עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "זכויות":

עבודה מס' 68738 SHOPPING CART DISABLED
הקונפליקט שבין זכויות העובד לזכויות המעביד, 2011.
פיטורים כמייצגים את ההתנגשות בין זכות היתר הניהולית לבין זכויות העובד.
2,931 מילים (כ-9 עמודים), 18 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אציג ואסביר את המושג "פררוגטיבה ניהולית" כמייצג את זכות המעביד במפעלו, את זכויות העובד במקום עבודתו, את הקונפליקט בניהם כפי שהוא מתבטא בעיקר במגזר הפרטי שלא מעגן את זכויות העובד ע"י הסכם קיבוצי, כיצד הוא בא לידי ביטוי בפיטורים וכן גישות רווחות להתמודדות עם קונפליקט זה.
בפרק הראשון אסביר את מושגי הבסיס-"פררוגטיבה ניהולית", זכויות העובד במקום עבודתו וכן אראה את ההתנגשות בניהם.
בפרק השני אציג כיצד התנגשות זו משתקפת בפיטורים ואראה זאת דרך מקרה מסוים שהוצג בבית המשפט.
בפרק השלישי אציג את הגישות הרווחות להתמודדות עם התנגשות זו במשפט ההשוואתי אופקי-בישראל, באירופה ובארה"ב.
לבסוף אסכם את העבודה תוך התייחסות למושגים, לקונפליקט ולפתרונות המעשיים שהובאו במסמך זה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. זכויות המעביד מול זכויות העובד
מבוא
זכויות המעביד
זכויות העובד
הקונפליקט
סיכום
3. פיטורים כמייצגים את הקונפליקט בין זכויות המעביד לזכויות העובד
מבוא
כללי
עניין לאה לוין נגד רשות השידור
סיכום
4. הגישות הרווחות בעולם להתמודדות עם הקונפליקט
מבוא
ארה"ב
ישראל
סיכום
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
זכויות המעביד:
למעביד, בתור בעל המפעל, סמכויות מסוימות הנוגעות למפעל ולניהולו.
סמכויות אלו הן למעשה זכות וזו נקראת הפררוגטיבה הניהולית או זכות היתר הניהולית של המעביד, המעניקה לו את הזכות לנהל את מפעלו כראות עיניו, באופן חד צדדי ואף, לעיתים, בניגוד לדעת עובדיו(1).
כדי להרחיב בעניין זכות זו, ניתן להשתמש בהגדרתו של גיא דוידוב:
 
עבודה מס' 63083 SHOPPING CART DISABLED
זכות הערעור כזכות מהותית., 2003.
3,085 מילים (כ-9.5 עמודים), 32 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
הקדמה
פרק א: ההבחנה המסורתית בין הוראות מהותיות ודיוניות
פרק ב: ההנמקות לסיווג זכות הערעור כדיונית והביקורת על סיווג זה
פרק ג: תחולה מסויגת של ההבחנה המסורתית
פרק ד: הבחנה בין זכויות מוקנות וציפיות
פרק ה:  הפרדה בין הכח להשיג על החלטות שיפוטיות לבין זכות הערעור
סיכום
ביבליוגרפיה

הקדמה
זכות הערעור סווגה בפסיקה הישראלית כזכות מהותית, ולא כזכות דיונית. סיווג זה מבוסס על
ההבחנה המסורתית בין זכויות דיוניות ומהותיות, הרואה בזכויות הדיונית כלי עזר להגשמת
הזכויות המהותיות.
ההנמקה שניתנה בפסיקה לסיווג זכות הערעור כמהותית מתמקדת בחשיבותה של הזכות, על
בסיס ההכרה בכך שהינה "מרכיב חיוני של שפיטה הוגנת".1 בשל סיווג זה לא הוחלו שינויים
בזכות רטרואקטיבית, בניגוד לזכויות דיוניות, ועל ענין זה נסב חלק גדול מן הפסיקה בנושא.
סיווג זכות הערעור כמהותית על סמך חשיבותה מעורר קשיים, מאחר וזכות הערעור עונה על
המאפיינים המיוחסים לזכות דיונית, אולם מאחר ובתי המשפט חששו ממתן תחולה
רטרואקטיבית לשינויים בזכות הערעור, העדיפו לסווגה כזכות מהותית. מובן כי פתרון זה אינו
מתיישב עם ההבחנה המסורתית, אך הבחנה זו לא נזנחה כליל בפסיקה. מכאן נובע שסיווג זכות
הערעור מוביל לחוסר עקביות וחוסר ודאות, בעיה אשר מוטב לפסיקה הישראלית ליישבה, שכן
אין היא הולמת שיטת משפט מודרנית.

במענה לקשיים אלה ניתן להציע מספר פתרונות. הפתרון הראשון מבוסס על זניחת ההבחנה
המסורתית בין זכויות דיוניות ומהותיות. הפתרון השני מחליף את ההבחנה המסורתית בהבחנה
בין זכויות מוקנות לבין ציפיות. הפתרון השלישי משמר את ההבחנה המסורתית, אך מפריד בין
הכח להשיג על החלטה שיפוטית לבין זכות הערעור - בעוד שהכח יסווג כמהותי, הזכות תסווג
כדיונית.

פרק א' ידון בהבחנה המסורתית בין זכויות דיוניות ומהותיות.
פרק ב' יבחן בחינה ביקורתית את ההנמקות לסיווג זכות הערעור כמהותית בפסיקה הישראלית.
פרק ג' יציג פתרון אחד לבעיות שמעורר סיווג זה, הוא הפתרון המבוסס על מיתון ההבחנה
המסורתית בין זכויות דיוניות ומהותיות.
פרק ד' ידון בפתרון שני, המחליף את ההבחנה המסורתית בהבחנה בין זכויות מוקנות לבין
ציפיות.
פרק ה' יציע פתרון נוסף לבעיות שהוצגו, המבדיל בין כח ההשגה על החלטה שיפוטית לבין זכות
הערעור הקונקרטית.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 87/85  ג'מאל אחמד ג'בר ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל  פ"ד מב(353 ,(1


 
עבודה מס' 69394 SHOPPING CART DISABLED
דיני עונשין - זכויות נאשמים למול זכויות קורבנות, 2012.
דיון באיזון שבין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי.
10,347 מילים (כ-32 עמודים), 54 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אעסוק באיזון שבין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי. אתמקד בנושא של השקה בין המשפט החוקתי למשפט הפלילי כאמור, ובפרט באספקטים משפחתיים הקשורים לקורבנות ונאשמים. ישנו מתח מתמיד בין זכויות נאשמים לזכויות קורבנות ובמתח זה עוסקת עבודה זו.

כוונתו של חיבור זה היא להאיר את הבעייתיות הקיימת ביחסי הגומלין שבין חוק-היסוד ובין זכויותיו של נאשם לפי החקיקה הקיימת ולפי הפסיקה, להצביע על כיווני התפתחות חדשים אפשריים לאחר חקיקתו של חוק-היסוד, תוך השוואה לשיטות משפט אחרות ולהציע אפיקי התפתחות הנראים בעיני המחבר כמתאימים לשיטת המשפט הישראלית.

תוכן עניינים:
מבוא
1. זכויות נאשמים
השוואה למשפט הקנדי
הזכות להליך הוגן
חזקת החפות מפשע
עקרון החוקיות
חירות מפני עונש אכזרי ובלתי צודק
2. זכויות קורבנות
יחס בתימ"ש בארץ
זכויות נפגעי עבירות
הפתרון

סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
לדעתם של המלומדים א' ברק וי' קרפ(5), סעיפים 2 ו-4 לחוק-היסוד, שעניינם השמירה וההגנה על החיים, הגוף והכבוד, סעיף 5 לחוק-היסוד, הדן בחירות אישית וסעיף המטרה המדבר בכבוד האדם וחירותו עשויים לשמש תשתית מספקת לעיגונן של הזכויות הפרוצדוראליות בהליכים הפליליים בחוק-היסוד עצמו. לדעה זו אף אני מצטרף.
 
עבודה מס' 66041 SHOPPING CART DISABLED
הזכות להמרת דת מול הזכות להגנה על זהות דתית ואמונה קיימת, 2004.
באיזו מידה, מתנגשים הסעיפים המגינים על הזכות להמרת דת, עם הסעיפים המגינים על הזכות להגנה על זהות דתית ואמונה קיימת? וזאת באותן האמנות העוסקות בזכויות ובחופש הדת.
4,046 מילים (כ-12.5 עמודים), 27 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המשפט הבינלאומי, אמנות האו"ם ואמנות נוספות עוסקות בהרחבה בנושא חופש הדת לכל "באי עולם".
רוב רובם של המסמכים מתייחסים רק להיבט של הזכות לבחירת בדת ואמונה של אותו "בא עולם", הכוונה - לכל אדם הזכות לבחור לעצמו ולילדיו את הדת והאמונה הרצויים לו. יש עיסוק מועט בהיבט של הזכות להפיץ דת ולהמיר את דת הזולת. העבודה עוסקת בבעיות הנוצרות כתוצאה מהתנגשות של סעיפים באותן אמנות.
סעיפים העוסקים בחופש הדת מול סעיפים העוסקים בחופש להפצת הדת. העבודה גם סוקרת את התיחסות המשפט הישראלי, האמריקני והקנדי לנושא המרת דת הזולת.

השערת המחקר: כאשר ניתן חופש בנושא מסוים וניתן חופש בנושא המנוגד ומגביל לנושא הקודם - באותו מסמך, ברור כי ייוצרו עימותים והתנגשויות. כאשר יש התיחסות לחופש בחירת הדת וגם ניתן חופש להפיץ את אותה דת, ולהמיר את דת הזולת - אותה דת שבחר לעצמו, הנה יעלו ויצופו מקרים, אשר באין הגדרות ברורות - יזדקקו להכרעות בית משפט. כלומר - הגדרת מעמד זהה לשתי זכויות מנוגדות - מן ההכרח שיצור בעיות.

שיטת העבודה: מאחר ואנו מתעתדים לבחון מתי משהו מסויים מתנגש עם משהו אחר, יש צורך להגדיר ולהבין את שני הנושאים. הגדרה נכונה וברורה, תציף מעצמה את המוקד להתנגשות. מוקד הנמצא בנקודת ההשקה.
לאחר מכן נעסוק בסוגיה: אם ומתי מוטב להפעיל הגבלות שונות על מנת למתן את העימות.

תוכן עניינים:
מבוא
השערת המחקר
שאלת המחקר
שיטת העבודה
הגדרות
דת "אזרחית"
דת "דתית"
המרת דת
יחס דתות שונות להמרת דת
אמנות ומסמכים העוסקים בזכות לבחירת דת ובזכות להפצת דת
המרת דת בחוק הישראלי
המרת דת בחוק האמריקני והקנדי
סכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מהי דת? החוקר BELLAH (1) דן ב"דת אזרחית" שהיא גם אותם סמלים וטכסים שאינם שייכים לדת ה"דתית". אך בעיקר מפריד החוקר את הדת האזרחית מהדת ה"דתית". הדת האזרחית תורמת ללכידות החברה, כאשר הכלל קודם לפרט, הוא מתייחס בביטול לחירוית הפרט שהן חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה.
קימרלינג (2) רואה בדת האזרחית את כינון המדינה הדמוקרטית ההסדרית הכוללת ריבוי תרבויות, דתות וגרסאות של דתות, לאומים, הומוס, לסביות, חד הוריים וכו'. הדת האזרחית ספגה אל תוכה מרכיבים מדתות שונות.
הדת האזרחית תבוא לידי ביטוי בהחלפת הדגל, הסמל, ההמנון, הפרדת חגים דתיים מחילוניים. תוספת ימים רשמיים ללוח השנה : רצח רבין, יום הטבח בכפר קאסם, מימונה, ה- 9 במאי - הניצחון על גרמניה הנאצית ועוד.
--------------------------------------------------------------------
1 - Bellah, Robert . Afterword : Religion and the Legitimation of the American Republic. The Broken Covenant. Chicago:The University of Chicago Press.1992, pp164-188. בתוך : קורס : דמוקרטיה רב תחומית, מקראה. בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
2 - קימרלנג ברוך, קץ שלטון האחוסלים, כתר הוצאה לאור,ירושלים, 2001, עמ' 89-100.
נויברגר בנימין,דת ומדינה בישראל, בהוצאת מכון פלורסהיימר,1997, בתוך מקראה, קורס: הדמוקרטיה בישראל - סוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, 2003, עמ' 724.
 
עבודה מס' 69393 SHOPPING CART DISABLED
משפט חוקתי - הזכות לפרטיות למול זכות הציבור לדעת, 2011.
מהו הגבול שבין הזכות לצנעת הפרט ולפרטיות האדם לבין זכות הציבור לדעת ולקבל מידע שהם חלק מענייניו הציבוריים של הפרט החב בחובת הנאמנות הציבורית.
9,111 מילים (כ-28 עמודים), 65 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
חרף חשיבותה הגדולה של הזכות לפרטיות, לא בנקל נמצא לה בספרות הגדרות פשוטות וממילא גם לא קצרות שלה. הזכות לפרטיות מתוארת פעמים רבות כזכות להיעזב לבד ("The right to be left alone"), ואולם ברי כי הגדרה זו אינה ממצה. עד כה, טרם גובשה בעולם המשפט הגדרה נהירה, וממילא שלא אחידה, ביחס להגדרת הזכות לפרטיות. הדעת נותנת שלפי העת הזו, אין קושי של ממש להצביע על דוגמאות לזכות לפרטיות אך זה גם לא ניתן  להגדירה הואיל ו"הפרטיות היא כמו פיל, קל יותר לזהותה מאשר להגדיר את מהותה".

הקושי במציאת הגדרה מוצלחת ומוסכמת לזכות לפרטיות נעוץ בכמה ויכוחים בלתי פתורים בין משפטנים ופילוסופים שעסקו בתחום. ראשית, אין הסכמה באשר לאופי הפרטיות: יש הרואים אותה כזכות של האדם (Right), ואילו אחרים רואים אותה כמצב עניינים (State, Condition). שנית, קיימת מחלוקת לגבי האופן שבו פועלת ה"פרטיות". יש הטוענים כי הקביעה שהאדם נהנה מפרטיות פירושה היא הגבלת נגישות אליו, אחרים דוחים טענה זו שכן לדידם משמעות הפרטיות היא שליטה שקיימת לאדם על תחומים מסוימים של חייו. שלישית, קיים ויכוח, בעיקר בארה"ב, באשר לתוכן המושג. מחד גיסא ניצבים אלה הגורסים כי הפרטיות מסדירה את האוטונומיה האישית של האדם, והיא לב ליבה של הגדרת הפרטיות, מאידך גיסא ניצבים הגורסים כי הפרטיות מסדירה את הגנת המידע הנוגע לאדם, והוא המרכיב העיקרי בהגדרת הזכות לפרטיות.

העדר ההגדרה המדייקת לא מנע מבתי המשפט לקשור לראשה של הזכות לפרטיות כתרים כגון "הזכות המוערכת ביותר על-ידי בני האדם", ו"התחלת כל החירויות". על הזכות לפרטיות נאמר גם כי "היא אחת החירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי והיא אחת מזכויות העל המבססות את הכבוד והחירות להן זכאי אדם כאדם, כערך בפני עצמו(1).

ניתן לראות בדעות מלומדים(2) כי "עניין ציבורי" הוא עניין שיש לציבור אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו, לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואו לשם אורחות חייו. המינוח "עניין ציבורי" מתייחס רק לפרסום פוגע בפרטיות, שבידיעתו יש משום "תועלת לציבור". כך נראה כי "עניין לציבור" יכול להכיל כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא.  

שאלת המחקר:
מהו הגבול שבין הזכות לצנעת הפרט ולפרטיות האדם לבין זכות הציבור לדעת ולקבל מידע שהם חלק מענייניו הציבוריים של הפרט החב בחובת הנאמנות הציבורית.  

תוכן עניינים:
מבוא
שאלת המחקר
הזכות לפרטיות
זכות על חוקתית
הפסיקה עובר לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
הפסיקה לאחר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
הפסיקה בראי הזכות לפרטיות
הזכות לפרטיות במערכת היחסים שבין הפרט למדינה
ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות - "פירות העץ המורעל"
הזכות לפרטיות כנגד בטחון המדינה והציבור
חשיפת חומר חקירה בראי הזכות לפרטיות
הגנת הפרטיות למול הצורך במאגר מידע
הגנת הפרטיות למול עקרון פומביות הדיון
הזכות לפרטיות כבחירה אוטונומית
הזכות לפרטיות במערכת היחסים שבין הפרטים לבין עצמם
הזכות לפרטיות של המת
החיכוך שבין הזכות לפרטיות לבין זכות הציבור לדעת
הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי
הזכות לפרטיות מול הזכות לפרסום
הזכות לדעת מכח החוק
הפרסום לא היה כוזב
ענין ציבורי המצדיק פגיעה בפרטיות
הפרסום בראי תום הלב
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נכללה הזכות לפרטיות בגדר סעיף 7 והיא מנויה כיום כאחת הזכויות המעוגנות כזכות חוקתית. מתבנית הסעיף נראה כי סעיף 7(א) קובע את המסגרת לזכות לפרטיות, אך סעיפים 7(ב)-7(ד) מפרטים את מרכיבי הזכות השונים תוך הטוויה קונקרטית של הזכות החוקתית לפרטיות(3). על זכות המסגרת לפרטיות, כאמור בסעיף 7(א), נכתב בענין 'האגודה לזכויות האזרח'(4).
 
עבודה מס' 68050 SHOPPING CART DISABLED
הזכות לחיי משפחה והזכות להינשא בישראל, 2009.
הזכות לחיי משפחה והזכות להינשא בישראל, תוך בחינה השוואתית למשפט הבינ"ל ולדין האמריקאי.
13,865 מילים (כ-42.5 עמודים), 76 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ב-17 השנים האחרונות אנו עדים למהפכה חוקתית המתרחשת בין כותלי ביהמ"ש, הכנסת והחברה הישראלית בכללותה. מהפכה חוקתית זו החלה בעקבות חקיקת חוקי היסוד הנוגעים לזכויות אדם- חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.  חוקי יסוד אלו יחד עם פסיקה ענפה של ביהמ"ש העליון בישראל, שינו את מפת זכויות האדם בישראל, וכתוצאה ממהפכה זו קיבלו זכויות אדם רבות בישראל הכרה כזכויות יסוד חוקתיות.
הזכות לחיי משפחה לא קיבלה התייחסות מיוחדת בשנים הראשונות של מהפכה חוקתית זו. הדיון בזכות זו עלה במספר מקרים, אך בעיקר בעקבות עתירתו של ארגון עדאללה בשנת 2003, השיח הציבורי והמשפטי התחדד לגבי זכות זו. בעקבות העתירה הנ"ל פסק ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ, פסיקה הפוגעת בצורה קשה בזכות לחיי משפחה בישראל(1). עם זאת, על אף הקשיים הרבים שפסיקה זו העלתה, יש בה כמה קביעות חשובות וחיוביות ובראשן ההכרה בזכות לחיי משפחה כזכות חוקתית במדינת ישראל. כך קבע השופט ברק:
"נקודת המוצא הינה כי המשפחה הינה "יחידה חוקתית"... היא זוכה להגנה חוקתית. הגנה זו מצויה בליבה של הזכות לכבוד האדם... אכן, הזכות לחיות יחדיו כתא משפחתי, היא חלק מהזכות לכבוד האדם. היא נופלת לגרעינה של הזכות לכבוד... אחד המרכיבים היסודיים ביותר של כבוד האדם הוא כוחו של האדם לעצב את חיי המשפחה שלו על פי האוטונומיה של רצונו החופשי, ולגדל במסגרתו את ילדיו, תוך חיים משותפים של מרכיבי התא המשפחתי. התא המשפחתי הוא ביטוי מובהק למימושו העצמי של האדם"(2).

בעבודתי אבדוק מהי הזכות לחיי משפחה ואילו הגנות היא אמורה לתת לתא המשפחתי. תחילה אבדוק את היחס של המשפט הבינ"ל לזכות חשובה זו ואבחן אלו זכויות נוספות נובעות במישרין מזכות זו. לאחר מכן אבדוק כיצד הדין הישראלי מתייחס לזכות.
בעבודתי אתמקד בזכות להינשא, זכות הנגזרת בצורה ישירה מהזכות לחיי משפחה. הזכות להינשא נחשבת הן במשב"ל והן בדין של מדינות רבות כזכות יסוד חוקתית. מצבה של זכות זו בישראל טעון שיפור, בעיקר בשל שליטתו הכמעט בלעדית של הדין הדתי בכל הקשור ביחסי אישות בישראל. בעבודתי אציג את הקשיים המרכזיים העולים משליטתו של הדין הדתי ואת החלופות האזרחיות שפותחו לדין זה. לבסוף אציג את הדין הראוי שיש להחיל בעניי בישראל, ביחס לזכות להינשא, ואציין אלטרנטיבות אפשריות לצד דין ראוי זה.

תוכן עניינים:
1. מבוא:
2. מאפייניה של הזכות לחיי משפחה:
2.א. הזכות לחיי משפחה במשב"ל- זכות יסוד:
2.ב. הזכות לחיי משפחה- זכות חברתית או זכות אזרחית?
3. הזכות לחיי משפחה במשפט הישראלי:
3.א. הדין הפוזיטיבי:
3.ב. פסיקת בתי המשפט בעניין הזכות לחיי משפחה:
4. הזכות להינשא
4.א. הזכות להינשא והזכות לחיי משפחה- יחסי גומלין:
4.ב. הזכות להינשא
ידועים בציבור:
נישואים אזרחיים-
4.ג הזכות להינשא או הזכות לשוויון?
4. ד. חשיבות ההגנה על הזכות להינשא
4.ה. הגבלות על הזכות להינשא בישראל
4.ה.1. הגבלות אוניברסאליות
4.ה.2 הגבלות המיוחדות לדין הישראלי:
4.ו. בעיות במצב החוקי הקיים
5. דין משווה-  ארה"ב:
6. פתרונות חלופיים למצב הקיים בישראל:
א. נישואים אזרחיים:
1. נישואים אזרחיים לפסולי חיתון בלבד:
2. נישואים אזרחיים כמסלול מקביל לנישואים דתיים:
3. נישואים אזרחיים בלבד:
ב. מרשם זוגיות:
7. הדין הרצוי- בין שאיפות למציאות:
8. סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
2.א. הזכות לחיי משפחה במשב"ל- זכות יסוד:
ההתייחסות הראשונה של המשב"ל לגבי הזכות לחיי משפחה נמצאת בהכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם משנת 1948. הסעיפים הרלוונטיים בהכרזה זו הם:
"12- לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב. כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה."
"16(1) כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.
 
עבודה מס' 20581 SHOPPING CART DISABLED
הפלה מלאכותית - הזכות להורות לעומת הזכות לשלמות הגוף ולפרטיות.
בחינת עמדת המחוקק והפסיקה בנושא זכותו של הגבר להיות אב, לעומת זכות האשה לשלמות גופה, במצב בו הם אינם נשואים.
2,930 מילים (כ-9 עמודים), 8 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת העבודה היא לבדוק את עמדת המחוקק והפסיקה בנושא זכותו של הגבר להיות אב, לעומת זכותה של האישה לשלמות גופה ונפשה ולפרטיות, כל זאת כאשר האישה הינה הרה לגבר, שהינה או היה בעלה, היא אינה מעוניינת בוולד.

הקדמה- הפלה מלאכותית והשלכותיה
השונות הביולוגית של הזכר והנקבה מולידה תוצאה נורמטיבית בלתי שיוויונית, כאשר במקרה הזה זוכה האישה ליחס מועדף. לדוגמא כאשר אישה מתעברת מגבר שטען כי הוא משתמש באמצעי מניעה, והסתבר כי הולכה שולל, הרי שהגבר אינו נפגע באופן גופני. ההריון הבלתי רצוי מבחינתו ישפיע עליו לכל היותר באופן רגשי ובמישור כלכלי לאחר הלידה. לפי הגישה המקובלת, החובה הכלכלית של האב לזון את ילדיו לא תחשב כנזק בגלל שיקולים של זכויות הילד וטובתו, ועל פגיעה רגשית בלבד אין בדרך כלל אפשרות לתבוע פיצוי בנזיקין.

מדי כמה שנים עולה שוב נושא ההפלות וחלים שינויים בטפול החוק בעניני הפלה ..
 
עבודה מס' 69673 SHOPPING CART DISABLED
זכות היתר הניהולית למול השמירה על זכויות העובדים, 2008.
בחינת מעמד ארגון העובדים והשפעתו על מימוש זכויות העובדים.
10,641 מילים (כ-32.5 עמודים), 40 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ראשית ניסיתי להבין מהי אותה "זכות-יתר" של המעביד לנהל את עסקו כראות עיניו ומה הם גלגוליה לאורך השנים, ואת מסקנותיי ריכזתי בפרק השני לחיבור זה.
לאחר שהגעתי למסקנה כי בשנים האחרונות התחזקה זכות היתר של המעביד במפעל בעיקר על חשבון השמירה על זכויות העובדים בישראל, ניסיתי, בפרק השלישי (שהוא עיקר גוף העבודה) להבין מדוע כך הם פני הדברים ומדוע התערער עד מאוד מעמדו של העובד השכיר. במהלך המחקר שנגע לפרק זה גיליתי מספר גורמים להיחלשותם של ארגוני העובדים כפי שמתואר בפרוטרוט בפרק השלישי.
המסקנה שהגעתי אליה היא כי ארגוני העובדים שבעבר היו דומיננטיים מאוד, נחלשו ב-20 השנים האחרונות ועד כדי שהם למעשה כפופים היום במידה רבה ברוב התחומים לגחמותיהם של המעבידים, ושאלתי את עצמי האם זה מצב ראוי והאם זו גזירה משמיים??
משהגעתי למסקנה כי לא כך הם פני הדברים וכי למדינת ישראל דרוש שינוי חברתי אשר יכול להתחולל דרך השינוי במערכת יחסי העבודה בישראל, חשבתי על דרכים לחיזוק כוח המיקוח של העובד אל מול הארגון מתוך מטרה להסיג את זכות היתר הניהולית של המעביד קצת אחורה אל איפה שהייתה בעבר. מה שעמד מאחורי רוב הצעותיי הוא חיזוק ארגון העובדים ו/או חיזוקו של העובד הפרטני באמצעים של חקיקה, דהיינו התערבותו של המחוקק לטובת העובד מתוך נקודת המוצא האמורה לפיה היחס בין זכות היתר הניהולית ושמירה על זכויות העובדים בישראל של 2008 יצא מגדריו של איזון ראוי והגון, ויש לשנות את מצב הדברים.

תוכן העניינים:
פרק 1 - מבוא
פרק 2 - זכות היתר הניהולית של המעביד
פרק 3 - מעמד ארגון העובדים והשפעתו על מימוש זכויות העובדים
    3.1 כלליות וכוללניות ההסתדרות
    3.2 ההסתדרות כמכשיר של המפלגות לשליטה בהמונים
    3.3 תמורות במדינה ובמשק ההסתדרותי 1950-1994
    3.4 תהליכים וגורמי שינוי
        3.4.1 תהליכים גלובליים כלליים
        3.4.2 תהליכי הפרטה ומיקור חוץ
        3.4.3 מדיניות משפטית-פוליטית כלפי ההסתדרות בישראל
    3.5 מימוש זכויות עובדים
פרק 4 - הצעות לחיזוק ארגוני עובדים וכוח המיקוח של עובדים
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הגם שהתהליך של מעבר מסטטוס של עבד לסטטוס של עובד המועסק לפי חוזה היה ביסודו תהליך הדרגתי לאורך שנים רבות, במבט רטרוספקטיבי, ניתן לראות כי המעבר האמור השפיע בתחום העבודה בעיקר בכמה הקשרים: ראשית, בניעות של יחסי העבודה, המאפיינת כל קשר חוזי: המעבר ממיצב ליחסים חוזיים מלמד יותר מכל על השוני שבין אי-הניעות של מבצעי העבודה שהשתייכו לסטטוס בעבר (העבדות) לבין ההשתחררות והחופש שמבצעי העבודה נהנים ממנו בתוקף הסטטוס בהווה (החוזה).
 
עבודה מס' 66283 SHOPPING CART DISABLED
הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת, 2002.
חופש הביטוי והתנגשותו עם הפרטיות לה זכאי כל אדם, תוך התייחסות למספר תיאוריות רעיוניות אודות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, סקירת החוק והפסיקה בישראל.
11,246 מילים (כ-34.5 עמודים), 53 מקורות, 239.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו עסקה בזכות לפרטיות אדם, במיוחד איש ציבור, מול זכות הציבור לא לדעת.
הפרטיות בישראל לא הוגדרה בחוק שנים רבות ורק בתחילת שנות השמונים המחוקק מצא לנכון, בעיקבות ועדה שקמה לנושא צנעת הפרט, לחוקק חוק בנושא הפרטיות.
החברה אליה אנו שואפים היא זו שיש ברגישות לפרטיות ורצון שלא לפגוע באחר שלא לצורך, יחד עם מחויבות לחופש מידע ולזכות הציבור לדעת מידע שיש בו עניין ציבורי ולגטימי. לעיתים אין שתי המטרות הללו מתנגשות: אין כל טעם טוב ומשיקולים של פרטיות למנוע פרסום עינינים כלליים, הנוגעים להשקפות, התפתחויות מדעיות או הגותיות עמדות רצויות וכדומה. לעיתים שתי המטרות מתנגשות חזיתית כאשר אין לפרסום טעם או משמעות בלי זיהוי הפרט בו מדובר ואז אין מנוס מנקיטת עמדה.
ביסוד החוק עומדת ההנחה כי מהבחינה המוסרית אי אפשר לקבוע שזכות הציבור לדעת תגבור תמיד. לעיתים יצדק הענין הציבורי הלגטימי חדירה חמורה מאוד לפרטיות: יש לציבור עניין לגטימי בכך שהעומדים בראשו ומחליטים החלטות מכריעות לגביו יהיו בכושר תפקודי מלא.
מבין פסקי הדין שנסקרו בעבודה זו פסקי הדין שדנים בפרטיות מספרם מועט ביותר היות ומספר פסקי הדין שנדונו בבתי המשפט קטן הוא. הציבור לא מרבה להשתמש בחוק זה, למרות שבעיתונות ניתן למצוא פעמים רבות סיפורים על אנשים ואישים היכולים לראות את עצמם נפגעים מפרסום פרט זה או אחר. הסיבה היא כי המחוקק השאיר פתח גדול ביותר לנושאים כמו: זכות הציבור לדעת, העניין ציבורי אשר לתוך הגדרתם יכולים להכנס מרבית הכתבות. כמו כן לא הוכנס לתוך החוק עניין של הערכות כך שלעיתים קרובות ניתן להעריך דברים בעיתונות ודבר זה לא נחשב לפגיעה בפרטיות.
ההכרה כי החשש מפני העונש שבדיעבד מהווה פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות, ועל כן אין מקום לחוקים המאפשרים ענישה כזאת, היא העומדת מאחורי הניסוח המצוי בתיקון הראשון של החוקה האמריקאית הקובעת כי הקונגרס בתוקף התיקון, מנוע קטגורית מלחוקק ולאשר אי פעם חוקים שיגבילו את חופש העיתונות או שיאפשרו להטיל עונשים בדיעבד על הפרסום. כלומר הפחד הוא גורם מרתיע מלפרסם.
בישראל לא קיימת חוקה המגינה על חופש הביטוי וקובעת את מגבלותיו. לפיכך יש להקפיד על כללי משחק נאותים, קרי ציות לגורמים חברתיים, שיבטיחו חופש ביטוי וימעיטו את נזקיו: ראשית יש להקפיד על כך שיתקיים איזון בדיווח על אירועים ומחלוקות. פירושו של האיזון הוא שאמורים לוודא כי ינתן ביטוי לצדדים השנויים במחלוקת כדי שצרכני התקשורת יוכלו ללמוד על היבטיה השונים טרם יגבשו את עמדותיהם.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 מהי תקשורת
1.3 חשיבות התקשורת בחברה
1.4 השפעות התקשורת
1.5 מטרות התקשורת
2. חופש הביטוי
2.1 מהות החופש
2.2 המונח "זכות הציבור לדעת"
2.3 חופש הביטוי במדינה דמוקרטית
3. הגדרת פרטיות
3.1 הוראות המשפט העיברי
3.2 גישות רעיוניות
3.3 מטרתו של החוק
3.4 השיקולים בעד ונגד הגנה על הפרטיות
3.5 הערכת הפגיעה
4. זכות לפרטיות מול זכות הציבור לביטוי
4.1 חופש הביטוי כ"אמת" מול פרטיות כ"שקר"
4.2 חופש הביטוי כזכות הציבור לדעת
4.3 התקשורת והזכות לפרטיות
4.4 פרטיותם של אנשי ציבור
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספח- הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת בשיטות משפט אחרות

מתוך העבודה:
תקשורת משולה למערכת כלי הדם במערכת החברתית. אם קיומה של תקשורת הוא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת חברתית (איך אפשר היה לנהל חברה ללא תקשורת?) הרי שמתן משמעות לאקטים תקשורתיים על ידי הפרטים הפועלים במערכת הוא התנאי המספיק לקיומה של תקשורת. תקשורת כיחסי גומלין במערכות החברתיות היא הצד החברתי שלה, ואילו המשמעות הניתנת לו על ידי על פרט ופרט היא הצד הפסיכולוגי שלה.
באופן ספציפי יותר ניתן לאפיין תקשורת מן הבחינה הפסיכולוגית ככל אירוע, התנהגות וכיו"ב שאדם תופס אותו כנושא משמעות מעבר לעצמו או מייחס לו כוונה תקשורתית. ההיבט החברתי של תקשורת מותנה בכך שאכן תתקיים תקשורת בין הפרטים ובין החברות השונות. לא תיתכן שום מערכת חברתית אם אין הפרטים שבה מייחסים משמעויות משמעויות לגירויים ואם אינן מייחסים כוונות של תקשורת זה לזה. אך בכך לא מוצה העניין מן הבחינה החברתית(1).
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>