|
עבודות [1-9] מתוך 251
:: [עמוד 1 מתוך 28]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
66334 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ההתייחסות בקרב העולים מאתיופיה כחברה רב תרבותית למחלת האיידס , 2001.
בחינת הגורמים העיקריים למחלת האיידס בקרב עולי אתיופיה והתייחסות העולים למצבם הבריאותי. |
| 5,905 מילים (כ-18 עמודים), 28 מקורות, 199.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העולים שהגיעו מאתיופיה במהלך שנות השמונים והתשבעים של המא הקודמת היו בלי תרבות, מסורת, אמונות ומנהגים שונים משל היהודים בישראל. נוסף לכך, רמתם המודרנית והבריאותית היתה שונה- כתושבי מדינה מהעולם השלישי הם לא הכירו את מערכת שירותי הבריאות המודרנית והשתמשו בעיקר ברפואה מסורתית אלטרנטיבית.
חלק מהם היו נגועים במחלת האיידס. על פי נתונים שיובאו להלן, אחוז הנשאים היה גבוה יחסית לאוכלוסיה בישראל ובעולם המערבי כולו. הסיבות לכך מגוונות: שירותי בריאות ירודים באתיופיה, חוסר מודעות בזמן המגע המיני, ביצוע קעקועים וטיפולים רפואיים "ברחוב", שלא על ידי רופא מוסמך ובאמצעות כלי טיפול מזוהמים (Noam, 1996).
העובדה כי חלק מהם, יחסית לאוכלוסית בישראל, היה נגוע באיידס יצרה דעה קדומה כאילו כל האתיופים נשאים. דעה קדומה היא יחס פאסיבי כלפי אדם בקבוצה; אפליה היא הוצאה מן הכח אל הפועל של הדעה הקדומה. בספרות המחקר מייחסים לדעה קדומה תכונות של עמדה. בדרך כלל שלילית, כלפי חברים בקבוצה חברתית נתונה, ולכן היא כוללת כוונה להתנהג בדרך מסוימת, אולם כוונה בלבד. בניגוד לכך אפליה היא התנהגות שלילית בפועל המכוונת כלפי יחידים אלה כגון פעולות של איבה, התעלמות, או תוקפנות. במילים אחרות, כאשר דעה קדומה באה לידי ביטוי בהתנהגות, היא נהפכת לאפליה. לדוגמא אדם בעל דעות קדומות כלפי נשים שאינו מקבל נשים לעבודה במשרד שהוא מנהל נוהג באפליה (Benita, 1992).
יש לציין גם שהטיפול בהם קשה. מטפלים ישראלים פגעו לא פעם ברגשותיהם לאחר שלא הבינו את המצוקה הנפשית והרמזים שנתנו האתיופים.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את הגורמים העיקריים למחלה ואת התייחסות העולים למצבם הבריאותי.
ראשי פרקים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. הקדמה- המאפיינים של יהודי אתיופיה
2.1 קליטה דתית עדתית
2.2 קליטה חברתית
2.3 שפה
2.4 משברי הגירה
3. מחלת האיידס בקרב העולים
3.1 מהי המחלה
3.2 הנשאים בישראל
3.3 מחלת האיידס בקרב עולי אתיופיה
3.4 דרכי הבעת המצוקה
3.5 המודעות וההתייחסות של האתיופים למחלה
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
המיתוסים בחברה האתיופית מייצגים אידיאולוגיות חברתיות ומשרתים אינטרסים חשובים. לחברה האתיופית מיתוסים רבים, כשאחד המיתוסים מדבר על בעל שביקש מאישתו לצעוק על מנת שיחשבו כי הוא בעל טוב.
את המפגש בין התרבויות השונות ניתן לתאר כהלם תרבותי המוגדר כאורח חיים לא מוכר. ניתן לראות זאת בהשפעת התרבות הישראלית על הגבר האתיופי, שהורגל לתרבות שונה מזו הישראלית. במיוחד איבדו זקני העדה והמגליץ' הרבה מכוחם, והקהילה אינה נותנת בהם אמון כבעבר, מכיוון שמוסדות המדינה החדשה לא נתנו להם סמכויות. אי-לכך על התרבות הקולטת להבין את החלק השלם (על פי גישת היחסיות התרבותית) מאחר וישראל היא מדינת מהגרים הטרוגנית, המפגש בין התרבויות יוצר קונפליקט. |
| |
| עבודה מס'
66225 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חסידי סאטמאר בארה"ב , 1998.
הצלחת חסידי סאטמאר בארה"ב לשמור על מבנה מגובש ומלוכד בתוך חברה פלורליסטית, מודרנית וקפיטליסטית |
| 7,188 מילים (כ-22 עמודים), 37 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
החרדים חיים בארה"ב כבר כמאתיים שנה. רבים מהם הגיעו לארה"ב עוד בשנות העליה ההמונית ממזרח אירופה אל אורח החיים שלה לא נשתרש כמו בישראל ודומה כי היה קרוב סופה של החסידות בארה"ב. צדיקים יידועי גם הגיעו אומנם לארה"ב אחרי מלחמת העולם הראשונה במיוחד מבני משפחת טברסקי, אבל המצב לא השתנה הרבה עד 1840 כאשר הגיע הרבי מליובאוויטש ולאחר מלחמת העולם השניה כשבאו ראשי שושלות חסידיות מהונגריה והתיישבו בניו-יורק (הרבי מסאטמר, הרבי מקלויזנבורג ועוד) (דיוויס,תשי"ד, 18-36). אולם תנופה רבתי קיבל הישוב לאחר מלחמת העולם השניה, עת הגיעו שרידי השואה ממזרח אירופה. יצויין כי בית הכנסת האורדוכסי הראשון החל לפעול בארה"ב בשנת 1920 (Gurock, 1996 ,266)
חסידי סאממטר מקורם בהונגריה. מייסד השושלת, רבי יואל מסאטמאר (סאטמאר היא שם עיירה במזרח הונגריה) יסד את השושלת במאה ה- 18, והיא נחשבת לחסידות המחמירה ביותר בענייני יהדות. כך לדוגמא נשות סאמטמאר מגלחות ראשן לאחר הנישואין.
הקהילה הסאטמרית, כחלק מן החברה העירונית, חשופה לגירויים מרובים בסביבתה, המביאים אותה לבדיקות חוזרות ונשנות של עולמה התוכני. במהלך הבדיקה מתגלעים פרדוקסים, יוצרים מבוכה ערכית והתנהגותית שלא ניתן להשאירה בלתי פתורה במצב זה. מתפתחים מנגנונים חברתיים להתמודדות עם האתגרים הפרדוקסליים, המאפשרים ללמוד על תהליך הבניית הגבולות (אלאור,1991 104-105).
קיום המתח שבין דפוסי החיים המסורתיים לבין הסביבה החילונית אינן מוכחש אצל החסידים. מורגש בהם הרצון להסביר את הפער שבין הדברות בתכנים ובהתנהגות מסורתיים לבין ההשתלבות בחיים העכשווים. החידוש הוא שהמתח אינו מתנסח במושגים דואליים, אלא מתגלם כפרדוקס. את התקשורת ביניהם הם מנהלים באמעצות פשקווילים (מודעות רחוב הניתלות כהרף עיין) בו מוזהרים הציבור "אזהרה חמורה ח"ו ה"י...).
החרדים אינם מנסים להתחבר לסביבתם מבחינה חברתית, אולם יחסי השכנות גורמים לעיתים לחיכוכים. בארה"ב החרדים גרים בשכנות לשחורים וללבנים. השכונות בהן מרוכזים חרדים בניו יורק הם בעיקר בורו-פרק, ברוקלין וכד', שכונות ענק שבהם גרים גם לא יהודים בעיקר שחורים. עובדה זו גוררת חיכוכים בעיקר בשל התנהגותם של השחורים, כאשר החרדים אינם מנסים להתערב בחייהם. השחורים, מעצם היותם לא יהודים יכולים, לפי ההלכה, לחלל שבת (פרידמן, תשל"ח 36-37).
לאור האמור, מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את אורח חייהם של החסידים מצר "סאטמאר" החיים בניו יורק: מגוריהם, אורחות חייהם, יחסם עם הסביבה וכו'. תכלית העבודה היא לענות על השאלה מדוע וכיצד הם מצליחים לשמור על תרבותם היחודית ולא להטמע אף עם חסידויות אחרות, שלא לדבר על יהודים מסוג אחר או אף גויים.
תוכן העניינים:
מבוא
החסידים והאורתודוכסים בארה"ב
- הומוגניות של הזרם האורתודוכסי
- עליונות ההלכה
מנהיגות הקהילה
- מבנה חברתי
- מקומות הישוב של חסידי סאטמאר
מערכת החינוך
- התפיסה החינוכית
- החינוך החרדי כמערכת שירות עירונית
יחסים בתוך המשפחה
- מחזור חיי המשפחה
יחסי הקהילה לממשל
יחס לזרמים אחרים ביהדות
- תאור הזרמים
- פעילות משותפת עם זרמים אחרים
- קבלה לחברה
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
ביהדות ארה"ב שלושה זרמים עיקריים: אורתודוכסים, קונסרבטיבים ורפורמים. קיים זרם נוסף- רקונסטרוקטיביים, שהוא יצור כלאיים של קונסרבטיבים ורפורמים.
הזרם האורתודוכסי מחויב להלכה. זרם דתי ולא אתני המסתמך על כתבי הקודש- "כזה ראה וקדש". הוא חי לפי מסורת בת מאות שנים ותפקידו של הרב כפוסק אחרון מוגדר בבירור. הזרם האורתודוכסי מייצג אמונה חזקה מבחינה הלכתית- ללא סייגים. קבלת עול מצוות ורצון לשלימות. אחוז האורתודוכסים בציבור היהודי הינו נמוך יחסית אך השפעתו רבה עד מאוד. כוחם הרב ניתן להם מרשת המוסדות שניבנו על ידם, ובעיקר המוסדות החינוכיים שהקמתם התאפשרה תודות למצבם הכלכלי השפיר. |
| |
| עבודה מס'
66192 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תקשורת בין תרבויות- ניתוח התקשורת בין שחורים ללבנים על פי הספר "שורשים", 2000.
סקירת המפגש הנוכחי ותוצאותיו הרגשיות והמעשיות על שתי התרבויות על פי הספר. |
| 6,299 מילים (כ-19.5 עמודים), 17 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
במשך דורות רבים נחשב העבד לקורבן של נסיבות תרבותיות כאשר תרבות כל העולם העתק והאף בימי הביניים צידדה במעמד העבדות. או ליצור נחות הראוי לשרת אחרים ולא ראו בה תופעה שלילית מעצם הקודים ההתנהגותיים של התרבות. עבדים קיבלו בדרך כלל את מצבם בכניעה, והדבר מוכח ממספרן הקטן של מרידות העבדים בתרבויות העתיקות. אומנם היו התמרדויות יחידות של עבדים, בשל התאכזרויות בעליהם, אולם תופעות אלו דוכאו ביד קשה ואכזרית.
העבד היה בד"כ זר בתרבות ששיעבדה אותו, אלא אם נידון לעבדות ע"י חברתו, נולד במסגרת חברתו, או בחר מרצונו בעבדות על מנת לזכות בטובת הנאה. במשך כל הדורות היו המלחמות מקור לא אכזב לעבדים שנישבו או שניתנו למנצחים כמס עובד. סוחר העבדים ניזון, שלא בעיתות מלחמה, מציד אדם, ביחוד מקבוצות אתניות חלשות, או נחשלות, והביא רווחים רבים לשודדים ולסוחרים. במאה ה-19 הפך ציד הכושים ביבשת אפריקה לשם מכירתם באמריקה ובמזה"ת, לעובדה בעלת השלכות מדיניות.
העבד נחשב לקנין אדוניו וניתן לחלופין ולמכירה; ואעפ"כ זכה למידה מינימאלית של הגנה בחברה. כזה היה גם מעמד השפחה, שנרכשה לעבודה ולהעמדת ילדים, עבדים לעתיד. היה סימון מיוחד לעבדים בתרבויות השונות. כך לדוגמא עבדי המקדשים סומנו בסמלי האלים של מקדשיהם. במסופוטמיה קועקע שם אדוניו על ידו הימנית של עבד ונזכרת גם תספורת מיוחדת. היו תרבויות שסימנו שבוי המלחמה בכוויות אש ועבדים פרטיים גולחו בצורה מיוחדת (VOGET, 1988).
לארה"ב הגיעו העבדים מרקע, תרבות ושפה שונים משל המקומיים. מפגש זה בין התרבויות היה קשה מנשוא עבור העבדים: הם לא יכלו להתבטא, רגשותיהם לא הובאו בחשבון וזלזלו בהם ובמורשתם.
מטרת העבודה הנוכחת היא לסקור את המפגש הנוכחי ותוצאותיו הרגשיות והמעשיות על שתי התרבויות, אולם בעיקר על התרבות השחורה תוך התבססות על התיאורים המופיעים בספר "שורשים" שחיבר נכד נכדו של קונטא קינטא, העבד השחור והמרדן שהובא מערבות אפריקה במאה השמונה עשרה.
ראשי פרקים:
מבוא
תקשורת בין תרבויות
2.1 תרבות
2.2 תת תרבות
2.3 תקשורת
2.4 השפעת השפה על קליטה תרבותית
ניתוח הספר
3.1 העבדים כחפץ העובד לסוחר
3.2 תקשורת בין העבדים
3.3 חיי המשפחה
3.4 ניסיונות מרד
3.5 יצירת פרנויה אצל העבדים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: עבודה זו כוללת בתוכה את תוכנה של עבודה מס' 20630.
מתוך העבודה:
בכל מקום על פני היקום קיימת החלוקה בין כוחות שונים שניתן לסווגה באופן כללי ל'רוב' ול'מיעוט'. חלוקה זו קיימת בכל הרבדים, החל מן החלוקה העולמית למרכז ופריפריה כלה בחלוקה החברתית. המרכז הוא מוקד עוצמה אשר לרוב הקונסנזוס הלאומי ניזון ממנו. ניתן לומר כי הרוב מאיש על ידי מוסדות מרכזיים ואליטות המנסות להבטיח את נאמנותן של הקבוצות הפריפריאליות כאשר ממנו זורמים המידע, הערכים, הנורמות והכללים (גלנור, 1985: 122). |
| |
| עבודה מס'
66150 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
קבורת עולים מחבר המדינות , 2001.
בחינת מנהגי הקבורה בקרב העולים מברית המועצות |
| 4,908 מילים (כ-15 עמודים), 20 מקורות, 188.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
דפוסי הלוויה המערביים הושפעו בארבע היבטים:
1) טיפול בגופה
2) כלי הקיבול של הנפטר
3) מקום טכס הקבורה
4) נוהלי הלוויה.
ראשית, ההכנות המסורתיות של הגופה על ידי קרובי משפחה וידידים הוחלפו במאה התשע-עשרה על ידי אנשים שאינם בני משפחה, אשר לקחו על עצמם תפקידים מסורתיים נוספים של המשפחה, והפכו תוך כדי כך "לקבלנים". מספר מאפיינים נוסף השתנה במשך השנים במיוחד בכל הנוגע להבדלים בין התרבות המערבית לשאר התרבויות.
העולים שהגיעו לישראל היו בעלי אופי שונה מבחינה דתית ותרבותית ולכן בעלי מנהגי קבורה שונים. מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מה השתנה במנהגי הקבורה לאחר עליית העולים לישראל: כיצד השפיעה התרבות והממסד הדתי בישראל על מנהגי הקבורה.
תוכן העניינים:
מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 מאפייני העליה
רקע תאורטי
2.1 דפוס אבל
2.2 קבורה שלא על פי הדת היהודית
2.3 קישוטי הקבר
2.4 דוגמא לשינוי מנהגי קבורה מההגירה לארה"ב
2.5 השערות המחקר
מתודולוגיה
3.1 אוכלוסית המחקר ושיטת המדגם
3.2 המשתנים
3.3 שיטת הניתוח
הממצאים
4.1 מספר המתנות לפי גיל
4.2 מספר המתנות כפונקציה של מקום עליה
4.3 נוסח הכיתוב על המצבה
4.4 צבע הכיתוב
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
העליה לישראל שונה במהותה מההגירה במובנה המקובל בשל המימד הרעיוני רגשי הקשור בה. דבר זה משפיע על ציפיות העולה לשייכות ולקשר מחד, ועל מחויבות החברה הקולטת לסייע לתהליכים אלה מאידך (רוזנבאום 1991: 12).
הגירה מהווה שינוי בסביבה הפיזית החברתית והתרבותית של העולה ולכך יש השפעות על התפקוד האישי והבינאישי של הפרט ו\או על הקבוצה. איזנשטט (1987: 18) בגישתו הסוציולוגית מציין את הפגיעה בביטחון האישי והחברתי של הפרט כפרי הניתוק מגורמי התמיכה הנורמטיביים של היחיד: משפחה, חברים, שכנים- דהיינו אובדן הקשר עם מבנים חברתיים. הוא מגדיר הסתגלות בהגדרה דינמית כפעולת גומלין בין העולה לסביבתו החברתית הבאה לידי ביטוי בשלושה מדדים:
1. התפזרות העולים בכל התחומים המוסדיים.
2. הזדהות העולים עם המערכת של החברה הקולטת.
3. היקף נרחב של מגעים חברתיים. |
| |
| עבודה מס'
66149 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חינוך לאזרחות- המקרה של עולי אתיופיה, 2000.
התייחסות למוסד השמגלוץ' בקהילת עולי אתיופיה |
| 2,783 מילים (כ-8.5 עמודים), 10 מקורות, 168.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בחודש ינואר 1998 היינו עדים להפגנת כח, שביטאה חוסר כח של עדת עולי אתיופיה בארץ. הדבר היה בשל היחס הכללי אליהם,ומה ששבר את גב הגמל היו תרומות הדם שהושמדו. הדם אצל האתיופים אינו רק אמצעי לקיום הגוף אלא חלק מהנפש ולכן יש לו חשיבות מרובה יותר.
אני הזדעזעתי אישית מהסיפור ולכן החלטתי להרתם, כאזרח מהשורה לעזור להם. כחלק מפעילויותי אני מדריך, לאור השכלתי כשוטר, בקורס של דיינים אתיופים (כאזרח ולא כשוטר).
לאחר כחודש שבו פעלתי בקורס, הופיעה כתבה על הנושא, של הכתבת ניקול קראו "ברוך, השמגלה מרמלה" (הארץ 30.12.1997), העולה מהמאמר הוא כי יהודים אלו תויגו בצורות שונות, בשל ההבדלים התרבותיים, בשל חוסר ידיעה את מנהגיהם, וכן בשל חוסר ודאות לגביהם.
על פי הכתבה, ניסיון הקליטה של יהודי אתיופיה לא עלה יפה. המדובר הוא גם במרכזי העולים וגם בערים בהן התיישבו. כתוצאה מכך מנסה המערכת הביורוקרטית להחזיר לקהילה מעט מהמוסדות שלמה מהעבר עם כל הנורמות והערכים המתלוים עליה, על מנת לרכך את קליטתה בישראל. החזרת השמגלוץ' לקהילה היא אחד הנסיונות האחרונים לכך.
תוכן עניינים:
מבוא
מצבם של האתיופים
תאור הפעילות
האזרח והחוק
מפגש תרבויות
אזרחות
החברה הפלורליסטית
רשימת המקורות
מתוך העבודה:
ישראל הינה מדינה דמוקרטית, בה יש לכל אחד זכות להביע את דעתו. למרות זאת בנושא יהודי אתיופיה שנים רבות הממשלה לא התירה לפרסם פרטים על המבצעים, מחשש כי יבולע ליהודים באתיופיה, דבר שרבים ראו בו פגיעה בדמוקרטיה. לדוגמא חילופי השלטון באתיופיה (1982) יצרו מציאות חדשה ועדינה ביחסי ישראל-אתיופיה. רבים חששו להרעת מצבם של בני העדה, הן בשל השלטון המרקסיסטי והן בשל המצב הפנימי המעורער באתיופיה. לאחר החלת חוק השבות על יהודי אתיופיה הוגברו לחצי הוועדים והפעילים על ממשלת ישראל והסוכנות היהודית כדי שינקטו במעשים שיביאו לעליית קבוצות גדולות של בני העדה לישראל. הוועד בישראל נקט בדרך כלל במפגשים שקטים ופעולות ללא פרסום, מחשש להכשלת מבצעי העלייה. חלק ניכר מהפעילות התרכז בסיוע לעולים שכבר הגיעו לארץ. |
| |
| עבודה מס'
65611 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אומנות הרעלה ותכשיטי הגוף אצל הבדויות בסיני כביטוי למסורת השבטית, 1993.
השימוש שלהם, ממה הן עשויים, תפקידים ותפקודם. |
| 3,472 מילים (כ-10.5 עמודים), 15 מקורות, 168.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
העבודה הנוכחית תעסוק בשני אובייקטים קרובים למדי- הרעלה והתכשיטים של הנשים הבדואיות- השימוש שלהם, ממה הן עשויים, תפקידים ותפקודם.
תכלית העבודה היא להסביר את יעודן בחברה הבדואית השבטית ולהסביר מדוע חפצי אלו ספציפיים לבדווים, וכה חיוניים להמשך המסורת הבדווית.
תוכן העניינים:
1. מבוא ומטרת העבודה
2. האחריות להתעטפות
3. הרעלה כסמל חברתי
4. משמעות חברתית של התעטפות
5. דוגמאות לרעלות ותכשיטים
5.1 תכשיטי הנשים
6. שילוב רעלה עם תכשיט
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
על מי האחריות להתעטפות בתוך הבית; על מי האחריות כשהאישה מחוצה לו?
מאחר והאישה עשויה להמצא לא עטופה בביתה, האחריות מוטלת על הנכנס לוודא כי תהיה עטופה, במידה והנכנס זר למשפחה. כאשר האישה יוצאת מפתח ביתה האחריות לא לפתות את כל הזרים המאמינים מוטלת עליה. נאסר עליה באופן מפורש להזכיר את מיניותה ונשיותה לא הדיבור, לא בהליכה ולא מלבושים, ובכך לא לפתות את המאמינים לדבר עבירה. על המלבושים להראות בצורה נאותה, כלומר עליה להיות עטופה ומכוסה, למעט אותם איברים שהכרחי לגלותם.
נקודה נוספת לציון היא אבחנה באחריות בגילאים שונים. בתהליך ההתעטפות בסורת האור נאמר: מותר לגלות פניהם לבעליהן אבותיהם או אבות בעליהן, בנותיהן ובני בנותיהן, אחותיהן או בני אחיהן או בני אחיותיהם, ונשותיכם שפחותיהם עבדיכם הזקנים מחוסרי כח הגברא או ילדים זרים שאינם מבחינים בענייני מין, ואסור להם לפשק את רגליהם בצורה שתגלה את מה שהן מכסות. כלומר: מופיעה רשימה ארוכה בפניהן אחראית האישה לוודא כי הדבר מתבצע כיאות (בפני ילד אין חובה שהרי אין לו יצר) . |
| |
| עבודה מס'
65396 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
שמיטה ויובל במקרא ובמסופוטמיה- השוואת הכללים והחוקים, 2001.
תיאור ודיון בתקנות מישרים ודרור במסופוטמיה, באלף השלישי תוך כדי ההשוואה לדין העברי. |
| 6,686 מילים (כ-20.5 עמודים), 17 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
בתרבות המסופוטמית עדים אנו למספר חוקים סוציאליים אשר נחקקו בתקופה זו, ביניהם חוקים המוטלים על העניים ועל בעלי הקרקעות. חלק מחוקים אלו הוטמעו בתרבות היהודית ובתנ"ך, והעבודה הנוכחית תעסוק בשניים: השמיטה והיובל. בשני מועדים אלו ישנם שמיטת חובות לחייבים מחד, ומאידך כל הקרקעות חוזרות לבעליהם המקוריים. אלו הן מצוות בעלי היבט סוציאלי ומטרתן היא גם ליצור סדר בנושא המקרקעין.
הנוהל המשפטי, שהיה מקובל במזרח הקדמון, התייחס בדרך כלל למונחים "חוק", "משפט" או "דין", אשר היוו את קווי ההנחיה למתן פסק-דין בכל עניין שהובא בפני השופט. חוקים אלו נאספו בקבצים משפטיים, אשר נוסחו לצד מקרים אשר הובאו בפני השופט. החוקים האחרים, אשר הגיעו לידינו מתוך תעודות משפטיות ומכתבים, העוסקים בענייני משפט, נכתבו בידי פקידים או אזרחים, כגון: חוזים ושטרי בעלות על קרקע, חוזים מסחריים, שטרי כספים ושטרי אישות.
בהתייחסותנו למונח 'מסופוטמיה' הרי כוונתנו היא לתרבויות העתיקות במזרח הקדמון, במסופוטמיה, אשר כללו את עיראק, טורקיה, סוריה וארץ ישראל, עוד מהאלף הרביעי שלפני הספירה. התעודות והכתבים המשפטיים, אשר היוו את הבסיס החוקי ואת האישור לביצוען פעולות שונות, הסדירו את מערכות היחסים שבין אדם לחברו ושיקפו למעשה את מנהגי המשא ומתן וכן מנהגי חברה שונים אשר היו נהוגים בתקופה המדוברת, כפי שניתן לראות ולהתרשם ב"תעודות נוזו/נוזי". מתוך תעודות משפטיות אלו ניתן ללמוד כיום, בדיעבד, על המנהגים השונים אשר שהיו נהוגים בעבר, עוד מתקופת האבות. תעודות הן התגלו בעיר נוזו שבמזרח עיראק, ליד נהר החידקל. העיר הייתה מרכז חורי במאה ה-16 לפני הספירה.
מנהג של שמיטת כספים, בשנה מסוימת, נהוג היה באזור מסופוטמיה, כשבנוסף למנהג זה היה גם מנהג שנת השמיטה, לכן, סבורים חלק מהחוקרים, כי חוקי תורה אלו לקוחים למעשה מהחוקים אשר היו נהוגים עוד במסופוטמיה. מספר תקדימים, שהיו בחוקים שונים, היוו את הבסיס להשערה זו, לכן השערה זו אינה חסרת בסיס לחלוטין. HELLO (1977) מראה כיצד רעיון השמיטה דומה לחוקים שונים, שנחקקו במסופוטמיה בתקופה העתיקה, שהיו הבסיס לחלק מחוקים הסוציאליים. כשבין חוקים אלו קיים גם דמיון תחבירי וסמנטי.
ראוי להוסיף שקיים דמיון נוסף, המתייחס לקשר שבין חוקי התורה לחוקים מתקופת שושלת סרגון(1).
העבודה הנוכחית תעסוק בתקנות מישרים ודרור במסופוטמיה, באלף השלישי תוך כדי ההשוואה לדין העברי, וכן לבדוק האם החוק הסוציאלי של שמיטה ויובל, מקורם בחוק השומרי.
---------------------------------------------------------------------
1. William W. Hallo (1977) "New Moons and Sabbaths: A Case Study in the Contrastive Approach" p 18
תוכן העניינים:
מבוא
זכויות האזרח במסופוטמיה
חשיבות זכויות האדם בממלכות המסופוטמיות
מנהגי שחרור עבדים
תקנות המלך עמיצדוקה
השמיטה והיובל בתורה
השמיטה במסופוטמיה
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
במשך דורות רבים נחשב העבד במסופוטומיה לקורבן של נסיבות אומללות או ליצור נחות הראוי לשרת אחרים ולא ראו בה תופעה שלילית מעצם הויתה . עבדים קיבלו בדרך כלל את מצבם בכניעה, והדבר מוכח ממספרן הקטן של מרידות העבדים. אומנם היו התמרדויות יחידות של עבדים, בשל התאכזרויות בעליהם, אולם תופעות אלו דוכאו ביד קשה ואכזרית.
העבד היה בד"כ זר בחברה המסופוטמית ששיעבדה אותו, אלא אם נידון לעבדות ע"י חברתו, נולד במסגרת חברתו, או בחר מרצונו בעבדות על מנת לזכות בטובת הנאה. |
| |
| עבודה מס'
65115 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ערוצי תקשורת חדשים ותפקידם החברתי, 2000.
סקירת תפקידם של הערוצי התקשורת החדשים, תוך התמקדות על האינטרנט, כמכשיר תקשורתי המשנה את הקשרים החברתיים. |
| 2,698 מילים (כ-8.5 עמודים), 8 מקורות, 138.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
האינטרנט הן כדימוי פופולרי והן כטכנולוגיה, מציע מקום חדש לבדיקה וחוויה של מושג העולם ואת עמדתה של המערכת מסוג זה בפוסטמודרניזם. השפעת האינטרנט יכולה להיות בכמה תחומים: כלכלית, חברתית, תרבותית, אתנית ועוד.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את תפקים של הערוצי התקשורת החדשים-תוך התמקדות על האינטרנט, כמכשיר תקשורתי המשנה את הקשרים החברתיים.
בסיום יוצע מחקר על מנת לבדוק האם אכן האינטנרט משנה את פני החברה, כפי שיסקר להלן.
ראשי פרקים
1. מבוא
2. הקדמה-תקשורת והטמעת חידושים
2.1 מהי תקשורת
2.2 מודלים המערבים פנאי
3. השפעת האינטרנט על פנאי, תרבות ותקשורת
4. הצעה למחקר
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
תקשורת משולה למערכת כלי הדם במערכת החברתית. אם קיומה של תקשורת הוא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת חברתית (איך אפשר היה לנהל חברה ללא תקשורת?) הרי שמתן משמעות לאקטים תקשורתיים על ידי הפרטים הפועלים במערכת הוא התנאי המספיק לקיומה של תקשורת. תקשורת כיחסי גומלין במערכות החברתיות היא הצד החברתי שלה, ואילו המשמעות הניתנת לו על ידי על פרט ופרט היא הצד הפסיכולוגי שלה.
באופן ספציפי יותר ניתן לאפיין תקשורת מן הבחינה הפסיכולוגית ככל אירוע עצם, התנהגות וכיו"ב שאדם:
1.תופס אותו כנושא משמעות מעבר לעצמו.
2.מייחס לו כוונה תקשורתית. |
| |
| עבודה מס'
65062 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
תקשורת בין תרבויות, 1998.
בחינת התקשורת בין תרבות אינדיבידואלית מול תרבות קולקטיביסטית באמצעות הספר "עונת הנדידה אל הצפון"\אל טייב צאלח. |
| 5,889 מילים (כ-18 עמודים), 27 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
אוכלוסיית העולם מחולק לפי טיפולוגיות רבות. טיפולוגיה אחת היא התרבות.
התרבות מוגדרת כ "מורשת עממית" (מילון פונטנה למחשבה מודרנית). לתרבות מאפיינים רבים, ובניהם התקשורת בין הפרטים בתוך התרבות והתקשורת כלפי חוץ. HALL (1983) לדוגמא מדגיש את הקשר בין תרבות ותקשורת וטוען כי סגנון התקשורת של אנשים משקף את סגנון חייהם. הצורה שסה אנשים מתקשרים עם הזולת, יכולה לקבוע רבות לגבי התנהגות התרבותית בהווה והתפתחותה בעתיד.
בעבודה הנוכחית אנסה לבדוק תקשורת בין שתי תרבויות: האחת אינדיבידואליסטית כמו החברה הבריטית המערבית, למול החברה הסודנית, שהיא חברה מוסלמית קולקטיביסטית. כפי שיובהר להלן התרבות האינדיבידואליסטית רואה ביחיד ובחופש הפרט את העיקר, כל אדם דואג לצרכיו האישיים שלו בצורה הטובה ביותר, פועל יוצא מכך- מטרותיה של כלל הקבוצה יעלו. לעומת זאת בשיתופיות- אדם מצוה ממנו לוותר מעט על צרכיו לטובת הכלל כדי שרווחת הקבוצה תעלה. התרבות הקולקטיביסטית מדגישה את חשיבות הצלחת הקבוצה ביחס ליחיד.
בחרתי בנושא זה היות ואפילו במאה ה- 21 אנו שומעים על אינוס נשים בתרבויות המזרח, אפליה מחפירה כלפיהן ועוד. הדבר אינו נובע, להערכתי, מרוע לב, אלא מדרישות הפונקציונליות של החברה הסובבת אותם, וכן מקצר תקשורתי עם המערב הנאור שלמד במשל שנים רבות כיצד להפוך את האישה, למרות חולשתה הפיזית, לשוות זכויות. היעדר תקשורת זו היא המנציחה את מעמד האישה כנחותה.
העבודה תסקור ראשית את התאוריות הקיימות בנושא התרבות והתקשורת ומה שבניהן. לאחר מכן יסקר הסיפור "עונת הנדידה אל הצפון" שמחברו הוא אל חטיב ולמעשה מספר זאת על בן כפרו שיצא ללמוד באנגליה, הכיר שם בחורה אנגליה ולבסוף, בגלל העדר תקשורת משותפת רצחה.
לסיכום תובא הערכה ורפלקציה של התאוריות מול הסיפור עצמו.
תוכן העניינים
1. מבוא
הצגת הנושא
מטרת העבודה
2. סקירת הספרות
מהי תקשורת
אידיבידואליזם מול קולטיביזם
3. ההבדלים בין התרבות הנוצרית (אנגלית) למוסלמית (סודנית )
הבדלי תרבות
4. ניתוח טקסט ספרותי
הסופר והרקע
תאור הסיפור
מעמד האישה בדת המוסלמית מול הנוצרית
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
תקשורת משולה למערכת כלי הדם במערכת החברתית. אם קיומה של תקשורת הוא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת חברתית (איך אפשר היה לנהל חברה ללא תקשורת?) הרי שמתן משמעות לאקטים תקשורתיים על ידי הפרטים הפועלים במערכת הוא התנאי המספיק לקיומה של תקשורת. תקשורת כיחסי גומלין במערכות החברתיות היא הצד החברתי שלה, ואילו המשמעות הניתנת לו על ידי על פרט ופרט היא הצד הפסיכולוגי שלה (גרון, 1993). |
| |
|
|
