היישום אינו מחובר לאינטרנט

הסזון

עבודה מס' 041295

מחיר: 566.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הרקע למרד וההתפלגות מ"ההגנה", ההתנקשות בלורד מוין, הסזון נגד האצ"ל, פעולת הש"י והפלמ"ח, האידיאולוגיה והפוליטיקה וארגונים אחרים.

23,994 מילים ,44 מקורות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
פרק א - מבוא
פרק ב - המרד
1) הרקע למרד
2) הכרזת המרד
3) המרד ותגובת הישוב
4) תגובת הבריטים למרד
5) תגובת הועד הלאומי למרד
פרק ג - ההתנגשות בלורד מוין
פרק ד - הסזון נגד האצ"ל
1) התגבשות ההחלטה על הסזון וההתארגנות האוופרטיבית
2) תגובת האצ"ל
3) תגובות בישוב
פרק ה - פעולות הש"י והפלמ"ח
1) מטה הסזון
2) שרות הידיעות של ההגנה - הש"י
3) פעולות הפלמ"ח בסזון
4) סוף הסזון
פרק ו - אידיאולוגיה ופוליטיקה
1) שיקולים פוליטיים
2) שיקולים אידיאולוגיים
פרק ז - יחסי הנהגת הישוב - אצ"ל
פרק ח - האצ"ל והארגונים האחרים
1) האצ"ל מול ההגנה
2) האצ"ל מול הלח"י
פרק ט - סוף הסזון
פרק י - סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא
בחודש דצמבר 1943 מקבל מנחם בגין את הפיקוד על האצ"ל. צעדו הראשון של בגין הוא הרכבת מפקדה חדשה לארגון, וכן ארגון השורות והכנת תוכניות פעולה צבאיות לארגון. בתחילת שנת 1944, הכריזה מפקדת האצ"ל "מרד" נגד השלטון הבריטי.
הארגון החל בפעילות יזומה של מעשי חבלה בכל רחבי הארץ. הפעולות הראשונות היו נגד משרדי רישום עליה ומשרדי מס ההכנסה, בהם ראה האצ"ל את מרכז השלטון הבריטי הארץ. המרכזים שפוצו ע"י האצ"ל פוצצו בו זמנית בשלושת הערים הגדולות והתאום מושלם .
מנהיגי הישוב המאורגן חששו מפעילות זו של הארגון לא רק מפני תגובה בריטית כזו או אחרת, אלא חששו יותר מעלית יוקרתם של "הפורשים" בישוב וערעור מנהיגותם.
הפסקת פעולות האצ"ל היתה חיונית, לדעתם.
האצ"ל סרב להפסיק את פעילותו הצבאית נגד מטרות בריטיות בארץ ותשובתו לראשי הישוב המאורגן היתה שזו הדרך היחידה להבאת תוצאות חיוביות בשאלת ארץ ישראל. ראשי הסוכנות ביחד עם ראשי הישוב האחרים החליטו למצוא את הסיכוי של הדברות עם הפורשים האצ"ל והלח"י.
הלח"י כאמור פרש המאצ"ל ב1940-. שיחות התנהלו בין ראשי המפקדה של האצ"ל וראשי ההגנה מנחם בגין מזה סנה וגולומב מזה, אך הצדדים לא השכילו להגיע לעמק השווה. סכנת מלחמת אחים עמדה באוויר.
כמעט בכל התקופה לא רצתה המנהיגות במרד ובכל התקופה כולה לא רצתה בפורשים. על רקע זה ניתן להבין את ה"סזון".
הלח"י בא בטענות קשות ללורד מוין על יחסו כלפי העם היהודי והישוב היהודי בארץ ישראל. מעשה ההתנקשות הוא זה שנתן את האמתלה האחרונה למוסדות בדבר הצורך בפעולה נגד "הפורשים". אולם הלח"י לא נפגע מהסזון, שכן הפעולות היו מכוונות כלפי האצ"ל בלבד .

נושא הסזון הוא נושא רגיש מאד הטעון בחומר נפץ פוליטי עד עצם היום הזה וכל דיון בנושא עדין זה הוא בעייתי. חלק ניכר מהספרות העוסקת בנושא "הסזון" הוא מגמתי ונכתב מנקודת מבטו והשקפתו של הכותב, לכן ניסיתי בעבודתי להביא מספר רב של מקורות.

מקורות:

עבודת המחקר תעסוק בדרך בה התפתח הסיכסוך בין מפלגות השמאל וראשי הישוב המאורגן, מול שני ארגוני המחתרת, האצ"ל והלח"י, כאשר הזעם של מפלגות הפועלים הופנה רובו ככולו כלפי האצ"ל . כן תעסוק העבודה בתגובת הבריטים ובהשפעתם על הישוב כולו .
מצב המחקר היום :
אחת הבעיות בתיאור מצב המחקר לעבודה זו, היא העובדה שהמחקר שנערך עד היום בארץ היה על רקע אידיאולוגי. דהיינו, לפי השתייכות מפלגתית פוליטית ואידיאולוגית של כותב המחקר. כאשר החוקר מזוהה עם זרם מסוים, הוא כותב את מחקרו על פי תפיסת עולמו, וכך לא מוצגים הנושאים בראיה היסטורית-אוביקטיבית .
רוב המחקרים המדעיים בנושא ה"סזון" נכתבו בשנות החמישים והשישים והתבססו על ספרי זכרונות של הכותבים, כאשר רוב הכותבים היו מעורבים אישית במעשי ה"סזון" מצד זה או אחר. ניתן לראות ספרים שנכתבו ע"י מנחם בגין "במחתרת", בן-עמי יצחק "שנות זעם ימי תהילה: זכרונות איש אצ"ל"
גולומב אליהו, "חביון עוז", ואחרים .
כיום אין חיבור המעמיד בפני הקורא את העובדות ההיסטוריות ללא תוספות של גווני צבע כחול או אדום, וללא עמדה מוכתבת מראש .
נושא ה"סזון" טעון חומר נפץ פוליטי רב עוצמה גם היום, חמישים שנים לאחר הארועים. המשקע שהותיר ה"סזון", בקרב אנשי הימין ובקרב אנשי השמאל, קיים עד היום, והוא עולה בכל פעם שאחד הצדדים מעלה נושא שבמחלוקת או נושא הקרוב רעיונית ל"סזון" .
בעת כתיבת המחקר בכונתי לראין ולשוחח עם אנשים שהיו שותפים למעשי ה"סזון" משני המחנות, יהיה עלי להסביר בפרוט רב את מטרת שיחתי עם המרואין עד שהסכים לענות על שאלותי ולספר על חלקו ומעשיו בתקופה הנדונה . מאחר וחששם של אנשים אלה, משני המחנות, מצביע על כך שמשקעים מהעבר עדיין חזקים וקיימים אצל שני הצדדים .
עם חלוף הזמן קיימת נטיה הולכת וגוברת בקרב החוקרים, בעיקר כאלה שגדלו לאחר קום המדינה לראות את המחקר ההיסטורי בעין חופשית ומשוחררת יותר בעניני המאבק בישוב בתקופה של טרום מדינת ישראל .
זאת ועוד, ההתבוננות ההיסטורית מקץ 50 שנה שופכת אור אחר על כל הפרשה, ומאפשרת גיבוש וריכוז הנושא.
הגישה המוצעת למחקר :
המחקר יתבסס בעיקר על קריאה ובדיקה של ספרי ביוגרפיה שנכתבו ע"י אנשים שחיו ולקחו חלק במעשי ה"סזון". ספרי זכרונות של ראשי המחנות השונים הנותנים תמונה של הצד שאליו השתייך הכותב, ובכך תוצג התמונה באופן מאוזן על שני קצותיה .
חומר גלם נוסף למחקר הם עיתוני התקופה, שדיווחו על הארועים. גם כאן כל עיתון כותב על פי השקפת עולמו והשתייכותו הפוליטית באותה תקופה .
בדיקה של מסמכים גלויים שפורסמו בתקופה בה התקיימה מלחמת "קירות" בין הארגונים, כאשר כל אירגון הדביק על הקירות בערים הגדולות את עיקרי דבריו .
חומר נוסף ובעל חשיבות עליונה, הם הפרוטוקולים של ישיבות ראשי הארגונים השונים,ישיבות של מפקדת האצ"ל וכן ישיבות של הנהלת הסוכנות והנהלת הסוכנות היהודית .
כל אחד מהארגונים דאג לפרסם בכתובים את מחשבותיו והאידיאולוגיה שלו. פרסומים אלה יבדקו ויחקרו בעבודה זו, כמו גם סמלים, שירים, טקסטים, וסיפורים שונים .
בדיקה נוספת תערך בחומר הצבור בארכיונים של הגופים השונים, משני קצוות הקשת הפוליטית .
כן יערך ישום והשוואה של המקורות השונים לגבי אופן הצגת העובדות והאידיאולוגיות, עד לקבלת מלוא ההתרחשויות על ריקעם, כפי שנראו אז לצדדים, וכפי שהם נראים היום . מחקר זה יהווה ריכוז והצגת הדברים, לקבלת המרקם העדין והמאווזן של התקופה, שבמרכזה ארועי ה"סזון" .
ס.ת.ה. חלק ב' עמ' 426-428.
דוד ניב,"מ.א.צ.ל",ת"א, 1965, כרך א' עמ' 156.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 191-192.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 192.
מנחם בגין, "המדריך", עתון בית"ר, 1943, מכון ז'בוטינסקי.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 201.
שמואל דותן, המאבק על א"י, עמ' 281.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 201.
האצ"ל התכוון בכרוז לאדמיניסטרציה הבריטית שהיתה בארץ ויצגה את הממסד הבריטי, ואת ממשלת המנדט.
ספר תולדות ההגנה ,פרק כ"ג,עמ' 344.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 206.
ראה כרוז האצ"ל שהתפרסם למחרת.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 207.
ראה "הזמן" 27.2.44.
"הארץ" 29.2.44.
תולדות ההגנה, עמ' 345.
"המשקיף" 27.3.1944.
בגין, "במחתרת" עמ' 38.
תולדות ההגנה, עמ' 345.
ראה ארכיון ה"הגנה" פרטוקול הישיבה.
ספר תולדות ההגנה, עמ' 532-533.
י.באואר,דיפלומטיה ומחתרת, עמ' 274.
תולדות ההגנה, כרך ג', עמ' 532.
דוד בן-גוריון, "במערכה",מפלגת פועלי א"י תשי"א, כרך ראשון עמ' 74.
יואב גלבר, "הציונות ז'", עמ' 383.
שמואל דותן, "המאבק על ארץ ישראל", עמ' 283.
יואב גלבר, "הציונות ז'", עמ' 384.
מכון ז'בוטינסקי, חוברת "אנו מאמינים"
אליהו לנקין, ספורו של מפקד אלטלנה, עמ' 77.
שם, עמ' 82-83.
ככל שמנהיגי היישוב גינו את מעשי האצ"ל ושיטות הפעולה, כך התחזק האצ"ל בדעתו,כי כדאי להגביר את מעשי הטרור לשם הגשמת הציונות.
"א"ב" 20.7.44.
שלמה לב עמי, "במאבק ובמרד", עמ' 227.
שבתאי טבת, משה דיין.
ראה פרוטוקול ישיבות מפקדת האצ"ל, 10.9.1944,מכון ז'בוטינסקי.
שם. 19.9.44.
ספר תולדות ההגנה, כרך ג', עמ' 527.
בגליון "חרות" מ15.9.44- נאמר:"אם ראשי הישוב לא ירהיבו עוז בלבם, ולא יקראו את ההמונים למלחמה, אז נמשיך בדרכנו ונקרא להמונים ל"למטה" ממעמקים, נדרוש מהם למרוד מרידה כפולה נגד שלטון הדיכוי בא"י, זאת תהיה מרידה נגד "ברלין" וגם נגד "וישי" ונלחם, נלחם עד הסוף."
יעקב שביט, "עונת הציד", עמ' 76-7.
שלמה לב עמי, "במאבק ובמרד", עמ' 218.
מנחם בגין, "המרד" עמ' 199.
גלבר יואב, ציונות ז', עמ' 384.
שם, עמ' 218-9.
דוד ניב, "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", כרך ד', עמ' 67.
שם, עמ' 72.
"פלמ"ח", גליון כ"ג, אוקטובר 1944.
"דבר" 20.10.44.
ספר תולדות ההגנה, כרך ג', עמ' 530.
באוקטובר 1944 התקיימו שיחות בין סנה לבין מפקדת האצ"ל.
ראה פרוטוקול ישיבה.
רק מאוחר יותר אישרו מקורות בפלמ"ח את שיתוף הפעולה עם הבריטים.
דוד ניב, "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", עמ' 93.
דוד ניב, "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", עמ' 80.
שם עמ' 81.
כתבים א, לח"י, עמ' 738.
ראה בטאון "חרות".
יהודה באואר, "דיפלומטיה ומחתרת", עמ' 212-7.
ראה "על המשמר", 19.11.44
M.J.Cohen,The Moyne Assassination.
M.J.Cohen,p.368-371.
מנחם בגין, "המרד", עמ' 208.
דוד ניב, "במערכות הארגון הצבאי הלאומי", עמ' 88.
יצחק שמיר, "סיכומו של דבר",עמ' 70-1.
ראה פרוטוקול ישיבת הועה"פ.
בשלב זה היה ברור לכל כי המתנקשים באים מקרב אנשי הלח"י.
דוד ניב, "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", עמ' 95.
ראה פרוטוקול ישיבת הועה"פ.
ראה פרוטוקול ישיבת הועה"פ.
ראה פרוטוקול הישיבה.
באואר, "דיפלומטיה ומחתרת", עמ' 276-7.
מאיר פעיל, "מן ההגנה לצבא הגנה" עמ' 207.
ספר תולדות ההגנה, עמ' 347.
דוד ניב, "במערכות הארגון הצבאי לאומי", עמ' 99.
יהודה באואר, "דיפלומטיה ומחתרת", עמ' 275.
אליהו לנקין, "סיפורו של מפקד אלטלנה", עמ' 86.
סת"ה, כרך שלישי, עמ' 539.
לנקין, "סיפורו של מפקד אלטלנה", עמ' 85-8.
דוד ניב, "במערכות הארגון הצבאי הלאומי", עמ' 102-3.
מנחם בגין, "המרד", עמ' 210.
מנחם בגין, "במחתרת", עמ'168-9.
באואר, "דיפלומטיה ומחתרת", עמ' 282-3.
ראה "הארץ", 12.12.44.
ראה "המשקיף" 16.1.45.
ראה "המשקיף" 28.1.45
ס.ת.ה. עמ' 538.
מנחם בגין, "במחתרת" א', עמ' 221-3.
מנחם בגין, "במחתרת" א', עמ' 221-3.
ס.ת.ה. עמ' 539.
עלון ההגנה "עובדות וסיכומים".
בטאון "אשנב" א"ב.
יואב גלבר, "שורשי החבצלת", עמ' 548-552.
יואב גלבר, שורשי החבצלת, עמ' 552-553.
באוואר יהודה, "דיפלומטיה ומחתרת", עמ' 281.
יגאל אלון, "ספר הפלמ"ח", עמ' 809.
ספר תולדות ההגנה, כרך ג', עמ' 538.
אחדות העבודה פרשה ממפא"י.
תוכנית בילטמור כללה הצעת פתרון לשאלת א"י אחרי המלחמה. היו בה שלושה סעיפים: פתיחת שערי א"י, פיקוח העליה שעשה ע"י הסוכנות, הקמת קהילה יהודית בא"י.
בין ויצמן לבין בן-גוריון היו סכסוכים רבים שמצאו דרכם לא אחת אל דפי העתונות. אך עכשיו החלו להופיע יחד בכנוסים שונים.
ספר הפלמ"ח, כרך ב'. עמ' 810.
דברי הסבר לסעיף ד.' כאשר קבעה הסוכנות היהודית שהישוב בא"י חלש מידיי מכדי לפתור בעצמו את בעיותיו, יש בקביעה זו כדי לסייע לאותם פוליטיקאים בריטיים שהיו קולניאליסיטים במחשבתם וטענו כי הישוב היהודי הוא חברה בלתי מגובשת ולא מוכנה לקבל שלטון עצמי ולכן יש בשתוף הפעולה סכנה להמשך המאבק לכינון מדינה
יהודית.
ספר הפלמ"ח, חלק א' עמ' 800-802.
יעקב שביט, עונת הציד, עמ'94.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ'240.
שם, עמ'243.
דברי דוד בן-גוריון בועידת ההסתדרות מה20.11.44-.
גליון "א"ב" מ5.4.45-.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד. עמ' 253.
בטאון ההגנה, א"ב.
יגאל אלון,מערכות הפלמ"ח, מגמות ומעש, עמ' 323 .
בגין, "כתבים", כרך א', ע"מ 145.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 143-145 .
המקור : מכון ז'בוטינסקי.
יוסף הלר, לח"י , עמ' 208
יוסף הלר, "לח"י", עמ' 207
נתן ילין מור, לוחמי חרות ישראל, עמ' 178-179.
מנחם בגין, המרד, עמ' 190-191.
פרוטוקול ישיבת מפקדת האצ"ל, מכון ז'בוטינסקי.
שלמה לב עמי, במאבק ובמרד, עמ' 237.
פרוטוקול ישיבת מפקדת האצ"ל, הציונות מאסף ד'.
מנחם בגין, המרד, עמ' 199-200.
א.ת.ה. חטיבה 112 ש"י פורשים. תיק מס' 1233,מכון ז'בוטינסקי.
כל ארגון חשב כי מפקדו יוזמן ללונדון, גם האצ"ל וגם הלח"י.
אלדד שייב, מעשר ראשון, עמ' כה
ספר תולדות ההגנה, כרך ג' עמ' 523.
ה"ארץ", 29.2.1944.
ארכיון האצ"ל, מכון ז'בוטינסקי.
שלמה לב עמי, האם הציונות נכשלה, עמ' 112-113.
פרוטוקול ישיבת מפקדת האצ"ל, מכון ז'בוטינסקי.
ראה דוחות על ה"סזון" בארכיון ההגנה
פרוטוקול ישיבת מפקדת האצ"ל, מכון ז'בוטינסקי.

תגים:

מחתרת · בגין · בריטים · בוטינסקי · מנדט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסזון", סמינריון אודות "הסזון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.