עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "זכויות":

עבודה מס' 61751 SHOPPING CART DISABLED
ניתוח סיפורי עם מעדות ישראל, 2002.
ניתוח הסיפורים "קרחת מכאן ומכאן" ו -"בזכות קיום מצווה".
1,493 מילים (כ-4.5 עמודים), 3 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה

קרחת מכאן ומכאן
הסיפור הוא סיפור-עם של יהודי עיראק. במקורו הוא בערבית והוא תתורגם ע"י א'
בן חסדאי לעברית.
לסיפור יש גרסאות נוספות בספרות ישראל ובספרות העמים, כאשר יש בהם שינויים
קלים.
המספר צריך להביא לידי ביטוי בסיפורו את הפתגם "קראת מכאן ומכאן".

בזכות קיום מצווה
הסיפור לקוח מעדת יהודי טוניס, מתוך הספר "פני שאול". הסיפור לקוח ממקרה של
משפחה יהודית-ספרדית מפורסמת (משפחת אברבנאל), שעברה גירושים מארצות
שונות. הסיפור עצמו הוא על רבי יצחק אברבנאל, שהגיע להיות שר בספרד.


 
עבודה מס' 61746 SHOPPING CART DISABLED
פתרונות חינוכיים העשויים להשפיע על עמדת בני הנוער לפגיעה בזכויותיהם האזרחיות של ערביי ישראל, 2002.
דיון היסטורי בקונפליקט היהודי ערבי תוך שימת דגש לפגיעה בזכויות האוכלוסיה הערבית ובחינת פתרונות לחינוך בני הנוער להבנה ולסובלנות.
31,354 מילים (כ-96.5 עמודים), 130 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. רקע
ב. מטרת העבודה
ג. שאלת המחקר
ד. השיטה
הקונפליקט הערבי-יהודי
א. הצגת הבעיה
   1. מדינה לשני לאומים
   2. מאבק לשחרור לאומי
   3. ישראל מנקודת ראותו של וולצר
ב. ניתוח קוגנטיבי של הקונפליט הישראלי-פלשתיני
ג. צורכיהם של היהודים הישראליים
   1. איום האנטישמיות
   2. איום השואה
   3. איום מעמדות והתנהגות הערבים
   4. שאיפה למדינה יהודית
ד. צורכי הפלשתינאים
   1. איום ההתפשטות היהודית
   2. איום מעמדות והתנהגות היהודים הישראליים
   3. השאיפה לשיבה
   4. לסיכום
ה. שורשי הקונפליקט משלהי המאה ה19- ועד המרד הערבי
   1. נושאי הקונפליקט
   2. הגורם הבריטי
   3. שורשי הזהות הלאומית פלסטינאית ומרכיביה
ו. שורשי הקונפליקט בתקופת המרד הערבי 1936-1939
ז. המאבק של החברות הערבית והיהודית על עתיד א"י עד 1948
   1. לסיכום החברה הערבית
   2. לסיכום החברה היהודית
ערביי מדינת ישראל - דינמיקה של עימות ומשבר מתעצם
א. רקע
ב. דינמיקה של משבר
ג. אירועי "יום האדמה" והתעצמות המשבר
ד. מסקנות וסיכום הפרק
חברה רב-תרבותית
א. הגדרות: חברה רב-תרבותית; פלורליזם
ב. גישות החוקרים לחברה הפלורליסטית בעולם
ג. יחסים משתנים בין רוב ומיעוט
"סטריאוטיפים" "עמדות" "דעות קדומות" "איום" והקשרם לעימות הבין-קבוצתי ערבים\יהודים
א. רקע
ב. סטריאוטיפים
ג. דימוי סטריאוטיפי
ד. הגדרת סטריאוטיפ
ה. האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
ו. הסכנה שבסטריאוטיפים
ז. סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
ח. תיאוריית הזהות האישית-חברתית
ט. "איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
י. מהן עמדות?
יא. מרכיבי העמדות
יב. קריטריונים להבחנת עמדות
יג. היווצרות עמדות חברתיות
יד. היווצרות עמדות שליליות - מודלים תיאורטיים
טו. היווצרות עמדות כלפי השונה
חינוך לסובלנות ודו-קיום בחברה רב-תרבותית - עקרונות ודרכים
א. סובלנות - דו-קיום
ב. חינוך לגישה רב-תרבותית - סקירת מאמרים ומחקרים
ג. רב-תרבותיות ויהדות
ד. רב-תרבותיות והמדע
ה. גישתו של לם
מערך המחקר
א. שאלת המחקר
ב. שיטת המחקר
ג. כלי המחקר \ שדה המחקר
ממצאים
מיזמי חינוך לדו-קיום וסובלנות בין שתי החברות - היהודית והערבית
א. מיזם גבעת חביבה
ב. נווה שלום
ג. מיזם קרן אדנאואר
ד. מרכז אדוה
ה. האגודה לזכויות האזרח
דיון
א. דגם המגע
ב. דגם המידע
ג. הדגם הפסיכודינאמי
ד. יישום הדגמים הלכה למעשה
סיכום
אפילוג
ביבליוגרפיה

מבוא
א. רקע
הקונפליקט יהודי\ערבי אשר לשיאו הגיע באירועי אוקטובר 2000, ובמיוחד המחאה החריפה כנגד זרועות השלטון והרג 13 אזרחים ערבים בידי המשטרה, מעידים על המשבר העמוק הקיים ביחסי המדינה עם אזרחיה הערבים-פלסטינים. אירועים אלה אינם בבחינת מחאה מבודדת: הם מצטרפים לשורה ארוכה של מאבקים כנגד קיפוח ומבטאים תחושות מתמשכות של מרמור ותסכול. את שורשיה של היריבות או המשבר בין ערבים לבין יהודים במדינת ישראל, יש לחפש בדורות הקודמים ובעיקר בימי השלטון הבריטי בארץ-ישראל, כאשר החלה ההתנגשות הבלתי נמנעת בין שתי תנועות לאומיות על חלקת ארץ קטנה, יחסית. מנקודת ראותו של וולצר1, ישראל מציגה מקרה מורכב שכן היא מגלמת שלושה מארבעת המשטרים הפנימיים. לדעתו, זו אינה מדינה רב-חברתית. ועם זאת היא מפולגת לעומקה, בשלושה שסעים שונים. ישראל כמדינת-לאום: כממשיכה של האימפריה העות'מאנית: כחברה של מהגרים.

ב. מטרת העבודה
דיון היסטורי (כמאה שנים) בקונפליקט, יהודי ערבי תוך שימת דגש לפגיעה בזכויות האוכלוסייה הערבית; בחינת פתרונות, (מיזמים ותוכניות בשדה החינוך) לחינוך בני נוער להבנה ולסובלנות בין יהודים וערבים.

ג. שאלת המחקר
האם פתרונות חינוכיים בהווה, (חינוך לפלורליזם, להבנה ולסובלנות בין יהודים וערבים) עשויים להשפיע על עמדות בני הנוער וממילא כגורם ממתן לפגיעה בזכויותיהם האזרחיות של ערביי ישראל בעתיד.

ד. השיטה
סקירה היסטורית הנוגעת לשורשיו של הקונפליקט הישראלי ערבי, משלהי המאה ה-19 ועד לימים אלה. סקירת תיאוריות ומחקרים הדנים במתחים וקונפליקטים בחברה רב תרבותית.
סקירת תיאוריות ומחקרים המציעים עקרונות חינוך לפלורליזם, לדו-קיום וסובלנות.
מחקר איכותי, בו אבחן מספר מיזמים המציעים תוכניות דרכי הפעלה לטיפול בקונפליקט ערבי\יהודי ביניהן: נווה שלום; ת"ל של גבעת חביבה; מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח. מיזם קרן אדנאואר ע"י האוניברסיטה העברית.
אערוך דיון ביקורתי, אציג הערכות ומסקנות מממצאי מחקר השדה ואף אציע מודלים נוספים העשויים לתרום לשינוי עמדות של שתי החברות היהודית והערבית.
----------------------------------------------------------------------------------
1. מייקל וולצר, (1999). על הסובלנות. תרגום עמנואל לוטם. עורך ראשי: ישי קורדובה. בהוצאת משרד הבטחון ת"א. (להלן וולצר).
 
עבודה מס' 61753 SHOPPING CART DISABLED
הפרת זכויות אדם ואזרח בתקופת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה, 2000.
עמדתם של יהודי דרום-אפריקה.
7,800 מילים (כ-24 עמודים), 21 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
חלק א' - סקרירת ספרות
מבוא
דרום אפריקה - רקע
רקע היסטורי
האפרטהייד והמאבק
הנצחת האפרטהייד
ההיבט הכלכלי-חינוכי
תנועת ההתנגדות
גילויי אלימות
ישראל-דרא"פ - ברית המצורעות
המרכיבים ביחסים
המפנה ביחסים
העיצומים הראשונים
יהדות דרא"פ
יהודים במאבק
תוצאות מחקר על תגובות יהודיות לבעיות גזעיות

חלק ב' - מערך המחקר
מטרות המחקר
השערות המחקר
כלי המחקר
תוצאות המחקר
דיון בתוצאות ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
שיטת הממשל הדרום-אפריקנית, שאפיונה - שמירה על הזכויות הפוליטיות של קבוצה קטנה
בלבד, המונה פחות מן החלק החמישי מכלל אוכלוסיית המדינה, נודעה ברבות הזמן גם לשמצה
כ"אפרטהייד".
האפרטהייד ה"קלאסי", הניסיון להשתמש במוסדות החקיקה במטרה להפוך תכתיב אידיאולוגי
לאורח החיים היומיומי של תושבי דרא"פ, ראשיתו ב1948 -, כשניצחה בבחירות "המפלגה
הלאומית".  (וייד, (1985
ב1949 - החל יישום חוקי ההפרדה. ארבע קבוצות הגזע העיקריות (לבנים, שחורים, צבעונים
ויהודים) חויבו להתגורר באזורים נפרדים. ההשתייכות הגזעית נרשמה בלידה, נאסרו יחסים בין
לבנים וגזעים אחרים והופרדו מתקני ציבור - בתי ספר, בתי חולים, אוטובוסים ועוד. החמור
מכל היה שלילת זכות ההצבעה מכל הגזעים, למעט הלבנים והיהודים. הצבע הפך גורם מכריע
בכל אורחות החיים וככל שיותר כהה כך יותר מקופח. (ליאל, (1999
גלי התקוממות נגד משטר זה החלו בשנות ה60 - בעיירה שארפוויל, בה נהרגו שחורים רבים ונס
המרד כבה עד 1976, עם המהומות בסוואטו כאשר תלמידי תיכון שחורים אולצו ללמוד
באפריקנית, "שפת הדיכוי" במקום באנגלית. הם יצאו לרחובות ורבים מהם נהרגו בעימות עם
כוחות הביטחון. גל מהומות זה הוביל מאוחר יותר למשטר חירום שהוכרז בדרא"פ בשנות ה 80, -
ומאוחר יותר לסנקציות מערביות על המדינה, שהכניעו אותם ולסוף שלטון האפרטהייד ב.1994-
מטרת העבודה היא לבדוק מה היתה עמדתם של יהודי דרא"פ ובאילו צעדים נקטו לאור משטר
האפליה הגזעית. כיצד נהגה הקהילה היהודית שרק מספר עשורים לפני כן עברה שואה בשל
משטר נאצי גזעני? האם תמכה במשטר המפלה או שפעלה נגדו? אילו שיקולים גברו - אלה
המוסריים של העם היהודי שאמור להיות אור לגויים או האינטרסים הצרים של הקהילה
והעלמת עין מהעוול המתמשך?
בחלקה הראשון של העבודה אציג את העובדות ההיסטוריות שנוגעות בנושא וכן רקע כללי של
דרא"פ, כיצד הונצח האפרטהייד, גילויי האלימות של המשטר כלפי הציבור השחור וכן את יחסי
ישראל-דרא"פ ודמותה של הקהילה היהודית בדרא"פ.
בחלקה השני של העבודה אציג מערך מחקרי, שבו אנסה להתחקות אחר עמדתם של היהודים
בדרא"פ כלפי משטר האפרטהייד.


 
עבודה מס' 65221 SHOPPING CART DISABLED
תפיסת החוק ואי הציות לו, 2001.
מהם גורמי אי הציות לחוק וזכויותיו של הפרט במחשבה הפילוסופית.
8,702 מילים (כ-27 עמודים), 27 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אי ציות חוק נחשב כתופעה המכרסמת תחת אושיות החברה ומהווה מרשם בדוק לאנדרלמוסיה.
במשטרים דמוקרטיים קיימת אומנם הזכות להביע התנגדות למנהיגים ולמדיניות אך אין היתר על פי תפישה המקובלת לאי ציות. לעומת זאת מתעוררת בעיה במשטרים טוטאליטריים או צבאיים בהם השלטון אינו נוהג לפי כללי הצדק הטבעי ולעיתים אין מנוס מאי ציות.

מטרת העבודה זו היא לעמוד על גורמי אי הציות לחוק וזכויותיו של הפרט במחשבה הפילוסופית בפרט כל זאת על מנת לבדוק את דעותיהם של הוגי דעות ולהבין האם הדבר עשוי להיות מוסרי.
העבודה תסתמך על פסקי דין, פרשנות מודרנית ועל ספרים בנושאי סמכות וחברה, המוזכרים בביבליוגרפיה.

ראשי פרקים
1 מבוא
2 שלטון החוק
2.1 במשפט העברי
2.2 במשפט הבריטי
2.3 במשפט הישראלי
3 גישות פילוסופיות אוניברסליות
4 אי הציות לחוק על פי הוגי דעות
4.1 אפלטון
4.2 סוקרטס
4.3 אריסטו
4.4 תומאס הובס
4.5 גוהן לוק
5 החרדים ואי הציות לחוק מדינת ישראל כמשל
6 סיכום
7 ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
ביהדות קיים המושג של "דינא דמלכותא דינא". כלומר המלכות היא הקובעת ואין להפר את זכותה זו ולהתנגד לה. המדובר הוא הן על מלכויות של גויים ובוודאי על מלכות יהודית או מלכות הפועלת מכח ההלכה. אולם למרות זאת אנו רואים פעמים רבות בהם אנשים אינם מצייתים לחוק, על כל המשתמע מכך.למלך ישראל ישנן זכויות מיוחדות המפורטות "במשפט המלך" (שמואל א' פרק ח'). בגמרא (סנהדרין כ', ע"ב) מופיעה המחלוקת אם כל האמור בפרשת המלך נאמר כדי לאיים על העם או שמלך מותר בו?, והרמב"ם פסק "שכל האמור בפרשת המלך, מלך זוכה בו" (רמב"ם, הלכות מלכים, ג',ד'). כלומר למלך מותר לעשות הכל וחוקיו הם חוקים. ביכולתו לדון אנשים שאין אפשרות לדון בבית דין ולהרוג את המורדים בו (שם ח'). כמו כן למלך סמכויות בדיני נפשות*.
---------------------------------------------------------------------
* אריאלי נחום, "תפיסת המוסר אצל הרמב"ם והרס"ג", עמוד 33.
 
עבודה מס' 66863 SHOPPING CART DISABLED
שביתה- זכות או חירות?, 2005.
בחינת מעמד השביתה במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי.
11,580 מילים (כ-35.5 עמודים), 73 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מדינת ישראל נמנית עם רוב אומות העולם, אשר בהן לא הוסדרה זכות השביתה וההשבתה במפורש בחוק. זכות השביתה נמנית עם זכויות היסוד במשפט העמים ואין מדינה, אשר אין משטרה טוטליטרי, שאסרה על השביתה. בישראל הזכות עולה מאמנת העבודה הבין לאומית בעניין חופש ההתאגדות והזכות למשא ומת קיבוצי שאושרה על ידי ישראל(1) ומשתמעת היא מהוראות שבחוקי העבודה השונים(2). אף במשפט הבינלאומי הוכרה זכות השביתה. המסמך הבינלאומי הראשון אשר דן בסוגיית זכות השביתה היה הצ'רטר האמריקאי לביטחונות סוציאליים שאושר על ידי מדינות יבשת אמריקה בשנת 1948. לאחר מכן, בסוף שנת 1966, עצרת האו"ם אישרה אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות, שבה הוכרה זכות השביתה, בכפוף לחוק הנוהג בכל מדינה. מועצת אירופה הכירה בצ'רטר הסוציאלי משנת 1961. בפסק דין דה אמריקן ארופין(3) נקבע כי " כללי המשפט הבינלאומי במידה שנתקבלו על דעת רוב אומות העולם ואינם עומדים בסתירה לחוק החקוק בידי הכנסת, מהווים חלק מן הדין השורר בישראל".
הזכות לשבות היא זכות בסיסית בחברה דמוקרטית. זכות זו, ביחד עם חופש ההתארגנות והחופש לניהול משא ומתן קיבוצי, מטרתה לאזן את הכוחות שבין המעביד לעובד(4). זכות השביתה אינה מוחלטת, מולה ניצבת האפשרות לפגיעה בציבור הרחב ובתפקוד מוסדות המדינה והשירותים החיוניים בה. חשיבות זכות השביתה והשמירה על חירויות האדם אל מול אפשרות לפגיעה ממשית בצדדים אחרים שאף הן עולות בגדר פגיעה בחירויות האדם מעלה שוב את הצורך באיזון. יצירת איזונים אלו נגזרים, לרוב, על ידי הגדרת הזכויות העומדות אחת אל מול השניה, מכאן חשיבות הגדרת מעמד השביתה כזכות או כחירות.
בעבודתי זו אנסה לבדוק מהו מעמד השביתה במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי. (אציין כי סקרתי את מעמד ההשבתה באופן כללי בלבד, על מנת לתת תמונה כוללת למעמד השביתה)

תוכן עניינים:
הקדמה
הגדרת שביתה
השביתה כפעולה מורכבת ומשולבת
סוגי שביתות, מטרותיהן והגנות משפט העבודה
הגדרת שביתה ומעמדה
זכות השביתה וההשבתה במשפט הבינלאומי
זכות או חירות לשבות?
הגבלות השביתה
משפט משווה
סיכום

מתוך העבודה:
בישראל, אין אנו מוצאים בחוק הגדרה למונח "שביתה" או "השבתה", להוציא החוק ליישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז- 1957 (5) ("חוק יישוב סכסוכי עבודה"), אשר ההגדרה בו מתייחסת לשביתה ב"שירות ציבורי" כמשמעו באותו חוק בלבד. בית הדין הארצי לעבודה בפ"ד גינסטלר(6) מציין את הסיבות להימנעות המחוקקים מלהגדיר את המונח "שביתה": ראשית, בעצם הגדרת שביתה בחקיקה יש התערבות בתחום יחסי עבודה, והרי המחוקקים מבקשים להימנע מכך; שנית, כל הגדרה היתה מביאה לנוקשות המונעת מתן ביטוי לצרכים ולמצבים משתנים במערכת יחסי עבודה. כפועל יוצא מכך, בהיעדר חוק המסדיר את נושא השביתה, הגדרת השביתה היא פרי הפסיקה. בית המשפט העליון הגדיר את השביתה כדלקמן:
 
עבודה מס' 64314 SHOPPING CART DISABLED
ישראל, הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה, 2005.
בחינת הסוגייה במטרה להציע פתרונות אפשריים.
6,960 מילים (כ-21.5 עמודים), 27 מקורות, 398.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מאז 1948 הייתה בעיית הפליטים לאחת מנקודות מעוררות המחלוקות הגדולות ביותר בסכסוך הישראלי- ערבי. החל משנה זו והלאה קיבל רעיון "זכות השיבה" קונוטציות אמוציונאליות משמעותיות עד כדי הפיכתו של המושג עצמו לבסיסה של הלאומיות הפלשתינאית, בדומה להיותו של רעיון "חוק השבות" לבסיסה של הציונות. התפיסה של חזרה למצב הקודם תופסת חלק נכבד מהספרות הפלשתינאית, היא נלמדת בבסיס שיעורי ההיסטוריה המועברים לילדים בבתי הספר אשר נמצאים במחנות הפליטים והיא בדרך הכלל המושג הראשון המוזכר בפיו של הפלשתינאי הממוצע בשוחחו על בעיית המזרח התיכון. לרבים מהפלשתינאים ההכרה עצמה בזכות השיבה תאפשר את ביטול הסטיגמה של "אזרחים סוג ב'" אשר מודבקת לפלשתינאים באשר הם. העמדה הערבית הרשמית נובעת מנרטיב ההיסטורי הפלסטיני לפיו אותם פליטים גורשו מביתם על ידי הכוחות היהודים שהפכו לכוחות הישראלים.
ישראל ותומכיה, לעומת זאת, טענו כי ישראל אינה אחראית לבריחה שכן עזיבת הפליטים הייתה תחת הוראות מנהיגיהם ולכן מרצון. מבחינתם של מרבית הישראלים "זכות השיבה" לפליטים הפלשתינאים נתפסת כחתירה תחת קיומה של המדינה היהודית וניסיון לשנות את המאזן הדמוגראפי שלה. הנקודה המדאיגה ביותר בכל הנוגע לשאלת זכות השיבה, נטען בצד היהודי, היא שכאשר מרבית הפלשתינאים משוחחים אודות החזרה, הם תופסים זאת כחזרה לפלשתין שלפני 1948 ולא לישראל. אמנת אש"ף (ארגון שחרור פלשתין) משנת 1968 מציינת :"פלשתין, אשר התקיימה בגבולות המנדט הבריטי, הנה יחידה טריטוריאלית שאינה ניתנת לחלוקה". הצהרה זו, מבחינתה של ישראל, מהווה איום ברור על עצם קיומה. החשש הישראלי לא השתנה גם לאחר פגישת נובמבר 1988 של ה- PNC (Palestine National Council), בה קיבל הארגון את החלוקה המנדטורית של פלשתין לשתי מדינות - ישראל ופלשתין - בגבולות שביתת הנשק של 1949.
נושא האחריות לעזיבה, אם כן, עומד במרכזה של בעיית הסכסוך הערבי-ישראלי והפך למכשול העיקרי בדרך לפתרון בכל הנוגע לעניין הפיצויים, זכות השיבה וההתנחלויות. העדר הפתרון לשאלת האחריות לבעיית הפליטים ולשאלת זכות השיבה עצמה, הוא אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני שלום כולל, צודק ובר קיימא במזרח התיכון.
אין זה מפתיע שלישראלים ולפלסטינים דעות מנוגדות לגבי הפתרונות השונים, הן בשל המשמעות ההיסטורית המיוחסת לנושא והן בשל עוצמת הרגשות הקשורות בו. אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני דיון רציני ומעמיק בנושא הפליטים, היא העדר שפה משותפת, מידע משותף ובעיקר, הסכמה היסטורית בין שני הצדדים המעורבים.
ניסיון למצוא פתרון שיניח את דעתם של שני הצדדים המעורבים מוכרח לכלול בתוכו גם הסכמה היסטורית מסוימת.

תוכן עניינים
1. מבוא
2. פליטים
2.1 מיהם הפליטים
2.2 הפליטים הפלסטינים
2.3 מספר הפליטים
2.4 זכות השיבה
3. האמת ה"אמיתית" - מהי ההיסטוריה?
3.1 ההיסטוריה הציונית
3.2 ההיסטוריה הפלסטינית
3.3 היסטוריה משותפת
4. ועידות, דיונים והסכמים
4.1 כנס ביירות
4.2 ועידת לוזאן
  4.2.1 איחוד משפחות
4.3 ועידת מדריד
4.4 הסכם הצהרת העקרונות
4.5 קאמפ דייויד
  4.5.1 תוכנית קלינטון
5. הדרך לפתרונות אפשריים
5.1 צרכים פלסטינים
5.2 צרכים ישראלים
6. פתרונות אפשריים
6.1 פתרון הפשרה הפלסטיני
6.2 פתרון הפשרה הישראלי
6.3 פתרון פשרה ישראלי-פלסטיני
7. סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מיהם הפליטים
הגירה, אם מרצון ואם בכוח, הייתה מאז ומעולם אחד המאפיינים של ההתנהגות האנושית. הפליטים היו מאז ומעולם המאפיין, כמו גם הסיבה והתוצאה, של קונפליקטים בתוך ובין חברות. סכסוכים רבים בהיסטוריה הצביעו על עקירתה של אוכלוסייה מסוימת כמניע לסכסוך עצמו וכנשק למהלך הקונפליקט. באזורים רבים בעולם העתקת אוכלוסיות הייתה לאלמנט המכריע בקונפליקט מתמשך ובהעדר יציבות, מכשול בדרך לתהליכי שלום ועניין מחבל בשגשוג כלכלי. במקומות אלה, זרם הפליטים גם תרם רבות לאי יציבות במדינות שכנות בספקו אוכלוסייה
מורדת ולעיתים גם עוסקת בטרור.
 
עבודה מס' 61738 SHOPPING CART DISABLED
שוויון הזדמנויות בעבודה לאוכלוסיה ההומו לסבית, 2003.
השינוי החקיקתי והפסקתי אשר חל בנושא זכויות לאוכלוסיה ההומו לסבית בנוגע לתעסוקה.
10,090 מילים (כ-31 עמודים), 23 מקורות, 399.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא
התפתחות משפטית חקיקתית ראשונה.
הקמת האגודה ההומו לסבית.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק איסור לשון הרע
השפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק על נושא השוויון בתעסוקה
לאוכלוסייה ההומו לסבית.
השפעת פס"ד דנילוביץ על האוכלוסייה ההומו לסבית בנושא התעסוקה.
פס"ד מיילר והשלכותיו, ופס"ד מייזל - הצבא והנטייה המינית.
שוויון בקבלה לעבודה.
שוויון בתנאים הסוציאליים לאוכלוסייה ההומו לסבית.
נטייה מינית כרקע לפיטורים.
הפליה על רקע נטייה מינית בנושא התעסוקתי - משפט השוואתי.
סיכום.
ביבליוגרפיה.

מבוא
בעבודה זו אנסה להראות את השינוי החקיקתי והפסקתי אשר חל בנושא זכויות לאוכלוסיה ההומו לסבית בנוגע לתעסוקה. בעבודתי אדון בסוגיה האם השינוי בהבניית הזהות ההומו לסבית הביא לשינוי מגמתי של  המשפט הישראלי לאורך השנים, וכיצד זה השפיע על מימוש זכויות האדם של הומוסקסואלים והלסביות מבחינה תעסוקתית. עוד אנסה לבחון בעבודה את נושא המשפט הבינלאומי (לסוגיו, לרבות הפלילי - אשר התייחס ועדיין מתייחס לנושא זה בחלקו של העולם).
אנסה להראות כיצד התפתח נושא זה, וכיצד התפתחות זאת השפיעה על המשפט הישראלי ובסופו של דבר על אוכלוסייה זאת. בעבודתי אני נעזרת בפסקי הדין הרבים יחסית אשר היוו מעין  חקיקה אקטיבית וגרמו גם לשינוי חקיקתי במהלך השנים. פסק דין מרכזי בעניין זה הוא: פס"ד דנילוביץ*.
בפס"ד זה הכיר ביהמ"ש העליון בזוגיות החד מינית לצורך קבלת הטבות  השמורות לבן זוגו של עובד במסגרת תנאי עבודתו. בעבר כך קבע כבוד הנשיא ברק:

             "... גם מחוץ למשפט הפלילי ניתנה לגיטימציה להבחנה מחמת נטייה מינית.
             הומוסקסואלים (אף לסביות במשמע) פוטרו ממקומות עבודתם, לא נתקבלו
             למשרות שבהן נדרש סיווג ביטחוני, ונאסר עליהם לגדל ילדים... יחס זה
             השתנה בהדרגה. בספרות המשפטית נמתחה ביקורת על הגדרת יחסים
             הומוסקסואלים כעבירה פלילית, על הפלית הומוסקסואלים בכל תחומי החיים,
             לרבות תחומי התעסוקה ... ".

בתחילת הסמינריון אתן סקירה קצרה על המונח הומו-לסבי, הופעתו בעולם והתפתחותו, אבדוק כיצד הוא הופיע לראשונה במדינת ישראל ואנסה לבדוק האם חל שינוי בנושא שוויון בקבלה לעבודה ובנושא קידום בעבודה כמו כן אבחן נושא שהתפתח מאד לאחרונה - נושא הזכויות הסוציאליות לבן הזוג מאותו מין, נושא זה התפתח כמעט במקביל הן בפסיקה העולמית והן בפסיקה במדינת ישראל. גם חבר הכנסת ההומוסקסואל הראשון שנכנס לא מכבר לבית המחוקקים שלנו ודרש לאפשר לבן זוגו להשתמש ברכבו, כזכות שניתנת לכל בן זוג של ח"כ אחר בהחלט תרם לנושא. עוד אנסה לבדוק מהם הגורמים לשינויים שחלו בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, איזה שינוי הביא חוק איסור לשון הרע על תחום ההפליה של האוכלוסייה ההומו לסבית בעבודה, וכיצד השפיעו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק על נושא הסמינריון. בשל השינויים האינטנסיביים מאד בתחום זה חלק לא קטן מסמינריון זה יהיה מבוסס על מאמרים מהאינטרנט, מאמרים מהעיתונות הכתובה, כך שאנסה להביא את הפסיקה והחקיקה המעודכנים ביותר, תוך השוואה בין המצב אצלנו במדינת ישראל ובין מדינות שונות בעולם.
-------------------------------------------------------------------------------
* בג"ץ 721/94 אל על נתיבי אוויר נ' דנילוביץ, פ"ד מח(749 5)
 
עבודה מס' 61715 SHOPPING CART DISABLED
הפוליטיקה הישראלית, 2003.
בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב על גבולות הדיבה בתעמולת בחירות.
16,068 מילים (כ-49.5 עמודים), 195 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אנשי ציבור ובראשם פוליטיקאים, חשופים יותר מכל אדם אחר לביקורת ציבורית. ביקורת אשר עלולה ולעיתים מכוונת במטרה לפגוע באמינותם ובסיכוייהם להיבחר במסגרות שונות המהוות את מקור פרנסתם. אף כי נהוג לראות באנשי ציבור ופוליטיקאים כמי שויתרו על זכותם לפרטיות ולשם טוב, בשם חופש הביטוי והבעת הדעה והביקורת, נראה כי מקום בו הצטמצם הפער שבין אלימות מילולית לפיזית, הופך האינטרס הציבורי מזה המבקש להגן על חופש הביטוי, לזה המבקש להגן על נושאי המשרות הציבוריות.
השיח הפוליטי בישראל סובל בשנים האחרונות מהתדרדרות ברורה בכל רבדיו והדברים ניכרים במיוחד בכלי התקשורת. פרסומים רכילותיים אודות פוליטיקאים ובני משפחותיהם הפכו לעניין שבשגרה בשמו של "העניין הציבורי" המגולם בעצם הבחירה לתפקיד ציבורי ואף אם המצב בישראל "טוב" מזה שבארצות מערביות אחרות, ניכרת בבירור המגמה ההולכת ומתירה את הרסן.
מגמה זו הפכה לדבר שבשגרה ביחסים שבין פוליטיקאים לבין עצמם, ובינם לבין התקשורת. הגבול שבעבר היה ברור כך נראה, הפך למדרון חלקלק שיש הקושרים בינו לבין התדרדרות השיח הפוליטי לכדי הסתה ואף עידוד לפגיעה בגופם של פוליטיקאים. השינוי בשיח הפוליטי, כמו גם השלכותיו המאיימות, לצד התחרותיות ההולכת וגוברת בין אמצעי התקשורת לבין עצמם, מחייבים אם כן בחינה מחודשת של ההלכות ומערכות האיזונים הראויים בסוגיות לשון הרע וחופש הביטוי בשדות השונים של השיח.

עבודה זו תעסוק בפרסומים הנעשים בעת בחירות כחלק ממערך של קמפיין פוליטי ותבקש להשיב על השאלה מהי נקודת האיזון הראויה בהתנגשות שבין הערכים של חופש הביטוי והזכות לשם טוב במסגרתם.
מטרתה של העבודה, להציב סימן שאלה על האופן שבו עורך בית המשפט את האיזון שבין הזכות לשם טוב, לבין העיקרון הדמוקרטי של חופש הביטוי, ולהציע תחתיו מודל אחר, המתמקד בסיווג הפרסום כשלב פרלימינרי לשאלת ניתוח התוכן והתמלאות תנאי ההגנות שמעניק החוק, תוך הצעה לתפיסת איזונים שונה של הזכויות המתנגשות בפרסומים בעלי אופי שונה. העבודה תראה מדוע ראוי סיווג בהתאם לקריטריונים שמציע המודל, המאפשר את העדפת הזכות לשם טוב על פני חופש הביטוי כאשר עניין לנו בתביעתו של פוליטיקאי התובע אזרחית בגין הוצאת לשון הרע במסגרת פרסומי תעמולת בחירות מסחריים, תוצאה שאינה אפשרית על פי תפיסת האיזון הרווחת כיום בבית המשפט העליון.
על מנת להשיב על השאלה, תראה ראשית העבודה, את האופן שבו איזנה הפסיקה הישראלית, הלכה למעשה, בין הזכות לחופש הביטוי לזכות לשם טוב. תסקר טלטלת ההלכות שעבר בית המשפט העליון בסוגייה זו ויוצגו העמדות השונות בשאלת נקודת האיזון העדיפה. לאחר שתראה את החולשות שבפתרונות הקיימים, תציע העבודה מודל חדש, המאפשר עריכת איזון גמיש יותר למציאות המגוונת של עולם פרסומי הדיבה. המודל, שיכונה 'המודל הדואלי', יתגבש באמצעות סיווג פרלימינרי של פרסומים על פי פרמטרים קבועים. סיווג זה, יאפשר הצבה של פרסומים באחת משתי קבוצות המודל. לכל קבוצה יותאם מערך איזונים שונה, שיאפשר לבית המשפט מרווח פעולה רחב יותר או פחות בהתאם לרציונלים הפועלים על האינטרסים המתנגשים. מודל זה יבחן לאורם של חוקי היסוד שנחקקו בישראל במהלך העשור הקודם והנתפסים כמשפיעים על תפיסת הזכויות במערכת המשפטית. לאחר קביעה כי המודל תקף גם לאחר חקיקתם, תפנה העבודה לסקור את חלקה הראשון של השאלה העוסק בעולם התוכן של פרסומי התעמולה המסחרית.  באמצעות ניתוח של פסקי דין שיצאו מלפני בית המשפט העליון ושעסקו במאטריה של פרסומי תעמולה, תראה העבודה מדוע הביט בית המשפט על פרסומים אלה תוך העדפת הערך של חופש הביטוי, ומדוע תפיסה כזו אינה עולה בקנה אחד עם הדין הראוי כאשר עניין לנו בתביעתו האזרחית של פוליטיקאי התובע בגין פרסום לשון הרע. לאחר מכן, תועלה טענה לפיה דווקא מכיוונן של הערכאות הנמוכות, עולים קולות הסוטים מרוח פסיקותיו של העליון והנוטים, אף שלא בהכרח בהסתמך על הרציונלים שמעלה עבודה זו, אל נקודת האיזון שמציעה העבודה לערוך בין הזכויות המתנגשות. בשלב הבא תצא העבודה לבחון כיצד הייתה צריכה הפסיקה לאזן בין הזכויות המתנגשות הלכה למעשה בפרסומים אלה. לשם כך "יפורק" הפרסום התועמלני המסחרי למרכיביו הפרטיים והציבוריים, שינותחו לאור הרציונלים העומדים בבסיסו, עד להכרעה כי הצד הדומיננטי שבו הנו הצד המסחרי\פרטי ולא הציבורי כפי שנהוג לחשוב.  בהתאם להכרעה זו, יסווג פרסום התעמולה במודל המוצע, תוך הצעה למבחן איזונים פנימי כפול בסופו תראה העבודה מדוע יש להעדיף את הזכות לשם טוב על פני חופש הביטוי בנסיבותיו של פרסום ייחודי זה.
לאחר הכרעה בחלקה הראשון של השאלה, תפנה העבודה לסקור את חלקה השני העוסק בזכותו של הפוליטיקאי לשם טוב. במסגרת זו יסקרו השיקולים השונים התומכים בצמצום או הרחבה של זכותם של פוליטיקאים לשם טוב. גם כאן תראה העבודה כיצד טרם הכריעה הפסיקה הישראלית בשאלה ותנומק עמדת העבודה המחייבת פרשנות מרחיבה לזכות לשם טוב של פוליטיקאים, ובמיוחד כאשר עניין לנו בתביעות כאמור המוגשות בגין פרסומים שפורסמו כחלק מתעמולת בחירות. לסיכום תדון העבודה בדמותה של המדיניות השיפוטית הראויה בכל הנוגע לסעד הפיצויים שיוענק לפוליטיקאי נפגע ותציע להביט בסעד התרופתי כערך מאזן להעדפת הזכות לשם טוב אצל פוליטיקאים, כלומר, שבניגוד למגמה שתאפשר אפשרות טובה יותר להגן על שמו הטוב של פוליטיקאי הנפגע בגין תעמולת בחירות, תאזן מדיניות פיצוי סבירה בלבד, את הסכנות הטמונות בהרחבה כזו של הזכות על הספירה הפוליטית, ובכך תגן עליה מפני ניצול של תביעות הדיבה ככלי ניגוח או השתקה פוליטית.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע מתודולוגי
חופש הביטוי והזכות לשם טוב
האיזון בין הזכויות לאור המהפכה החוקתית
גישת הפסיקה לתעמולת בחירות
תעמולת בחירות בין הציבורי לפרטי
הלכות לשון הרע כלפי אנשי ציבור ופוליטיקאים
סעד הפיצויים כערך מאזן
סיכום

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת. מס' המקורות הביבליוגרפיים המצויין, מתייחס למס' הערות השוליים.
 
עבודה מס' 61487 SHOPPING CART DISABLED
חינוך לערכים מחייבים, 2000.
עבודת מחקר הבוחנת את השאלה האם למורים יש את הזכות לחנך לערכים מחנכים.
10,230 מילים (כ-31.5 עמודים), 58 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
א. רקע
תירבות וחיברות הם תהליכים בלתי נמנעים המודרכים על ידי מציאות, אשר אינה מתוכננת בשיטתיות. בחינוך אנחנו רואים את הדרך שבה חברה מפעילה התערבות מכוונת בתהליכים אלה. הארגונים המחנכים בוחרים מתוך ההיצע התרבותי אלמנטים הנחשבים לראויים לתשומת לב מיוחדת ולהעברה מדור לדור. החינוך מתבצע בשרשרת מתמשכת של התרחשויות אינטראקטיביות, שבהן מועבר רפרטואר התכנים הנבחרים. ההתערבות בהתפתחות המתחנכים מכוונת הן לתכנים המועברים, הן לעיצובם. כך החינוך מתערב בהתנהגויות הנלמדות, במכוונויות (אוריינטציות) הנרכשות ובמסרים הערכיים המועברים. (פוסטמן, נ. 1996)
ס. יזהר (1975) מציב כמה סימני שאלה בדרך לחינוך לערכים:
     -     האם זה אפשרי מעיקרו?
     -     האם זה רצוי מעיקרו?
     -     האם זה מוסיף ומתקיים גם לאחר שמחזירים את "האובייקט" מ"מעבדת החינוך" אל סביבתו הטבעית.
זוהי חזרה מודרנית על שאלתו הנצחית של סוקרטס: "האם ניתן ללמד ערכי מוסר?"
שאלה זו העוברת כחוט השני אצל פילוסופים רבים לאורך ההיסטוריה כולה, מקבלת ביטוי פראגמטיסטי במדיניות החינוכית בכל ארץ וארץ. גם אם זו "העמדת פנים" כפי שמכנה אותה ס. יזהר (1975) הר י אין להתעלם מכך שמעצבי מדיניות החינוך מאמינים באמת ובתמים שעליהם להתמודד עם שאלות קיומיות אלה.
להערכתם מדובר בחינוך מוסרי והלז ניתן להילמד משום שהוא תבוני בעיקרו (מרנץ, 1975) והוא הבסיס להעברת נכסי התרבות של החברה מדור לדור.
לדעת תדמור (1996) החינוך לערכים, שהיווה בעבר גולת כותרת של החינוך בישראל. התכווץ מאד בשנים האחרונות וערכו התמעט. הגורמים לכך קשורים בתמורות רוחניות, פוליטיות וחברתיות-כלכליות בעולם ובארץ, תדמור טוען כנגד מגמה זו וקורא להשיב את כבודו של החינוך לערכים.
מזווית ראיה של מחנך כיתה, תדמור טוען, כי "חובתם של המחנכים לחנך", תפקידם:
     -     לפתח השקפת עולם ערכית.
     -     לחזק את התודעה העצמית של התלמיד.
     -     לכוון אותו למצוא משמעות בחייו.
מעשית טוען תדמור (1996), כי גם אילו רצו המורים "רק ללמד" ולא לחנך. בפועל
אין אפשרות כזאת מצויה כלל בידיהם שכן בהוויית הכיתה מתרחש כל העת תהליך
חינוכי.

ב. שאלת המחקר
האם למורים יש את הזכות לחנך לערכים מחנכים?

ג. שיטה ומטרה
במענה לשאלה מרכזית זו, אציג את הפולמוס ומגוון הדעות של הוגים ומחנכים, נלבן:  מהי מהות החינוך ומטרתו? מהם ערכים, וכיצד הם עוברים מדור לדור?
האם הערכים הם מוחלטים?
את פרק הדיון אייחד לשאלה: בדבר החשיבות לחנך לערכים דווקא בתקופה הנוכחית המכונה: "עידן הלומד", הבתר תעשייתית  או הגל השלישי לפי טופלר ?

תוכן העניינים:

מבוא
א. רקע
ב. שאלת המחקר
ג. שיטה ומטרה

מהות החינוך ומטרתו
א. מהותו של החינוך ומשמעותו
ב. האסכולות בחינוך
   1. הגישה הטכנולוגית בירוקרטית
   2. הגישה הפילוסופית-פוליטית
   3. הגישה האנטי-טכנוצנטרית
ג. מטרות החינוך

הזכות לחנך לערכים מחנכים - הפולמוס
א. מהו ערך
ב. מקורם של ערכים
   1. מקורות מוחלטים-אבסולוטיים
   2. מקורות אובייקטיביים
   3. מקורות סובייקטיביים
   4. מקורות פרגמטיסטיים-תועלתניים
ג. תוקפם של הערכים
ד. הזכות לחנך לערכים

דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/08/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>