היישום אינו מחובר לאינטרנט

ניתוח מערך שירותי הדת במועצה אזורית עמק-לוד

עבודה מס' 064437

מחיר: 167.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת מערך השירותים על רקע אופיו של האיזור.

4,078 מילים ,6 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

בעבודה זו ננסה לחקור וללמוד על שירותי הדת הניתנים במדינת ישראל בכלל ובמועצה האזורית עמק לוד בפרט. מערך זה מתבטא בצורות שונות, ברשויות המוניציפליות השונות, והינו עניין מורכב ובעל גוונים שונים בין רשות לרשות ובין אזור לאזור.
כיום, בזמנים בהם רצתה הממשלה הקודמת לבטל את משרד הדתות לאור חיכוכים בין מפלגתיים ורצון לקצץ בהוצאות שהוצגו כמיותרות, אנו נבחן מנקודת מבט אובייקטיבית ככל הניתן את העשייה ותחומי הפעולה של המועצה האזורית עמק לוד.
מעבר לכך, ניתן לציין כבר עכשיו כי האזור אותו אנו בוחנים הוא מורכב מאוד ורב גוני באוכלוסייתו. מצד אחד מושבים דתיים אדוקים (כגון כפר חב"ד) ומן העבר השני מושבים חילוניים (כגון מושב ניר צבי), ובתווך מושבים בהן ה"כיפה הסרוגה" היא השלטת. הסוגיה כוללת אספקטים פוליטיים, דתיים וכלכליים.

שאלה חקר מרכזית - ניתוח מערך שירותי הדת במועצה האזורית עמק לוד.
השערת המחקר: העובדה שהמועצה האזורית עמק לוד כוללת הן יישובים חילוניים והן יישובים דתיים בעלי השפעה ארצית ואף בין לאומית, מעלה תהיות בדבר יחסי הגומלין בין האוכלוסיות השונות. אנו משערים כי ייחוד זה יבוא לידי ביטוי במבנה ברור ומוגדר על מנת למנוע כפילויות ו"אי הבנות" בין הגורמים השונים.
כמו כן ניתן לשער כי כפר חב"ד, כפר בעל חשיבות והשפעה גדולה מאוד, יהיה בעל השפעה על הסביבה הקרובה ולמעשה יהיה זה שישמש כראש חץ בנושא הדת ויכתיב את תפוצת שירותי הדת ואף ישפיע על תכנים בתוך מערכת החינוך הדתי.
מתודולוגיה: על מנת לאפיין בצורה מיטבית את אופי שירותי הדת במרחב המועצה האזורית ובמקביל לענות על שאלת המחקר, נתמקד במספר דרכי מחקר:
א. ביבליוגרפיה
* אפלבאום, לביאה, ניומן דויד, "התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי", מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, נובמבר 1997.
* דון יחיא א', מוסדות דתיים בפוליטיקה הישראלית, ירושלים: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, תשמ"ט 1989.
* סל השירותים לתושבי המועצה, בהוצאת המועצה האזורית עמק לוד.
ב. ראיונות עם בעלי התפקידים השונים; ראש המועצה האזורית עמק לוד, ראש המועצה האזורית הדתית ויו"ר הועד המקומי בכפר חב"ד.

קטע מהעבודה:

נפתח פרק זה בהסבר אודות המועצות הדתיות, מעמדן ותקציבן. חשוב לציין כי אין בפרק זה משום התייחסות ספציפית למועצות דתיות אזוריות, אלא למועצות דתיות בכלל.
בעיית מעמדן של המועצות הדתיות היא אחד ממוקדי המחלוקת העיקריים בסוגיית השירותים הדתיים. המדובר בקביעת הסמכויות ותחומי הפעולה של המועצה הדתית, והגדרת יחסיה עם גורמים אחרים, כגון: הרשות המקומית, משרד הדתות והרב המקומי. בשל חילוקי הדעות שלא נמצא להם פתרון, לא נכללה בחוק הגדרה ברורה של מעמד המועצות הדתיות . לפיכך טבעו של המערך הבין מפלגתי בישובים השונים, הוא זה שקובע במידה מרובה את מעמדה בפועל של המועצה הדתית בכל מקום ומקום .

מקורות:

מקוואות - 10.8%
מוסדות נתמכים - 7.3%
שירותי קבורה - 5%
תרבות תורנית - 3.9%
שבת וערובין - 1.5%
שאר התקציב, בשיעור של למעלה מ- 30% מהוצאות המועצות הדתיות, הוצא על שירותי הנהלה כללית (כ- 17%), פירעון מילוות (כ- 6%) ושונות.
שירותי הדת - פירוט תפקידים
כשרות - תפקידי המועצה הדתית בתחום הכשרות מבוצעים באמצעות שתי מחלקות - מהן האחת עוסקת בביצוע השחיטה הכשרה וההשגחה עלייה, והאחרת מטפלת בפיקוח על כשרות המזון במסעדות, חנויות, בתי מלון וכו'. הביצוע בפועל נעשה באמצעות עובדי המחלקות - משגיחי כשרות, שוחטים וכו' ואילו סמכות ההכרעה בבעיות הלכתיות הנה בידי
רבני המקום או חברי לשכת הרבנות
נישואין - לצד נושא הכשרות, מהווים ענייני הנישואין את תחום הפעולה העיקרי השני של המועצות הדתיות. ייחודם של שירותי המועצה הדתית בתחום זה הוא בכך, שכל תושבי המדינה היהודית החפצים להינשא חייבים להזדקק לשירותים אלה. מכאן - אחד ההסברים לרגישות המיוחדת שמגלה הציבור כלפי דרך טיפולם של המועצות או הרבנים
המקומיים בענייני הנישואין, שנמסרו מכוח החוק לסמכותם הבלעדית רישום הנישואין נעשה על ידי רבנים שהוסמכו כ"רבנים רושמי נישואין".
שירותי קבורה ובתי עלמין - המועצות הדתיות מטפלות בשירותי קבורה בתחומן. יחד עם זאת, חלק משמעותי מטפל בתחום זה באמצעות חברות קדישא שלידן. במרחב הכפרי שכיחות מאוד חברות קבורה הפועלות במסגרת ההתיישבות העובדת שבה נכללים 390 מושבים וקיבוצים.
תמיכות לנזקקים וצורות סיוע אחרות - בתחום התמיכות ליחידים פועלת המועצה הדתית בעיקר באמצעות "קמחי שפסחא", שהוא מפעל סיוע לנצרכים לקראת חג הפסח. בתקופה הנוכחית מפעלים אלה התרחבו ופועלים לא רק לקראת מועדי ישראל.
פעולות תרבות תורנית - מועצות דתיות מארגנות ומממנות שיעורים בתורה ויהדות, הנערכים בדרך כלל בבתי כנסת, ומשתתפים בהם מבוגרים ובני נוער. ישנן גם מועצות הפועלות לקיומם של חוגים תורניים בבתי כנסת, ומסייעים להוספת שיעורים בתורה ותלמוד או מחשבת ישראל מעל למכסת הלימודים הרגילה.
תמיכות לבתי כנסת ומבנים דתיים - פעילות המועצות הדתיות בתחום זה באה ליידי ביטוי בהשתתפות במימון בנייתם של בתי כנסת ומקוואות ובהוצאת האחזקה והתיקונים שלהם. מבנים נוספים שהמועצה מממנת בנייתם ואחזקתם הם: בתי שחיטה וכן משרדי המועצה הכוללים לפעמים גם אולם לחתונות. המועצות אחראיות גם לקיומו של עירוב לצורך
טלטול בשבת בתחום היישוב, והן מממנות את הוצאות ההתקנה ואחזקתה של העירוב.
המועצה האזורית עמק לוד
המועצה האזורית עמק לוד הוקמה בשנת 1952. שטח שיפוטה חל על 36,000 דונם ששוכנים במישור התיכון ומכונה בשם "הריאה הירוקה של המדינה".
בצפון - גובלת עם נמל התעופה בן גוריון, אור יהודה והמועצה האזורית אפעל.
במזרח - גובלת עם המועצה האזורית חבל מודיעין והערים לוד ורמלה.
בדרום - גובלת עם כביש יפו-ירושלים הישן, בית החולים אסף הרופא ומועצה מקומית באר יעקב.
במערב - גובלת עם בית דגן, ראשון לציון, בית החולים אסף הרופא ומועצה מקומית באר יעקב.
באפריל 1998 עברו משרדי המועצה למבנה חדש ומפואר בכפר חב"ד.
מליאת המועצה מורכבת מ- 21 חברים. בתקופת הבחירות למועצה נקבע מודד שעל פיו נבחרו מספר הנציגים לכל ישוב וישוב.
להלן היישובים שנכללים תחת סמכותה המוניציפלית של המועצה האזורית ומספר הנציגים של כל יישוב במועצה:
כפר חב"ד - נמצא ממערב לנמל התעופה בן גוריון. נוסד בשנת 1949 בידי עולים מרוסיה וחסידי חב"ד, באדמות הכפר הנטוש ספריה, ונקרא שפריר. לאחר מכן הוסב שמו והכפר נקרא על שם מייסדיו. בשנת 1956 נרצחו במקום בידי מסתננים מורה ו- 4 תלמידים. חב"ד הנה ראשי תיבות של התנועה החסידית "חכמה, בינה, דעת". במקום ישיבה
מרכזית וסמינר למורות חרדיות. הכפר משמש מרכז לחסידי חב"ד בארץ ובעולם. מונה 3,663 נפש. על שיטחו ישנן 573 יח' דיור ואושרה זה מכבר הרחבה של 200 יח' דיור נוספות. לכפר 7 נציגים במליאת המועצה. (דתי).
מושב אחיעזר - משתייך לתנועת הפועל המזרחי ומקור השם תנכי - אחיעזר היה מנשיאי שבט דן. נוסד בשנת 1950 בידי עולי תימן. מונה כיום כ- 920 נפש ושרוע על שטח של כ- 2,500 דונם. ביישוב 188 יח' דיור ואושרו להרחבה עוד כ- 100 יחידות. למושב שני נציגים במליאת המועצה. (דתי).
מושב זיתן - משתייך לתנועת המושבים. אזור המשופע בזיתים ומכאן שמו שהוא גם שם של אחד מבני בנימין. נוסד בשנת 1950 בידי עולי טריפולי ומרוקו. מספר תושבים כיום הוא 686. שטחו משתרע על כ- 2,527 דונם שעליהם בנויים 124 יח' דיור ולמושב אושרה תוספת בניה של 74 יחידות דיור. למושב שני נציגים במליאת המועצה.
(מעורב).
מושב צפרייה - משתייך לפועל המזרחי. מקור השם הוא בכפר הנטוש ספריה. נוסד בשנת 1949 בידי עולים מהונגריה ופולין, אליהם הצטרפו אנשי חב"ד מרוסיה, שהקימו מאוחר יותר את כפר חב"ד. שטחו משתרע על כ- 2,300 דונם, מונה 417 נפש המאכלסות 136 יח' דיור עם אופציית הרחבה ל- 61 נוספות. למושב נציג אחד במליאת המועצה.
(דתי).
מושב חמד - משתייך לפועל המזרחי. מקור השם הראשי התיבות "חיילים משוחררים דתיים". נוסד בשנת 1950 בידי קבוצת עולים מרומניה, פולין וצ'כיה, אחרי גמר שרותם הצבאי. מונה כיום 476 נפש המאוכלסים ב- 146 יח' דיור. למושב נציג אחד במליאת המועצה. (דתי).
מושב משמר השבעה - מושב במישור החוף התיכון, בצד כביש רמלה תל אביב, ליד מחלף השבעה. ללא כל השתייכות ארגונית. מקור השם הוא משבעת הנוטרים, אנשי ה"הגנה" שנפלו במבואות הכפר יאזור במלחמת העצמאות. נוסד בשנת 1949 בידי קבוצת חיילים משוחררים. שטחו 1,600 דונם, מונה 951 נפש ובו 211 יח' דיור עם אופציית הרחבה ל-
200 נוספות. למושב שני נציגים במליאת המועצה. (חילוני).
מושב גנות - משתייך לאיחוד החקלאי. מקור השם - "ונטעו גנות ואכלו את פריו" (ירמיהו כ"ט). נוסד בשנת 1950 בידי ארגון "תישבי" (ארגון חיילים משוחררים). שטחו כ- 500 דונם ומונה 392 נפש. מונה כיום כ- 113 יח' דיור ואושרו להרחבה עוד כ- 54 יחידות. למושב נציג אחד במליאת המועצה. (חילוני).
מושב ניר צבי - משתייך לאיחוד החקלאי. על שם הברון הירש צבי. נוסד בשנת 1954 בידי עולים מארגנטינה ונקרא בתחילה כפר ארגנטינה. שטחו כ- 2,500 דונם, מונה 938 נפש המאכלסות 245 יח' דיור עם אופציית הרחבה ל- 70 נוספות. למושב 3 נציגים במליאת המועצה. (חילוני).
מושב יגל - משתייך לתנועת המושבים. מקור השם מן הפסוק "בשוב ה' שבות יגל יעקב" (תהילים י"ד, ז'). נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מעיראק, וקלט אחרי כן עולים ממרוקו. שטחו הוא כ- 1,500 דונם, ומונה כ- 482 נפש ב- 92 יח' דיור. למושב אושרה הרחבה של 71 יחידות דיור. למושב נציג אחד במליאת המועצה. (מעורב).
התנהלות המועצה היא חופשיה לחלוטין מכפייה על שמירה הדת, אם כי בפועל ישנו כבוד רב לנושא הדת והסכמה ברורה לגבי קיום ערכי הדת בעצם ניהול המועצה. רבי מנחם לרר מציין כי לדוגמה אוטובוס צהוב של המועצה האזורית לא עבד מעולם ביום שבת על אף שבאופן תאורטי יכול אחד המושבים לדרוש אותו לצרכיו גם בימי שבת ובמועדי
ישראל.
בנוסף, מסביר רבי מנחם לרר כי אין חוקי עזר בין עירוניים שחוקקו למטרת עיגון נושאי הדת, בטוענה שחוקים שכאלה יתכן ויתפרשו ככפיה דתית, דבר ששלול מיסודו.
פרק ב' - מערך שירותי הדת
מבנה ודרכי מינוי
בבואנו לעסוק במבנה הגופים העוסקים במלכת מתן שירותי הדת במרחב המוניציפלי של המועצה המקומית עמק לוד, אנו נתקלים בשלושה גופים סטטוטורים נפרדים;
המועצה האזורית - למעשה מהווה ארגון גג שמטרתו לרכז את פעילות המועצה וצרכיה אל מול משרדי הממשלה השונים ולתת שירותים מוניציפליים ליישובים שתחת חסותה הסטטוטורית. המועצה האזורית מובילה את מערך שירותי הדת באמצעות סעיף "משרתי קודש" הכולל תחתיו את בעלי התפקידים הרלוונטים, כגון רבנים, מנהלי מקוואות וכו',
ובמקביל את התקציבים הדרושים.
המועצה האזורית הדתית - גוף סטטוטורי שנבחר בהצבעה על ידי נבחרי הציבור שנבחרו בבחירות המוניציפליות. בהתבוננות פרטיקולרית על מרחב עמק לוד, המועצה האזורית הדתית הוקמה לפני כשנה, מתוך כוונה שסמכויות הדת הקיימות במועצה האזורית יעברו תחת אחריותה. חילוקי דעות בין המועצה האזורית אל מול משרדי הממשלה מונעת
פתיחת המועצה האזורית הדתית ותחילת פעילותה וההכרעה נתונה בימים אלה בפני בג"צ. מכאן, נכון לתקופה הנוכחית אין מועצה אזורית דתית בפועל בעמק לוד אם כי התשתית הארגונית קיימת אך חסרה התשתית הסטטוטורית.
הועד המקומי - במרחב המועצה האזורית עמק לוד אוחדו שני התפקידים של הועדים המקומיים, היינו הועד המקומי החקלאי והועד המוניציפלי, למעט במשמר השבעה בו קיימים שני ועדים נפרדים. האיחוד מטרתו למנוע כפל סמכויות ו"מלחמות" מיותרות. חשוב לציין שהועד המקומי, בשיתוף "כוחות" מהמועצה האזורית, הוא זה המוציא לפועל את
מירב שירותי הדת שהרי המועצות הדתיות למינהן וה"עוסקים בקודש" הם נטולי יכולת ביצועית כיוון שהיכולת הלוגיסטית מתרכזת בועד המקומי ובמועצה האזורית.
סוגיית המועצה הדתית האזורית עמק לוד
בבואנו לבדוק את הסוגייה הבעייתית של המועצה האזורית הדתית עמק לוד, שהוקמה לפני כשנה, מצאנו לנכון להיפגש עם ראש המועצה, מר מוטי מגער, וזה סיפק לנו תמונה ברורה על המצב הבעייתי; נושא הדת במועצה האזורית עמק לוד הוא מורכב כיוון ומדובר באוכלוסייה שרובה דתית הדוקה ובנוסף ישנו הבדל מהותי הן באורח החיים והן
בהשפעה בין כל התושבים הדתיים (המהווים קבוצה נפרדת) אל מול כפר חב"ד. הדבר בא לידי ביטוי במאפייני דת, חינוך, מורשת ומנהגים הייחודיים בעיקר לאנשי חב"ד. מלכתחילה, לא הייתה כל כוונה להכליל תחת המועצה הדתית האזורית את כפר חב"ד, מאחר וזה מספק שירותי דת לתושבים באמצעות המועצה הדתית של כפר חב"ד וניזון באופן
ישיר מתקציבי המועצה האזורית עמק לוד, משרד הדתות, תרומות והכנסות עצמיות. הכוונה, אם כן, בהקמת המועצה הדתית הייתה להפקיד בידי גוף מקצועי ופרטיקולרי את נושא הדת ואת מתן השירותים הנובעים כנגזרת מכך.
מאבק פוליטי בין המפד"ל לש"ס, תוך התערבות גורמים ממושב אחיעזר, מושב שעד לפני שנה הייתה לו מועצה דתית פעילה ביותר בראשות מוטי מגער, עוצר את תהליך התפתחותה של המועצה הדתית האזורית. המועצה החדשה היא תוצר של מסקנות ועדת צדוק, שבחנה את כל נושא המועצות הדתיות בארץ והחליטה שביישובים קטנים לא נכון, בעיקר
מההיבט התקציבי, להחזיק מועצה דתית וניתבה לכיוון של מעבר למועצות דתיות אזוריות. החוק קובע שהראשות המקומית תקבע 45% מחברי המועצה הדתית, 45% יקבעו על ידי שר הדתות ו- 10% יקבעו על ידי הרבנות האזורית. סה"כ מליאת המועצה הדתית האזורית מונה 7 נציגים, ביניהם ראש המועצה. לאחר הרכבת המועצה הדתית האזורית עמק
לוד, לפני כשנה, באישור שר הדתות - שר של ש"ס, הנהגת ש"ס לא הייתה מרוצה מייצוגה בהרכב זה ומבחירת ראש מועצה המזוהה עם המפד"ל. התוצאה הישירה, הייתה ונמשכת עד עצם היום הזה, היא אי אישור מסגרת תקציב, על אף שהמועצה אושרה והורכבה על פי חוק. כפועל יוצא מעיכוב זה, הגיש ראש המועצה הדתית האזורית בג"צ. עוד לפני
שהתקבל פסק הדין, נחתם הסכם עם הפרקליטות שמשרד הדתות יתקצב את המועצה לשנת 2001, וזה הישג גדול. ראוי לציין כי כמו מועצות אחרות, התקציב לשנת 2001 נקבע אך לא מומש. המועצה פועלת על מקדמה שניתנה על ידי המועצה האזורי, בסך של 20% ממסגרת התקציב שנקבעה. יתרה מכך, "חוק השירותים הדתיים" קובע שמימון שירותי הדת
יתחלקו כך ש- 40% מהתקציב ימומן על ידי משרד הדתות ו- 60% על ידי המועצה האזורית (הראשות המקומית).
בפועל, ניתן להגדיר את סטטוס מתן שירותי הדת ליישובים שתחת המועצה הדתית האזורית עמק לוד כלא טוב וכלל לא משביע רצון. אין, כמובן, באמירה זו לספק תמונת ראי על כפר חב"ד, אלא על שאר היישובים ובאלה, כדברי מר מוטי מגער, "הכל תקוע, מתפקדים בצורה קשה ישנו קושי בהפעלת המקוואות, שיעורי התורה ושאר התפקידים...".
למעשה שירותי הדת היחידים הניתנים על ידי המועצה הדתית האזורית הם העירוב לשבת וחלוקת עלון - ישנו פיקוח על כל היישובים הדתיים, באמצעות מפקח עירובין שבודק את כשרות העירובין ומאחזק אותו.
לעומת זאת רישום נישואין, שחיטה וכשרות, כלל לא מטופלים והאוכלוסייה מספקת צורכיה ביישובים גדולים סמוכים כגון אור יהודה ולוד.
תרבות תורנית באה ליידי ביטוי, בשונה מחב"ד הדורסים רגלם במערכת החינוך, במסיבות ראש חודש, נסיעות לקברות צדיקים ומקומות קדושים, קמחא דה פסחא - השנה בחג הפסח חולקה הקצבה ל- 120 משפחות נזקקות.
גם נושא הקבורה והאחריות על בית העלמין נתון עדיין תחת סמכות המועצה האזורית.
לגבי חוקי עזר בין עירוניים, מתייחס ראש המועצה הדתית האזורית באומרו כי אין כוונה לחוקק חוקים כאלה, מחשש ליצירת כפייה דתית אם כי ישנו חוק המעוגן והוא אי כניסת כלי רכב לתחומי המושבים הדתיים בשבתות ובמועדי ישראל.
תוך ניסיון לבצע השוואה בין הנתונים המובאים בסקירה הספרותית בדבר האחוז המושקע בנושאי דת ברשויות המקומיות בכלל - בין 2.5-3.5%, לבין האחוז המושקע בשירותי דת מטעם המועמה האזורית, חשוב לציין כי מנתונים לא בדוקים מספרית אלא מהערכה שבוצעה על ידי ראש המועצה הדתית האזורית, אחוז זה עומד על פחות מ- 2%. יש כאן
סטירה מסוימת שהרי קשה להבין איך דווקא באזור שרובו בעל אורינטציה דתית, ישנה נסיגה בתקציב - סטירה שניתן ליישב בכך שמעצם היות האוכלוסייה דתית, חלק מהשירותים מסופקים ומתקיימים על בסיס עצמי. כמובן שבכוונת ראש המועצה לשנות תקציב זה, לכשהמועצה תחל לפעול באופן מסודר ויציב.
לנושא חלוקת המשאבים בין היישובים, למעט כפר חב"ד, ולקביעת קריטריונים או "מפתחות חלוקה", התקשה ראש המועצה להשיב באומרו שראש המועצה הוא שקובע, לפני הצרכים המובאים בפניו.
לשאלת ההכנסות העצמאיות כתוצאה משירותי הדת, התשובה היא ברורה ומתייחסת רק לאגרה המשולמת על שימוש במקוואות, לפי סכום שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הדתות.
סקירת שירותי הדת
מקוואות - מנוהלות באמצעות "המשרתים בקודש" של כל יישוב שבתחומו קיים מקווה מתקציב "משרתי הקודש" שברשות המועצה האזורית. להלן פירוט המקוואות:
כפר חב"ד - מקווה לנשים ומקווה לגברים.
מושב צפרייה - מקווה לנשים.
מושב אחיעזר - מקווה לנשים.
מושב חמד - מקווה לנשים.
ערובין ושבת - ישנו פיקוח על כל היישובים הדתיים, באמצעות מפקח עירובין שבודק את כשרות העירובין ומאחזק אותו.
בית העלמין ושירותי קבורה - בית העלמין שנותן שירות לכלל המרחב ממוקם בדרך הגישה למושב אחיעזר. בית העלמין הוא באחריות המועצה האזורית וזו גם מספקת את שירותי הקבורה.
מעבר לבית העלמין האזורי שהוזכר, ישנו בית עלמין מקומי במושב ניר צבי - גם זה מקבל שירותי קבורה מהמועצה האזורית.
תרבות תורנית (שיעורי דת) - ניתנים שיעורי דת לכלל האוכלוסיות. מירב השיעורים ניתנים בכפר חב"ד והשתתפות כלל היישובים מותרת ואף מבורכת. חשוב לציין כי בשאר המושבים התרבות התורנית לא ממומשת מבעיות תקציב וכפועל יוצא ממצבה של המועצה הדתית האזורית.
רבנות ונישואין - הנושא מסודר בכפר חב"ד אך לוקה בחסר בשאר המושבים שמוצאים פתרון לנושא רישום הנישואין על בסיס של קשר לרב מסוים או בערים השכנות.
כשרות ושחיטה - נושא הכשרות דומה באופן מוחלט לנושא רישום הנישואין הן ברמת השירות הניתנת והן בשוני שבין כפר חב"ד ושאר המושבים.
מוסדות נתמכים - ברחבי המועצה האזורית אין מוסדות נתמכים אלא פעולות צדקה שהמוביל ביניהם הוא ה"קמחא דה פסחא".
בתי כנסת - להלן התפלגות בתי הכנסת, לפי מושבים. בתי הכנסת מתקיימים בעיקר מתרומות וצדקה ומקבלים סיוע מהמועצה האזורית על פי צורך:
ניר צבי - בית כנסת אחד.
יגל - שני בתי כנסת.
אחיעזר - 13 בתי כנסת.
זיתן - שני בתי כנסת.
חמד - שני בתי כנסת.
צפריה - שני בתי כנסת.
משמר השבעה - בית כנסת אחד.
גנות - בית כנסת אחד.
תחושות התושבים - ראיון עם תושבת האזור
מטרת הראיון היא להבין את תחושת התושבים בדבר השוני הבולט בין כפר חב"ד לבין שאר היישובים הדתיים. לראיון זה קדמה הכנה שלנו עם המרואיינת שהתבקשה לייצג בראיון את דעת הכלל וזאת לאחר ששוחחה עם מספר תושבים בנושא.
גב' שימרית דעוס מציינת כי רמת השירותים הדתיים הניתנים למושבה הם מספיקים ומירב שירותי הדת בשגרה מסופקים באמצעות המשפחה עצמה. אין ספק שישנו רצון עז לשיפור ומיסוד שירותי הדת, ומכן תמיכת מרבית התושבים בהקמת המועצה הדתית האזורי, ובעיקר מיסוד של שירותי דת אלמנטרים כגון מיקוואות, שחיטה, עירוב לשבת ושיפור
משמעותי של החינוך הנוסף לחינוך הבסיסי, כדבריה: "לא הגיוני שאוכלוסייה דתית בייסודה תידרש ללכת לאור יהודה על מנת לאפשר לעצמה שחיטה כשרה או להירשם לנישואין אצל הרב".
בהתייחסות ספציפית לכפר חב"ד, הופתענו לגלות כי על אף האפליה והשוני הבולט, אוכלוסיית האזור מקבלת זאת בהבנה ואין לה תביעות כלפי כפר חב"ד אלא רצון לשפר את תחומי העשייה השונים בשאר המושבים ולהדמות לכפר חב"ד ובעיקר בתחום החינוך הנוסף.
החינוך הדתי בכפר חב"ד כאספקלריית השגרה
כפר חב"ד הוא למעשה הכפר הגדול במדינה מבחינת כמות התושבים. כיוון שכך, ובמקביל להיותו גורם דת בעל חשיבות מכרעת, יש לו צרכים גדולים ויחודיים ולשם כך הוקמה לפני 25 שנה מועצה דתית לטובת מתן שירותי הדת של כפר חב"ד. מועצה דתית זו שואבת סמכויותיה מהמועצה האזורית ומהועד המקומי של כפר חב"ד.
מערכת החינוך בכפר חב"ד היא ממלכתית דתית. תכני הלימוד מרוכזים על ידי משרד החינוך. הועד המקומי של כפר חב"ד מוסיף תקציבים משלו, ללא קשר למשרד החינוך, להרחבת החינוך וכל זאת במטרה לתגבר את לימודי הדת. במובן זה ניתן לטעון ש"בעל המאה הוא בעל הדעה" ואכן תוספת של 10 שעות לימוד שבועיות, כמות שיש בה ממש, באה
לביטוי בלימוד תכנים שנקבעים על ידי מנהלת בית הספר, הרב המקומי והועד המקומי ובתוך אלו ישנו תגבור של נושא הדת ובפרט של נושא החסידות.
פרק ג' - סיכום
סיכום
כפי שציינו בהקדמה לעבודה זו, נושא המועצות הדתיות במדינת ישראל הינו מורכב מאוד, הן מסיבות פוליטיות והן מסיבות תקציביות שמושפעות ומשתנות בהתאם להשקפת עולמן של הפרסונות אשר צריכות לאשרן.
כל זאת מבלי לגעת בתחום הרחב של פירושים דתיים וזרמים שונים בדת שבאים לידי ביטוי גם כך במועצות הדתיות.
בגוף העבודה לקחנו את שאלות המחקר, פרטנו אותן וקיבלנו תמונת מצב עגומה למדי אשר לדעתנו לא מספקת את הצרכים הבסיסיים של תושבי המועצה האזורית עמק לוד. על פי הידע שרכשנו מהספרות המקצועית ומשיעורי הכיתה, עולה כי במדינת ישראל אין חוקים המעגנים בצורה רחבה ומפורטת את נושאי הסמכויות והתקציבים במועצות הדתיות,
אך יש הסכמה כי הייצוג המועצות הדתיות יהיה על פי רוב מפלגתי, ומימומן של המועצות יהיה מהכנסות עצמיות שבאות לידי ביטוי במתן תשלום עבור שירותי דת ובקבלת תקציב מקומי וממשלתי.
במעבר לבחינת המועצה האזורית עמק לוד, אנו רואים כי חיכוכים פוליטים הביאו למצב בו המועצה האזורית הדתית אינה מקבלת תקציב מסודר, אלא הזרמת כספים נקודתית וזאת גם כן עקב עתירה לבג"צ ו"מלחמות" בבתי משפט. בהסתכלות אובייקטיבית מהצד ומקיום ראיונות עם תושבי האזור, אנו למדים כי מחד גיסא המועצה האזורית הדתית
אינה נותנת שירותי דת עקב בעיות פוליטיות ואילו מאידך גיסא לא מסוגלת המועצה הדתית האזורית לספק שירותים אלה במתכונת הנוכחית, הדבר המעלה את השאלה: האם נחוצה כלל המועצה האזורית הדתית או שכדאי להקים גוף קטן ותחליטי יותר שאינו תלוי המינוי ותמיכה מפלגתית?
לדעתנו אין לשנות "סדרי עולם" במועצה האזורית עמק לוד אלא להתעלות מעל הסכסוכים הקטנוניים שמתנהלים כיום ולקחת דוגמה מהנעשה בתחום הדתי בכפר חב"ד, במגבלות הקיימות (דבר שמהווה מבחינת התושבים המקומיים מודל לחיקוי) ולהצעיד את המועצה הדתית האזורית קדימה.
ביבליוגרפיה
אפלבאום, לביאה, ניומן דויד, "התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי", מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, נובמבר 1997.
דון יחיא א', מוסדות דתיים בפוליטיקה הישראלית, ירושלים: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, תשמ"ט 1989.
סל השירותים לתושבי המועצה, בהוצאת המועצה האזורית עמק לוד.
ראיונות:
מגער מוטי - ראש המועצה האזורית הדתית.
משה מנשה - ראש המועצה האזורית עמק לוד.
רבי מנחם לרר - יו"ר הועד המקומי של כפר חב"ד.
תודות
רבי מנחם לרר - יו"ר ועד מקומי כפר חב"ד
מר מוטי מגער - ראש המועצה האזורית הדתית
מר משה מנשה - ראש המועצה האזורית עמק לוד
גב' רחל עדני - המועצה האזורית עמק לוד
גב' שימרית דעוס - מושב אחיעזר
ד"ר לביאה אפלבאום - אונ' בר אילן
תוך התמקדות במועצה הדתית המקומית של כפר חב"ד בלבד, כגורם המשמעותי ביותר.
התייחסות מפורטת למעמד המועצה הדתית האזורית עמק לוד, ראה פרק ב', תת כותרת: מבנה ודרכי מינוי.
אליעזר דון יחיא, מוסדות דתיים בפוליטיקה הישראלית. להלן דון יחיא אליעזר.
פירוט נוסף בדבר ההכנסות של המועצות משירותי הדת, ראה פרק ב', תת כותרת: הכנסות עצמיות משירותי הדת.
דון יחיא, שם.
באחוזים מן ההוצאות הכוללות על שירותים אלה.
הנתונים מתייחסים לתקציב של שנת 1981. דון יחיא אליעזר.
התייחסות ספציפית לחינוך בכפר חב"ד ראה פרק ב', תת כותרת: החינוך הדתי בכפר חב"ד כאספקלריית השגרה.
סל השירותים לתושבי המועצה, בהוצאת המועצה האזורית עמק לוד. להלן סל השירותים לתושבי המועצה.
ראיון - רבי מנחם לרר.
ראיון - רבי מנחם לרר.
ראיון - רבי מנחם לרר.
ראיון - מוטי מגער, ראש המועצה הדתית האזורית.
על שם חיים צדוק שהיה שר המשפטים בממשלתו הראשונה של רבין ז"ל.
במקרה של עמק לוד הכוונה למועצה שפעלה עד לא מכבר במושב אחיעזר.
מר מוטי מגער.
דעה אישית והתרשמות - מהראיון עם ראש המועצה נראה באופן ברור כי המועצה בחיתוליה. עצם היות בג"צ תלוי ללא הכרעה, אלא הסכם ביניים, מסרס בפועל כל אפשרות שהמועצה תפעל. בפועל המועצה חסרת יכולת ארגונית ועוסקת בשני תחומים בלבד - התחומים הפשוטים והקלים לביצוע. קריטריונים לחלוקת משאבים - נראה נושא שכלל לא
נשכל או נדון במסגרת המועצה החדשה.
יתרה מכך ישנה לראש המועצה הדתית האזורית איזו רתיעה מכל הקשור לכפר חב"ד וזה השתדל בכל תוקף שלא להתייחס לכפר חב"ד, לתקציביהם, לשוני, לחלוקה המסתמנת כלא שוויונית בטוענה ש"כבודו של כפר חב"ד במקומו מונח".
גברים, נשים וילדים.
פרוט לגבי מימוש מצווה זו בחג הפסח תשס"א, ראה פרק: סוגיית המועצה הדתית האזורית עמק לוד.
הראיון נערך עם גב' שימרית דעוס - תושבת מושב אחיעזר.
רבי מנחם לרר.
14
15

תגים:

לוד · מערך · שירותי · שירותים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח מערך שירותי הדת במועצה אזורית עמק-לוד", סמינריון אודות "ניתוח מערך שירותי הדת במועצה אזורית עמק-לוד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.