|
עבודות [73-81] מתוך 975
:: [עמוד 9 מתוך 109]
|
|
<< עמוד קודם ::
עבור לעמוד: 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
62215 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אי שוויון בשוק העבודה בין נשים וגברים בישראל למול החקיקה השוויונית, 2000.
הבדלי התעסוקה בין נשים וגברים בישראל. |
| 8,688 מילים (כ-26.5 עמודים), 14 מקורות, 208.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. נתונים אודות מעמד האישה
3. תיאוריות על שוויון
4. גישות שונות לאפליה
4.1 כיצד מבוטאת האפליה
4.2 הגדרות משפטיות
4.3 בחינה משווה של הגדרת האפליה
5. המאמץ החוקי והחברתי לצמצום הפער
5.1 היסטוריה חקיקתית
5.2 חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
6. החקיקה בעולם
7. סיכום העבודה
8. ביבליוגרפיה
מבוא
עיקרון שוויון הזכויות במדינת ישראל מעוגן במערכת המשפט מאז קום המדינה.
מגילת העצמאות, באין חוקה לישראל, נחשבת למסמך הקרוב ביותר לחוקה, ובה הוצהר כי "אין להפלות אדם בשל מינו" (מגילת העצמאות 1948 - סימן 2). "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לאזרחי בלי הבדל, דת, גזע ומין".
ב-1951 חוקקה הכנסת את "חוק שוויון זכויות האישה". חוק זה עיגן את שוויוניות מעמד האישה במשפט ובהורות. מספר חוקים חוקקו לאחר מכן, המסדירים נורמטיבית את מעמד האישה.
המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה נובע מההכרה הכללית בזכותן של קבוצות מיעוט בכלל, ושל נשים בפרט, לשוויון פוליטי וכלכלי בחברה1. מדיניות זו באה לידי ביטוי החל בשנות ה-50' באמנות בינלאומיות ובחקיקה של מדינות שונות. כאמור, מגילת העצמאות של ישראל הגדירה מפורשות את הכוונה להבטיח לכל אזרחי המדינה הגנה כנגד כל צורת אפליה ושם נכתב "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין".
מאחר ומדינת ישראל קמה בשנת 1948, ואת הנחותיה הבסיסיות נטלה מן המשפט האנגלי, וזאת בשל השפעת המנדט ומשום כך נולדה לתוך עולם משפטי הרואה בקבוצות מיעוט ובנשים "בני אדם".בנוסף המדינה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, תקופה שבה הלך הרוח הבינלאומי לא ראה בעין יפה כל אפליה מטעמי גזע ומין וראה צורך בשוויון אנושי.
מאידך, מתבסס המשפט בישראל גם על המשפט העברי ההלכתי, ומכאן נוצרת דיכוטומיה בתחום שוויון נשים בפני החוק, ובית המשפט עומד בפני בעייתיות שמצריכה שילוב בין ישן לחדש בהתאמה לרוח התקופה. קושי רב קיים במערכות המשפטיות לפעול בתחום הפרטי למניעת אפליה. אך בתחום האפליה בעבודה הושם דגש רב יותר, משום שאפליה בעבודה מקרינה על תחומים אחרים בחיים. אך למרות כל אלו, עדיין קמים ומופיעים מקרים של אפליה בעבודה, ובעיקר אפליה על רקע מיני, ופגיעה בנשים הנובעת מאפליה.
מערכת המשפט בישראל מאופיינת בנטייה ברורה להגנה על נשים מפני כל אפליה לעיתים אף בצורה קיצונית בהשוואה למדינות אחרות, על-מנת לבלום ולמגר כל גילוי של אפליה בעבודה כלפי נשים.
המציאות מוכיחה שקיים קושי רב בכך המצריך חקיקה ברורה שתקל על ההתמודדות הפרטנית של בתי-המשפט בנושא של אפליה בעבודה בעיקר על רקע של אפליית נשים לעומת גברים.
עבודה זו תעסוק בהבדלי התעסוקה בין נשים וגברים בישראל.
על פי מחקרים ( 1998 , HABERFELD) נמצא כי משלחי היד של האישה שונים באופן מובהק משל הגבר, מסיבות של שוני תעסוקתי, למרות מאמצים חוזרים ונשנים של שדולות והמחוקק עצמו, לצמצם את הפער. הדבר מתבטא באפליה גם בקידומן בסולם הדרגות, וגם בעיסוקים אליהן הן פונות או מתקבלות.
העבודה הנוכחית תסקור את התיאוריות והגישות הנורמטיביות לנושא, כולל הפסיקה.
בין השאר העבודה תכלול את:
הגורמים לאפליה
תפיסות רעיונית של אבחנה משווה
החקיקה והפסיקה
משפט משווה
------------------------------------------------------------------------------
1. פרנסיס רדאי - מעמד האישה בחברה ובמשפט, סטריאוטיפים ואפליה עמוד 66.
|
| |
| עבודה מס'
62111 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אקטיביזם שיפוטי וביקורת שיפוטית, 2003.
מה הם וכיצד באים לידי ביטוי בישראל? |
| 2,035 מילים (כ-6.5 עמודים), 5 מקורות, 138.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ראשי פרקים
מבוא
1. מתודולוגיה
2. התפתחותה של הביקורת השיפוטית, האקטיביזם השיפוטי ויישומיהם
3. הביקורת השיפוטית והאקטיביזם השיפוטי בישראל
4. סוף דבר
5. ביבליוגרפיה
מבוא
בעבודה זו אנסה להבהיר ולהגדיר מהי ביקורת שיפוטית ומהו אקטיביזם שיפוטי לעומת פעילות
שיפוטית אחרת, באיזה אקלים התפתחו ובאיזה אקלים פועלים באופן כללי ובאופן פרטיקולרי
במדינת ישראל.
העבודה נעשית תוך ערנות לאקטואליות של הנושא אור ל"מהפיכה החוקתית" שעדיין הולכת
ומתרגשת עלינו.
|
| |
| עבודה מס'
62071 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אימתי חופש הביטוי גולש לעבר עבירה פלילית, 2003.
ניתוח פס"ד כהנא, בדנ"פ ג'בארין ועוד. |
| 11,190 מילים (כ-34.5 עמודים), 32 מקורות, 298.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. שאלת המחקר
ג. השיטה
חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות - אימתי הפגיעה בפרטיות עבירה פלילית
א. רקע
ב. הגנת הפרטיות למול הזכות לדעת
ג. הרקע לחקיקת חוק הגנת הפרטיות
ד. חוק הגנת הפרטיות - מגמות
ה. הקביעה בדבר היות הפגיעה בפרטיות עבירה פלילית
חופש הביטוי והסתה
א. הדיון בהסתה בעקבות רצח רבין
ב. קו הגבול בין ביטוי לבין הסתה כעבירה פלילית בחברה הישראלית
ג. לסיכום
עבירת "המרדה" מול חופש הביטוי בחברה דמוקרטית
א. בית משפט השלום
ב. בית המשפט המחוזי
ג. טענת באת כוחה המשיבה בעליון
ד. מידת ההגנה המוענקת ליציבות המשטר - השופט גולדברג
ה. נימוקי הנשיא א' ברק בע"פ 6696/96
ו. דברי השופט ת' אור בדנ"פ 1789/98: עבירות ההמרדה ומעמדן ביחס לחופש הביטוי
חופש הביטוי הגולש לעבירה פלילית
א. טענת סנגורו של ג'בארין
ב. דעת השופט ת' אור
ד. דעת השופט י' טירקל
ד. דעת השופט י' קדמי
סיכום
א. הגבלות על חופש הביטוי בשנים האחרונות
ב. מה בין כהנא לג'בארין תמצית דעת השופט אור
ביבליוגרפיה
ב9.5.01 - קיימה ועדת חוקה דיון בהצעת חוק העונשין1, שהוגשה ע"י משרד המשפטים בעקבות
פסה"ד בדנ"פ ג'בארין .2
הצעת חוק העונשין (איסור הסתה לאלימות) מהווה לכאורה סכנה לחופש הביטוי מהטעמים
הבאים:
הצעת החוק זו היא גורפת ועלולה לפגוע בחיוניות השיח הציבורי החופשי. אין להתיר לשלטון
להתערב באופן בוטה בחרותו של האזרח לבטא דעות בלתי מקובלות, ואף כאלה המזעזעות את נימי
החברה. די בהוראות החוק הקיימות כדי להגן על החברה מפני יסודות, העלולים לערער את
אושיותיה, ואין להוסיף עליהן.
הצעת החוק באה להחליף את העבירה שבפקודת מניעת טרור משנת 1948, האוסרת על פרסום דברי
שבח, אהדה או עידוד למעשי אלימות, העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו. זאת בעקבות
הפרשנות המצמצמת של העבירה, כפי שנקבעה בפסק הדין בדיון נוסף ג`בארין. אך הצעת החוק
מרחיקה לכת הרבה מעבר לקבוע בעבירה, אותה היא באה להחליף, והיא גורפת, כוללת ועמומה.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כעבירה שעונשה חמש שנות מאסר, שני מעשים אלה:
1. פרסום קריאה למעשה אלימות בגוף או ברכוש.
2. פרסום דברים, שיש בהם כדי להסית למעשה אלימות בגוף או ברכוש, לרבות דברי שבח,
אהדה או עידוד למעשה אלימות.
בעוד שהעבירה, הקיימת בפקודת מניעת טרור, מתייחסת אך ורק למעשי אלימות חמורים כנגד
הגוף (גרימת מוות או חבלה), העבירה המוצעת מתייחסת לביטוי, הקשור לכל מעשה אלימות שהוא
- הן כלפי הגוף והן כלפי רכוש - תהא דרגת חומרתו של מעשה האלימות כאשר תהיה. על האופי
הגורף והבלתי סביר של ההצעה יעיד אף העונש, שנקבע לעבירה המוצעת - חמש שנים. כך ייווצר
מצב, לפיו מי שמביע אהדה למעשה תקיפה או לפריצה לרכב, עשוי להיענש בעונש, הגבוה פי שניים
ממבצע העבירה עצמה.
חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, והוא מעוגן כיום בחוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו. המשפט הפלילי הוא מכשיר רב עוצמה, שמעמיד אדם בסכנת מאסר ובהטלת כתם של
הרשעה פלילית.
במיוחד רבה סכנתו בהקשר של חופש הביטוי. ריבוי עבירות ביטוי רחבות בספר החוקים ואכיפה
מוגברת שלהן עלולים לגרום ל"אפקט מקפיא", שירתיע אנשים מלהתבטא בחופשיות.
המבחן המסורתי, המקובל במשפט הישראלי מאז שנות ה50 --, הוא שמוצדק להגביל את חופש
הביטוי במדינה דמוקרטית אך ורק כשנשקפת סכנה בדרגת הסתברות גבוהה (ודאות קרובה),
שכתוצאה מן הביטוי תתרחש פגיעה בביטחון המדינה או בסדר הציבורי.
הצעת החוק סוטה באופן משמעותי ממבחן זה. בחלופה הראשונה של העבירה - פרסום קריאה
למעשה אלימות - אין התייחסות כלל לסיכוי כלשהו שכתוצאה מן הקריאה אכן תתרחש אלימות.
כך, למשל, קריאה ממניע דתי להשמיד בשר חזיר בשל היותו טמא, אף שברור, על פי זהות הדובר,
תוכן הדברים והקשרם, שאין בהם שום סיכוי להביא לעשיית המעשה - תחשב עבירה. אף בחלופה
השנייה, שמתייחסת לדברים שיש בהם כדי להסית לאלימות, מוצע להסתפק בבחינת תוכן הדברים
ונסיבות הפרסום, בהתעלם מן השאלה אם היה סיכוי ממשי לכך שכתוצאה מן הביטוי אכן תתרחש
אלימות.
חופש הביטוי מעוגן כיום בזכות לכבוד האדם, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך על
כל תיקון חדש לחוק לעמוד בדרישות חוק היסוד. הצעת החוק פוגעת למעלה מן הנדרש בחופש
הביטוי, ולפיכך היא בלתי חוקתית.
דיני העונשין הישראליים משופעים בעבירות ביטוי רחבות, שאינן מתיישבות עם חופש ביטוי במדינה
דמוקרטית, ומן הראוי לבטלן.
לאחרונה, בפסק הדין בדיון נוסף כהנא3, אימץ בית המשפט העליון פרשנות מרחיבה של עבירת
ההמרדה. בנוסף לכך כולל חוק העונשין את עבירת השידול, האוסרת להביא אדם אחר לידי עשיית
עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה או בהפצרה.
לפיכך אין צורך ואין מקום לאימוץ העבירה החדשה, שהיא רחבה, גורפת ועמומה, ונשקפת ממנה
סכנה ממשית לשיח פתוח וחופשי במדינה דמוקרטית.
שאלת המחקר ומטרתו
אימתי חופש הביטוי גולש לעבר עבירה פלילית לאור פסקי הדין האחרונים?
על מנת להשיב לשאלה ולהגשים את מטרת המחקר אערוך דיון בסוגיה לעייל לאור:
1. דנ"פ 8613/96 ג'בארין נ. מ"י, פ"ד נד (.211 193, (5
2. דנ"פ 1789/98. מ"י, נ. בנימין כהנא.
3. אולם בטרם אגע בפס"ד החשובים והעקרוניים הנ"ל, אדון בנושאים:
* חופש הביטוי והסתה, והשפעת רצח רבין על נושא זה.
* חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות, אימתי הפגיעה בפרטיות- עבירה פלילית.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס` 58) (איסור הסתה לאלימות) התשס"א .2001
2. (דנ"פ 8613/96 ג`בארין נ` מ"י, פ"ד נד (211). 193, (5
3. דנ"פ 1789/98. בפני: כבוד הנשיא א' ברק; כבוד המשנה לנשיא ש' לוין; כבוד השופט ת' אור; כבוד השופט א' מצא;
כבוד השופט י' קדמי; כבוד השופטת ד' דורנר; כבוד השופט י' טירקל. המבקשת: מדינת ישראל. נ ג ד. המשיב: בנימין
כהנא: דיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בירושלים בתיק 6696/96 שניתן ביום 2.3.98 על ידי כבוד הנשיא א'
ברק והשופטים א' גולדברג וא' מצא.
|
| |
| עבודה מס'
62059 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
ניתוח הסוגיות, 2003.
זכות העצור להיפגש עם עורך-דין וקבילותה של הודיה שניתנה ללא התייעצות עם עורך-דין. |
| 7,224 מילים (כ-22 עמודים), 57 מקורות, 499.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. המטרה
ג. השיטה
הפרובלמטיקה במעצר חשודים לפני שהוגש נגדם כתב-אישום
א. מעצרים - רקע
ב. הפרובלמטיקה במעצר חשודים
ג. המציאות לפני חוקי יסוד
ד. הפשיעה בישראל 2000 - מעצרים פליליים
הקונסטיטוציונליזציה של המשפט הישראלי
א. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
ב. רקע חקיקתי
ג. מסעיפי החוק לענייננו
ד. המהפכה החוקתית שהביאה לקונסטיטוציונליזציה
השפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על דיני המעצרים
זכות העצור להיפגש עם עורך דין
א. הטעמים לקיום החובה
ב. זכות העצור להיפגש עם עורך דין בעבירת ביטחון
1. הוראות החוק למניעת מפגש
2. ההלכה למניעת מפגש
3. ההלכה למפגש עם תנאים מגבילים
הזכות להיוועץ בעו"ד: קבילותן של הודיות
א. מדינת ישראל נגד יאיר חסון
ב. על אזהרות, הודעות ו"כשל הפסלות החוקתית"
סיכום
ביבליוגרפיה
זכות הייצוג מוכרת בישראל, לכאורה, כזכות יסוד מוחלטת ומוגנת ע"י החקיקה והפסיקה.
ישנה חשיבות רבה למעורבותו של הסנגור בשלבי החקירה השונים ובייחוד בשלבי חקירה כאלה,
הכוללים שיתוף פעולה אקטיבי מצד החשוד או כאלה שלא ניתן לחזור עליהם בעת המשפט, בהם
יש צורך להגן על שני אינטרסים. זכותו של החשוד שלא יפגע בזכויותיו (הפללה עצמית, שימוש
באמצעים פסולים וכו') לבין האינטרס החברתי של אי פגיעה בראיות והענשת פושעים.
זכות הייצוג ניתנת להגבלה ע"י הרשויות השונות בעת חקירה משטרתית ובמעצר. במצבים אלו יש
לשים את הדגש ולמנוע במידת האפשר פגיעה בעצור או בנחקר שכן העצור והנחקר נמצאים בלחץ
עצום בעת החקירה המשטרתית. במקרים כאלו נובעת חשיבות מרובה לתפקודו של הסנגור בסקלת
הלחץ מעל ראשו של החשוד.
נושא המעצרים זכה מזה שנים אחדות לתשומת לב רבה בארצות הברית ובמידה פחותה אף
באנגליה. אך בישראל, משום מה, נדחק לקרן-זווית.
חשיבותו של נושא זה אינה רק בתחום הכמותי. עומדים כאן על הפרק ערכים חשובים ויסודיים,
כחירותו וכבודו של הפרט מחד, והגנה על שלום הציבור וביטחונו מאידך.1
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
.1. O.W. Wilson. Police Arrest privileges in a free Society - Aplea for modernizatation, 51 jour of criminal L
.and police Scilnce 395 (1960) zahber, Bail: Arl-Appraisal (1970), Criminal L. Rav. 25' 27-29: 34-35
|
| |
| עבודה מס'
62056 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
העברת נטל הראיה בדיני נזיקין, 2002.
דיון בסעיפים 38-41 וחידושי הפסיקה האחרונה לגבי סעיף 41 בכל הקשור להעברת נטל הראיה ברשלנות רפואית. |
| 9,650 מילים (כ-29.5 עמודים), 27 מקורות, 389.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. שיטה ומקורות
ג. ביאור מושגים
1. מאזן הסתברויות
2. סוגי נטלי ההוכחה
3. חזקות
העברת נטל ההוכחה ברשלנות
א. סעיף 38 - חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים
ב. סעיף 39 - חובת הראיה ברשלנות לגבי אש
ג. סעיף 40 - חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה
ד. סעיף 41 - חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
ה. העברת נטל הראיה ברשלנות רפואית - ההלכה האחרונה
מקורות
המיוחד לסעיפים 38-41 הוא: שאלה סעיפים שמעבירים את נטל ההוכחה לנתבע אם מתמלאים
התנאים שבהם הנתבע צריך להוכיח היעדר רשלנות מצידו. וזה קורה באותם המקרים שבסופו של
המשפט ביהמ"ש אינו יכול להחליט האם הייתה רשלנות או לא. הסעיפים הללו הם אינם עוולות
עצמאיות, הם עוסקים בעוולת הרשלנות אבל בסיטואציות מסוימות.
מטרת הסמינריון לערוך דיון בסעיפים הנ"ל בהם מתקיימת העברת נטל הראיה מהתובע לנתבע.
דגש מיוחד יושם לחידושי הפסיקה האחרונה לגבי סעיף 41 בכל הקשור להעברת נטל הראיה
ברשלנות רפואית.
הסמינריון מתבסס כולו על:
* שורה ארוכה של פס"ד ראה פירוט בהערות השוליים ובמקורות.
* תדפיס הקורס "סוגיות בדיני נזיקין - העברת נטל הראיה", מנחה: כב' השופט צמח.
* קדמי, י. (1999). על הראיות, חלק ג' תשנ"ט, בהוצאת דיונון.
* במסגרת המבוא נבהיר את המושגים הבאים: מאזן הסתברויות; סוגי נטלי ההוכחה; חזקות,
אשר לדעתי יסייעו לדיון.
|
| |
| עבודה מס'
62054 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חוק האחריות למוצרים פגומים תש"מ1980 -, 2003.
רפרט בנושא. |
| 1,147 מילים (כ-3.5 עמודים), 2 מקורות, 119.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
סקירה היסטורית
הרקע להצעת החוק
שיקולי מדיניות
מהו פגם במוצר?
ביבליוגרפיה
מבוא
עד לשנת 1980 היתה אחריותם של יצרנים לנזקי גוף שגרמו מוצריהם, מושתתת על עוולת
הרשלנות. חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם1980 - (להלן: החוק), בא להרחיב את אחריותם
של יצרנים - להגדיל את היקף הזכאות לפיצוי של נפגעי המוצרים. לצורך זה שונה בסיס האחריות:
לא עוד אחריות על בסיס של אשם, אלא אחריות חמורה של יצרנים.
|
| |
| עבודה מס'
62048 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
דיני האחראיות המקצועיות של עוה"ד, 2000.
בחינת נושא הרשלנות המקצועית במישור דיני הנזיקין ובמישור האתיקה המקצועית. |
| 1,745 מילים (כ-5.5 עמודים), 18 מקורות, 99.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נושא האחראיות המקצועיות בכללותו זכה לפיתוח נרחב בשנים האחרונות, הן בישראל והן מחוצה לה.
הדיון לא פסח גם על נושא האחראיות המקצועיות של עוה"ד.
כוונתי בעבודה זו היא לבחון את נושא הרשלנות המקצועית מהתחום המשפטי בכללותו, הן במישור דיני הנזיקין והן במישור האתיקה המקצועית.
תוכן העניינים
1. מבוא
2. רשלנות מקצועית
3. היקף חובת הזהירות והמיומנות המוטלת על עוה"ד לאור הפסיקה
4. אחריות עוה"ד כלפי צד ג'
5. עוה"ד אחראי גם כלפי צד שאינו מיוצג
6. רשלנות מקצועית כעבירת משמעת
7. סיכום
הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים אל לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת.
|
| |
| עבודה מס'
62047 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חסיונות, 1999.
סקירה תמציתית של סוגי החסיון השונים. |
| 1,411 מילים (כ-4.5 עמודים), 7 מקורות, 99.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ההוראות הקבועות בסעיפים 44 ו-45 לפקודת הראיות קובעות חסיון לטובת המדינה. הוראות אלה אינן מיועדות לשמש רק את רשויות המדינה, אלא גם כל אדם פרטי. אין מניעה, אפוא, שאדם פרטי יפנה לשר הנוגע לעניין ויבקש ממנו תעודת חסיון לפי אחד משני הסעיפים האמורים. משפט הסיום "הצורך לגלותה לשם עשיית צדק" של הסעיפים 44 ו45- לפקודה קובע כי ההחלטה הסופית באם ראיה תהיה חסויה מכוחה של תעודת חסיון נתונה לשיקול דעתו של ביהמ"ש, בהליך לפי הסעיפים 44 ו-45 לפקודת הראיות על בית המשפט לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים.
הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים אך לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת.
|
| |
| עבודה מס'
62046 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השימוע, 2000.
מהות ההליך, הזכאים לו, מקורותיו המשפטיים והבעיות העולות ממימוש הזכות. |
| 1,500 מילים (כ-4.5 עמודים), 6 מקורות, 159.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הליך השימוע נגזר מהתהליך הרגיל של העמדה לדין במשפטנו ובכדי להבין מהו שימוע, צריך להבין את התהליך הרגיל של העמדה לדין.
שימוע הינו הליך מסודר שנוקטים בו לפני ההחלטה על ההעמדה לדין ושבו ניתנת לחשוד הזדמנות להתעמת עם הראיות שנאספו על ידי החוקרים והמצדיקות, על פניהן, העמדה לדין ולהעמיד את גרסתו הוא והזדמנות לטעון בכתב או בעל פה ולנסות לשכנע את הרשויות שאין מקום להעמיד לדין.
אך כמוהו כמו הרבה מבני שכבתו אין החוק קובע נהלים אחדים לגביהם כדברי הנשיא שמגר "אין בחיקוק כלשהו הוראה המקדימה את מועד היווצרותה של הזכות החוקית האמורה לעיין בחומר למועד בו טרם הוגש האישום"1. אך ההליך הזה לפחות זכה בהנחיות של היועץ המשפטי2, שבהן הוא מגדיר בהגדרה חד-משמעית וברורה שה"שימוע" אינו זכות מוקנית, אלא שזו הזדמנות שניתנת עפ"י שיקול דעתו של מי שבידו נתונה ההחלטה אם להגיש כ"א, בתנאים ובמגבלות שיקבע והכל לפי השיקולים הבאים:
1. השימוע נועד לתרום לקבלת החלטה צודקת נבונה ושקולה, הן מבחינת הציבור והן מבחינת היחיד הנוגע בדבר, ועל כן אין לקיים שימוע כאשר לדעת מי שמוסמך להחליט על הגשת כתב האישום לא יהיה בו כדי לסייע להחלטתו.
2. לחשוד אין זכות מוקנית לטיעון או "לשימוע" ואין חובה להיעתר לבקשתו ולמתן הזדמנות כאמור3, וכדברי הנשיא שמגר "אין מקום לחייב את התביעה שתרכיב על קיום השימוע, שהוא כשלעצמו לפנים משורת הדין - זכות נוספת לפנים משורת הדין.4
3. יש להקפיד על קיום עקרון השוויון בפני החוק. במגמה לשאוף למימוש שוויון זה, יש לתת את הדעת על השאלה שראוי לבחון אותה "האם אנשים שעשו מעשה עבירה דומים או זהים, זוכים ליחס דומה או זהה מצד הרשויות המופקדות על אכיפת החוק?5
וזה מביא אותנו לבחון מעשית את השאלה ולבדוק מידת הנכונות בהפעלת עקרון השוויון בהתחשב בעובדה שנקבעו בחוק באופן ברור הליכים מיוחדים לגבי קטגוריות מסוימות, ומתבצעים ללא הוראת חוק אותם הליכים לגבי אחרים בנסיבות מסוימות.
-------------------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 47/91 ניימן נ' פרקליטות המדינה פ,ד (מה) II תשנ"א\תשנ"ב 874).) 1991.
בבג"צ 290/65 אלחג נ' ראש העיריה ועירית רמת גן פ"ד כ 29 1. נקבע כאשר הרשות פוגעת בזכויותיו של אדם, לאזרח קיימת זכות הטיעון לפי הפגיעה, גם אם הדבר לא נקבע בחוק המסוים שעל פיו פעלה הרשות. אפשר להקיש מזה שהעמדה לדין יש בה פגיעה, לכן ישנה הוראה בדרך עקיפה.
2. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין "שימוע" וטיעון לפני הגשת כ"א פלילי.
3. בג"צ 844/86 דותן נ' היועץ המשפטי ואח' פד (מ"א)219).) 3
4. ניימן .877
5. בג"צ 1] 943 940 935/89] בעמ' .530
הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים בלבד, ללא רשימה ביבליוגרפית נפרדת.
|
| |
|
|
