נשים בקולנוע

תקציר העבודה:

הן בקולנוע הנראטיבי ההוליוודי והן בקולנוע האלטרנטיבי, העלילות, הבימוי והתסריט נקבעים על ידי מעצבי התרבות המערבית: גברים לבנים והטרוסקסואלים. האשה בתוך הטקסטים התרבותיים הללו ממוצבת כ"אחר". כלומר, האשה לא נחשבת כמעצבת תרבות, אלא לכל היותר, כמשמרת אותה או מאפשרת את המשכיותה. האשה היא האובייקט שדרכו מעוצבת היצירה, היא זו שמעוררת משמעות בתוך היצירה אך לא מייצרת את המשמעות הזו.
מבחינת הקולנוע הישראלי, ניכרת היעדרותה של האשה, על אף יומרתה של הציונות לכונן חיים שוויוניים במדינה. על פי מאמרה של שוחט (1993), ייצוג האישה בסרטים הישראליים המוקדמים הסתמך על דגמי המלודרמה הוליוודית ועל כך נמנע מהצגת האישה כסובייקט. לרוב זהותה נגזרה מהאיש שלצידו עמדה ומנכונותה ליטול חלק פעיל בקורבן שהוא עצמו הקריב.

עבודה זו אמנם תעסוק בסרט ישראלי המתמקד בנרטיב השולי והאלטרנטיבי של האחר המזרחי כמו גם האחר המיני, או דמות האשה, אך ניתן לזהות בו אותם מרכיבים גבריים של הסדר הפטריארכלי השליט. הסרט השני שבו אעסוק הוא "קרוב יותר", סרט הוליוודי שאף הוא מאתגר את הנרטיב הסטנדרטי אך במובן של ייצוג האשה, גם הוא משקף את הסדר הגברי הפטריארכלי.
עבודה זו תבחן כיצד משתמשים סרטים אלה בדמות האישה על מנת לייצר סדר הגמוני גברי. ראשית הדברים בסקירת העלילה של שני הסרטים. לשם ניתוח הסרטים על פי ייצוג האחר המיני, או האשה, בגוף העבודה, אשתמש הן במאמר של אלה שוחט, "לדובב את השתיקות: ייצוג האשה והמזרח בקולנוע הישראלי" והן במאמרה של לורה מאלווי, "עונג חזותי וקולנוע נרטיבי".

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נשים בקולנוע ", סמינריון אודות "נשים בקולנוע " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.