עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "גיל רך":

WordSuggestions
רך רקע כי הרך וכו רק קו רצח ראש

עבודה מס' 62179 SHOPPING CART DISABLED
השוואה בין ילדים בגיל הילדות לעומת גיל ההתבגרות באסטרטגיית איסוף מידע על אחרים, 2003.
על הקשר שבין איסוף מידע להווצרות סטריאוטיפים.
5,364 מילים (כ-16.5 עמודים), 38 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים:
מבוא
איסוף מידע
כללי
תיאוריית האפיסטמולוגיה הנאיבית
תיאורית האישיות הסמויה ((IPT
סקירת תיאוריות
עיבוד מידע
פיאז'ה
התפתחות קוגניטיבית של הילד
תקופת הילדות
תקופת ההתבגרות
סטריאוטיפים והטיות
סיכום
דרכים לשינוי תפיסת הילד באיסוף מידע על אחרים
ביבליוגרפיה


מבוא:
איסוף מידע הוא השלב הראשוני בגיבוש עמדה שהיא למעשה הערכה על אדם אותו אנו רואים
בפעם הראשונה.איסוף מידע שלא כראוי עלול לגרור אחריו יצירת סטריאוטיפים.
אם נבין ונלמד כיצד ילדינו אוספים מידע על אחרים נוכל לנסות ולשנות גישה זו וכך נוכל למנוע
תפיסה סטריאוטיפית, לכן עבודה זו עוסקת באסטרטגיות בהן ילדים אוספים מידע על אחרים.

דוגמא הממחישה את הצורך בשינוי גישת הילדים באיסוף מידע על אחרים ניכרת בידיעה על בית
ספר בדרום הארץ בו התגלה כי ישנה אפליה ברורה כנגד הילדים האתיופים הלומדים בבית ספר זה.
תוך כדי ראיון עם שתי ילדות קטנות מבית הספר הן טענו שהן לא אוהבות את האתיופים בגלל צבע
עורם.
כמו כן, התגלה שהילדים האתיופים יוצאים להפסקות בשעות שונות משאר הילדים.
גילוי זה צריך לעורר את מערכת החינוך שכן יש לטפל בבעיה בדחיפות טרם תחריף לממדים חסרי
תקדים.

בראשית העבודה אציג את נושא איסוף המידע שכן זהו השלב ראשון של תהליך שסופו השפעה של
החברה על רכישה ושינוי של סטריאוטיפים.
בהמשך אציג תיאוריות פסיכולוגיות המדגישות את ההיבט הקוגניטיבי של ההתפתחות וביניהן
תיאוריית עיבוד המידע והתיאוריה של פיאז'ה.
לאחר סקירת התיאוריות אציג את המתרחש מבחינה קוגניטיבית בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות.
בהמשך יוצג נושא סטריאוטיפים והטיות שכן זוהי התוצאה השלילית של איסוף מידע לא יעיל.
בסוף העבודה אתייחס לקשר שבין דרך איסוף מידע לבין גיל הילד, תוך ניסיון להציג דרכים לשינוי
תפיסה בדרך איסוף מידע על אחרים של הילדים בגילאים השונים.


 
עבודה מס' 61163 SHOPPING CART DISABLED
ADHD בגיל הרך, 2002.
הקשיים באבחון ובקביעת השכיחות של ADHD בגיל הינקות ובגיל הרך והאפיונים החברתיים והקוגניטיביים הייחודיים לגיל ולמגדר.
7,557 מילים (כ-23.5 עמודים), 40 מקורות, 358.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שנות הגן מתאפיינות בהתפתחות שפתית, קוגניטיבית, חברתית ומוטורית. גם תהליך הלמידה של ויסות עצמי מתרחש לקראת סוף תקופת הגיל הרך ומשקף את המעבר מחוסר אונים ליכולת. היכולות נעות מההסתגלות למחזור החיים הקבוע של יום ולילה עד היכולת להירגע לאחר שסופקו הצרכים הבסיסיים. בהמשך מתפתחת היכולת לשלוט בצורה יעילה ברגשות ולרכוש בכך שליטה עצמית. ילדים בסוף הגיל הרך אמורים כבר להיות רגישים לסטנדרטים החברתיים של טוב ורע, להיות בעלי היכולת לצפות את תגובות המבוגרים ובכך גם לתכנן את פעולותיהם בהתאם.
המשימה העיקרית בגיל הגן היא רכישת השליטה בהתנהגות אגרסיבית ופיתוח התנהגויות פרו-חברתיות. לפיכך, עד גיל הכניסה לבית הספר ילדים ללא הפרעות התנהגות אמורים כבר לדעת לוסת את התנהגותם ולהתאימה לסביבת בית הספר (Arons et al; 2002).
בניגוד להתפתחות הנורמטיבית המתוארת לעיל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (attention-deficit/hyperactivity disorder) להלן: ADHD, סובלים למעשה מליקוי התפתחותי בשליטה העצמית. הליקוי מורכב מבעיות בטווח קשב, בשליטה בדחפים וברמת הפעילות. אולם, הבעיות של קשב וריכוז באות לידי ביטוי לא רק בממדים אלו אלא גם באי-יכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו הנוגעת לזמן החולף ולהכיר במטרות ובתוצאות של פעולותיו (1997 ,Barkley).
ילדים בגילאי 5-0 הסובלים מ-ADHD, הם חלק מאוכלוסייה של בעלי הפרעות התנהגות בגיל הרך הנמצאת בסיכון גבוה לבעיות כרוניות כמו עבריינות, צריכת סמים והתנהגות אנטי סוציאלית. הסיכון הגבוה של ילדים בגיל הגן הסובלים מ- ADHD לפתח קו-מורבידיות עם התנהגויות חברתיות אגרסיבית, הפרעה התנגדותית
מרדנית (ODD) והפרעת התנגדות (CD) גורמת גם  לסיכון גבוה יותר לפסיכופתולוגיה, דפיציט בכישורים החברתיים והישגים נמוכים בתחום האקדמי (Shelton et al ,1998).
המפתיע הוא שעל אף גיל ההופעה המוקדם של ההפרעה וההשלכות החמורות של הופעה מוקדמת זו, קיימים באופן יחסי מעט מחקרים המתמקדים ב ADHD בגילאי טרום בית הספר. ייתכן והרתיעה מטיפול ואבחון של ADHD בגיל הרך נובעת מהרתיעה מלתת תרופות, כמו ריטלין, לילדים כל-כך צעירים, מקושי להבחין בין התנהגות הנובעת מגילו הצעיר של הילד לבין הפרעת התנהגות, או מכך שהמאפיינים של ADHD הם בולטים פחות בסביבת הגן מאשר בסביבת בית הספר. עם זאת, כיום חל שינוי במגמה זו וחוקרים ומטפלים מבינים כי הבנה של גורמי החוסן והסיכון בגיל צעיר יכולה לעזור בעיצוב דפוסי אינטראקציה חיוביים כבר בגיל צעיר ובכך להקטין גם את הסיכון להתפתחותם של התנהגויות אנטי סוציאליות בגיל מבוגר יותר.
הקושי במחקר ובטיפול של הפרעות התנהגות בגילאים 5-0 נובע מהשינויים ההתפתחותיים המהירים ביותר החלים בגילאים אלו, מהרלוונטיות של הסביבה המטפלת הדינמית ומהקושי להבחין בין התנהגות נורמלית אשר תחלוף מאליה לבין סימני פתולוגיה. לעתים קרובות, התנהגויות כמו: התקפי זעם, אי-ציות, חוסר קשב ואגרסיביות אשר ניתן לפרש כסימפטומים של ADHD הם למעשה התנהגויות נורמטיביות המשקפות את השלב ההתפתחותי של ילדי גן. לפיכך, חשוב לראות את התנהגותו של הילד בקונטקסט של הגיל ולא רק בקונטקסט של הסימפטום. ככלל, עצם האבחון בגיל זה הוא דו ערכי: מחד גיסא, קביעת אבחנה ברורה ומקובלת בשירותי הבריאות והחינוך הנה תנאי מוקדם לקבלת משאבים טיפוליים וחינוכיים כאחד. כמו כן, פנייה להתערבות מוקדמת לא רק מועילה לילד עצמו, אלא גם מחזירה את תחושת השליטה להורים, אשר עד כה עמדו חסרי אונים מול הבעיות של ילדם. מאידך גיסא, יש חסרונות ברורים לשימת תווית מוקדמת של ADHD, שכן מהימנות האבחנה בגיל זה נמוכה למדי וביטול מאוחר יותר של האבחנה אינו מוחק
את תדמיתו השלילית של הילד בעיני עצמו ובעיני אחרים.
בעבודה זו נסקור את הקשיים באבחון ובקביעת השכיחות של ADHD בגיל הינקות ובגיל הרך ואת האפיונים החברתיים והקוגניטיביים הייחודיים לגיל ולמגדר. בהמשך נסקור את השינוי שחל במעבר מהגן לכיתה א' ואת חשיבותו של הטיפול ההתערבותי בגיל זה.

תוכן העניינים:
מבוא
שכיחות ואבחון ADHD בגילאי 5-0
אפיוני ADHD בגיל הינקות
אפיונים התנהגותיים, חברתיים של ADHD בגיל הרך
אפיונים קוגניטיביים של ADHD בגיל הרך
ADHD בקרב ילדות
ADHD בשנות בית הספר הראשונות
חשיבות הטיפול ההתנהגותי בגיל הגן
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 65075 SHOPPING CART DISABLED
הקשר בין האם לילדה כגורם בהפחתת חרדת הנטישה בגיל מבוגר, 2000.
מה חוזק ההשפעה של התקשורת בגיל הרך על פחדים בגיל ההתבגרות.
7,159 מילים (כ-22 עמודים), 17 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת חיבור זה הוא לבדוק מה חוזק ההשפעה של התקשורת בגיל הרך על פחדים בגיל ההתבגרות.
ידוע הוא כי ילדים מגיבים לגירויים סביבם, והגירויים המסיביים ביותר הם מהוריהם. לעיתים ילדים אינם חשופים לגירויים אלו בהיעדר הורה אחד או שהם נחשפים לגירויים שליליים כגון הכאות או השפלות וחוסר התייחסות. התגובות יכולות להיות שונות, תלוי בתפיסה והמשגה של הילדים.
בעיות בעצוב דמותו של הנער נוצרות לא רק בשל גילו הצעיר ובשל חוסר ידיעתו את מהות החיים, אלא גם בשל המסגרת המשפחתית בה הוא חי והמשמשת לו דוגמא חיה להתנהגות חברתית ומוסרית. בעיות במסגרת זו יכולות להיות רבות, ואחת הבעיות היותר נפוצות היא בעיית הקשר עם ההורים, ובעיקר היפרדות עקב סכסוך בהם ההורים רבים בניהם, הדבר שללא ספק משפיע על המתבגר.
הבעיות העלולות להיווצר אצל מתבגרים כאלו הם בכל תחומי החיים: בעיות חברתיות והסתגלויות, בעיות רגשיות (רגשות אשם או רגשות נחיתות) ופועל יוצא מכל אלו הן גם בעיות לימודיות. מעט מאוד ידוע על בעיות המתלוות אל תחום הבגרות עצמה, אם כי אין ספק כי הדבר מותיר את רישומו במידה כלשהי לשנים ארוכות.

סגנון המחקר הוא סקר, המחקר יערך ע"י חלוקת שני שאלונים באמצעות הדואר.
בפועל חילקתי כ- 50 שאלונים, והוחזרו לי 32 שאלונים.

ראשי פרקים
1 הקדמה
2 הקדמה- הקשר בין האם לילדיה
2.1 חוסר תקשורת
2.2 תקשורת שלילית
3 רקע תיאורטי
3.1 השפעות על גיל ההתבגרות
3.2 מהו פחד
3.3 גורמי הפחד ואפיוניהם
3.4 חרדה מפני נטישת התינוק
4 מחקר אמפירי
4.1 השערות המחקר
4.2 שיטת המחקר
4.3 הליך המחקר
4.4 כלי המחקר
4.5 תוצאות ודיון בהן
5 סיכום העבודה
6 ביבליוגרפיה
נספח - השאלון שהועבר

מתוך העבודה:
מושכל ראשון בהסברת הנושא לילד ובתקיפה נכונה של הבעיות הוא המשגת המונחים והמצב הקיים על מנת שהמתבגר ידע לקראת מה הוא הולך, מהם התנאים המשפחתיים החדשים בהם הוא יהיה נתון וכיו"ב.
אחד מהשגי ההמשגה הוא הסרת הערפל וחוסר הבהירות שבו נתון הילד ובעקבות זאת הסקת תחושת המתח והאיום. מתבגרים רבים נתונים לפחדים ומקצתם נמצאים במצב של בהלה. המשגה טובה של הסיבתיות לגירוים מתבטאת בכך שהמתבגר אינו רואה את עצמו אחראי, אינו מקשר בין התנהגויותיו להתנהגות ההורים כלפיו, או בין משאלותיו הכמוסות להעלמות אחד ההורים. הוא צריך להבין כי יחס הוריו אינו תלוי בו, והוא פועל יוצא של אי התאמה בניהם, של עימותים ושל בחירתם להיפרד זה מזו.
 
עבודה מס' 61266 SHOPPING CART DISABLED
סטריאוטיפים מיניים וביטויים בקלטות ווידאו לגיל הרך, 2000.
ניתוח סטריאוטיפים המעוברים בעקיפין דרך קלטות ווידאו חינוכיות לגיל הרך תוך סקירת המושגים בתחום החינוך לגיל הרך ותיאוריות הנוגעות לג'נדר ולתפקידים בין המינים.
12,698 מילים (כ-39 עמודים), 17 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו, אסקור את הסטריאוטיפים המיניים הנרכשים באמצעות צפייה בקלטות וידאו  והמהווה בסיס לחברות לתפקידי מין בגיל הרך, תוך התמקדות בגילאים שנתיים עד חמש,  כאשר, שתי שאלות מחקר יעסיקו אותי בעבודה זו: האחת, האם קלטות ווידאו לילדים, אשר פונקציונלית מיועדות ללימוד פעולות התפתחויות באמצעות שירים והפעלות, מעבירות גם סטריאוטיפים מיניים?.  שאלת מחקר נוספת תהיה: כיצד, אם כן,  באים לידי ביטוי סטריאוטיפים מיניים בקלטות ווידאו לילדים?
השערות המחקר שלי הן כי בקלטות ווידאו לילדים, אשר מטרתן להעביר באופן חוויתי, תוך שירה ומשחק, מיומנויות בסיסיות לילדים, מועברים גם סטריאוטיפים מיניים.
סטריאוטיפים אלו באים לידי ביטוי בארבעה אופנים: באמצעות הלבשה בלבוש סטריאוטיפי שונה את הבנים לעמת הבנות, באמצעות העדפת צעצועים וסוגי משחק סטריאוטיפים לבנים ובנות, באמצעות הצגת התנהגות שונה לבנים ובנות ולבסוף, באמצעות ייחוס תפקידים שונים לבנים ובנות.

באמצעות ניתוח תוכן של מספר קלטות וידאו ארצה להראות כיצד תוכניות ווידאו מנציחות את ההבדלים בין המינים בכך שמשעתקות את סכמת המין ומקבעות את התיוג המיני השונה לבנים ובנות.  בתהליך התפתחותם, ברכישת הזהות המינית, ילדים רוכשים אינפורמציה מסוכני חברות שונים וכך מקבעים להם סכמות מין המנחות אותם להתייחסות דיפרנציאלית לגורמים בסביבתם. קיבוע של סטריאוטיפים בשלבים אלו ינחה את הילדים בגילאים צעירים (שנתיים ועד חמש) לצבירת אינפורמציה שתנחה אותם להתייחסות סכמתית מסוימת , שונה לבני מינם ואחרת לבני\ בנות המין השונה.

בגוף העבודה ארצה להציג מספר קטעים מקלטות ווידאו - שירים, תיאורי מחזה או משחק ובאמצעותם להדגים סטריאוטיפים המועברים לילידם הצופים בתוכניות אלו.
הסטריאוטיפים מאפשרים צבירת אינפורמציה שאינה נכונה מציאותית ובכך לקיבוע סכמה קוגניטיבית מסוימת שמנחה את הבניית זהותם המינית של ילדים בגיל הרך .

תוכן העניינים:
מבוא
מסגרת מושגית:
         1. הזהות המינית ועיצובה
         2. סטריאוטיפ מיני
         3. סכמת מין
         4. חברות
         סיכום המסגרת המושגית
מתודולוגיה מחקרית
ממצאים וניתוח
דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 62323 SHOPPING CART DISABLED
פרישת עובדים מסיבות גיל, האם הדבר מוצדק?, 2001.
סקירת הנוהג הנורמטיבי הקיים, הנוהג ההסכמי ודעת בתי המשפט בנושא אפליית נשים ופרישה מסיבות גיל.
4,894 מילים (כ-15 עמודים), 10 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. הוראות החוק וההסכמים הקיבוציים
  2.1     חוקים נגד אפליית שכר
  2.2     חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד
3. הסכמים קיבוציים והוראות נציבות שירות המדינה
4. פס"ד נבו
5. שיקולים בעד ונגד
  5.1     שיקולים בעד אפליה בשכר
  5.2     שיקולים נגד אפליה בשכר
  5.3     שיקולים בעד פרישה מוקדמת
  5.4     שיקולים נגד פרישה מוקדמת
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה


מבוא
גיל פרישה נקבע לאור העובדה כי אדם אינו יכול לעבוד לכל אורך חייו, וכי מן הראוי הוא כי הוא יפרוש בשלב כלשהו אל "גיל הזהב".
לסוגיית גיל הפרישה מהעבודה יש משמעויות והשלכות חברתיות וכלכליות. אין איסור חוקי לקביעת גיל פרישה כפויה, שעה שזו אינה מפלה בין שווים1. עם זאת ישנה גישה מעניינת הגורסת כי חיוב פרישה בגיל כרונולוגי בלא קשר לכושרו של הפורש ולתפקידו בעבודה, מהווה פגיעה בזכות היסוד החוקתיות לשוויון בעבודה. לפי אותה גישה "בזכות היסוד החוקיות לשיוויון בעבודה ניתן לכלול לא רק את איסור האפליה מטעם של גזע או מין, אלא גם את איסור האפליה מטעם של גיל.
חובת הפרישה בגיל כרונולוגי שאינו תואם את גילו הליך הזדקנותו פוגעת בחופש העיסוק של העובד בכך שהיא מוציאה אותו משוק העבודה ומונעת ממנו את הסיכוי להשתלב אי פעם בחזרה בשוק העבודה.2

מטרת העבודה הנוכוחית היא לסקור את הנוהג הנורמטיבי הקיים, הנוהג ההסכמי ודעת בתי המשפט על האפליה בשכר הנשים, ופרישה מסיבות גיל לרבות פרישה בגיל שווה לעובד ולעובדת.
העבודה תסתמך על הוראות החוק, הסכמים קיבוציים ופסיקה בנושא. אחד מפסקי הדין שיוזכרו הוא פס"ד נעמי נבו, שעבר שלוש ארכאות (בית דין ארצי לעבודה שהפך את הפסיקה ולאחריו בג"ץ).
שאלות המחקר הן:
1. האם ההבדל בין שכר הנשים לשכר הגבר עשוי להיות מוצדק
2. האם גיל פרישה שונה יכול שלא להיות בגדר אפליה.

היות ונושא הבדלי השכר הנו נושא נדוש, העבודה תשים דגש על דיון בשאלת המחקר השניה.
-------------------------------------------------------------------------------
1. דב"ע נו3-196 / מועצת העובדים של מפעלי ים המלח נ. נפתלי שרעבי, פד"ע ל 313.
2. לובוצקי יצחק, חוזה עבודה וזכויות העובד, עמוד 292.
 
עבודה מס' 69026 SHOPPING CART DISABLED
אינטרנט וגיל הזהב, 2006.
דפוסי שימוש של בני הגיל השלישי
5,102 מילים (כ-15.5 עמודים), 15 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מראשית התפתחותו של האינטרנט הוא יצר רשת של מיליוני גולשים בכל רגע נתון, בכל מקום בעולם. תמיכה לכך מציג (Parks 1996) בעזרת הנתונים משנת  1994 אשר מראים כי בכל רגע שבו נבדק האינטרנט, נמצאו בו יותר מחמשת אלפים קבוצות דיון בנושאים שונים העוסקים בכל תחומי והיבטי החיים.  
קבוצות אלו מגוונות ומתאימות לכל חברי הקבוצות השונות, אחת מהקבוצות היא בני הגיל השלישי. חזן (1988) מצא במחקרו, שאחרי הדרכה מתאימה השימוש במחשב מגביר את הביטחון העצמי אצל קשישים. כמו כן נמצא שרוב הקשישים יהיו מסוגלים להשתמש וליהנות מרוב ההתפתחויות הטכנולוגיות לאחר הכשרה וחינוך מתאימים.
ידוע כי אנשים מצטרפים לקבוצות משום שהן מספקות צרכים חברתיים או פסיכולוגיים חשובים, כמו למשל הצורך בהתחברות חברתית או הצורך בתשומת לב וחיבה. בנוסף החברות בקבוצה מספקת ידע, שלא היה אפשר לרכוש אותו ללא השתייכות לקבוצה, הקבוצה מספקת ליחיד אמות מידה להגדרתו העצמית (להמן וגונט, 2000). בין הצרכים המסופקים לפרט באינטרנט נמצא גם סיפוק לצורך באינטימיות, הידוע כצורך מהותי עבור כל פרט.
לכן מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם קבוצת בני הגיל השלישי בישראל אשר גולשים בפורומים באינטרנט, עושים זאת לשם סיפוק הצורך בהשתייכות, באופן ספציפי יותר שאפה העבודה לבחון האם האנונימיות שמאפשר המרחב הוירטואלי והעובדה שהפורומים מאפשרים מקום לביטוי עצמי ולקבלת מידע, הם אלו אשר מעניקים לפרט את התמיכה החברתית ואת תחושת השייכות.
השערת המחקר אוששה לאחר שבוצע סקר באמצעות שאלון שהועבר לקבוצת אנשים המוגדרים כשייכים לקבוצת בני הגיל השלישי. התוצאות מוצגות באחוזים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1: סקירת ספרות
מאפייני הגיל השלישי
האדם כיצור חברתי
אינטימיות ברשת
האינטרנט כאמצעי ליצירת קשרים חברתיים
אמצעי התקשורת להמונים כמתווכי תרבות
פרק 2 : מתודולוגיה
2.1 הצגת נושא המחקר
2.2 שאלת המחקר
2.3 השערת המחקר
2.4 הגדרת המשתנים
2.5 כלי ושיטת המחקר
2.6 אוכלוסיית המחקר
פרק 3 : הצגת הממצאים
פרק 4 : דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח מספר 1: שאלון לדוגמא

מתוך העבודה:
המילה "זקן" בעברית, איננה שם תואר בלבד, אלא היא משמשת גם כשם עצם. בשמות העצם הנגזרים מהמילה זקן השולטים בשפתנו היומיומית - אנו מכלילים, שלא מדעת, ציבור גדול של אנשים כאילו היו חפצים שהמכנים המשותפים בהם מעטים ורופפים, ולא בני אדם ייחודיים. כאשר מכנים אדם בשנות ה-60, כשכוחו עוד במותניו, "זקן", ומכנים כך גם אדם אחר השוכב במחלקה הגריאטרית שאינו מסוגל לתפקד והמצוי במצב של בידוד חברתי כמעט מוחלט - מכניסים בכך את שניהם לאותה קטגוריה חברתית. השימוש בביטוים כגון: "גיל הזהב", "הגיל השלישי" בא לכסות ולטשטש את הדימוי השלילי הרווח לגבי זקנה (לקראת שנות חיינו המאוחרות, 1991).
 
עבודה מס' 66807 SHOPPING CART DISABLED
גיל ההתבגרות והשימוש בסמים, 2006.
בדיקת הקשר בין תקופת גיל ההתבגרות 16 -18, לבין העמדה החיובית לשימוש בסמים.
1,439 מילים (כ-4.5 עמודים), 6 מקורות, 139.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תתייחס לקשר בין תקופת גיל ההתבגרות 16 -18, לבין העמדה החיובית לשימוש בסמים. לשם כך חולק שאלון ל 20 נשאלים בגילאי 16 - 18, שאלון העוסק בעמדות לגבי השימוש בסמים.

השערת המחקר: יש קשר חיובי בין גיל ההתבגרות בגילאי 16 - 18, לבין הדעה החיובית לשימוש בסמים.
שיטת נבדקים: חולק שאלון בנושא "עמדות לגבי השימוש בסמים" ל- 20 נשאלים, בני נוער בגילאי 16 -18 אשר לומדים בכותיות י' עד י'ב. על השאלון ענו עשרה בנים ועשר בנות.

(הערת מערכת: השאלון אינו מצורף לעבודה)

תוכן עניינים:
מבוא
השערת העבודה
שיטת נבדקים
תוצאות המחקר
דיון
רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
לפי יפרח(2002), תחילת ההתבגרות מוגדרת ביולוגית בהתאם להתפתחות ההורמונלית(בד"כ גילאי 11-12), סיום ההתבגרות משתנה מחברה לחברה עם הגעת המתבגר לעצמאות כלכלית, חברתית, תפקודית ומשפחתית.בארץ, עם הגיוס לצבא מתחיל שלב סיום ההתבגרות.
גיל ההתבגרות הוא תקופה של חיפוש ריגושים,הנער זקוק לגירויים רבים, נוטה להרפתקנות ולנטילת סיכונים, ומחפש התנסויות חדשות ובלתי שיגרתיות, נוטה להתגרות בחוק.ביטוי לחיפוש ריגושים- שימוש בסמים.(טוראל, גומפל, זולטי, ויינוקר, בנעים, ושניידרמן, 2000).
 
עבודה מס' 66545 SHOPPING CART DISABLED
תוקפנות בגיל הרך, 2004.
החשיבות במניעת התוקפנות מגיל צעיר.
5,077 מילים (כ-15.5 עמודים), 13 מקורות, 349.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כבר מהגיל הרך (המעון וגן הילדים), ניתן לזהות התפרצויות זעם וגילויי התנהגות תוקפנית של ילדים.  במחקר מקיף שבוצע בשנת 1995 על ידי מכון ברוקדייל בשיתוף אוניברסיטת בר אילן נמצא כי בהשתתפות במעשי בריונות בקרב בני נוער, נמצאת ישראל במקום החמישי או השישי בין 24 מדינות המובילות בשעורי האלימות בעולם (קבלסון, 2003). בריונות, ונדליזם, אלימות פיזית - כל אלה מופנמים בילדים עוד מהגיל הרך. משום כך רבה החשיבות בבחינת דרכי המניעה של התוקפנות בקרב הגיל הרך.

טל (תשנ"ח) מציינת כי שינויים התפתחותיים הינם מרכיב משמעותי בגילויי תוקפנות. לדבריה, אצל ילדים צעירים ביטויי תוקפנות בתדירות גבוהה יותר ממבוגרים. אז גם שכיחה יותר התוקפנות הפיזית, אשר מתפתחת לתוקפנות מילולית בגיל גבוה  יותר. טל (שם) גם טוענת, כי תוקפנות הממוקדת בחפצים מתחלפת בתוקפנות ממוקדת באנשים. פירוש הדבר כי  הילד מתפתח ומייחס כוונות לאנשים. חשיבותה של עבודה זו הינה בעיקר משום שרמת תוקפנות גבוהה בגיל נמוך מנבאה רמת תוקפנות גבוהה בגיל גבוה יותר. הבנת התוקפנות בגיל הרך, תסייע אפוא להתמודד עם ולמנוע תוקפנות בגיל מאוחר יותר.

ילדים נוטים ללמוד ממה שהם רואים מהמבוגרים, בעיקר בביתם, שכן ככל שהגילאים צעירים יותר, כך גם שוהים הילדים בביתם, כלומר בסביבתם הגרעינית. משום כך, רבה חשיבותה של המערכת החינוכית. בידי המחנכת לגיל הרך האפשרות לנקוט בפעולות שונות ומגוונות כדי למגר את האלימות בגן.  תכנית ההתערבות למניעת התוקפנות והפחתתה כוללת פיתוח מודעות המחנכת לעמדותיה האישיות כלפי ביטויי התוקפנות של הילדים ולדרכים הרצויות לפתרון קונפליקטים.  הכשרת המחנכת לגיל הרך היא חיונית ומצריכה ממנה למידה של הגורמים לתופעת התוקפנות ושל השפעותיה ההתפתחותיות. למידה זו תחשוף אותה לדרכי התמודדות מומלצים עם בעיות התנהגות (קבלסון, 2003).

בעניין זה חשוב לציין, כי קיימת תרומה של ההרגלים להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית וההתפתחותית של הילדים. חלק ניכר מההתנהגות הנורמלית תלוי בלמידה כיצד לבצע רצפים של פעולות ללא כל מאמץ מודע. פעולות אלו הן נגזרת של רוטינה. הפעולות החוזרות של הרוטינה יוצרות את ההרגל. ההרגל נוצר בין השאר מה"חיזוקים" הטבעיים שהן מסבות לאדם המבצע אותן, כמו למשל אכילה בכף, שהיא יעילה מזינה וגורמת לנו להמשיך בהרגל. הרגל נלמד הוא רצף של פעולות בתגובה לגירוי מסוים הנחרת בזיכרון והלמידה הופכת לאוטומטית. המשמעות היא שאיננו חושבים על הפעולות הכלולות בהרגל בעת שאנו מבצעים אותן. ההרגלים שהילדים לומדים הינם פשוטים, בדרך כלל מעט פעולות ברצף. במהלך למידת ההרגלים, קיימת חשיבות לזכירה אוטומטית של רצף הפעולות המרכיבות את ההרגל.

החל מגיל צעיר מאד לומדים ילדים הרגלים בכל שטחי החיים. הרגלים אלה ניתנים לסיווג על פי תפקידיהם - הרגלי אכילה, הרגלי ניקיון, הרגלי לבוש, הרגלי עבודה לידי שולחנות היצירה, הרגלי למידה באופן כללי, הרגלי משחק במתקנים בחצר והרגלי למידה באופן כללי. בכך גם מתחילה להתהוות העצמאות בשלבי הגיל הרך.

היעדר הצורך לחשוב על הפעולות שאנו עושים בשעת ביצוען, כלומר האוטומטיזציה בביצועם של ההרגלים, מאפשרת לנו להתפנות ללמידה חדשה. אין צורך במאמץ מחשבתי כל אימת שניגשים לשולחן אוכל, לשירותים, או נערכים להכנת שיעורי בית. זו תרומתם של ההרגלים להתפתחותם הקוגניטיבית של הילדים. רצף השלבים החרוט במוח מכתיב את צעדיהם ומאפשר להם להתמקד במשימה אחרת. ההרגלים מאפשרים לפנות "שטחי עבודה" בזיכרון ולהפנות קשב ומאמצי זיכרון לתחומי עניין חדשים. למידה מסוג זה חיונית לתפקוד הקוגניטיבי התקין שלנו. בנוסף תורמים ההרגלים להתפתחותם הרגשית של הילדים. הם מקנים תחושת ביטחון וקביעות. תחושת הרווחה הנובעת מכך מהווה תנאי הכרחי להפניית קשב ללמידה חדשה. זאת משום שתהיות ודאגה באופן מתמיד מערערים את הביטחון וכן מתישים ומפחיתים את המוטיבציה להתמודד עם אתגרים (טל, 2003).

בשלב של גיבוש אוטונומיה אישית, נוצרים בגיל הרך היכולת והרצון להגדיר מטרות אישיות ויוזמה. ההרגלים יוצרים אפשרויות למידה עצמאיות, שמשמעותן כי הילדים חורטים בזיכרונם ומפנימים רצפים של פעולות. מהרגע שהפעולות מופנמות בתוך זיכרונו של הילד, שוב אינו זקוק להנחיה או לנוכחות של מבוגר (טל, 2003).

בעבודתי ארצה לטעון, כי חשיבות רבה יש במניעת התוקפנות מגיל צעיר, שכן הדבר עשוי להפחית את האלימות בחברה, אולם רצוי שבלימת התוקפנות תהיה בצורה טיפולית ומבינה את נפשו של הילד, הפועל בתוקפנות, ככל הנראה, כתוצאה מפגיעה כלשהי ולא מרוע. משום כך יש להפחית בעונשים וביד קשה ולשים את הדגש על ההבנה, הדיאלוג והאינטראקציה הנוצרת בין הפעוט בגיל הרך לבין המבוגר האחראי עליו.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. תוקפנות בגיל הרך
2.1. ההרגלים הסביבתיים ומהות התוקפנות
2.2. הגורמים לתוקפנות בגיל הרך
ג. דרכי התמודדות
3.1. זיהוי הגורם לתוקפנות
3.2. היבטים וגישות להתמודדות עם תוקפנות בגיל הרך
3.3. המנעה
3.4. גבולות התוקפנות השלילית ותפיסת העצמאות של הילד
ה. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
תוקפנות אצל ילדים בגיל הרך נפוצה. זאת משום שפעוטות וילדים בגיל הרך רגישים מאד וקולטים מצבי מתח וקונפליקט בסביבתם. סכסוכים ודפוסי תקשורת עוינים באווירה הכללית של הגן (למשל: מתחים בין הגננת לסייעת), עלולים להעלות אצל חלקם את רמת החרדה ולהובילם להתנהגות תוקפנית ללא סיבה הנראית לעין (קבלסון, 2003).
 
עבודה מס' 61862 SHOPPING CART DISABLED
טיפוח החשיבה המתמטית בגיל הרך, 2000.
התהליכים הקוגניטיביים שבבסיס החשיבה המתימטית וחשיבות טיפוחה בגיל הרך.
2,927 מילים (כ-9 עמודים), 14 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
התפתחות החשיבה המתמטית
המספר והחשיבה המתמטית
טיפוח החשיבה החשבונית בגיל הרך
טיפוח החשיבה המתמטית בגילאים 3-6 שנים
התפתחות דרכי החשיבה המתמטית של ילדים בגיל 5-8 שנים
חשיבות החשיבה המתמטית
ביבליוגרפיה


החשיבה המתמטית - תחילתה עם השפה המתמטית הבונה לקראת חשיבה מתמטית.
השפה המתמטית קיימת בחיינו היומיומיים ומהווה חלק אינטגרלי מחיינו
השגרתיים, תוך שימוש יומיומי בשפה המתמטית, כמו חיוג מספרי הטלפון,
הסתכלות בשעון הזמן, תקציב לחשמל, מים... ימי השבוע. חשיבות רבה נודעת
לתשתית פיתוח השפה המתמטית ולטיפוח החשיבה המתמטית, בהתאם להתפתחותו
של הילד.
אנו כהורים או כמחנכים בגיל הרך ובבית הספר, פותחים צוהר לעולם הילדים, אנו
מקנים ומטפחים אוריינות מתמטית.
בעבודה זו ייסקרו תיאוריות ושיטות לטיפוח חשיבה מתמטית בגיל הרך.


 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>