עבודות [1-9] מתוך 13 :: [עמוד 1 מתוך 2]
עבור לעמוד: 1 2 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "דרוזים":


עבודה מס' 62218 SHOPPING CART DISABLED
לורנס אוליפנט, 2002.
יחסיו עם תושבי הכרמל בכלל והדרוזים בפרט, רעיונותיו לגבי מסילת ברזל והסיוע למתיישבי זיכרון יעקב.
9,184 מילים (כ-28.5 עמודים), 46 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
עניינו של אוליפנט בארץ ישראל
אוליפנט וחיפה
א. אוליפנט על תושבי הארץ וחיפה
ב. אגודת ההיכל ובית אוליפנט
ג. אוליפנט ומסדר הכרמליטים
ד. אוליפנט והדרוזים
אוליפנט ומסילת הברזל בא"י ובחיפה
א. אוליפנט ותכניות פיתוח בארץ ישראל
ב. אוליפנט והרכבת
אוליפנט וההתיישבות בזיכרון יעקב
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
במה נתייחד הר הכרמל מיתר ההרים שבארץ ישראל? לכל הר יש חסידים משלו, המוכנים לספר
בשבחו ולרומם אותו מעל כל שאר ההרים, ובמספר חסידיו בוודאי אין הכרמל נופל מאחרים. אחד
מחסידיו ומחוקריו של הכרמל היה סר לורנס אוליפנט מהדמויות המוזרות והססגוניות של העולם
במאה התשע-עשרה, נולד למשפחה סקוטית בקייפטאון שבדרום אפריקה, בשנת 1829. אשר בערוב
ימיו השתקע בחיפה ובדלית אל כרמל ועמל שם למען התיישבות היהודים בארץ ישראל. הוא מת
ונקבר באנגליה, בשנת  .1 1888
עניינו של סמינריון זה לתאר את:
           1. עניינו של אוליפנט בארץ ישראל.
           2. יחסיו עם תושבי חיפה: אגודת ההיכל ומנזר הכרמליטיים.
           3. יחסיו עם הדרוזים בכרמל.
           4. רעיונותיו למסילת הברזל בא"י ובחיפה.
           5. הסיוע למתיישביה הראשונים של זיכרון יעקב.
----------------------------------------------------------------------------------------------
1. ר. זאבי (תשל"ו). בהקדמה לספר: לורנס אוליפנט חיפה, כתבות מארץ ישראל, 1882-1885, (תרגם י. בורלא, ההדיר ר.
זאבי), ירושלים. עמוד ט', (להלן זאבי הקדמה).


 
עבודה מס' 61568 SHOPPING CART DISABLED
הדרוזים בישראל, 2002.
סקירה היסטורית וגיאוגרפית של בני העדה הדרוזית.
5,328 מילים (כ-16.5 עמודים), 7 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
1. מקור השם דרוזים
2. סקירה היסטורית  וגיאוגרפית
א. סקירה כללית
ב. השושלת הפטאמית
ג. תפוצת הדרוזים בישראל
ד. הדרוזים בכרמל
3. מבנה חברתי גיאוגרפי
א. החברה הדרוזית
ב. האשה הדרוזית
ג. הדרוזים בצה"ל
4. הדת הדרוזית
א. עיקרי האמונה
ב. המנהיגות הרוחנית
ג. דת הייחוד
ד. מצוות
ה. מוסר ומנהגים
ו. נביאים ומקומות קודש
5. ראיון אישי עם דרוזי תושב הכרמל
6. ביבליוגרפיה


מקור השם
ההשערה הקיימת היא כי מקור השם דרוזים נגזר משמו של נשתקין דרזי וחמזה בן עלי, שני פרסים חשובים שפעלו בחצרו של הכליף הפאטמי.

סקירה כללית
דרוזים הם בני עדה דתית לאומית, דוברת ערבית. מספרם הכולל נאמד בכ-800,000 נפש. מהם חיים כ-400,000 בסוריה, כ-320,000 בלבנון ו-80,000 בישראל.
מוצא העדה הדרוזית מן האיסלאם, אך במשך הזמן נחלשה זיקתה אליו. היא צמחה במאה ה-11 מתנועת האימעיליה שהגיעה בתקופה ההיא לשיא עוצמתה, כאשר השושלת הפאטמית-האיסמעילית שלטה במצרים ובארצות הסמוכות לה.
למייסדי הדת הדרוזית נחשבים חמזה אבן עלי ועוזרו מוחמד אל דרזי, שממנו קיבלו כנראה הדרוזים את שמם. הם הפיצו אמונות שסתרו כמה מעיקרי העימעיליה ובין היתר את האמונה כי החליף הפאטמי אל חכים שנרצח בשנת 1021 היא התגלמותו של האל עלי אדמות וכי הוא עתיד לחזור ולהופיע באחרית הימים.
אמונות אלו נקלטו בתחילה אצל תושבי מספר כפרים בסביבות החרמון, אך עד מהירה נעשה הר הלבנון למרכז כוחם של בני הדת החדשה. כיוון שהדרוזים היו עדה קטנה ומבודדת בין שכניהם המוסלמים והנוצרים פיתחו תכונות וסדרים חברתיים  - ידיעת מלחמה, משמעת, הזדהות ועזרה הדדית, ואלה סייעו להם לא רק להחזיק
מעמד נגד התנכלויות מצד שכניהם, אלא גם לשלוט בהם תקופות ארוכות. לשיא כוחם הגיעו הדרוזים בראשית המאה ה-17 כאשר "אמיר הדרוזים" פחר-א-דין פרש את שלטונו על שטחים נרחבים של לבנון, סוריה וארץ ישראל, שהיו להלכה חלק מן הקיסרות העותומנית. נראה שבתקופה זו נוסדו כמה מיישובי הדרוזים בארץ ישראל.

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבו הערות שוליים\מראי מקום.
 
עבודה מס' 62263 SHOPPING CART DISABLED
מעמד אישי אצל המוסלמים מול הדרוזים, 1999.
המעמד האישי אצל שתי הדתות בכל הנוגע לאירוסין, נישואין, גירושין וירושה.
4,753 מילים (כ-14.5 עמודים), 13 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
הדרוזים בישראל
יחס הדרוזים לנשים
עקרונות האיסלאם
יחס האיסלאם לנשים
השוואה בין שתי הדתות בכל הנוגע למעמד אישי
אירוסין
נישואין
הפוליגמיה
נישואין אצל הדרוזים
גירושין
ירושה וצוואה
סקירה סטטיסטית
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מבוא
הדרוזים והמוסלמים הנן עדות שדתן עתיקה ומושרשת. שתי עדות אלו מקיימות בתי דין למעמד
אישי משל עצמם ויש להם מערכת כללים ענפה ומוסדרת.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את שורשיהן של שתי הדתות, בקצרה, ולאחר מכן לסקור את
נושא המעמד האישי אצל שתי הדתות בכל הנוגע לאירוסין (בקצרה), נישואין, גירושין וירושה.
תכלית העבודה היא להשוות בין הפרקטיקות המקובלות באיסלאם (הן הסוני והן השיעי) לבין
הפרקטיקות המקובלות אצל הדרוזים, שני המיעוטים הגדולים במדינת ישראל.
העבודה תסתמך על מקורות ראשוניים שנכתבו בנושא כמו עקרונות הקוראן, וכן מקורות משניים
כמו ספרות שנכתבה על הנושא, מאמרי השוואה וכד'.
העבודה תפתח בסקירה קצרה על שתי הדתות, לאחר מכן מעמד בישראל, כאשר עיקר העבודה
תהיה, כאמור, השוואה בין שתי הדתות. על מנת לשפוך אור על היתרונות והחסרונות של כל
פרקטיקה אביא מספר סטטיסטיקות, בעיקר אודות הגירושין.


 
עבודה מס' 62264 SHOPPING CART DISABLED
האם הלמידה השיתופית היא השיטה האופטימלית ללימוד השפה העברית כשפה שניה בבתי ספר מהמגזר הדרוזי והערבי, 2003.
מחקר כמותי ואיכותי.
12,368 מילים (כ-38 עמודים), 54 מקורות, 599.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. מטרת העבודה
ג. שאלת המחקר
ד. השערות המחקר
ה. שיטות המחקר
סקירת ספרות
א. למידה שיתופית - רקע מושגי והיסטורי
   1. הרקע ההיסטורי לשיטות השונות להוראה שיתופית
   2. תמצית המחקרים האחרונים בלמידה שיתופית
ב. שיטת "אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית)
ג. הוראת עברית בבתי ספר ערביים: מהוראה פרונטלית לאל"ש
   1. רקע היסטורי
   2. תוכניות לימודים
   3. ספרי הלימוד
   4. ביקורת וסלילת הדרך לאל"ש ללימוד עברית
       בבתי ספר ערביים
ג. שאלת המחקר
ד. השערות המחקר
מערך המחקר
א. שיטות המחקר
ב. אוכלוסיית המחקר
   1. אוכלוסיית המדגם - תלמידים
   2. אוכלוסיית המורים שבמחקר
   3. קבוצת ביקורת
ג. כלי המחקר
   1. שאלון מורים
   2. שאלון תלמידים
   3. גליונות הישגים
ד. דרכי עיבוד נתונים
ממצאים
א. ממצאי המחקר האיכותי - מורים
ב. ממצאי המחקר הכמותי - תלמידים
ג. השוואת הישגים בין שתי שיטות לימוד השפה העברית
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח א': שאלון  לתלמיד

מבוא
הצגת הבעיה
על נושא אחד אין  ויכוח ואין עליו עוררין בעולם ובארץ - ביה"ס צריך ללמד לקרוא ולכתוב. חובה זו
מקבלת משנה תוקף כאשר צריך לקיימה במגזר הערבי\דרוזי בעיקר בלימוד השפה העברית כשפה
שניה. עלינו לזכור כי בחברה עתירת טכנולוגיה כשלנו, חייב האדם להיות בעל רמת אוריינות גבוהה
ביותר, על מנת להיות מסוגל לתקשר עם הסובבים אותו, עם הדומה והאחר, ליטול חלק פעיל
בחברה, ולמען יהיה מצויד בכלים המתאימים עת הוא בא להעשיר את עולמו התרבותי, את
השכלתו ואת חוש הביקורת שלו, עת הוא בא להתמודד על מקומו בחברה. לאוריינות השפעה
מצטברת בעלת משמעות חברתית וכלכלית מרחיקת לכת, הן לאדם כפרט, והן לחברה ככלל (שפירא
ואחרים, 2001).
רחל הרץ-לזרוביץ, וברוריה שדל, ועוד אחרים  נרתמו לסייע בפיתוח האוריינות בכלל ובלימוד השפה
העברית כשפה שניה בפרט באמצעות "למידה שיתופית", להלן מדבריהם מתוך תוכניות "הצלחה
לכל" ואוריינות בלמידה שיתופית (אל"ש):
"הלמידה בקבוצות קטנות ושיתופיות מעודדת את ההתייחסות האישית והחוויתית של הלומדים,
בתהליך הלמידה, תורמת להפנמת תהליכי הלמידה ומעודדת את המעורבות האישית של הלומדים,
ההתנסויות החוויתיות מועשרות כאשר חברי הקבוצה משתפים את עמיתיהם בהתנסויותיהם
האישיות. השימוש במשימות המעודדות יצירתיות כמו המחזות, ציור וכתיבה  יצירתית תורמות אף
הן להעשרה חוייתית ויצירתית".

השפה העברית איננה בבחינת שפה זרה לתלמיד הערבי\דרוזי אלא שפה שנייה. היא מהווה אמצעי
לקידום בכל שטחי החיים, ולעתים קרובות אמצעי קיום, ומיותר לציין עד כמה חשיבות רכישתה
חיונית. על כן ישנה חשיבות רבה ללימוד השפה העברית בבתי הספר דרוזיים מהטעמים הבאים:
לצורך לימודים גבוהים במוסדות להשכלה גבוהה; ככלי תקשורת בשוק העבודה הישראלי; ככלי
תקשורת בין האזרח הדרוזי הישראלי לבין משרדי ומוסדות המדינה השונים; ככלי תקשורת
יומיומית בין האזרח הדרוזי הישראלי לבין החברה הישראלית בכל תחומי החיים במדינת ישראל.
על כן יש חשיבות לסייע לתלמיד הדרוזי לרכוש את השפה העברית בשיטות לימוד חדשות
ומתקדמות שאחת מהן ה"למידה השיתופית" המוצעת על ידי רחל הרץ-לזרוביץ, וברוריה שדל.

מטרת העבודה
מטרת המחקר היא לבחון, באם שיטת הלמידה השיתופית מסייעת לתלמיד הדרוזי בלימוד השפה
העברית כשפה שניה.

שאלת המחקר
האם הלמידה השיתופית היא השיטה האופטימלית ללימוד השפה העברית כשפה שניה בבתי ספר
דרוזיים.
שיטות המחקר
בחרנו בשתי שיטות מחקר איכותי וכמותי.
המחקר האיכותי: באמצעות ראיונות פתוחים שערכנו עם 8 מורים המיישמים למידה שיתופית
בשיעורי עברית כשפה שניה משלושה בתי ספר דרוזיים ומעורבים.
המחקר הכמותי: באמצעות שאלון סגור אשר השיבו עליו 146 תלמידי כיתות ו (6 כיתות) משלושה
ישובים דרוזיים ומעורבים הלומדים עברית בלמידה שיתופית.


 
עבודה מס' 63540 SHOPPING CART DISABLED
התיישבות הדרוזים בכרמל, 2004.
בחינת ספרות הנוסעים והספרות של חוקרים מודרניים.
3,314 מילים (כ-10 עמודים), 12 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
פרק א'- ראשית התיישבות הדרוזים בכרמל
פרק ב'- כפרי הדרוזים בכרמל
פרק ג'- כפרי דרוזים הרוסים בכרמל
פרק ד'- המבנה הגיאוגרפי של הכפרים הדרוזים
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
העדה הדרוזית בארץ ישראל לא זכתה לפרסום רב, עקב מיעוט תשומת הלב שניתנה לה על ידי
נוסעים או חוקרים מודרניים. במיוחד, לא היה קיים מחקר המפרט את תולדות הדרוזים
והתיישבותם בארץ ישראל. מחקרים מעמיקים החלו להופיע משנות הארבעים של המאה
העשרים ולאחריהם, בשנות השבעים והשמונים ועד היום.
מספר סיבות היו לחוסר מקורות על תולדות הדרוזים והתיישבותם בארץ ישראל. ראשית, רוב
הזמן מאז היווצרות העדה הדרוזית ועד הקמת המדינה, היה מרכזם של העדה הדרוזית בלבנון
או בהר הדרוזים. הדרוזים של ארץ ישראל ובמיוחד בכרמל, חיו באזור שהיה מיושב על ידי
לא- דרוזים. מיעוט הנוסעים שעברו בארץ, העדיפו לבקר במקומות גדולים וללכת בדרכים
ראשיות, ולכן המעיטו לבקר בכפרי הדרוזים ההרריים.
שנית, הדרוזים לא הוכרו כעדה נפרדת, והשלטון העות'מאני התייחס אליהם כ"מוסלמים" או
"אחרים". הנוסעים בארץ ישראל התקשו לעמוד על מצבם.
שלישית, עיקרון ה"תקיה" הטביע את חותמו בצורה בולטת על הדרוזים בארץ ולכן היה קשה
לזהותם.
אנסה בעבודה זו, לחבר בין המקורות של ספרות הנוסעים ובין החוקרים המודרניים, לגבי
שאלת התיישבותם של הדרוזים בכרמל בהשוואה להתיישבות בגליל, והתמורות שחלו בכפרי
הדרוזים בכרמל. שמות הכפרים, האתרים, האמירים והשליטים, הועתקו לפי המקור בערבית.


 
עבודה מס' 61304 SHOPPING CART DISABLED
גל התמורות בחברה הדרוזית, 2002.
עבודה החוקרת את בעיית זהותו של המיעוט הדרוזי בישראל.
4,921 מילים (כ-15 עמודים), 12 מקורות, 298.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא - חלון לעדה הדרוזית
א. הזהות הדרוזית ויחסי הכוחות בתוך הקבוצה
ב. אורחות חייה של העדה הדרוזית
תיאוריה הקלאסית של אלמונד ורבה
א. התיאוריה
הנחת היסוד עפ"י התיאוריה של אלמונד וורבה
התיאוריה החדשנית של ולדבסקי וחברים
הנחת היסוד עפ"י התיאוריה החדשנית של ולדבסקי וחברים
ניתוח מחקר - צעירים דרוזים לפני גיוס
סוף דבר - מסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא - חלון לעדה הדרוזית
א. הזהות הדרוזית ויחסי הכוחות בתוך הקבוצה
זהותם של הדרוזים לא נחשפה די למחקר שיטתי ולכן גם הדרוזי וגם הלא דרוזים כאחד תוהים וטועים בבעיית זהותו של המיעוט הדרוזי בישראל.
המושגים "זהות" או "הזדהות חברתית" קשורים ברוב ההגדרות בקשר הדוק למושג קבוצה.
Hopman  בהגדרה מסכמת לנושא הזהות החברתית, טוען שזהות חברתית היא "מבנה דינמי של יכולות, תכונות ותפקידים שנשפט ומתויג על ידי העצמי (self identify) ועל ידי האחרים (puplic identify) והמגשר על הפער בין מה שנתפס באופן פנימי ע"י האדם, לבין חברותו בקבוצות חברתיות, זהו האני בדרך להיות חלק מאנחנו. (עמ' 4-3)
סמוחה (1976)  מזכיר שזהות הדור הצעיר בערבי היא בעייתית והתמונה הכוללת היא של אי-תלות, אי-השלמה והיעדר ניגוד בין שתי הזהויות, כערבית וכישראלית. הזהות ערבי-ישראלי עדיין אל הגיעה לכלל גיבוש וייצוב כדוגמת המצב שאליו הגיעה הזהות העדתית של המיעוטים בארצות הברית.
אלשיך (1978) , שחקר את הזהות הדרוזית מצא כי לדרוזים בישראל יש שלוש תת-זהויות אתניות: דרוזית, ישראלית וערבית. הדרוזים רואים עצמם בראש ובראשונה דרוזים, אחרי כן ישראלים ולבסוף ערבים. לדעתו, העובדה שהיהודים והדרוזים היו מיעוטים דתיים ואתניים במשך מאות שנים שנרדפו ע"י רוב מדכא, הרגשת הזהות ושותפות הגורל המלווה באמונה הדתית, ההבנה והאהדה בין שני העמים, הביאו ליצירת זהות ישראלית חזקה שקודמת לזהות הערבית. ואולי לכן אפשר לחבר את הצעיר הדרוזי המתגייס להגן על המולדת.

 
עבודה מס' 50961 SHOPPING CART DISABLED
בעיית הזהות של הדרוזים במדינת ישראל, 2000.
בחינת ההיבטים השונים של בעיית הזהות של הדרוזים תוך התייחסות לבעייה של הדרוזים ברמת הגולן.
7,270 מילים (כ-22.5 עמודים), 19 מקורות, 228.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כיום, הדרוזים חיים בתוך החברה הישראלית, אך לא ברורה מידת השתלבותם או מידת רצונם להשתלב. שאלות רבות מתעוררות בהקשר זה- האם הדרוזים צריכים לעשות מאמצים גדולים יותר כדי להדמות ליהודים, או שעליהם לתבוע מהחברה הישראלית ללכת לקראתם בשינוי סמליה הלאומיים, כגון הדגל הישראלי וההמנון הלאומי, שאין להם כלל קשר למורשת הדרוזית? שאלה נוספת שעומדת היא בדבר יחסם של הדרוזים בישראל לאחיהם שבסוריה ובלבנון, וכן השאלה כיצד ליישב התנגשות אינטרסים הקיימת בין מדינת ישראל ובין הדרוזים החיים הן בישראל והן במדינות מזרח התיכון האחרות. מלחמת לבנון בשנת 1982 מדגימה דילמה זו: הדרוזים הישראלים עשו ככל יכולתם לשכנע את ממשלת ישראל כי הסיוע שהיא מגישה לפלאנגות הנוצריות המסוכסכות עם הדרוזים הינה טעות חמורה. פעילות זו בנושא הלבנוני תרמה במידה רבה להתפתחות מנהיגות דרוזית מקרב הדור הצעיר, אם כי הצלחתם למעשה הייתה מוגבלת. אולם, אם הייתה הנוכחות הישראלית בלבנון נמשכת זמן רב יותר, היו ניגודי האינטרסים מחריפים (פרס, 1977).
השתלבות הדרוזים במדינה מעלה גם את שאלת היחסים עם המיעוטים האחרים בישראל.
הדרוזים בישראל מעדיפים להתחמק מן השאלה האם הם ערבים או לאו, בעוד שבסוריה הם טוענים לזהות ערבית. המצב הפוליטי בישראל מסבך את שאלת הזהות הדרוזית במידה רבה מאד. יש לזכור כי הדרוזים דוברים ערבית, שומרים על מנהגים רבים המשותפים להם ולערבים, וגרים במקרים רבים בכפרים אשר מאוכלסים ערבים  נוצרים ומוסלמים. כמו כן, הייתה תכנית הלימודים הדרוזית עד כה זהה כמעט לזו הנהוגה בבתי הספר הערביים- דבר
שחיזק את הרכיב הערבי של הזהות הדרוזית. למעשה, הדרוזים הינם עדה דתית אתנית מיוחדת במסגרת ההקשר הרחב של המיעוט הערבי בישראל (בן דור, 1995).
שאלות רבות מתעוררות גם לגבי הדרוזים תושבי רמת הגולן. הם היו תמיד משוכנעים כי במוקדם או במאוחר יוחזר הגולן לסוריה, ולכן נראו בעיניהם הקשרים עם סוריה וזהותם הסורית חשובים יותר מכל חלופה ישראלית. עתה, כשנושא הגולן שוב עולה על הפרק ומנהיגי ישראל מדברים בגלוי על החזרתו לסוריה (כולל הכפרים הדרוזים כבר בשלב הראשון של הנסיגה), גברו בכפרים הדרוזים הקולות האנטי-ישראלים והפרו-סוריים על פני קולות המחנה הפרו-ישראלי המצומצם. מצב זה יוצר מתיחות רבה בין המנהיגות הדרוזית בגולן ובין מדינת ישראל. יש הפותרים את הדילמה הזו על-ידי הטלת האשם על ממשלת ישראל, שלא השכילה להשכין יחסים נאותים עם המנהיגות המקומית, וגם מפני שלא השכילה לגבש החלטה ברורה לגבי עתידו של הגולן במשך שנים רבות.
בניגוד לאלו המעלים האשמות, אני אנסה בעבודת סיכום זו לגעת במס' היבטים של סוגיית הזהות הדרוזית ותוך כדי כך אנסה לספק תשובות לחלק מן השאלות שהעלתי בפרק המבוא.
בעבודה זו אני אשתמש ברבים מן המאמרים שקראתי ובסוף כל פסקה או פרק אני אציין את המאמר ממנו לקחתי את הפרטים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. רקע על העדה הדרוזית
3. מבוא היסטורי
         3.1 ייסוד הדת
         3.2 שלטון האמירים הדרוזים
         3.3 המאבק בין הדרוזים למרונים
         3.4 מלחמת העולם הראשונה
         3.5 המרד הדרוזי
         3.6 מלחמת העולם השניה
         3.7 יחסי דרוזים-יהודים לאורך השנים
4. ההכרה הישראלית בדרוזים כעדה
5. בעיית הזהות של העדה הדרוזית במדינת ישראל
         5.1  בעיית ההגדרה העצמית של הדרוזים
         5.2  למי הנאמנות הדרוזית
6. הקונפליקט ברמת הגולן
         6.1 מעורבות סורית בקונפליקט
         6.2 השלכות ההתערבות הסורית
7. עמדת הדרוזית בסוגיית רמת הגולן
8. דברי סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 20411 SHOPPING CART DISABLED
הדרוזים והפוליטיקה הישראלית.
הצגת מקורות הדרוזים בישראל, יחס הדרוזים למפלגות הציוניות, השתתפותם במערכות הבחירות בישראל, כולל בדיקה אמפירית.
3,226 מילים (כ-10 עמודים), 9 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
החברה הדרוזית ישראלית הינה חברה מאוד לא מגובשת מבחינה פוליטית או לאומית. היא חברה אשר עדיין לא גיבשה דעות סופיות וניתן לנווטה ימינה או שמאלה מכל הבחינות. הם עדיין אומנם רגישים לנושא הלאומי אך יותר מכל מענין אותם הפן הכלכלי של החיים, כמו את כל שאר תושבי הארץ. הדרוזים ידועים בזיקתם השורשית העמוקה; הם אדוקים מאוד ואין בינהם את המושג חילוני ואפיקורס.
דרוזיי א"י מודעים היטב לכך כי הם קבוצת מיעוט.אין הם מעונינים להכיר כי זכויותיהם פחותות. ההצבעה הדרוזית היא בראש ובראשונה ביטוי לתחושת הדרוזיות שלהם, ואין הם מצביעים כאזרחים רגילים של מדינת ישראל. לא ניתן אומנם להוכיח רצף של הצבעה זו או אחרת אולם אנו מוצאים הצבעה זהה בקבוצות חמולתיות או עדתיות. לשיקול הקבוצתי, (ולקבוצתיות יש משקל רב מאוד במסורת הדרוזית) יש השפעה רבה בכל הקשור להצבעות של הדרוזים בישראל.הצבעה זו לא נעשית רק מתוך כפיה, אלא, במקרים רבים, מתוך הרצון להבטיח את קיומה הפוליטי של הקבוצה,ובדרך זו גם את קידום האינטרסים הכללים שלה. ההצבעה הקבוצתית היתה חזקה מאוד בקום המדינה אולם עם השנים, בעקבות המודרניזציה הפכה המסורת לחלק פחות משמעותי בחייהם של הדרוזים, אולם עדיים היא קימת והוכחה לכך ניתן למצוא בעובדה כי המפלגות השונות עדיין פורטות על הנימה החמולתית והקבוצתית בתקופת מערכת הבחירות.
הוכחה נוספת לצמצום כוחו של השיקול הקבוצתי-מסורתי היא העלמות הרשימות הקיקיוניות אשר קמו לאור תמיכתן של חמולות גדולות. רשויות אלו כבר לא קימות והן חדלו מלהופיע על המפה הפוליטית. הן קימות רק בבחירות המוניציפאליות שם ראשות המועצה מקנה הטבות לחמולה ממנה היא באה.
השיקול הקבוצתי מסורתי,במידה שעדיין נישאר, הוא רק לגבי הבחירות למועצות מקומיות. אין כמעט שיקולים חמולתיים אצל הדרוזים בבחירות לכנסת. אולם בבחירות לרשויות המקומיות הרי הם מעונינים להפגין את כוחם בישוב ושמישהו ממשפחתם יהיה ראש המועצה.מועצות אלו הינן מועצות אשר בשנים האחרונות הפכו יותר ויותר למעורבות במשחק כוחות הפוליטי ברחוב הדרוזי (בעיקר לאחר הקמת ועד ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות).
ניתן ליחס את התגבשות המודעות הפוליטית למודרניזציה אשר פשתה בחברה הדרוזית.כאשר החלו הדרוזים בישראל להרגיש את פעמי המודרניזציה הם החלו להשוות את מעמדם ליהודים הגרים בשכנותם. היות וידם אינה משגת, לרוב לקנות את אותם דברים אשר יש ליהודים הרי הם מתחילים להרגיש מקופחים ונוצרת אצלם תסיסה מיבנית אשר לא תלויה בשום גורם אחר ופועלת כאינרציה על דעת עצמה. מודרניזציה תלויה רבות ברמה הכלכלית. כל אזרח בארץ חייב לשלם על הכנסתו מס בשיעור קבוע. אי לכך,ברבות השנים החלו לגבות גם מדרוזי א"י מס הכנסה ומיסים עקיפים כחוק.המס,כידוע הולך לתקציבי הממשלה ורובו מופנה לביטחון חיצוני,בו הם אינם רואים ערך עליון.

מטרת עבודתי זו היא לסקור את ההשתתפות הפוליטית הכללית בישראל של הדרוזים לאור בעיות הזהות שלהם והבעיות הכלליות. פועל יוצא מכך יהיו הבחירות לכנסת אשר מהוות מדד טוב לרמת התרבות הפוליטית ולהלכי הרוח בחברה הדרוזית.

ראשי פרקים:
1. תמצית העבודה ומטרתה
2. הקדמה-מקורותיהם של הדרוזים בישראל
3. הדרוזים והמפלגות הציוניות
4. הדרוזים במערכות הבחירות לכנסת
5. בדיקה אמפירית שערכתי
6. דיון והערכה מסכמת
7. ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 20194 SHOPPING CART DISABLED
התמורות במעמד הדרוזים בישראל 70-95, 1995.
סקירת ההשתתפות הפוליטית של הדרוזים בישראל לאור בעיות הזהות שלהם ובעיותיהם הכלכליות + בדיקה אמפירית.
5,109 מילים (כ-15.5 עמודים), 11 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
החברה הדרוזית ישראלית הינה חברה מאוד מגובשת מבחינה פוליטית ולאומית.
למרות זאת היא חברה אשר עדיין לא גיבשה דעות סופיות וניתן לנווטה ימינה או שמאלה מכל הבחינות. אומנם הם עדיין רגישים לנושא הלאומי אך יותר מכל מענין אותם הפן הכלכלי של החיים, כמו את כל שאר תושבי הארץ. הדרוזים ידועים בזיקתם השורשית העמוקה; הם אדוקים מאוד ואין בינהם את המושג חילוני ואפיקורס.
דרוזיי א"י מודעים היטב לכך כי הם קבוצת מיעוט. אין הם מעוניינים להכיר כי זכויותיהם פחותות. ההצבעה הדרוזית היא בראש ובראשונה ביטוי לתחושת הדרוזיות שלהם, ואין הם מצביעים כאזרחים רגילים של מדינת ישראל.
לא ניתן אומנם להוכיח רצף של הצבעה זו או אחרת, אולם אנו מוצאים הצבעה זהה בקבוצות חמולתיות או עדתיות. לשיקול הקבוצתי, (ולקבוצתיות יש משקל רב מאוד במסורת הדרוזית) יש השפעה רבה בכל הקשור להצבעות של הדרוזים בישראל.
הצבעה זו לא נעשית רק מתוך כפיה, אלא, במיקרים רבים, מתוך הרצון להבטיח את קיומה הפוליטי של הקבוצה, ובדרך זו גם את קידום האינטרסים הכללים שלה.
ההצבעה הקבוצתית היתה חזקה מאוד בקום המדינה אולם עם השנים, בעקבות המודרניזציה הפכה המסורת לחלק פחות משמעותי בחייהם של הדרוזים, אולם עדיין היא קיימת והוכחה לכך ניתן למצוא בעובדה כי המפלגות השונות עדיין פורטות על הנימה החמולתית והקבוצתית בתקופת מערכת הבחירות.
ניתן ליחס את התגבשות המודעות הפוליטית למודרניזציה אשר פשתה בחברה הדרוזית. כאשר החלו הדרוזים בישראל להרגיש את פעמי המודרניזציה, הם החלו להשוות את מעמדם ליהודים הגרים בשכנותם. היות וידם אינה משגת, לרוב, לקנות את אותם דברים אשר יש ליהודים, הרי הם מתחילים להרגיש מקופחים ונוצרת אצלם תסיסה מיבנית אשר לא תלויה בשום גורם אחר ופועלת כאינרציה על דעת עצמה. מודרניזציה תלויה רבות ברמה הכלכלית. כל אזרח בארץ חייב לשלם על הכנסתו מס בשיעור קבוע. אי לכך, ברבות השנים החלו לגבות גם מדרוזי א"י מס הכנסה ומיסים עקיפים כחוק. המס, כידוע הולך לתקציבי הממשלה ורובו מופנה לביטחון חיצוני, בו הם אינם רואים ערך עליון.
הבדיקה האמפירית תסתמך על בדיקת תקציבי רשויות מקומיות. כל הרשויות המקומיות זקוקות לאמצעים כספיים למימון הקשת הרחבה של השירותים הציבוריים שהן נותנות.סמכויותיהן של הרשויות המקומיות להוציא כספים למטרות אלו מעוגנות בחוק,ולרוב הן זכאיות להוציא כספים רק למימון פעולות על פי החוק, זולת סכום קטן לתועלתם הכלכלית של אזוריהן ותושביהם. הוצאות השלטון המקומי מגיעות ל30%- מכלל ההוצאה הציבורית. צבירת ההוצאות, הוצאתן ופיקוח עליהן מצריכים קביעת הסדרים ניהוליים יעילים.

מטרת עבודתי זו היא לסקור את ההשתתפות הפוליטית הכללית בישראל של הדרוזיםלאור בעיות הזהות שלהם והבעיות הכלליות. פועל יוצא מכך יהיו הבחירות לכנסת אשרמהוות מדד טוב לרמת התרבות הפוליטית ולהלכי הרוח בחברה הדרוזית.

ראשי פרקים:
1.תמצית העבודה ומטרתה
2.יחסי רוב ומיעוט בחברה הישראלית
                  1.מיעוט פוליטי
                  2.הכרה פוליטית
3.מקור הדרוזים בא"י
4.התמורות החומריות
5.הדרוזים במערכות הבחירות לכנסת
6.בדיקה אמפירית
7.דיון והערכה מסכמת
8.ביבליוגרפיה
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/10/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 13 :: [עמוד 1 מתוך 2]
עבור לעמוד: 1 2 :: עמוד הבא >>