עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "זכויות":

עבודה מס' 61753 SHOPPING CART DISABLED
הפרת זכויות אדם ואזרח בתקופת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה, 2000.
עמדתם של יהודי דרום-אפריקה.
7,800 מילים (כ-24 עמודים), 21 מקורות, 328.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
חלק א' - סקרירת ספרות
מבוא
דרום אפריקה - רקע
רקע היסטורי
האפרטהייד והמאבק
הנצחת האפרטהייד
ההיבט הכלכלי-חינוכי
תנועת ההתנגדות
גילויי אלימות
ישראל-דרא"פ - ברית המצורעות
המרכיבים ביחסים
המפנה ביחסים
העיצומים הראשונים
יהדות דרא"פ
יהודים במאבק
תוצאות מחקר על תגובות יהודיות לבעיות גזעיות

חלק ב' - מערך המחקר
מטרות המחקר
השערות המחקר
כלי המחקר
תוצאות המחקר
דיון בתוצאות ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
שיטת הממשל הדרום-אפריקנית, שאפיונה - שמירה על הזכויות הפוליטיות של קבוצה קטנה
בלבד, המונה פחות מן החלק החמישי מכלל אוכלוסיית המדינה, נודעה ברבות הזמן גם לשמצה
כ"אפרטהייד".
האפרטהייד ה"קלאסי", הניסיון להשתמש במוסדות החקיקה במטרה להפוך תכתיב אידיאולוגי
לאורח החיים היומיומי של תושבי דרא"פ, ראשיתו ב1948 -, כשניצחה בבחירות "המפלגה
הלאומית".  (וייד, (1985
ב1949 - החל יישום חוקי ההפרדה. ארבע קבוצות הגזע העיקריות (לבנים, שחורים, צבעונים
ויהודים) חויבו להתגורר באזורים נפרדים. ההשתייכות הגזעית נרשמה בלידה, נאסרו יחסים בין
לבנים וגזעים אחרים והופרדו מתקני ציבור - בתי ספר, בתי חולים, אוטובוסים ועוד. החמור
מכל היה שלילת זכות ההצבעה מכל הגזעים, למעט הלבנים והיהודים. הצבע הפך גורם מכריע
בכל אורחות החיים וככל שיותר כהה כך יותר מקופח. (ליאל, (1999
גלי התקוממות נגד משטר זה החלו בשנות ה60 - בעיירה שארפוויל, בה נהרגו שחורים רבים ונס
המרד כבה עד 1976, עם המהומות בסוואטו כאשר תלמידי תיכון שחורים אולצו ללמוד
באפריקנית, "שפת הדיכוי" במקום באנגלית. הם יצאו לרחובות ורבים מהם נהרגו בעימות עם
כוחות הביטחון. גל מהומות זה הוביל מאוחר יותר למשטר חירום שהוכרז בדרא"פ בשנות ה 80, -
ומאוחר יותר לסנקציות מערביות על המדינה, שהכניעו אותם ולסוף שלטון האפרטהייד ב.1994-
מטרת העבודה היא לבדוק מה היתה עמדתם של יהודי דרא"פ ובאילו צעדים נקטו לאור משטר
האפליה הגזעית. כיצד נהגה הקהילה היהודית שרק מספר עשורים לפני כן עברה שואה בשל
משטר נאצי גזעני? האם תמכה במשטר המפלה או שפעלה נגדו? אילו שיקולים גברו - אלה
המוסריים של העם היהודי שאמור להיות אור לגויים או האינטרסים הצרים של הקהילה
והעלמת עין מהעוול המתמשך?
בחלקה הראשון של העבודה אציג את העובדות ההיסטוריות שנוגעות בנושא וכן רקע כללי של
דרא"פ, כיצד הונצח האפרטהייד, גילויי האלימות של המשטר כלפי הציבור השחור וכן את יחסי
ישראל-דרא"פ ודמותה של הקהילה היהודית בדרא"פ.
בחלקה השני של העבודה אציג מערך מחקרי, שבו אנסה להתחקות אחר עמדתם של היהודים
בדרא"פ כלפי משטר האפרטהייד.


 
עבודה מס' 61751 SHOPPING CART DISABLED
ניתוח סיפורי עם מעדות ישראל, 2002.
ניתוח הסיפורים "קרחת מכאן ומכאן" ו -"בזכות קיום מצווה".
1,493 מילים (כ-4.5 עמודים), 3 מקורות, 164.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה

קרחת מכאן ומכאן
הסיפור הוא סיפור-עם של יהודי עיראק. במקורו הוא בערבית והוא תתורגם ע"י א'
בן חסדאי לעברית.
לסיפור יש גרסאות נוספות בספרות ישראל ובספרות העמים, כאשר יש בהם שינויים
קלים.
המספר צריך להביא לידי ביטוי בסיפורו את הפתגם "קראת מכאן ומכאן".

בזכות קיום מצווה
הסיפור לקוח מעדת יהודי טוניס, מתוך הספר "פני שאול". הסיפור לקוח ממקרה של
משפחה יהודית-ספרדית מפורסמת (משפחת אברבנאל), שעברה גירושים מארצות
שונות. הסיפור עצמו הוא על רבי יצחק אברבנאל, שהגיע להיות שר בספרד.


 
עבודה מס' 65221 SHOPPING CART DISABLED
תפיסת החוק ואי הציות לו, 2001.
מהם גורמי אי הציות לחוק וזכויותיו של הפרט במחשבה הפילוסופית.
8,702 מילים (כ-27 עמודים), 27 מקורות, 284.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אי ציות חוק נחשב כתופעה המכרסמת תחת אושיות החברה ומהווה מרשם בדוק לאנדרלמוסיה.
במשטרים דמוקרטיים קיימת אומנם הזכות להביע התנגדות למנהיגים ולמדיניות אך אין היתר על פי תפישה המקובלת לאי ציות. לעומת זאת מתעוררת בעיה במשטרים טוטאליטריים או צבאיים בהם השלטון אינו נוהג לפי כללי הצדק הטבעי ולעיתים אין מנוס מאי ציות.

מטרת העבודה זו היא לעמוד על גורמי אי הציות לחוק וזכויותיו של הפרט במחשבה הפילוסופית בפרט כל זאת על מנת לבדוק את דעותיהם של הוגי דעות ולהבין האם הדבר עשוי להיות מוסרי.
העבודה תסתמך על פסקי דין, פרשנות מודרנית ועל ספרים בנושאי סמכות וחברה, המוזכרים בביבליוגרפיה.

ראשי פרקים
1 מבוא
2 שלטון החוק
2.1 במשפט העברי
2.2 במשפט הבריטי
2.3 במשפט הישראלי
3 גישות פילוסופיות אוניברסליות
4 אי הציות לחוק על פי הוגי דעות
4.1 אפלטון
4.2 סוקרטס
4.3 אריסטו
4.4 תומאס הובס
4.5 גוהן לוק
5 החרדים ואי הציות לחוק מדינת ישראל כמשל
6 סיכום
7 ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
ביהדות קיים המושג של "דינא דמלכותא דינא". כלומר המלכות היא הקובעת ואין להפר את זכותה זו ולהתנגד לה. המדובר הוא הן על מלכויות של גויים ובוודאי על מלכות יהודית או מלכות הפועלת מכח ההלכה. אולם למרות זאת אנו רואים פעמים רבות בהם אנשים אינם מצייתים לחוק, על כל המשתמע מכך.למלך ישראל ישנן זכויות מיוחדות המפורטות "במשפט המלך" (שמואל א' פרק ח'). בגמרא (סנהדרין כ', ע"ב) מופיעה המחלוקת אם כל האמור בפרשת המלך נאמר כדי לאיים על העם או שמלך מותר בו?, והרמב"ם פסק "שכל האמור בפרשת המלך, מלך זוכה בו" (רמב"ם, הלכות מלכים, ג',ד'). כלומר למלך מותר לעשות הכל וחוקיו הם חוקים. ביכולתו לדון אנשים שאין אפשרות לדון בבית דין ולהרוג את המורדים בו (שם ח'). כמו כן למלך סמכויות בדיני נפשות*.
---------------------------------------------------------------------
* אריאלי נחום, "תפיסת המוסר אצל הרמב"ם והרס"ג", עמוד 33.
 
עבודה מס' 64314 SHOPPING CART DISABLED
ישראל, הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה, 2005.
בחינת הסוגייה במטרה להציע פתרונות אפשריים.
6,960 מילים (כ-21.5 עמודים), 27 מקורות, 438.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מאז 1948 הייתה בעיית הפליטים לאחת מנקודות מעוררות המחלוקות הגדולות ביותר בסכסוך הישראלי- ערבי. החל משנה זו והלאה קיבל רעיון "זכות השיבה" קונוטציות אמוציונאליות משמעותיות עד כדי הפיכתו של המושג עצמו לבסיסה של הלאומיות הפלשתינאית, בדומה להיותו של רעיון "חוק השבות" לבסיסה של הציונות. התפיסה של חזרה למצב הקודם תופסת חלק נכבד מהספרות הפלשתינאית, היא נלמדת בבסיס שיעורי ההיסטוריה המועברים לילדים בבתי הספר אשר נמצאים במחנות הפליטים והיא בדרך הכלל המושג הראשון המוזכר בפיו של הפלשתינאי הממוצע בשוחחו על בעיית המזרח התיכון. לרבים מהפלשתינאים ההכרה עצמה בזכות השיבה תאפשר את ביטול הסטיגמה של "אזרחים סוג ב'" אשר מודבקת לפלשתינאים באשר הם. העמדה הערבית הרשמית נובעת מנרטיב ההיסטורי הפלסטיני לפיו אותם פליטים גורשו מביתם על ידי הכוחות היהודים שהפכו לכוחות הישראלים.
ישראל ותומכיה, לעומת זאת, טענו כי ישראל אינה אחראית לבריחה שכן עזיבת הפליטים הייתה תחת הוראות מנהיגיהם ולכן מרצון. מבחינתם של מרבית הישראלים "זכות השיבה" לפליטים הפלשתינאים נתפסת כחתירה תחת קיומה של המדינה היהודית וניסיון לשנות את המאזן הדמוגראפי שלה. הנקודה המדאיגה ביותר בכל הנוגע לשאלת זכות השיבה, נטען בצד היהודי, היא שכאשר מרבית הפלשתינאים משוחחים אודות החזרה, הם תופסים זאת כחזרה לפלשתין שלפני 1948 ולא לישראל. אמנת אש"ף (ארגון שחרור פלשתין) משנת 1968 מציינת :"פלשתין, אשר התקיימה בגבולות המנדט הבריטי, הנה יחידה טריטוריאלית שאינה ניתנת לחלוקה". הצהרה זו, מבחינתה של ישראל, מהווה איום ברור על עצם קיומה. החשש הישראלי לא השתנה גם לאחר פגישת נובמבר 1988 של ה- PNC (Palestine National Council), בה קיבל הארגון את החלוקה המנדטורית של פלשתין לשתי מדינות - ישראל ופלשתין - בגבולות שביתת הנשק של 1949.
נושא האחריות לעזיבה, אם כן, עומד במרכזה של בעיית הסכסוך הערבי-ישראלי והפך למכשול העיקרי בדרך לפתרון בכל הנוגע לעניין הפיצויים, זכות השיבה וההתנחלויות. העדר הפתרון לשאלת האחריות לבעיית הפליטים ולשאלת זכות השיבה עצמה, הוא אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני שלום כולל, צודק ובר קיימא במזרח התיכון.
אין זה מפתיע שלישראלים ולפלסטינים דעות מנוגדות לגבי הפתרונות השונים, הן בשל המשמעות ההיסטורית המיוחסת לנושא והן בשל עוצמת הרגשות הקשורות בו. אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני דיון רציני ומעמיק בנושא הפליטים, היא העדר שפה משותפת, מידע משותף ובעיקר, הסכמה היסטורית בין שני הצדדים המעורבים.
ניסיון למצוא פתרון שיניח את דעתם של שני הצדדים המעורבים מוכרח לכלול בתוכו גם הסכמה היסטורית מסוימת.

תוכן עניינים
1. מבוא
2. פליטים
2.1 מיהם הפליטים
2.2 הפליטים הפלסטינים
2.3 מספר הפליטים
2.4 זכות השיבה
3. האמת ה"אמיתית" - מהי ההיסטוריה?
3.1 ההיסטוריה הציונית
3.2 ההיסטוריה הפלסטינית
3.3 היסטוריה משותפת
4. ועידות, דיונים והסכמים
4.1 כנס ביירות
4.2 ועידת לוזאן
  4.2.1 איחוד משפחות
4.3 ועידת מדריד
4.4 הסכם הצהרת העקרונות
4.5 קאמפ דייויד
  4.5.1 תוכנית קלינטון
5. הדרך לפתרונות אפשריים
5.1 צרכים פלסטינים
5.2 צרכים ישראלים
6. פתרונות אפשריים
6.1 פתרון הפשרה הפלסטיני
6.2 פתרון הפשרה הישראלי
6.3 פתרון פשרה ישראלי-פלסטיני
7. סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מיהם הפליטים
הגירה, אם מרצון ואם בכוח, הייתה מאז ומעולם אחד המאפיינים של ההתנהגות האנושית. הפליטים היו מאז ומעולם המאפיין, כמו גם הסיבה והתוצאה, של קונפליקטים בתוך ובין חברות. סכסוכים רבים בהיסטוריה הצביעו על עקירתה של אוכלוסייה מסוימת כמניע לסכסוך עצמו וכנשק למהלך הקונפליקט. באזורים רבים בעולם העתקת אוכלוסיות הייתה לאלמנט המכריע בקונפליקט מתמשך ובהעדר יציבות, מכשול בדרך לתהליכי שלום ועניין מחבל בשגשוג כלכלי. במקומות אלה, זרם הפליטים גם תרם רבות לאי יציבות במדינות שכנות בספקו אוכלוסייה
מורדת ולעיתים גם עוסקת בטרור.
 
עבודה מס' 66212 SHOPPING CART DISABLED
שרות הביטחון הכללי - שיטות חקירה ,לגיטימציה, הצדקה וזכויות אדם, 2007.
בחינת התמודדותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית עם סוגיית הפעלת כוח בחקירות השב"כ באמצעות אירועים מרכזים (נאפסו, קו 300).
17,664 מילים (כ-54.5 עמודים), 40 מקורות, 439.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תעסוק בברור אותן הצדקות מוסריות ומשפטיות של מדינת ישראל לפגיעה בזכויות האדם, בהקשר של שיטות החקירה של השרות (שב"כ), בשנים 1984-1999 תוך התמקדות בטיעונים בעד ונגד לנימוקי ההצדקה המשמשים עוגן לאותן שיטות הפוגעות בזכותו של כל אדם.
מחד זכותו של כל אדם שלא להיות חשוף לעינויים, שהיא אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר, זכות העומדת בשורה אחת עם זכותו של האדם לחיים, והיא חלק מרכזי של זכותו לשמירה על כבודו כאדם. ומנגד זכותו של כל אדם לחיות - "קדושת החיים" שעל זכות זו אמון בין היתר שרות הביטחון הכללי. היטיב לתאר דילמה זו ליאון שלף בכותבו: "בחירה בויתור על קדושת החיים ויתור שהוא מעשה רע בפני עצמו, וזאת על מנת שלא לפגוע בכבוד האדם מעשה שהיה, לפי הנסיבות, גורם לרע גדול עוד יותר וההיפך " (שלף, 1990 : 193).
טענתי היא כי עד להחלטת בג"צ (ספטמבר 1999), שרות הביטחון הכללי הפעיל שיטות חקירה, שכללו הפעלת לחץ פיזי ונפשי על הנחקר שבהן ניכרת פגיעה קשה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, זכויות המהוות את הבסיס והמהות לדמוקרטיה הישראלית והמשקפות את הצרכים הבסיסים ביותר של כל אדם, מעצם היותו אדם. פגיעה אשר זכתה לגיבוי מלא של המדינה וגם של בתי המשפט, בתי הדין ובמיוחד בג"צ (בלביסי 7964/95, בג"צ חמדאן 8049/96). ומכיוון שכך היה ודווקא משום כך, יש מקום לבחון, ולהציג את אותם טיעונים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית אשר בהן השתמשה המדינה כדי להצדיק פגיעה זו. אין ספק כי מתבקש דיון מעמיק בשאלת ההצדקה במדינה כמדינת ישראל אשר חרתה על דגלה את עקרון השיורי של חירות האדם מפני פגיעות קשות בזכויותיו הבסיסיות ביותר של האדם ובמקביל אפשרה שימוש באמצעים קשים. אפשר לטעון כי אם ההצדקה היא לא טובה אז חל איסור מוחלט להשתמש פגיעות אלה.
קרמניצר ושגב טוענים ובצדק, שככל שהפגיעה בזכויות הפרט קשה יותר, כלומר פגיעה בגרעין הקשה של זכויות האדם, כך מוטלת עלינו החובה לדון בנושא דיון מעמיק ולבחון בחינה עמוקה עד כמה שניתן את ההצדקה לפגיעה. ככל שהזכויות בסיסיות יותר, כך ההסכמה לגביהן אוניברסאלית יותר ומכאן הטיעונים המצדיקים פגיעה בזכויות מעניינים יותר. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו משנת 1992, שנקבע בו בסעיף 2: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". נטען כי יש שהמדינה פוגעת בזכויות יסוד אלה, כשהיא פוגעת בכבודו של אדם בניהול חקירה נגדו טענה קשה זו מחייבת הצדקה רצינית, מוסרית, חזקה ובעיקר משפטית (קרמניצר ושגב, 1998 : 685-686) .
כאמור, נקודת המוצא הטוענת כי נדרשות הצדקות חזקות ביותר לפגיעה בזכויות היסוד של הפרט, מובילה אותי לבחינת אותם נימוקים וטיעונים המצדיקים שיטות חקירה שמאמץ שירות הביטחון הכללי של ישראל. נקודת מוצא המובילה אותי לשאלת המחקר.
שאלת המחקר: כיצד מדינת ישראל הצדיקה פגיעה קשה בזכויות האדם המתרחשת במסגרת חקירות שרות הביטחון הכללי בשנים 1984-1999 ?
מתודולוגיה: בחינת היבטיו השונים של הנושא הנבחר תעשה באמצעות ניתוח ספרות מחקרית ומקורות ראשוניים ומשניים (מאמרים קטעי עיתונות, פסקי דין, עתירות ועוד). העבודה היא מסוג העבודות שהן תיאורטיות, היסטוריות או עוסקות בהשלכותיו העתידיות של אירוע מסוים (לדוגמא פרשת השב"כ, נאפסו).
הפרק הראשון יעסוק במשמעויות של המושגים דמוקרטיה, זכויות אדם ומה שביניהם.  
הפרק השני יעסוק בקצרה בהגדרת המושג טרור דרך משקפתם של בועז גנור ("טרוריזם - הקשיים המושגיים להגדרתו", 1999,) ופרופ' אהוד שפרינצק ("בין מחאה חוץ פרלמנטארית לטרור: אלימות פוליטית בישראל, 1995). בדילמות שהטרור מציב בפני הדמוקרטיות בכלל ושל ישראל בפרט. זאת דרך משקפתה של להב פנינה במאמרה "חבית ללא חישוקים "(1990) העוסק בהשפעות הלחימה בטרור על התרבות המשפטית בישראל.
הפרק השלישי יעסוק בשרות הביטחון הכללי כגוף מודיעני חשאי, המהווה את הזרוע העיקרית של מדינת ישראל במלחמתה בטרור. מנגנון אשר ייעודו העיקרי להתמודד עם אתגר הטרור ולסכלו. כמו כן אתייחס למסגרתו החוקית ומקור סמכותו של השרות.
הפרק הרביעי יתמקד בועדת לנדוי, תוך בחינה מעמיקה של אותם אירועים (נאפסו וקו 300) אשר עוררו ביתר חריפות את הטיעונים בעד ונגד שיטות החקירה של השרות (1987-1999)והובילו למינויה של ועדה לנדוי. ועדה אשר מחד זימנה אפשרות חשובה להתמודד חזיתית עם אחת הבעיות הסבוכות והנוקבות הניצבות בפני חברה נאורה ודמוקרטית קרי שיטות החקירה של השרות, ומאידך יצרה מוסד משפטי מפוקפק חדש בישראל, או כפי שמכנה אותה שגב "מוסד העינויים" (שגב, "אלימות ומשמעות - מהסדרים מוסדיים לאחריות אישית" 2001: 163). אמנם ועדה זו שללה במידה מסוימת את האוטונומיה של השירות אך "יצקה" את הבסיס המשפטי של המדינה להצדקת שיטות החקירה בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון (רעיון "הרע במיעוטו" והגנת הצורך המבוססת עליו). קרמינצר ושגב מחזקים את מקומה של ועדת לנדוי וממליצים לבחון את גישתה. (קרמינצר ושגב, אלימות ומשמעות - מהסדרים מוסדיים לאחריות אישית, 1988 : 668). אציג נקודת מבט של יהושוע שגב (שגב, 2001) הטוען לנרטיב ההובסיאני (הלווייתן) המצוי בדו"ח ועדת לנדוי.
הפרק החמישי ליבת העבודה יעסוק בהרחבה בשאלת ההצדקה. בחינת הטיעונים המסתמכים על היבטים מוסרים ומשפטיים במתן סמכות לשב"כ להפעיל כוח פיסי על נחקרים בעתירות השונות: "הגנת הצורך" אשר היוותה את המסד הנורמטיבי לביצוע חקירות אלימות והמבוססת על עקרון "הרע במיעוטו" בעזרתם של קרמינצר ושגב (1998, הפעלת כוח בחקירות שירות הביטחון הכללי - הרע במיעוטו), ליאון שלף (1990,הרע במיעוטו - על דו"ח ועדת לנדוי), ושגב (2001, אלימות ומשמעות - מהסדרים מוסדיים לאחריות אישית).
בחינת הטענה למה שנקרא לגיטימיות כוחו של החוק, כלומר הכוח המופעל הוא צודק, או כוח המופעל בצורה צודקת. לגיטימיות כוחו של החוק היא טענה לצידוק או הצדקה (Justification) מאחורי הפעלת הכוח (טענתו של אהוד יתום - קו 300). אבחן בהרחבה את אותם מושגים אשר מסייעים למדינה להצדקת הפגיעה בכבוד האדם ובזכות לא להיות נתון לעינויים: "פצצה מתקתקת" "הבטחת הקיום" לחץ פיסי מתון ולא עינויים, והיעילות בשימוש בכוח בחקירות. הברירה בין שימוש בכוח ובין "לשתות קפה עם הנחקר." תוך הצגת עתירות שונות עד לפסיקת בג"צ.
אציג את הביקורות השונות (בצלם), כנגד אותם נימוקים והמצביעים על הפגמים הכרוכים בתפיסה זו של הרע במיעוטו בפרט והגישה התועלתנית בכלל.
הפרק השישי כפרק מסכם וסוגר המעגל, יעסוק בפסיקת בג"צ (5100/94) אשר קבעה כי שיטות החקירה (עינוים??) שהפעיל השב"כ במשך כ-12 שנים, בעקבות המלצות ועדת לנדוי, אינה עומדת בדרישות החוק הישראלי. ולמעשה בג"צ אינו מקבל את טיעוני המדינה ואינו משתכנע בצורך להפעיל שיטות חקירה חריגות.

תוכן עניינים
מבוא

פרק ראשון
א. על מה שבין זכויות אדם ודמוקרטיה
א.1. על זכויות אדם ודמוקרטיה ומה שביניהם.
א.2 שאלת ההצדקה לפגיעה בזכויות האדם..

פרק שני
ב.  על מה שבין טרור ודמוקרטיה
ב.1. טרור מהו ??
ב.2. הדילמות של הדמוקרטיות בהתמודדות עם הטרור.
ב.3. הדילמה של ישראל.

פרק שלישי:
ג. שרות הביטחון הכללי
ג.1. שרות הביטחון הכללי כגוף המסכל טרור.
ג.2 מסגרתו החוקית של השב"כ (1987-1999).

פרק רביעי                                                                      
ד. ועדת לנדוי הבסיס המשפטי והחוקי  לשיטות החקירה של השב"כ
ד.1. הרקע והנסיבות להקמת ועדת לנדוי
ד.2. פולחן ביטחון המדינה / פרשת השב"כ
ד.3. "הקש ששבר את גב הגמל" / פרשת "נאפסו ".
ד.4.ועדת לנדוי הבסיס המשפטי והחוקי  לשיטות החקירה של השב"כ
ד.5. חשיבותה העצומה של הועדה.

פרק חמישי
ה. הטיעונים המשפטיים להצדקת שיטות החקירות והטענות שכנגד
ה.1. הגנת הצורך.
ה.2. תפיסת "הרע במיעוטו" המתבססת על הגנת הצורך.
ה.3. הפצצה המתקתקת.
ה.4  שיטות החקירה אינן בגדר  עינויים.
ה.5. השיטות של מדינות דמוקרטיות לא שונות משלנו.
ה.6. שיטות החקירה הלכה למעשה בעתירות קונקרטיות וטיעוני המדינה.
ה.6. 1 תנאי כליאה ומעצר
ה.6. 2 "שאבח"  
ה.6. 3. איומים וקללות  
ה. 6.4 " קסעת א- טאולה"
ה. 6. 5. " קמבז" - תנוחת הצפרדע        
ה. 6. 6. "אל - הז" טלטול אלים                    
ה.6. 7. סטירות, מכות בעיטות, הכאבה ישירה באמצעות אזיקים וכד'.

פרק שישי
6. פסק הדין בעניין הוועד הציבורי בג"צ 5100/94
6.1. רקע
6.2. טיעוני המדינה בעתירות סעיף 15 : 426) .      
6.3. הפתח הצר של בג"צ / סייג "הצורך".

רגע לפני הסיכום ...  
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 66863 SHOPPING CART DISABLED
שביתה- זכות או חירות?, 2005.
בחינת מעמד השביתה במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי.
11,580 מילים (כ-35.5 עמודים), 73 מקורות, 384.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מדינת ישראל נמנית עם רוב אומות העולם, אשר בהן לא הוסדרה זכות השביתה וההשבתה במפורש בחוק. זכות השביתה נמנית עם זכויות היסוד במשפט העמים ואין מדינה, אשר אין משטרה טוטליטרי, שאסרה על השביתה. בישראל הזכות עולה מאמנת העבודה הבין לאומית בעניין חופש ההתאגדות והזכות למשא ומת קיבוצי שאושרה על ידי ישראל(1) ומשתמעת היא מהוראות שבחוקי העבודה השונים(2). אף במשפט הבינלאומי הוכרה זכות השביתה. המסמך הבינלאומי הראשון אשר דן בסוגיית זכות השביתה היה הצ'רטר האמריקאי לביטחונות סוציאליים שאושר על ידי מדינות יבשת אמריקה בשנת 1948. לאחר מכן, בסוף שנת 1966, עצרת האו"ם אישרה אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות, שבה הוכרה זכות השביתה, בכפוף לחוק הנוהג בכל מדינה. מועצת אירופה הכירה בצ'רטר הסוציאלי משנת 1961. בפסק דין דה אמריקן ארופין(3) נקבע כי " כללי המשפט הבינלאומי במידה שנתקבלו על דעת רוב אומות העולם ואינם עומדים בסתירה לחוק החקוק בידי הכנסת, מהווים חלק מן הדין השורר בישראל".
הזכות לשבות היא זכות בסיסית בחברה דמוקרטית. זכות זו, ביחד עם חופש ההתארגנות והחופש לניהול משא ומתן קיבוצי, מטרתה לאזן את הכוחות שבין המעביד לעובד(4). זכות השביתה אינה מוחלטת, מולה ניצבת האפשרות לפגיעה בציבור הרחב ובתפקוד מוסדות המדינה והשירותים החיוניים בה. חשיבות זכות השביתה והשמירה על חירויות האדם אל מול אפשרות לפגיעה ממשית בצדדים אחרים שאף הן עולות בגדר פגיעה בחירויות האדם מעלה שוב את הצורך באיזון. יצירת איזונים אלו נגזרים, לרוב, על ידי הגדרת הזכויות העומדות אחת אל מול השניה, מכאן חשיבות הגדרת מעמד השביתה כזכות או כחירות.
בעבודתי זו אנסה לבדוק מהו מעמד השביתה במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי. (אציין כי סקרתי את מעמד ההשבתה באופן כללי בלבד, על מנת לתת תמונה כוללת למעמד השביתה)

תוכן עניינים:
הקדמה
הגדרת שביתה
השביתה כפעולה מורכבת ומשולבת
סוגי שביתות, מטרותיהן והגנות משפט העבודה
הגדרת שביתה ומעמדה
זכות השביתה וההשבתה במשפט הבינלאומי
זכות או חירות לשבות?
הגבלות השביתה
משפט משווה
סיכום

מתוך העבודה:
בישראל, אין אנו מוצאים בחוק הגדרה למונח "שביתה" או "השבתה", להוציא החוק ליישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז- 1957 (5) ("חוק יישוב סכסוכי עבודה"), אשר ההגדרה בו מתייחסת לשביתה ב"שירות ציבורי" כמשמעו באותו חוק בלבד. בית הדין הארצי לעבודה בפ"ד גינסטלר(6) מציין את הסיבות להימנעות המחוקקים מלהגדיר את המונח "שביתה": ראשית, בעצם הגדרת שביתה בחקיקה יש התערבות בתחום יחסי עבודה, והרי המחוקקים מבקשים להימנע מכך; שנית, כל הגדרה היתה מביאה לנוקשות המונעת מתן ביטוי לצרכים ולמצבים משתנים במערכת יחסי עבודה. כפועל יוצא מכך, בהיעדר חוק המסדיר את נושא השביתה, הגדרת השביתה היא פרי הפסיקה. בית המשפט העליון הגדיר את השביתה כדלקמן:
 
עבודה מס' 61746 SHOPPING CART DISABLED
פתרונות חינוכיים העשויים להשפיע על עמדת בני הנוער לפגיעה בזכויותיהם האזרחיות של ערביי ישראל, 2002.
דיון היסטורי בקונפליקט היהודי ערבי תוך שימת דגש לפגיעה בזכויות האוכלוסיה הערבית ובחינת פתרונות לחינוך בני הנוער להבנה ולסובלנות.
31,354 מילים (כ-96.5 עמודים), 130 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
א. רקע
ב. מטרת העבודה
ג. שאלת המחקר
ד. השיטה
הקונפליקט הערבי-יהודי
א. הצגת הבעיה
   1. מדינה לשני לאומים
   2. מאבק לשחרור לאומי
   3. ישראל מנקודת ראותו של וולצר
ב. ניתוח קוגנטיבי של הקונפליט הישראלי-פלשתיני
ג. צורכיהם של היהודים הישראליים
   1. איום האנטישמיות
   2. איום השואה
   3. איום מעמדות והתנהגות הערבים
   4. שאיפה למדינה יהודית
ד. צורכי הפלשתינאים
   1. איום ההתפשטות היהודית
   2. איום מעמדות והתנהגות היהודים הישראליים
   3. השאיפה לשיבה
   4. לסיכום
ה. שורשי הקונפליקט משלהי המאה ה19- ועד המרד הערבי
   1. נושאי הקונפליקט
   2. הגורם הבריטי
   3. שורשי הזהות הלאומית פלסטינאית ומרכיביה
ו. שורשי הקונפליקט בתקופת המרד הערבי 1936-1939
ז. המאבק של החברות הערבית והיהודית על עתיד א"י עד 1948
   1. לסיכום החברה הערבית
   2. לסיכום החברה היהודית
ערביי מדינת ישראל - דינמיקה של עימות ומשבר מתעצם
א. רקע
ב. דינמיקה של משבר
ג. אירועי "יום האדמה" והתעצמות המשבר
ד. מסקנות וסיכום הפרק
חברה רב-תרבותית
א. הגדרות: חברה רב-תרבותית; פלורליזם
ב. גישות החוקרים לחברה הפלורליסטית בעולם
ג. יחסים משתנים בין רוב ומיעוט
"סטריאוטיפים" "עמדות" "דעות קדומות" "איום" והקשרם לעימות הבין-קבוצתי ערבים\יהודים
א. רקע
ב. סטריאוטיפים
ג. דימוי סטריאוטיפי
ד. הגדרת סטריאוטיפ
ה. האלמנטים השליליים שבסטריאוטיפים
ו. הסכנה שבסטריאוטיפים
ז. סטריאוטיפים אתנוצנטריות וגזענות
ח. תיאוריית הזהות האישית-חברתית
ט. "איום סימבולי" ו"גזענות סימבולית"
י. מהן עמדות?
יא. מרכיבי העמדות
יב. קריטריונים להבחנת עמדות
יג. היווצרות עמדות חברתיות
יד. היווצרות עמדות שליליות - מודלים תיאורטיים
טו. היווצרות עמדות כלפי השונה
חינוך לסובלנות ודו-קיום בחברה רב-תרבותית - עקרונות ודרכים
א. סובלנות - דו-קיום
ב. חינוך לגישה רב-תרבותית - סקירת מאמרים ומחקרים
ג. רב-תרבותיות ויהדות
ד. רב-תרבותיות והמדע
ה. גישתו של לם
מערך המחקר
א. שאלת המחקר
ב. שיטת המחקר
ג. כלי המחקר \ שדה המחקר
ממצאים
מיזמי חינוך לדו-קיום וסובלנות בין שתי החברות - היהודית והערבית
א. מיזם גבעת חביבה
ב. נווה שלום
ג. מיזם קרן אדנאואר
ד. מרכז אדוה
ה. האגודה לזכויות האזרח
דיון
א. דגם המגע
ב. דגם המידע
ג. הדגם הפסיכודינאמי
ד. יישום הדגמים הלכה למעשה
סיכום
אפילוג
ביבליוגרפיה

מבוא
א. רקע
הקונפליקט יהודי\ערבי אשר לשיאו הגיע באירועי אוקטובר 2000, ובמיוחד המחאה החריפה כנגד זרועות השלטון והרג 13 אזרחים ערבים בידי המשטרה, מעידים על המשבר העמוק הקיים ביחסי המדינה עם אזרחיה הערבים-פלסטינים. אירועים אלה אינם בבחינת מחאה מבודדת: הם מצטרפים לשורה ארוכה של מאבקים כנגד קיפוח ומבטאים תחושות מתמשכות של מרמור ותסכול. את שורשיה של היריבות או המשבר בין ערבים לבין יהודים במדינת ישראל, יש לחפש בדורות הקודמים ובעיקר בימי השלטון הבריטי בארץ-ישראל, כאשר החלה ההתנגשות הבלתי נמנעת בין שתי תנועות לאומיות על חלקת ארץ קטנה, יחסית. מנקודת ראותו של וולצר1, ישראל מציגה מקרה מורכב שכן היא מגלמת שלושה מארבעת המשטרים הפנימיים. לדעתו, זו אינה מדינה רב-חברתית. ועם זאת היא מפולגת לעומקה, בשלושה שסעים שונים. ישראל כמדינת-לאום: כממשיכה של האימפריה העות'מאנית: כחברה של מהגרים.

ב. מטרת העבודה
דיון היסטורי (כמאה שנים) בקונפליקט, יהודי ערבי תוך שימת דגש לפגיעה בזכויות האוכלוסייה הערבית; בחינת פתרונות, (מיזמים ותוכניות בשדה החינוך) לחינוך בני נוער להבנה ולסובלנות בין יהודים וערבים.

ג. שאלת המחקר
האם פתרונות חינוכיים בהווה, (חינוך לפלורליזם, להבנה ולסובלנות בין יהודים וערבים) עשויים להשפיע על עמדות בני הנוער וממילא כגורם ממתן לפגיעה בזכויותיהם האזרחיות של ערביי ישראל בעתיד.

ד. השיטה
סקירה היסטורית הנוגעת לשורשיו של הקונפליקט הישראלי ערבי, משלהי המאה ה-19 ועד לימים אלה. סקירת תיאוריות ומחקרים הדנים במתחים וקונפליקטים בחברה רב תרבותית.
סקירת תיאוריות ומחקרים המציעים עקרונות חינוך לפלורליזם, לדו-קיום וסובלנות.
מחקר איכותי, בו אבחן מספר מיזמים המציעים תוכניות דרכי הפעלה לטיפול בקונפליקט ערבי\יהודי ביניהן: נווה שלום; ת"ל של גבעת חביבה; מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח. מיזם קרן אדנאואר ע"י האוניברסיטה העברית.
אערוך דיון ביקורתי, אציג הערכות ומסקנות מממצאי מחקר השדה ואף אציע מודלים נוספים העשויים לתרום לשינוי עמדות של שתי החברות היהודית והערבית.
----------------------------------------------------------------------------------
1. מייקל וולצר, (1999). על הסובלנות. תרגום עמנואל לוטם. עורך ראשי: ישי קורדובה. בהוצאת משרד הבטחון ת"א. (להלן וולצר).
 
עבודה מס' 61738 SHOPPING CART DISABLED
שוויון הזדמנויות בעבודה לאוכלוסיה ההומו לסבית, 2003.
השינוי החקיקתי והפסקתי אשר חל בנושא זכויות לאוכלוסיה ההומו לסבית בנוגע לתעסוקה.
10,090 מילים (כ-31 עמודים), 23 מקורות, 439.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא
התפתחות משפטית חקיקתית ראשונה.
הקמת האגודה ההומו לסבית.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק איסור לשון הרע
השפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק על נושא השוויון בתעסוקה
לאוכלוסייה ההומו לסבית.
השפעת פס"ד דנילוביץ על האוכלוסייה ההומו לסבית בנושא התעסוקה.
פס"ד מיילר והשלכותיו, ופס"ד מייזל - הצבא והנטייה המינית.
שוויון בקבלה לעבודה.
שוויון בתנאים הסוציאליים לאוכלוסייה ההומו לסבית.
נטייה מינית כרקע לפיטורים.
הפליה על רקע נטייה מינית בנושא התעסוקתי - משפט השוואתי.
סיכום.
ביבליוגרפיה.

מבוא
בעבודה זו אנסה להראות את השינוי החקיקתי והפסקתי אשר חל בנושא זכויות לאוכלוסיה ההומו לסבית בנוגע לתעסוקה. בעבודתי אדון בסוגיה האם השינוי בהבניית הזהות ההומו לסבית הביא לשינוי מגמתי של  המשפט הישראלי לאורך השנים, וכיצד זה השפיע על מימוש זכויות האדם של הומוסקסואלים והלסביות מבחינה תעסוקתית. עוד אנסה לבחון בעבודה את נושא המשפט הבינלאומי (לסוגיו, לרבות הפלילי - אשר התייחס ועדיין מתייחס לנושא זה בחלקו של העולם).
אנסה להראות כיצד התפתח נושא זה, וכיצד התפתחות זאת השפיעה על המשפט הישראלי ובסופו של דבר על אוכלוסייה זאת. בעבודתי אני נעזרת בפסקי הדין הרבים יחסית אשר היוו מעין  חקיקה אקטיבית וגרמו גם לשינוי חקיקתי במהלך השנים. פסק דין מרכזי בעניין זה הוא: פס"ד דנילוביץ*.
בפס"ד זה הכיר ביהמ"ש העליון בזוגיות החד מינית לצורך קבלת הטבות  השמורות לבן זוגו של עובד במסגרת תנאי עבודתו. בעבר כך קבע כבוד הנשיא ברק:

             "... גם מחוץ למשפט הפלילי ניתנה לגיטימציה להבחנה מחמת נטייה מינית.
             הומוסקסואלים (אף לסביות במשמע) פוטרו ממקומות עבודתם, לא נתקבלו
             למשרות שבהן נדרש סיווג ביטחוני, ונאסר עליהם לגדל ילדים... יחס זה
             השתנה בהדרגה. בספרות המשפטית נמתחה ביקורת על הגדרת יחסים
             הומוסקסואלים כעבירה פלילית, על הפלית הומוסקסואלים בכל תחומי החיים,
             לרבות תחומי התעסוקה ... ".

בתחילת הסמינריון אתן סקירה קצרה על המונח הומו-לסבי, הופעתו בעולם והתפתחותו, אבדוק כיצד הוא הופיע לראשונה במדינת ישראל ואנסה לבדוק האם חל שינוי בנושא שוויון בקבלה לעבודה ובנושא קידום בעבודה כמו כן אבחן נושא שהתפתח מאד לאחרונה - נושא הזכויות הסוציאליות לבן הזוג מאותו מין, נושא זה התפתח כמעט במקביל הן בפסיקה העולמית והן בפסיקה במדינת ישראל. גם חבר הכנסת ההומוסקסואל הראשון שנכנס לא מכבר לבית המחוקקים שלנו ודרש לאפשר לבן זוגו להשתמש ברכבו, כזכות שניתנת לכל בן זוג של ח"כ אחר בהחלט תרם לנושא. עוד אנסה לבדוק מהם הגורמים לשינויים שחלו בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, איזה שינוי הביא חוק איסור לשון הרע על תחום ההפליה של האוכלוסייה ההומו לסבית בעבודה, וכיצד השפיעו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק על נושא הסמינריון. בשל השינויים האינטנסיביים מאד בתחום זה חלק לא קטן מסמינריון זה יהיה מבוסס על מאמרים מהאינטרנט, מאמרים מהעיתונות הכתובה, כך שאנסה להביא את הפסיקה והחקיקה המעודכנים ביותר, תוך השוואה בין המצב אצלנו במדינת ישראל ובין מדינות שונות בעולם.
-------------------------------------------------------------------------------
* בג"ץ 721/94 אל על נתיבי אוויר נ' דנילוביץ, פ"ד מח(749 5)
 
עבודה מס' 66041 SHOPPING CART DISABLED
הזכות להמרת דת מול הזכות להגנה על זהות דתית ואמונה קיימת, 2004.
באיזו מידה, מתנגשים הסעיפים המגינים על הזכות להמרת דת, עם הסעיפים המגינים על הזכות להגנה על זהות דתית ואמונה קיימת? וזאת באותן האמנות העוסקות בזכויות ובחופש הדת.
4,046 מילים (כ-12.5 עמודים), 27 מקורות, 262.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המשפט הבינלאומי, אמנות האו"ם ואמנות נוספות עוסקות בהרחבה בנושא חופש הדת לכל "באי עולם".
רוב רובם של המסמכים מתייחסים רק להיבט של הזכות לבחירת בדת ואמונה של אותו "בא עולם", הכוונה - לכל אדם הזכות לבחור לעצמו ולילדיו את הדת והאמונה הרצויים לו. יש עיסוק מועט בהיבט של הזכות להפיץ דת ולהמיר את דת הזולת. העבודה עוסקת בבעיות הנוצרות כתוצאה מהתנגשות של סעיפים באותן אמנות.
סעיפים העוסקים בחופש הדת מול סעיפים העוסקים בחופש להפצת הדת. העבודה גם סוקרת את התיחסות המשפט הישראלי, האמריקני והקנדי לנושא המרת דת הזולת.

השערת המחקר: כאשר ניתן חופש בנושא מסוים וניתן חופש בנושא המנוגד ומגביל לנושא הקודם - באותו מסמך, ברור כי ייוצרו עימותים והתנגשויות. כאשר יש התיחסות לחופש בחירת הדת וגם ניתן חופש להפיץ את אותה דת, ולהמיר את דת הזולת - אותה דת שבחר לעצמו, הנה יעלו ויצופו מקרים, אשר באין הגדרות ברורות - יזדקקו להכרעות בית משפט. כלומר - הגדרת מעמד זהה לשתי זכויות מנוגדות - מן ההכרח שיצור בעיות.

שיטת העבודה: מאחר ואנו מתעתדים לבחון מתי משהו מסויים מתנגש עם משהו אחר, יש צורך להגדיר ולהבין את שני הנושאים. הגדרה נכונה וברורה, תציף מעצמה את המוקד להתנגשות. מוקד הנמצא בנקודת ההשקה.
לאחר מכן נעסוק בסוגיה: אם ומתי מוטב להפעיל הגבלות שונות על מנת למתן את העימות.

תוכן עניינים:
מבוא
השערת המחקר
שאלת המחקר
שיטת העבודה
הגדרות
דת "אזרחית"
דת "דתית"
המרת דת
יחס דתות שונות להמרת דת
אמנות ומסמכים העוסקים בזכות לבחירת דת ובזכות להפצת דת
המרת דת בחוק הישראלי
המרת דת בחוק האמריקני והקנדי
סכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מהי דת? החוקר BELLAH (1) דן ב"דת אזרחית" שהיא גם אותם סמלים וטכסים שאינם שייכים לדת ה"דתית". אך בעיקר מפריד החוקר את הדת האזרחית מהדת ה"דתית". הדת האזרחית תורמת ללכידות החברה, כאשר הכלל קודם לפרט, הוא מתייחס בביטול לחירוית הפרט שהן חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה.
קימרלינג (2) רואה בדת האזרחית את כינון המדינה הדמוקרטית ההסדרית הכוללת ריבוי תרבויות, דתות וגרסאות של דתות, לאומים, הומוס, לסביות, חד הוריים וכו'. הדת האזרחית ספגה אל תוכה מרכיבים מדתות שונות.
הדת האזרחית תבוא לידי ביטוי בהחלפת הדגל, הסמל, ההמנון, הפרדת חגים דתיים מחילוניים. תוספת ימים רשמיים ללוח השנה : רצח רבין, יום הטבח בכפר קאסם, מימונה, ה- 9 במאי - הניצחון על גרמניה הנאצית ועוד.
--------------------------------------------------------------------
1 - Bellah, Robert . Afterword : Religion and the Legitimation of the American Republic. The Broken Covenant. Chicago:The University of Chicago Press.1992, pp164-188. בתוך : קורס : דמוקרטיה רב תחומית, מקראה. בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
2 - קימרלנג ברוך, קץ שלטון האחוסלים, כתר הוצאה לאור,ירושלים, 2001, עמ' 89-100.
נויברגר בנימין,דת ומדינה בישראל, בהוצאת מכון פלורסהיימר,1997, בתוך מקראה, קורס: הדמוקרטיה בישראל - סוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, 2003, עמ' 724.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/09/2016
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>