עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "מעמד האישה הבדואית":

עבודה מס' 61439 SHOPPING CART DISABLED
מעמד האישה הבדואית, 1998.
סקירת מעמד האישה הבדואית בעבר ולאור המודרניזציה.
4,423 מילים (כ-13.5 עמודים), 8 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המבנה החברתי של האוכלוסייה הבדואית מתאפיין במשטר פטריאכלי שעליו יש הסכמה כללית בקרב החוקרים. במשטר זה יש מעמד גדול לגבר שהוא שולט על האישה והמבוגר שולט על הצעיר ממנו.
המאפיין החשוב והבולט ביותר של המשפחה הערבית הוא השתלטנות הגבריות, וזה מתבטא בשליטת האב האח והבעל בכל הקשור בהטלת עונש, גבול החופש והבעת הידיעות. זה מה שמגביל את התנהגותה של האישה הבדואית.
כאמור, החברה הבדואית היא חברה פטריאכלית, בה האישה מצייתת וכפופה לגבר באופן מוחלט. עד לנישואיה היא נתונה למרותו של אביה והיא תחת חסותו ופיקוחו ולאחר נישואיה היא תחת חסותו ופיקוחו של בעלה. האישה הבדואית מלידתה היא מעין רכושו וקניינו של הגבר.
יחסי שלטון וכניעה הנהוגים בחברה הבדואית משתרעים על חלוקת התפקידים, לגבר מותר לעסוק בעבודות הנאותות לגבר, והשאר מוטל על האישה.

בשל השינויים האורבניים המזורזים, עוברת החברה הבדואית כיום תמורות מרחיקות לכת. מנהגים שאפיינו את החברה בעבר, נדחקים כיום לקרן זווית ובמקומם נכנסים תהליכים חדשים ומתנגשים עם תהליכים עתיקים, או לפחות אינם נקלטים בקלות. מיותר לציין שתהליכים אלה מאופיינים בחוסר וודאות ולעיתים מעוררים אנטגוניזם חברתי בקרב חלקים מסויימים בחברה זו.

מעצם היותנו בדואיות שחיות בין שני עולמות, בדיוק כמו החברה שלהן, העולם המודרני המערבי, והעולם הבדואי המסורתי, אנו נתקלות מדי יום ויום במגבלות רבות ואיסורים מרובים בתחומים שונים, כאשר אנו חייבות לקבלם ולכבדם בעוד שאנו רואות בנות גילינו בחברות שונות משוחררות הרבה יותר ואינן מוגבלות כמונו.
שאלות כמו: למה זה אסור ולמה מונעים מאתנו לעשות את זה וזה וזה...ועוד הרבה שאלות וניגודים, הם אלה שהביאו אותנו ונתנו לנו מוטיבציה לבדוק ולחקור במסורת שלנו בזמן שהיא הולכת ומשתנה בקצב מהיר.

תוכן עניינים
מבוא
פרק א' - רקע כללי
  מאפיינים כללים של הבדואים בנגב
  האישה הבדואית
  גבולות החופש והכוח של הנשים
  צניעות לבוש והתנהגות אצל הנשים
  יחסי גומלין נשים-גברים
  מערכת קשירה של האישה הבדואית
  חלוקת תפקידים בין בני הזוג
  הנישואין
  זכיות הבעל
  גירושין וריבוי נשים
  האם הבדואית
  האלמנה
  הייבום
פרק ב' - החברה הבדואית - מסורת ומודרניזציה
  השכלת הנשים
  תעסוקת האישה הבדואית
  ניידות האישה הבדואית
פרק ג' - דיון וסיכום
א-השכלה
ב-תעסוקה
ג- השתתפות בפעילות פוליטית-ציבורית
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 66625 SHOPPING CART DISABLED
מעמדן של הנשים בצה"ל כמפתח למעמדן בחברה הישראלית, 2003.
כיצד יכול להוות מעמד האישה בצה"ל מפתח למעמדה בחברה הישראלית.
2,447 מילים (כ-7.5 עמודים), 6 מקורות, 141.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת עבודתי היא להראות כיצד יכול להוות מעמד האישה בצה"ל מפתח למעמדה בחברה הישראלית. בחרתי בנושא זה לאחר שהתפכחתי והבנתי שנושא השוויון בין המינים הוא נושא כתוב בלבד, ואינו בא לידי ביטוי מעשי כמעט באף אחד מתחומי החיים. לאחר שהבנתי כי ניתן להבחין בחוסר השוויון בצורה בוטא גם במערכת הצבאית (שכן הצבא משקף את החברה, ועל כך אעמוד בהמשך) החלטתי להיכנס לעובי הקורה ולחקור את הנושא מעט יותר לעומק.
העבודה הנוכחית אינה סוגרת ולו קצה קל שבקלים בנושא מעמד האישה בצבא, ובטח שלא בחברה הישראלית. העבודה הנה כללית במהותה, ומספקת לקורא הבנה שהייתה חסרה לי עד לפני כחצי שנה. הבנה זו מושגת ע"י היכרות עם נתונים לגבי מעמדן של הנשים בחברה ובצבא בהשוואה לגברים, וע"י ניתוח נתונים אלה.
בעבודה זו אוכיח כי קיים קשר ישיר בין תופעות בחברה לבין תופעות בצבא, ואראה כיצד קשר זה בא לידי ביטוי במעמד האישה. לאחר מכן אציע דרך לפתרון, דרך שעליה אוכל אף אני להשפיע בהמשך דרכי בצבא.
המקורות לעבודה זו הם מאמרים ומחקרים בהוצאת אקדמאים, אתרי אינטרנט ואף נתונים יבשים ממקורות צבאיים.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון- מעמדן הנוכחי של הנשים בחברה ובצה"ל, דגש על מגמת השינוי
פרק שני- השוואה איכותית וכמותית של גברים ונשים בדגש על המגזר העסקי, הצבא כמפתח למעמדם החברתי של הגברים
פרק שלישי- מעמדן של הנשים בצה"ל כמפתח למעמדן בחברה הישראלית
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מתוך העבודה:
מצבן הנוכחי של הנשים בחברה בכלל ובצה"ל בפרט הוא כמצבו של אדם הנע בגבול- על שביל הטשטוש. אין בהירות מוחלטת לגבי מקצועות אזרחיים אליהם יכולות להגיע נשים, וכך גם לגבי תפקידים במדרג הניהולי. למעשה, על הנייר- כמעט ואין מגבלות החלות על נשים לגבי יריעת המקצועות והתפקידים הקיימת, אך עובדתית ניתן לראות פער משמעותי לטובת הגברים בתפקידי ניהול, אם בחברות הממשלתיות (106 חברות, כשרק על 7 מתוכן יש מנכ"ליות-נשים ), במשרדים הממשלתיים (מתוך 26 מנכ"לים היו 3 מנכ"ליות בממשלתו של ביבי), בכנסת (15 חברות כנסת בממשלה האחרונה) ובממשלה עצמה (3 שרות בממשלה האחרונה ), ואם בתעשייה הישראלית.
 
עבודה מס' 60392 SHOPPING CART DISABLED
מעמד ירושלים והשפעת תהליך השלום על מעמדה, 2001.
סיכום קצר אודות מעמד ירושלים במשפט הבינלאומי פומבי ודעות הרווחות בישראל בנושא.
1,704 מילים (כ-5 עמודים), 15 מקורות, 120.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מעמדה המשפטי של ירושלים
החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והענקת מעמד בינלאומי לירושלים מצביעה על מעמדה של ירושלים והוויכוח על ריבונותה. פרופ' לפידות מציעה לקיים דיון נפרד בין מעמדה המשפטי של ירושלים המערבית לבין מעדה של ירושלים המזרחית. זאת לאור העובדה שירושלים המערבית לא עברה שינוי של ממש בתחום הריבונות מתקופת מלחמת הקוממיות ב-1948 וחתימת הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן.1

הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים אך אין רשימה ביבליוגרפית.
--------------------------------------------------------------------------------
1. ר. לפידות ירושלים - היבטים משפטיים,  מכון ירושלים לחקר ישראל דפי רקע 1997
 
עבודה מס' 21279 SHOPPING CART DISABLED
הרעלה הבדואית, 1995.
סקירת מעמד האישה הבדואית בעבר ובהווה תוך התייחסות ושימת דגש על מנהג הרעלה המכסה את פניה כולל סקירת התכשיטים המסורות והאגדות אודותיה.
4,792 מילים (כ-14.5 עמודים), 15 מקורות, 164.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הרעלה קיימת עוד מימי התנ"ך: ו"השרות והרעלות" (ישעיהו פרק ג' פסוק ט'), וכן "ותיקח רבקה את הצעיף ותתכס" (בראשית כד').
הקוראן גם הוא מחייב את הרעלה. תהליך ההצטנעות כולל מספר פעולות שהאישה הבדואית והגבר לוקחים בהן חלק. מהרגע שבו נכנס הגבר לאוהל הוא מכריז על בואו "יא-סאתר" (לקוח מ"סורת האור"). הקוראן מזהיר: "אל תכנסו אל בית של זר לפני שתקבלו רשות ותדרשו בשלום תושביו, זה טוב יותר לכם למען תזהרו". בנוסף ממשיך הקוראן: "אמור למאמינים שישפילו את עיניהם ויכסו מערומיהם משום שזה יותר מוסרי עבורם".
הרעלה היוותה במשך מאות שנים סמל של הערביה והבדואית, אולם כיום הסמל פג במקצת, ורבות מהנשים מפרות כללי מסורת אלו. המהפכות שהתחוללו בעולם הערבי בשנות החמישים (עירק, מצרים, וסוריה) האיצו את התפתחותה של האישה. אולם עיקר פעילותן הפמיניסטית בכמות ובאיכות החלה בשנות השישים, דבר שהביא לתמורות ממנהגים עתיקים כלהלן.

מטרת עבודה זו היא לסקור את מעמד האישה הבדואית בעבר וכיום תוך התייחסות ושימת דגש על מנהג הרעלה המכסה את פניה. העבודה תסקור גם את התכשיטים שעל הרעלה, המסורות והאגדות אודותיה, וכן את הנהוגים בין שבטי הבדואים השונים בקשר לכך.
יצויין כי הבדואים בארץ מתחלקים לכמה אפיונים דמוגרפים:
1.בדואים פלחים\ בדואים בסביבה עירונית.
2.בדואים בסביבה מסורתית\ בדואים בסביבה מודרנית.
3.בדואים בצפון הארץ\ בדואים בדרום הארץ.
בדיקה של נושא הרעלה בכל אחת מהקבוצות תראה ממצאים שונים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
א. מטרת העבודה
ב. הצגת הנושא
2. המסורות
3. הרעלה כסמל חברתי
4. סיבות דתיות
5. דוגמאות לרעלות
6. סיכום העבודה
7. ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 62002 SHOPPING CART DISABLED
מעמד הילדים במקרא, 2002.
מעמד הבנים, מעמד הבנות ושאלת הירושה במקרא.
21,531 מילים (כ-66 עמודים), 23 מקורות, 328.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תעסוק במעמד הילדים במקרא. במהלכה נבדוק מספר נושאים מרכזיים.
א. מעמד הילדים במקרא - באחריות מי הם נמצאים, עד היכן מגיעה שליטת ההורים עליהם - האם מותר להורים להרגם או להעלותם קורבן לפי תפיסת המקרא.
ב. מעמד הבנות במקרא - אחריות האבות והאחים עליהן, בעיית ההגנה על הבנות במקרה אונס ופיתוי ובחינת מעמדן המשפטי של הבנות בשאלות ירושה ורכוש, לעומת הבנים.
ג. שאלת הירושה במקרא - מעמדו המיוחד של הבכור כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוקים, במגילות היחס ובמציאות.

נדון במעמד הבנים לנשים נחותות וננסה לברר איך השפיע מעמד האמהות על מעמד בניהן.
במקרא מופיעים מספר סיפורים על מאבקים לזכייה בירושה, ננתח אותם כדי לראות מי עומד מאחורי המאבק והאם ישנם דברים משותפים נוספים למאבקים אלה.
מתוך עיון במקרים העוסקים בירושה במקרא, נראה שהחוק קובע כי הבכור יורש ואילו במציאות הצעיר הוא זה שיורש בדרך כלל. ננסה לברר מה היה המנהג המקובל בקשר לירושה - ירושת הצעיר או ירושת הבכור.

על מעמד הילדים נכתוב בהסתמך על סיפורים שהם בעיקרם סיפורי עם ומשקפים תרבות ומנהגים שהיו מקובלים בישראל ובעמי האזור.

תוכן העניינים:
מבוא
מעמד הבנים במקרא
מעמד הבת במקרא
מעמד הבכור
מעמד הבכור - בן לאשה נחותה או שנואה
המאבק על הבכורה והירושה
ירושת הצעיר
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 41259 SHOPPING CART DISABLED
מעמד האישה באוטופיה הציונית-דגניה א'.
מעמד האישה באוטופיה הציונית, מעמדה בפני עצמה, מעמדה בעיני הגברים והשתקפות כל זאת בחזונם של אנשי דגניה.
2,087 מילים (כ-6.5 עמודים), 10 מקורות, 141.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
דוד בן גוריון בדברים לחג ה-70 של דגניה אמר: "הקמת הקבוצה על גדות הירדן, המפעל האוטופי ביותר אשר טיפח העם האוטופיסטי בעולם כולו ולא הכזיב. הקבוצה היא השלב הרביעי באוטופיה הישראלית המחבר את קוטב הגאולה הלאומית עם קוטב הגאולה האנושית. הקבוצה נושאת את בשורת ההתחדשות. היא העיזה לשלול את עקרון האדנות השליט עד היום. היא כללה את עקרון השותפות המלאה והמשוכללת ביותר והוכיחה שאפשר לבנות משק וחברה בלי אדנות מעמד על מעמד, אלא במסגרת של שוויון ועזרה הדדית.
בעבודה זו אבדוק את נושא מעמדה של האישה כפי שהשתקף בשנים הראשונות להקמת הקבוצה בדגניה א' ואשאל, מה היה מעמדה באוטופיות הציוניות, מה היה מעמדה בעיני עצמה, מה היה מעמדה בעיני חבריה הגברים והאם בנושא זה הצליחו אנשי דגניה להגשים את חזון המהפכה והשוויון אליהם שאפו האוטופיות ואליהם שאפו הם במפעלם הייחודי.
 
עבודה מס' 65924 SHOPPING CART DISABLED
מעמדו של משרד החוץ, 2005.
השוואה בין מעמד משרד החוץ בעבר לעומת מעמדו כיום.
4,399 מילים (כ-13.5 עמודים), 6 מקורות, 329.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מעמדו של משרד החוץ במערכת הפוליטית בישראל הינו פרדוקסלי. מחד גיסא, התפקידים המצויים בתחומי אחריותו והמינויים לתפקידים הבכירים בו זוכים לתשומת לב רבה בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים (פרט למשרד הבטחון וצבר הגנה לישראל (להלן "צה"ל"). מאידך גיסא, למרות הכיסוי הנרחב, היוקרה המתלווה לבעלי התפקידים במשרד זה, ואיכות כח האדם הגבוהה במיוחד המאפיינת אותו, הרי שבפועל מעמדו של משרד החוץ במערכות הממשל והשפעתו על תהליך קבלת ההחלטות בתחומים המהותיים הינם חסרי משמעות לחלוטין.

בחירתי את הנושא באה לתת מענה לסקרנות, מתוך רצון להפנים, לפחות ברמה העיונית, את עיקר השפעתו של משרד החוץ במערכות הממשל והפוליטיקה בישראל. על רקע רוחבה המוגבל של היריעה, בכוונתי להתמקד בשאלת מעמדו של משרד החוץ בהווה ולבצע השוואה מקיפה אל מול מעמדו בעבר. בכלל זה, בחרתי להתמקד בימיו הראשונים של משרד החוץ תחת שרביטו של שר החוץ הראשון, משה שרת, ולבחון תקופה זו בהשוואה לתקופה הנוכחית. בסיפא אדון בממצאים, ואסכם את התמונה מתוך נקודת מבטי האישית תוך הסקת מסקנות וניתוח ההשלכות הצפויות על בסיס המצב הקיים.

פרקי העבודה:
1. מבוא
2. מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ומדיניות החוץ שלה
3. מעמדו של משרד החוץ במהלך שנותיה הראשונות של מדינת ישראל
4. מעמדו של משרד החוץ בהווה
5. סיכום ומסקנות
6. ביביליוגרפיה

מתוך העבודה:
כיום ניתן לזהות מגמה גלויה אשר במסגרתה הפכו מדינת ישראל והעם היהודי למטרה נוחה להתקפות פוליטיות, פיזיות ואישיות בעולם כולו, לצד התעוררותה של תופעת האנטישמיות או "האנטי יהודיות החדשה". תהליך זה מלווה בהסתה כלל עולמית חסרת תקדים מאז ימי מלחמת העולם השנייה. על רקע זה הפכה הזירה הבינלאומית לבמה מרכזית לגילויי האנטישמיות. כאן המקום לציין, כי בזירה הבינלאומית בכלל ובאומות המאוחדות (להלן "או"ם") בפרט לא זכו מדינת ישראל והעם היהודי מעולם בתמיכה רבה, למעט בשנותיה הראשונות של המדינה. בהקשר זה זכורה היטב החלטת העצרת הכללית של האו"ם, אשר בחרה להגדיר בשנת 1975 את התנועה הציונית כ"תנועה גזענית".
 
עבודה מס' 65311 SHOPPING CART DISABLED
מעמד הנשים בתנועה הרפורמית ובתנועה הקונסרבטיבית - מבט משווה, 2002.
במה שונה מעמד האישה בתנועה הרפורמית לעומת מעמד האישה בתנועה הקונסרבטיבית וכיצד ניתן להסביר את ההבדל בקצב השינויים.
6,950 מילים (כ-21.5 עמודים), 22 מקורות, 274.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מעמד האישה בהיסטוריה היהודית עבר שינויים, אשר באו לידי ביטוי בתקופות השונות, ובצורות שונות בזרמים השונים (רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים).
התנועה הרפורמית היא הזרם הקיצוני מבין שלושת הזרמים משום שהיא מגלה יחס גמיש להלכה. לעומתם האורתודוקסים דוגלים בתפישה המחייבת שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה יחדיו, הן מקורותיה העיקריים של ההלכה והיא מבחינתם הסמכות המחייבת.
הזרם השלישי הוא הזרם הקונסרבטיבי, הוא המתון מבין השלושה משום שהוא מדגיש את שמירת המסורת על פי ההלכה אך יחד עם זאת הם מוכנים לערוך שינויים בהלכה המתחייבים משינויי הזמן.

העבודה עוסקת בסוגיית מעמד הנשים בתנועה הרפורמית ומעמדן בתנועה הקונסרבטיבית. בעבודה זו אנסה לבדוק במה שונה מעמד האישה בתנועה הרפורמית לעומת מעמד האישה בתנועה הקונסרבטיבית וכיצד ניתן להסביר את ההבדל בקצב השינויים.
העבודה תבחן היבטים שונים מנקודת מבטם של הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי:  מסורת ופמיניזם בזרמים בכלל; נשים בפולחן הדתי בבית הכנסת; ציון אירועים במעגל החיים; נשים רבניות וחינוך והגות דתית.
בהיבט של מסורת ופמיניזם אבדוק מה היה מעמדה של האישה בעבר איך השפיעה התנועה הפמיניסטית בכל זרם, איך כל זרם רואה את האישה בתנועתו ואיך זה מסתדר על פי ההלכה.
בהיבט של נשים בפולחן הדתי בבית הכנסת אבדוק האם נשים אכן משתתפות בפולחן הדתי ואם כן איך זה בא לידי ביטוי, איך הזרמים רואים את השתתפות האישה בפולחן הדתי, והאם יש קשר בין השתתפות בפולחן לאזור הגיאוגרפי של בית הכנסת.
בהיבט של ציון אירועים במעגל החיים, אדבר על האירועים השונים כמו ברית מילה/הולדת הבת, בר מצווה/בת מצווה ונישואין/גירושין.
אבדוק האם הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי אכן מציינים אירועים אלה, ואם כן האם הם מתייחסים לאישה בצורה שווה.
בהיבט של נשים רבניות, אבדוק מתי הוסמכו נשים לרבנות, מה גרם לכך והאם יש הבדל בינם לבין גברים רבנים בפועל. כמו כן, אבדוק את יחסה של הקהילה להיבט זה.
ההיבט האחרון שאדון בו יהיה חינוך והגות דתית שבו אנסה לבדוק איזה חינוך דתי נתנו הזרמים השונים, ואיך הזרמים מתייחסים להלכה מול שינוי הזמן.  
ההנחה שלי שמעמד האישה בתנועה הרפורמית התקבל הרבה יותר בפשטות מאשר בתנועה הקונסרבטיבית וזאת משום שהם היו יותר גמישים להלכה. כמו כן, סביר להניח שהשינויים היו יותר מהירים בתנועה הרפורמית מאותה סיבה.
לצורך הכנת העבודה ובדיקת הסוגיה השתמשתי במקורות שנכתבו על יהדות אמריקה, נשים ביהדות אמריקה, נשים רבניות, התנועה לשוויון זכויות לנשים ועוד.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע היסטורי
2.1 התנועה הרפורמית
2.2 התנועה הקונסרבטיבית
3. היבטים להשוואה
3.1 מסורת ופמיניזם בזרמים בכלל
3.2 נשים בפולחן הדתי בבית הכנסת
3.3 ציון אירועים במעגל החיים
3.4 נשים רבניות
3.5 חינוך והגות דתית
4. סיכום ומסקנות
5. נספח: מצע פיטסבורג
6. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
היהדות הרפורמית התחילה את דרכה בקרב הקהילות היהודיות במרכז אירופה, בייחוד בגרמניה בסוף המאה ה- 18 תחילת המאה ה- 19.
בעקבות הגירתם של יהודים רבים לארה"ב, והתפשטותה של המדינה מערבה גדל הפיזור של היהודים בארה"ב, כתוצאה מפיזור זה ונטייתם של היהודים הגרמנים הוותיקים להיטמע בקרב סביבתם הלכה והתרופפה המסורת היהודית. דבר זה שימש קרקע נוחה להנהגת הרפורמה הגרמנית-יהודית בארה"ב (וינריב, תשי"ד, 214).
 
עבודה מס' 60740 SHOPPING CART DISABLED
מאבק לשחרור? - מעמדן של הנשים באלג'יר, 2001.
אלג'יר כמקרה מבחן למציאת המנגנון הסמוי\גלוי אשר משעתק את מעמד האישה כנחות ממעמד הגבר.
10,183 מילים (כ-31.5 עמודים), 24 מקורות, 340.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אלג'יר היתה תחת שלטון צרפת במשך 132 שנים, מ-1830 ועד 1962. במהלך שנים אלו נוצר מפגש בין התרבויות השונות, מפגש אשר הוליד מתיחויות בין שני הצדדים. בעקבות הרצון של הצרפתים להפוך את תושבי אלג'יר לחלק מתרבות המערב ולעקור מהם את תרבותם הערבית-איסלאמית, נוצרה תוצאה הפוכה - במקום שאלג'יר הנכבשת תאמץ אליה את מנהגיה ותרבותה של צרפת הכובשת כפי שמנהיגיה ציפו, אנשי אלג'יר דבקו עוד יותר במסורתם ובמנהגיהם. לעובדה זו היתה השלכה מכרעת על הנשים. כיוון שהאיסלאם, על דיניו בנושאי אישות ומשפחה, קובע את נחיתות האשה, מצב הנשים הורע עוד יותר. אמנם גם בתקופה שלפני הכיבוש מצבן של הנשים היה נחות ביחס לזה של הגבר, אך עם הכיבוש הצרפתי והרצון לשמר את הזהות הערבית-מוסלמית, מצבן של נשים הוחמר והפיקוח עליהן הפך להדוק יותר.
הנשים הפכו ל'שומרות ומגינות' על האוכלוסיה כולה מפני השפעות המערב. הסדר הפטריארכלי קבע את מקומה של האשה בבית, בספירה הפרטית, וכל יציאה לספירה הציבורית נחשבה כחטא חמור ביותר. הבית והמשפחה הפכו ל"גן עדן של ערכים" כיוון שהיו נקיים מכל השפעה מערבית חיצונית. החברה, על מנת לשרוד, כבלה את האשה לבית, בכדי שתשאר טהורה ונטולת השפעות זרות. הספירה הפרטית הפכה למקום מפלט מפני המציאות הבלתי רצויה, והנשים רותקו לספירה זו בלי יכולת להשתחרר.
מצב זה השתנה בשנים האחרונות לקולוניאליזם. כאמור, המפגש בין שתי התרבויות לא הוליד אינטגרציה או אסימילציה, אלא יצר דיכוטומיה ביניהן והצמדות חסרת פשרות של האלג'יראים במורשתם. הבנתם של האלג'יראים את מצבם הנחות ביחס לכובשים הוליד את ההתעוררות הלאומית. התעוררות זו החלה דווקא מחוץ לגבולות אלג'יר, בקרב משכילים צעירים, שהחלו להפיץ את רעיונותיהם. החלה התארגנות לשחרור לאומי, התארגנות שהפכה מרעיון למעשה. הוחלט על פעילות אקטיבית בכדי להביא לשחרורה של אלג'יר מידי הכובשים.
על מנת להצליח במלחמה לשחרור היה צורך לגייס את האוכלוסיה כולה, שמחציתה היו נשים. בהדרגה החלו נשים להשתתף בפעילות המחתרתית נגד הכיבוש. פעילותן היתה מגוונת החל ממבשלות, אחיות, נותנות מחסה ללוחמים וכו' וכלה בלוחמות בפועל. נשים לוחמות אלו הפכו לסמל המהפכה והותירו חותם רב על המדינה, אולם לא לזמן רב.
לאחר השגת העצמאות היה נדמה כי מצבן של נשים משתפר וכן שאלג'יר כולה צועדת לעבר עתיד טוב יותר של שוויון ודמוקרטיה. נשים אמנם קיבלו הבטחה מיידית לעגן את זכויותיהן בחוק ולהכיר בהן כחברות שוות בחברה, זכות שהרוויחו ביושר הודות לפעילותן החשובה במהלך המהפכה, אולם בפועל המצב היה שונה.
הפחד מפני השפעות המערב וההתנגדות הנחרצת להן וכן המצב הכלכלי הקשה שאלג'יר נקלעה אליו אחרי המלחמה דחפו את העם לעבר הדת והמסורת. כוחו של הפונדמנטליזם התגבר והקריאה היתה להחזיר את הנשים הביתה. כיוון שהחוק בנושאי משפחה היה נתון בידי הדת, נוצרה סתירה במעמד האשה - החוק ראה בה כשווה לגבר, אולם הדת קבעה את נחיתותה (לדוגמא: גם אם מבחינת החוק אין להפלות נשים על רקע מיני במקום העבודה, הדבר לא מתממש כיוון שעל פי הדת לאשה אסור כלל לצאת מהבית, ועל כן לא תמצא בשוק העבודה).
הפער בין ההבטחה למציאות הוא רב. נשים הרוויחו את מקומן השווה בחברה בעקבות השתתפותן האמיצה במלחמה לשחרור אלג'יר, אך בפועל מעמדן הוא נחות ורק הולך ומתדרדר.

בעבודה זו אבחן את מצבן של נשות אלג'יר בשלוש תקופות שונות: תקופת הקולוניאליזם טרום המלחמה לשחרור, בתקופת המלחמה ולבסוף מצבן של נשות אלג'יר כיום.
החומר שהשתמשתי בו לעבודה הוא תיאורטי בלבד וכלל ספרי הסטוריה וכן מאמרים שונים בנושא המהפכה בכלל ובנושא הנשים בפרט. כיוון שאין באפשרותי לערוך ראיונות אישיים הבאתי בהמשך העבודה ראיון שנערך עם שתי נשים אלגי'ראיות, בו הן מתארות את חייהן לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה. ראיון זה ימחיש את השינוי שהתחולל במעמד הנשים באלג'יר במהלך המלחמה ואת הרגרסיה שבאה אחריה.
טענתי היא שקיים מנגנון אשר תמיד יחזיר את הנשים בסופו של דבר  הביתה וישמור על נחיתותן לעומת הגברים. כתוצאה ממנגנון זה נשים תמיד תשארנה שוליות בחברה ומשניות לגבר.
תופעה זו אינה יחודית לאלג'יר, או לחברה הערבית בכללה, אלא מתרחשת בחברות שונות ובתרבויות שונות. גם אם נדמה כי חלה פריצת דרך בנושא מעמד האשה, הרי שבפועל, אם בגלוי ואם בסמוי, האשה נותרת משנית ונחותה בחברה.
עבודה זו תסקור את אלג'יר כמקרה מבחן. מקרה זה הוא יחודי, כיוון שבתקופת המלחמה חל מהפך משמעותי במקומן של הנשים בחברה. הן קיבלו הכרה כחברות שוות בחברה ומילאו תפקידים שעל פי המסורת נחשבו לגבריים. הן לקחו חלק פעיל במאבק לשחרור והובטח להן שוויון מלא. אך מילים לחוד ומעשים לחוד. היינו מצפים כי אכן השתתפותן במלחמה תוביל לשוויון זכויות וחובות בחברה, אולם הדבר לא התרחש, אלא להפך, חלה נסיגה משמעותית במעמדן.
באלג'יר, המנגנון, שתמיד ישאיר את הנשים בעמדת נחיתות, הוא גלוי ואפשר להניח את האצבע בדיוק במקום שבו החל לפעול - הדת והתחזקות הפונדמנטליזם. לעומת זאת, במקומות אחרים בעולם מנגנון זה הוא סמוי ויוצר את האשליה ששום פעילות מכוונת לא נעשתה אלא שכך הוא הסדר הטבעי של הדברים.

תוכן העניינים:
מבוא
אלג'יר בתקופת הקולוניאליזם הצבאי
    הנשים האלג'יראיות בתקופת הקולוניאליזם
    התעוררות לאומית
המאבק לעצמאות 1954-1962
    הנשים במאבק לשחרור
    הרעלה כסמל
    הנשים כלוחמות
    התאוריה של פאנון
אלג'יריה לאחר המלחמה
    הבטחה לעומת מציאות
    הקוד המשפחתי
    התגברות הפונדמנטליזם והאלימות הדתית
    המאבק הפמיניסטי
סיפורן של שתי נשים לוחומות
סיכום
ביבליוגרפיה
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 28/02/2016
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>