קביעת אבהות במשפט המוסלמי

תקציר העבודה:

בעבודה זו נדון בסוגיות הקשורות בהוכחת אבהות וקביעתה, מנקודות מבט איסלאמיות וע"פ הלכות שונות. הלכות החנפי, המאלכי והשאפעי- הלכות אלה חלוקות ביניהן בפרשנות פסוקים מהקוראן ואמרות נביאים, ומשכך ראינו לנכון להתייחס אליהן.

הפרק הראשון יעסוק בעיקר בתנאי הנישואין במשפט המוסלמי, שכן אין נקבעת אבהות ללא קביעת נישואין לגיטימיים מבחינה דתית, נישואין אשר שלמותם ותקינותם הדתית מותנית בקבלת תוקף דתי, המוליד התחייבויות וזכויות כאחד. יצויין, כי מרביתם של תנאים אלה, מחייבים ללא סייגים, ואף, כמו כל חובה דתית, הכללים אינם ניתנים להתנאה, ואי קיומם יכול להביא, לכאורה, לבטלות הנישואין, ובכך גם, כנגזרת מכך, בטלות תביעת קביעת האבהות, ועל סוגייה זו, האחרונה, נעמוד בפרק נפרד.

כחלק בל יינתק ממערך הזכויות והחובות לעניין קביעת אבהותו של ילד ויחוסי ההורות, ישנם תנאים מקדמיים, שבהתקיימותם, אך ורק, תידון התביעה עצמה. תנאים אלה אינם רבים אך נוקשים הם. מהם, "אלעקיד" (חוזה נישואין), "אלפראש" (קיום יחסי מין), "אלאקראר" (הודאה), הגיל, ועוד. עליהם נעמוד תוך התייחסות להלכות השונות שהזכרנו לעיל.

כבכל משפט, וכבכל תביעה, הראיות הנן אבני בוחן לקביעה סופית בסכסוך משפחתי, אם במובן העניינים האישיים ואם במובן אחר, ועל כן גם למשפט המוסלמי ולתביעות הנובעות מכלליו, ישנן ראיות חותכות, נסיבתיות, שוללות, ואף טובות ביותר. על כן, בפרק זה נדון בסוגי הראיות ודרכי ההוכחות השונות, בהם תובע ו/או נתבע מוסלמי, שעל פי דתו דנים, יוכל להוכיח את טענותיו. יש לציין, כי הראיות מימי עתיקין שונות הן במהותן מהראיות דהיום. במובן זה שההתקדמות הטכנולוגית חסכה רבות מהמערכת האנושית, ואף נטלה ספקות ופרובוקציות מקביעות שונות, מפיהם של שופטים, וחסכה רבות על המערכת המשפטית, כגון בדיקת הד.נ.א, בדיקות גניים, וריר, בדיקות שתן ודם.

פרק אחר יעסוק בהכחשת האב את ילדו, או קשרו אליו, דרך האשמת אשתו בזנות, בכך שקייימה יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין. נעמוד בפרק זה על החשיבות בהתקיימותם של כלל התנאים שהוצבו, מכוח ההלכה, והקוראן.

בפרק נוסף נדון בסוגיית הילד הממזר שנולד מנישואין בלתי לגיטימיים מבחינה דתית-איסלאמית. ילד הנולד מחוץ למערכת זוגית תקינה, שקיבלה תוקף דתי, הכולל קיומם של כללים שונים, אותם הזכרנו בפרק הראשון, ייחשב לילד לא לגיטימי, שמערך זכויותיו וחובותיו, יכולים להישלל, בדיעבד. אי היכולת לשלול זכויות אלה מותנית גם היא בקיומם של חריגים, עליהם עוד נעמוד. חריגים אלה יכולים, בעצם, לרפות את הפגם המהותי הדתי, ששולל בעיקרו, תביעת אבהות זו או אחרת.

ולבסוף, נעמוד על הקונפלקטים בין הדת למדע, תוך מתן דעה אישית, המגלמת, לדעתנו, את החלוקה המתחייבת לפי נסיבות העניין. חלוקה בין הדת למדע, בין הכלים למילים, בין הפרשנות לתוצאות מוכחות. זאת על מנת להעמיד את זכותו של הילד להתחקות אחרי שורשיו, כזכות בפני עצמה, עליה למדתי מהחומר שסקרתי, מדבריהם של מלומדים מוסלמיים, ומספריהם של מופתיים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. תנאי הנישואין במשפט המוסלמי
3. תנאים מקדמיים לקביעת אבהות
4. הוכחת אבהותו של מוסלמי
5. הכחשת אבהות- "אללעאן"
6. ה"ממזר" מנקודת מבט איסלאמית
7. בין טכנולוגיה ודת
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה נכתבה על ידי דובר ערבית.

קטע מהעבודה:

תגים:

קביעת אבהות · דת איסלאמית · תנאים מקדמיים · הוכחת אבהות · ממזרות · אלאקראר · אישות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קביעת אבהות במשפט המוסלמי", סמינריון אודות "קביעת אבהות במשפט המוסלמי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.