היישום אינו מחובר לאינטרנט

אוטיזם, בעיותיו והשלכותיו

עבודה מס' 064262

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת תופעת הילד האוטיסט, דרך הטיפול בו והמאפיינים של התסמונת.

8,411 מילים ,18 מקורות ,1998

תקציר העבודה:

מטרת עבודה היא לסקור את תופעת האוטיזם אצל ילדים ובני נוער, לבדוק האם וכיצד ניתן לשלבם במסגרת לימודים רגילה או בכיתה טיפולית.
מטרת המחקר היא לבדוק מה המאפיינים של ילדים האוטיסטים מבחינת ההורים, כיצד הורים תופסים את הלקות הזו ומה הם מתכוננים לעשות עימה.
כלי המחקר הוא שאלון פנים אל פנים. בשאלון פנים אל פנים קיימות בעיות של התחמקות ממענה מלא על השאלות. השאלון היה שאלון סגור, קרי לא היתה להורים אפשרות לבטא את רחשי ליבם. הדבר נבע כתוצאה מרצון "לכמת" את תשובות האנשים.
מהשאלונים עולה, כי האבחון בא בעקבות זאת שהוא לא הגיב למבטים כלפיו עד גיל שנה. אצל רובם האבחון ארך פחות מחודש ולווה בפחד וחרדה מהעתיד. ואכן, רובם ציינו את הבעיה הקשה ביותר בטיפול בילד זה, לרבות בעיות תקשורת ובעיות חברתיות.
ההורים נוטים לקרוא חומר מקצועי היות ורובם סבורים כי הטיפול הטוב ביותר הוא ע"י ההורים, למרות ש- 6 מתוך עשרת הנשאלים סבורים כי רצוי להשתמש בשירותיהם של היועצים הטובים ביותר.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
מטרת העבודה
הצגת הנושא
2. רקע תאורטי
אוטיזם
מצבים אוטיסטים
חוסר היכולת להבין את הזולת כליקוי
מבחני ה- IQ
היחס כלפי החריג
רעיון הנורמליזציה
3. קריטריונים לאבחון בימינו
4. גישות טיפוליות
רעיון הקידום והשילוב
צד ההורים
שיקולים לשילוב
טיפול פסיכותרפויטי
טיפול בבעיה החברתית
הגישה התקשורתית
משחקים עם בעלי חיים
משחקים רגילים
5. תאוריית התבונה
6. מחקר
7.סיכום העבודה
8. בביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אוטיזם היא תסמונת נפשית חמורה המתגלה כבר בילדות. היא מופיעה בדרך כלל בשלושים ושישה חודשי החיים הראשונים. לוקים בה כארבעה או חמישה ילדים מכל עשרת אלפים ילדים. רובם סובלים גם מפיגור. רק ל5%- עד 30% מנת משכל בטווח הנורמלי. הילדים האוטיסטים אינם מקיימים קשרים בין אישיים תקינים אך עשויים להתקשר באופן רגשי לעצמים מסוימים. אין הם מקיימים תקשורת תקינה ולרוב אין הם מסוגלים ליצור מושגים מופשטים, ושינויים קלים בסביבה המוכרת להם עלולים להרגיזם. סיבת התסמונת עשויה להיות פגם מוחי ולעיתים היא עוברת בתורשה.

מקורות:

*.לב שרית ושלו אברהם, "תרפיה באמצעות חיות מחמד", כתב נפש, 4, 1994.
*.מחלב רות, אינטרקציה שיתופית כדרך ליצירת קשר ותקשורת עם ילדים אוטיסטים, עבודת M.A. ינואר 1996.
*.סלין בירגר, לא רוצה עוד להיות "האיש בתוכי", תל-אביב:רשפים, 1994.
*.פרית' אוטה, אוטיזם- פשר החידה, תל-אביב: ספריית הפועלים, 1997.
*.רייטר שונית, "שילוב ילדים חריגים בבתי ספר רגילים- אתגר לשנות ה- 90", סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 6, דצמבר 1989.
*.רייכנשטיין גינת, יש לי תסמונת דאון, הוצאת ית"ד, 1993.
*.BARBERO G. J., MORRIS, M,G. REFORD, M.T. "MALIDENTIFACTION OF MOTHER - BABY- FATHER RELATIONSHIPS EXPRESSED IN INFANT FAILURE TO THRIVE". THE NEGLECTED BATTERED CHILD CYNDROM. NEW-YORK: KARGER, 1963.
*.BARON-COHEN S., LESLIE A., FRITH U., "DOES THE AUTISTIC CHILD HAVE A THEORY OF MIND", COGNITION, 21, 1985.
*.BARON- COHEN S., "PERCEPTUAL ROLE TAKING AND PROTODECLARATIVE POINTING IN AUTISTIM", BRITISH JOURNAL OF DDEVELOPMENT PSYCHOLOGY, 7, 1989.
*.GOTTLIEB J., (ED), EDUCATING MENTALLY RELATED PERSONS IN MAINSTREAM, BALTIMORE: UNIVERSITY PARK PRESS, 1980.
*.HERRON, R.E., SUTTON-SMITH, BRIAN. CHILD'S PLAY. NEW YORK, J. WILEY, 1971.
*.KENNER L., CHILD PSYCHIATRY, OXFORD, 3RD EDITION, 1957.
*.MERRIL BRANDMAN, GAMES AND EDUCATION, N.Y 1969.
נספח- שאלון
השאלון עלול לגעת בנושאים כאובים- מטבע העיסוק בנושא כה קרוב לליבכם וכה כואב. התנצלותי מראש אם השאלות תיראנה לכם כחודרניות או פוגעות, אך עומדת בפניכם האפשרות לסרב לענות לכל שאלה בכל זמן נתון במהלך הראיון. כמו כן תודתי מראש על הזמן והמאמץ הרגשי הכרוכים מבחינתם בהשתתפות במחקר זה.
בתודה
1.כיצד הבחנת בכך שלילדך יש בעיה כלשהי?
א.בגיל הינקות הוא לא זיהה את הוריו.
ב.הוא לא הגיב למבטים כלפיו עד גיל שנה.
ג.הוא לא תקשר עם ילדים בני גילו.
ד.הוא לא תקשר עם אחיו (או אחיו התאום).
ה.אחר
2.כמה זמן נמשך הליך האבחון של ילדיכם?
א.פחות משבוע
ב.פחות מחודש
ג.כחצי שנה
ד.שנה או יותר.
3.כיצד הגבתם לידיעה שילדכם אובחן כאוטיסט? (תגובה רגשית).
א.פניקה והיסטריה.
ב.שלווה והשלמה עם הגורל
ג.פחד מהעתיד
ד.שמחה על כי הבעיה אובחנה כבר.
ה.אחר
4.כיצד משפיע גידולו של הילד על שאר האחים במשפחה?
א.מקשה ביותר היות והוא גוזל זמן רב.
ב.לומדים להסתדר עם הבעיה ולכן שאר הילדים לא נפגעים.
ג.משתדלים לאזן בין הצרכים של כולם.
ד.כלל לא- הילדים האחרים עוזרים ומבינים את הבעיה.
5.האם נעזרתם בספרות מקצועית בבעיות של הטיפול והבנת התסמונת של אוטיזם.
א.בכל שלבי הטיפול
ב.קראנו מעט ספרות, אולם רוב הידיעות הגיעו מהצוות הטיפולי.
ג.קראנו ספרות רק כשנתקלנו בבעיה ספציפית?
ד.כלל לא.
6.מה הבעיות העיקריות שלדעתכם כלולות באוטיזם?
א.בעיות תקשורת.
ב.בעיות חברתיות
ג.בעיות קוגנטיביות
ד.חוסר יכולת ההורים להתמודד עם המטלה.
ה.אחר
7.מה היא דרך הטיפול הטובה ביותר לדעתכם באוטיסט?
א.טיפול ע"י צוות טיפולי.
ב.טיפול ע"י ההורים
ג.שילובו בחינוך הרגיל
ד.שילובו בחינוך המיוחד.
ה.אחר
8.במה מתבטאת ההתקדמות בטיפול בילד האוטיסט.
א.הצלחה לתקשר עם החברה.
ב.הצלחה לתקשר עם המשפחה.
ג.התקשרות לחפץ מסוים.
ד.התמחות בדבר
ה.אחר
9.מה הייתם מייעצים להורה אשר בנו אובחן כילד אוטיסט?
א.לשמור על קור רוח על מנת לא להבהיל את שאר בני המשפחה.
ב.להשתמש בשירותים של יועצים הטובים ביותר.
ג.לקרוא ספרות רבה.
ד.להצטרף לקבוצות תמיכה.
ה.אחר
ערכה להורה
ספרות
הספרות שתוצע להורים היא הספרות המנויה לעיל, רק בעברית:
*.אור מיכל, נורית ירמיה, "אוטיזם ותאוריית הMIND-", פסיכולוגיה, ג', 1993.
*.אור מיכל, טבע הליקויים הקוגנטיביים באוטיזם-הקשר בין ליקוי ב- THEORY OF MIND לבין ליקויי בחשיבה אופרציונית, תל-אביב, אפריל 1993.
*.זימין רוברט, "המיתוס בשירות האוטיזם", שיחות, ז', 2, מרץ 1992, עמודים 111-119.
*.כהן אדיר, ביבליותרפיה- הלכה למעשה,קריית ביאליק: אח, 1990.
*.לב שרית ושלו אברהם, "תרפיה באמצעות חיות מחמד", כתב נפש, 4, 1994.
*.מחלב רות, אינטרקציה שיתופית כדרך ליצירת קשר ותקשורת עם ילדים אוטיסטים, עבודת M.A. ינואר 1996.
*.מיכל אור וירמיה נורית, "אוטיזם ותאורית הMIND-", פסיכולוגיה, תשנ"ג, 1993.
הערכה תכלול:
1.הצעות לקבוצות תמיכה.
2.כתובות של מומחים ומטפלים בנושא.
3.תוצאות הסקר לעיל.
4.תקציר התסמונת:
התינוק מתפתח בתחילה בצורה נורמלית, אולם הוא אוטיסט, היות ואינו מגיב בשבועות הראשונים לחייו לסביבה. בראשית החודש השני לחייו של הבחנה עמומה בקיומו של אובייקט מספק צרכים והבחנה זו מהווה את ראשיתה של הפאזה הסימביוטית הנורמלית שבה התינוק חי ומרגיש את עצמו ואת אימו כיחידה אחת. הגירוי של התינוק אינו לא על
מנת שהלה לא יחשף למתחים וטראומות. התינוק טרם למד להבחין בדמות האם ולפיכך המבוגרים שעל ידו אינם נתפסים כישויות עם משמעות אנושית, ואינם מובדלים מעולם החפצים הדוממים המקיף אותו. גם גופו שלו לא עבר תהליך הבחנה, מודעות והפרדה מן הסביבה הדוממת. לא רק שהילד אינו רואה בשום דבר כאובייקט אלא גם לא משקיע
בפרספציה של חושיו שלו. מאהלר מעלה כדוגמא את הפעולה של היעדר תגובה לקולות ההורים וגם לרעש חזק ליד הילד.
תיאורים ראשונים של רופאים אשר טיפלו בילדים פגועים ביותר מצויים כבר במאה הקודמת, חריגותם של ילדים אלה היתה תמוהה ובלתי מובנת, והיעדרם המוחלט של כישורים חברתיים מקובלים יוחס לעובדת היותם נטושים בעבר, ללא מגע עם בני אדם. חלק מהרופאים טיפלו בילדים אשר היו מנותקים מציוויליזציה במשך חלק מחייהם.
השימוש הראשון במושג אוטיזם לשם הגדרת הסינדרום הוא של קנר (1943) אשר תיאר 11 ילדים שהיו בטיפולו. האיפיונים היו חוסר יכולת לפתח קשר עם אנשים, היעדר שפה או איחור וליקוי בהתפתחות השפה. גם אם מתפתח דיבור הוא אינו תקשורתי.
בילד האוטיסטי אין מסתורין ואין קסם ומי שמחפש זאת יתאכזב. אם יש אוצרות כלשהם הרי אלה תפקוד היום יום והשיגרה והקניית ההרגלים האלה היא בעצם המפתח שיחלץ את הילד מכלובו.
קנר טען כי יש להרחיק את הילד מיד ממשפחתו ולאשפזו במסגרת טיפולית, אולם כיום הגישה שונה.
יש להבחין גם בין אוטיזם אורגני ולבין אוטיזם המשמש כהגנה לילד מפני הסובב אותו. יש ילדים אשר מעולם לא הגיחו מהשלב האוטיסטי. קליפתם היא בלתי חדירה ומקיפה תחומים של פרספציה. קליטתם חושית והתפתחותית מוטורית. אין להם יכולת להשפעה, המשגה והסמלה. במשך הזמן ילדים אלה אינם שונים מילדים הסובלים מפיגור עמוק.
צד המטפלים
חשוב להביא גם את הצד של המטפלים. אם מדובר בפתולוגיה שמקורה ביכולת ובמצב שנועד להיות כרוני ובלתי הפיך הרי מוטב שיהיה בה מיתוס, אגדה, מסתורין ואתגר כדי לרתק את החוקרים, המטפלים וההורים.
גם המטפל זקוק לאנרגיה ולהזנה. הטיפול הפסיכותרפויטי בילד אוטיסט מציב את המטפל מול ילד עם יכולת לקשר מצומצם ומעוות, דבר המשנה גם את חווית המטפל בתוך הקשר הזה. הסיפור עשוי לתקן את העיוות הפנימי של המטפל, להגן עליו מפני הספקות, הבדידות והחרדה מן הלא מובן, הנחווית כשיעמום. הסיפור על הילד דרוש, אם כן,
להמשכיות ההשקעה מצד על המשתתפים בחייו.
צד ההורים
הורים לילד אוטיסט מושווים בספרות כתרנגולים הדוגרים על ביצה שלא תבקע. אומנם אפשר לראות את ההורים, במיוחד בשלבים הראשונים של הטיפול, קושי גדול לדרוש מהילד גם דברים שיכול לבצע, להעמיד לו גבולות ולדאוג לכך שיחיה בבית בצורה שהיא אפשרית לאחרים. ההורים נמצאים בפחד נורא שאם יכבידו עליו בדרישות, יתסכלו או
יגבילו אותו, הוא יסגר עוד יותר ולא יצא מסגירותו. הדגירה המתמסרת, שבה ההורה יתן את עצמו, מהווה הן אמצעי לחסום את התוקפנות שהילד מעורר, והן דרך להביע את האהבה ואת הרצון לעשות לילד טוב ונעים.
כלומר בכל מקרה צריך ההורה לעבור איזושהי התנתקות מן המסירות העיוורת כמעט, ולהגדיר מחדש את יחסו לילד, לעצמו ולצרכים שלו. בנקודה הזו יש לסיפורים תפקיד מרכזי היות ועל ידי תהליך בבליותרפי ניתן להקל עליו את ההמשגה של המצב.
היכולת של ההורה להיכנס לתהליך זה של יצירת סיפור משלו היא בעצם אינדיקטור להתפתחות שלו. ואומנם יש הורים המספרים בשלב כלשהו את קורותיהם עם הילד ומציינים את הפתח למרחב שהיצירה נתנה להם. הורים רבים עוברים תהליך דומה מבלי לפרסם דבר.
טיפולים חדשניים
כיום התפתח המחקר רבות בנושא, ולכן רצוי להשתמש בשירותיהם של מומחים לנושא. קבוצות תמיכה מצויות כיום בישראל במספר מקומות וכן ניתן להשתמש באינטרנט.
להלן הצעה לטיפול ביבליותרפי, היכול להינתן רק לאוטיסטים בעלי מנת משכל גבוהה. לשימוש בביליותרפיה במקרה זה שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא הרחבת אופקי ההורה לגבי תחושות ותפיסות של הילד- קריאת ספרים ושירים לילדים ע"י ההורה תורמת להבנה טובה יותר של תפיסת העולם של הילד. בדרך זו קל יותר להורה לקבל את הילד
כפי שהוא.
המטרה השניה: דו שיח וקירבה בין הורים וילדים- הקראת שיר או סיפור לילד מעבר לעיסוק בתוכנו מאפשרת קירבה, שיתוף ושיחה מלב אל לב בין הילד להורה. שיחה באמצעות סיפור או שיר- קלה וקולחת יותר ומאפשרת להגיע לפתיחות ורגישות גבוהים יותר מאשר בשיחה רגילה. הסיפור נותן לגטימציה לתחושות או חששות גם לגבי נושאים
בעייתים- ע"י שיוכם לגיבור הסיפור או השיר.
להלן פירוט תוכנית של חמישה מפגשים, הנתונה לשינויים. התוכנית מיועדת למספר מצומצם של הורים, כאשר שני בני הזוג אמורים להיות בכל פגישה.
שיעור מס' 1: כל הורה מספר על בעיות ילדו ויצירת פורום לדיון משותף בינהם. לאחר הסבב התייחסות המנחים לציפיות והצגת התוכנית בקוים כללים.
המנחים מספרים את השיר "כל לילה עולים" של נורית זרחי. הילדים, בעזרת הוריהם צריכים לפתח את הנושא השוני והחריגות. הם צריכים לדון בנושאי החריגות. התלמידים צריכים לשים לב לקשיים שמעלה השיר, להפוך את החיסרון ליתרון. בסופו של דבר כל ילד מספר את רגשותיו.
שיעור מספר 2: הרצאה פרונטלית לסיפוק מידע אמין, הפרכת שמועות ומתן אפשרות לשאלות.
הנושאים שיועלו:
א.מבנה מערכת החינוך בישראל.
ב.סוגי לקויות הלמידה.
ג.סוגי טיפול אפשריים.
ד.עזרי למידה.
ה.סוגי תקשורת לא ורבלית.
שיעור מספר 3:
מטרתו היא סיפוק אמון ותקווה לעתיג על ידי היכרות עם ילד לקוי למידה ומשפחתו הנמצאים בשלב מתקדם יותר ומצליחים להתמודד מספר שנים עם הליקוי בצורה יעילה.
הילד וההורים ישתפו את הקבוצה בחוויותיהם מהעבר ומההווה. יושם דגש על תהליך קבלת הליקוי, השפעתו על כל אחד מבני המשפחה והיחסים בתוך המשפחה בין ההורים לילד לקוי השמיעה, בינו לבין אחיו, בין ההורים לשאר הילדים ובין ההורים לבין עצמם.
שיעור מספר 4
קריאת מספר שירים המספרים על בעיות של ילדים.
שיעור מספר 5
קריאת סיפורים בהשתתפות ההורים, לגבי נושאים שונים.
אור מיכל, טבע הליקויים הקוגנטיביים באוטיזם-הקשר בין ליקוי ב- THEORY OF MIND לבין ליקויי בחשיבה אופרציונית,עמודים 2-3.
פרנסין טסטין, מצבים אוטיסטיים אצל ילדים, עמוד 37.
פרית' , עמודים 143-145.
פרית', שם, עמוד 146.
אור מיכל, שם.
בתוך- זימין רוברט, "המיתוס בשירות האוטיזם", עמוד 114.
שם, עמוד 115.
BARON- COHEN S., "PERCEPTUAL ROLE TAKING AND PROTODECLARATIVE POINTING IN AUTISTIM", PP.113-118.
זימין רוברט, "המיתוס בשירות האוטיזם", עמוד 117.
BARON- COHEN S., "PERCEPTUAL ROLE TAKING AND PROTODECLARATIVE POINTING IN AUTISTIM", PP.113-118.
אדיר כהן, ביבליותרפיה- הלכה למעשה, עמוד 545.
BARBERO G. J., MORRIS, M,G. REFORD, M.T. MALIDENTIFACTION OF MOTHER-BABY-FATHER RELATIONSHIPS EXPRESSED IN INFANT FAILURE TO THRIVE", P.54.
פרית' אוטה, אוטיזם- פשר החידה, עמודים 19-20.
פרית' אוטה, שם, עמוד 21.
זימין רוברט, "המיתוס בשירות האוטיזם", עמוד 117.
הכיתה המקדמת, הוצאת משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, חוברת מספר 7, ירושלים 1996.
טסטין פרנסיס, מצבים אוטיסטים אצל ילדים, עמודים 140-142.
טסטין פרנסיס, שם, עמוד 143.
מחלב רות, אינטרקציה שיתופית כדרך ליצירת קשר ותקשורת עם ילדים אוטיסטים, עמוד 14.
HERRON, R.E., SUTTON-SMITH, BRIAN. CHILD'S PLAY, NEW YORK, (1973) P.18.
לב שרית ושלו אברהם, "תרפיה באמצעות חיות מחמד",עמודים 78-80.
MERRIL BRANDMAN, GAMES AND EDUCATION, P.18.
אור מיכל, שם, עמודים 3-4.
BARON- COHEN S., LESLIE A., FRITH U., "DOES THE AUTISTIC CHILD HAVE A THEORY OF MIND", PP.37-46.
אור מיכל, שם, עמודים 9-11.
פרית' אוטה, אוטיזם- פשר החידה, עמודים 190-193.
אור מיכל, נורית ירמיה, "אוטיזם ותאוריית הMIND-", עמוד 129.

תגים:

בידוד · אוטוס

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אוטיזם, בעיותיו והשלכותיו", סמינריון אודות "אוטיזם, בעיותיו והשלכותיו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.