עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "חיים נחמן ביאליק":

עבודה מס' 69947 SHOPPING CART DISABLED
הפואמה האוטוביוגראפית ומאפייניה בשירי חיים נחמן ביאליק, 2013.
מהם המאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית של ביאליק, והאם היא שונה או דומה לפואמות אוטוביוגרפיות אחרות בשירה העברית.
5,483 מילים (כ-17 עמודים), 10 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הפואמה היא סוג של שיר עלילתי עתיק ימים שתחילתו בתקופה היוונית. לרוב כולל השיר עלילה מחורזת ברורה שהמשורר מתאר בה את  עצמו בכמה  תחומים: רומנטי, ספרותי, סימבוליסטי. הז'אנר של פואמה אוטוביוגראפית הופיע לראשונה בספרות העברית בראשית המאה העשרים בשירתו של ביאליק בשם "נח".
בפואמה זו, תיאר ביאליק את תהליך צמיחתו והתפתחותו כמשורר יהודי צעיר. פואמה זו מתעדת גם כן את התפתחותה של הפואמה המודרנית בספרות העברית. היא זכתה למחקרים רבים שבחנו את מאפייניה כפואמה וכמו כן זכתה להשוואה עם פואמות אחרות, לדוגמת הפואמה של המשורר העברי וייל בשם שירי תפארת.
הפואמה האוטוביוגרפית היא ניסיון של המשורר לעקוב אחרי רצף התפתחות החוויה האישית שלו. השיר "שירתי" נחשב לפואמה האוטוביוגרפית הראשונה של המשורר ביאליק שתיאר בה את התפתחותו כמשורר יהודי ציוני מודרני.
כוונתו בשיר זה הייתה לתאר את התפתחותו, ולהחדיר לשירה את המאפיינים של הז'אנר העברי המודרני. עבודה זו מתמקדת במאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית המודרנית בשירה העברית בפרק א, ובפרק ב' ניתוח השיר "שירתי" כדוגמה לפואמה האוטוביוגרפית בשירתו של ביאליק.
העבודה תענה על השאלות: מהן המאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית של ביאליק? והאם היא שונה או דומה לפואמות אוטוביוגרפיות אחרות בשירה העברית?
בפרק הראשון הגדרתי מהי הפואמה וכיצד התפתחה במאה ה-20 והפרק השני יעסוק בניתוח השירה על פי המקורות, בנוסף אבקש להעריך את תפקידה של הפואמה האוטוביוגראפית ומאפייניה והשוני בינה ובין שאר הפואמות, במידה שהוא קיים.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א
1.1  פואמה מהי
1.2  התהוותה של הפואמה העברית המודרנית
1.3 הפואמה העברית המודרנית

פרק ב
2.1.  הגדרת הפואמה האוטוביוגרפית של ביאליק
2.2  הפואמה האוטוביוגרפית בשירת ביאליק
2.4. הפואמה האוטוביוגרפית "שירתי"

סיכום ומסקנות
רשימת ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
א. הפואמה הרומנטית: כוללת בתוכה שני סוגים עיקריים, פואמה אדגר סיבית אשר במרכזה עומד גיבור כלשהו אשר אינו המשורר עצמו, ואילו המשורר הינו דמות אשר באספקט הפעיל תהיה מעורבת בעלילה. ישנה גם את הפואמה האוטוביוגרפית, אשר המודל המבני שלה שונה. בפואמה הזו היוצר, המשורר, עצמו הוא גיבור השיר, וזה מתאר באופן ציורי את התהליך במהלכו מתבגר ואת הדרך אשר בה נבנה כמשורר. בעקבותיה של הפואמה הרומנטית התחוללו במבנה הפואמה שינויים מסוימים(3).
 
עבודה מס' 63955 SHOPPING CART DISABLED
חיים נחמן ביאליק בתוכניות הלימודים בספרות, 1998.
מקומו של ח"נ ביאליק בתוכניות הלימודים בספרות לבית הספר היסודי מקום המדינה ועד היום.
5,089 מילים (כ-15.5 עמודים), 8 מקורות, 239.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כסטודנטית במסלול לבית הספר היסודי החלטתי להתמקד בעבודה זו בתוכניות הלימוד שנכתבו על ביאליק לבית הספר היסודי בלבד (בית הספר הממלכתי והממלכתי דתי), כלומר, כיתות א'- ח'. כשהשאלה העומדת מאחורי עבודה זו היא האם קיימים שינויים בדרכי הלמידה וההוראה של מקצוע הספרות שהונהגו בעבר לעומת היום תוך כדי התמקדות ביוצר בעל חשיבות רבה כמו חיים נחמן ביאליק?

התיאוריה לעבודה מתבססת על מספר מאמרים אשר עוסקים בתוכנית הלימודים בישראל והוראת הספרות בפרט, על פיה קיימים שלושה דורות עיקריים של פיתוח תוכניות לימודים:
1. מקום המדינה ועד לשנת 1966.
2. מתחילת פעולתו של האגף לתוכניות לימודים ב- 1966 ועד לשלהי שנות ה- 70.
3. מסוף שנות ה - 70 ועד היום.
(הדעה הרווחת היא שמשנות ה- 90 קם דור חדש)

במהלך העבודה אציג דוגמאות מתוך ארבע תוכניות לימודים תוך כדי עריכת בדיקה והשוואה בין תוכנית לתוכנית, כלומר היכן ביאליק מצוי בהן, באיזה אופן ומהן ההצדקות להימצאותו בתוכנית הלימודים.

להלן רשימת תוכניות הלימוד בהן אתמקד בעבודה זו:
1. תשי"ד (א'-ד')
2. תשט"ו (ה'-ח')
3. תשכ"ב (א'-ח')
4. תשל"ט (ב'-ו')

תוכן עניינים
מבוא
רקע תיאורטי
ח"נ ביאליק בתוכנית הלימודים בספרות
ביאליק האידיאולוג
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 68007 SHOPPING CART DISABLED
המאבק בין "חיים ציבוריים" ל"חיים פרטיים" ברומנים מאת מאיר שלו, 2009.
תיאור המאבק וההבדלים בין החיים הציבוריים של דור ההורים ביצירת שלו הבאה על חשבון החיים הפרטיים, והעדפת העולם הפרטי על הציבורי בדור הבנים. העבודה עוסקת בכל ששת הרומנים הראשונים של שלו.
50,811 מילים (כ-156.5 עמודים), 140 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
   יצירותיו של מאיר שלו מבטאות בנשימה אחת אמפתיה כלפי האידיאולוגיה הציונית החיובית, הרומנטית והנוסטלגית, יחד עם אמפתיה כלפי המרד בציונות, באופן שהציונות היא דקדנטית לפעמים, עייפה, נכשלת ומאכזבת. מצב זה הוא לכאורה בלתי אפשרי מפני שהאמפתיה כלפי צד אחד פירושה בדרך כלל חוסר אמפתיה כלפי הצד השני. יש לציין שכבר בשני הרומנים המונומנטאליים של "העלילה הציונית" ("שכול וכישלון" של י"ח ברנר ו"תמול שלשום" של ש"י עגנון) קיים יחס אמביוולנטי  כלפי הפרויקט הציוני. לעומתם כתיבתו של שלו היא היסטוריוגרפית-אתנוגרפית. כתיבתו עמוסה באירועים חיצוניים רבים, חלקם מן ההיסטוריה הלאומית, ובמפגשים אנושיים רבים בלב הקונצנזוס הציוני (הכפר וירושלים).
   שלו יוצר מפגש בין שתי הגרסאות המנוגדות של הציונות כשהוא מציב במבנה העומק של יצירתו אופוזיציות כבדות משקל, ובראשן את אופוזיציית העל המעמתת את החיים הציבוריים, המונחים על ידי חשיבה לאומית קולקטיבית, עם החיים הפרטיים, שמונחים על ידי חשיבה אישית אינדיבידואלית.
   מבנה העומק של יצירת שלו בנוי ממערכת אופוזיציות (כמו כפר-עיר, משפחה-רווקות, אהה-יחסי מין, מודעות-חוסר מודעות וכו') הנשלטות על ידי אופוזיציית העל "חיים ציבוריים-חיים פרטיים". כדי לבחון את המטען הפוליטי והאידיאולוגי במבנה השטח שנגזר מן המתח שיוצרות האופוזיציות במבנה העומק, באופן שנמנעת ביניהם הכרעה כלשהי בכל תחום {ולא רק בנוגע לחוסר הכרעה לגבי טבעם הריאליסטי או הפנטסטי של האירועים, נושא בו דנה שיפמן בהרחבה רבה (1999)}, אני פונה בעבודה זו לחתך רוחב ביצירת שלו. כבר במבנה השטח ניתן לזהות מוטיבים חוזרים המצביעים על אחדותה של יצירת שלו, והם מוצגים בפרקים הבאים. חלקם - מוטיבים פואטיים הקשורים לז'אנר הכתיבה, למבנה העלילה, לתפקידי הזמן והמקום, לייצוג הריאליזם הפנטסטי, לאינטרטקסטואליות המקראית ולאפיוני המספר; וחלקם - תימטיים הקשורים למבנה המשפחתי-דורי, למוות, לאהבה וליחסי מין. מיקום חלק מן המוטיבים במסגרת אחת או באחרת הוא לעיתים דיפוזי למדי והדרך שבה חילקתי אותם אינה היחידה האפשרית. כך למשל, ניתן היה לפרק את הפרק העוסק במוטיב המוות (פרק שישי) באופן שחלק לא מבוטל ממנו יכול היה להסתפח אל הפרק העוסק במשפחה הציונית (פרק חמישי). החתך הרוחבי שאני מבקש לערוך ביצירות, בניסיון לדלות מתוכן את מבנה העומק המשותף ולתאר את ייצוגו ומימושו, הוא על כן אמצעי טכני שיש לו חשיבות פרקטית-מתודולוגית, ויש לזכור כל העת כי הטקסט המקורי של שלו מורכב ועשיר, עשוי שתי וערב, שבו מצטלבים כל המוטיבים ומזינים זה את זה, מתעמתים זה עם זה, משלימים זה את זה ויוצרים מרחב עשיר של התנסויות אנושיות. כל יצירה מהווה שלמות בפני עצמה שרק צורכי המחקר חייבו אותי לפרקה ליחידות קטנות ולבדוק את המוטיבים השונים תחת עדשת המיקרוסקופ.

   אני אנסה, בעקבות היצירות, המחקרים והעבודות שהוזכרו כאן ורבים נוספים, להראות כי אל תוך המציאות הספרותית והפוליטית בארץ, העסוקה בבירור בעיות החברה הישראלית, נשאבת גם יצירת שלו, שהיא מארג של ציונות ופוסט-ציונות במבנה השטח, ושלא במודע היא מבטאת השקפת עולם בלתי פתירה ועל כן רווית אופוזיציות במבנה העומק. בפרקים הבאים יידונו הרכיבים הבולטים הבונים את מבנה השטח, אשר נוצרים כל אחד לחוד וכולם יחד מן האופוזיציות המרכזיות של מבנה העומק. רכיבים אלה כוללים את ז'אנר הרומן התולדותי החדש שמאפייניו חשובים לזיהוי המתחים במבנה העומק, כשאליו מצטרפות מסגרות הזמן, המקום והמשפחה בהם יבחנו יחסי בכוחות בין דור החלוצים לבין דור הצבר ורגשותיהם, הקשרים האינטרטקסטואליים הענפים עם המקרא, מוטיב המוות בחוויה הציונית וההיפרבוליות העשירה והמבלבלת. בעזרת כלים אלו אי מקווה לאתר את האופן שבו מבני השטח השונים מרמזים כל אחד על מבנה עומק אחד קבוע.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. פרק ראשון: סקירת מחקר ראשונית
3. פרק שני: הרומן של מאיר שלו כרומן משפחה תולדותי
1. רומן המשפחה המסורתי
2. הרומן התולדותי
3. רומן המשפחה המודרני
4. הרומנים של שלו
5. סיכום
4. פרק שלישי: זמן ומקום בעלילה
               1. זמן
                    1.1. זמן ברומנים של שלו
                     1.2 זמן בדור ההורים
                    1.3 זמן בדור הבנים
              2. מקום
                     2.1 המקום ביצירת שלו
                     2.2. ירושלים
                 3. סיכום
5. פרק רביעי: אהבה ומין
             1. מהי אהבה?
             2. אהבה בדור האבות
            3. אהבה בדור הבנים
            4. "מומחים לאהבה"
            5. אוננות והנצחה
            6. סיכום
6. פרק חמישי: המשפחה הציונית
            1. המשפחות של שלו
            2. המשפחה בדור ההורים
            3. המשפחה בדור הבנים
            4. התפוררות המשפחה הציונית
                4.1 בגידות
                4.2 שתיקות וצעקום
            5. נספחים למשפחה
             6. סיכום
7. פרק שישי: המוות כדרך חיים
            1. מוות ושכול בספרות הישראלית
            2. מוות ושכול ביצירת שלו
                2.1 מות החלוץ- "רומן רוסי"
                2.2.תאונות בשירות המדינה- "עשו", "בביתו במדבר"
                2.3.מות הנשים המיתולוגיות- "כימים אחדים"
                2.4 התאבדויות
                2.5 מיתוס ואנטי-מיתוס
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
היכרות עם מאפייני ז'אנר הרומן התולדותי, אשר במרכזו נמצאת תמיד משפחה מורחבת (על מוסד המשפחה- ראו פרק 4), תוכל לסייע באישוש אופוזיציית העל "מעגל חברתי- מעגל פרטי" המתבלטת במבנה העומק של יצירת שלו (והנושא המרכזי של העבודה), כי ז'אנר זה חושף מאבקי כוח בין דוריים, מתמקד בשינויים שהם מבשרים בדור הבנים ומוביל את המשפחה כולה אל עבר פתרון הקונפליקטים שמעיקים עליה (במבנה השטח). מקורו של הז'אנר הזה הוא ב"רומן המשפחה המסורתי" שמתאר את חייה של משפחה ועושה בה שימוש כבמיקרוקוסמוס של החברה או של האנושות כולה. סיפורי משפחה אמנם כלולים כבר בסיפורי התנ"ך ובמיתולוגיות של עמים רבים, למשל במיתולוגיה היוונית, אולם ראשית צמיחתו של ז'אנר רומן המשפחה ההיסטורי, ז'אנר המפגיש את הרומן ההיסטורי עם רומן המשפחה מבלי להקנות תוקף היסטורי מיידי לעובדות ההיסטוריות הכלולות בו, בסוף המאה ה-19 באירופה, ושיא פריחתו בראשית המאה ה-20 (גלבוע, 2000, עמ' 2). יש הרואים בספרו של תומאס מאן "בית בונדברוק" (1901), שכותרת המשנה שלו היא "שקיעתה של משפחה" (Verfall einer Familie), את האב טיפוס הראשון לרומן משפחה היסטורי במערב, בשל היותו מגובש ואחדותי (שקד, 1990, עמ' 25; גלבוע, 2000, עמ' 2).
 
עבודה מס' 23059 SHOPPING CART DISABLED
גן עדן וגיהנום כשכר ועונש על הטוב והרשע בחיים שלאחר החיים.
העבודה עוסקת בתפיסתו של ר' מאיר אלדבי בענין השכר והעונש בעולם הבא.
4,733 מילים (כ-14.5 עמודים), 23 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תפיסת המוות נקבעה בתודעתנו על יסוד מעשה הגרוש מגן העדן. לאחר אכילת הפרי האסור על ידי אדם וחוה הפך האדם לבן מוות, כלומר למי שאינו חי חיי נצח והעונש לעוברי רצונו של הבורא מקביל לגמול הטוב לעושי רצון קונו. האמונה בגמול זה, לחיוב ולשלילה, הינה מהות הנתיב התשיעי אשר בשבילי אמונה לר' מאיר אלדבי (מרזל, תשמ"ד: 353 352,; אלדבי, תשי"ט שסז).

עשרה נתיבים סידר אלדבי בספרו 'שבילי אמונה'. הנתיבים הינם סימני דרך בחיי האדם, כאשר המטרה הסופית הינה גאולת הנפש בעולם הבא. כל הנתיבים שזורים אלה באלה, כדי להוביל האדם אל המטרה בדרך הנכונה.

השאלות המרכזיות אשר עומדות למולי בפתח העבודה הן:
א. מה קורה לנשמה לאחר המוות?
ב. מה מצפה לנשמת הצדיק בגן העדן?
ג. מהו העונש הצפוי למגיע לגיהנום?
ד. מה קורה למי שמגיע לגיהנום לשנים עשר חודשים בלבד?
ה. מיהם הרשעים הנדונים לשנים עשר חודש בגיהנום?
ו.  האם הגיהנום הוא גשמי?

על שאלות אלו אנסה לענות, תוך הסתמכות על פרשנים וחוקרי הנשמה, מתוך רצון להבין את תפיסתו של ר' מאיר אלדבי.

בעבודתי ארצה לטעון כי על פי אלדבי אין נתיב אחד מוחלט לאחר המוות והנשמה אינה מגיעה לגיהנום או לגן עדן, אלא שאיפתה של הנשמה להגיע לגן עדן ולעיתים היא נכשלת בכך לחלוטין ולעיתים מתקבלת וקורה גם שעושה נסיונות נוספים, חוזרים ונשנים להתקבל עד אשר תמצא את מקומה, שכן לא די שישא את הנשמה חסיד אלא שצריך הוא גם להיות חכם ולהכיר את חוכמת האל ואת הבריאה ועד שלא יעשה כן יהיה בעולם השפל ורק כאשר החסיד יקנה את עולם החוכמה יירש גן עדן.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון - לאחר המוות
פרק שני - הכניסה לעולם הבא
פרק שלישי - גן עדן
פרק רביעי - הגיהנום
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 40157 SHOPPING CART DISABLED
תפיסת תלמוד התורה כפי שהיא מתבטאת ב"נפש החיים" לר' חיים מוולוז'ין, וב"נתיבות שלום" לר' שלום נח ברזובסקי מסלונים, 1990.
גישות היהדות ודעתם של שני הרבנים.
5,036 מילים (כ-15.5 עמודים), 8 מקורות, 128.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
"תלמוד תורה כנגד כולם", קבעה המשנה במסכת פיאה, ודומה שהיהדות כולה, על מיטב מוחותיה, התגייסה להבין מה עומד מאחורי דבריה.
עוד הוסיפו התנאים והבחינו בין לימוד "לשמה", לבין לימוד "שלא לשמה" מבלי להגדיר את שני צדדיה של המשוואה, מה שהוסיף שמן למדורת המחלוקת.
בעבודתי אנסה להשוות בין שתי תפיסות יחודיות של תלמוד התורה ושל התורה בכלל - תפיסתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד הישיבה הליטאית בעיר מוצאו, מול זו של ר' שלום נח ברזובסקי מסלונים, האדמו"ר הנוכחי של פלג ספציפי זה של החסידות הליטאית.
אבקש לתאר את האקלים הרעיוני בו צמחו שני הוגים אלה, ואת מידת חריגותם מאקלים זה.
יש להבהיר שבסקירתי את המצע החסידי אדבר בהכללה, ללא הבחנה של ממש בין הזרמים השונים שקמו ונתהוו החל בדור השלישי של החסידות. אך בסעיף מאוחר יותר, אפרט לגבי הסתעפותה של חסידות סלונים מהענף המרכזי, ואציין את הנושאים בהם שונה מחשבתה ממחשבת החסידות ה"אורתודוכסית", אם ניתן לכנות כך את הזרם המרכזי של היהדות.
בכוונתי להראות כיצד המשיך המתח  אינטלקטואליזם צרוף - מעשה - דביקות להתקיים ביחס לתלמוד התורה, ולבנות את השקפות העולם שצמחו סביב מתח בונה זה, ובמיוחד את אלה הרלבנטיות לשני הרבנים בהם עוסקת העבודה.

הטענה המרכזית שארצה להוכיח  היא שלא ר' חיים מוולוז'ין ולא ר' שלום נח ברזובסקי יכולים להחשב כנציגים מובהקים של הזרמים עליהם הם נמנים:
ר' חיים אינו מייצג את הקנאות הליטאית הלוהטת אותה כה היטיב לנסח רבו, הגאון ר' אליהו מוילנה, ולעומתו מתקרב ר' שלום נח ברזובסקי אל רה- צנטריסיקציה של ערך תלמוד התורה, גם אם תפיסתו המהותית  את הלימוד אינה זה לזו של ה"מתנגדים".
שני ההוגים נשענים על מסורת ארוכה ומפותלת של הגות יהודית בת מאות שנים, ומרבית מקורותיהם זהים. בעיקר מוזכרים כנותני השראה הקבלה הלוריאנית, ספר הזוהר, הרמב"ם וכמובן מאמרי חז"ל. כבר מרפרוף מהיר על רשימה קצרצרה זו,  ניתן לחוש במורכבות שתבוטא בתפיסות תלמוד התורה של ר' חיים ויטל ושל ר' שלום נח ברזובסקי: הרמב"ם האינטלקטואל, מול האר"י המיסטי: מאמרי חז"ל שאינם מאורגנים לכלל שיטה פילוסופית, מול שיטתו החובקת - כל של ה"זהר". לכאורה, מקורות סותרים: אך למעשה, יניקה  מכל זרמי היהדות שקדמו להוגים אלה , תוך יצירת סינתזה יחודית ומעניינת.
לפני שאגש לעיקרי הדברים, אוסיף הערה קצרה אחת. הן ר' חיים והן האדמו"ר מסלונים לא רואים בדיונם בתלמוד התורה דיון תיאורטי - עיוני בלבד. לשיטת שניהם, ארוגה התורה בכל מצבי הקיום, ותלמוד התורה - שמשמעותו נתונה לפרשנותם, צריך להוות לאדם היהודי דרך חיים.
המקורות העיקריים בהם השתמשתי לצורך כתיבת העבודה היו ספריהם של ר' חיים ושל ר' שלום, כמובן, אך גם ספרי עזר המבהירים את תורת החסידות בכלל ואת תורת החסידות הסלונימאית בפרט. לעזר רב היה לי ספרו של נחום לאם "תורה לשמה", המרחיב עד מאוד בדיבורו על ר' חיים, האיש וספרו.


תוכן העניינים:

מבוא

פרק 1 : הגישות השונות לתלמוד התורה ביהדות.
א. תפיסת תלמוד התורה ביהדות הנורמטיבית, עד לחסידות
ב.  חידושה של החסידות -  תלמוד תורה כ"דבקות"
ג.  חסידות סלונים - המשך ושינוי

פרק 2 : "נתיבות שלום" לר' שלום נח ברזובסקי מסלונים - תפיסת התורה ותלמודה כתיווך אקטיבי ודינמי בין האל לאדם.

פרק 3:  "נפש החיים" לר' חיים מוולוז'ין - לימוד התורה כעיסוק אינטלקטואלי שמטרתו, למרבה הפלא, היא הדבקות.

סיכום

ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 62209 SHOPPING CART DISABLED
המוטיבים בשירתו של ביאליק באמצעות השיר "אם ישאל המלאך" לעומת מאפייני שירת הילדים של ביאליק., 2000.
10,398 מילים (כ-32 עמודים), 33 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. השאלה הנבדקת
ג. מטרת הסמינריון
ד. השיטה
ביוגרפיה של המשורר הלאומי והמחנך
א. תולדות ומפעלות
ב. ביאליק המשורר הלאומי
ג. ביאליק והמורשת החינוכית
ד. על שיטות החינוך החדשות
מאפייני השירה של ביאליק תחת המטריה הקנונית
א. המוטיבים העיקריים בשירת ביאליק
ב. חלוקת השירים לפי נושאים
   1. שירת האהבה
   2. שירת הטבע
   3. שירת בית המדרש
   4. שירה ארספואטית
   5. שירת זעם ותוכחה (חזון)
ג. "ואם ישאל המלאך" - רקע
ד. עמדת הדובר בכלל ובשיר אם "ישאל המלאך" בפרט
ה. "ואם ישאל המלאך" - מבנה השיר
ו. צומת המוטיבים שבשיר "ואם ישאל המלאך"
שירת הילדים של ביאליק
א. שירת הילדים
ב. הסיבות שהביאו את ביאליק לכתוב שירת ילדים
ג. ניצניה של עיתונות הילדים העברית של המו"לות לילדים
ד. תכנית ה"כינוס"
ה. שירי הילדים כ"מסכה"
ו. שאלת הלשון בשירי ביאליק לילדים
ז. בחירת הז'אנרים לשירת הילדים של ביאליק
ח. שירי טבע, לילד
ט. ההומור בשירת הילדים של ביאליק
י. פרדוקסים ומתחים אירוניים בשירתו של ביאליק לילדים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
א. הצגת הנושא
השאיפה לחדש את היהדות כתרבות לאומית שלמה הייתה שותפה לכל הזרמים של ההגות
הציונית, אולם נתגלו גישות סותרות לשאלה אודות המאפיינים שצריכים לייחד תרבות לאומית
יהודית לעתיד, ועל הקשר בין מאפייני תרבות העתיד למאפייני התרבות היהודית בעבר.1
כמשורר, מספר, מסאי, הוגה דעות ומחנך, עמדה בפני ביאליק כבעיה מרכזית ומכרעת שאלת
הזיקה למורשת הרוחנית היהודית לדורותיה.
המורשת ההיסטורית-תרבותית נתפסה לביאליק בדמות ארון ספרים עמוס לעייפה, וביאליק תפס
את תפקידו של המחנך היהודי לפתוח את ארון הספרים לפני תלמידיו כדי שכל אחד מהם ימצא
את המורשת וייצור מכוחה. מכאן גם ברור טיבו של התהליך החינוכי: עיקרו פעולות מכוונות מצד
המורים והתלמידים בלימוד של מורשת הדורות והפנמתה כנכס רוחני-לאומי.
חטיבת שירי הילדים של ביאליק מונה כשמונים שירים. הם אינם נכללים תחת המטריה של יצירתו
הקנונית של "המשורר הלאומי" אף המשורר עצמו הביע זלזול בשירי הילדים שלו.

ב. השאלה הנבדקת
האם ניתן למצוא בשירת הילדים של ביאליק את המוטיבים בטכסט השיר האוטוביוגרפי "אם
ישאל המלאך"?

ג. מטרת העבודה
לבחון את המוטיבים בשירתו של ביאליק באמצעות השיר "אם ישאל המלאך" לעומת מאפייני
שירת הילדים של ביאליק.

ד. השיטה
   1.     סקירה ביוגרפית של "המשורר הלאומי" חיים נחמן ביאליק ודעתו שלו על השירה
   הלאומית.
   2.     סקירה אוטוביוגרפית ומאפייני שירתו בכלל כפי שמשתקפת בשיר "אם ישאל המלאך":
   עמדת הדובר; דרכי עיצוב. להמחשה נוספת אשתמש גם בשירי  האהבה.
   3. אתאר את תפיסתו של ביאליק ולמורשת החינוכית תרבותית ותוך כך אציג את דעתו על
   שיטות החינוך החדשות. אבחן את הגורמים שהביאו את ביאליק לכתוב שירת ילדים: ניצניה
   של עיתונות הילדים העברית של המול"ות לילדים ותכנית ה"כינוס".
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. שחר, ד. (1999). "המורשת ההיסטורית-תרבותית ומשמעותה החינוכית בהגותו של ח"נ ביאליק" מעוף ומעשה. חוברת
שנים 1998-1999, המכללה האקדמית אחוה. (להלן: שחר).


 
עבודה מס' 61089 SHOPPING CART DISABLED
החיים מול מרקע הטלוויזיה - השפעות התקשורת על חיי הילד, 2000.
בחינת ההשפעות השונות של הטלויזיה על הילד.
2,986 מילים (כ-9 עמודים), 8 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הטלוויזיה הייתה לבת בית קבועה כמעט בכל בית ישראלי. היא מהווה את מקור הבידור והאינפורמציה המקובל ביותר עלינו. כשאנו זקוקים למנוחה, מתח, מידע, רכילות, רומנטיקה, הרפתקנות, פנטזיה, עצה - אין קל יותר מאשר ללחוץ על הכפתור ולהתרווח מולה. זה זול, פשוט, נוח ובטוח יותר מצורות בילוי הפנאי האחרות המוכרות לנו. הילד גדל היום בחברה שלנו מוקף לא רק במשפחה, חברים וסביבתו הקרובה, אלא גם בעולמות מרתקים הנגלים לעיניו דרך קבע על המרקע בביתו.
הטלוויזיה מביאה אליו עולמות רחוקים, זמנים אחרים, מידע טרי. היא מציגה בפנינו אתגרים רגשיים, מגרה את תאבוננו השכלי, מספקת נושאים לשיחה. יחד עם זאת, מעוררת הטלוויזיה שאלות וחששות רבים בקרב הציבור הרחב והחוקרים האקדמיים כאחד: הצפייה הממושכת גוזלת זמן מפעילויות אחרות, מפתחת פסיביות גופנית
ושכלית, משפיעה על תפיסת עולמנו, מעצבת תהליכים פוליטים. הטלוויזיה מגדירה עבורנו מהו אושר ומהי הצלחה, מה חשוב ומה מקובל. היא מעודדת אותנו לצורך מעבר ליכולתנו הכלכלית ומלבה יצרים אלימים, מיניים ואחרים. אנו ניצבים מול מדיום רב סתירות: הטלוויזיה משחררת - אך גם דורכת על המקום ומגבילה, היא יצירתית אך גם חוזרת על עצמה, היא משאב תרבותי לחברה - אך גם ממכרת אותה.

העבודה מתבססת על המחקר:
למיש .ד., ליבס .ת.1999,, ילדים ובני נוער בסביבה התקשורתית המשתנה של ישראל, המכון לחקר הטיפוח בחינוך האוניברסיטה העברית בירושלים.

תוכן עניינים:
מבוא
החיים מול המרקע
סיכום
ביבליוגרפיה

*הערת מערכת: בעבודה לא נכתבו הערות שוליים.
 
עבודה מס' 41201 SHOPPING CART DISABLED
חיים ויטאל והקבלה לוריאנית.
התפתחות הקבלה בצפת, חיים ויטאל ותורת האר"י והקדמתו של ויטאל לספר "עץ החיים".
3,701 מילים (כ-11.5 עמודים), 15 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אחת הדמויות המרתקות ביותר, וניתן לומר גם האניגמטיות ביותר, בתולדות הקבלה היא דמותו של המקובל בן המאה ה-16 חיים ויטאל. הוא זכה להיות תלמידם של שני המקובלים החשובים ביותר בזמנו, של משה קורדובירו, ושל יצחק לוריה האר"י. האר"י הוא אולי המקובל החשוב ביותר של כל הזמנים (עם יוצא הדופן האפשרי של מחבר ספר הזהר משה די ליאון) ותורתו השפיעה עמוקות על העם היהודי בזמנים שלאחריו ותרמה ליצירת זרמים חשובים כמו השבתאות והחסידות.

היה זה חיים ויטאל ש"גילה" את האר"י ועמד לראשונה על חשיבותה הרוחנית, והוא שימש כתלמידו הראשון והחשוב ביותר. כתוצאה שימש כצינור העיקרי (אם כי לא היחיד) שדרכו עברו רעיונותיו של האר"י (שכתב מעט מאוד בעצמו) אל התודעה של ציבור המקובלים שבקרבם הפכו רעיונות אלה לדומיננטים לחלוטין לאחר מאבק חריף ברעיונות של מורו האחר של ויטאל,קורדובירו.באופן בלתי צפוי בידי ויטאל (אם כי כפי שנראה בהמשך יש בכתביו רעיונות המרמזים דוקא על כיוון זה) הפכו רעיונות האר"י לגורם שהשפיע בצורה עמוקה ביותר לא רק על המיעוט הקטן של המקובלים אלא גם על כלל המוני העם שגם עליהם השפיעו רעיונות האר"י בצורה עמוקה, והביאו לבסוף ליצירת התנועה העממית של החסידות (שאותה ניתן לתאר בין השאר, כמובן בצורה פשטנית מאוד, כפופולאריזציה של רעיונות האר"י כפי שנמסרו בידי ויטאל) והתנועות המשיחיות של השבתאות והפראנקיזם. ועם זאת עם כל חשיבותו ויטאל הוא דמות מיוחדת מאוד ומלאה בסתירות. הוא שהיה בין האחראים להפצת תורת האר"י, ועם זאת כל חייו ניסה לשמור אותה בסוד כמוס ואף ניסה למנוע מתלמידים אחרים של האר"י להפיצה. הוא האמין שהוא המשיח בן יוסף לאחר שהאמין את אותו הדבר לגבי האר"י. הוא האמין בעליונותה המוחלטת של הקבלה על כל הזרמים האחרים ביהדות ועם זאת האמין שרוב המקובלים עד לזמנו היו שרויים באפילה לא פחות מאנשי האורתודוכסיה ההלכתית שאותם ראה כנחותים לעומת המקובלים.
את תפיסותיו אלה ניסח בצורה ברורה בהקדמתו ל"ספר ההקדמות" שמופיעה גם בראש הספר "עץ החיים".

בעבודה זאת אנתח הקדמה זאת ואנסה להסביר מהן מטרותיו העיקריות של ויטאל בכתיבת ההקדמה.
בפרק המבוא אתן סקירה כללית על התפתחות הקבלה בכלל ובצפת במאה ה-16 בפרט.
בפרק השני אתן סקירה כללית על תורת האר"י ועל חיי ויטאל ויצירתו.
בפרק השלישי אנתח את הקדמתו ל"עץ החיים".

תוכן העניינים:
1. הקדמה
2. פרק 1: מבוא- הקבלה והתפתחותה בצפת
3. פרק 2: חיים ויטל ותורת האר"י
4. פרק 3: הקדמתו של ויטאל לספר "עץ החיים".
5. סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 10105 SHOPPING CART DISABLED
רבי נחמן קרוכמל (רנ"ק) והגל, 1995.
תולדות חיי הגל, תולדות חיי רנ"ק וניתוח גישתו של רנ"ק ע"פ הגל.
4,339 מילים (כ-13.5 עמודים), 11 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
רבי נחמן קרוכמל (1875-1840) היה הוגה דעות יהודי מחכמי ההשכלה. רוב חייו חי בגליציה, שם נתלכדו סביבו רבים מחשובי ההשכלה: רפופורט, שור, צבי חיות ואחרים. הוא ליווה, בהגות היהודית, את הרמב"ם והאבן עזרא, ואילו ובדעות העולם החילוני את הגל (ידון להלן), שלינג ואחרים.
רנ"ק ישם מתודות חשובות אם כי נעדרת בו הגישה השיטתית לחקר ההלכה. לדעתו עקרונה של האגדה הוא במגמה המוסרית דידקטית לקרב את דימויי המקרא להבנת העם (בכך הוא דומה לאחד ממתנגדיו- המלבי"ם, שגם הוא פירש כך את התורה אולם כדי לסתור את תורת הפילוסופיה וההשכלה). עניינה של האגדה בתוכנה המחשבתי של התורה ולא בפירושה המושגי ויש לראות באגדות התאוסופיות את גרעינה של הפילוסופיה היהודית לתקופותיה השונות, שאף היא ביסודה אינה אלא פירושם המושגי של האמיתות הכלולות בתורה.

מטרת עבודה זו היא לסקור בקצרה את דרכי שיטתו של רנ"ק מרכיביה ולעמוד במיוחד על תורת הפילוסופיה שלו מול תפיסתו של הגל - כיצד רנ"ק רואה את מקומה של הפילוסופיה והאם הוא מעמידה בקו אחד עם התורה, מעליה- כמו הגל, או מתחתיה כמו הרמב"ם. כמו כן תבדוק העבודה האם רנ"ק היה הגליאני - קרי תורתו היתה נר לרגליו- והאם רעיון "הרוחני המוחלט" הנתפס אצל הגל תואם את גישת היהדות כפי שמציגה רנ"ק.
עניין נוסף אותו תבדוק העבודה היא מהי גישתו של הגל לתורת המדינה מול גישתו של רנ"ק. הגל, יש לציין, מדבר רבות על המדינה ומהותה, ושואב רעיונות רבים מספרו של אפלטון "הפוליטיאה".
ההשואות יערכו בשלושה מישורים:
1. הגישה לחקר ההסטוריה: מהות העמים, הלאומים והתפתחותם.
2. תפיסת מקומה של הפילוסופיה.
3. מקומה ומהותה של המטפיסיקה (העל מוחשי, הרוחני, להבדיל מהפיסיקה).

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. תולדות חייו של הגל
3. תולדותיו של רנ"ק
4. ניתוח גישתו של רנ"ק עפ"י הגל
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>