|
עבודות [1-9] מתוך 76
:: [עמוד 1 מתוך 9]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9
:: עמוד הבא >>
|
תוצאות חיפוש "המהפכה החוקתית": |
| עבודה מס'
67255 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
המהפכה החוקתית באיראן 1911-1905, 2005.
'משכיל, עיתונאי, מהפכן': מה בין האנטלקטואלים לבין העיתונות במהפכה החוקתית 1905-1911. |
| 3,666 מילים (כ-11.5 עמודים), 6 מקורות, 219.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בין השנים 1911-1905 מתרחשת מהפכה באיראן. בשל המאבק העיקרי אשר מתנהל על כינון חוקה והגבלת סמכויות השא'ה נוהגים לכנותה "המהפכה החוקתית". המהפכה אינה מתנהלת בחלל ריק, כאשר באותה תקופה מתנהלת מהפכה ברוסיה השכנה וכן מהפכת "התורכים הצעירים" באימפריה העות'מאנית בשנת 1908. המודרניזציה מגיעה לאיראן במהלך המאה ה-19, תוך כדי תבוסות בקרבות צבאיים בתחילת המאה, מבין השלטון הקג'ארי כי יש לבצע רפורמות החל מן הצבא וכלה בחינוך, תעשייה, תחבורה ועוד. גם כאן יש ראיה כלפי חוץ, השלטון רואה כיצד המודרניזציה הופכת את יפן למדינה חזקה שאף מביסה את רוסיה במערכה צבאית. כמו כן רפורמות מודרניות במצרים של מוחמד עלי בפרט והאימפריה העות'מאנית בכלל, מהוות דוגמאות לחיקוי. בקונטקסט המודרני הזה מתרחשים תהליכים לטוב ולרע מבחינת איראן. מצד אחד ישנו תהליך של חדירה כלכלית אגרסיבית של בריטניה ורוסיה, הן בהשגת זיכיונות ייצור כדוגמת הטבק והדייג, והן בהצפת הבזאר האיראני במוצרים מוגמרים מן המערב אשר איכותם נופלת מאיכות הייצור האיראני המסורתי. מצד שני, נוצר מעמד משכילים חדש אשר סופג רעיונות ליברלים כמו: חופש, חירות, שוויון זכויות ועוד. את הרעיונות הללו מקדמים בעזרת אמצעים מודרניים למשל הדפוס והעיתונות.
תהליכים רחבים אלו מתנגשים אחד בשני בתקופת המהפכה החוקתית. אי לכך, אנסה לבחון בעבודה זו את יחסי הגומלין שבין מעמד האינטלקטואלים החדש לבין ענף העיתונות אשר מתפתח ומגיע לפריחה בתקופת המהפכה. כיצד המשכילים משתמשים בזירה העיתונאית לשם קידום מטרותיהם הליברליות וכן המאבק בשחיתות השלטון והניצול האימפריאלי. כמו כן אנסה לראות מה עומד בין ההשכלה לעיתונות תוך התמקדות בתקופת המהפכה החוקתית. לכן בפרק הראשון, אתאר את התפתחות מעמד האינטלקטואלים מראשית ולאורך המאה ה-19. בפרק השני, אבחן את התפתחות העיתונות ואת השיח העיתונאי בעיקר בתקופת המהפכה ולבסוף בפרק השלישי אערוך דיון בין השניים.
ראשי פרקים:
מבוא
פרק א - מעמד האינטלקטואלים
פרק ב - העיתונות
פרק ג - הדיון-משכילים, עיתונות ומה שביניהם
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
כאשר מתייחסים לאינטלקטואלים באיראן, חשוב לציין שישנם שני סוגים: ראשית, אנשים בעלי שכל וכן בעלי ידע. כלומר על פי הגדרה זו, העלמא האיראנים, אשר מחזיקים בידע דתי וכן דרך לימודיהם משתמשים בשכל, הם אינטלקטואלים. שנית, סוג חדש של אינטלקטואלים, בעלי ידע מדעי בהקשר המערבי. כלומר משגילו את המערב ובאו עם תרבותו במגע, רצו אינטלקטואלים אלה לאמץ בארצם רעיונות מערביים למשל: צבא, חברה, פוליטיקה, כלכלה ועוד. המודרניזציה, כך חשבו, תרפא את איראן ותוליך אותה לעבר עמק השווה עם מעצמות המערב. כמו כן, יש לציין שישנו מגוון רחב של הוגים אינטלקטואלים באיראן של אמצע המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אך מפאת קוצר היריעה לא אעסוק בכולם. ובכן, בפרק זה אתמקד בסוג החדש של האינטלקטואלים, כמעמד חברתי חשוב באיראן במיוחד בתקופת המהפכה החוקתית 1911-1905. |
| |
| עבודה מס'
67417 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השפעת המהפכה החוקתית על יחסי ממון בין בני זוג, 2005.
ניתוח הסדרי הרכוש הקיימים, ובדיקה של השפעת המהפכה החוקתית וחוקי היסוד על הסדרים אלו כולל אפשרות הפגיעה בהסדרים אלו בחוקי היסוד. |
| 9,067 מילים (כ-28 עמודים), 36 מקורות, 249.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מערכת הנישואין בין בני זוג מייצרת, כשהיא מסתיימת, סוגיות רבות שהועלו במשפט הישראלי.
אחת הסוגיות הכואבות הינה יחסי הממון בין בני הזוג, שלאחר פירוק השותפות הופכת לסוגיה מאוד מרכזית מאחר ומכילה את משאבי ורכוש בני הזוג לפני, במהלך ולאחר הנישואין.
חלוקת רכוש בין בני הזוג הינו אחד הנושאים המורכבים, הרגישים ובעלי ההשלכות הגדולות ביותר על עתידו הכלכלי של כל אחד מהם. בנושא זה, קיים ניגוד אינטרסים מוחלט בין בני הזוג, וכן קיימת עמימות משפטית מסוימת המקשה על חיזוי מושכל של התוצאה. סביר להניח, כי חלוקת רכוש הזוג תהיה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בסכסוך גירושין.
בישראל, נהוגה שיטת חלוקת רכוש בין בני זוג על-פי מועד נישואיהם.
במדינת ישראל, יחסי הממון בין בני הזוג מטופלים לפי שני סוגים של התייחסות משפטית:
"חזקת השיתוף"- אשר חלה על זוגות שנישאו לפני ה- 1 בינואר 1974, וכן על זוגות שאינם נשואים (כגון: ידועים בציבור). לפני שנחקק חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג (1973), הדרך בה נקבעה חלוקת הרכוש בין בני זוג הייתה על-פי עקרון "חזקת השיתוף". הלכה זו נקבעה על ידי בתי המשפט במהלך השנים ולא על פי חוק. על פי הלכה זו יש לחלוק את הרכוש שצברו בני הזוג במשך חייהם המשותפים בתלות באורח חיים תקין ביניהם.
"איזון המשאבים"- הסדר זה נחקק בחוק יחסי ממון וחל על בני-זוג שנישאו לאחר ה- 1.1.74, למעט בני זוג שהסדירו זאת באמצעות הסכם ממון. הסדר זה אינו מחייב אורח חיים תקין אלא רק נישואין תקפים.
ההבדל העקרוני בין שני סוגי הסדרים אלו הוא שבחזקת השיתוף חלוקת הרכוש הינה כמעט שרירותית על הרכוש הנצבר בתקופת הזוגיות ובאיזון המשאבים ישנה גישה של חלוקה בכדי לאזן המשאבים וישנה הפרדה קניינית.
בעבודה זו נבחן את הסדרי הרכוש הקיימים, ננתח אותם ונבדוק את השפעת המהפכה החוקתית וחוקי היסוד על הסדרים אלו כולל האפשרות של פגיעה של הסדרים אלו בחוקי היסוד.
תוכן עניינים:
מבוא
חזקת השיתוף
איזון המשאבים
ההיבט הקנייני בהסדרי ם בין בני הזוג
המהפכה החוקתית
יחסי הממון בין בני-זוג לאור חוקי היסוד
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
אם בני הזוג נישאו לפני ה-1.1.1974 (מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973), מדובר בשיתוף קנייני מיידי. לבן הזוג קמה במהלך הנישואין זכות קניינית בנכס עצמו, ולכן הוא יכול לדרוש את חלקו בכל עת. זכות זו מוגדרת בשם הלכת השיתוף. הלכת השיתוף חלה על כל זכות בעלת שווי כלכלי לרבות נכסים עסקיים. אם אחד מבני הזוג עצמאי ומנהל עסק, העסק הנו רכוש משותף, על כל הזכויות והחובות שבו. כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג בחלקים שווים. כל רכוש אחר, שמקורו לפני הנישואין ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, שייך לבן הזוג אשר הביאו, או קיבל אותו, אלא אם הוסכם אחרת. הגדרת רכוש כוללת, בין היתר, נכסי מקרקעין, מיטלטלין, מניות, קופות גמל, חסכונות, זכויות פנסיוניות, נכסים עסקיים, מוניטין עסקי וכל זכות בעלת ערך כלכלי שנצברה במהלך הנישואין. |
| |
| עבודה מס'
66003 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
המהפכה החוקתית והשפעותיה על דיני עבודה , 2007.
האם יש צורך בחקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות, הכוללת הסדר של הזכויות החברתיות שעניינן בעבודה. |
| 10,956 מילים (כ-33.5 עמודים), 24 מקורות, 248.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בשנת 1992 עברה שיטת המשפט הישראלי מהפכה חוקתית שהשפיעה השפעה ניכרת על דיני העבודה בישראל. המהפכה החוקתית החלה עם חקיקתם של שני חוקי יסוד : חופש העיסוק.
בשנת 1994 הוחלף בגירסה משופרת באותו שם. גירסה משופרת זו תוקנה בשנת 1998.
וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. גם חוק זה תוקן בשנת 1994.
בשנת 1994 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות . הצעה זו כללה הסדר של הזכויות החברתיות שעניינן בעבודה, כגון זכות ההתארגנות של העובדים, הזכות למשא ומתן קיבוצי וזכות השביתה.
בשל קשיים קואליציוניים, ובמיוחד בשל התנגדותם של המפלגות הדתיות לחקיקת היסוד החוקתית הופסקה מלאכת החקיקה והצעת חוק היסוד הנ"ל נותרה בלא תוקף חוקתי עד היום.
בעבודתי אסקור את התפתחות משפט העבודה מתקופה שקדמה להקמת המדינה אשר ביססה ועיצבה את המשפט הישראלי.
בנוסף אסקור את המהפכה החוקתית והשלכות חוקי היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה בישראל .
אתמקד בשאלה האם יש צורך בחקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות, הכוללת הסדר של הזכויות החברתיות שעניינן בעבודה. תוך בחינת הזכות לשוויון תעסוקתי, זכות להתאגד וזכות השביתה.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. תולדות משפט העבודה - היבט ישראלי
3. המהפכה החוקתית
4. השלכות חוקי היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה
5. זכויות חברתיות
5.1 הצעת חוק זכויות חברתיות
5.2 זכויות חברתיות בישראל
5.3 זכויות חברתיות במשפט הבינלאומי
6. זכויות חברתיות שעניין בעבודה
6.1 זכות השביתה
6.2 זכות להתאגד
6.3 זכות שוויון תעסוקתי
7. סיכום ומסקנות
8. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
חוק יסוד: חופש העיסוק, עומד על זכותו של כל אזרח או תושב "לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלוח יד". חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נותן תוקף חוקי לזכותו של אדם להגנה על חייו, על גופו, על כבודו, על פרטיותו, על חירותו על קניינו וכן על חופש היציאה מישראל והכניסה אליה.
מהותה של המהפכה החוקתית, כפי שבאה ליד ביטוי בשני חוקי היסוד, התבררה בפסק דין מקיף ומעמיק של בית משפט העליון, פסק דין בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי (4)
בפסק דין זה, הנשיא ברק הבהיר את מהותה של המהפכה. הנשיא שמגר כתב בפסק דין "חוקי היסוד הם חומת המגן של חירות האזרח. פרשנותם במסגרת פסק דין זה, תבהיר ותחזק קיומם, שמירתם ועיגונם. כך היה הדבר המחוקק בחוקקו את חוק היסוד, וכך תכלית פרשנותו של בית המשפט".
-------------------------------------------------------------------
4. ע"א 6821/63 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי , פ"ד מט(4) 221 |
| |
| עבודה מס'
66002 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
המהפכה החוקתית והשפעותיה על דיני העבודה, 2007.
האם יש צורך בחקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות הכוללת הסדר של הזכויות החברתיות שעניינן בעבודה. |
| 3,872 מילים (כ-12 עמודים), 10 מקורות, 98.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בשנת 1992 עברה שיטת המשפט הישראלי מהפכה חוקתית שהשפיעה השפעה ניכרת על דיני העבודה בישראל. המהפכה החוקתית החלה עם חקיקתם של שני חוקי יסוד : חופש העיסוק. בשנת 1994 הוחלף בגירסה משופרת באותו שם. גירסה משופרת זו תוקנה בשנת 1998. וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. גם חוק זה תוקן בשנת 1994.
בשנת 1994 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות . הצעה זו כללה הסדר של הזכויות החברתיות שעניינן בעבודה, כגון זכות ההתארגנות של העובדים, הזכות למשא ומתן קיבוצי וזכות השביתה.
בשל קשיים קואליציוניים, ובמיוחד בשל התנגדותם של המפלגות הדתיות לחקיקת היסוד החוקתית הופסקה מלאכת החקיקה והצעת חוק היסוד הנ"ל נותרה בלא תוקף חוקתי עד היום.
בעבודתי אסקור את התפתחות משפט העבודה מתקופה שקדמה להקמת המדינה אשר ביססה ועיצבה את המשפט העברי. משפט העבודה עבר שינויים מפליגים שגרמו לכרסום באושיותיו, ביניהם המהפכה החוקתית.
בנוסף אסקור את המהפכה החוקתית והשלכות חוקי היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה בישראל.
לבסוף אדון בשאלה האם יש צורך בחקיקת חוק יסוד : זכויות חברתיות הכוללת הסדר של הזכויות החברתיות שעניינן בעבודה.
תוכן עניינים:
מבוא
תולדות משפט העבודה - היבט ישראלי
המהפכה החוקתית
השלכות חוקי היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה
זכויות אדם חברתיות שעניין בעבודה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשני חוקי יסוד אלה העניקה הכנסת מעמד על-חוקי, שעל פיו ניתנה לבית המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל.
חוק יסוד: חופש העיסוק, עומד על זכותו של כל אזרח או תושב "לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלוח יד".
חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, נותן תוקף חוקי לזכותו של אדם להגנה על חייו, על גופו, על כבודו, על פרטיותו, על חירותו על קניינו וכן על חופש היציאה מישראל והכניסה אליה.
מהותה של המהפכה החוקתית, כפי שבאה ליד ביטוי בשני חוקי חוקי היסוד, התבררה בפסק דין מקיף ומעמיק של בית משפט העליון(2).
--------------------------------------------------------------------
2. ע"א 6821/63 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי , פ"ד מט(4) 221 . |
| |
| עבודה מס'
66391 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הזכות החוקתית לשוויון, 2008.
בחינת עיקרון השוויון באספקטים שונים של המציאות הישראלית. |
| 10,713 מילים (כ-33 עמודים), 47 מקורות, 299.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
השוויון הוא אחד מזכויות היסוד בכל חברה דמוקרטית. יש אומרים שהוא החשוב בין זכויות היסוד, משום שאם יובטח במלואו יובטחו גם זכויות אחרות. ברוב המדינות השוויון נקבע כזכות יסוד בלשון מפורשת בחוקת המדינה. אך במדינת ישראל, שיש לה חוקי יסוד אחדים ולא חוקה מלאה, השוויון עדיין לא נקבע כזכות באחד מחוקי היסוד.
אף על פי כן, עיקרון השוויון מקובל בישראל מאז ומתמיד. הוא נקבע בלשון מפורשת כבר במגילת העצמאות, בה מדינת ישראל קיבלה עליה מחויבות להנהיג שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.
במרוצת הזמן פותח עיקרון השוויון על ידי בית המשפט, תחילה כערך המנחה את כל רשויות המדינה ולאחר מכן אף כזכות יסוד.
עם זאת, חשוב להדגיש שעדיין מתקיימת אפליה בלתי חוקית כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית.
עבודה זו תתמקד בשלושה מקרי בוחן:
1. מצבם של ערביי ישראל.
2. הנשים בכוח העבודה
3. מצבם של אנשים עם מוגבלויות.
מניתוח מקרים דלעיל, נבחן את עיקרון השוויון על ציר מערכת המשפט והמציאות הציבורית.
על אף שהמערכת המשפטית דוגלת בעיקרון השוויון כעיקרון על, המציאות מלמדת שקיימת אפליה בתחומים רבים במדינת ישראל. אחד הפיתרונות שיוצעו בעבודה זו היא הדגשת האפליה המתקנת כמנגנון שבאמצעותו יתאפשר צמצום הפערים בין קבוצות מוחלשות ומודרות וקבוצות דומיננטיות.
שיטת המחקר, מבוססת על ניתוח מאמרים וספרים שעוסקים בשוויון בשלושת הפרמטרים דלמעלה.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' : מהות עיקרון השוויון
1. מהו השוויון
2. מקורות השוויון
3. תחומי השוויון
א. מעמד השוויון
1.א עיקרון התחיקה
1.ב עיקרון ביצועי
1.ג השוויון כשיקול ענייני
1.ד העדפה מתקנת
1.ה זכות חוקתית
ב. משקל השוויון
ג. היקף השוויון
4. עקרון השוויון היבט משווה
פרק ב': שוויון זכויות כלפי המיעוט הערבי בישראל
א. האפליה התקציבית כלפי המגזר הערבי
ב. האפליה במערכת החינוך במגזר הערבי
פרק ג': סוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות
א. גישות ביקורתיות
ב. שוויון לאנשים עם מוגבלות במשפט הישראלי
ג. שוויון זכויות למוגבלים בין הפרקטיקה למשפט
ג.1 דיור
ג.2 תעסוקה
פרק ד': השוויון המגדרי נשים ותעסוקה בישראל
א. הבעיה החברתית של שונות כבסיס לאפליה בשוק העבודה
ב. נתונים אמפיריים מצב הנשים בעולם בהשוואה לישראל
ג. המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה
פרק ה': סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגראפית
מתוך העבודה:
השוויון הוא אחד מערכי היסוד של כל מדינה מתוקנת. כך גם בישראל. אפשר לומר כי השוויון , יותר מכל ערך אחר, הוא המכנה המשותף, אם לא הבסיס, לכל זכויות היסוד של האדם ולכל שאר הערכים שביסוד הדמוקרטיה. אכן, השוויון האמיתי, כיוון שהוא חל גם ביחסים שבין אדם לשלטון, הוא אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה שלטון החוק. הוא חיוני לא רק לדמוקרטיה פורמאלית, שאחד מעיקריה הוא קול אחד לכל אחד, אלא גם לדמוקרטיה המהותית, המבקשת לשרת את האדם באשר הוא אדם.
השוויון הנו מרכיב מרכזי לא רק בשלטון החוק הפורמאלי, שפירושו שוויון בכפיפות לחוק, אלא גם של שלטון החוק המהותי, הדורש כי החוק עצמו ישרת את ערכי היסוד של הדמוקרטיה המתוקנת (1). |
| |
| עבודה מס'
65851 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
המהפכה החוקתית 1992 - זכויות זוגות חד-מיניים, 2004.
השפעת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (1992) על מעמדם המשפטי של זוגות חד-מיניים |
| 4,545 מילים (כ-14 עמודים), 11 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
חקיקתם של חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (1992) על תפיסתם הליברלית לוותה בתקווה לקבוצות השוליים המקופחות מבחינה משפטית, ובהן הזוגות החד-מיניים, בהיותם נתפסים בעיני רבים כחוקים שחוללו "מהפכה חוקתית" במשפט הישראלי. חוקים אלה רלוונטיים לבדיקת שיפור מעמדם של החד-מיניים, שאינם זוכים להכרה משפטית פורמלית וסובלים לכן מקיפוח תמידי של "זכויות זוגיות" במשפט, המוענקות לזוגות נשואים ולידועים בציבור, שכן דרגתם הנורמטיבית מעניקה להם יתרון בדרך של פרשנות רחבה של הוראות החוק או בביטולן(1).
לאורך שנים התעלמה שיטת המשפט מקיומם של החד-מיניים, ואף ראתה בהם סוג של סוטים. לא ניכר יישום העקרונות שבהכרזת העצמאות: הזכות לשוויון, חופש מדת, ללא הבדל מין, שניתן לפרש - אי אפליה על רקע נטייה מינית ואפשרות להינשא. תחילתו של השינוי ביחס המשפט היה בביטולו של האיסור הפלילי מ-1977 "על מעשי מין שלא כדרך הטבע" בתיקון לחוק העונשין מ-1988. קדמו לכך ניסיונות כושלים בגלל לחץ שהופעל ע"י המפלגות הדתיות. ביטול הסעיף נעשה בדיסקרטיות (לא נכלל בהצעת החוק של הממשלה והדיון התנהל בוועדות הכנסת ולא במליאה) והיה לניצחון החקיקתי הראשון של החד-מיניים.
סימני דרך בולטים נוספים לשיפור מעמדם המשפטי היו בדרך כלל בתחום החקיקה: א. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה - ב-1992 תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (1988) והיה לחוק הראשון, שאוסר אפליה של עובד בגלל נטייתו המינית. ב. חוק למניעת הטרדה מינית - ב-1998 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית האוסר על הטרדת אדם על רקע נטייתו המינית. ג. חוק איסור לשון הרע - בשנת 1997 תוקן חוק איסור לשון הרע (1965), כך שאסר על פרסום העלול לבזות אדם בשל נטייתו המינית וחוקים אחרים(2). ד. השוואת גיל ההסכמה (16)- הנדרש ל"מעשה סדום" לזה הנדרש ליחסי מין בין גבר לאישה (2000) (3).
בעקבות פסיקות בתי המשפט פונים בני זוג מאותו מין להכרה בזכותם בתחומים: גמלאות משירות המדינה, אפשרות לקבלת אשרה לשהייה בארץ על סמך קשר זוגי, אבל בהקשרים רבים של מיסוי, ירושה, ביטוח לאומי ועוד, בהיעדר סטנדרט אחיד, נשארת שאלת ההכרה בזוגות מאותו מין לא מוסדרת(4).
השינויים במעמדם המשפטי של החד-מיניים החלו כבר משנת 1988 וקיבלו תנופה בראשית שנות ה-90. מתעוררות מספר ציפיות: א. האם ניתן לצפות להמשכה של המהפכה המשפטית החד-מינית וגם להשלמתה? ב. פגיעה בזכויותיהם תיתכן רק ע"י חוק. ג. יינתן שוויון זכויות לזוגות חד-מיניים ולתא המשפחתי שלהם כמו לגבר ואישה נשואים. ד. פרשנותם של חוקים משוריינים תתחשב בזכותם לשוויון. ג. שימוש באקטיביזם שיפוטי ככל שניתן, כנדרש לגבי מיעוט שחסר באופן טבעי את הגנת הרוב. ד. הגנה על זכותם לשוויון תיעשה באופן חיובי כדי למנוע השפלה ופגיעה בכבודם, ובכך לעודד גם חקיקה נוספת וגם פנייה בעת הצורך להגנה משפטית.
שאלת הדיון:
האמנם חקיקת 1992 מהווה מהפכה משפטית חד-מינית המבטיחה המשך נאור וליברלי, והאם זכויותיהם של הזוגות החד-מיניים המעוגנות בחוקי היסוד, אכן מוגנות באופן חוקתי הלכה למעשה כיאה למדינה דמוקרטית-ליברלית.
--------------------------------------------------------------------
1. ברק, תשנ"ב עמ' 19-9.
2. ב-1993 תוקנו פקודות הצבא ונאסרה אפליה מחמת נטייה מינית. ב-1998 בוטלו כל הפקודות המיוחדות. הראל, עמ' 195.
3. ביטון, 2002, עמ' 406-402.
4. גרוס, 2001, עמ' 49.
ראשי פרקים:
א. מבוא
ב. שאלת הדיון
ג. הטענה
ד. דיון
ה. סיכום ומסקנות
ו. רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
התייחסותה של שיטת המשפט הישראלית לזוגות החד-מיניים עברה שינויים מרחיקי לכת. שני חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק כוללים את הזכות שלא להיות מופלים מחמת נטייה מינית: הגנה מפני פגיעה בכבודו וזכויותיו של אדם, בחירה לעסוק בכל עיסוק, חירות ליצור קשרים רגשיים ומיניים ואפשרות להקים משפחה ללא אפליה בשל מינם של בני הזוג, תוך קבלת אותה הגנה ותמיכה חברתית שמקבלות משפחות הטרוסקסואליות, שהרי גם לאווירה הציבורית יש השפעה הן על החקיקה והן על האקטיביזם השיפוטי. |
| |
| עבודה מס'
62725 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
כיצד מתמודדות המערכות - החוקתית והמשפטית - בישראל 2003 להגשמתו של עקרון השוויון בין המינים, 2004.
תמונת מצב וניתוח מקרים. |
| 36,718 מילים (כ-113 עמודים), 79 מקורות, 598.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
פרק ראשון- מעמדן של הנשים הישראליות בתחומי העבודה והכלכלה
א. רקע
ב. נשים בישראל תמונת מצב
1. נשים בכנסת ובממשלה
2. נשים בשלטון המקומי
3. נשים בשרות המדינה
4. נתונים במשרדים נבחרים וביחידות הסמך...
5. נשים בדירקטוריונים
6. נשים במערכת בתי המשפט
7. נשים במשטרה
8. נשים בצה"ל
9. נשים בכוח העבודה
10. נשים באקדמיה
ג. חקיקה למען שוויון בתעסוקה
ד. משפיעות - נשים כמנהלות
1. נשים מנהלות בתעשיית ההיי-טק
2. נשים ויזמות בעסקים
ה. נפגעות- השפעת הכלכלה הישראלית על נשים
1. השפעת מדיניות הצמצום התקציבי ופגיעתה בתעסוקת נשים
2. פערי שכר בין נשים וגברים
3. חסמים העומדים בפני נשים בעולם העבודה
ו. תעסוקת נשים במגזרים ייחודיים
1. נשים ערביות
2. נשים עולות
פרק שני - ניתוח משפטי
א. רקע - מעמדן המשפטי של הנשים בישראל
ב. ניתוח הסוגייה: עקרון השוויון
1. מעמדו החוקתי של עקרון השוויון וניתוחו
2. הגדרת המושגים: "שוויון" ו"הפליה"
3. הבעייתיות בהגדרת השוויון
ג. ניתוח הסוגייה: שוויון בין המינים
1. כללי
2. מהו: שוויון "פורמלי", שוויון "מהותי" ו"העדפה מתקנת"
3. הגנות לגיטימיות ופטרנליזם
ד. ניתוח הסוגייה מעמד האישה בתחום הציבורי והכלכלי
1. שוויון בחיים הציבוריים
2. החובה לנהוג בהגינות ובסבירות
3. אפליה פסולה של נשים על ידי הרשות המינהלית
4. תפקידו של ביהמ"ש בביעור נגע ההפליה המינית
ה. ניתוח הסוגייה שוויון הזדמנויות כלכלי
1. זכות יסוד לשוויון הזדמנויות בעבודה
2. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והבטחת זכויות שוות לנשים בתעסוקה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
מבוא
הצגת הבעיה
בנושא מעמד האישה בישראל, כמו בכל מקרה של הערכת מצב, ניתן לשפוט לפי חצי הכוס המלאה או
לפי הריקה, במבט אופטימי או במבט פסימי ויש שיאמרו, שהעובדות עצמן ניתנות לפירוש משתי
הנקודות כאחת.1
בהיסטוריה של עם ישראל אפשר למצוא זו בצד זו מחד, גישה שוויונית לאיש ולאישה ומאידך,
קיפוח .2
מערכת החוקים שחוקקה הכנסת במשך שנות קיומה של המדינה, העניקה לנשים ולגברים את הזכות
השווה לבחור ולהיבחר לכאורה לכל מישרה. גם בהמ"ש שימשו דוגמא לגישה נאורה, שוויונית והוגנת,
אולם בין החוק לבין יישומו במציאות, רב המרחק וגדול הפער.
במשך שנים ארוכות התמקד מאבק הנשים בתביעה לשוויון זכויות משפטי, שהוא הפן השני של ביטול
אפליות בחוק.
רק בראשית שנות ה70 - הסתמן מפנה, הנמשך עד עצם היום הזה, ובמוקדו נדבך נוסף: שוויון בפועל
("דה פקטו"), שמשמעו יצירת תשתית רחבה שתעניק לנשים הזדמנות למציאות חיים שוויונית .3
המודעות ההולכת וגוברת של נשות ישראל לעובדה שטרם הגענו לשוויון בין המינים, כמו גם נכונות
לפעול בשיתוף פעולה, למרות הבדלים בהשקפותיהן הפוליטיות והדתיות, מעוררת תקווה כי תמשכנה
לפעול במרץ מחודש לתקן את העיוותים והעוולות, במטרה לקדם את הנשים למימוש האידיאלים
הנשגבים של צדק ושוויון, שמצאו את ביטויים במגילת העצמאות.
השאלות הנבדקות
1. מהו המעמד החוקתי והמשפטי של עקרון השוויון בין המינים?
2. כיצד מתמודדות המערכות: החוקתית והמשפטית בישראל להגשמתו של עקרון זה?
שיטת הבדיקה
ניתוח מקרים ע"פ סוגיות אשר נדונו בבית המשפט בנושאים הבאים:
1. עקרון השוויון.
2. שוויון בין המינים
שוויון "פורמלי".
שוויון "מהותי".
"העדפה מתקנת".
3. מעמד האשה בתחום הציבורי
שוויון בחיים הציבוריים.
תחולת עקרון השוויון על הרשות המינהלית.
הפליה פסולה של נשים על-ידי הרשות המינהלית.
תפקידו של ביהמ"ש בביעור נגע ההפליה המינית.
4. שוויון הזדמנויות כלכלי
זכות יסוד לשוויון הזדמנויות בעבודה.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
הבטחת זכויות שוות לנשים בתעסוקה
קבלה לעבודה.
תנאי עבודה.
שכר עבודה.
קידום בעבודה.
הכשרה והשתלמות מקצועית.
פיטורים, פיצויי פיטורים.
תכנית פרישה מוקדמת ותנאי פרישה.
במוקד המאמר שני פרקים עיקריים:
בפרק הראשון אציג תמונת מצב עדכנית (2002) על מעמדן של הנשים הישראליות בתחומי העבודה
והכלכלה.
הפרק השני יעסוק רובו ככולו בניתוח מקרים וסוגיות אשר נדונו בבתי המשפט והמפורטים בסעיף ג'
לעיל.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. שלוי אליס, "מעמד האשה בישראל 94", הארץ - מעמד האשה 7.3.94 '94, עמ' .5
2. "נשים במוקדי החלטה", מעמד האשה, 1987, עמ' .1
3. "עשור או"ם למען נשים", מעמד האשה, דצמבר 85', עמ' .10
|
| |
| עבודה מס'
68376 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
מעמדם של ערביי ישראל על רקע המהפכה החוקתית, 2010.
בחינת מעמדם של ערביי ישראל תוך התייחסות למתח המובנה במדינה יהודית ודמוקרטית. |
| 10,833 מילים (כ-33.5 עמודים), 63 מקורות, 449.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו מסבירה תחילה בקצרה על ראשית "המהפכה החוקתית" וכיצד משפיעה על המיעוט הערבי החי במדינת ישראל ובנוסף המתח בין הגדרת המדינה "יהודית" ו"דמוקרטית" כאחד. בנוסף, דנה בהרחבה במושג השוויון. העבודה מתמקדת במצבם של ערביי ישראל בכמה היבטים על רקע עיקרון השוויון ובעקבות המהפכה החוקתית. עבודה זו נוגעת גם כן בזכויות הקיבוציות שעפ"י רוב, זכויות קיבוציות עומדות לקהילות מיעוט ולא לקהילות רוב.
תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': מהי המהפכה החוקתית וכיצד משפיעה על המיעוט במדינת ישראל.
פרק ב': מדינה יהודית ודמוקרטית- המתח בין שני יסודות המדינה והשפעתם על המיעוט הערבי.
פרק ג': עיקרון השוויון
1. מהו השוויון
2. מקורות השוויון
3. מעמד השוויון
א. עיקרון התחיקה
ב. עיקרון ביצועי
ג. זכות חוקתית
ד. משקל השוויון
פרק ד': שוויון זכויות כלפי המיעוט הערבי בישראל
א. האפליה התקציבית כלפי המגזר הערבי
ב. האפליה במערכת החינוך במגזר הערבי
פרק ה': המתח בין זכויות אישיות וזכויות קבוצתיות של המיעוט הערבי
א. זכות אישית
ב. זכות קבוצתית
פרק ו': העדפה מתקנת
פרק ז': סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית
מתוך העבודה:
בפרק זה אספר בקצרה על המהפכה החוקתית וכיצד השפיעה על ההגנה של המיעוט במדינת ישראל והגנה על זכויות אדם בפרט.
המהפכה
במרץ 1992- תום הכהונה של הכנסת- נחקקו שני ח"י חדשים: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. ברק קורא ומכריז על מהפכה חוקתית ומצהיר שבכינון שתי הצעות ח"י אלו מקבלות זכויות האדם בישראל מעמד חוקתי על, שמעל לחוקים רגילים. לדעת גביזון (7) השינוי בייחוס השם חוקה או פרקי חוקה לאותם ח"י מערערת את הקביעה כי מדובר במהפכה. גביזון טוענת, כי אין לדעת האם המהפכה שחלה עומדת אך ורק על זכויות המעוגנות בחוק או שמא על זכויות אדם בכלל, ואין זה ברור האם מהפכה זו תסתכם לכדי יצירת חוקה, או שמא יצירת חוקה מקומה עדיין בעתיד הרחוק. |
| |
| עבודה מס'
68274 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
זכויות נאשמים וחשודים לאור המהפכה החוקתית, 2010.
סקירת ההיבטים השונים של זכויות נאשמים והתייחסות ל"הגנה מן הצדק". |
| 9,902 מילים (כ-30.5 עמודים), 11 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה עוסקת בזכויות נאשמים וחשודים ובתמורות שחלו בזכויות אלו בעקבות המהפכה החוקתית עליה הכריז השופט ברק יחד עם פסיקה עניפה מהשנים האחרונות כולל פס"ד יששכרוב שמחיל דוקטרינה פסילת ראיות פסיקתית. העבודה אף עוסקת בהגנה מן הצדק והשפעתה על זכויות נאשמים.
תוכן העניינים:
פרק א'- הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט הישראלי
פרק ב'- זכויות נאשמים וחשודים לאור המהפכה החוקתית
1. חיפוש
2. הזכות שלא להיאסר או להיעצר
3. זכויות הנובעות ממאסר או מעצר- הזכות לעורך דין
4. הזכות להליך הוגן
5. חזקת החפות
6. עקרון החוקיות
7. סיכון כפול
8. חירות מפני עונש אכזרי ובלתי צודק
9. הזכות לאי הפללה עצמית
פרק ג'- התוצאה של פגיעה בזכות חוקתית אחרי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
1. "אופייה וחומרתה של אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראייה"
2."מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה"
3. "הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה"
יחסי הגומלין בין שני כללי הפסילה
פרק ד'-דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" - סייג למימוש האחריות הפלילית
הפרוצדורה להעלאת טענה מקדמית של הגנה מן הצדק
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
עוד קודם לחקיקתו של חוק היסוד, עוגנו זכויות יסוד של נאשם בפלילים בחקיקה ופסיקה הישראלית. עם חקיקתו של חוק היסוד, הוכפף המשפט הפלילי הפרוצדוראלי לחוק היסוד, והוא מתמלא תוכן מעקרונותיו של חוק היסוד. חוק היסוד פותח פתח לשינויים פרשניים של הכללים שעוצבו עד כה להרחבת זכויותיו של הנאשם בפלילים, ומכיוון שהוא מתיר ביקורת שיפוטית על חקיקה עתידית- חשיבותו רבה אף לעיצובן של זכויות אלה בעתיד ולקביעת הגבולות שמעבר להן נגיסה בזכויות הנאשם לא תהא בת תוקף. יתר על כן, כיום על פי סעיף 4 לחוק היסוד, נראה כי במקום שלנאשם עומדת זכות ואין היא ניתנת לאכיפה משום שאינה מעוגנת בחוק קודם, אזי יכול הנאשם לתבוע מבית המשפט הכרתה ואכיפתה על ידי חקיקה מיוחדת, דהיינו לתבוע את התערבות המחוקק(26) . |
| |
|
|
