אבטלת אקדמאים בישראל

תקציר העבודה:

אוכלוסיית האקדמאים החלה גודלת בשנות התשעים עם הצורך הגובר לידיים עובדות משכילות ועם ייסודן של מכללות רבות שהקפיצו את מספר האקדמאים במאות אחוזים (הלר, 2002). אקדמאים אלו חוו עדנה כלכלית ונהנו משכר בשיעור גבוהה בממוצע של 20% מיתר השכירים במשק (בר צורי, 2004). בשנים אלו הובן כי ללימודים הגבוהים ישנה השפעה מכרעת על השכר במה שנודע כ"יחס התשואה על ההשכלה" (מועלם ופריש, 1999; Weisberg and Meltz, 1999). עם זאת שינויים מאקרו כלכליים והצפת השוק הובילו לאבטלה גם אצל אוכלוסיית השכירים האקדמאים ומספר המובטלים בהם עולה לאורך השנים האחרונות באופן עקבי (טולידנו, 2008). כמו כן, נמצא כי אקדמאים רבים אינם עובדים במקצועות שיועדו להם, או שבוחרים להיות מובטלים מרצון, עקב דמי האבטלה הגבוהים שהם מקבלים ומנצלים את חוק ביטוח אבטלה לרעה (הלר, 2002; בר צורי, 2004; גץ ואחרים, 2007; רגב, 2004).

משום האמור לעיל ישנו ניסיון תדיר להחזיר את המובטלים למעגל העבודה, היות ואקדמאי המקבל קצבת אבטלה מהווה פגיעה כפולה למדינה, הן באיבוד הון אנושי, והן בהסתמכותו על קצבאות שיכלו להיות מיועדות לאחרים שצריכים אותן יותר (מתוך אתר משרד התמ"ת ). יחד עם זאת אקדמאים רבים אינם ששים לחזור למעגל העבודה, משום פרמטרים אישיים כגון פגיעה בסטאטוס בעבודות החדשות שמוצעות להם, היעדר סיפוק אישי, שכר שונה וניסיון לניצול המדינה ודמי האבטלה, תוך כדי ראיית תקופת האבטלה כסוג של חופש )בר צורי, 2004; ישיב, 2000; רגב, 2004; בן עמי-סונין, 2009).

לאור האמור לעיל, בעבודה זו ארצה לבחון מהם גורמי המוטיבציה שיכולים להחזיר את המובטל למעגל העבודה. זאת היות ומובטלים רבים מעדיפים את הבטלה ואת הנוחות של דמי האבטלה על מציאת עבודה. יחד עם זאת מחקרים רבים מראים כי האבטלה פוגעת בפרמטרים אישיים כמו הסטאטוס והסיפוק האישי, אלמנטים היכולים לעודד פרט לחזור למעגל העבודה, באם יטופלו בצורה נכונה על ידי הרשויות המתאימות (גל ווייס, 2005). אל מול האמור לעיל, השערתי היא שעבודות שיפנו ו/או יאתגרו את הגורמים הללו, יגרמו למובטלים האקדמאים לחזור למעגל העבודה. לצורך בחינת השערתי אבצע מחקר כמותי בו אבחן את עמדותיהם של מובטלים אקדמאים בנושא.

בפרק המחקרי אספתי כ-15 נחקרים כאשר המשותף לכולם שהם אקדמאים (בעלי תואר ראשון במקצועות חופשיים) והינם מובטלים. לכל הנחקרים חילקתי "שאלון סגור" ובו מספר שאלות שבוחנות את עמדותיהן כלפי מושא עבודתי- אבטלת האקדמאים בישראל. השאלות שניסחתי ויוצגו להלן, חוברו בהשראת עבודתם של גל וויס (2005), הלר (2002), בר צורי (2004) וישיב (2000). עבודות אלו עוסקות באבטלה, משמעותה ובהשפעת האבטלה על האקדמאים בישראל.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1. שוק העבודה הישראלי
2.2. אבטלה ודמי אבטלה בישראל
2.3. אקדמאים בישראל
2.4. אבטלת אקדמאים
3. מתודולוגית המחקר
3.1. מהלך המחקר
3.2. שאלת המחקר
3.3. השערת המחקר
3.4. השאלות שנשאלו קבוצות המחקר
4. המחקר - חלק מעשי
5. סיכום ממצאים
6. דיון ומסקנות
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

דמי אבטלה · רווחה · סעד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אבטלת אקדמאים בישראל", סמינריון אודות "אבטלת אקדמאים בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.