עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "ילדים מוכים":


עבודה מס' 61563 SHOPPING CART DISABLED
קבלת הילד המפגר ע"י הוריו במגזר הערבי, 2002.
מחקר הבודק מהי מידת קבלתם של הורים במגזר הערבי את בנם המפגר.
6,063 מילים (כ-18.5 עמודים), 25 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. רקע
ב. שאלת המחקר
ג. מטרת המחקר
סקירת ספרות
א. פיגור שכלי מהו
ב. לידת מפגר וההשפעה על המשפחה
ג. תגובות האחים של המפגר
ד. התמודדות המשפחה
ה. הסיוע הממסדי למשפחת המפגר
ו. שילוב המפגר בקהילה
ז. סיכום סקירת ספרות
מערך המחקר
א. מטרת המחקר
ב. שאלת המחקר
ג. השערות המחקר
ד. רציונל המחקר
ה. אוכלוסיית המחקר
ו. כלי המחקר
ז. שיטת עיבוד הנתונים
ח. מהלך המחקר
ממצאים
דיון
א. דיון בממצאים
ב. הילד המפגר במגזר הערבי
ג. הרהור לגבי הממצאים
ד. ייצוגיות
ה. המשכיות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח - שאלון להורים

מבוא
עד סוף המאה השבע-עשרה היה היחס אל המפגר בכללו שלילי והתבטא בדחיית
המפגר ובהזנחתו. ההתייחסות אל המפגר הייתה כאל יצור משונה וזר, וסברו ששדים
ורוחות שוכנים בגופו ובנשמתו. הספרטאנים נהגו להשמיד אותם, כדי לשחרר את
החברה מהחלשים, ואילו הרומאים השתמשו בהם לבידור ההמונים.
בתחום הפיגור השכלי ישנם שני פורצי דרך, האחד הרופא הצרפתי איטרד, אשר ניסה
לשקם ילד פרא שנמצא ביער בדרום צרפת, והאחר הנו אלפרד בינה, אשר בנה
בראשית המאה העשרים את מבחן המשכל, שאפשר לאתר בדרך שיטתית יותר, גם
ילדים עם פיגור שכלי קל, על מנת לחנכם במסגרות נפרדות. המשותף לשני פורצי
דרך אלה הנה ההשקפה שבנקיטת אמצעים (שיטות, כלים ומסגרות), ולאו דווקא
טיפול רפואי, ניתן לשקם מפגרים.
בשנים האחרונות עולה התודעה בציבור, כי גם למפגר זכויות וכי יש להבטיח
אמצעים לשיקומו, לחינוכו ולשילובו בחברה. מחד החברה צריכה לשלב את החריג
בתוכה, על ידי: מתן תנאים, תבניות, מסגרות והערכות לחיים, אשר יהיו קרובים
כמה שיותר לחיים נורמלים ומקובלים מאידך, על החריג להסתגל לחברה, לרכוש
ערכים ונורמות התנהגות, בכדי לסגל כללים ואורחות חיים המקובלים בחברה.
המשפחה הנה יחידה דינמית, שבה מתקיימת מערכת יחסי גומלין בין נושאי
התפקידים השונים. כמערכת יש למשפחה תכונות קבועות, אולם במהלך התפתחותה
וקיומה עליה להסתגל לתמורות ולשינויים, שמתרחשים בחברה הסובבת אותה, או
שמתרחשים בחיי אחד מחבריה. המידה בה המשפחה מצליחה להגיע להומיאוסטזיס,
תלויה בקיומם של גורמים תומכים, משאבים וביכולת המשפחה לנצלם. משפחה
אשר בה פרט מתפקד באופן לקוי, מתאימה עצמה למצב בהתאם לאופייה ולסגנונה
המיוחד. רק אז מתאפשרת השגת הומיאוסטזיס מחודש, המאפשר המשך תפקוד
תקין של המערכת.  Glasser & Glasser, 1970; Haley 1962 & Paratt
1976(אצל: וייסקופף, 1990).
כל משפחה באשר היא, עוברת מספר שלבי התפתחות וביניהם הולדת ילדים. הבאת
צאצאים לעולם הנו צורך בסיסי המשותף לאנשים בכל התרבויות, כשלמעשה הבאת
ילד יכולה לספק צרכים ורצונות שונים כגון: המשכיות, מניעת בדידות, מימוש
ציפיות חברתיות, אושר וסיפוק. (ענבל, 1987).
בעבודה זו בכוונתי לבחון מחקרית את עמדותיהם ודעותיהם של הורים במגזר הערבי
במגמה להשיב לשאלת המחקר:

שאלת המחקר
מהי מידת קבלתם של הורים במגזר הערבי את בנם המפגר?

מטרה ושיטת העבודה
1. סקר ספרות
* הגדרה מהו פיגור שכלי?
* מהי ההשפעה על המשפחה, כאשר נודע לה, כי ילדה בעל פיגור שכלי? כיצד
מתמודדת המשפחה? כיצד ניתן לעזור לה בהתמודדותה.
2. מחקר
* ערכתי מחקר כמותי לבחינת עמדותיהם ודעותיהם של 10 הורים במגזר הערבי
שגידלו או מגדלים ילד מפגר.
* עיבדנו את התשובות השאלון לכלל ממצאים.
* ערכנו דיון בממצאים עד לגיבוש מסקנות והצעות.


 
עבודה מס' 61592 SHOPPING CART DISABLED
פיגור שכלי, 1996.
דיון בשילוב הילד החריג המשפחה ובחברה.
4,082 מילים (כ-12.5 עמודים), 13 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
1. מבוא
2. מהי ההשפעה על המשפחה, כאשר נודע לה, כי ילדה בעל פיגור-שכלי?
כיצד מתמודדות המשפחה?
כיצד ניתן לעזור לה בהתמודדותה?
3. מהם קשייהם של מבוגרים בעלי פיגור שכלי?
כיצד ניתן  לתמוך בהם לקראת שילובם בקהילה הן מבחינת מגורים והן מבחינת תעסוקה?
4. סיכום
5. רשימה ביבליוגרפית

מבוא
עד סוף המאה השבע-עשרה היה היחס אל המפגר בכללו שלילי והתבטא בדחיית המפגר ובהזנחתו.
ההתייחסות אל המפגר היתה כאל יצור משונה וזר, וסברו ששדים ורוחות שוכנים בגופו ובנשמתו.
הספרטאנים נהגו להשמיד אותם, כדי לשחרר את החברה מהחלשים, ואילו הרומאים השתמשו
בהם לבידור ההמונים.
בתחום הפיגור השכלי ישנם כשני פורצי דרך, האחד הרופא הצרפתי איטרד, אשר ניסה לשקם ילד
פרא שנמצא ביער בדרום צרפת, והאחר הינו אלפרד בינה, אשר בנה בראשית המאה העשרים את
מבחן המשכל, שאיפשר לאתר בדרך שיטתית יותר, גם ילדים עם פיגור שכלי קל, על מנת לחנכם
במסגרות נפרדות. המשותף לשני פורצי דרך אלה הינה ההשקפה שבנקיטת אמצעים (שיטות,
כלים ומסגרות), ולאו דווקא טיפול רפואי, ניתן לשקם מפגרים.
בשנים האחרונות עולה התודעה בציבור, כי גם למפגר זכויות וכי יש להבטיח אמצעים לשיקומו,
לחינוכו ולשילובו בחברה. מחד החברה צריכה לשלב את החריג בתוכה, על ידי: מתן תנאים,
תבניות, מסגרות והערכות לחיים, אשר יהיו קרובים כמה שיותר לחיים נורמלים ומקובלים מאידך,
על החריג להסתגל לחברה, לרכוש ערכים ונורמות התנהגות, בכדי לסגל כללים ואורחות חיים
המקובלים בחברה.
בעבודה זו בחרתי לעמוד שני פנים אודות שילוב החריג בחברה:
   שילוב במשפחה - תגובות, התמודדות והטיפול שעל המשפחה לנקוט עם הולדת ילד חריג
   בתוכה.
   שילוב בחברה - שילוב תעסוקתי ויציאה מהמוסד הפנימייתי, למגורים בקהילה.



 
עבודה מס' 61653 SHOPPING CART DISABLED
עקרונות ויישומים בתעמולה, 2001.
ניתוח קמפיין ערוץ הילדים "סימן שאנחנו מגזימים" מבחינת יישום עקרונות התעמולה והתאוריות הנוגעות בדבר.
10,355 מילים (כ-32 עמודים), 11 מקורות, 359.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כבר מגיל צעיר ביותר, תוך כדי תהליך החיברות שאנו עוברים, אנו נחשפים לאמצעי התקשורת בכלל ולטלוויזיה בפרט. הטלוויזיה מהווה כלי חיברות מרכזי עבור ילדים ובני נוער אשר למדים ממנה על התרבות, על מנהגים ורוכשים דרכה אמונות ודיעות.
הטלוויזיה היא מדיום בעל עוצמה מיוחדת עבור ילדים, ילדים הופכים לצופי טלוויזיה "מן המניין" כבר בסוף השנה השנייה לחייהם וצופים בה כשלוש וחצי שעות בממוצע ליום. הסיבה המרכזית לכך היא נגישותה של הטלוויזיה לילדים: אין צורך לצאת מהבית כדי לצפות בה, היא משתמשת בהיצגים דמויי מציאות, שאינם מצריכים שליטה במיומנות מורכבת כמו קריאה. שילוב בו זמני של תמונה, תנועה וקול מאפשר המחשה ועושה אותה למדיום מושך עבור ילדים צעירים.  בגלל מגוון מערכות הסמלים מהווה הטלוויזיה מדיום עשיר המציע אינפורמציה בצפיפות גבוהה.
הטלוויזיה למעשה הפכה להיות אמצעי להעברת ידע לילדים צעירים, אמצעי לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות, אמצעי התורם לפיתוח הדימיון ואמצעי ללימוד של מיומנויות חברתיות.
גרפיקה, זוויות צילום ותיחכום הופכים את הפרסום בטלוויזיה עבור ילדים למפתה ביותר.
פרסומות טלוויזיוניות המיועדות לילדים נכתבות, מעוצבות ומתוכננות בקפדנות רבה, על מנת להעצים את השפעתם על הצופה הצעיר שנהנה ואף מושפע מאד מגירויים חזותיים.
דרך תוכניות ופרסומות בטלוויזיה מועברים לנו מסרים גלויים וסמויים כאחד.
פרסומות לילדים משתמשות בדרך כלל בעולם התוכן, השפה והדימויים של הילדים והמאפיינים האהובים עליהם. יש שימוש רב בידע פסיכולוגי וסוציולוגי, נסיון להבין את מערכות התפיסה והשיפוט של ילדים על מנת ליישם זאת בהפקת הפרסומת ולהשפיע על הילד עד כמה שניתן. ( ,Liebert 1989).,Sprafkin

בעבודה זו נתמקד בקמפיין הפרסומי של ערוץ הילדים (ערוץ 6 בכבלים) כנגד אלימות בין ילדים  - "סימן שאנחנו מגזימים", שנערך בשנת 1999. הקמפיין מלווה בתנועת ידיים ("סימן") שהפך לקוד, שפה פנימית בין ילדים המסמלת רצון לעצור את ההתדרדרות המילולית והפיזית למעשי אלימות.
רקע אודות ערוץ הילדים:
ערוץ הילדים הוקם לפני כ-10 שנים, הערוץ הוא אחד מערוצי הילדים הראשונים בעולם ונחשב כיום לאחד הנכסים המוצלחים ביותר שהפיקה תעשיית הטלוויזיה בכבלים.
הערוץ מגיע לכ-1 מיליון ילדים מגיל 2 עד 16, עם גרעין קשה של בני 6 עד 12, שצופים בו באדיקות ומעדיפים אותו על פני ערוצים אחרים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ילד בארץ צופה כ-4 שעות ביום בטלוויזיה, מותר להניח שבחלק גדול משעות אלה הטלוויזיה פתוחה על ערוץ 6.
בראיון שנערך עם איריס הוד - משנה למנכ"ל נגה תקשורת, בעלת ערוץ הילדים, נאמר כי "מטרת הערוץ בין היתר, להעביר מסרים שתורמים לחברה ולפרט כמו אחריות, התנדבות, סובלנות ומניעת אלימות.
את שנת 1999 הקדיש ערוץ הילדים לטיפול בתופעת האלימות, הן ברמת קמפיינים והן בהתייחסות מערכתית להיבטיה וגילוייה השונים של התופעה.  התשדירים נועדו לעורר הזדהות בקרב ילדים ולעורר דיון בסיטואציות המוכרות לכל ילד מחיי היומיום.

מטרתנו בעבודה זו:
יישום עקרונות התעמולה החברתית על הקמפיין הפרסומי בו בחרנו: "סימן שאנחנו מגזימים" - קמפיין נגד אלימות ששודר בערוץ הילדים.
סקירת תיאוריות שונות הנוגעות לנושא הנבחר:
התיאוריה של Ellul Jacques, תיאוריית הסוציאליזציה, פסיכולוגיה חברתית הכוללת את תיאוריית כח ההשפעה החברתית, תיאוריות העוסקות בתהליכים הקוגניטיביים המתרחשים אצל ילדים כאשר הם צופים בפרסומות ומאפייני פרסומות הפונות לילדים.
בנוסף, ניתוח החלק האמפירי (מיקבץ התשדירים ושיר הקמפיין). הניתוח יחולק למאפיינים תוכניים וצורניים, ניתוח טכניקות תעמולה על פי המודל של Rank ומציאת מסרים גלויים וסמויים.
בסופה של העבודה - חלק אנליטי, בו נציג סיכום ומסקנות ע"י קישור בין החלק התיאורטי לחלק האמפירי.

תוכן העניינים:
חלק א' - מבוא
חלק ב' - חלק תיאורטי
חלק ג' - חלק אמפירי, יישום חומר התעמולה שנלמד בקורס
חלק ד' - חלק אנליטי (סיכום ומסקנות)
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 61559 SHOPPING CART DISABLED
התמודדות משפחה עם ילד הלוקה בתסמונת ADDH, 2002.
סקירת התפתחות התסמונת והשפעתה על הילד ומשפחתו.
7,229 מילים (כ-22 עמודים), 12 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נושא העבודה יתמקד בהתמודדות משפחה עם ילד הלוקה בתסמונת ה-ADDH- ליקויי קשב עם או בלי היפראקטיביות. כיצד מתמודדת ומתפקדת משפחה אשר אחד או יותר מילדיה אובחן כלוקה בתסמונת זו.
בעבודתי כאחות בריאות הציבור בקהילת הקיבוץ נתקלתי לא אחת במשפחות אשר להן ילד שאובחן כלוקה בADDH -. על אף המשאבים הגדולים שמציע הקיבוץ למשפחות אלו בקבלת סיוע ותמיכה, כל משפחה התמודדה בדרכה שלה ולעתים ההתמודדות הייתה רצופה קשיים ומשברים.
התמודדות המשפחה הייתה בכמה תחומים - מול מערכת החינוך, מול הסביבה החברתית, המשפחה הרחבה, חברי הילד ובני גילו וגם בתוך המשפחה עצמה. משפחות רבות הצליחו לעבור את המשבר, אך היו גם משפחות שהתפרקו עקב כך.
בשנים האחרונות גברה מאד המודעות לתסמונת הADDH- בעיקר בשל התייחסות התקשורת לנושא. לא אחת פורסמו כתבות בנושא ובעיקר בטיפול התרופתי ועוררו סערה ציבורית. כמו כן גברה גם המודעות מצד מערכת החינוך, עד כי לעתים נוצר הרושם כי תסמונת הADDH - הפכה בשל לחץ המורים מהפרעת התנהגות ל"מחלה" המחייבת טיפול תרופתי.
עבודה זו תסקור את התפתחות המושג ADDH וכיצד קיבל את הגדרתו הנוכחית. מה השתנה בשנים האחרונות בהתייחסות הרפואה, הסביבה ומערכת החינוך כלפי התסמונת וכיצד שינוי זה השפיע על הילד ומשפחתו. אתמקד בילד בעל התסמונת ובמשפחה המצומצמת - כיצד מתמודדת ומתפקדת משפחה זו בחיי היומיום ומה תפקידנו במערכת הסיוע הרב-תחומית כגורם עוזר ותומך בהתמודדות הרצופה לא מעט קשיים. אנסה לתאר דרך עיני המשפחה את הקשיים שהם חווים עד לרגע האבחון ומרגע שניתנה האבחנה, ההתמודדות עם הסביבה החברתית, המשפחה הרחבה, מערכת החינוך והילד עצמו. כיצד התמודדות זו משפיעה על תפקוד המשפחה עפ"י מחקרים שנערכו בנושא ומה תפקידן של מערכות התמיכה השונות בהגשת סיוע ועזרה, על מנת להקל על מצוקתן של המשפחות ולהתמודד בעת משבר.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. תסמונת הADDH- - מהי?
א. הגדרת ADDH
ב. כלי האבחון וההערכה
ג. שכיחות באוכלוסייה
ד. הגורמים לADDH-
3. הטיפול בתסמונת הADDH-
4. התפתחות המושג ליקויי למידה
5. המשפחה והילד בעל תסמונת הADDH-
א. חיי המשפחה ותיפקודה
ב. התמודדות עם אבחנה של ADDH
6. השתלבות הילד במעגל החברתי ובמערכת החינוך
א. שנות הגן
ב. ADDH בשנות ביה"ס
ג. בעיות הילד עם בני גילו וקשרים חברתיים
ד. דימוי עצמי
7. תמיכה בילד ובמשפחתו
8. דיון וסיכום
9. רשימה ביבליוגרפית
 
עבודה מס' 61514 SHOPPING CART DISABLED
הנטייה לריגושים ופחד ממוות בקרב בני נוער, 2002.
בדיקה של מספר גורמים המשפיעים על הנטייה לריגושים ופחד ממוות בקרב בני הנוער, כגון : ג'נדר, מיקום הילד במשפחה, ארץ מוצא של ההורים והרצון לשרת ביחידה קרבית.
3,752 מילים (כ-11.5 עמודים), 9 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
1. תקציר
2. מבוא
3. שיטת המחקר
משתתפים
כלים
הליך
4. תוצאות
5. דיון
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים


הנטייה לריגושים ופחד ממוות בקרב בני נוער:
מטרת המחקר לבחון את הנטייה לריגושים ופחד ממוות בקרב בני נוער וזאת תוך כדי
בדיקה של מספר גורמים המשפיעים על הנטייה לריגושים ופחד ממוות בקרב בני
הנוער, כגון: ג'נדר, מיקום הילד במשפחה, ארץ מוצא של ההורים והרצון לשרת
ביחידה קרבית. אוכלוסיות המחקר מנתה 150 בני נוער מפתח תקווה ומכפר סבא.
טווח הגילאים הינו בין  .17-18

למחקר היו שש השערות מחקר:
           1.     השערה ראשונה עסקה ברמת הג'נדר על הנטייה לריגושים.
           2.     השערה שנייה עסקה בהשפעת הג'נדר על הפחד ממוות.
           3.     השערה שלישית עסקה בהשפעת מיקום הילד במשפחה על הנטייה לריגושים.
           4.     השערה רביעית עסקה בהשפעת ארץ מוצא הורי הילדים על הפחד ממוות.
           5.     השערה חמישית עסקה בהשפעת הריגושים על הפחד ממוות.
           6.     השערה שישית עסקה בהשפעת הרצון להתגייס ליחידה קרבית על הנטייה
           לריגושים ופחד ממוות.

השאלונים נמסרו על ידי צוות החוקרים ל 150 בני נוער בתיכון בכפר סבא ובשבט
"הצופים הראשונים" בפתח תקווה. העברת השאלונים במחקר היתה קבוצתית תוך
הפניית תשומת ליבם של הנבדקים להוראות הספציפיות בראש השאלון. הודגש בפני
הנחקרים שהשאלון הינו אנונימי ומטרת המחקר היא לבדוק האם יש קשר בין
ההתייחסות למוות ובין הנטייה לריגושים בקרב בני נוער.

הממצאים העיקריים: כל ששת ההשערות נמצאו כנכונות.


 
עבודה מס' 66005 SHOPPING CART DISABLED
פעילות עם Picture - book עם קבוצת ילדים, 2006.
רעיונות ודיווח על הפעילות
1,309 מילים (כ-4 עמודים), 1 מקורות, 58.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה הנוכחית מסכמת תהליך עבודה על בסיס ספר מהז'אנר  Picture Book. המפגשים התקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי, עם קבוצה של ילדים בני 7 ו-8 הלומדים בכיתות ב'-ג' בבית ספרי ממלכתי-קהילתי בבאר שבע. הספר הנבחר היה:  I thought I heard... [a book of nighttime noises] מאת : Alan Baker

תוכן העניינים:
הקדמה
תיאור הספר הנבחר ורעיונות לפעילות
תיאור  פעילות
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הספר הנבחר היה, כאמור, I thought I heard... [a book of nighttime noises] מאת: Alan Baker, ספר בעל איורים ריאליסטיים, הטומנים בתוכם את פיתרון "אשליות השמיעה " של הדמות הראשית. האיורים מלווים בטקסטים קצרים, בהם הדמות מספרת בקול ראשון את חששותיה לגבי צלילים ששומעת בלילה. הטקסט כולל גם דוגמאות רבות של onomatopoeia, מילים שמחקות את קולות החיות או את רעשי הטבע, אשר משולבים בטקסט, הופכים אותו למרתק ולמפתיע מבחינה אודיטיבית.
 
עבודה מס' 61510 SHOPPING CART DISABLED
תפיסותיהן ועמדותיהן של גננות כלפי שילוב הילד החריג במסגרת גן החובה לילדים רגילים, 2001.
מחקר הבודק כיצד ידע קודם של הגננת בחינוך מיוחד ותפיסתה את המקצועיות שלה, משפיע על עמדתה בשילוב הילד החריג במסגרת הגן הרגיל.
15,093 מילים (כ-46.5 עמודים), 62 מקורות, 488.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
רקע
פרק א' - מבוא
פרק ב' - סקירת ספרות
א. שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
ב. תפיסות המורים בחינוך הרגיל את השילוב
ג. שילוב הילד החריג במוסדות חינוך כתהליך שינוי
פרק ג' - חוק החינוך המיוחד התשמ"ח (1988)
א. מרכיבי החוק והערכתם
ב. החוק - הלכה למעשה
ג. מטרות תוכנית השילוב
ד. הדרכה והשתלמויות במסגרת מתי"א
פרק ד' - סיכום ואינטגרציה בין המחקרים שהובאו בסקירה
א. השפעת אישיות מורה ותפיסתה החינוכית כגורם להצלחתו או אי הצלחתו של השילוב
ב. השפעת ידע מורים בנושאי חינוך מיוחד כגורם להצלחתו של השילוב
ג. סיכום סקירת המחקרים
פרק ה' - מערך המחקר ומתודולוגיה
א. שאלת המחקר
ב. שיטות
פרק ו' - ממצאים
א. התפלגות המשתנים התלויים
ב. המשתנים הבלתי תלויים
ג. קשר בין המשתנים התלויים למשתנים הבלתי-תלויים
ד. סיכום הממצאים הכמותיים
ה. המחקר האיכותי - ראיונות מנהלות מתי"א
פרק ז' - דיון
פרק ח' - סיכום
תהליך השינוי של המורה\גננת
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א' - שאלון עמדות (הסתגלות ריגושית)
נספח ב' - ראיונות

המדיניות החינוכית בישראל מחייבת את שילוב התלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. חוק החינוך המיוחד 1988, מדגיש כי עיקר השילוב הוא בדרכי הוראה מתאימות לאוכלוסיות השונות המשולבות בתוך הכיתה הרגילה. תנאי חשוב לכך הוא שינוי עמדות והגברת הפתיחות של עובדי מערכת החינוך הרגיל.
(Fullan, 1997; לויאן, (1996
בשנת 1988 הוקמו מרכזי תמיכה ישוביים או אזוריים (מתי"א) על פי פריסה שנקבעה בכל מחוז ובתיאום עם הרשויות המקומיות. מרכזי התמיכה משמשים מסגרת ארגונית לתיאום ולהפעלת שירותים שונים הכרוכים ביישום חוק החינוך מיוחד בישוב או באזור.
אחת מאבני הבוחן של מערכת החינוך בישראל היא יכולתה ונכונותה לתת מענה חינוכי-לימודי הולם לצרכים המיוחדים של תלמידים חריגים המתקשים להסתגל מבחינה חברתית או לימודית לנורמות החינוך הרגיל ולהימנע ככל האפשר מהפנייתם למסגרות חינוך מיוחד.
חובה על המורה\גננת להכיר בשונות של התלמידים ואף לחנך את הילדים להכיר בה ולהוקירה. ההתמודדות עם הילד השונה והחריג בגן הרגיל מהווה אתגר חינוכי לגננת ומופת לקהילה שבה הוא אמור להשתלב כתלמיד וכבוגר.

מערך המחקר ומתודולוגיה
שאלת המחקר: מהן תפיסותיהן ועמדותיהן של גננות כלפי שילוב הילד החריג במסגרת גן החובה לילדים רגילים ?
ברצוני לבחון עד כמה משפיעים:
1. ידע קודם של הגננות בחינוך מיוחד; ידע כולל: גננות לחינוך מיוחד ששולבו לאחר מכן בחינוך הרגיל ו\או  גננות בחינוך הרגיל שעברו השתלמות אחת לפחות בסדר גודל של קורס אוניברסיטאי ו\או גננות שהוכשרו להוראה במסגרת "מגמת שילוב" ו -
2. תפיסתן האקדמית של הגננות את המקצועיות שלה, על עמדותיהן ותפיסתן של הגננות את שילוב הילד החריג במסגרת הגן הרגיל.

אוכלוסיית המחקר: גננות פעילות בשנת הלימודים התשס"א 2000/1 באזור הגליל המערבי.
מדגם: 40 גננות בגני חובה ותת-חובה מהחינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי. גננות המתגוררות במגזרים התיישבותיים: קיבוצים, מושבים וכפרים.
רוב הגננות הן מהמגזר הממלכתי, מחציתן מהמגזר העירוני. רוב הגננות הן גננות בכירות או גננות עם תואר אקדמי.כ40%- מהגננות למדו במגמה של שילוב חינוך רגיל ומיוחד וכ-40% לקחו השתלמות בנושא חינוך מיוחד. חשוב לציין, כי מבין הגננות שאינן בוגרות מגמה לשילוב מיוחד, הרוב גם לא עברו השתלמות (6 גננות שאינן ממגמת שילוב כן לקחו השתלמות). רוב הגננות ממגמת שילוב גם עברו השתלמויות בנושא חינוך מיוחד.
3 גננות מבין 4 גננות סובלות מנכות אישית. %77.5 מכירות מישהו שהוא חריג. לרוב מדובר בילדים שאיתם עבדו ולא בן או בת-זוג, בן או ידיד. מספר שנות הוותק בגננות המדגם נע בין 5 שנים ל-34 שנים, עם ממוצע 18. מספר הילדים בגן נע בין 9-25, עם 26 בממוצע. ילדים עם צרכים מיוחדים, הערך נע בין 11-0, עם ממוצע של 3.6 וילדים הנעזרים בשעות שילוב נע בין 11-0 עם ממוצע .2.4

כלי המחקר: אותר שאלון לבדיקת עמדות (אבישר 1999), המתייחס לבעלי התפקידים בית הספר: מנהל, מורה לחינוך רגיל, מורה לחינוך מיוחד כלפי שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגיל.  לצורך מחקר זה, התאמתי את השאלון לאוכלוסיית המדגם - גננות.
 
עבודה מס' 61657 SHOPPING CART DISABLED
הקשר בין התקשרות האם לבנה לבין הדיאלוג בין הורים לילדים והקשר בין גישות חינוכיות שונות להתנהגות הילד., 2000.
15,660 מילים (כ-48 עמודים), 29 מקורות, 548.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. המחקר
החלק התיאורטי
א. התקשרות - התיאוריה של בולבי
ב. גישות ודפוסי ההתקשרות הורים-ילדים
   1. הגישה הביולוגית
   2. הגישה ההתנהגותית
   3. הגישה הבין-אישית
ג. גורמים בסיסיים המשפיעים על התיווך
   1. כוונה והדדיות
   2. תיווך משמעות
   3. הרחבה
   4. תיווך תחושת יכולת
   5. תיווך לוויסות התנהגות
ד. הורות וסוציאליזציה (החברות(
   1. תורתו של אריקסון
   2. הסוציאליזציה על רקע יחסי הגומלין
       בין הילד לבין ההורים
   3. הזדהות כגורם בתהליך החברות
   4. השפעת ההורים על תהליך החברות
ה. הורות וחינוך
ו. הקשר בין גישות חינוכיות שונות להתנהגות הילד
ז. קשיי ההורים והשפעתם על הדיאלוג בינם לבין ילדיהם
ח. לסיכום
החלק המחקרי
א. שאלת המחקר
ב. מטרת המחקר
ג. השערות המחקר
ד. הגדרת משתני המחקר
ה. אוכלוסיית המדגם
ו. כלי המחקר - מבנה ודרכי עיבוד
ז. מהלך המחקר
ממצאים
א. לוחות החישוב
ב. טבלת ריכוז ממוצע הציונים אימהות, בנים ובנות
ג. פילוח הממצאים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א' - שאלון לתלמיד
נספח ב' - שאלון לאימהות

בעבודתי כמורה אני נפגשת עם הורים רבים, שבשלב זה או אחר בחייהם, ההורות
מאמללת אותם במקום להפכם למאושרים; מתסכלת אותם במקום שתרווה אותם
נחת. קשה ליהנות, כאשר הכוס נשברת; כאשר הילד רץ בהתלהבות על השולחן, הופך
הכל וכמעט נופל; כאשר הוא מפזר את צעצועיו בכל הבית, כאשר הוא יורק את
האוכל; כאשר הוא צורח אם מישהו מעז לגעת במשהו שלו. בגיל מבוגר יותר קשה
ליהנות כאשר הילד מתחצף, לא ממושמע, נעלם מהבית וכו'. (ויניקוט,  ;1988
ויניקוט, רוזמן ומירה, 1999; עמית, 1997; לוטרינגר ואויונור, 1981; בטלהיים,
1987; אלכסנדרוביץ ואלכסנדרוביץ, (1997
כל הורה מכיר מניסיונו האישי, במיוחד אם הוא הורה לילדים בגיל הרך, את החוויה
הנפלאה - להרגיש טוב כהורה. זהו אושר גדול, שרק משעה שאנו נעשים הורים אנו
מבינים את משמעותו: ליהנות מחיוכו של תינוק, לשמוח מהישגיו היומיומיים,
להרגיש סיפוק ורגיעה משעה שהוא נרגע וכו'. מתי אתם מרגישים טוב כהורים? מה
הן החוויות, הזיכרונות או האירועים, שמשמעותיים לכם כהנאה בהורות? (עמית
1997; מאסן ואח', 1994; ויניקוט, 1988; ריק, (1979
מסקירת הספרות שאפרוש בסמינריון זה עולה, כי הדיאלוג בין הורים לילדים קשור
קשר הדוק:
           בדפוסי ההתקשרות בין הורים לילדים.
           בגורמי התיווך בין הורים לילדים.
           בהשפעת ההורים על תהליכי החיברות (סוציאליזציה) של בנם.
           בדפוסי התנהגות ההורים כלפי הילד.
           במעורבות ההורים בעשייה החינוכית.

שאלת המחקר
מה מידת הקשר בין הדיאלוג וההתקשרות (Attachment) האם לבנה לבין רמת דיווח
עצמי לביטחון בהתקשרות אל האם?
ברצוני לבחון עד כמה משפיעה:
      * ההתקשרות (Attachment)  על רמת דיווח עצמי לביטחון בהתקשרות אל האם.
      * הדיאלוג בין הורים לילדים על רמת דיווח עצמי לביטחון בהתקשרות אל האם.

השערות המחקר
* ככל שרמת ההתקשרות (Attachment)  בין האם לבנה  תהיה חיובית, כך תהיה רמת
דיווח עצמי לביטחון בהתקשרות אל האם חיובית יותר.
* ככל שרמת הדיאלוג בין הורים לילדים יהיה חיובי יותר כך תהיה רמת דיווח עצמי
לביטחון בהתקשרות אל האם חיובית יותר.

אוכלוסיית המדגם
10 תלמידים שנבחרו אקראית מכיתה ה' מבית ספר במגזר הערבי בו אני מלמדת.
במקביל להם 10 אמהות של התלמידים אשר במדגם.

כלי המחקר - מבנה ודרכי עיבוד
שאלון לתלמיד
לבדיקת "דיווח עצמי לביטחון בהתקשרות אל האם - "איזה סוג ילד אני".
כלי זה פותח על ידי 1990) Park & Hazan) והוא בנוי על 15 פריטים בעלי שני שלבים
של ברירה כפויה. בכל פריט הילדים קוראים שתי אמירות, כל אחת מתארת ילד
מסוג שונה בהקשר של התקשרות בטוחה או לא בטוחה. הם בוחרים באחת
האמירות, זו המתארת אותם בצורה האמיתית ביותר.

שאלון אמהות
מקורו בעבודת התיזה של: גרנות, ד. (1995). על סמך שאלון זה התאמתי שאלות
ספיציפיות למחקר הנוכחי.

מהלך המחקר
         * בחירה אקראית של אוכלוסיית המדגם אימהות וילדי כיתתי.
         * קבלת אישור מהמחנכת וממנהל בית הספר, למרות ביצוע הראיונות בבתי
         הנחקרים.
         * קביעת מועד הראיון עם כל ילד ואימו.
         * ביצוע הראיונות עימם בהשתתפותי הפעילה תוך תרגום השאלות והבהרתם.
         * בדיקה וניתוח כל זוג ראיונות (הבן והאם) בנפרד.
         * ניתוח כל (20 במספר) הראיונות במטרה להשיב להשערות ולשאלות המחקר.


 
עבודה מס' 61712 SHOPPING CART DISABLED
גירושין, 2003.
ההליך הפורמאלי, הקשיים וההשפעות על הילדים במשפחה.
5,535 מילים (כ-17 עמודים), 6 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים
1. מבוא
2. גירושין ושלום בית
3. עד שהגט יפריד בינינו-גירושין כתהליך חיים
4. ילדים להורים גרושים
5. הקשיים שבגירושין
6. ביבליוגרפיה

מבוא
לאורך ההיסטוריה, בתרבויות ובתקופות שונות, ישנה התייחסות שונה של החברות לגירושין. במאה
השנים האחרונות חלו שינויים בעלי השפעה על התא המשפחתי, מעמד האישה ואורך החיים  -
וכתוצאה מכך קיימת עליה מתמדת בשיעור הגירושין.
חיפוש דרכים לטיפול במספרם הרב של הזוגות המתגרשים הביא לשינויים בחוקי הגירושין, כמו כן
ניתן לראות שינוי במאפייני המשפחה של הזוגות המתגרשים (בעבר היו רבים מהם זוגות צעירים
ללא ילדים, כיום ישנם אף זוגות הנשואים שנים רבות ובעלי ילדים בגילאים שונים). מעורבות ילדים
בתהליך הגירושין הפכה אותו לבעיה חברתית בשל ההשלכות על הילדים ודאגת החברה לרווחתם
המתבטאת במעורבות הרבה של בתי המשפט בתהליך (זיידל ,. (1990
חוק השיפוט בבתי דין רבניים קובע כי סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין לבית הדין הרבני
ולכן לו הסמכות הבלעדית לביצוע אקט הנישואין והגירושין וישנה סמכות מקבילה לשתי ערכאות  -
בית הדין הרבני ובית המשפט האזרחי.
בתי הדין הרבניים פועלים עפ"י ההלכה היהודית - כללי המשפט העברי, על פיהם כל המעוניין לפרק
את קשר הנישואין מחויב לבצע אקט של מתן גט וקבלתו - ועל כן הבעיה כי לא ניתן לבצע אקט זה
אלא בהסכמתם המלאה של שני הצדדים, ובמידה ואחד הצדדים אינו מוכן, לא ניתן לבצע גירושין
בשל העובדה כי לא קיימת כל דרך משפטית לביצוע האקט ועל כן יש להשתמש בכלים חוץ
משפטיים כגון: לחץ, אילוץ, "שיחוד" בממון ע"מ שהצד השני יסכים. וככל שעקשנותו של האחרון
גדולה יותר מחד ורצונו של בן הזוג האחר עזה מאידך "מחיר" התשלום יהיה גבוה יותר (קראוס,
1991).
קבוצת הנשים שלא הגיעה להסכם עם הבעל מונה חלק גדול, מהן מעוכבות גט או עגונות. במקרים
רבים חיות הנשים בנפרד במשך שנים. לעיתים ללא הסדרים נאותים ולעיתים עם הסדרים מתוקף
החוק שלא כוללים מתן גט. יש נשים שעוזבות את דירתן המשותפת (עם ילדיהם או לבד) ונשארות
ללא אמצעים. המשותף לנשים אלו הוא מעמדן המשפטי- דתי: "אשת איש", האומר כי אסור להן
להינשא עד לקבלת הגט. נשים רבות מגיעות להסכמי גירושין עם בעליהן (הכוללים ויתורים רבים)
וזאת ע"מ שלא להישאר עגונות ולסיים ההליכים מהר. חלק מהן לא מקבלות גט מבעליהן על אף
ההסכם וזאת מכיוון שהבעלים לא מכבדים את ההסכם עליו חתמו - כאילו לא נחתם הסכם בשל
העובדה שכשנחתם ההסכם מותנים היו הויתורים במעמד קבלת הגט.
אישה המוותרת על זכויותיה לטובת בעלה זכאית לקבל סיוע מהמדינה (הבטחת הכנסה, סיוע
ברכישת דירה) אולם במקרים בהם אין הסכם לא תהיה זכאית לקבלת זכויות הגרושה.
האפשרות לגירושין בניגוד לרצון הבעל הם חיים בצל האלימות. אלימות פיזית הבאה לידי ביטוי
בסימני מכות או אלימות נפשית אשר באה לידי ביטוי באיסורים שונים של הבעל כגון: להיפגש עם
חברות, בני משפחה, איסור לעבוד מחוץ לבית או הפעלת לחץ שתצא לעבוד כשהמטלות בבית רבות
מאוד (דויד , 1996).
ביטול המשותף לבני זוג הוא עיקרם של הגירושין ולכן קיומם של הילדים הופך לבעייתי כיוון
שאינם ניתנים לביטול ולא לחלוקה.
מורכבות הרגשות המתעוררים בין בני זוג שאהבו פעם והבטיחו זה לזה נאמנות נצחית מסבירה את
ההתנהגויות שגורמות לסבל רב לילדים כשהוריהם מחליטים להתגרש.
ע"מ להשיג את מבוקשם עלולים הורים להקריב את ילדיהם ב"ניגוח" ההורה האחר, תחקור הילד
על התנהגות בן הזוג, ועד השמת האשמות בפי הילד כלפי ההורה.
הנזק הנפשי שנגרם לילד הוא רב וחמור ומדובר בניצול פסיכולוגי. גירושין יגרמו לילד תמיד משבר
בהתפתחותו הסדירה. התא המשפחתי הוא המקום המועדף להתפתחות הילד כל עוד הוריו חולקים
את התפתחותו וחינוכו של הילד (אפטר, הטב, וייצמן, טיאנו,   1997).


 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>