עבודות [937-945] מתוך 1213 :: [עמוד 105 מתוך 135]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 63984 SHOPPING CART DISABLED
התמודדות עם כעס ותוקפנות ומניעת אלימות בגיל הרך, 2002.
תכנית מניעה.
3,731 מילים (כ-11.5 עמודים), 11 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זאת כוללת תכנית מניעה להתמודדות עם כעס ותוקפנות בגיל הרך.
העבודה כוללת:
· מבוא תיאורטי הכולל את מטרת התוכנית ורציונל
· אבחון המערכת והערכה
· תכנית מניעה

מטרת התכנית:
טיפוח חברה ערכית הוא אתגר לחברה הישראלית ולמערכת החינוך על כל רבדיה.
אחד היעדים הנובעים מהצבת אתגר זה הוא הפחתת מידת האלימות הפיזית והמילולית בגן הילדים. זאת, בהסתמך על ההנחה שחינוך בגיל הרך הוא הבסיס לעיצוב אישיותו של הילד והוא בעל השפעה לטווח הרחוק.
תכנית המניעה המוצעת תתמקד בתכנים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים בגן הילדים.
מטרת המניעה היא לגרום לילדים לזהות ולהכיר בתחושת הכעס שלהם, תוך כדי מתן לגיטימציה לתחושה אך לא להתנהגות הפוגעת, למצוא אלטרנטיבות להתנהגות התוקפנית ולאפשר בעקבות כך הפחתה של גילויי תוקפנות בגן. בעקבות כל זאת אנו נצפה לשיפור משמעותי באקלים הגן.

ראשי פרקים:
כללי
מטרת התכנית:
רציונל תיאורטי
מיפוי צרכים
אבחון והערכה
תוכנית המניעה
פרק 1 - תכנית מניעה קבוצתית בגן
א. שיחה והיכרות עם רגש הכעס
ב. הכרה ומיפוי של עוצמות שונות של כעס
ג. משחק התגרות
ד. היכרות עם מגוון דרכים להבעת כעס
ה. התמודדות עם כעס בעזרת יצירה
ו. התמודדות עם כישלון ותיסכול
ז.  משחק בבובות כפפה - פתרון קונפליקטים
ח. דמיון מודרך
ט. קריאת סיפור ומשחק דרמתי
י.  בניית פינת רוגע
פרק 2: הדרכת הגננת לפעולות להורדת האלימות בגן
ההיבט הקהילתי של תכנית המניעה
בקרה
ביבליוגרפיה
נספח

מתוך העבודה:
בעיות התנהגות בגיל הרך מופיעות במגוון ביטויים. קמבל (Campbell,1995) מציגה רשימה של בעיות התנהגות: תופעות של מתח וחרדה, עצב, הימנעות חברתית, פעילות יתר וחוסר שקט, חוסר שליטה בדחפים, חוסר ריכוז, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, הפרעות בעשיית צרכים, חוסר משמעת ומרדנות, התקפי זעם ותוקפנות כלפי חברים. כל תופעה נפוצה בגיל מסויים ותופעות של בעיות משמעת נפוצות בשיאן בגיל 4-3 ומתבטאות בעיקר ביחסים עם ילדים אחרים כגון מריבות ואי שיתוף בצעצועים.
 
עבודה מס' 63955 SHOPPING CART DISABLED
חיים נחמן ביאליק בתוכניות הלימודים בספרות, 1998.
מקומו של ח"נ ביאליק בתוכניות הלימודים בספרות לבית הספר היסודי מקום המדינה ועד היום.
5,089 מילים (כ-15.5 עמודים), 8 מקורות, 239.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כסטודנטית במסלול לבית הספר היסודי החלטתי להתמקד בעבודה זו בתוכניות הלימוד שנכתבו על ביאליק לבית הספר היסודי בלבד (בית הספר הממלכתי והממלכתי דתי), כלומר, כיתות א'- ח'. כשהשאלה העומדת מאחורי עבודה זו היא האם קיימים שינויים בדרכי הלמידה וההוראה של מקצוע הספרות שהונהגו בעבר לעומת היום תוך כדי התמקדות ביוצר בעל חשיבות רבה כמו חיים נחמן ביאליק?

התיאוריה לעבודה מתבססת על מספר מאמרים אשר עוסקים בתוכנית הלימודים בישראל והוראת הספרות בפרט, על פיה קיימים שלושה דורות עיקריים של פיתוח תוכניות לימודים:
1. מקום המדינה ועד לשנת 1966.
2. מתחילת פעולתו של האגף לתוכניות לימודים ב- 1966 ועד לשלהי שנות ה- 70.
3. מסוף שנות ה - 70 ועד היום.
(הדעה הרווחת היא שמשנות ה- 90 קם דור חדש)

במהלך העבודה אציג דוגמאות מתוך ארבע תוכניות לימודים תוך כדי עריכת בדיקה והשוואה בין תוכנית לתוכנית, כלומר היכן ביאליק מצוי בהן, באיזה אופן ומהן ההצדקות להימצאותו בתוכנית הלימודים.

להלן רשימת תוכניות הלימוד בהן אתמקד בעבודה זו:
1. תשי"ד (א'-ד')
2. תשט"ו (ה'-ח')
3. תשכ"ב (א'-ח')
4. תשל"ט (ב'-ו')

תוכן עניינים
מבוא
רקע תיאורטי
ח"נ ביאליק בתוכנית הלימודים בספרות
ביאליק האידיאולוג
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 63952 SHOPPING CART DISABLED
בית המשפט העליון וקידומה של הזכות לחינוך בישראל, 2005.
התרומה של בית המשפט העליון לקידומה של הזכות לחינוך בישראל, כולל משפט משווה.
12,446 מילים (כ-38.5 עמודים), 53 מקורות, 598.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הבעיה המרכזית שברצוני לבחון היא: באיזו מידה תורם בית המשפט העליון לקידומה של הזכות לחינוך בישראל?
בעבודה זו משמעות הזכות לחינוך היא זכותו של הפרט לקבל חינוך ושירותי חינוך מטעם המדינה ובמימונה(2). ברגע שאני מגדיר את הזכות לחינוך כ"זכות" של פלוני, אני מציב מן הצד השני את המדינה וטוען כי על המדינה מוטלת חובה לספק לתושביה הזכות דנן.
יש לציין כי אני עוסק בבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ) ולא ביושבו כערכאת ערעור עליונה על פסקי-דין של בתי המשפט הנמוכים ממנו בהיררכיה, קרי בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. על כן, כאשר אני אומר "בית המשפט העליון" כוונתי לבג"צ.

השערת המחקר: בית המשפט העליון אינו מכיר בזכות לחינוך כזכות יסוד הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחד, אך מאידך תורם לקידומה של זכות זו במקרים הקונקרטיים המובאים לפניו.
לצורך בדיקת השערת המחקר אסקור פסקי דין של בית המשפט העליון שעסקו בזכות לחינוך ואנתח אותם מבחינת ההכרה בזכות לחינוך כזכות יסוד ומבחינת התרומה של ביהמ"ש לקידומה של זכות זו ואסיק מסקנות בהתאם. לאחר מכן התייחס לעיגון הזכות לחינוך במשפט הבינלאומי ובחוקות וכן לזכות לחינוך בארצות הברית ולפסיקותיו של ביהמ"ש העליון הפדרלי בנושא והשווה את הממצאים.

תוכן העניינים
1. מבוא
הצגת הבעיה המחקרית
השערת המחקר
2. הזכות לחינוך
3. תרומתו של בית המשפט העליון לקידומה של הזכות לחינוך בישראל
4. עיגון הזכות לחינוך במשפט הבינלאומי ובחוקות
5. הזכות לחינוך בארה"ב ופסיקותיו של ביהמ"ש העליון הפדרלי בנושא
6. סיכום ומסקנות
7. רשימה ביבליוגרפית
----------------------------------------------------------------
2. ראו: יורם רבין, "הזכות לקבל חינוך - מעמדה והיקפה בישראל", בתוך  זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל (יורם רבין ויובל שני, עורכים), (הוצאת רמות - אונ' ת"א, 2004), בעמ' 570; וכן ראו: הגדרת "הזכות לקבל חינוך" בעמ' 8 להלן.

מתוך העבודה:
הזכויות החברתיות באות לעגן את התפיסה שכבוד האדם מחייב את הבטחת התנאים המינימליים של קיום אנושי ומוגדרות כ"זכות של כל תושב לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, ובכלל זה בתחומי העבודה, השכר ותנאי העבודה, בתחומי ההשכלה, הלימוד והחינוך ובתחומי הבריאות והרווחה החברתית" - כפי שמוגדר בסעיף 3 להצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות . לדעתו של גיא מונדלק, זכויות אלה נותנות ביטוי לחירות האדם ומעניקות משמעות ועומק לתפיסה של אוטונומיית הפרט, משום שהן מחייבות התבוננות על הפרט במסגרת הקהילה בה הוא חי ולא על הפרט כישות נפרדת (11).
 
עבודה מס' 63946 SHOPPING CART DISABLED
המגמה כבונה את הדימוי העצמי של התלמיד וכיוצרת אפשרויות של מוביליות חברתית , 2001.
האם וכיצד החלוקה למסלולים/למגמות בונה את הדימוי העצמי של התלמיד? והאם היא יוצרת אפשרויות של מוביליות חברתית?
5,423 מילים (כ-16.5 עמודים), 9 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תחום החינוך תופס או אמור לתפוס חלק נכבד מהשיח הציבורי שהרי הלומדים בחינוך הם העתיד של המדינה. אך כאשר אנו עוסקים בתחום חשוב כל כך כמו החינוך עלינו לשאול בין שאר השאלות את השאלה המרכזית והיא מי מחזיק בכוח. מיהם הכוחות המעצבים את דור העתיד הבונים בין השאר גם את הדימוי העצמי של התלמיד.
מערכת החינוך הקיימת קיום במדינת ישראל עוסקת בין השאר גם במיון התלמידים לפי הקבצות ומסלולי/מגמות למידה. הרציונאל העומד מאחוריו הוא יצירתם של קבוצות למידה הומוגניות ככל האפשר. קבוצות הומוגניות קלות יותר ללימוד מבחינת המורה וכן התלמיד לא מאבד עצמו בכיתה גדולה והטרוגנית. אולם כפי שאראה בעבודה זו בעצם החלוקה ויצירתם של מגמות לימוד יוקרתיים יותר ויוקרתיים פחות יש בכך השפעה על הדימוי העצמי של התלמיד.
בית הספר המקיף ביהוד מכיל ארבעה מגמות לימוד. המגמה היוקרתית היא המגמה הבינתחומית שבה לומדים תלמידים הניגשים לבחינות הבגרות המוגברות. בניגוד אליה קיימת המגמה הכי פחות נחשבת והיא המגמה הטכנולוגית שבה מרבית התלמידים אינם ניגשים לבחינות הבגרות ולרוב לומדים תכנים מקצועיים כמו חשמל וכדומה. השאלה שעבודה זו מנסה לבדוק האם וכיצד החלוקה למסלולים/למגמות בונה את הדימוי העצמי של התלמיד? והאם היא יוצרת אפשרויות של מוביליות חברתית?

תוכן עניינים
מבוא
תיאור בית הספר המקיף
סקירת ספרות
ניתוח הראיונות
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: הראיונות בשלמותם אינם מצויים בעבודה.
 
עבודה מס' 63945 SHOPPING CART DISABLED
מנהיגות כריזמטית של מנחים באוניברסיטה, 2005.
מהותו של מושג ה'כריזמה', כפי שהוא בא לידי ביטוי בהנחייה של קבוצות לימוד באוניברסיטה.
7,097 מילים (כ-22 עמודים), 18 מקורות, 358.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בהצביענו על מנחה מסוים כעל בעל 'כריזמה', נראה כי לכולנו ברורה משמעותו של מושג זה.
אך האם אכן זה כך?  מהי בדיוק הכריזמה? מה בינה לבין מנהיגות כריזמטית? מהו סוד קסמו של המנחה הכריזמטי? האם כולנו מתכוונים לאותו הדבר בדברנו על 'כריזמה', או שאולי לכל אחד מאיתנו פירוש שונה לאותו מושג?
מטרת עבודה זו היא לנסות לעמוד על מהותו של מושג ה'כריזמה', כפי שהוא בא לידי ביטוי בהנחייה של קבוצות לימוד באוניברסיטה. אתבסס כאן על תיאוריות של מנהיגות בכלל, ועל תיאוריות של מנהיגות כריזמטית ויישומיה בהוראה בפרט.
לצורך זה, אציג תחילה בפרק הראשון את הגדרת מושג המנהיגות וסקירה של תיאוריות המנהיגות השונות. הפרק השני יעסוק במנחה כמנהיג כריזמטי, ולאחר מכן, בפרק השלישי, יובא מהלכו ותוצאותיו של מחקר שערכתי בקרב סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, ואשר ניסה לבדוק מהן התכונות המאפיינות את 'המנחה הכריזמטי'. לסיכום, יובא ניתוח של תוצאות המחקר ומסקנות המשתמעות ממנו.
כלי המחקר הוא שאלון. הנבדקים: 67 סטודנטים בקורסים שונים בחינוך ובפסיכולוגיה.

תוכן עניינים
מבוא
פרק ראשון: מנהיגות
מנהיגות מהי?
  תיאוריות מנהיגות
  תיאוריית האדם הדגול (Great-man theory)
  תיאוריית התכונות (Trait theory)
  התיאוריה המצבית (התנהגותית)
  תיאוריית התליות (Contingency theory)
  מנהיגות כריזמטית (Charismatic leadership)
  מנהיגות מעצבת ומתגמלת (Transformational and transactional leadership)
  מנהיגות כריזמטית מול מנהיגות מעצבת
  מנהיגות "שב והנח" (Laissez Faire)
  סופר-מנהיגות (SuperLeadership)
פרק שני: המנחה כמנהיג כריזמטי
מנהיגות מנחים בכיתה
הוראה כריזמטית
הוראה אפקטיבית וכריזמה
מנהיגות כריזמטית של מנחים
פרק שלישי: המחקר
מערך המחקר
  עיבוד הנתונים
תוצאות
ניתוח תוצאות וסיכום
מגבלות המחקר והסתייגויות
ביבליוגרפיה
נספח - השאלון

מתוך העבודה:
מנהיגות מהי?
"מספרן של ההגדרות למושג 'מנהיגות' הינו כמעט כמספר האנשים שניסו להגדיר את המושג". אימרה ידועה זו של החוקר סטוגדיל, המוזכרת במקורות מחקריים רבים (Yukl אצל בוגלר, מקראה אנגלית, 2000) מתמצתת היטב את הבעייתיות שבניסיון להגדיר את מושג המנהיגות. וכפי שמצטט באס את בארנס, "מנהיגות הינה אחת התופעות החברתיות הנחקרות ביותר, והפחות מובנות על פני כדור הארץ (Bass אצל בוגלר, מקראה אנגלית, 2000).
 
עבודה מס' 63934 SHOPPING CART DISABLED
הקרן הקיימת לישראל, 1991.
הפעילות החינוכית והציונית של הקק"ל בארץ ובגולה וחשיבותה לעם היהודי + מערך שיעור.
3,329 מילים (כ-10 עמודים), 5 מקורות, 138.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
"הקרן הקימת לישראל היא חזון, חזון שיבת העם היהודי למולדתו ההיסטורית והשתרשותו בה: חזון היות העם היהודי כולו הבעלים על אדמת ארץ ישראל".
את ההצעה על הקמת הקק"ל העלה צבי הרמן שפירא בקונגרס הציוני הראשון ב- 1897. חמישים שנה לפני הקונגרס הציוני עורר רבי יהודה אלקלעי, את העם ליצירת קרן קימת לגאולת הקרקע, כבר אז ריחף לפניו הרעיון שקרן זו אינה צריכה לקום על כספי נדיבים בלבד אלא על תרומת העם, כי זה סוד הגאולה האמיתית. פרופסור צבי הרמן שפירא מקרב חובבי ציון ומגשימו של הרעיון, אשר נתחנך ברוח המסורת היהודית, היה מן הראשונים שנענו לקריאתו של ליאון פינסקר ומאותה שעה העסיק אותו הרעיון בדבר "קרן קרקעית" גדולה שתקום על תרומת העם ותוקדש לקניית האדמה בארץ ישראל.

תוכן העניינים:
מבוא - תולדות הקרן הקיימת
פרק 1 - הקופסה הכחולה - אמצעי לאיסוף כספים בארץ ובגולה
פרק 2 - הפעילות החינוכית והציונית של הקק"ל בגולה ובארץ
מערך פעילות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הקופסה הכחולה כסמל חינוכי ציוני
יחיאל הלפרין נשלח מטעם הלשכה הראשית של הקק"ל בשליחות חינוכית וארגונית של המורים ובתי הספר לאומיים בגולה. הוא ביקר, במשך שבעה חודשים, בליטא, לטביה ופולין. מטרתו היתה:
1. לחקור את האפשרויות של הכנסת ארץ ישראל והקק"ל כערך חינוכי לתוך בתי ספר לאומיים.
2. לארגן את עבודת הקק"ל בין המורים ובין חניכי בתי הספר.
 
עבודה מס' 63932 SHOPPING CART DISABLED
שילוב אמנות בתכנית הלימודים, 2000.
שילוב האומנות בתוכנית הלימודים בהיסטוריה: "הדמוקרטיה הרומאית הקלאסית".
5,587 מילים (כ-17 עמודים), 4 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כמורה להיסטוריה ואזרחית לא היתה לי נגיעה למקצוע האומנות ובודאי לא היה לי כל ניסיון בשילובה בתוכנית הלימודים. את האמנות בביה"ס ראיתי כדרך להעסקת התלמידים ביצירה, כדי לסייע בידם לפרוק מתחים, ליצור תכנים קישוטיים לכתות הלימוד ולמסדרונות בית הספר.
הניסיון שבו התנסיתי אני ותלמידי הביא אותי להבנה כי אכן יש באומנות כוח, דרך ואמצעי לעשות את הלמידה לשונה, לאחרת למשמעותית עבור הלומד, שהרי כן יש ביכולתה לאפשר לו תחושת שותפות בתהליך הלמידה.
איני כמובן יכולה להתעלם מהחששות שליווני טרם התחלתי בתכנון התוכנית, בעיקר חששתי שהמטרה לא תושג ואז התוצאה תהיה עגומה.

בעבודתי זו שלושה חלקים:
החלק הראשון השונות המדגימות ומכוונות לשילוב האומנות בתהליך הלמידה ובתוכנית הלימודים.
החלק השני כולל את תכנון התוכנית ונושא התוכנית.
החלק השלישי עוסק בניתוח התוכנית, בציון ובערכה של התוכנית.
שילוב האומנות - המשחק בתוכן לימודי היה בעינו חידה בעבר, והביא אותי למקום אחר, להסתגלות שונה ואחרת על תוכן לימודי ועל הדרך להקניתו.
אציין 2 משפטים מדברי המנחה שצפתה בתהליך ".. את רואה הם הצליחו להזדהות עם אזרחי רומא. עתה התכנית עבורם הם בעלי משמעות, נגישים, ואין לי ספק שהם יוכלו להיות יותר ביקורתיים והחשוב מכל נתת להם ביטחון שאפשר והם יכולים להתמודד עם כל חומר לימודי, ובעיקר אלה שפחות היו פעילים בשעורים הפרונטליים..."
התיאוריות שעמדו מול עיניי ועליהם התבססתי בעבודתי היו בעיקר של גייל (1990), גרדנר (1996) ואייזנר (1998), שעסקו בעיקר בשאלה של תרומת האומנות לתוכנית הלימודים.
כפי ששאל גייל: "האומניות - האם הן נחוצות".
"האם ההתנסות באומנות משפרת את ההישגים הלימודיים? אייזנר 1998.

על בסיס תיאוריות אלה ביקשתי לבחון האם יש בהן באומניות תרומה לשיפור ההישגים הלימודיים, לפיתוח גישות אומנותיות אצל התלמיד? האם שילוש של אומנות תביא את התלמיד להפנמה, להמשגה, לפיתוח חשיבה יצירתית.

תוכן העניינים
מבוא
התיאוריות האם האומנויות נחוצות?
התכנון - הדמוקרטיה ברומא משחק תפקידים.
הערכה ודיון.
סיכום.
רפלקציה.
ביבליוגפיה.

הערת מערכת: חלק ממקורות העבודה הם הרצאות וחומר הלימוד בקורס.

מתוך העבודה:
עבורי תיאוריות אלה פתחו עולם חדש, איפשרו לי ניסיון אחר חדש דרך אחרת, ואף שכנעו אותי שאין בכך ביזבוז זמן. למדתי מתיאוריות אלה שניתן להשתמש באומנות בכל גיל ובכל תחום דעת, היתה בה באומנות המשחק דרך יצירתית שמאפשרת את הדיאלוג של המורה עם התלמידים לא מעמדה של בר סמכות מול ינקותה שמקבלים הוראות וחייבים לבצעם, אלה מעמדת שותפות.
אני מקווה שבהמשך אוכל להשתמש באומנות דרך קבע ובכל פעם בתחום נוסף, בשכבת גיל אחרת.
 
עבודה מס' 63921 SHOPPING CART DISABLED
התלמיד בראי ועדת דברת, 2005.
המשבר בחינוך בישראל ובחינת דו"ח וועדת דוברת.
5,090 מילים (כ-15.5 עמודים), 6 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שמה של הוועדה: "ועדת דברת" , בא לה מיושב ראשה, שלמה דברת, איש עסקים מצליח שבאמתחתו מספר חברות סטארט-אפ מתקדמות ומובילות בעולם. דברת מונה ליושב הראש על-ידי השרה לבנת, מה שגרם להרמת גבה מצד אקדמאים ואנשי חינוך רבים, שהביעו פליאה לנוכח מינוי אדם שאינו איש חינוך מן השורה, לפקח ולנהל וועדה חינוכית גרידא שחזונה הוא לשנות מערכתית את החינוך במדינת ישראל.
במסגרת עבודה זו נעמוד על הבעיות אותן מעלה ועדת דברת, על הפתרונות אותם היא מציעה ועל הביקורות הרבות איתן היא מתמודדת עד לפרסום דו"ח היישום הסופי העתיד לצאת לאור בחודש אוקטובר הקרוב.
במדינת ישראל כמיליון ו- 700,000 תלמידים, הלומדים בכ- 3,500 בתי-ספר אותם פוקדים מדי יום כ-120,000 מורים.
* ועדת דברת מתיימרת למצוא פתרון מערכתי כולל לכל הנפשות הפועלות במערכת החינוך תוך שאיפה למצוינות התלמידים בתוך שנים ספורות מתחילת יישום המלצותיה.
עבודתנו זו באה לתת תחזית מסוימת על סמך עדויות מן הוועדה וממבקריה: האם רצונה המבורך והרציני של הוועדה ריאלי או שמא אמביציוזי באופן מוגזם בהתייחסה לתלמידים.
במשך השנים 1968-2002 התאגדו להן מאות המלצות של שלוש- עשרה וועדות ציבוריות שונות ששמו להן למטרה נעלה לשנות את מערכת החינוך במדינת ישראל ולייעל אותה. מעט מאד מהן אומצו ועוד מעט יותר הביאו לשינוי אותו שאפו להשיג. האם וועדה זו שונה מהן?
"לתקן את העולם פירושו לתקן את החינוך" - זה המוטו שעל-פיו התבססה עבודת הוועדה, אך האם באמת נשענה וועדת דברת על תיקון החינוך או אולי, כפי שמבקריה טוענים, נזדרזה לערוך שינויים ארגוניים במערכת ולא נגעה בשורש הבעיה עצמה?
ועדת דברת הוקמה כמו שאר ועדות החינוך הציבוריות שהוקמו במהלך ההיסטוריה הקצרה של מדינתנו מתוך דאגה לחינוך ילדינו ומתוך הסכמה כללית על חשיבות החינוך הישראלי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. צמיחתו של דו"ח דברת
3. הגורמים למשבר במערכת החינוך על פי ועדת דברת
4. דיואי ג'ון - השקפתו ותזכור פילוסופים נוספים
5. וועדת דברת מציעה שינוי מערכתי וכולל
6. ביקורות
7. לסיכומו של עניין
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
בחודש ספטמבר 2003, על רקע הכישלון הצורב של תלמידי מדינת ישראל במבחני ההישגים הבינלאומיים החליטה ממשלת ישראל בראשותו של ראש הממשלה, אריאל שרון וביוזמתה של שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת על הקמת ועדה ציבורית, שתחקור את מקור הכישלון ותציע רפורמה רבת היקף שתחייה את מערכת החינוך הקורסת.
החלטת הממשלה מס' 874, אישרה את הקמת הוועדה, שבה חברים שמונה-עשר חברי "כוח המשימה", הכוללים אנשי חינוך מהאקדמיה ומהשדה, כלכלנים בכירים, משפטנים מומחים וכן אנשי עסקים וציבור.
 
עבודה מס' 63913 SHOPPING CART DISABLED
מעמד סוציו-אקונומי נמוך ותפיסת המציאות בעתיד, 2001.
האם המעמד הסוציו אקונומי של התלמיד משפיע על תפיסת המציאות שלו והאם היא שונה מתפיסת המציאות המשותפת, הכללית.
2,804 מילים (כ-8.5 עמודים), 4 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
השכלה פורמלית היא אחד מהגורמים החשובים ביותר בעיצוב העתיד של הילד. השכלה זו נרכשת בעיקר במערכת החינוך הציבורית. כתוצאה מכך למדינה יש אפשרויות רבות להשפיע על התפלגות ההשכלה והזדמנויות החיים שניתנים לילד. אבל, כפי שטוען סבירסקי (1990) "בית ספר ממלא תפקיד חשוב ביצירתו ובהשרשתו של אי השוויון בחברה הישראלית". כלומר, למערכת החינוך בארץ תפקיד חשוב בגיבושה של המבנה המעמדי במדינת ישראל.
בשנות ה-60 וה-70 התרחבה מאוד מערכת ההשכלה העל תיכונית ובעיקר במסלולים המקצועיים. עד לשנות ה- 50 מערכת החינוך הייתה בעיקרה מערכת חינוך עיונית שבה הרוב סיימו ללמוד בכיתה ח' ואז יצאו לשוק העבודה, ומעטים המשיכו הלאה ללימודים תיכוניים גבוהים. עם גל העלייה ההמונית לארץ והצורך בקליטה מהירה של המוני תלמידים בעלי רקע השכלתי נמוך וכאלה שאינם יודעים את השפה החלו מתפתחים מסלולי הסללה. הטענה הייתה שההסללה פותחת הזדמנויות ללמידה. כאשר המסלולים השונים מובילים ליעדים השכלתיים ותעסוקתיים שונים.
לרוב הסללה הייתה וגם כיום היא בין תלמידים במסלולים המקצועיים/ הטכנולוגיים והעיוניים. הטענה היא שההכשרה המקצועית בעיקר מעניקה כישורים חיוניים ומקדמת את סיכויי החיים של מי שלא יכולים או רוצים להמשיך ללמוד.

אך השאלה הנשאלת היא האם המעמד הסוציו אקונומי של התלמיד משפיע על תפיסת המציאות שלו והאם היא שונה מתפיסת המציאות המשותפת, הכללית? או במילים אחרות האם הוא נותן פרשנות שונה לתחומי הלימוד והעתיד האקדמי הלימודי? והאם זה משפיע על הדימוי העצמי שלו? אדון בשאלות אלו תוך כדי התייחסות לנושא מעמדות בחברה הישראלית וכיצד מתרחש שיעתוק המעמדות בבית הספר. כלומר, כיצד השייכות המעמדית יוצרת תחושה של קיפוח וחוסר יכולת להתקדם בסולם המעמדות כפי שזה בא לידי ביטוי בבית הספר ביהוד.

תוכן עניינים
מבוא
האתר - בית הספר
סקירה תיאורטית
ניתוח הראיונות
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: הראיונות עצמם אינם נכללים בעבודה.

מתוך העבודה:
יש לשים לב כי בעצם החלוקה למגמות המערכת הבית ספרית שאמורה להיות שוויונית יוצרת היררכיה. והשאלה היא האם ההיררכיה במגמות הלימוד משפיעה על תלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך בדרך הסתכלותם על העתיד האקדמי שלהם. האם יש להם פרשנות שונה על המציאות החברתית?
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
גיל הרך
הוראה
חינוך גופני
חינוך מיוחד
כללי
לא פורמאלי
מדיניות חינוכית
נוער וקטינים
תאוריות חינוכיות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [937-945] מתוך 1213 :: [עמוד 105 מתוך 135]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 :: עמוד הבא >>