבודה:
בתערוכה, שהתקיימה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים בסוף שנת 2003, הוצגה תערוכתה של יפעת רובינשטיין בגלריית "אנטיאה - מקום לאומנות נשים" ב"קול האישה" בירושלים. בתערוכה הוצגו אחד-עשר ציורים, כולם מצוירים בצבעי-מים, והיא נקראה "הרי לא תשאל אותי לשמי".
התערוכה בכללה התמקדה בחוויה הפרטית של מי שעברה גילוי-עריות מידי אביה, כשהנושא המרכזי היה "הוצאה מן הסגור" וממה שמוגדר כטאבו, אל אויר העולם, אל "הרגיל", אל הפתוח לכל.
על מושג הטאבו נכתבו מאמרים רבים, אך כאן אפתח את הקישור שנעשה בין תוכן התערוכה לבין שמה של התערוכה, אשר מהווה הכוונה לפרשת "וישלח", אשר בספר בראשית, בה מובא סיפור מאבקו של יעקב ב"איש":
 
עבודה מס' 68398 SHOPPING CART DISABLED
בין אמהות לבין בנות באומנות הישראלית, 2006.
ניתוח תמונות על פי חמישה סוגי היטמעויות.
4,776 מילים (כ-14.5 עמודים), 26 מקורות, 599.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בכל מקום בארץ אנו נמצא את כל חמשת סוגי ההטמעויות, שיורחבו כאן; ואלו הם:
1. הטמעות באמצעות אימוץ מאפייני התרבות הפטריאכלית, ללא ויתור על הזהות המטריאכלית-גינארכית וללא תחושת אנומליה נשית-אמהית.
2. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית ללא ויתור על הזהות המטריאכלית-גינארכית, מלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית ובחיפוש אחר נורמאליות.
3. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, שאינה מלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית.
4. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, המלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית ובחיפוש אחר נורמליות.
5. הטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית, תוך ויתור על הזהות המטריאכלית, המלווה בתחושת אנומליה נשית-אמהית, הגוררת בעקבותיה תחושת דחייה, ואף אנטגוניזם כלפי הנשיות, כלפי האמהות וכלפי הנשים. סוג זה של הטמעות יזוהה בדבריי כשנאה-עצמית.

על פי הערכתה של כותבת שורות אלו, ניתן לקטלג את יצירותיהן של האמניות אשר כן התייחסו לנושא היחסים אם-בת בחמש קטגוריות של הטמעות אל תוך מסריה וזהותה של התרבות הפטריאכלית:
ההטמעות באמצעות אימוץ מאפייני התרבות הפטריאכלית, או ההטמעות אל תוך התרבות הפטריאכלית נמדדה באמצעותי על פי שני קריטריונים עיקריים:  
א. ברמת השתיקה: עד כמה נשים אמהות ובנות קבלו את הטענה, כי הגדרתה של אשה שונה באופן מהותי מהגדרתה כאם(15);
את טענתו של לאקאן, ואת פירושה של ליכטנברג-אטינגר, לקחתי גם בבחינת הקריטריון השני, במה שהוגדר על-פי הבנתי, כ"הצד השני של אותה מטבע":
ב. ברמת הקבלה של השפה הפאלית, כפי שהתבטאה ביצירתן של הנשים.
בשלב השלישי, ביקשתי לבחון מהי רמת תחושת האנומליה, המבוטאת ביצירה בקשר לנושא זה, ועד כמה ניתן לראות אם ישנו חיפוש אחר ה"נורמאליות".

חמשת הסוגים כאן, מובאים בצורה מדורגת מתופעת ההטמעות אל התרבות הפטריאכלית, המוגדרת בעיני כתופעה אוניברסאלית, טבעית וצפויה (שני הסוגים הראשונים להלן), אשר אינה מלווה בתחושה שיתר הנשים אינן "נורמאליות" ובשנאה-עצמית, ועד הטמעות אל התרבות הפטריאכלית, אשר מלווה עם הוויתור על הזהות המטריאכלית, ואשר עלולה להגיע עד לכדי שנאה-עצמית מובהקת והרסנית ביותר.

הערת מערכת: התמונות אינן כלולות בקובץ העבודה.

מתוך העבודה:
רבים מן הסוגים של ההטמעות, שאזכיר, מתייחסים לנשים, שמחזיקות בעמדה כי נשים אחרות (אימותיהן או בנותיהן) אינן נורמאליות "במידה מספקת". עמדה זו סותרת את דברי וויניקוט , שחולל מהפכה חיובית ביחס של נשים-אמהות אל אימהותן. הרעיון לפיו נשים אינן מאוזנות, או סוטות, ייתכן שהוא נובע מסטריאוטיפים אנטי-נשיים. דורות של שנאת-נשים ורדיפות הטביעו חותמם על נשים רבות וזרעו בהן אמונה כי הנשים כולן הינן בגדר אנומליות, בשל מעמדן ה"מוזר" בעולם. ביטוי לדעה זו נמצא, למשל, בתחום הפסיכיאטריה. דמויות בעלות שם בפסיכיאטריה ופסיכואנליזה, אימצו את ההנחה הבסיסית שרווחה בקרב פסיכיאטריים ופסיכואנליטיקאים, שטענו שנשים פגיעות במיוחד למחלות נפש(6).
 
עבודה מס' 68397 SHOPPING CART DISABLED
מריסול כבוחנת חוויה מול זהות , 2002.
ניתוח שתי יצירות נבחרות - "דיוקן עצמי", ו-"הביקור".
2,351 מילים (כ-7 עמודים), 26 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה כאן, אין באפשרותי להיכנס לכל המשמעויות של התיאוריה הקווירית. אגע כאן בכמה נקודות עיקריות, על מנת שאוכל להסביר את תפיסתי לגבי יצירותיה של מריסול. נקודה אחת, הנראית לי רלוונטית כבסיס להבנה של התיאוריה הקווירית כחלק מן התפיסה הפוסט-מודרניסטית, ארחיב כאן.
התיאוריה הקווירית, בעיני, מנסה להיכנס כמבע אפשרי בתוך הפער הזה. המטאפיסיקה כמטרה נראית בעיניי כמעייפת עד בלתי אפשרית. התיאוריה הקווירית באה להעלות אפשרות, כאן. היא אינה מבקשת ביטול המושגים כולם, אלא היא מציאה עצמה כאפשרות בלבד. אי לכך, נראה בעיני, כי תיאוריה זו יכולה להתממש ביתר שאת גם כתיאוריה פרקטית מעבר לתפיסה הפילוסופית שבה. הפרקטיקה של התיאוריה הקווירית רלוונטית במקום בו הפרקטיקה של תנועות המחאה הפמיניסטיות האמריקאיות נכשלו.
באין הבדל בזמן הכרונולוגי , ובאין הבדל בסגנון האומנותי, אבקש לקשר גם את הצד התימטי האפשרי כאן. התיאוריה הקווירית מאפשרת את הכלים לקריאה זו. הקריאה כאן תתבסס מתוך הראייה, כי ישנה זיקה בין יצירותיה של מריסול, וכי מריסול אינה יוצרת כל עבודה כאילו היא מנותקת מעבודות אחרות שלה. אני יוצאת מתוך ההנחה, כי מריסול בונה את פיסולה מתוך הצורך למצוא מקום כאומנית מודרנית בכלל וכאומנית פופ-ארט בפרט .
מריסול ביצירותיה נוגעת בדילמות ובמאבקים החברתיים, כפי שהתבטאו המה בחברה האמריקאית. נראה, כי ישנה התמקחות מתמדת עם מושגי התרבות, כפי שהתנועות הפוליטיות רצו לצאת כנגד ולהגדיר מחדש. ההתמקחות כאן היא קולנית ורועשת ומעירה את הסביבה, למרות שבפועל מריסול אינה רואה עצמה כיוצרת את ההתנגדות .
נראה בעיני, כי מריסול מתייחסת לבעיית השחורים בארצות הברית של שנות השישים של המאה הקודמת באותה דרך בה היא מתייחסת לבעיית הנשים בארצות הברית דאז. ההתייחסות לשתי בעיות אלו היא מתוך תפיסת הפופ-ארט, כפי שאני מבינה תפיסה זו(6).

תוכן עניינים:
פתיחה
מריסול ובעיית השחורים והנשים בארצות-הברית של שנות ה-60
מריסול ובעיית הנשים בארצות-הברית
סיום
רשימת תמונות (התמונות עצמן אינן כלולות בקובץ העבודה)
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שנות השישים של המאה הקודמת בארצות-הברית אפשרו מגוון ביטויים בחברה, שבחלקה ביקשה לצאת כנגד התפיסה השלטת . מריסול הצטרפה ביצירותיה(8) אל היוצאים כנגד.
ב- 62-1961 יצרה מריסול את "דיוקן עצמי"(9). ביצירה זו, נראות שבע נשים ישובות, אשר כל דמות נושאת את דיוקנה האישי של מריסול. זו העבודה הראשונה בה השתמשה מריסול בטכניקות שונות זו לצד זו בפיסול מונומנטאלי(10). אסמבלז' זה הוא קונסטרוקציה זוויתית עשויה מעץ, צבועה ומשולבת עם יציקות גבס וחפצים מזדמנים(11).
 
עבודה מס' 68389 SHOPPING CART DISABLED
טיפול באומנות, 2003.
תיאור מקרה של טיפול בנער.
3,438 מילים (כ-10.5 עמודים), 20 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אחת הבעיות הקשות ביותר בטיפול נפשי, היא העובדה שטיפול זה מתבסס בעיקר על תקשורת מילולית (אליצור, 1986). לעיתים אנו נפגשים במטופלים אשר מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי. קושי זה יכול לנבוע ממחסומים קוגניטיביים, רגשיים, ביצועיים והתפתחותיים. בטיפול, קיימת שתיקה הנובעת מתוך בחירה חופשית של המטופל ואינה קשורה לאיום כלשהו, אך קיימת גם שתיקה אחרת שלא מתוך בחירה חופשית אלא שתיקה המוגדרת כ"צעקה הדוממת" - שתיקה המבטאת זעקה לעזרה (סיאנו, 1998). שימוש באמצעים יצירתיים בלתי מילוליים בטיפול יכול לסייע בעקיפת המחסומים וההגנות של המטופל, ויכול לאפשר חיזוק של הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו (שגיא, 1996). הארגון הבריטי לטיפול, מגדיר את העבודה הטיפולית באמצעות אמנות כטיפול המתמקד בדימוי (בתוצר) ובתהליך הקיים ביחסי הגומלין בין היוצר (המטופל), היצירה והמטפל. הטיפול באמצעות האמנות, בדומה לטיפולים אחרים, מערב העלאה של רגשות לא מודעים לרמת התודעה והתעמקות בהם, אולם את התהליך מאיר העושר של הסמל והמטאפורה האמנותית (British Association of art Therapists, 1989).
בעבודה זו יוצג תיאור מקרה של טיפול בנער שהופנה לטיפול עקב ביצוע עבירות של התפרצות לעסק ולרכב. במהלך הטיפול נעשה שימוש בציור שבא להתמודד עם הקושי בעבודה עם נער סגור ופסיבי אשר התקשה למלל בצורה וורבלית את רגשותיו. השימוש באמנות הביא להתקדמות משמעותית בתהליך הטיפולי והוא מובא בתיאור המקרה.

תוכן עניינים:
מבוא
טיפול באמצעים אמנותיים- סקירה תיאורטית
טיפול באמנות באמצעות יצירה
תאור מקרה העושה שימוש באמצעים אומנותיים
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
האמנות היא כלי טיפולי וחינוכי חשוב, המאפשר את העמקת המודעות וההתמודדות עם מצבים נפשיים שונים. השפה הסימבולית של הדימויים באמנות מעודדת ביטוי עצמי ספונטני, המעשיר את המרחב הפנימי ומאפשר תקשורת יצירתית ומשמעותית (דוידסקו, 1996). ציור, רישום ואמצעים אמנותיים נוספים משמשים עבור המטופלים אמצעי נוסף לביטוי עצמי (דובובסקי, 1990).
אמצעי ביטוי נוסף יכול להיות באמצעות פסיכודרמה, טכניקת טיפול והערכה שנעשה בה שימוש משנות הארבעים. במשחק של תפקיד ואימפרוביציות על ידי המטופל, אנו ראשית מתייחסים לחשיבות המשחק כמתווך בין המודע לבין הבלתי מודע. באמצעות המשחק, אנו לומדים מיומנויות של שליטה והבנה של העולם סביבנו. מורנו (Forrester, 2000 מתוך Moreno, 1946 ) טען כי לבני האדם יש רפרטואר של תפקידים שהם משחקים, וכי לאנשים בעלי בריאות נפשית יש תפקידים רבים ובעלי גמישות.
 
עבודה מס' 68387 SHOPPING CART DISABLED
עקידת יצחק באומנות., 2010.
העבודה עוסקת בביטויי נושא העקידה באומנות היהודית והישראלית ובשינויים שחלו בפרשנות לאורך התקופות.
6,141 מילים (כ-19 עמודים), 12 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אמנים רבים התמודדו עם תיאור סיפור העקדה, היו שתיארו את יציאתם לדרך של האב ושל בנו ופרידתם משרה. היו שבחרו לתאר את הרגע שבו נפרדים אברהם ויצחק מן הנערים המלווים, והם ממשיכים ללכת לקראת גורלם. סצנה שקסמה לציירים אחדים היתה הרגע שבו תוהה יצחק בקול: "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?". אולם לטיפול המקיף ביותר זכתה, ללא ספק, סצנת העקדה עצמה, שבה מניף אברהם את המאכלת לעבר צוואר בנו, ולפתע מופיע מלאך משמיים שתפקידו לסכל את מעשהו של אברהם, אולם לעתים יופיע המלאך בצורה מרומזת או סמלית בלבד. זהו כמובן הרגע הדרמטי ביותר בסיפור המקראי, שבעקבותיו מתחוור לאברהם כי הוא הועמד במבחן, וכי חיי בנו ניצלו. אמנים רבים כללו בתמונה גם את האייל (או שה) שהובא כדי להחליף את יצחק על המזבח, ולעיתים נראים ממרחק, ברקע, שני הנערים הממתינים עם חמורם למרגלות ההר (ליוונס, 1997).

בעבודתנו, נציג את ביטויי נושא העקידה באומנות היהודית והישראלית על גווניו הרעיוניים והססגוניים השונים ובמיוחד ננסה להציג את השינויים שחלו בפרשנותו לאורך התקופות. ברצוננו לציין ולהדגיש כי היצירות בנושא הן רבות מאוד ובכל תקופה התמקדנו במספר בודד בלבד של יצירות מייצגות אשר להן קשר לאירועים ורעיונות יסוד - ומהן גזרנו והסקנו לגבי סוגיות בתרבות ישראל.

תוכן העניינים:
עקדת יצחק - ספר בראשית פרק כב'.
פרק א' - רקע כללי והצגת הנושא.
פרק ב' - התפתחות הייצוגים והמשמעויות שהנושא מייצג לאורך התקופות:
                אמנות יהודית עתיקה.
               בית הכנסת דורא אירופוס.
             - אמנות יהודית בימי הביניים.
                בית כנסת בית אלפא.
                חומש רגנסבורג.
                הגדת ראשי הציפורים.
             - אמנות יהודית בראשית העת החדשה.
               הגדת ונציה.
               טס לספר תורה.
               צלחת ברית המילה.
               פרוכת לארון הקודש.
               צלחת לפדיון הבן.
              - אמנות יהודית מודרנית.
                משה שאה מזרחי.
                אבל פן.
                משה קסטל.
                מרדכי ארדון.
                אבל פן.
                יגאל תומרקין.
                נפתלי בזם.
                מיכאל סגן כהן.
                מנשה קדישמן.
                אברהם אופק.
                 צבי לחמן.
                 דינה שנהב.
פרק ג' - סוגיות בתרבות ישראל המשתקפות מתוך גלגולי ייצוגו של הנושא הנבחר.
פרק ד' - סיכום ותובנות.
ביבליוגרפיה.

מתוך העבודה:
חלק א' - אומנות יהודית עתיקה
האומנות היהודית עוסקת בנושא העקידה כבר מהעת העתיקה. סיפור העקידה מופיע בעיטורי בתי הכנסת, בכתבי יד כמחזורי תפילה והגדות פסח, על צלחות לפדיון הבן, על כיסאות אליהו ועוד. רעיון העקידה בתקופת העת העתיקה ובתקופת ימי הביניים נתפס כסמל לאמונה שלימה של העם באלוהיו, סמל לגאולה אלוהית של העם כזכר וכגמול, סמל להקרבה ונכונות להקרבה (סילברמן, 2009).
 
עבודה מס' 68362 SHOPPING CART DISABLED
טירוף, סטיה ויצירה - וולפגנג אמדאוס מוצרט, 2007.
ניתוח אישיותי של המלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט תוך בחינת תיאוריות אישיות שונות.
9,095 מילים (כ-28 עמודים), 15 מקורות, 269.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
וולפגנג אמדאוס מוצרט נחשב בעיני רבים למלחין הדגול ביותר שחי אי-פעם. סיפור חייו הוא סיפור התפתחותו של גאון מיוחד במינו אשר מגלה אישיות מרתקת וחידתית גם יחד. מוצרט כתב במשך חייו הקצרים 626 יצירות, כמות אדירה ובלתי נתפשת בכל קנה מידה, ובוודאי שמדובר בחיים קצרים כל-כך (מוצרט הלך לעולמו בגיל 35). דמותו הצבעונית והסוערת במיוחד של מוצרט מעלה שאלות רבות לגבי אופיו ואישיותו, וכיצד הן עולות בקנה אחד עם גאוניותו היצירתית.

עבודה זו תעסוק באישיותו המרתקת ורבת התהפוכות של מוצרט ובניתוח דמותו על-פי שלוש תיאוריות אישיות שונות. תחילה יוצגו קורות חייו של המלחין: מילדותו המוקדמת והסבוכה, דרך שנות התבגרותו ויחסיו האמביוולנטיים עם אביו, ועד חייו הבוגרים בהם שבר שיאים ביצירתיותו הנשגבת.
חלקה המרכזי של העבודה יעסוק בתורת האישיות ובתיזה של שוהם (1986, 2002). שוהם מציג תיאוריה שבוחנת את יחסי הגומלין בין סטייה חברתית ליצירתיות. לטענתו, החדשן הוא בהכרח סוטה, וזאת בעקבות ראייתו השונה את העולם. תורתו של שוהם מתארת את התפתחותו של היוצר החדשן, מאפייניו ודרכי התמודדותו עם הקשיים הרבים שניצבים בפניו בעקבות אישיותו הייחודית.
פרק אחר יסקור את התיאוריה הפסיכואנליטית-קוגנטיבית של נוי (1999). התיאוריה מציגה את האמנות כשפה, ועוסקת בסימנים הייחודים של שפה זו ובאמצעים שדרכה היא מתקיימת. על-פי נוי, המושג המרכזי של שפת האמנות הוא "אמצעי קומוניקציה ראשוניים". אמצעים אלה הם המרכיב העיקרי ביצירה, ובלעדיהן לא תתקיים יצירת האמנות.
התיאוריה האחרונה שתוצג בעבודה היא תיאורית "מורכבות מושג העצמי" של Linville (1985). על-פי Linville , מורכבותו העצמית של האדם מתבטאת במספר ההיבטים שלפיהם הוא רואה את חייו וביכולתו לייחס לכל היבט תכונות שונות. מורכבות עצמית גבוהה משמשת כבלם רגשי ומסייעת בהתמודדות עם אירועים טראומטיים. לעומתה, מורכבות עצמית נמוכה תקשה על ההתמודדות עם חוויות שליליות ותשפיע על ערכו העצמי הכולל של האדם.
בחלקו הראשון של כל פרק תוצג התיאוריה, תוך הסבר רעיונותיה המרכזיים ומושגיה. החלק השני של הפרק יעסוק בניתוח דמותו של מוצרט על-פי הקווים המנחים של התיאוריה, תוך התייחסות לאירועי חייו ולאופיו השנוי במחלוקת.  

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. קורות חייו
ב.1. ילדות
ב.2. שנות הנדודים
ב.3. החיים בוינה
ב.4. חוליו ומותו של מוצרט
ג. תורת האישיות - שוהם
ג.1. התיאוריה
ג.1.1. איחוד והפרדה
ג.2.1. קיבעון - פיקסציה
ג.3.1. אותנטיות ויצירתיות
ג.2. מוצרט על-פי תורת האישיות
ג.1.2. "החור השחור" של מוצרט
ג.2.2. המאבק בין הוקטורים
ג.3.2. מוצרט - אותנטיות טהורה
ג.4.2. מוצרט ה"אגוצנטרי"
ג.5.2. ה"היבריס" ותוצאותיו
ד. תיאוריה פסיכואנליטית-קוגנטיבית - נוי
ד.1. הצגת התיאוריה
ד.1.1. "האני"
ד.2.1. אמצעי קומוניקציה
ד.2. מוצרט בראי התיאוריה
ד.1.2. "האני" של מוצרט
ד.2.2. אמצעי הקומוניקציה של מוצרט
ה. תיאורית "מורכבות מושג העצמי" - Linville
ה.1. הצגת התיאוריה
ה.2. מורכבותו העצמית של מוצרט
ו. סיכום
ז. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מוצרט נולד לאמא שניחנה בשטחיות רגשית, אשר גם טוב-ליבה לא הצליח לחפות על כך. חוסר רגישותה, בנוסף לאופיו הנוקשה וחמור הסבר של אביו לא הקלו, בלשון המעטה, על מוצרט ואחותו (גלובר, 2007).
על-פי שוהם (2002), האם היא סמל החמלה. היא מייצגת את ההשתוקקות לאיחוד, את היחס הסלחני כלפי הילדים ואת אי- הטלת האחריות עליהם. היא מנסה לעכב את כניסתו המוחלטת של הילד למערכת הנורמטיבית של החברה, כניסה שמבוצעת באמצעות מרותו של האב.
 
עבודה מס' 68344 SHOPPING CART DISABLED
מיכלאנג'לו - "יום הדין" , 2010.
חייו של האמן וחקירת יצירתו "יום הדין".
3,148 מילים (כ-9.5 עמודים), 5 מקורות, 159.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מיכלאנג'לו עבר שינויים רבים במהלך חייו כאמן, תחילתו באומנות התאפיינה במוטיבים חזקים ובולטים מהרנסנס, דבר שהתבטא בשאיפה ליצירה מושלמת ומדויקת מבחינה ריאליסטית, והבאת רעיון בצורה מרגשת וחושית, אך במהלך חייו והשפעות, בעיקר ההשפעות של הניאו-פלטוניזים, חלה תפנית באומנותו של מיכלאנג'לו, הניאו- פלטוני זים מבקש לשאוב את רעיונות "האידיאות" מתוך האמן עצמו, ולשקף אותם ביופי מן הטבע, בהמשך הזמן חלחלה האמונה במיכלאנג'לו כי יש לו גישה ליופי האלוהי, לשלמות, והוא סירב להשתמש בחוקים וכללים על מנת ליצור פרופורציות ופרספקטיבות, הוא היה נחוש בדעתו להעביר את "הרעיונות האלוהיים, שקוננו בראשו על פי הפסלים והציורים, הוא היה האמן הראשון באותה עת שהעיז לנסות ולבצע את הדברים אשר ראה במוחו, כפי שראה במוחו ולא כפי שהם במציאות.

תוכן עניינים:
מיכלאנג'לו בואונארוטי- רקע ויצירותיו (פרק א)
גישתו אל האדריכלות, פיסול וציור והשפעותיו באומנת (פרק ב)
חקירת היצירה "יום הדין האחרון" (פרק ג)
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
יום הדין האחרון צויר על הכותל מעל המזבח בקפלה הסיסטינית, גובהו 17 מטרים ורחובו 13 מטרים, בציור מתואר גורלו של האדם באחרית הימים, כאשר במרכז נמצא ישו- המשיח, כשופט עליון ביום הדין ומגרש את בני האדם מגן-עדן למטה על הגיהינום,הוא מחליט מי ילך לחיי נצח ומי שדינו גזר ייסורי נצח על ידי הצבעה ביד השמאלית הוא שולח אל הגהנום, וידו הימנית מעלה בעוצמה את הראויים אל-על יחד עם השמש וכוכבי הלכת, לצידו של ישו נמצאת מריה והאבות הקדושים סובבים אותם. 'נופלים הנידונים למוות נצחי כאבנים כבדות: בגוף נופל נתבטלו כל כוחות הרצון, הוא רק חומר, הנשמע לחוקי הכובד. השליח פטרוס, המוקע אל הצלב כשראשו כלפי מטה, הופך אף הוא במותו לאבן כבדה'.
 
עבודה מס' 68329 SHOPPING CART DISABLED
תנועת הדאדא ניו יורק, 2010.
פעילותה של תנועת הדאדא בניו יורק, מרסל דושאן והשוואה בין שתי יצירות.
1,641 מילים (כ-5 עמודים), 5 מקורות, 119.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה עוסקת בניתוח פעילותה של תנועת הדאדא בניו יורק שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
הנושאים המרכזיים שהיא כוללת:
1.מצב כלכלי ורקע פוליטי חברתי של התקופה המהווים רקע לקום התנועה.
2.מהי תנועת הדאדא- מאפיינים ואמנים בולטים
3.מרסל דושאן- מבשר הדאדא
4. ניתוח כתב העת "The Blindman", ניו יורק 1917
5.זרמים באמנות שהשפיעו על התנועה והושפעו ממנה
6. השוואה בין יצירות

הערת מערכת: בעבודה לא צוינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
ב1917 הוציא מרסל דושאן כתב עת בשם "The Blindman". מטרתו הייתה כמטרת כתבי העת האחרים שהוציאו חברי קבוצת הדאדא הניו-יורקית והיא להסביר ולפרסם את דעותיהם האגרסיביות שכוונו כמעט נגד כל נושא וכל אדם שבעולם. באופן כללי עיקר הפעילות הדאדאיסטית בניו יורק התמקדה באירועים שערורייתים ובהוצאת כתבי עת באופן חד פעמי. עצם השם "Blindman" מקפל בתוכו הומור ואבסורד.
באמריקה לא הייתה תשתית רוחנית כמו באירופה, שעייפה מהישגיות ומתחרותיות, ולא היה צורך בשלילת הכל ובניהיליזם הדאדאיסטי, מה גם שהמלחמה כמעט ולא הגיעה לארצות הברית כך שהסיבה העיקרית לדאדא הייתה מלכתחילה זרה לאמריקנים.
 
עבודה מס' 68321 SHOPPING CART DISABLED
כתובות קעקע, 2009.
סקירת תופעת הקעקוע מהתרבות הפרהיסטורית ועד ימינו, ובחינת תפוצת התופעה בתרבויות השונות.
8,082 מילים (כ-25 עמודים), 7 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כיום ניתן לראות יותר ויותר אנשים מהלכים ברחובות, כשעל גופם כתובת קעקע אחת או יותר. בתי עסק המתמחים בעשיית קעקועים נמצאים בלב ערים, נגישים לקהל הרחב וגלויים לעין כל.
כתובות הקעקע הם מסורת עתיקה של האדם, שהופיעה כבר בתקופה הפרה-היסטורית. גם בימינו גוף מקושט בקעקועים נחשב לאופנתי מאוד.
בדומה לבגדים, כתובות הקעקע נחשבות יפות בעיני בעליהן, אם כי היופי אינו בהכרח המטרה העיקרית שלשמה נעשו. קעקועים רבים הינם סמלים המגדירים אנשים על פי מעמדם, דרגתם, מינם, גילם והישגיהם. בתרבויות רבות כתובות הקעקע או צלקות בעור מציינות אירועים שונים כמו בגרות מינית או נישואין, ולפעמים גם סולידריות והשתייכות לבני שבט או קבוצה מסוימת. אולם על אף שיעוריה ההולכים וגדלים של התופעה, היא עדיין נתפסת כתופעה מיוחדת, המייצגת את החריג והשונה.
לכל אורך ההיסטוריה פותחו גם כלי דקירה שונים, והמחטים קבעו את צורת העיטורים של הקעקוע.

בעבודה זו אתייחס למספר נושאים עיקריים:
א. ההיסטוריה של כתובות הקעקע.
ב. מנהג הקעקוע אצל עמים ותרבויות שונות.
ג. מקומה של כתובת הקעקע בדתות השונות.
ד. הקעקוע בעולם התחתון העולמי.
ה. כתובת הקעקע ברוסיה הסובייטית וברית המועצות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. היסטוריה
3. קעקועים בעמים ותרבויות שונות
3.1 הקעקוע האפריקאי
3.2 הקעקוע האינדיאני
3.3 הקעקוע המאורי (ניו-זילנד)
3.4 הקעקוע התיאלנדי והבורמזי
3.5 הקעקוע היפני
3.6 הקעקוע האמריקאי
3.7 הקעקוע הבורנאי
3.8 הקעקוע ההודי
3.9 הקעקוע באנגליה ובאצולה העולמית
3.10 הקעקוע ברוסיה ובברית המועצות
4. קעקוע ודת
4.1 הקעקוע ביהדות
4.2 הקעקוע באסלאם
4.3 הקעקוע בנצרות
5. הקעקוע בעולם התחתון העולמי
5.1 קעקועים בקרב אסירים
5.2 קעקועים בעולם התחתון ברוסייה הסובייטית
6. סיכום
7. ביביליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה נסמכת בעיקר על מקורות אינטרנט ועל הספר:
דוד מוסקו, 1993, עולם הקעקועים- סודות מהאמנות האסורה.

מתוך העבודה:
סימון וקעקוע הגוף הוא אקט הייחודי למין האנושי בלבד, דבר שמבדילו מכל יצור אחר על פני כדור הארץ. קישוט הגוף היה נהוג עוד מהתקופה הפרה-היסטורית, עדות לכך נמצאה במערות מתקופת האבן יותר מ-12000 שנה לפני הספירה. אך כמובן שכתובות הקעקע של האדם מתקופת האבן לא נראו כמו הקעקועים של היום. הם אפילו לא נעשו על ידי מסמר או סכין חדה שאז עוד לא היו בנמצא. הכלים ששימשו לחריטה אז היו מאבן, עץ מחודד, עצמות או צדפים. השלב הראשון של האדם לסמן את עצמו היה יותר על ידי חתכים, שריטות, ורק לאחר מכן בהחדרת צבע לפצעים אלו. המטרה העיקרית אז הייתה להפחיד שדים ורוחות רעות ולהוציאם מהגוף.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 01/08/2015
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
כללי
פיסול
ציור
תולדות האמנות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [109-117] מתוך 300 :: [עמוד 13 מתוך 34]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 :: עמוד הבא >>