|
עבודות [1-9] מתוך 45
:: [עמוד 1 מתוך 5]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "חרדים": |
| עבודה מס'
62433 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אפקטיביות שילוב החרדים בצה"ל, 1998.
מהם הגורמים היוצרים מוטיבציה אצל החרדים להתגייס וכיצד משפיע הגיוס עליהם. |
| 11,892 מילים (כ-36.5 עמודים), 24 מקורות, 319.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
2.1 מטרות המחקר
2.2 גבולות המחקר
2.3 שאלת המחקר
הגדרת מונחים ומושגים
משמעות החיים בצבא
4.2 משמעת ושינוי סגנון חיים
4.3 מדיניות הצבא
תיאוריות על הקבוצה ומאפייניה
5.1 אינטראקציה ושיתוף פעולה
5.2 התיאוריה של אלמונד&ורבה
מתודולוגיה
6.1 כלי המחקר
6.2 מטרת המחקר
6.3 אוכלוסיית המחקר
6.4 המדגם בפועל
6.5 הליך המחקר
6.6 המשתנים
ניתוח
7.1 תוצאות השאלון
7.2 מסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
הקדמה
רוב נערי ישראל הולכים לשירות בצבא לאחר סיום לימודי התיכון. בתיכון הם למדו
וחיו לרוב בבתיהם, ולעומת זאת בצבא הם אמורים לעבור גיבוש חברתי מסוג אחר.
חלק מאוכלוסיית ישראל לא משרת בצבא- המדובר הוא בעיקר בחרדים. אולם
תופעה זו משתנה לאחרונה, עם פתיחת נח"ל חרדי וכד'.
הבעיה המוצגת כאן היא שילוב בין אוכלוסיות- חרדית מתבדלת וחילונית. התופעה
של הסתגרות/בדלנות בחברה החרדית באה לידי ביטוי לכל אורך חייו של האדם
החי בחברה החרדית, ולא רק בשירות בצבא: מקטנות מיעדים הוריו של הילד
שיהיה גדול בתורה- הדבר מתחיל ב"חיידר" וממשיך בלימודיו בבית הספר של
החינוך העצמאי ולאחר מכן בישיבות גבוהות, ולכן הוא מנותק מהחברה החילונית,
דבר שמתפרש אצלה כמי שאינו מקיים את האינטראקציה החברתית.
הצעיר המתגייס נמצא בגיל ההתבגרות המאוחרת ומתחבט בבעיות האופייניות לגיל
זה: הוא שרוי בעיצומו של ניסיון לחיפוש ולגיבוש זהותו בהיבטים הביו-פסיכו-
סוציאליים. בעודו מנסה להיפרד מן האובייקטים השונים של עולם הילדות הוא
נאבק על ביסוס האוטונומיה שלו כאשר את כל התהליכים האלה קובע הקונפליקט
המתעורר שבין תלות לעצמאות. תקופת ההתבגרות הנה כ"מוריטוריום
פסיכוסוציאלי", שנועדה לאפשר למתבגר להבין תהליכים אלה, נקטעת בצורה כפויה
וחדה על ידי הגיוס לצבא. המסגרת הצבאית מספקת תשובות משלה למגוון הבעיות
בהן מתחבט הצעיר, מכתיבה לו ערכים וכופה עליו מסגרות קשיחות.
תחילת השירות הצבאי הנה התקופה הקריטית מבחינת יכולת ההסתגלות וכושר
ההתמודדות של הצעיר בצבא. ביום הגיוס הוא ניתק באחד מסביבתו ומוצא את
עצמו במסגרת זרה ואף מאיימת המכתיבה לו את הופעתו, ומעמידה אותו בלוחות
זמנים המלחיצים אותו.
אי לכך נודעת חשיבות רבה לקליטה החברתית בצה"ל- כאשר הקליטה טובה גם עם
שאר החברים- יש להניח כי הוא ייקלט היטב ויצליח במשימתו. אם לא- שי
הצדדים: הצבא והחיל יצאו נפסדים.
הבעיה היא כיצד רואים החרדים מחד, והנערים החילוניים מאידך את השילוב. האם
השילוב מצליח או נכשל. האם הוא פועל לטובה על הדעות הקדומות או להפך.
העבודה הנוכחית תסקור את הבעייתיות הרבה בשילוב הנוכחי ותנסה לבדוק מהם
הגורמים המזרזים את קירוב הלבבות והאם שני הצדדים בכלל רוצים בכך.
מבוא
מטרות המחקר
מטרות המחקר הן כמה:
1. לזהות מהם הגורמים היוצרים מוטיבציה אצל החרדים להתגייס לצבא.
2. לבדוק את השפעת הגיוס על נפש הנער החרדי.
3. לבדוק את השפעת המגע הבין חברתי על הדעות הקודמות.
4. לבחון האם יש מרכיבים נוספים המפריעים לחילוניים במצב זה.
גבולות המחקר
על השתלבות החרדים בצה"ל ויחסי החברות יכולים להשפיע גורמים רבים- כגון
העבר ומצב נפשי. לא ניתן לבדוק את הגורמים האישיותיים ולכן אבדוק רק עד
לרמת ההתנהגות בפועל.
שאלת המחקר
באיזו מידה משתלבים החרדים בצה"ל ובאיזו מידה הם מפתחים יחסי חברות עם
החילוניים.
|
| |
| עבודה מס'
62516 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
"משעל חם" אודות משפטו של אריה דרעי, 1999.
הגדרת ההבדלים בין שפת הדוברים החילונים לדוברים החרדים שהובאו לתוכנית. |
| 4,760 מילים (כ-14.5 עמודים), 9 מקורות, 228.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
השפה היא אחד הביטויים של החברה. לרוב החברות יש את השפה הייחודית לה ומאפייניה. חברה היא מערכת של יחסי גומלין שמורכבת מקבוצות, ארגונים ורבדים, ויש לה מאפיינים ייחודיים כלליים.
השפה החלה להתפתח עם הצורך של האנשים לתקשר בינם לבין עצמם ולכן טבעי הוא כי יתפתחו מאפיינים מיוחדים לכל שפה, בעיקר על פי אופי אנשיה.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את התוכנית "משעל חם" שהוקרנה ערב ההכרעה במשפטו של אריה דרעי. תכליתה הוא להציג את ההבדלים בין שפת הדוברים החילוניים לבין הדוברים החרדים שהובאו בתוכנית, כאשר כל אחד ניסה "לחרוץ" דין בנושא.
התיאוריה עליה ייסוב דיוננו היא התיאוריה של יעקובסון.
מחקרו של יעקובסון עוסק בעיקר ביחסים שבין הפואטיקה לבלשנות והוא מעלה מספר דוגמאות בהן לא ניתן להוכיח מהאחד על השני.
אוכלוסיית המדגם הייתה הביטויים של המשתתפים בתוכנית. מביטויים אלו אנו לומדים על ניסיונות חוזרים ונשנים להשפיע על דעת הקהל בכל צורה שהיא: הרמת קול, השתמשות ביטויים שונים, האדרת מושא הדיון וכד', והכחשה. מצד כל הנוכחים נעשה ניסיון לתקשר בצורה הטובה ביותר עם קהל המאזינים על ידי שימוש בפונקציות לשוניות שונות. לא לחינם לתוכנית זו היה אחוז צפייה גבוה ביותר.
תוכן העניינים:
מבוא
החלק התיאורטי
הפעלת כוח ועוצמה תעמולתית בתקשורת
ניתוח התוכנית
ניתוח התוכן
מסר גלוי מול סמוי
מסר ייחודי מול לא מוגדר
סיכום
ביבליוגרפיה
|
| |
| עבודה מס'
62593 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הקמת מוקד מכירה טלפוני למגזר החרדי, 2002.
תכנית יזמית להקמת המוקד. |
| 5,714 מילים (כ-17.5 עמודים), 14 מקורות, 209.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
פרק א' - סיכום מנהלים
פרק ב' - החברה ופוטנציאל הצורך
פרק ג' - תיאור המוצר
פרק ד' - תיארו שוק היעד
פרק ה' - האסטרטגיה השיווקית
פרק ו' - תוכנית הפיתוח
פרק ז' - ארגון וניהול
פרק ח' - סיכויים וסיכונים
סקר דעת קהל
מסקנות מהסקר
רשימת מקורות
סיכום מנהלים
היוזמה
הקמת מוקד מכירה טלפוני למגזר הדתי \ חרדי אשר יענה על צרכים רבים.
החברה תקרא - "גלאט-קול". החברה תפעיל מוקדי מכירה ושירות אשר יפעלו 24 שעות ביממה.
לרשות החברה יעמדו ספקי שירות בפריסה ארצית.
כללי
שירות מכירה טלפוני לא היה קיים עד היום לטובת השוק החרדי\דתי ולכן החלטנו להציע חדירה
לשוק הנ"ל , משמעות הדבר חדירה לפלח שוק לא מנוצל.
חברת "גלאט-קול" תעניק תשומת לב רבה להתאמת המוקד לצרכיו, אופיו, היקף פעילותו
ודרישותיו של הלקוח. במגזר החרדי\דתי נדרשת התאמה מרבית לצורכי שוק זה מכיוון שמדובר
בקהל יעד סגור ובעל ערכים נוקשים.
מטרות החברה
מתן שירותים ומכירות לשוק החרדי\דתי לאור ההצלחה הקיימת בשוק החילוני.
מטרת הפרוייקט היא להציע תוכנית שיווקית שתבדוק אפשרות החדירה לקהל החרדי \דתי.
מטרות עיקריות:
* פילוח השוק.
* יצירת צינור שיווק ישיר וזמין ביותר ללקוחות הרוכשים את מוצרים דרך החברה.
* בידול המגזר החרדי\דתי מהמגזר החילוני ע"י הפצה, מבצעים ופרסום מגזרי.
* פתיחת ערוצי הפצה חדשים עפ"י התמחות מגזרים (דתי\חרדי).
תחומי פעילות
1. שירותי מכירה- המוצרים המיובאים ע"י היבואן או המוצרים המיוצרים בארץ ע"י היצרן,
יימכרו באמצעותה של חברת "גלאט קול" דרך הטלפון.
2. שירותי מידע- שירות זה יפעל עבור חברות למצבים מיוחדים בהם הן יזקקו למערך טלפוני על
מנת לבצע סקרים או מענה אנושי עבור הלקוחות.
3. שירותי הפצה - דרך החברות שמספקות את המוצר.
הערת מערכת: בעבודה לא נכתבו מראי מקום.
|
| |
| עבודה מס'
62675 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
התקשורת וה"אחר", 2004.
יחסה של העיתונות הפרשנית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים. |
| 15,468 מילים (כ-47.5 עמודים), 35 מקורות, 554.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. מטרת המחקר
ג. שאלת המחקר
ד. נבדקים
ה. שיטה וכלי מחקר
שורשי הקונפליקט: חילוניים-דתיים
א. מאבק על דימוי החברה והעם
ב. מאבק פוליטי ומוסדי
ג. קונפליקט פסיכולוגי-חברתי
בסיס אידיאולוגי לקונפליקט
המאבק האידיאולוגי כיוצר סטריאוטיפים
הגדרת סטריאוטיפ
האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
הסכנה שבסטריאוטיפים
סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
תיאוריית הזהות האישית-חברתית
"איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
חשיבות התקשורת בהפצת דעות קדומות גזעניות
מתודולוגיה
א. מטרת המחקר
ב. שאלת המחקר
ג. נבדקים
ד. שיטה וכלי מחקר
ה. דרכי עיבוד-ניתוח התוכן
ממצאים קידוד לקטגוריות
א. מראה חיצוני
ב. דימוי חלשי הגוף
ג. החרדים כמייצגי החושך והשחור
ד. החרדים כסחטנים כחמסנים "שודדי התיבה האבודה"
ה. דימוי קנאים צמאי דם
ו. איום ההשתלטות החרדית
ז. החרדים כחיות מגעילות וכמחוללי מחלות
ח. יחסי טפיל - מאכסן דימוי "הטפיל", "העלוקה מוצצת הדם"
ט. ייחוס של מיניות מופרזת לזר
י. החרדים כפרימיטיביים בורים ובערים
יא. החרדים כמשתמטים משרות צבאי
יב. דמוניזציה - החרדים כדומים לאויבי ישראל
יג. התרת דמים וקריאה לאלימות נגד חרדים השלב האחרון בתהליך הדמוניזציה
יד. כתוצאה מדמוניזציה הסתה לאלימות וחיסול
טו. דימוי החרדים כפושעים
דיון
סיכום-"דתיים וחילונים בישראל: אמנה חברתית"? אביעזר רביצקי, א. (,(1998
ביבליוגרפיה
מבוא
הצגת הבעיה
בשנים האחרונות מתגלים בחברה הישראלית מתחים גוברים והולכים בשאלות של דת ומדינה,
קודש וחול, הלכה וחירות, פרטיקולריות ואוניברסליות (רביצקי, 1998).
לפי דעה הרווחת בציבור, מתחים אלו משקפים מגמות של פירוק תרבותי ושל ערעור הזהות
הקולקטיבית. הם מאיימים לקעקע מן היסוד את הסינתזה הציונית הקלאסית, ולכן גם את
האתוס הישראלי שצמח ממנה.
כמה חיבורים עיוניים שהתפרסמו לאחרונה (ראה למשל: בר-און, צמרת, (2002); דהאן-כלב,
(1999); מאייר יצחקי, (2002); צור, (2002); זרמבסקי, (2002); בן-שטרית, ((2002
מדברים על קיטוע פוסט-מודרני - ובה בשעה גם פוסט-ציוני - של הערכים ושל יסודות ההסכמה
החברתית בישראל. (רביצקי, 1998).
לצד הוויכוחים האידיאולוגים מתהווים גם סטריאוטיפים עממיים המושפעים מוויכוחים אתנו-
פוליטיים וגם משפיעים עליהם. (בוטה, 2002).
למרות האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים הם קיימים בכל חברה וחברה ולמושג סטריאוטיפ
ככלי ניתוח, נודעת חשיבות רבה, בהבנת היחסים החברתיים בין הקבוצות החברתיות השונות.
(בוטה, 2002).
הסטריאוטיפ מציע אוסף טענות כלליות על קבוצה חברתית ובכך מעניק לה תווית. הסטריאוטיפ
מעניק תחושה שהאמצעי המזהה יספיק כדי לאתר את המידע החשוב על הקבוצה החברתית,
שנוכל לצרף למידע הטרי סיכום של הערכות הנשענות על ניסיון חברתי רווח, ושכל חברי אותה
קבוצה מתאימים כביכול, לסיכום זה. (כץ, 1989).
לאמצעי התקשורת חלק נכבד ביצירת סטריאוטיפים שליליים כלפי קבוצה חברתית מסויימת.
(בן-שטרית, (2002); שיפר-גבע, (2002); בוטה, 2002).
מטרת המחקר
לבדוק את יחסה השלילי של העיתונות הישראלית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה
ועד סוף שנות התשעים.
שאלת המחקר
כיצד העיתונות החילונית הכתובה יוצרת את הדימוי השלילי של האדם הדתי או החרדי?
בעיתונות.
נבדקים
185 כתבות ומאמרי פרשנות אישיים שהתפרסמו בעיקר בשלושת העיתונים: "הארץ", "ידיעות
אחרונות" ו"מעריב" מהשנים .1999 -1948
שיטה וכלי מחקר
נעשה ניתוח תוכן של המאמרים באמצעות קטגוריות תוכן. הטקסט מאפשר אבחנה של ריבוי
משמעויות בטקסט הכתוב. אין צורך בדוגמאות רבות. מאחר ומדובר בכלי תקשורת המוניים,
נמוכה כאן הרלבנטיות של ספירת השכיחויות, ורבה הרלבנטיות של ניתוח הטקסט. אני ערה
לבעיות המהימנות, זהו שלב הכרחי לצורך איתור הדימויים.
מאחר ובשאלת המחקר לא קיבלתי על עצמי למפות דימויים חיוביים, לא ראיתי צורך לעבור על
כל החומר שנכתב בתקופה מסוימת. לפיכך, פניתי בצורה מגמתית: בכתב, בע"פ, בטלפון, בבית
הכנסת, בהמלצת מכרים וקרובי משפחה חרדיים אל אנשים שונים בציבור החרדים, האוספים
קטעי עיתונות הנראים בעיניהם משפילים ופוגעים. כמו-כן עפ"י שאילתא למחשב בנושא "חרדים"
בכתבי עת, העלתה מאות ואלפי מאמרים לחלקם הגעתי במקרופיש באוניברסיטה, בבית אריאלה
ובתיקי נושאים בספריות ציבוריות.
בעיתונים החרדיים התפרסמו במשך השנים מדורים מיוחדים שליקטו דימויים פוגעים של
חרדים: יתד נאמן, המודיע, ערב שבת ויום השישי. נעזרתי גם בליקוטים אלו.
|
| |
| עבודה מס'
62308 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההתנהגות החברתית של האורתודוכסים בארה"ב לעומת החרדים בישראל, 1999.
השוואה בין האוכלוסיות מבחינה חברתית ולאומית. |
| 7,279 מילים (כ-22.5 עמודים), 30 מקורות, 218.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא והצגת הנושא
הזרמים הדתיים בקרב יהדות ארה"ב
2.1 תאור הזרמים
2.2 פעילות משותפת עם זרמים אחרים
2.3 יחס לממשל
2.4 קבלה לחברה
2.5 הומוגניות של הזרם האורתודוכסי
2.6 דוגמאות למחלוקות עם הזרמים האחרים
החרדים בישראל
3.1 התחזקות העדה החרדית בשנות השמונים
3.2 מגוריהם של החרדים
השוואה בין הקבוצות
4.1 היחס לממשל
4.2 היחס לדתיים לאומיים לעומת היחס לקונסרבטיבים
4.3 השתלבות במגורים
4.4 פעילות מחאה
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מבוא והצגת הנושא
יהדות ארה"ב הנה התפוצה הגדולה ביותר בעם ישראל. להיות יהודי באמריקה פירושו בראש
ובראשונה להיות שייך לדת ישראל.
במציאות הרווחת ביהדות ארה"ב קיימים שלושה זרמים דתיים עיקריים- קונסרבטיבים, רפורמים
וכמובן אורתודוכסים המקפידים יותר מהאחרים בענייני הלכה ומסורת. יש המעריכים
"אותנטיות", ו"חזרה לשורשים" באופן המנציח שמירה על המסורת. מאידך ישנה דרישה להיענות
לרחשי לב, לגמישות והתאמה למציאות המשתנה.
בין הזרמים הללו ניטשים מאבקים בשל השוני באידיאולוגיה שביניהם. לפיכך קיים שוני ביניהם
בנושאים שונים.
גם בישראל קיימים זרמים דתיים: חילוניים, מסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים. רוב החרדים
נוקטים בשיטת ההתבדלות, למרות שבחברה מודרנית מאוד קשה ליצור חיץ בין האוכלוסיות.
מטרת העבודה היא:
א. להצביע על המחלוקת שבין הזרמים ביהדות ארה"ב בנוגע לנקודות הנ"ל.
ב. להצביע על המחלוקת וההתבדלות של החרדים בישראל מהחברה בכללותה.
ג. להשוות בין שתי האוכלוסיות מבחינה חברתית ולאומית.
העבודה מתבססת על כתבי עת, ספרים שנכתבו אודות הקהילה וריאיונות לעיתונות.
|
| |
| עבודה מס'
62303 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
עמדת החרדים כלפי האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי, 2003.
האם מאפייני הציבור החרדי משפיעים על עמדתו כלפי שימוש במחשב בכלל וברשת האינטרנט בפרט. |
| 5,562 מילים (כ-17 עמודים), 32 מקורות, 228.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
הצגת הנושא
שאלת המחקר
סקירת הספרות
תיאור החברה החרדית
מקומו של האינטרנט בחיים
מאפייני הסגירות של החברה החרדית
עמדת החרדים כלפי האינטרנט
תרבות הפנאי של החרדים
שיטת המחקר
מערך המחקר
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
ממצאי המחקר
סיכום חלק א': נתונים דמוגרפיים
מאפייני הגולשים
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מבוא
הצגת הנושא
האינטרנט, הינו כלי תקשורת המוני אשר הפך למוצר ביתי בהיקפים הולכים וגדלים.
האינטרנט כונה לא פעם "אוטוסטרדת המידע". עם הזמן יותר ויותר אנשים התחברו לרשת והחלה
להיווצר קהילה שלצידה קמו מערכות ושירותים. מאחר שמידע הוא מיצרך השווה לכל נפש, על
האינטרנט להיות פתוח ונגיש לכל.
התקשורת תרמה לאינטרנט יחסי ציבור מצוינים. עם הזמן קמו ברשת מנגנוני חיפוש ראשיים
ואינדקסים אינטראקטיביים "חכמים". חשוב להדגיש כי קהל מבקרי האינטרנט מתייחס למדיום
זה כסביבת מידע, תקשורת ובידור. האינטרנט מצטיין כבר היום במאגרי מידע, שאינם רק
אינפורמטיביים- פרסומיים(.(Branzburg 2000
גם בישראל הפך האינטרנט לכלי תקשורת המוני מרכזי, המגשר על בעיית המרחק, מאפשר לתקשר
עם כל העולם בכל זמן, וכן להעביר ולקבל מסר לכל מקום בכל זמן שהוא. לאינטרנט אין גבולות
גיאוגרפיים או גיאו-פוליטיים. המדיום הינו גם פקס, מחשב, טלוויזיה וטלפון.
הרשת מקיימת את ההבחנה בין תשתיות לתכנים, מאפשרת ריבוי וגיוון בתכנים ומעניקה חופש
בחירה מלא לצרכן, כך שהגולש לא רק צרכן אלה אף משתמש פעיל. לכפר הגלובלי יש כעת כלי
תקשורתי משותף, על מדינתי (טל, .( 1998
לאינטרנט שפה שיצרו חוג הגולשים, יש בו אתרים שונים ומגוונים, פונה לקהל רחב, יוצר חברויות
חדשות עם כל העולם, וכן דפוסי התנהגות חדשים המאפשרים "לברוח" לעולם תקשורתי נוסף.
בארץ קמה רשת אינטרנט לישראלים: "isreal on line -iol", חיקוי לרשת שקמה בארה"ב,
המאפשרת התקשרויות בתוך המדינה ונותנת אינפורמציה כגון: עכבר העיר, עיתונות יומית (על
המחשב), וכן דואר אלקטרוני (E-MAIL). לחרדים הוקמה רשת "תורהנט" המעבירה שיעורי תורה
ומידע בענייני דת (צ'גלה, 1999).
לאור האמור ניתן לומר כי האינטרנט מספק את הצרכים בכך שהוא מאפשר קבלה והעברה של ידע
ומסר מכל מקום, יוצר חוויות מיוחדות לקהל "המשתמשים", בונה ומחזק קשרים חברתיים, מקנה
לגולש סטטוס ושיוך לקהילה מוגדרת בעלת הרגלים ודפוסי התנהגות, ויוצר קשרים חדשים עם כל
העולם.
האינטרנט מאפשר להתרווח מול המחשב בבית ולגלוש לאתרים, ובכך יוצר אפשרויות של "בריחה"
מהשגרה והסחת הדעת ( 1997).,Carolin
שאלת המחקר
האם מאפייניו של הציבור החרדי משפיעים על עמדתו כלפי השימוש במחשב בכלל וברשת
האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי בפרט ?
|
| |
| עבודה מס'
61460 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההתפשטות הגיאוגרפית של המרחב החרדי בירושלים, 2001.
המאבק הציבורי והטריטוריאלי בין החרדים והחילוניים בירושלים. |
| 6,827 מילים (כ-21 עמודים), 10 מקורות, 79.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הערת מערכת: בעבודה זו לא נכתבו הערות שוליים\מראי מקום.
תוכן העניינים:
הקדמה
ההתפשטות הגיאוגרפית של המרחב החרדי בירושלים-התרחבות תוך הסתגרות
המאבק הציבורי בין המגזר החרדי לציבור החילוני
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
הקדמה
המאבק הציבורי בין חרדים לחילונים הנו נושא אשר נחקר רבות, ונדמה שאינו יורד לעולם
מהכותרות. גם לאחר כמעט מאה שנים של מאבק מתמשך אנו נמצאים בעיצומו של דיון בנוגע
להשתתפות הציבור החרדי בעשייה הלאומית-בין אם זו שאלת גיוס בני הישיבות ובין אם זה
בשאלת המאבק בג"צ-בד"צ. עבודה זו תנסה לעקוב אחר המאבקים בין חרדים וחילונים על המרחב
הציבורי בעיר ירושלים, וכן על המאבק הטריטוריאלי בירושלים-כך שהספקטרום שלנו מצומם
לירושלים ולא בא לנתח תהליכים כלל ארציים.
הראייה המרכזית שתלווה אותנו לאורך העבודה היא כי המאבק בין החרדים לחילונים בירושלים
הוא מאבק על המרחב הציבורי והמרחב הפיזי, והוא כרוך בהתפשטות החרדית על חשבון
האוכלוסייה החילונית. אין כל עדות כי במאבק הטריטוריאלי היה מצב הפוך בו חילוניים דחקו את
רגליהם של חרדים מרחוב או שכונה מסוימת, אם כי במאבק הציבורי ישנם מספר קטן של
"ניצחונות" למחנה החילוני. אין ספק כי ההתפשטות הטריטוריאלית הובילה למאבק שכן ללא מגע
בין האוכלוסיות לא היה נוצר כל קונפליקט. אולם אנו החלטנו לערוך הפרדה מלאכותית בין שתי
המגמות הללו מתוך רצון לנתח את המניעים של ההתפשטות הכרוכים בהתפתחויות דמוגרפיות-
היסטוריות-גיאוגרפיות, והמאבקים שנוצרו בשל התפשטות זו. לפיכך העבודה תתמקד בשתי מגמות
בולטות:
1. ההתפשטות הגיאוגרפית של ה"מרחב החרדי" בירושלים, תוך דחיקת האוכלוסייה החילונית.
2. המאבק במישור הציבורי בין שני המגזרים.
לפיכך שני הפרקים המרכזיים יסקרו את המאבק בשני המישורים הללו, שאין ספק שהם כרוכים
זה בזה. לבסוף בפרק השלישי נביע אנו את רשמינו ממאבקים אלו, ואת הפתרונות האפשריים
למאבק מתמשך זה. בפרק זה ננסה "להתנער" מקביעות מלומדים בנושא ולתת נופך אישי ככל
הניתן בפתרון בעיה זו.
|
| |
| עבודה מס'
61531 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שרטוט פרופיל מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים (הצעת מחקר), 2001.
מהו המניע של מצביעי ש"ס שאינם חרדים להצביע למפלגה החרדית ש"ס. |
| 5,836 מילים (כ-18 עמודים), 68 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
סקירת ספרות - העדתיות כמשאב פוליטי
מערך המחקר ומתודולוגיה
ביבליוגרפיה
א. הצגת הבעיה
בבחירות 1996 הוכרעה ראשות הממשלה ברוב דחוק ביותר. אך מעבר לכך המחישו
בחירות אלה שינוי מהותי המתחולל במערכת הפוליטית בישראל. שני סממנים
מאפיינים את השינוי הזה: המעבר למשטר מעין-נשיאותי, ופרגמנטציה של הפרלמנט
(ירידת המפלגות הגדולות ופריחת הקטנות). למעשה, אנו נמצאים בעיצומו של מעבר
ממערכת פוליטית מסוג אחד למשנהו.
בבחירות 1999 נראה כהמשכו של המשטר מעין נשיאותי ומגמת הפרגמנטציה
התחזקה עוד יותר עד לכדי אובדן שליש מכוחותיהם של המפלגות הגדולות.
למרות שבתמורות הללו לא השתנה הרבה מבחינת הנתונים האלקטורליים הבין
גושיים, הרי במישור עמוק יותר של התרבות הפוליטית התחולל מבחירות 1996
מהפך, הפותח תקופה חדשה בפוליטיקה הישראלית, מאז קום המדינה. המעבר הוא
ממערכת פוליטית מפלגתית, שבה המפלגות הן הציר המרכזי, למערכת פוליטית בתר-
מפלגתית, שבה פרקטיקות מסוג אחר ממלאות תפקיד עיקרי. בעוד שהמפלגות
מאפיינות את הפוליטיקה המודרנית, הרי הפוליטיקה הבתר-מפלגתית משלבת
מאפיינים פוסטמודרניים (כמרכזיות של אמצעי התקשורת, ובפרט הטלוויזיה)
ומאפיינים פרה-מודרניים (כנאמנויות אתניות דתיות). לעומת הפוליטיקה המודרנית,
השואבת את הלגיטימציה שלה מן היומרה לאוניברסליות ולרציונליות, הפוליטיקה
החדשה, על מרכיביה הפוסט- והפרה-מודרניים, מקבלת את הלגיטימציה שלה
ממקורות פרטיקולריים ורגשיים. הפן הפוסטמודרני שלה מבטא "פוליטיקה של
צרכים" (או של צרכנים), והפן הפרה-מודרני שלה - "פוליטיקה של זהות" (או של
מזדהים). נושאי הדגל העיקריים לתרבות פוליטית זו היא המפלגה החרדית המזרחית
ש"ס.
ש"ס היא תופעה פוליטית, שכבשה לה מקום של קבע, והפכה לגורם קואליציוני רב-
משקל בממשלות שבאו לאחר מכן. ש"ס הפכה להיות המפלגה המחוזרת ביותר ע"י
שני הגושים המרכזיים, ורבניה היו למוקד עלייה לרגל של הפוליטיקאים, השרים
וחה"כ. היא ידעה, באופן מפליא, לנצל מהר מאד את תקופת קיומה לשם התבססות
בשטח שאת תוצאותיו אנו רואים היום (17 מנדטים בבחירות 99 כמעט כמו הליכוד
19 מנדטים). לאמור: כי למעלה מחצי מליון בוחרים העדיפו לבחור בש"ס, והרי ידוע
(ע"פ סקרים) כי כוחה ה"חרדי" של ש"ס אינו עולה על שישה מנדטים, ואילו 11
מנדטים הם מאוכלוסיית מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים, לאור תוצאה זו,
עולה שאלה קרדינלית: מהו הפרופיל של מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים?
שאלות המחקר
1. מהו המניע של מצביעי ש"ס שאינם חרדים להצביע למפלגה החרדית - ש"ס.
2. עד כמה דעותיהם של מצביעי ש"ס שאינם חרדים תואמות את מצעה של ש"ס.
הנחת היסוד העומדת בבסיס מחקרנו גורסת:
כי קיים קשר חיובי בין הצלחותיה של מפלגת ש"ס בעיקר במערכות הבחירות
1999;1996 לבין אסטרטגיית הבחירות שנקטה בניצול העדתיות כמשאב פוליטי.
הנחה זו מתבססת על מחקרם של (שמיר, אריאן, 1982) בדבר הסיבות להצבעה
העדתית.
|
| |
| עבודה מס'
61534 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הדימוי השלילי של האדם הדתי או החרדי כפי שמשתקף בעיתונות החילונית (הצעת מחקר), 2002.
בדיקת ההנחה כי כלי התקשורת הם מהגורמים הדומיננטיים ביצירת סטריאוטיפים ודימוי שלילי של האדם הדתי\חרדי. |
| 3,560 מילים (כ-11 עמודים), 23 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
נושא העבודה
הצגת הבעיה
מטרות המחקר\שאלות המחקר
הגדרת מונחים\מושגים
סקירת ספרות
מתודולוגיה
ביבליוגרפיה
הצגת הבעיה
למן בחירות 96, מלחמת התרבויות בחברה הישראלית לא מבטאת רק הבדלים אידיאולוגיים
עמוקים בין הקבוצות, אלא גם ניגודי אינטרסים כלכליים, כוחניים ודמוגרפיים.
השיח החברתי העוסק בדמוגרפיה של הקבוצות השונות, גובל בגזענות וישנה חרדה עצומה של
הציבור האזרחי-חופשי.
לצד הוויכוחים האידיאולוגים מתהווים גם סטריאוטיפים עממיים המושפעים מוויכוחים אתנו-
פוליטיים וגם משפיעים עליהם.
למרות האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים הם קיימים בכל חברה וחברה ולמושג סטריאוטיפ
ככלי ניתוח, נודעת חשיבות רבה, לדעתי, בהבנת היחסים החברתיים בין הקבוצות החברתיות
השונות.
ההנחה היא: כי כלי התקשורת הם מהגורמים הדומיננטיים ביצירת סטריאוטיפים ודמוי שלילי של
האדם הדתי ו\או החרדי.
מטרות המחקר\ שאלות המחקר
אני מבקש בעבודתי לבדוק ולמיין את הדימוי השלילי של האדם הדתי או החרדי כפי שמשתקף
בעיתונות החילונית. מתוך אותה הנחה שתדמיתו של האדם הדתי והחרדי בעיתונות החילונית אינה
נקיה אף מפגמים גזעניים.
|
| |
|
|
