הסכמי המים בין ישראל לירדן והתאמתם לדיני המים הבינלאומיים

תקציר העבודה:

הסכמי המים בין ישראל לירדן
והתאמתם לדיני המים הבינלאומיים

תוכן העניינים
1. הקדמה
2. המשפט הבינלאומי למקורות מים משותפים
3.מקורות המים המשותפים לישראל ולירדן
4. דפוסי שיתוף פעולה וסכסוכים על מקורות הירדן
5. אמנת השלום בין ישראל לירדן
6. נורמות המשפט הבינלאומי למקורות מים משותפים
7. סיכום ומסקנות

הקדמה

"המזרח התיכון כולו תלוי לשם אספקת המים שלו בחמישה נהרות גדולים: הירדן,
הפרת, החידקל, הנילוס והליטאני וכן במאגרים תת-קרקעיים. כאשר במקור מים
כזה מתחלקות שתי מדינות או יותר, הקצאת המים הופכת לבעיה פוליטית
המסבכת גם את איסוף ופיזור המידע הבסיסי ביותר לגבי נגישות המים והשימוש
בהם".1

על פי האגדה, היו לנהר הירדן שלושה יובלים שזרמו בכיוונים שונים. השלושה רבו
ביניהם איזה הוא הגדול והחשוב מכולם, ואז ירד אלוהים בדמות רועה צאן אל גבעה
קטנה, היא תל דן (תל אלקאדי) ופסק:" שלושתכם יקרים לי. התאחדו ותהיו חשובים
לי מכל"- וכך נברא הירדן. הריב על הבכורה הסתיים, אך המריבה על מימיו, אף
שעם חלוף השנים נדמה כי היא הולכת וקרבה לפתרונה, נמשכת עד עצם היום הזה
וסופה המוחלט אינו נראה באופק.2
מים היו מאז ומתמיד נקודה כאובה בדברי ימי המזרח התיכון. מתחילת המאה
שעברה החריף הסכסוך והגיע לשיאו במלחמת ששת הימים. שלמה המלך, החכם
באדם, הציע עיקרון ותרני לפתרון סכסוכים מעין אלה: "פוטר מים ראשית מדון
ולפני התגלע הריב נטוש" (משלי, י"ז, 14). עיקרון זה התאים לתקופה, בה כאשר פרץ
ריב בין רועים, תמיד ניתן היה לחפור באר אחרת אשר תספק את המים הנחוצים.
לאורך השנים, אימצה מדינת ישראל מדיניות שונה בתכלית, שעיקרה מאבק עיקש על
כל מקור מים וניצולו המרבי, אף במחיר הסיכון של עימות גלוי עם שכנותיה3. גם
ישראל וגם שכנותיה רואות במים "דם החיים", והדרך היחידה ליישב את המחלוקת
רבת-השנים ההולכת ומחריפה עם גידול האוכלוסייה וצרכיה הרבים היא לכרות
"ברית דמים"4. גם בסבב שיחות המים אשר החל במאי 1992, בווינה, היו מומחי מים
ודמוגרפים, כמו גם אדריכלי השלום ושליחי המדינות עצמן, תמימי דעים כי לא יושג
פתרון מדיני בין ישראל לשכנותיה, כולל הפלשתינים, ללא התייחסות לבעיות המים
באזור.

עבודתי תעסוק ביחסי ישראל-ירדן בקונטקסט של השימוש במשאבי המים
המשותפים לשתיהן: מערכת הירדן-ירמוך ומערכת מי התהום בערבה. הניתוח והצגת
הנתונים ייעשו במסגרת הנורמות של המשפט הבינלאומי, הנוגעות לשימוש במקורות
מים בינלאומיים. העבודה תתחיל בסקירה של נורמות המשפט הבינלאומי
המתייחסות לשימוש במקורות מים משותפים, תמשיך בהצגה כללית של זמינות
מקורות המים במזרח התיכון ובהצגת מקורות המים המשותפים לישראל ולירדן,
דפוסי שיתוף פעולה וסכסוכים על מקורות המים, אופי השימוש בהם בעבר ובהווה,
ובעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994. העבודה תיחתם בדיון
בנורמות המשפט הבינלאומי, הנשקפות מהסכם השלום עם ירדן.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. רפאל בראל, מאזן המים לטווח ארוך ממזרח וממערב לנהר הירדן, משרד הכלכלה והתכנון,
הרשות לתכנון לאומי כלכלי, מאי .1995
2. ד"ר אהרון סלע, לא מי מנוחות, ירוק כחול לבן, גיליון 1996) 10), בעמ' .6-9
3. אהרון זוהר, "ראשית מדון" או אחריתו- מים ושלום במזרח התיכון, מים והשקיה, גיליון 394
(אוגוסט 1999), בעמ' .4530,-31
4. מ. ברור, נהרות של אש, הוצאת עם עובד, .1992

מקורות:

אהרון זוהר, "ראשית מדון" או אחריתו- מים ושלום במזרח התיכון, מים והשקיה, גיליון 394 (אוגוסט 1999), בעמ' 45,30-31.
אריק בלקינד, שלום עם ירדן, מים והשקיה, גיליון 394 (אוגוסט 1999), בעמ' 32-35.
גדעון ביגר, גבולות בנהר ובאגם- בכלל והפרט בגבולות מדינת ישראל, מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, גיליון 41-42 (1997), בעמ' 207-216.
ד"ר אהרון סלע, לא מי מנוחות, ירוק כחול לבן, גיליון 10 (1996), בעמ' 6-9.
מ. ברור, נהרות של אש, הוצאת עם עובד, 1992.
מדינת ישראל, משרד החוץ, הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכה ההאשמית של ירדן, 1994.
על בעיית המים במזרח התיכון והקשר שלה למלחמה ושלום, Environment כרך 36 (אפריל 1994),בעמ' 35-42.
פרופ' טומי ברמן, יציבות ותמורות במערכת האקולוגית של הכינרת והשלכותיהן על איכות המים, סינתזיס 17 (מרץ 1997), בעמ' 35.
פרופ' נורית קליאוט, מים ושלום- מים ומלחמה- ביחסי ישראל וירדן, מים והשקיה, גיליון 394 (אוגוסט 1999), בעמ' 4.
רפאל בראל, מאזן המים לטווח ארוך ממזרח וממערב לנהר הירדן, משרד הכלכלה והתכנון, הרשות לתכנון לאומי כלכלי, מאי 1995.
D. Caponnera, The Legal Institutional Issues Involved in the Solution of Water Conflicts in the Middle East, The First International Israeli-Palestinian Academic Conference on Water, December 10-13, 1992, Zurich, Switzerland.
E. Salameh, The Jordan River System, Proceedings of the Symposium Organized by Friedrich Ebart Stiftung and the Water Research and Study Center, University of Jordan, 28-29 October 1991.
Hof, F.C., The Yarmouk and Jordan Rivers in Israel-Jordan Peace Treaty, Middle East Policy Vol. 3, p. 47-56.
Malcolm N. Shaw, International Law (4th ed. 1997) pp. 717-776
Radwan Al-Weshah, Jordan's Water Resources: Technical Perspective, Water International Vol.17, p. 124-132.
The United Nations, The Convention on the Law of the Non-navigational Uses of International Watercourses, July 1997.
Wolf, A.T., Hydrostrategic Territory in the Jordan Basin: Water, War and Arab-Israeli Peace Negotiations,(Draft).
Wolf, A.T., International Water Dispute Resolution: The Middle East Multilateral Working Group on Water Resources, Water International Vol. 20, p. 141-150.

תגים:

בינלאומי · בינלאומיים · היסטוריה · הסכם · הסכמים · ירדן · ישראל · מזרח · מים · שלום · תיכון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסכמי המים בין ישראל לירדן והתאמתם לדיני המים הבינלאומיים", סמינריון אודות "הסכמי המים בין ישראל לירדן והתאמתם לדיני המים הבינלאומיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.