עבודות [1-9] מתוך 90 :: [עמוד 1 מתוך 10]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "מהפכה הצרפתית":


עבודה מס' 50884 SHOPPING CART DISABLED
השפעת המהפכה הצרפתית על הלאומיות הגרמנית, 2000.
מאמר קצר שמטרתו לבדוק את הקשר בין המהפכה הצרפתית והתפתחות הלאומיות הגרמנית.
1,249 מילים (כ-4 עמודים), 3 מקורות, 118.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
השפעתה של המהפכה הצרפתית על התפתחות
הלאומיות הגרמנית
hg0884
מבוא
השאלה המחקרית בה תעסוק העבודה היא: מה היתה השפעתה של המהפכה
הצרפתית על התפתחות הלאומיות הגרמנית?
משה צימרמן בספרו "משברי הלאומיות הגרמנית במאות התשע עשרה ועשרים"
מסביר כי הדרך של העמדת משברי הלאומיות הגרמנית על רצף, שכולו מוביל אל
התפתחות הנציונל -סוציאליזם, כבר לא מקובלת כיום במחקר1. ברור כי הדברים
מורכבים הרבה יותר. אנו נראה כיצד יש למהפכה הצרפתית קשר חשוב לעובדה
שבעוד שברוב אירופה מתפשטת תנועת ההשכלה עם מסרים כמו ליברליזם,
רציונליזם ואוניברסליות, מתפתחת בגרמניה לאומיות שיסודותיה רגשות קמאיים
ולא מוסברים של "אופי לאומי" וחוויות דתיות. "במקום פולחן השכל כונן פולחן
הרגש" כדברי ניטשה.2
המסקנה הבלתי נמנעת תהיה כי הלאומיות הגרמנית הרימה ראש לא מעט בגלל
אותה מהפכה שהביאה את המדינה המודרנית לאירופה, וכהמשך לפעולתו של
נפוליון - הרודן שבא אחריה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. משה צימרמן, "הקדמה: עקוב ומישור-הלאומיות הגרמנית: גלגוליה וגילוייה" מתוך משה צימרמן
(עורך) משברי הלאומיות הגרמנית במאות התשע עשרה והעשרים (ירושלים: האוניברסיטה
העברית1983,), עמ' .9
2. צבי בכרך, "הרישום של המהפכה הצרפתית על התודעה הלאומית הגרמנית במאה ה19-" מתוך
ירחמיאל כהן (עורך) המהפכה הצרפתית ורישומה (ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 1991) עמ' .339

רשימה ביבליוגרפית
בכרך, צבי: "הרישום של המהפכה הצרפתית על התודעה הלאומית הגרמנית במאה
ה19-" בתוך ירחמיאל כהן (עורך) המהפכה הצרפתית ורישומה (ירושלים: מרכז
שזר, 1991) עמ' .339-351

צימרמן, משה: "הקדמה: עקוב ומישור - הלאומיות הגרמנית: גלגוליה וגילוייה"
בתוך משה צימרמן (עורך) משברי הלאומיות הגרמנית במאות התשע-עשרה
והעשרים (ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1983) עמ' .9-40

תומסון, דיוויד (מאנגלית: אריה חשביה) אירופה מאז נפוליון (תל אביב: זמורה,
1984).


 
עבודה מס' 68049 SHOPPING CART DISABLED
מהפכות בתמונות - המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית, 2009.
המהפכה הצרפתית מול המהפכה התעשייתית דרך בחינת הלבוש וביטוי רוח המהפכה באמנות התקופות.
1,570 מילים (כ-5 עמודים), 11 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לפי Arendt (1965) מהפכה היא אירוע פוליטי המתעמת ישירות ובאופן בלתי נמנע עם השאלה של ההתחלה, וכמו כך גם בתקופות המהפכה הצרפתית והתעשייתית ביקשו אזרחים לחזור להתחלה. ניתוח זה יבקש לבחון תמונות וציורים  אשר צוירו בשתי תקופות שונות, הראשונה היא המהפכה הצרפתית אשר יצרה השפעה רבה על האמנות. ואילו התקופה השנייה היא תקופת המהפכה התעשייתית, כאשר הציורים של אותה תקופה, יבחנו בראי התקופה הקודמת. במהלך הניתוח נבחרו שני נושאים לניתוח הקשורים למהפכה, הראשון הוא לבוש הדמויות והשני הוא ביטוי של רוח המהפכה בתמונות.

תוכן עניינים:
מבוא
המהפכה הצרפתית
המהפכה התעשייתית
ביגוד במהפכה הצרפתית ובמהפכה התעשייתית
רוח המהפכה באמצעות תמונות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הציור צויר על ידי David בעיצומה של המהפכה הצרפתית, והוא מייצג את הקיצון לאריסטוקרטיה שהייתה מוכרת לפני המהפכה. בציור, מציג דוד אלמנטים אשר מייצגים ניגודים למעמד הגבוה שבו נמצאת הדמות המצוירת. לפי Landes (2003) נשים היו מושא מוכר לציור בתקופת המהפכה הצרפתית, הן סימלו את הצדק והחופש.
בהתייחס לדמות באיור בנה נראה לידה, והדבר רומז כי היא מגדלת אותו בבית ובעצמה בניגוד לתקופה שלפני המהפכה בה מטפלות ואומנות היו אחראיות על הטיפול בילדים. בנוסף, כפתורה העליון פרום, דבר המרמז על העבודה כי היא מניקה את בנה, גם זאת בניגוד לשימוש הנרחב במיניקות במהלך תקופה המלוכה האבסולוטית. כמו כן, מעניין לשים לב, כי היא לבושה בבגד צנוע ולבן, אשר בניגוד לאותה תקופה אינו צבוע בצבעי דגל צרפת (Heffernan, 1992(.
 
עבודה מס' 50242 SHOPPING CART DISABLED
המהפכה הצרפתית, 1999.
הרקע למהפכה, המעמד החברתי-כלכלי שהוביל למהפכה, האבסולוטיזם ודמותו שח האב סייס.
3,537 מילים (כ-11 עמודים), 8 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
משנת 1302 ועד 1614 הייתה מתכנסת "אסיפת המעמדות" לדון בבעיותיו של כל מחוז ומחוז, ומשנת 1484 הונהגה שיטה שבה נכתבו התלונות, הבעיות של כל מחוז, וההצעות לפתרונן, על-גבי מחברת שנקראה "מחברת התלונות" CAHIERS DE DOLEANCE. משנת 1614 הופסקה ההתכנסות של "אסיפת המעמדות הכללית", שכן לא היה לה מקום באבסולוטיזם ההולך וצומח בצרפת המלוכנית, ורק ב -1789
התכנסה שוב לאחר שלואי ה16- נאלץ לשתף פעולה עם הגורמים המהפכניים שדרשו תיקונים תחיקתיים וצדק חברתי.
מהפיכת האריסטוקרטיה של השנים 1787-1789 כנגד  מוסד המלוכה, יצרה בקרב חברי-הכמורה ובני המעמדות הנמוכים את הציפייה לשינוי, את הסיכוי לניצול ההזדמנות שבחולשתו של לואי ה-16. באחד מ"חוקי-היסוד" שפרסם "הפרלמנט של פאריז" כתוצאה מהסכסוך שניטש בין שר-האוצר קאלון לבין "אסיפת-הנוטובלים"
בדבר הטלת מסים גם על השדירה העליונה, נאמר שלא ניתן לגבות מסים אלא באישור "אסיפת השדרות" (הלא היא "אסיפת המעמדות").
את ראשיתה של המהפכה מקובל לראות באחד מהשלבים האחרונים במאבק הממושך בין מעמד האצולה והאריסטוקרטיה לבין חצר המלוכה, שבו, פעם היה למלך את מירב הכוח וההשפעה (דוגמת לואי ה-14 וה-15), ופעם רוב הכח היה בידי מעמד האצולה.
השלב המכריע שבו שוב, זכו האצילים לעמדת כוח היתה בשנת 1787 לאחר שקיבלו חיזוקים מתנועות ברוח הזמן, כגון: "תנועת-ההשכלה" ועליית המעמד הבורגני.
שוב תפסו בני המעמד הגבוה עמדות כוח בשלטון (למעט אחד, כל השרים בממשלתו של לואי ה16- היו אצילים), בצבא ובצי והחזירו את "הפרלמנטים" למעמדם המקורי.
עקב קשייה הכלכליים של הממשלה, נאלץ שר האוצר קאלון להציע תוכנית רפורמה בשיטת-המיסוי שלפיה, גם אצילים, כמרים ובעלי קרקעות ישאו בנטל המס. הצעה זו יצרה סכסוכים בין "הפרלמנט של פאריז" לבין הממשלה, סכסוכים שהביאו לניסוח חוקי-היסוד להגנה על זכויות האצילים. חוקי-יסוד אלו, שעברו בפרלמנט
של פאריז וחסמו במידה רבה את יכולת המלך לרדות בהם, היוו את הבסיס ל"הצהרת זכויות האדם והאזרח", מאוחר יותר.

תוכן עניינים:
1. הרקע למהפכה
2. המעמד החברתי-כלכלי שהוביל למהפכה
3. האבסולוטיזם
4. דמותו של האב סייס
5. ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 41087 SHOPPING CART DISABLED
השקפתו של אלקסיס דה טוקוויל על המהפכה הצרפתית.
רקע היסטורי וביוגרפי של טוקוויל, דעתו על המהפכה וביקורת על התפיסה החברתית שלו.
3,401 מילים (כ-10.5 עמודים), 5 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נושא עבודה זו הינו השקפתו של אלקסיס דה טוקוויל על המהפכה הצרפתית.
דומני כי לא ניתן להפריד בין השקפותיו החברתיות של האיש לרקע החברתי בו נולד וגדל. טוקוויל נולד ב- 1805 בפריס. בן למשפחת אצילים ותיקה. היה בעל השכלה במשפטים וב- 1827 קיבל עבודה בבית המשפט בוורסאי. העבודה הזאת לא מצאה חן בעיניו ושמח להזדמנות (ב- 1831) לצאת לארצות הברית, כדי ללמוד את תנאי בתי הסוהר שם. יחד עם התעמקות בבעיות אלה, הוא חקר את האופי החברתי והשלטוני של הרפובליקה החדשה.
ב- 1835 פירסם את הכרך הראשון של ספרו "הדמוקרטיה באמריקה", שזכה להדים נרחבים. טוקוויל ניבחר כבר ב- 1841 כחבר האקדמיה הצרפתית למדעים. ב- 1839 נבחר לבית המחוקקים, אך לא הצטיין מחמת העדר כל כשרון רטורי. ברפובליקה השנייה שימש (יוני - אוקטובר 1848) כשר חוץ. אחרי הפיכה הסתלק מפעילות פוליטית.
טוקוויל, האריסטוקרט שגדל בסביבה לגימיסטית - קתולית, הכיר בכוח שפוטו הבלתי משוחד, את המגמה המרכזית של התקופה החדשה: צמיחתה של הדמוקרטיה ככורח וכגורל. הוא הבחין בהתפתחותה באמריקה, ניבא את בואה לאירופה, אך ללא אופטימיזם קל, ותוך ראיית הסכנות. השאלה הבסיסית, שהעסיקה אותו, היתה כיצד השוויון, הנוטה לניוליזציה, לא יתפתח בסופו של דבר לאנרכיה או ל"טירניה של הקיסר". בספרו מתקופה מאוחרת יותר "המשטר הישן
והמהפכה" (1856) הוא הראה, שהמגמה לשוויון התחילה כבר זמן רב לפני המהפכה הצרפתית וזאת בדרך של הביורוקרטיה המדינית המאחדת בדרך צנטרליסטית והופכת לחסרי ערך את הבדלי המעמדות השונים. גם בדרך זו הוא ראה סכנה, שהחברה המודרנית עלולה להתפתח ביום מן הימים להמון של יחידים, אוניפורמיים ומבודדים. מצב חברתי זה עלול למנוע מן העם את יכולת העמידה נגד דיספוטיזם חדש. שניים הם האמצעים למניעת מצב זה: חיזוקם של ערכים מוסריים שביטויים צריך להיות אחריות פרטית וחברתית בענייני הציבור, ובדיצנטרליזציה והקמת גופי ביניים וולונטריים רבים ככל האפשר.
באשר לרקע המשפחתי חברתי שלו טוקוויל נולד כ בן להורים אצילים בוורני אמו היתה בתו של מלסהרב, אשר כיהן כמיניסטר בימי לואי השש עשרה ולימד סניגוריה על המלך בפני שופטיו המהפכניים והועלה על גרדום הגיליוטינה ושם הוציא נשמתו. בצעירותו גדל ונתחנך טוקוויל בבית אריסטוקרטי, קתולי ומלוכני, אשר רישומו ודאי נטמן עמוק ברוחו. באחד ממכתביו הוא מספר, כיצד, בימי ילדותו, נוהגים היו בני משפחתו להתכנס וליישב ביחד, וכיצד היתה אמו שרה שיר נוגה על פרשת חייו האומללים של לואי השש עשרה, וכיצד היו כל המסובים נושאים קולם בבכי. בספר זיכרונותיו הוא מתוודה ואומר, כי רוחש היה למלך שארל העשירי, המלך הקתולי והרודני, רגשי חיבה שבתורשה.
כאשר לומדים על רקע זה לחיו של טוקוויל ברור כי קשה יהיה ליחס לו מאוחר יותר האהדה להמונים.
טוקוולי גמר את לימודיו בעיר מץ, אשר בה היה אביו משמש פריפקט, ולאחר זמן נתמנה אף הוא לשופט מחוזי בווירסייל. האציל טוקוויל לא קידם בשמחה את פני לואי פיליפ, זה המלך האזרח, שגלי מהפיכת יולי העלוהו על כסא המלוכה, אולם הטה שכמו וקיבל עליו מרותו, שכן לא האמין באפשרות מימושה של ריסטאווראצייה.
בשנת 1831 נשלח על ידי ממשל צרפת, ביחד עם חברו הטוב גוסטאב דה בומון לאמריקה, ללמוד שם דרכי ארגון חדשים של בתי סוהר. במשך שנת נסיעותיו במרחבי העולם החדש הסתכל ובחן בניינו וסדריו המדיניים והתרבותיים בכל גילוייהם השונים, וכשחזר לארצו שב שנית לשמש בתפקידו, אלא שלא ארכו הימים והתפטר מכהונתו, בשביל להפגין מחאתו כנגד הרשות שפיטרה את ידידו בומון ממשרתו. מעמדו הכלכלי התיר לו ולאשתו האנגלית לצאת ולהשתקע באחוזת אבותיו, ב'טוקוויל' שבנורמאנדיה, וכאן נתן כל זמנו לעיון ולכתיבה.
בהמשך עבודה זו נדון בתפיסותיו הבסיסיות של טוקוויל לגבי חירות ודמוקרטיה הערכים הבסיסיים של המהפכה הצרפתית וננסה להשוות אותם עם הוגים נוספים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. דעתו של טוקוויל על אופי המהפכה
3. ביקורת על תפיסתו החברתית של טוקוויל
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 33059 SHOPPING CART DISABLED
התיאטרון בתקופת המהפכה הצרפתית, 1995.
סקירת תקופת הטרגדיה הקלאסית, תיאטרון העם, התיאטרון בשירות הרפובליקה, תקופת שחרור התיאטרון והתיאטרון החדש.
4,255 מילים (כ-13 עמודים), 5 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
התיאטרון, האומנות הגלויה ביותר לעיני הציבור, הושפע בצורה חזקה מאד מהתסיסה החברתית במאה של המהפכה הצרפתית. זו היתה תקופה של פעילות חברתית מטורפת - דרמות חדשות נכתבו באלפיהן, תיאטראות חדשים הוקמו במאותיהם - ואי הסדר של אותה תקופה השפיע באופן ברור על החיים של השחקנים ועל ההפקות של התיאטראות בפאריז.
זה נכון להתרכז בתיאטרון בפאריז, למרות שאירועים מהפכניים חשובים קרו בפרובינציות, כי שם היה לב המהפכה, ושם התיאטרון הפך מעורב בפעילות הפוליטית באותו זמן.
הסביבה בה פעל התיאטרון השתנתה משבוע לשבוע, אפילו מיום ליום עקב השינויים הפוליטיים והתגברות רמת האלימות.
עבור אלו שנמצאים בעין הציבורית ההישרדות הפכה לעניין של הבחירה בין האלמוניות לבין ההסתגלות לתנאים המשתנים.
ההסתגלות היתה האופציה היחידה עבורם, כי אלמוניות היא סוג של מוות עבור אנשים שעיקר חייהם הוא להופיע לעיני הציבור.

ראשי פרקים:

מבוא

הטרגדיה הקלאסית:
קורניי
מולייר

ראשי תאטרון העם:
מונטסקייה
וולטר
דידרו

התאטרון בשירות הרפובליקה
תקופת הטרור ושחרור התאטרון
התאטרון החדש: תנאים פיזיים ומידות המוסר

סיכום

הערות

ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 20851 SHOPPING CART DISABLED
ההשפעת האומנות על המהפכה הצרפתית והשפעות חוזרות של המהפכה על האומנים תוך התמקדות בז'ק לואי דויד כמייצג האומנות במהפיכה..
5,705 מילים (כ-17.5 עמודים), 10 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ראשי פרקים
     1.מבוא
     2.הקמה-תאור התקופה
     3.האומנות לפני המהפכה
     4.האומנים השונים של התקופה
     5.דויד כמייצג את השינוי
     6.סיכום העבודה
     7.ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בהשפעת האמנות על המהפכה הצרפתית שהתחוללה ב- 1789, והשפעות חוזרות של המהפכה על האומנים.
הציור בפרט והאומנות בכלל היו מפותחים ביותר בצרפת של אותה תקופה , ולמעשה עד סוף המאה ה- 19. את זריקת המרץ לאומנות נתן לואי ה14-. בפריז פעלה אקדמיה לאומנות שערכה תערוכות יוקרתיות, בהן הוצגו ציורים של מיטב האומנים .
המהפכה התחילה בעקבות מרי אזרחי של המוני העם נגד מעמד האצולה. המרי היה עממי ולכן, כפי שנראה להלן, דויד הרבה לצייר ציורים עממיים. להלן נראה את המלחמות הפנימיות בקולגת הציירים, שאפיינו את התקופה.

דמותו של דויד
דויד ז'ק לואי (1825-1748) הוא צייר צרפתי, כמו גם פוליטיקאי. עיקר פרסומו נחל בזכות תמונותיות ההסטוריות על מאורעות שנתרחשו בימיו. בתקופת שלטונו של נפוליאון העריכוהו מאוד והוא היה ציירו הראשי של הקיסר, לפני כן היה ציירים של לואי השישה עשר ושל רובייספייר, מראשי המהפכה.
הוא נחשב ליוצר הסגנון הקלאסיציסטי בציור הצרפתי. נמנה עם הקיצוניים במהפכנים הצרפתיים בתקופת "שלטון הטרור", והיה אחד מן השופטים שדנו את לואי השישה עשר למיתה. כששבו הבורבונים לכס המלוכה, הוגלה לבריסל ובה מת.
המפורסמות בתמונותיו הן: "הכתרתו של נפוליאון", "מותו של סוקרטס", "שבועת בני הורטיוס".

להלן יוצגו יצירותיו האחרות שנועדו לתאר את המהפכה, ולמעשה השפיעו עליה, כאשר פרק ראשון יעסוק בתיאור התקופה לאחריו האומנות לפני המהפכה ולאחריה וכן השפעתו של דויד על מרקם האומנות בכלל, והציור בפרט.
 
עבודה מס' 65604 SHOPPING CART DISABLED
התסיסה בחברה הצרפתית שהובילה למהפכה - גורמים ותוצאות, 2000.
תאור הגורמים שהובילו לפריצתה של המהפכה: התסיסה שנבעה מאכזבתו של העם והתהליכים שיצרו תסיסה זו שתוצאתה היתה התפרצות ההמון.
9,618 מילים (כ-29.5 עמודים), 18 מקורות, 398.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה - 18 הייתה הגדולה בין כל המהפכות הבורגניות מאחר שנבדלה מהן בשאיפות שלה ובמטרות שהציבה לעצמה. המהפכנים ההולנדים שנלחמו נגד הכתר הספרדי המאה ה - 16, המהפכנים האנגלים שנאבקו במלך צ'רלס הראשון במאה ה - 17 והמהפכנים האמריקנים שרצו להשתחרר מעול שלטונה של אנגליה ב - 1776 , כל אלה נלחמו על מנת להגן על החוקים והמסורת של העבר. לעומתם, המהפכנים הצרפתים שאפו לעתיד טוב יותר. הם רצו לבטל את המשטר הישן שהיה בעל זכויות יתר מולדות וקראו לשחרור מוחלט של כל המסורות הישנות והמיושנות.

ערב המהפכה העיקו על צרפת הפגמים החמורים שבמבנה החברתי, מעמד האצולה שמנה כ- 400,000 איש, ומעמד הכהונה שמנה כ- 140,000 איש, למרות שמספרם היה מועט, משקלם הפוליטי, החברתי והכלכלי היה רב ביותר, לעומתם, שאר העם "המעמד השלישי, שמנה כ- 25,000,000 נפש, 2,000,000 מתוכם בערים הגדולות, והשאר איכרים, משוללי זכויות ומקופחים מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית.
המהפכנים הצרפתים ראו לנגד עיניהם כמטרה לבטל את המצב הישן, שיחסי אנוש נקבעו על ידי המסורת המקודשת של העבר, או על פי מעמד מלידה, הם רצו עתיד ומשטר מדיני משפטי, המבוסס על עקרונות התבונה, חירות וצדק חברתי ברוח ההשכלה של ה-מאה ה- 18. הם רצו שוויון, השתתפות בשלטון, ותיקונים בפגמי המדינה על ידי חוקה שתגביל את כוחות האבסולוטי של המלך לואי ה- 16, ותצמצם את זכויות היתר של האצולה והכמורה.
מטרת עבודה זו לתאר את הגורמים שהובילו לפריצתה של המהפכה ובמיוחד את הלך הרוח שהיה קיים טרום המהפכה - התסיסה שנבעה מאכזבתו של העם והתהליכים שיצרו תסיסה זו שתוצאתה הייתה התפרצות ההמון שהובילה למהפכה שפניה שינו את עתיד צרפת ועתיד העולם כולו.

תוכן העניינים:
מבוא
המהפכה ושאלת הלאומיות הסיבות לפרוץ המהפכה
המבנה החברתי בצרפת - המעמדות ערב המהפכה
ההמון  והמהפכה
סכום ומסקנות
בבליוגרפיה

מתוך העבודה:
ניתן לומר שבמקום שבו נכשלה איטליה בכל הקשור לשאלת הלאומיות, צרפת הצליחה מאוד. בימיו של ניקולו מקיאבלי (1469-1527), הוגה דעות, סופר ומדינאי איטלקי ממניחי היסוד למדע המדינה בעת החדשה, הפטריוטיזם האיטלקי שלו לא נשא פרות מכיוון שהוא העריך את החופש הרבה יותר מאשר את השוויון והאחידות הלאומית ושם את עירו פירנצה לפני איטליה כולה. (2)
--------------------------------------------------------------------
2. Kohn, Hans., The Idea of Nationalism. MacMillan Co. (N.Y.). 1944, 8th edition 1996, pp. 3-129.
 
עבודה מס' 61057 SHOPPING CART DISABLED
דמות האדם מול דמות המדינה (עבודת סיכום), 1999.
ניתוח הקשר תוך התבססות על תיאוריות פוליטיות מאז המהפכה הצרפתית של הובס, בנטאם, מרקס, בורק והפשיזם.
2,277 מילים (כ-7 עמודים), 8 מקורות, 169.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המחשבה מדינית היא הגות אנושית המתייחסת לטיבה של המדינה ולהצדקתה. כל הוגה מחפש את האידיאל שבשיתוף שני פרמטרים הנ"ל - האנוש והמדינה, תוך הדגשה ייחודית לו במה יותר חשוב, האדם או המדינה או ששניהם ביחד. השאלה לגבי דמותו של האדם בהקשר של דמות המדינה דורשת מלכתחילה אדם שחושב ברשות עצמו כניצב מול המסורת, מול המחשבה שקיימת.
במאה ה-17 מתחיל מעבר לסוג שליטה חדש ע"י תהליך דמוקרטיזציה.
האבסולוטיזם אינו בחסד האל, אלא בחסד בני האדם לטובתם ולסיפוק צורכיהם.
תפישה זו מלווה בתפישה שלמה שנקראת "משנת זכויות הטבעיות".

העבודה חווה דעתה על השאלה לגבי דמותו של האדם בהקשר של דמות המדינה ומנמקת  אותה בעזרת מספר הוגים וגישות שונות  מהמאה ה17 - עד המאה ה-20: בנטאם, הובס, אדמונד בורק מארקס והפשיזם.
 
עבודה מס' 20412 SHOPPING CART DISABLED
המהפכה בתורכיה והשוואה לסודאן ולמצרים, 1990.
השוואת מהפכתו של אתא תורק למהפכות בסודאן ומצרים, עם מהפכות דומות שקרו לאחר נפילת האימפריות הגדולות בריטניה, תורכיה ועוד.
4,919 מילים (כ-15 עמודים), 15 מקורות, 178.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת עבודתי היא להשוות בין מהפכתו של אתא תורק, אבי התורכים בעת החדשה, עם מהפכות דומות לה שקרו בעולם לאחר נפילת האימפריות הגדולות: בריטניה, תורכיה ועוד.
להשוואה לקחתי שתי מהפכות: סודאן ומצריים.
בשתי ארצות אלו התחוללו מהפכות על מנת להפיל את המשטר הקודם, משטר שלא היה לרוח העם מסיבות שונות, ובעבודה זו אנסה להשוות מה הפריע לעם בשלוש מקומות אלו, ולראות את השווה והשונה בין המהפכות: האמצעים הצבאיים, האמצעים המדיניים, התקוממות העם, עזרת הצבא, המתנגדים, והרציו של העם.
לקיחת שתי ארצות אלו היתה במתכוון היות ואחת היתה כמה עשרות שנים לפני מהפכת תורכיה ואילו השניה היתה 30 שנה מאוחר יותר.
לצורך הסקירה אשתמש בספרות נרחבת, ולצורך ההשוואות אשתמש בתיאוריות שונות ממדעי המדינה מסבירות התפתחויות פוליטיות.

ראשי פרקים:
1. מטרת העבודה והצגתה
2. הקדמה- עקרונות התערבות הצבא בפוליטיקה
2. אתא תורכ ומהפכתו
4. ההתפתחויות במצרים והגורמים למהפכה
3. המרד בסודאן
5. השוואות וניתוחים
6. סיכום העבודה
5. רשימה ביבליוגרפית
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/10/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 90 :: [עמוד 1 מתוך 10]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>