היישום אינו מחובר לאינטרנט

המשלים החוזרים בספר משלי

עבודה מס' 064581

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת תופעת המשלים החוזרים בספר משלי, תוך כדי בדיקה והשוואת דעתם של שני חוקרים מרכזיים בתחום: דניאל סנייל ויאיר זקוביץ.

5,970 מילים ,14 מקורות ,1999

תקציר העבודה:

ספר משלי מורכב מתשעה אוספים, קיימות מספר רב של פרשנויות לגבי הצורה בה נוצרו אוספים אלו ובאיזו שיטה סודרו האוספים בספר. אם היה מקום להתהוות היחס למשלים הבודדים, אלו מהם צמחו בקרב העם ואלו מקרב חכמי החצר וסוחרי המדינה.
המלה משל במקרא יוצאת לכמה צורות ספרותיות. שאמנם יש ביניהם איזה צד שיתוף : דמוי דבר לדבר, השתקפות מעשה בתמונות לשוניות נאות. אלא שעם זה אין לכלול את כל ה'משלים' בחדא מחתא. הצד השוה שבכולם הוא אולי זה, שיש בהם דימוי ציורי ומוסר השכל. המשל הוא פעמים שיחת החי והצומח. חלק ממין זה כינו אחר-כך על שמו של אותו "פקח שבחיות": "משלי שועלים". מזוג זה הוא המשל-המעשיה של יותם גדעון, המדובב במרי שיחו נגד אחיו החורג אבימלך, את הזית, התאנה, הגפן והאטד, ההולכים למשוח מביניהם מלך על העצים (שופטים, ט, ז-כ). ממין זה הוא גם המשל-המעשיה של יהואש מלך ישראל בדברו אל אמציהו מלך יהודה: "החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר: תנה את בתך לבני לאשה, ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח" (מלכים ב, יד, ט). המשל הוא פעמים גם פואמה אפית- היסטורית על מאורע חשוב בעבר או בהוה. משל ממין זה נושאים "המושלים" על כיבוש חשבון עיר המואבים על-ידי סיחון מלך האמורי בימי יציאת מצרים (במדבר, כא, כז). ומעין זה הוא המשל, שנושא ישעיהו בן אמוץ על מלך בבל: "והיה ביום הניח לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עבד בך, ונשאת המשל הזה על מלך בבל". (ישעיהו יד, ג, ואילך). בשם משל נקרא גם שיר למודי, כדרך כמה מזמורים בספר תהילים, כגון מזמור מט ומזמור עח, גם שיר נבואי הנישא בלשון-תמונות נשגבת-אף הוא קרוי משל. כאלה הם משלי בלעם, הנישאים בחזון לימים הבאים, הלוא כה יאמר עליו הכתוב בכל פעם (בס' במדבר, פרקים כג-כד): "וישא משלו ויאמר". מסוג המשל הן כמובן גם הפרבולות של יחזקאל, כגון : "הנשר הגדול ארך האבר מלא הנוצה, אשר לו הרקמה" הבא אל הלבנון וקוטף ראש יניקותיו ונוטעהו בארץ כנען, ובאים הבדים לאחר זמן ושותים משדה נשר אחר.פעם אחרת נושא הנביא משל ממראה חיים קרובים מן המטבח והבישול (יחזקאל, כד). משלים אלה למיניהם יש בהם, כאמור, משום דמוי דברים, ורמוז בהם איזה מוסר השכל. אך מלבד זה יש בהם עוד תכונה אחת, שכולם הם אמורים בצורה סגנונית מפותחת לפי הערך, ובאים ברוב ענין וברב דברים. שונה מזה הוא המשל האחרון בשורה, והוא אולי ראשון בסדר יצירתו, כוונתי למשל-הפתגם בס' משלי. ואמנם סתם "משל" הכוונה בלשונינו היום למשל זה דווקא.

עבודה זו תעסוק בתופעת המשלים החוזרים בספר משלי, תוך כדי בדיקה והשוואת דעתם של שני חוקרים מרכזיים בתחום: דניאל סנייל ויאיר זקוביץ. שני חוקרים אלו התייחסו בעבודתם לסוג מסוים של משלים אשר בהם חלה תופעת החזרות ואצל שניהם בדיקת החזרות הובילה למסקנה בעניין תהליך התהוות הספר המשיק גם בחלוקתו לקבצים.
כמו כן תהיה התייחסות למשלי "מנמאפה", משלים אלו נמצאו לפני ארבעים שנה על-ידי החוקר האנגלי בדגת'. ממצאיו אלו עוררו סנסציה וגם גרמו למהפכה לגבי תפיסת זמן החכמה בישראל.
הדמויים של משלי "אמנמאפה" ביחס למשלים בספר משלי הינם מפתיעים והם יותר ממקריים. החוקרים התווכחו ועדיין ממשיכים להתווכח לגבי השאלה- אלו משלים נכתבו קודם? שאלה זו טרם הוכרעה, אם כי חוקרים רבים רואים באמנמאפה פרי השפעת הנבואה.

שאלות המחקר הן:
1. האם ניתן למצוא מקבילות למשלים במקומות אחרים.
2. מהי המשמעות של החלוקה הנוכחית לפרקים ולקבצים.
3. מהו סמל המשל העיקרי בספר וכיצד הוא חוזר על עצמו.
4. האם ישנם צמדי מילים יוצאי דופן.

העבודה תסתמך בעיקר על ספרו של החוקר האנגלי סנייל, וכן על חוקרי מקרא מודרניים כמו פולק, גרינץ וצרפתי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. מקורות הספר
התאוריה של סנייל
מהות המשלים על פי זקוביץ
3. החזרות בספר משלי
סקירה כללית
סוגי החזרות
משמעות החזרות
4. תופעת הטקסטים המקבילים
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מטרתו העיקרית של סנייל בספר הוא לקבוע את המקורות ההיסטוריים של הספר. לצורך כך הוא חילק את הספר לקבצים תוך כדי חיפוש משמעות לתופעתם הפסוקים החוזרים.
התיאוריה של סנייל גורסת כי הבנת הפסוקים החוזרים היא המפתח להבנת ההיסטוריה הכרונולוגית של מערך הספר. הוא מאמין כי נקודת מבט חדשה זו תעזור להבין את ההיסטוריה של מסורת החכמה המקראית וללמוד את ההיסטוריה החברתית והכלכלית של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בספר משלי .
לפי סנייל, בספר משלי ניתן להבחין בשני סוגי חומרים עיקריים. ישנם משפטי הוראה המייצגים את הרעיון של למידה העוברת מאב לבן וישנם פתגמים בני שורה אחת שאינם משויכים לקונטקסט חברתי מסוים.

מקורות:

בצד השני של הספקטרום נמצאים הקבצים בהם אחוז החזרות הוא הגבוה יותר (d 33% A632% b2 26%. ואם לוקחים בחשבון רק את הפסוקים השלמים החוזרים אזי שני הקבצים העיקריים יהיו D17% ו B2 14% . סקהן טוען ש B2 היה מאוחר וקבצים 6 A ו- ו - D הינם קבצים קצרים ונסתרים. אך אפשר לטעון שקבצים אלה היו מוקדמים יותר
ומחברים מאוחרים יותר שאלו מהם. אפשר גם לטעון שקבצים D, B2, A6 הם ניסיונות אחרונים של אחרונים שהיו מודעים לשאר הקבצים בספר. מכל מקום קשה לקבוע בוודאות את תאריך עריכת הקבצים באופן יחסי זה לזה אך יהיה הגיוני יותר לקבוע שהם מאוחרים יותר ומעתיקים מאשר קודמים יותר ומועתקים.
מכל האמור לעיל ניתן להסיק לגבי החזרות של פסוקים שלמים לעומת קבצים אחרים? הקבצים הממוצעים כוללים את A10% A6 10% B1 9% B3 10% E 10%. ניתן להסיר מכל שהקבצים הממוצעים הינם קבצים מוקדמים יותר מהם שאלו באופן מתון או שהם קבצים מאוחרים יותר אליהם הועתקו באופן מתון. סקלנדי טען שבשל אורכם וסגנונם, קבצים 10:1
עד 22:16 ופרקים 25-29 הינם קבצים העתיקים ביותר בספר. הוא שואף לחלק את קובץ 25-29 לשני חלקים שונים- האחד הכולל של 25-27 ואחר הכולל את 28-29 וטוען שהראשון פונה לסקטור החברתי של האיכרים בעוד שהשני פונה לסקטור החברתי הגבוה יותר של אנשי האצולה. אם סקלנדי צודק אז ניתן אולי לפסוק מכך שפרקים 25-27 הינם
קבצים ישראלים מוקדמים יותר. יכול להיות שהקבצים האחרים הכוללים אותו משקל של חזרות הינם עתיקים. הבעיה היחידה העומדת בפני המסקנה לתעד את כולם כמוקדמים הוא שקובץ CH מתקשר יותר לשאר הספר מאשר CE ובין שני הקבצים האלה אין פסוקים חוזרים, לכן המסקנה הנובעת מכך שקובץ CH (קובץ המזוהה עם התקופה הישראלית) אינו
עיבוד של קובץ Ce (הקובץ המזוהה עם הפתגמים המצריים).
על רקע ההבחנות הנ"ל סנייל מציע לזהות ארבע תקופות וארבעה שלבים בו נערך ספר משלי:
קובץ E נערך ראשון.
אחריו הופיעו הקבצים הממוצעים B3 B1 Ch
אליהם הוספו הקבצים עם מספר החסרות הקטן ביותר (קבצים A B1-3 CE CE כאשר קובץ A משמש כהקדמה ופתח דבר לקובץ B1-b3 וקובץ CE משמש כהקדמה ל CH ו- E.
בשלב הרביעי, הקבצים המעורבים של F הוספו בסוף כאשר F1 אולי מוקדם יותר.
ולכן סדר הקבצים הוא זה:
E
B1
B3
CH
D
A6
B2
A
CE
f1
F2
F3
F4
אם סדר הקבצים הוא זה, אזי ניתן להעריך מתי הספר החל להתחבר. קובץ E הקדום ביותר שכותרתו מזכירה את המלך חזקיה ולכן לא יכול להיות מאוחר יותר מ 686 לפני הספירה. יהיו כאלה שיטענו שקובץ E מאורח יותר מקובץ B (או חלק ממנו) מאחר שהמלך חזקיה חי אחרי המלך שלמה. זה אפשרי אך בקובץ E לא מופיעה תבנית החסרות שהינה
משמעותי ביותר בקובץ B ויכול להיות שהקשר האקראי של קובץ E לשאר הקבצים נובע מעובדת היותו זמין לעורכים.
גרינץ בוחן ראשית את המשלים החוזרים וממפה אותם לפי קבצים. לדעתו יש לכל קובץ אוצר מילים מיוחד לו. עם זה יש לכל קובץ שיתוף עם קובץ או קבלים מסוימים אחרים. אלא ששיתוף זה גופו אינו שווה בכל מקום ואל תמיד נתון לאותו ביאור:
קיים שר מסוים ואף ניכר בין קובץ א' לקבצים שאחריו (ג ו-ד לפי הטיפולוגיה של גרינץ) אך קשר זה יש להסביר מן הרקע המשותף לשניהם בבית ספר. ממנו הפניה המשותפת בשניהם בלשון נוכח השימוש במילה "בני" ההזכרה של אב-אם, והצירופים משלון החכמה חכמה- תבונה- דעת; חכמה - מוסר- בינה; האזהרות בעניין הזונה הנכריה;
תקע-ערב- ; הדיבור של מישרים, מועצות ואחרית השמירה על הון (יקר). הטפה אחת אף חוזרת בשניהם ( ו י-יא, לג-לד). מפליא לעומת א' היא האזהרה החוזרת בג' בעניין סביאת יין (כג, כ- כא) שאינה כלל בא'. האם הגיל כאן שונה? (לפיכך לא ידובר בו גם בא') או יש בזה גילוי תקופה מאוחרת עם תוספת השפעה מן החוץ? ולא דבר ריק
שזו בעצם אזהרת למואל למלך (לא, א-ט)?
חשוב מזה הנגלה לנו מההשוואה בין שהקבצים הראשונים. קובץ ב' נבדל בכל תכונתו מ א'.
תופעת הטקסטים המקבילים
גרינץ והמחבר של המאמר אמנפה מזכירים את המקבילות של ספר משלי. ההתייחסות הקדומה ביותר של התופעה למקבילות במקרא נמצאת במכילתא בעשרת הדיברות "זכור ושמור"- שניהם נאמרו בדיבור אחד. תופעת המקבילות אינה בראש מעייניהם של חוקרי המקרא הראשונים והאחרונים והדבר החל להיחקר בצורה מדעית רק בתקופות האחרונות.
החקירה בשאלת המקבילות נובעת מכמה וכמה שאלות אחרות: זמנם של הספרים וסדר חיבורם, מקורותיהם של הספרים, דרכי מסורת וההעתקה ובעיות פליאוגרפיות. לפני החוקר עומדת השאלה : אם הספר האחד במקרא שאל את החומר מספר שני שבמקרא או שהשני שאל אותו מהראשון לפי הכלל "אין מוקדם ומאוחר".
מקום ראשון בשאלות אלו תופס ספר דברי הימים, שלחלק גדול מפרקיו יש מקבילות בשאר ספרי המקרא (בראשית, שמואל, מלכים, תהילים ועוד). השוואה מדוקדקת בין ספר זה ומקבילותיו תלמדנו הרבה על שיטות מחברו בהוספתו בפירושיו, בהנחותיו, הגהותיו, שינויים וטעויותיו. מקום שני תופס ספר תהילים שיש בו מספר מזמורי תהילים
וקטעי מזמורים (יד', מ', נז', ס', צו', קה') שיש להם מקבילות בספר תהילים עצמו או בספרים אחרים.
כמו כן נמצאים תכנים לשוניים כמוזכר לעיל בין הטקסטים השונים:
התייחדות של משמעות: התייחדות של משמעות היא תוצאתו של השוני שבין המשמעות הרגילה של המילה ובין המשמעות ההזדמנותית שלה.
הרחבת משמעות: הדרך להרחבת משמעות הינה הדרך המטפורית. אף כאן מקור השינויים הסמנטי הוא בהתהוות זיקה בין המושגים: מושג אחד נתפס בתודעת הדוברים על ידי מושג אחר.
הגזמה: שימושים מסוג זה מעוררים על ידי מניעים רגשיים והם מוכיחים עד כמה עשויה השאיפה לביטוי רגשות ולשינויים סמנטיים, ממש כמו השאיפה להבעת רגשות קוגניטיבית :"טל השמיים ושמני הארץ".
עילוי וירוד: כוונתה של מונחים אלה מתייחסת לתהליך השינוי שחל בערך הלוואי של המילה: "שתי וערב". יש כאן רצון להראות גוף בצורה טובה יותר או פחותה יותר על ידי שימוש בערכים נייטרליים.
אירוניה: מילים הנאמרות באירוניה על מנת להדגיש את ההיתוליות שחושב הדובר על מקרה כלשהו או את ההפך ממה שקרה.
מאפיין שני הם צמדי מילים המופיעים לרוב בשתי המקבילות.
הצמדים מוגדרים על ידי רוב החוקרים כ"סדרת שתי מילים השייכות לחלק אחד מחלקי הגישור, נתונות במשפט במעמד תחבירי אחד, והמחוברות בדרך כלל על ידי אמצעי לקסיקאלי כלשהו". ישנם כמובן גם יותר מאשר קבוצה אחת של צמד מילים הממלא את אותם תנאים. קבוצות אלו הם "צמדים בלתי הפיכים" או שצמדים הבאים בסדר קבוע, לעומת
צמדים אחרים הבאים בהיקרויותיהם השונות פעם בסדר זה ופעם בסדר אחר.
חלק מהחזרות ומהמבנים מיוחסים לאמנפה. אגיפטולוגים נחלקו בקביעת זמנו ומקום מקום לא הסתפקו חוקרי המקרא של אותו זמן שספר מלי רובו מאורח. בספר הצליח להראות מפרשו את המקבילות הרבות לספר משלי ובמיוחד בפרקים כב פסוק יש ועד כד פסוק כב.
אחת הטענות היא כי המלים שבספר משלי מקורם באמנפה. ראיה גדולה מזו מצאו בייחוד בלשונות שבספר משלי לא נתפרשו כראוי.
בין הספר המצרי לספר משלי יש מקבילות רבות:
אמנפה
ספר משלי
הט אזנך ושמע אשר יאמרו
הט אזנך ושמע דברי חכמים
ולבך ישית לדעתם טוב תת אותם בלבך אוי לעובר עליהם
כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך
להשיב מענה לאומרהו דבר לענות לשולחהו
להשיב אמרים אמת לשולחך
השמר מגזל דל ומדכא שבור זרוע
אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער
אל תרע לך את החם ואל תפרוץ בו לדבר
אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא
אל תאכל לחם לפני שר
כי תשב ללחום את מושל
ואל תשית פיך ראשון, שבעת במטעמי הדוור לחכך הם מעדנים
בין תבין את אשר לפניך אל תתאו לטעמותיו
אל תשלך לבך אחרי עושר
אל תיגע להעשיר
המשלים שהוזכרו:
"ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס (י, ו)
"מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס (י, יא)
באין תחבולות יפול עם ותשועה ברב יועץ (תקבולת ניגודית)
כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ (תקבולת נרדפת)
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו א תתערב (כ יט) (תקבולת משלימה)
בפרק 9 פסוק 1 :" חכמה בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה"
פרק 14 פסוק 1 : "חכמות נשים בנתה בית ואוולת בידה תהרסהו
פרק 24 פסוק 3: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן
פרק 24 פסוק 27: "הכן בחוץ מלאכתך ועתידה בשדה לך אחר ובנית ביתך".
9:4 מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו
9:16 מי מתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו
19:5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט
19:9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד".
19:1 טוב רש הולך בתומו מעקש שפתיו והוא כסיל...
28:6 טוב רש הולך בתומו מעקש דרכים והוא עשיר
16:2 כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות ה'
21:2 כל דרך איש ישר בעיניו יתכן לבית ה'
באין תחבולות יפול עם ותשועה ברב יועץ (תקבולת ניגודית)
כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ (תקבולת נרדפת)
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו א תתערב (כ יט) (תקבולת משלימה)
בפרק 9 פסוק 1 :" חכמה בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה"
פרק 14 פסוק 1 : "חכמות נשים בנתה בית ואוולת בידה תהרסהו
פרק 24 פסוק 3: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן
פרק 24 פסוק 27: "הכן בחוץ מלאכתך ועתידה בשדה לך אחר ובנית ביתך".
9:4 מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו
9:16 מי מתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו
19:5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט
19:9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד".
19:1 טוב רש הולך בתומו מעקש שפתיו והוא כסיל...
28:6 טוב רש הולך בתומו מעקש דרכים והוא עשיר
16:2 כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות ה'
21:2 כל דרך איש ישר בעיניו יתכן לבית ה'
22:29 "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתייצב בל יתייצב לפני חכמים
29:20 "חזית איש אץ בדבריו תקווה לכסיל ממנו...."
11:1 מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלמה רצונו
20:23 תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב
20:10 אבן ואבן ואיפה תועבת ה' גם שניהם
סיכום
ספר משלי הוא לפי החלוקה הנוהגת אצלנו הספר השני ב"כתובים". בתלמוד-בבא בתרא דף יד, ב' מוצאים חלוקה שונה קצת: שם בא 'משלי' במקום הרביעי, אחרי רות, תהלים ואיוב. מאז בעלי המסורה רגילים למנות את שלשת הספרים האלה: תהלים, משלי, איוב כקבוצה מיוחדת לעצמה השונה בטעמיה, טעמי המקרא שבה, משאר הספרים שבמקרא;
בקיצור נוהגים לכנות קבוצה זו: "אמת" או תא"ם, על פי ראשי התיבות של שמות הספרים.
המלה משל במקרא יוצאת לכמה צורות ספרותיות. שאמנם יש ביניהם איזה צד שיתוף: דמוי דבר לדבר, השתקפות מעשה בתמונות לשוניות נאות. אלא שעם זה אין לכלול את כל ה'משלים' בחדא מחתא. הצד השוה שבכולם הוא אולי זה, שיש בהם דימוי ציורי ומוסר השכל. המשל הוא פעמים שיחת החי והצומח. חלק ממין זה כינו אחר-כך על שמו של
אותו "פקח שבחיות": "משלי שועלים". מזוג זה הוא המשל-המעשיה של יותם גדעון, המדובב במרי שיחו נגד אחיו החורג אבימלך, את הזית, התאנה, הגפן והאטד, ההולכים למשוח מביניהם מלך על העצים (שופטים, ט, ז-כ). ממין זה הוא גם המשל-המעשיה של יהואש מלך ישראל
על פי האמור לעיל אנו רואים כי המחבר חוזר על עצמו במספר פעמים- בחלקם על פסוק שלם ובחלקם על חצי פסוק. מה משיג המספר באמצעות חזרות אלו. הסיבה הפשוטה ביותר אמורה בפרקי אבות (ב, ג) "אינו דומה שונה פרקו מאה ואחת לשונה פרקו מאה פעמים". תשובה אחרת היא היא שכמו כל תבנית סגנונית כך גם החברה המילולית מביאה
לידי סטימה שגרה ויוצרת בכך הלאה. עצם החזרה מוסיפה משקל יתר למידע המקופלת בתיאור החוזר, כפי שניכר היטב בכל פסקאות שהובאו לעיל. דומה שמסיבה זו זכו דפוסים אלה לתפוצה כה רחבה בסיפורת הקדומה. המספר הישראלי הקדום ירש את הדפסים הללו משירת העלילה ופיתח אותם במידה ניכרת. החזרה המילולית הי כדה ואיטית ואף
יוצרת שגרה חדשה. עוד בשית אוגרית מוצאים שהמשורר מוון את דפוסי החזרות על ידי הרחבה.
המלה משל במקרא יוצאת לכמה צורות ספרותיות : דמוי דבר לדבר , והשתקפות מעשה בתמונות לשוניות נאות , דמוי דברים ורמיזה בהם לאיזה מוסר השכל .   משל נוצר מניסיון החיים של אדם חכם שבו רוכשים לקח לימים ולדורות הבאים  ..בספר משלי אנו מוצאים חלק גדול של פתגמים שלכאורה אינם מתכוונים להדריך וללמד מוסר אלא לספר
מנהגו של עולם ואלה בדרך כלל משלים קצרים המביעים אמת מסוימת על : האישה , הרע, המלך ,הכסיל ,העצל .. בצורה סתמית מופשטת וכנראה גם קדומה . אבל לרוב הם מלמדים בפירוש בשני אופנים האחד מלמד מוסרו בצורת משל קצר ושנון ולרוב בעל שני חרוזים ובשני כפי שרגיל  בפרקים הראשונים בצורת הפניה הישרה לשומע אמרי מוסר
ואזהרות ובסוף הספר אנחנו מוצאים צורות אחרות דרך חידות ופתגמים הנתונים מספרים מספרים דוגמה: "תחת שלש רגזה הארץ ותחת ארבע לא תוכל ..." (ל, כ"ג ).
 הספר מחולק לקבצים החלוקה ניתנה לנו במפורש כל קובץ וחותמו המיוחד. החלוקה של הקטעים וסדרם אינה ברורה ולפי האמור לעיל אנו רואים כי המחלוקות רבות. החוקר העיקרי הוא דניאל סנייל אשר גם מסכם את כמות החזרות. לדעתו בדיקת הסיבה לחזרות המופיעות בספר משלי מהווה כלי חשוב ביותר לקביעת הדמיון בין הקבצים השונים.
דמיון זה יכול לשמש כבסיס לבדיקת המתודה לפיה נקבץ את כל הספ ק וכן לקביעת הזמן. יכול להיות שזה ייראה מוזר לנסות ולקבוע את תאריך כתיבת הקבצים רק על בסיס תאוריית החזרות, אך מאחר שבמחקרים שנעשו עד עתה התעלמו מאספקט זה המחקר מבקש להתמקד באלמנט זה.
ביבליוגרפיה
גרינברג מ. "תנ"ך, פרשנות חז"ל" אנציקלופדיה מקראית, ח, טורים 649-642, תשמ"ב.
גרינץ יהושוע "משלי שלמה" לשוננו ניסן תש"ל.
גרינץ יהושוע "משלי שלמה- בירורים בשאלת היחס שבין שלושת הקבצים בספר משלי המיוחסים לשלמה" לשוננו 1968, 33.
זקוביץ י "מבוא לאמנפפה"
זקוביץ י מבוא לפרשנות פנים מקראית 1992 עמודים 115-120
סגל, מ.צ. פרשנות המקרא, 1980.
פולק א., הסיפור במקרא תל אביב תשכ"ו.
פרידמן יהודה, כל הקצר קודם, לשוננו, ל"ה, תשל"א.
צרפתי גד, צמדי מילים בסדר קבוע בלשון חכמים, לשוננו, ל~, תשכ"ו.
רופא א מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא האוניברסיטה העברית תשל"א.
mckane William proverbs- a new approach
Snell v d twice told proverbs Indiana university press 1993
whybray r.n. the composition of the book of proverbs, new-york 1968
Wright A.G. The Literary Genre Midrash, N.Y. 1967.
פולק א., הסיפור במקרא עמוד 61.
רופא א מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא עמוד 107
Snell v d twice told proverbs pp 18-36
Ibid.
זקוביץ י מבוא לפרשנות פנים מקראית עמוד 115
רופא א מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא עמוד 115.
whybray r.n. the composition of the book of proverbs p 74
Snell v d twice told proverbs pp 77-78
ibid. p 78
גרינץ יהושוע "משלי שלמה" עמוד 4
רופא א מבוא לשירה המיזמורית ולספרות החכמה שבמקרא עמודים 118-119
צרפתי גד, צמדי מילים בסדר הקבוע בלשון חכמים, עמוד 301.
"מבוא לאמנפה עמוד 157-158
שם עמודים 180-183
פולק א., הסיפור במקרא עמוד 61 עמוד 63.
1

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המשלים החוזרים בספר משלי", סמינריון אודות "המשלים החוזרים בספר משלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.