המדיניות המוניטרית של בנק ישראל

תקציר העבודה:

עבודה זו עוסקת במדיניות המוניטארית של בנק ישראל .
בחלק הראשון של העבודה סקרתי את החלק התיאורטי של הנושא ( פרקים 1 ו -2 ) שכלל :
בנק ישראל - רקע כללי .
בנק ישראל - תפקידים .
מדיניות מוניטארית - רקע כללי .
יעוץ כלכלי לממשלה .
שוק מטבע החוץ וניהול יתרות מטבע החוץ
מעקב וניתוח פעילות המשק במטבע חוץ .
בנקאי של הממשלה והבנקים .

בחלק השני של העבודה הבאתי קטעי עיתונות בנושא המדיניות המוניטארית שהתפרסמו באתר
של בנק ישראל, בנושאים :
יתרות במטבע חוץ בבנק ישראל לחודשים דצמבר 2002 , ינואר 2003 .
הגורמים המשפיעים על גודלן של יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל .
הנפקת אג"ח צמודות לדולר ע"י המגזר הפרטי .

תוכן עניינים
פרק 1 : מבוא
פרק 2 : מדיניות מוניטארית
2.1 יעוץ כלכלי לממשלה
2.2 שוק מטבע החוץ וניהול יתרות מטבע חוץ
2.3 מעקב וניתוח פעילות המשק במטבע חוץ
2.4 בנקאי של הממשלה ושל הבנקים
פרק 3: מדיניות מוניטארית של בנק ישראל - קטעי עיתונות
פרק 4: סיכום
פרק 5: ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אוניברסיטת דרבי בישראל
המדיניות המוניטרית של בנק ישראל
תקציר מנהלים
עבודה זו עוסקת במדיניות המוניטארית של בנק ישראל.
בחלק הראשון של העבודה סקרתי את החלק התיאורטי של הנושא (פרקים 1 ו -2 ) שכלל:
בנק ישראל - רקע כללי.
בנק ישראל - תפקידים.
מדיניות מוניטארית - רקע כללי.
יעוץ כלכלי לממשלה.
שוק מטבע החוץ וניהול יתרות מטבע החוץ
מעקב וניתוח פעילות המשק במטבע חוץ.
בנקאי של הממשלה והבנקים.
בחלק השני של העבודה הבאתי קטעי עיתונות בנושא המדיניות המוניטארית שהתפרסמו באתר
של בנק ישראל, בנושאים:
יתרות במטבע חוץ בבנק ישראל לחודשים דצמבר 2002, ינואר 2003.
הגורמים המשפיעים על גודלן של יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל.
הנפקת אג"ח צמודות לדולר ע"י המגזר הפרטי.
תוכן עניינים
פרק 1 : מבוא
פרק 2 : מדיניות מוניטארית
2.1 יעוץ כלכלי לממשלה
2.2 שוק מטבע החוץ וניהול יתרות מטבע חוץ
2.3 מעקב וניתוח פעילות המשק במטבע חוץ
2.4 בנקאי של הממשלה ושל הבנקים
פרק 3: מדיניות מוניטארית של בנק ישראל - קטעי עיתונות
פרק 4: סיכום
פרק 5: ביבליוגרפיה
1. מבוא
בנק ישראל - רקע כללי
"חוק בנק ישראל התשי"ד 1954 אושר בכנסת ב- 24 באוגוסט 1954, ונכנס לתוקפו ב- 1 בדצמבר של אותה שנה. ביום זה נוסד בנק ישראל רשמית. החוק החליף את פקודת שטרי בנק"מ
מ- 1948 ועוד כמה תקנות של מועצת-המדינה הזמנית, אשר הסדירו באופן ארעי את הנושאים
שבתחום אחריותו של הבנק המרכזי. "
http://www.bankisrael.gov.il
הבנק המרכזי הינו מוסד ללא כוונת רווח השייך למדינה אך מתנהל כגוף עצמאי.
בראשו עומד הנגיד המתמנה ע"י השלטון ( בישראל מתמנה נגיד הבנק המרכזי ע"י נשיא המדינה, לפי המלצת הממשלה ). הבנק המרכזי מופקד על ניהול המדיניות הכספית במשק.
מתפקידו של הבנק להנפיק את המטבע של המדינה, לפקח על הבנקים המסחריים ולדאוג ליציבותם, להשפיע על כמות ו/או על שער הריבית במשק ולפעול בשוק מטבע חוץ ( מט"ח ) בשעת הצורך. כל הפעולות הללו נעשות על מנת לסייע בהשגת יעדי המדיניות הכלכלית כגון: תעסוקה מלאה, יציבות מחירים, יציבות מאזן התשלומים וצמיחת המשק.
כדי לאפשר לבנק המרכזי חופש פעולה ואי תלות פוליטית הוא אינו כפוף לממשלה אלא פועל באופן עצמאי. מטרתו אינה הפקת רווחים.
בנקים מרכזיים קיימים החל מהמאה התשע-עשרה במדינות אירופה. בשאר מדינות העולם הוקמו מוסדות כאלו לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה.
עם הקמת בנק ישראל הועברו אליו מחלקת ההוצאה "מבנק לאומי לישראל" ויחידת המפקח על הבנקים ממשרד האוצר. הפיקוח על מטבע חוץ הועבר בשנת 1978. מושבו של בנק ישראל בירושלים - בקריית בן גוריון, בקרבת משכן הכנסת, בית המשפט העליון, ומשרדי הממשלה.

תפקידיו של בנק ישראל
הבנק המרכזי הינו מוסד ללא כוונת רווח השייך למדינה אך מתנהל כגוף עצמאי.
בראשו עומד הנגיד המתמנה ע"י השלטון ( בישראל מתמנה נגיד הבנק המרכזי ע"י נשיא המדינה, לפי המלצת הממשלה ). הבנק המרכזי מופקד על ניהול המדיניות הכספית במשק.
מתפקידו של הבנק להנפיק את המטבע של המדינה, לפקח על הבנקים המסחריים ולדאוג ליציבותם, להשפיע על כמות ו/או על שער הריבית במשק ולפעול בשוק מטבע חוץ (מט"ח) בשעת הצורך. בנק ישראל ממלא מגוון תפקידים שהוטלו עליו בחוק בנק ישראל, בחוק הבנקאות ובחוק הפיקוח על מטבע חוץ. ואלה העקרים שבהם:
( 1 ) מדיניות מוניטארית. ( 2 ) ייעוץ כלכלי לממשלה. ( 3 ) שוק מטבע חוץ וניהול יתרות מטבע חוץ. ( 4 ) מעקב וניתוח של פעילות המשק במטבע חוץ. ( 5 ) פיקוח על הבנקים. ( 6 ) הנפקת המטבע. ( 7 ) ייצג המדינה במוסדות בינלאומיים.
2. מדיניות מוניטארית

"מדיניות כספית (מוניטארית) היא מדיניות שמטרתה להשפיע על המשתנים הכלכלי דרך שינויים בכמות הכסף, היא מופעלת ע"י הבנק המרכזי"
אורון י., מארק נ., עופר א., " מבוא לכלכלה - מאקרו כלכלה " ( 2000 ), הוצאת עמיחי, תל אביב.

מדיניות כלכלית מורכבת משתי חלקים עיקריים - מדיניות פיסקאלית ומדיניות מוניטארית.
( 1 ) המדיניות הפיסיקלית מנוהלת בידי הממשלה, ומשפיעה על המשק בעיקר באמצעות תקציב המדינה. הקצאת הוצאות הממשלה ומימונן ( המיסוי וגיוס ההון )
( 2 ) המדיניות המוניטארית מנוהלת בידי בנק ישראל והיא תחום אחריותו המובהק ומוקד השפעתו על המשק.
הממשלה קובעת במדיניותה הכלכלית את יעד האינפלציה ( מאז שנת 1992 ( ותפקידה של המדיניות המוניטארית הוא השגת יעד זה.
לשם השגת יעד האינפלציה, קובעת המדיניות המוניטארית את רמת הריבית על ההלוואות שבנק ישראל נותן לבנקים, וכך משפיעה - באמצעות השווקים הפיננסים על כמות הכס במשק. זאת כדי שקצב הגידול של כמות הכסף יעלה בקנה אחד עם יעד האינפלציה ועם קצב הגידול של הפעילות הריאלית ( קצב הצמיחה ).
כמות נמוכה מדי של הריבית תביא להרחבת יתר וללחצים אינפלציונים, ואילו העלאה גדולה מדי של הריבית תביא לריסון יתר של הפעילות הכלכלית.
הניסיון בעולם ובישראל מלמד כי האינפלציה גורמת עיוותים במערכת המשק החיוניות- הייצור, הצריכה, סחר החוץ, העבודה והשווקים הפיננסים - ובדרך היא פוגעת בצמיחה יציבה של המשק.
מדיניות מוניטארית כוללת בתוכה מספר תחומים שבהם ניתן לפעול, להלן שלשה מהם:
יעוץ כלכלי לממשלה.
שוק מטבע החוץ וניהול יתרות מטבע החוץ
מעקב וניתוח של פעילות המשק במטבע חוץ.
בנקאי של הממשלה והבנקים.
2.1 ייעוץ כלכלי לממשלה
תפקידה המרכזי של מחלקת המחקר בבנק הוא סיוע לנגיד במילוי תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה ובעיצוב המדיניות המוניטארית. מחקריהן של כלכלני המחלקה עוסקים בקשת רחבה של תחומים:
שוק ההון, מאזן התשלומים, מחירים, ענפי המשק, שוק העבודה, תקציב הממשלה ומדיניותה הכלכלית ועוד.
( - ) הצעות למדיניות כלכלית : כלכלני המחלקה נוטלים חלק בגיבוש המדיניות הכלכלית ובהכנת התקציב הלאומי ( בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה).
כן יוזמת המחלקה הצעות למדיניות כלכלית בהתאם לצרכיו המשתנים של המשק.
דוגמא בולטת לכך בשנים האחרונות הן השתתפות בהכנת התוכנית לעיצוב המשק ובגיבוש התפיסה הכלכלית של התוכנית לקליטה העלייה והרפורמות בשוקי הכספים וההון. ( - ) מחקר בסיסי: כלכלני המחלקה חוקרים סוגיות שונות בכלכלת ישראל.
2.2 שוק מטבע החוץ וניהול יתרות מטבע החוץ
( 1 ) מחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל: מבצעת את מדיניות שער החליפין של הבנק.
המסחר במטבע חוץ מתנהל בין הבנקים הסוחרים המוסמכים לבין הלקוחות ובין הבנקים לבין עצמם.
בנק ישראל מתערב במסחר בסחר חוץ, משיקולי מדיניות - הוא פועל בשוק הבין בנקאי.
מדיניות שער החליפין מתייחסת לסל השקעות, שרכיביו ומשקלותיהם בסל משקפים את ההרכב המטבעי של סחר החוץ הישראלי בסחורות ובשירותים.
בכל יום עסקים במטבע חוץ מפרסם בנק ישראל את שערי החליפין היציגים של מטבעות זרים. שערים יציגים אלה מבוססים על השערים השוררים בשוק בעת קביעתם.
( 2 ) ניהול ההשקעות של יתרות מטבע החוץ: גם הוא מתפקידיה של מחלקת מטבע חוץ.
מקורן של היתרות בהעברות מחו"ל ( הלוואות ומענקים ) ל הממשלה ושל הסקטור הפרטי ובהכנסות הנובעות מהשקעת היתרות.
היתרות נחוצות כדי לממן את היבוא ואת פרסום החוב החיצוני של המשק הישראלי בעתות גידול בלתי צפוי של הגירעון במאזן התשלומים. בניהול היתרות נוקט בנק ישראל,
בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, גישה זהירה, המכוונת לשלושה יעדים:
- שמירה על רמת נזילות גבוהה יחסית, שתענה על ביקושים לא צפויים למטבע חוץ
- מזעור הסיכונים הפיננסים וסיכוני האשראי לסוגיהם
- שמירה על כוח הקנייה של יתרות מטבע החוץ והשגת תשואה נאותה על ההשקעות
לכן מושקעות היתרות בעיקר בנכסים סחירים בעלי אופן השקעה ממוצע קצר יחסית ובהרכב מטבעי התואם את הרכב השימושים הצפויים בהן - היבוא והחוב החיצוני.
היתרות מושקעות בשווקים הפיננסים בחו"ל, בפיקדונות בבנקים בחו"ל, באג"ח של ממשלות זרות ובמכשירים פיננסים אחרים.
2.3 מעקב וניתוח של פעילות המשק במטבע חוץ
בנק ישראל מתערב במסחר בסחר חוץ, משיקולי מדיניות - הוא פועל בשוק הבין בנקאי.
מדיניות שער החליפין מתייחסת לסל השקעות, שרכיביו ומשקלותיהם בסל משקפים את ההרכב המטבעי של סחר החוץ הישראלי. תחומי הפעילות הם: מעקב, ניתוח ומחקר של כל פעילות המשק הישראלי במטבע חוץ, וכן של העסקאות בשקלים ובמטבע חוץ בין תושבי ישראל לתושבי חוץ, המתבטאת במאזן התשלומים. כן מנהלת המחלקה מערכת דיווח על
מצבת הנכסים וההתחייבויות מול חו"ל (IIS ) להשלמת הנתונים מול חו"ל (IIS ) להשלמת הנתונים על מאזן התשלומים של המשק ועל מצבת החובות החוץ שלו. משקלן העולה של תנועות ההון בפעילות הכלכלית וסיווג המשק כמשק מתעורר, מחייבים מעקב צמוד וניתוח של תנועות ההון והפעילות המשפיעות על שער החליפין.
ריכוז עדכני, של המידע - על גודלן והרכבן של תנועות ההון, על הרכישות והמכירות של מטבע חוץ, על סוגי הפעילות בשוק, וניתוחו בתחומי הפעילות מול חו"ל, הפעילות בשוק שקל-מטבע חוץ והיציבות הפיננסית החיצונית. כל אלה מסייעים באבחון מוקדם של התפתחויות ותורמים להבנת התהליכים, ומשמשים תשומה חשובה בהתוויית המדינות
המוניטארית ובשמירה על היציבות הפיננסית.
2.4 בנקאי של הממשלה ושל הבנקים
חוק בנק ישראל קובע, כי הבנק הוא הבנקאי והסוכן הפיסקלי היחיד של הממשלה. במסגרת תפקיד זה הוא פועל בשלושה תחומים : ( 1 ) ניהול מלווה המדינה - מנהל את מילוות הפנים של המדינה, מלווה מרצון ( סחירים ובלתי סחירים ) ומלווה חובה.
כן אחראי המינהל על פדיון מלוות החוץ ( בונדס ) בארץ.
המינהל רושם את תקבולי המכירות של אג"ח ואת התשלומים לבעלי המלוות ולמחזיקי פיקדונות ערך, מנהל את "פניקס הבעלים הרשומים" של המלוות הבלתי סחירים ואת פיקדונות ניירות ערך הנסחרים בבורסה, משמש לעניין זה את בתפקיד "בנק מרכז" של איגרות החוב הממשלתיות. המינהל מנהל עבור הממשלה את פיקדונות ניירות הערך - בין
היתר : מניות, אופציות ואגרות חוב להמרה של החברות המופרטות שבבעלותה וכן הפיקדונות של חברות הביטוח. ( 2 ) הבנקאי של הממשלה - הבנק מנהלת עבור הממשלה שירותים בנקאים כגון: ביצוע תקבולים ותשלומים, ניהול חשבונות וכדומה.
הממשלה מפקידה עודפי כספים זמניים בשקלים ובמטבע חוץ בפיקדונותיה בבנק ישראל, ומושכת מהם על פי צרכיה. ( 3 ) הבנקאי של הבנקים - הבנקים מנהלים בבנק ישראל פיקדונות מסוגים שונים - בשקלים ובמטבע חוץ - פיקדונות מכוח הוראות הנזילות ופיקדונות שבהם הם מפקידים ביוזמתם עודפי כספים שברשותם. חשבונות העו"ש של
הבנקים בבנק ישראל משמשים אותם גם להעברת כספים בינם לבין עצמם.
נוסף על כך נותנת מחלקת מטבע חוץ לבנקים שירותי סליקה של עסקאות דולר-שקל, שקשרו הבנקים בינם לבין עצמם באמצעות "תשלום כנגד תשלום " ( Payment Versos Payment ).
הבנקים גם מושכים הלוואות מבנק ישראל ( במסגרת ההלוואות המוניטאריות ) .
3. המדיניות המוניטארית של בנק ישראל - קטעי עיתונות שהתפרסמו באתר של בנק ישראל
3.1 יתרות מטבע חוץ בבנק ישראל לחודש דצמבר 2002 01.01.2003
מבנק ישראל נמסר כי יתרות מטבע חוץ הסתכמו בסוף חודש דצמבר 2002 ב - 23,663 מיליוני דולרים, עלייה של 407 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם.
עליה זו נובעת מהכנסות בנק ישראל על יתרות מטבע חוץ .
3.2 יתרות מטבע חוץ בבנק ישראל לחודש ינואר 2003 02.02.2003
מבנק ישראל נמסר כי יתרות מטבע חוץ הסתכמו בסוף חודש ינואר 2003 ב - 23,427 מיליוני דולרים, ירידה של 236 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם.
ירידה זו נובעת ממשיכות פיקדונות הבנקים מבנק ישראל, שקוזזו בחלקם מהכנסות בנק ישראל על יתרות מטבע חוץ.
3.3 הגורמים המשפיעים על גודלן של יתרות מטבע חוץ 03.03.2003
ממחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר כי בארבע השנים באחרונות גדלו יתרות מטבע החוץ בכמיליארד דולים. בשנים אלה בנק ישראל לא יתערב במסחר בשוק במטבע החוץ.
כתוצאה ממדיניות זו פעילות הסקטור הפרטי בשוק מטבע החוץ לא השפיעה על רמת יתרות מטבע הלחוץ, אלה התבטאה בשינויים בשערהחליפין.
בארבע השנים 1995 - 1998 עלו היתרות ב- 15.9 מיליארד דולרים, בעיקר בשל התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, שהתבטאה ברכישת מטבע - חוץ תמורת שקלים מהציבור, במסגרת מחויבותו של בנק ישראל למנוע את ירידת שער סל המטבעות מתחת לגבול התחתון של רצועת הניוד.
ממחלקת מטבע החוץ של בנק ישראל נמסר כי הגורם העיקרי, המעביר את השינוי שחל בקצב גידול יתרות מטבע החוץ בשנים האחרונות, הוא שינוי מדיניות ה - מקרו כלכלית וביסוסה על יעדי האינפלציה, ולא על השער החליפין כעוגן נומינלי לרמת המחירים.
במחלקת מטבע החוץ בבנק ישראל מדגישים כי כיום, כאשר בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח כל שינוי ביתרות מט"ח יכול לנבוע מהמקורות הבאים:
היווצרות פער בין תקבולי הממשלה במטבע חוץ.
שינוי בפיקדונות הבנקים במטבע - חוץ בבנק ישראל.
הכנסות בנק ישראל מהשקעת יתרות מטבע החוץ.
3.4 הנפקת אגרות חוב צמודות לדולר עי המגזר הפרטי 05.05.03
המגזר הפרטי הנפיק מאז יוני 2002 איגרות חוב צמודות לדולר בהיקף של 0.3 מיליארד דולר וצפוי להנפיק סכום דומה בחודשים הקרובים.
הממשלה לעומת זאת לא גייסה באמצעות אג"ח צמודות לדולר ( גילבועים ) משנת 1999.
תופעה זו מצביעה על הדרך שביכולת המגזר הפרטי להציע אג"ח צמודות דולר, כאשר קיים ביקוש להן ואין צורך בהיצע מצד הממשלה.
המשקיעים המוסדיים וקרנות הנאמנות רכשו בעיקר אג"ח הדומות ל "גילבועים" משיקולים של השקעה לטווח ארוך, ואילו היחידים והחברות הקטנות רכשו בעיקר אג"ח מובנות ( Structure ) על רקע החלת הרפורמה בנס והביקוש לנכסים במט"ח.
4. סיכום
המדיניות הכספית או המוניטארית (monetary policy) של הממשלה באמצעות הבנק המרכזי, בנק ישראל, משפיעה על כמות הכסף במשק ועל שערי הריבית.
התפקיד וההשפעה של המדיניות המוניטארית הם נושאים שחוזרים ועולים לסדר היום הציבורי. מרבית הכלכלנים מסכימים שכמות הכסף המוצעת משפיעה על רמת המחירים הכללית, על שערי הריבית, על שערי החליפין, על שיעורי האבטלה, על רמת התפוקה ועל משתנים אחרים בעלי משקל בהחלטות כלכליות בתחום הצריכה, החיסכון וההשקעה.
המחלוקות העיקריות קשורות לאופן שבו המדיניות המוניטארית מקבלת ביטוי ומה בדיוק גודל השפעתה.
מטרות המדיניות הכלכלית של הממשלה ואף המכשירים המשמשים אותה מושפעים משיקולים ערכיים. הניתוח הכלכלי מאפשר לאבחן באיזו מידה המדיניות הכלכלית משיגה את מטרותיה המוצהרות, ולהעריך את מחירו הכלכלי של ההישג.
5. ביבליוגרפיה
אורון י., מארק נ., עופר א., " מבוא לכלכלה - מאקרו כלכלה " ( 2000 ), הוצאת עמיחי, תל אביב.
אריה נ., גליה ע., יעקוב ר., " מבוא למקרו כלכלה " חלק א, האוניברסיטה הפתוחה.
אתר האינטרנט: www.bankisrael.gov.il ( בנק ישראל ).
http://www.bankisrael.gov.il/press/pressheb.php
0

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המדיניות המוניטרית של בנק ישראל", סמינריון אודות "המדיניות המוניטרית של בנק ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.